מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַפְּגִישָׁה

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּקְצֵה מְסִלַּת חַיִּים, בַּחֲלִיפַת גִּיל אַחֲרוֹנָה,

הָאֱמֶת פָּגְשָׁה חֶרֶשׁ בַּגַּאֲוָה אֲחוֹתָהּ;

לְבָבָה רָחַב בָּהּ, אַךְ פָּחֲדָה לִרְאוֹתָהּ

כִּפְתַיָּה מָרַת-עַיִן וּפְרוּעַת-פֶּה כְּזוֹנָה.

— מַה כֹּה דַּלּוֹת בָּאָרֶץ, אַתְּ אָחוֹת לִי נִלְבָּבָה,

בְּדֶרֶךְ קְדוּמִים זֹאת הַטוֹבָה וְהַסְּלוּלָה? —

"יָגַעְתִּי מְאֹד לִתְעוֹת בְּרֶגֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה,

וְתַאֲוַת שֵׁם וְגוֹרָל שָׂמַתְנִי שָׁם בְּעֻלָּהּ."

— מַה-כֹּה נִזְעַמְתְּ בּחַיִּים, אַתְּ אָחוֹת לִי נְדִיבָה,

בִּשְׂדוֹת-עֲתִידוֹת אֵלֶּה הַדְּשֵׁנִים וְהָרְחָבִים? —

"זָרַעְתִּי חֶלְקַת-אִישׁ וּשְׁעָרִים לֹא הֵשִׁיבָה,

וַיִּהְיוּ שְׂדוֹתַי יַחַד רַק מִרְמָס לָעֲנָוִים."

— מַה-כֹּה אָבַלְתְּ עַל-עָפָר, אַתְּ אָחוֹת לִי אַמִּיצָה,

וְרֶשֶׁת שִׁבְיֵךְ קְרוּעָה אֶל עֵבֶר דְּמִי וּמְנוּחָה? —

"לִי הָיְתָה חִידָה נַעֲלָה וַתָּמָת לֹא בְקִצָּהּ,

וּקְרָבַי חֳמַרְמַרוּ מִתְּבוּנָה לֹא-הֲפוּכָה."

— מַה-גְּמוּל עוֹד נוֹתַר לָךְ, הָהּ אָחוֹת קְטַנָּה, נוּגָה,

בְּלֶכְתֵּךְ טְמֵאַת בּוּז וְחוֹלַת רִיב וּמְשׁוּגָה?

"מְעוּף-עַיִן עַז רַק אֶחָד אֶל תְּהוֹם הַשְּׁאוֹל מִתַּחַת,

וְאֶל שְׁמֵי הַתְּהוֹם מִמַּעַל עוֹד תְּפִלַּת-לֵב בּוֹטַחַת".

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

כנפים

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

ערפל לבנבן-אפור מעוּבּה עוטף את הבתים ומתרומם לאט מעל לשלג, שעוד לא נגעה בו רגל. העולם עצוב וקר.

מתוך הערפל יורד עורב צעיר, שחור-מבריק, עג כמה עוגות נמוכות ומתייצב על-פני השלג הצחור, הפרושׂ בשפע.

הוא רעב, מנקר בשלג ומבקש אוכל. האם מותר?

נע ומתקרב כלב-רחוב עזוב; נטוּל-חלומות ונע-ונד, הוא משׂרך דרכו בכבדות; הראש מורד, העינים כבויות… אולם – הוא רואה את העורב.

הוא רואה את העורב, ובזה הרגע הוא מתעורר, העינים נדלקות.

– הוּר-ר! הוּר-ר! – נובח הוא וקופץ אל העורב.

אולם העורב מפחד אך מעט, בשלוה ובחן הוא מנתר הצדה; הכלב קופץ אחריו, מנתר הוא אחורנית, הכלב צעד אחד, העורב ארבעה

– הוּר-ר! הוּר-ר! הוּר-ר!

הכלב כבר מתרתח בחמת-רצח; הנביחה נעשׂית יותר ויותר חזקה, הרדיפה אחרי העורב יותר ויותר מהירה.

– הוּר-ר! הוּר-ר! הוּר-ר!

לבסוף נמאסו על העורב הנביחה והנתּוּר לאחור. הוא מתרומם לאט ובגאוָה אל חלל-האויר ונעלם בערפל.

הוא ימצא שלג, שהכלב אין לו שליטה עליו…

אך אני?… אני?… היכן אמצא שלג פנוי? היכן כנפי שלי?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.