מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[ברגעים של דממה ובדידות]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּרְגָעִים שֶׁל דְּמָמָה וּבְדִידוּת,

עֵת נִשְׁכָּח מִלִבִּי הָעוֹלָם,

וְעוֹמֵד עַל שְׂפַת יָם הַחַיִּים

רַק יִמּוֹג בְּאָזְנַי הֵד קוֹלָם –

אָז אוֹתָךְ, הָאִשָּׁה, אֲבַקֵּשׁ,

לְמַלֵּא אֶת רֵיקוּת לְבָבִי,

חֵלֶף הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ

אֶת דְּמוּתֵךְ אֶל לִבִּי אָז אָבִיא.

וּפוֹרֵשׁ מֵהֶמְיַת הָעוֹלָם,

וְרָחוֹק וְנִשְׁכָּח מִמֶּנּוּ,

אָז תִּהְיִי לִי אַתְּ עוֹלָם מָלֵא

שֶׁאִתִּי בַלֵּב אֶשָּׂאֶנּוּ.

1904

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

גיבור וחלש

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

דוקטור סגל השכים לנסוע מביתו ב“כי טוב.” נחפז הוא לאחד הכפרים ששלחו לו מרכבה משם. על-פי דברי השליח, יש לו עסק עם המסוכנים שבחולים. על-פי הסימנים, שהוא מוסר לו, ניכר הדבר, שזהו נגע סיבירי. יש רגלים להשערה זו, מפני שבימים האחרונים נגלו גם בעירו שלושה מקרים ממחלה ממארת זו.

אבל אין לבו נופל עליו. נוסע הוא מזויין, על יד ימינו ארגז קטן ונוצץ. הוא הכניס שמה למפרע את כל הכלים והתחבולות הנחוצות למחלה זו. הרבה חולים כבר הציל מכליון חרוץ זה. העיקר הוא במקרים אלו הזהירות על עצמו, מפני שאצל מחלה זו, בשעה שהרופא שקוע בכל מעייניו בהצלתו של החולה, יכול הוא על-נקלה לקלוט מספר הגון של הבאצילים הארורים, ואז הוא מוסר גט-פיטורין לכל העתיד היפה המצחק לפניו בהרבה גונים. מוות זה משטה בקרבנותיו.

אבל הוא מומחה לאותו דבר. יודע הוא כבר מראש, באיזה אופן יתחיל, ובאיזה אופן יגמור, ובאיזה סדר יסדר סביביו את כליו.

ובנסעו בדרכו, הוא משתקע במחשבות על אודות מלחמת האדם עם המוות ונצחונותיו הרבים עליו. הוא אינו יכול ואינו חפץ לכחד מעצמו את ההכרה, שהוא אחד מבחירי הלוחמים, גיבורי האנושיות. שאינם חתים מפני שום אסון, ושיורדים בחירוף נפש אל תוך לוע המוות להציל משם את שללו.

“מכיוון שנתן הדוקטור את עינו במיקרוב כבר אין לו מפלט מפניו!”

“כן. גיבורים הם, גיבורי הרוח. גיבורים כאלו יכולים להגן על ארצם מפני אויבים עצומים.”

ובקורטוב הגון של נחת-רוח הוא מהרהר ונזכר, שלפי ערך היהודים אל יתר האומות, רובה של המדיצינה נתון בידי היהודים.

הוא השתקע כל-כך במחשבותיו, עד שלא הרגיש בשינוי האוויר שהתחולל. שמש האביב הסתתר בעבים. רוח חודר נשב מצפון. כעין קרץ-עין הבריק לפניו. מעל לראשו התגלגל רעם נורא על רחבי השמים, כאילו יצא להפוך את העולם.

הוא התחלחל. חולשה היתה לו בדבר, פחד מפני הרעמים. הוא הרחיק מעליו את ארגז כליו, את שעונו ושרשרתו הזהובים וכל מיני מתכת שנמצא בכיסונו ושיש בסגולתם למשוך את הברק, והתחיל משנן לעצמו פרק מתורת הפיזיקה: “הרעם והברק אחד הוא. ברעם אנו שומעים את הברק. בברק אנו רואים את הרעם. כוח השמע מתאחר הרבה מכוח הראיה. כשאנו שומעים את הרעם, זוהי כבר ערובה בטוחה, שהרעם לא הרג אותנו.”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.