יְלָדִים שִׂחֲקוּ בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה,

וְכַדּוּר-מִשְׂחָק טָס וְנִצּוֹד עַד אַרְגִּיעָה;

הַשֶּׁמֶשׁ אֶת פָּנֶיהָ מִמְּרוֹמֵי-עַד הֵיטִיבָה,

הָרוּחַ רָזֵי-עוֹלָם וְרָזֵי-יוֹם הֵבִיאָה.

לַכַּדּוּר הָיָה גֹדֶל וַיִּשְׁבְּ אֶת לֵב הַנְּעָרִים,

וְאִם רַק כַּדּוּר-מִשְׂחָק וּקְסָמָיו מְאֹד יְדוּעִים;

מַה קִּנְאוּ עֵינֵי רַבִּים בְּנָפְלוֹ לְכַף זָרִים,

לַיֶּלֶד אֲשֶׁר זְרָקוֹ מַה מָּתְקוּ הַשַׁעֲשׁוּעִים;

עָמַדְתִּי וָאֵרֶא בַּתַּאֲוָה וּבַקִּנְאָה,

וָאֶזְכֹּר עֶרְגַּת גֶּבֶר בְּבַקְשׁוֹ דָבָר גָּדוֹל;

רַק הָבוּ גֹדֶל לוֹ — וְאִם נַפְשׁוֹ מְאֹד הֵבִינָה

כִּי עִנְיָן קָצָר הוּא: זְרֹק וּתְפֹס וְחָדוֹל.