מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[באתי אלייך בשעת בין השמשות]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

בָּאתִי אֶלַיִךְ בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

רוּחַ הָעֶרֶב בַּחוּץ עִדֵּן אוֹתִי,

לָאַט עַל אָזְנִי דִּמְיוֹנוֹת חֲלוֹמוֹת;

אִתִּי הֲבֵאתִים, חֲלוֹמוֹת הָאשֶׁר

יַחְדָּו נַחֲלֹקָה.

לָהַט הַמַּעֲרָב עַל דַּרְכִּי, וַיֵּלֶךְ

הָלוֹךְ וְהַזְהֵר עַד הָיָה לוֹ מַרְאֵה

שׁוֹשַׁן הָאָבִיב בְּבֹקֶר רַעֲנָן.

מְנִשַׁךְ אָז לִבִּי לַמַּעֲרָב, לַזֹּהַר,

קָם קוֹל בִּלְבָבִי וַיֹּאמֶר לִי: "אָדָם!

יָפִים הַחַיִּים לַחוֹלֵם בַּמַּחֲבוֹא,

יָפִים הֵם עוֹד שִׁבְעָתַיִם לַלּוֹחֵם;

מַזְהִיר הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ,

צָפוּן הָאשֶׁר בְּמֶרְחָק לֹא נוֹדָע;

קוּם וְהָלָכְתָּ בָּאָרֶץ הַגְּדוֹלָה,

בַּקֵּשׁ שָׁם אשֶׁר וּפִתְרוֹן לַחֲלוֹמוֹת".

עָנָה לְבָבִי לְקּוֹל זֶה הַקּוֹרֵא:

"יֵשׁ נַעֲרָה חִוְרָה עֵנַיִם לָהּ שְׁחֹרוֹת,

תּוֹעוֹת וּמְבַקְשׁוֹת הֵן אָשְׁרָן בָּאָרֶץ:

תֵּדַע הַנַּעֲרָה חֲלוֹמִי וְהָלְכָה

אַחֲרַי בָּאָרֶץ".

בָּאתִי אֵלַיִךְ בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,

אֵצֶל הַחַלּוֹן יָשַׁבְנוּ וַנַּחֲרֵשׁ,

רוּחַ רַךְ בָּא בְּעַד הַחַלּוֹן וַיִּשֹּׁב…

הֵבִיא לִי עֶצֶב בִּכְנָפָיו הָרוּחַ,

רוּחַ הָעָרֶב. –

אַיֵּה הִיא אֶרֶץ הַזֹּהַר חָלַמְתִּי?

הִנֵּה הַשַּׁחַק כֹּה חִוֵּר, כֹּה אִלֵּם,

נִרְדְּמוּ כַנְפֵי חֲלוֹמִי כְּכַנְפֵי

צִפּוֹר הַגָּן עַל הֶעָנָף בָּעָרֶב.

אוּלָם נָא שְׁמָעִי: עוֹד יֵשׁ שִׁיר לִלְבָבִי,

עָצֵב הַשִּׁיר, אַךְ כֹּה עָרֵב, כֹּה עָרֵב!

שְׁקִי לִי וְאָשִׁיר לָךְ חֶרֶשׁ הַשִּׁירָה

בְּשָׁעָה זוֹ, שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

1904

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

І

הרברט ספּנסר וג’אורג' אליוט – את השַׁיכות שבין שני אלה ידענו רק במדה זו, שלפני שנים אחדות הוציאה חברת „אחיאסף ”בזמן אחד ובעוֹנה אחת שנים מספריהם בהעתקה עברית, את ספר „החנוך ”של ספנסר ואת „דניאל דירונדה ”של אליוט. ואולם לא עלה אז על לב איש, כי יש בּין שני אלה שַׁיכוּת עוד יותר קרובה.

כשמת ספנסר בשנה שעברה בעשירי לדצמבר, הניח אחריו בין כתבי-ידיו את האוטוביוגרפיה שלו, והיא נדפסה ויצאה זה עתה. בספר הזה אנחנו רואים, שלא הניח ספנסר מידו שום הזדמנות מלהזכיר בשם ג’אורג' אליוט כפעם בפעם ומלהתרפק עליה ומלקשור כּפעם בפעם איזה פרט מפרטי חייו עם חייה היא, עד שלבסוף הוא מקדיש לה פרק גדול ושלם. נכּר, כי איזו נטיה חזקה מושכת את הגדול מן הפילוסופים שבדורו אל הגדולה מן הסופרות שבדורה וכי בחבה יתרה הוא נוגע וחוזר ונוגע בכל דבר, שיש לו איזה קשוּר עם אליוט. אמת כי בין כה וכה נפוצה גם השמועה, כי אוהב היה ספנסר לאשה הנפלאה ההיא וכי חשב לקחת אותה לו לאשה. לא חסרו גם-כן שמועות, שלא גרסו כלל גירסא זו של לקיחה ורק מצאו שם איזה יחס קרוב, המיוסד על מדה של חֵרוּת. ואולם כשאנו עוברים על פרקי הספר שלפנינו, אנו רואים עד כמה טהור היה היחס הזה ועד כמה כבד האיש הגדול את האשה הגדולה באמת. רואים אנו כי היחס שהיה בין ג’אוֹרג' אליוֹט ובין ידיד נפשה ג’אורג' הנרי לואיס, בעל ההיסטוריה של הפילוסופיה ובעל ספר התולדות הידוע של גיטה, הוא שמנע את ספנסר מלהתקרב אל אליוט עוד יותר, עד לכדי נשואים. ומה גם כי לואיס היה גם ידידו הוא, וספנסר ידע כי לו משפט הבכורה. ואולם יותר מכל אנו רואים, כמה גדולה היתה ההשפעה שהשפיעה אליוט על הפילוסוף הגדול ושהשפיע הוא עליה. יחס ידידותם זה לזה היה לברכה גם לשניהם. בהנאה משונה הוא מזכיר פעמים רבות, כי הוא הוא שעורר אותה לכתוב ספורים, ופעם אחת הוא כותב, כי בסוד סודות ספרה לו ג’אורג' אליוט, שכבר החלה לכתוב את ספורה הראשון.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.