הָהּ, יָמַי אֲשֶׁר יִכְלוּ בְאֵין-אוֹיֵב וּבְאֵין-רֵעַ:
אָמַרְתִּי חֶרֶשׁ יִבְּלוּ כְפִרְחֵי-סְתָו נִשְׁכָּחִים, —
וְהִנֵּה נוֹפְלִים הֵם כְּאַרְזֵי יַעַר נְצָחִים,
וְהֵד-נֹחַם כָּבֵד מְאֹד בְּנָפְלָם יִשָּׁמֵעַ.
בְּזֶרֶת-אִישׁ מַה-קְּטַנָּה אָמַרְתִּי מְדֹד יָגֵעַ
תְּהוֹם הַמָּוֶת יַחַד עִם לֹעַ הַמַּאֲוַיִּים, —
אַךְ קִצִּי הִנֵּה בָא כְּצֵל מִכָּל אַפְסַיִם,
וּלְבָבִי יוֹצֵר רָז גְּדָל-רֹגֶז וּגְדָל-דֵּעַ.
בְּהֶבֶל אֶחָד נִדָּף אָמַרְתִּי אֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ
בְּבוֹא לִי גוֹרַל-עִלְּגִים וַאֲרֶשֶׁת קִצִּי צְפוּנָה, —
אַךְ שָׁמַי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ מַרְעִיפִים מֶגֶד תְּבוּנָה,
וְזַעַף זָדוֹן הִקְדִּיר אֶת שִׁמְשִׁי הַשּׁוֹקֵעַ.