כִּכְלוֹת יוֹם-מִדְרוֹן אָרֹךְ בָּאַנִי לֵיל-אַפְסָיִם,
וַאֲנִי בִּמְבוֹאוֹת קִרְיָה וְתָר כָּל דְּמוּת וְצִלָּה;
הֶחֱרַשְׁתִּי כְבָר לְנַפְשִׁי — וְהִיא עָלַי הִגְדִּילָה
תּוֹחֶלֶת-סוֹד וֶעֱנוּת כָּל מִדְרַךְ אַמָּתָיִם.
זוֹ תִכְלַת יָד וָכֹחַ — לָבַשְׁתִּי יְדַעְתִּיהָ,
עֵת קְרוּם הַנֶּפֶשׁ יִבְעַר וְתַחְתָּיו אֵפֶר צוֹנֵן;
כִּשְׂבֹעַ חֶרְפַּת-אִישׁ שָׂבַעְתִּי מֵהִתְבּוֹנֵן,
מֵרְגשׁ אֶל בְּשׂוֹרַת-רִיק וּכְרוֹת רַק-רִיק מִפִּיהָ.
אָמַרְתִּי דַי — וּפִתְאֹם הִשְׁתּוֹלֵל מְחוֹל-צְעָדִים,
וּלְנֶגְדִּי שְׁלשׁ-נְעָרוֹת שְׁלוּבוֹת חֵן וּמְשׁוּבָה,
וּבְחָלְפָן יַחַד פָּרְצוּ בְּקוֹלוֹת-צְחוֹק נִצְמָדִים.
וָאֵדַע: זֶה לִי לָעַג בְּתֻמּוֹ נֹעַר תָּמִים,
וּבְשָׁטְפָהּ חִישׁ הֵנִיסָה הָאַהֲבָה אֶת טוּבָהּ,
וּבְצַחֲקוֹ גָז מִלְּפָנַי הָאשֶׁר לְעוֹלָמִים.