יוֹם-יוֹם יִשָּׂאֲךָ חֲמוֹר,

אַךְ שִׂים אֶת הַתְּרָפִים בָּאוּכָף: —

יֵשׁ יַרְבֶּה אֶת יָמָיו בְּטוֹב

גַּם גּוֹרָל מְשֻׁחָף.

צְבַע לְחָיֶיךָ בִכְחָל,

וֶהְיֵה נֶגֶד-כֹּל כְּלֹא יוֹדֵעַ;

וְנָשְׁקוּ וְלֹא יֵדְעוּ עַד-מָה

אֲהוּבָה וָרֵעַ.

הַחֲנֻפָּה הָרוֹעָה הַכֹּל

הִיא תָבִין בַּלָּט וְהֶחֱרִישָׁה;

הַמָּוֶת רַק הוּא יִטְעַם מָר

בַּמִּשְׁחָה הַמְּבִישָׁה.