מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גַּעְגּוּעַי

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֲנִי נוֹשֵׂא בִּלְבָבִי גַּעְגּוּעַי הַגְּדוֹלִים.

בֵּין הֲמוֹנִים נֶחְפָּזִים בִּרְחוֹבוֹת הַקִּרְיָה,

מְקוֹם חוֹטֶפֶת אֶת חֶלְקָהּ וְנֶאֱבֶקֶת כָּל בִּרְיָה,

וּבְדִמְמַת חַדְרִי בְּלֵילוֹת אִי-שֵׁנָה,

עֵת תְּלַטְּפֵנִי הַדְּמָמָה וּתְהִי לִי כְּאִמִּי –

גַּעְגּוּעַי הַגְּדוֹלִים הֵם עִמִּי.

וְאֶת הַחַיִּים הַיָּפִים מְבַקֵּשׁ אָנֹכִי,

וְאֶל כָּל הַדְּרָכים וְהַשְּׁבִילִים הָאוֹבְדִים בָּעֲרָפֶל

אֲנִי מַבִּיט וְשׁוֹאֵל: אֵי נוֹף מַאֲוַיָּי,

הַלְעוֹלָם מִסָּבִיב עָלַי סָגְרוּ חַיַּי? –

אַכֵן חַיֵּי הַחֲלוֹמוֹת הֵם יֶשְׁנָם, הֵם יֶשְׁנָם!

אִם לֹא עַתָּה – עוֹד יִהְיוּ הֵם בְּעֵת אַחֶרֶת! –

וְאִם אֵינָם וְלֹא יִהְיוּ – מֵאַיִן חֲלוֹמִי?

מִי זֶה הִבְעִיר בְּלִבִּי אֶת אֵשׁ הַגַּעְגוּעִים,

וְלָמָּה סְבִיבִי הַחַיִּים לִי כָּכָה הֵם שְׂנוּאִים?

וְלָמָּה אֶשְנָא וְאֹהַב הָאָדָם כְּאֶחָד,

מִי לִי הֶרְאָה אֶת דְּמוּתוֹ כֹּה יָפָה, מַזְהִירָה,

וּכְמוֹ מַלְאַךְ הָאָרֶץ לִי נִרְאָה? –

אֵלֵךְ אֶתְעֶה בְּכָל שְׁבִיל וּבְכָל דֶּרֶךְ וַאֲבַקֵּשׁ.

וֶאֱמוּנָתִי בַחַיִּים הִיא תְהִי לִי כּוֹכָבִי –

עִם גַּעְגּוּעַי הַגְּדוֹלִים בִּלְבָבִי.

1904

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מגילת קדם

מאת רחל המשוררת (שירה)

לאסף הלוי איש ירושלים

איש-ירושלים. אכן, אין להטיל ספק בירושלמיותו של אסף הלוי. כי איפה, אם לא בפנה נדחת זו, נשתמרו תום-רגשות והשקפת עולם אידאלית שכאלה?

ה“שאלות הארורות” לא יצקו את רעלן לתוך נשמתו, סערות-מרד איומות לא כווהו במגען, והריהו יושב לו שטוף-זהרה של שמש-מולדת וחורז חרוזים לכבודה. ואנו, מפונקי דקות חולנית של נפש בת-דורנו טפוחי מעוף-הרעיון ותהומות-ההרגשה, מסתכלים בתמהון בצמצום, בבהירות ילדותית זו, ויהי הפייטן עצמו בעינינו כעין “מגלת-קדם”…

יש, אמנם, גם לאדם מודרני שאיפה לפרימיטיביות; אך שם היא באה מתוך הרכבה של כוח אלמנטרי ותרבותיוּת יתרה; מה שאין כאן.

ומה יש כאן? – אהבה לנוף-מכורותיו, שהיא נוגעת עד הלב בפשטות בטויה הילדותי, יש הבנה לרוחה של אגדה ערבית. ויש אשר תעלה מבין דפי-הספר נשימת ארץ קדומה באויר-הרחמים שלה, בכספי לילותיה, “ביריעת דינור עוטפת שפולי-רקיעים”.

לשונו העברית היא למדי ואף עשירה. אך היא כמעט משוללת תמונות, צבעי-דמיון, השאלות פיוטיות.

שירים אחרים מוצלחים הם מאד לפי שלמות סגנונם וחן-המקום, כגון: “השבב”. על אחרים נסוך חוט של הומור נעים. כזה הוא השיר “אפותיקי”: חולה במחלת-יבשה אנכי.


תר"פ

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.