מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַפְּגִישָׁה

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּקְצֵה מְסִלַּת חַיִּים, בַּחֲלִיפַת גִּיל אַחֲרוֹנָה,

הָאֱמֶת פָּגְשָׁה חֶרֶשׁ בַּגַּאֲוָה אֲחוֹתָהּ;

לְבָבָה רָחַב בָּהּ, אַךְ פָּחֲדָה לִרְאוֹתָהּ

כִּפְתַיָּה מָרַת-עַיִן וּפְרוּעַת-פֶּה כְּזוֹנָה.

— מַה כֹּה דַּלּוֹת בָּאָרֶץ, אַתְּ אָחוֹת לִי נִלְבָּבָה,

בְּדֶרֶךְ קְדוּמִים זֹאת הַטוֹבָה וְהַסְּלוּלָה? —

"יָגַעְתִּי מְאֹד לִתְעוֹת בְּרֶגֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה,

וְתַאֲוַת שֵׁם וְגוֹרָל שָׂמַתְנִי שָׁם בְּעֻלָּהּ."

— מַה-כֹּה נִזְעַמְתְּ בּחַיִּים, אַתְּ אָחוֹת לִי נְדִיבָה,

בִּשְׂדוֹת-עֲתִידוֹת אֵלֶּה הַדְּשֵׁנִים וְהָרְחָבִים? —

"זָרַעְתִּי חֶלְקַת-אִישׁ וּשְׁעָרִים לֹא הֵשִׁיבָה,

וַיִּהְיוּ שְׂדוֹתַי יַחַד רַק מִרְמָס לָעֲנָוִים."

— מַה-כֹּה אָבַלְתְּ עַל-עָפָר, אַתְּ אָחוֹת לִי אַמִּיצָה,

וְרֶשֶׁת שִׁבְיֵךְ קְרוּעָה אֶל עֵבֶר דְּמִי וּמְנוּחָה? —

"לִי הָיְתָה חִידָה נַעֲלָה וַתָּמָת לֹא בְקִצָּהּ,

וּקְרָבַי חֳמַרְמַרוּ מִתְּבוּנָה לֹא-הֲפוּכָה."

— מַה-גְּמוּל עוֹד נוֹתַר לָךְ, הָהּ אָחוֹת קְטַנָּה, נוּגָה,

בְּלֶכְתֵּךְ טְמֵאַת בּוּז וְחוֹלַת רִיב וּמְשׁוּגָה?

"מְעוּף-עַיִן עַז רַק אֶחָד אֶל תְּהוֹם הַשְּׁאוֹל מִתַּחַת,

וְאֶל שְׁמֵי הַתְּהוֹם מִמַּעַל עוֹד תְּפִלַּת-לֵב בּוֹטַחַת".

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

אליזה אורז'שקובה: מאמר שני

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

מאמר שני

לא היתה לה הגיניאליות של אשה כג’אוֹרג' סַנד, לא העמקות והפילוסופיה של חוקרת כג’אורג' אליוט, לא יְפי-צורה של סופרת כְּאֶבְּנֶר אֶשֶׁנְבַּךְ או סֶלְמַא לַגֶּרְלֶף – ורק איזה דבר מעין „רחמי-אֵם ”היה לה, איזה דבר מעין עקרת-בית, הדואגת לכל בניה ומחסוריהם – וגדולה למַדַּי היתה הפעולה אשר פָּעלה על-ידי היתרונות הפשוטים האלה. נוטלים אנו לתוך ידנו את אחד מספּוריה, איזה שיהיה: הכרקטריסטיקה על-פי-רֹב לקוּיה, הסיטוּאציה כמעט שאינה בגדר המציאות, עצם המעשה מגֻזם, הבנין כלו, ואפילו הסגנון, רחוקים למדי מהיותם אמנותיים, ובכל-זאת יש אצל הסופרת הזאת איזה דבר הלוקח את לבבנו, ובכל-זאת היא תמיד חביבה עלינו! האם פרי החבּה הוא לכל כואב ולכל דואב ולכל נברא בצלם, הדוברת אלינו מכל מלה ומלה של סופרת זו, שעושה אותה עלינו חביבה כל-כך? האם פרי החמלה הגדולה הוא אל כל נקשה ואל כל אמלל, המקרבת אותה אלינו כל-כך? אכן נשאה האשה הזאת עמנו היהודים במשא סבלנו הקשה, אכן בכתה האשה הזאת עם עֳנִי האכּר אשר בפולין…

אחת היתה מן האחרונים, אשר עוד נותרו לנו מתוך התקופה הטובה והישנה: נשמה פולנית עם האידיאלים של שנות הששים. כלנו אחים, כלנו שָׁוִים, כלנו אמללים, – וכל אמלל מחֻיב ללחום בשביל כל אמלל. ובאידיאלים האלה האמינה ובהִתְאַמְּתוּתם, כאשר יאמין ילד. עוד בשנים האחרונות, כבר היא כבת-שבעים, והיא עוד האמינה. זמנים נשתנו, צפרים אחרות באו וזמירות אחרות, הריאקציה ירדה כבֵדה כעופרת ושחורה כלילה על כל מקום ועל כל דבר, ואֶליזה אוֹרזֶ’שקוֹבה עוד האמינה את אמונתה הגדולה. הוי, השקפת-העולם האידיאלית והגדולה והעצומה הזאת! אורז’שקובה בעצמה היתה מין אנאכרוניסמוס בקרב העת הרעה והנוראה הזאת, האוהבת כל-כך את הרדיפות כשהן לעצמן…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.