מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַפְּגִישָׁה

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּקְצֵה מְסִלַּת חַיִּים, בַּחֲלִיפַת גִּיל אַחֲרוֹנָה,

הָאֱמֶת פָּגְשָׁה חֶרֶשׁ בַּגַּאֲוָה אֲחוֹתָהּ;

לְבָבָה רָחַב בָּהּ, אַךְ פָּחֲדָה לִרְאוֹתָהּ

כִּפְתַיָּה מָרַת-עַיִן וּפְרוּעַת-פֶּה כְּזוֹנָה.

— מַה כֹּה דַּלּוֹת בָּאָרֶץ, אַתְּ אָחוֹת לִי נִלְבָּבָה,

בְּדֶרֶךְ קְדוּמִים זֹאת הַטוֹבָה וְהַסְּלוּלָה? —

"יָגַעְתִּי מְאֹד לִתְעוֹת בְּרֶגֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה,

וְתַאֲוַת שֵׁם וְגוֹרָל שָׂמַתְנִי שָׁם בְּעֻלָּהּ."

— מַה-כֹּה נִזְעַמְתְּ בּחַיִּים, אַתְּ אָחוֹת לִי נְדִיבָה,

בִּשְׂדוֹת-עֲתִידוֹת אֵלֶּה הַדְּשֵׁנִים וְהָרְחָבִים? —

"זָרַעְתִּי חֶלְקַת-אִישׁ וּשְׁעָרִים לֹא הֵשִׁיבָה,

וַיִּהְיוּ שְׂדוֹתַי יַחַד רַק מִרְמָס לָעֲנָוִים."

— מַה-כֹּה אָבַלְתְּ עַל-עָפָר, אַתְּ אָחוֹת לִי אַמִּיצָה,

וְרֶשֶׁת שִׁבְיֵךְ קְרוּעָה אֶל עֵבֶר דְּמִי וּמְנוּחָה? —

"לִי הָיְתָה חִידָה נַעֲלָה וַתָּמָת לֹא בְקִצָּהּ,

וּקְרָבַי חֳמַרְמַרוּ מִתְּבוּנָה לֹא-הֲפוּכָה."

— מַה-גְּמוּל עוֹד נוֹתַר לָךְ, הָהּ אָחוֹת קְטַנָּה, נוּגָה,

בְּלֶכְתֵּךְ טְמֵאַת בּוּז וְחוֹלַת רִיב וּמְשׁוּגָה?

"מְעוּף-עַיִן עַז רַק אֶחָד אֶל תְּהוֹם הַשְּׁאוֹל מִתַּחַת,

וְאֶל שְׁמֵי הַתְּהוֹם מִמַּעַל עוֹד תְּפִלַּת-לֵב בּוֹטַחַת".

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

הַקַּדִּישׁ, אוֹ: שְׁנֵי רְחוֹקִים

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

נתן-אריה לבית דויד לא היה גביר ועשיר, ובמשפּחת האמידים של עירו לא נמנה, רק בין בעלי-הבתים ההגונים היה מקומו. לוֹ היה בית גדול בטבור העיר, בנוי לבנים שרופות, וגגו גדול וגבוה ומכוסה רעפים אדומים. כלי-הבית היוּ של עץ קשה, שחור מיוֹשן, ועל הקירות תלויות היו קדירות של נחושת קלל ושל ברזל.

נתן-אריה היה בעל-בשר, הדרת פנים לו וזקן ארוך, ומכובד הוא על הבריות. הוא היה מטופל בבנים נשואים ובחתנים לוקחי בנותיו, שישבו רובם על שולחנו. ביומא דפגרא הלכה מביתו לבית-הכנסת שיירה שלמה, משפּחתו היתה ל״ז ראשים מבן י״ג ולמעלה. נתן-אריה היה גם בן-תורה ו״ידען״ ולו ספרים רבים, גדולים ורבי-הכרך. הוּא היה נחשב בין היראים והשלמים; את הדת שמרו בביתו בדיוק ובהדר. שביתת ״שבּת״ אצל נתן-אריה היתה שבּת במלוֹאה. ״עריכת הסדר״ אצלו בחוג משפּחתו הגדולה היתה מפורסמה בכל הסביבה. קולו של נתן-אריה היה ערב, והא גם היה עובר לפני התיבה לפרקים, לכבּד ה׳ מגרונו. נתן-אריה ובניו היו מן הקרואים לכל ״שמחה״. בכל ענין מצרכי העיר שאלו בעצתו ואיש לא המרה את פיו. עשרים שנה רצופות היה נתן-אריה גבאי בבית-המדרש ויכלכל את עניניו במשפט. לא היו שום תגרות במסיבּוֹ; וכל משטמה וקנאה בדבר עליות וכיבּוּדים סרו אז. בעין פקוּחה השגיח על צרכי בית-המדרש, תיקן כפעם בפעם את בנינוֹ, משח הקירות לבנים, קדירות-הנחושת היו נוצצות תמיד; גם השַמש, שהיה ברשותו, עשה את מלאכתו באמונה ומילא אחרי מצותוֹ תמיד; מאחורי תנור-החורף לא היה בית-מקלט לכל עובר, כי דאג נתן-אריה בימי ממשלתו להקים בעיר מלון-אורחים מיוחד. הוא השגיח על התמחוי, על הצדקה לעניים, על ההקדש ועל בית-המרחץ. הוא כבר קבר שני רבנים בחייו ולשניהם עמד לימינם בחייהם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.