רקע
יעקב שטיינברג
[באתי אלייך בשעת בין השמשות]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 1959

בָּאתִי אֶלַיִךְ בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

רוּחַ הָעֶרֶב בַּחוּץ עִדֵּן אוֹתִי,

לָאַט עַל אָזְנִי דִּמְיוֹנוֹת חֲלוֹמוֹת;

אִתִּי הֲבֵאתִים, חֲלוֹמוֹת הָאשֶׁר

יַחְדָּו נַחֲלֹקָה.

לָהַט הַמַּעֲרָב עַל דַּרְכִּי, וַיֵּלֶךְ

הָלוֹךְ וְהַזְהֵר עַד הָיָה לוֹ מַרְאֵה

שׁוֹשַׁן הָאָבִיב בְּבֹקֶר רַעֲנָן.

מְנִשַׁךְ אָז לִבִּי לַמַּעֲרָב, לַזֹּהַר,

קָם קוֹל בִּלְבָבִי וַיֹּאמֶר לִי: "אָדָם!

יָפִים הַחַיִּים לַחוֹלֵם בַּמַּחֲבוֹא,

יָפִים הֵם עוֹד שִׁבְעָתַיִם לַלּוֹחֵם;

מַזְהִיר הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ,

צָפוּן הָאשֶׁר בְּמֶרְחָק לֹא נוֹדָע;

קוּם וְהָלָכְתָּ בָּאָרֶץ הַגְּדוֹלָה,

בַּקֵּשׁ שָׁם אשֶׁר וּפִתְרוֹן לַחֲלוֹמוֹת".

עָנָה לְבָבִי לְקּוֹל זֶה הַקּוֹרֵא:

"יֵשׁ נַעֲרָה חִוְרָה עֵנַיִם לָהּ שְׁחֹרוֹת,

תּוֹעוֹת וּמְבַקְשׁוֹת הֵן אָשְׁרָן בָּאָרֶץ:

תֵּדַע הַנַּעֲרָה חֲלוֹמִי וְהָלְכָה

אַחֲרַי בָּאָרֶץ".

בָּאתִי אֵלַיִךְ בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,

אֵצֶל הַחַלּוֹן יָשַׁבְנוּ וַנַּחֲרֵשׁ,

רוּחַ רַךְ בָּא בְּעַד הַחַלּוֹן וַיִּשֹּׁב…

הֵבִיא לִי עֶצֶב בִּכְנָפָיו הָרוּחַ,

רוּחַ הָעָרֶב. –

אַיֵּה הִיא אֶרֶץ הַזֹּהַר חָלַמְתִּי?

הִנֵּה הַשַּׁחַק כֹּה חִוֵּר, כֹּה אִלֵּם,

נִרְדְּמוּ כַנְפֵי חֲלוֹמִי כְּכַנְפֵי

צִפּוֹר הַגָּן עַל הֶעָנָף בָּעָרֶב.

אוּלָם נָא שְׁמָעִי: עוֹד יֵשׁ שִׁיר לִלְבָבִי,

עָצֵב הַשִּׁיר, אַךְ כֹּה עָרֵב, כֹּה עָרֵב!

שְׁקִי לִי וְאָשִׁיר לָךְ חֶרֶשׁ הַשִּׁירָה

בְּשָׁעָה זוֹ, שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

1904

המלצות קוראים
תגיות