מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[דומם ירבצו העבים]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

דּוּמָם יִרְבְּצוּ הֶעָבִים,

בֶּטַח יִרְבְּצוּ כֻלָּמוֹ.

לוּ הִתְעוֹרֵר רוּחַ סוֹעֵר

וְנָשָׂא אֶל קְצוֹת יָם אוֹתָמוֹ!

אוֹ לוּ תָקַף אוֹתָם חֵפֶץ

לְחוֹלֵל עַל רָאשֵׁינוּ סְעָרָה, –

אָז מָצִינוּ – וְעַלִּיזִים –

כּוֹס חֲמָתָם הַנֶּאְדָּרָה.

אַךְ הֶעָבִים רַק מַחֲרִישִׁים,

כְּאִלּוּ קָפְאוּ עַל רָאשֵׁינוּ;

וּבְאֵין-רוּחַ – קָפְאוּ דוּמָם

מִפְרְשֵּׂי אֳנִיָּתֵנוּ.

1903

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

ירוחם פישל המסטר

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

את ירוחם-פישל המסטר הכל יודעים לאיש כשר ירא-אלהים, אבל אין איש יודע אותו לעשיר. אף-על-פי שהכול יודעים, כי הוא מטופל בל' אלף ויש מוסיפים עד נ' אלף רובל; ולא עוד אלא שגם הוא בעצמו, היודע, כי יותר ממה ששמין אותו, יש לו עוד ממונות שאינם ידועים ליושבי קרנות, לא עלה מעולם על לבבו לחשוב את עצמו לעשיר. גם קפוטתו, אשר עוד לא עברו עליה שתי שנים מיום שחידש נעוריה והפכה על קרחתה; גם מנעליו המכווצים כפני זקנה קפדנית, ואפילו השטריימיל שלו המשמש לשבתות וקרוח ברוב ציציותיו – לא יעידו על בעליהם, כי עשיר הוא. ואפילו עסקו במסחרו ומשלח-ידו, שהוא עוסק בו, איננו כעסקו של עשיר. הוא מגדל בהמות דקות וגסות וטורח ועמל בהן ביום ובלילה, בקיץ ובחורף ומרוויח בהן, סוף כל סוף, לא יותר מאיזה שכיר יום.

הוא אמנם מכניס-אורח גדול, אבל מכין הוא את אורחיו ללוגמא חמה ופת קיבר, שהוכן למענו ולמען ביתו. ובטחונו חזק בהשם יתברך, כי יותר שירבו האורחים על השולחן, יותר תתברך הארוחה באילפס והמאכל במעיים.

באמת לאמיתה, כמעט שאין לו גם כל נחת-רוח מאלפיו. הוא מעולם לא טרח אחרי האלפים, הוא עמל וטרח אחרי היחידות והעשרות. העשרות אמנם הצטרפו למאות, והמאות לאלפים וכן הלאה, אבל הוא לא נשא להם נפשו מעולם.

ועל כן יש אשר יצטער יותר על היזק קל של עשרה רובל מאשר יצטער בהיוודע לו, כי אחד מלוויו פשט את הרגל ושמט אלף רובליו.

כשהוא לעצמו לא היה עוסק עוד בכל מקנה ומסחר והסתפק במה שיש לו, לולא שירא פן יחסרו אלפיו הלוך וחסור, כמו שהלכו הלוך ורב. ולבד זאת הוא אוהב מאד את עסקו שהוא עוסק בו. הוא מתענג מאד לטרוח על בעלי-החיים שלו ולראות את גדייו הולכים ונעשים תיישים תחת ידו.

הוא ידוע, שהעולם קוראים אותו קמצן, “עכברא דשכיב אדינרי,” אף-על-פי שהוא מרים לפעמים נדבות נפרזות (נדבות קטנות איננו אוהב לתת) ומכבד את קונו מהונו יותר מכפי מידתו.

ולא עוד אלא שהוא מצדיק בלבו את המרננים אחריו, בדעתו כי בעתים כאלה מלחמות כבירות מתחוללות בנפשו, והיצר מצערו לפני הנתינה ואחרי הנתינה.

ויש גם אשר הוא מסלסל בעצמו ונופל בשמץ של יוהרא, בדונו בעצמו לאמור: “הן יותר מרובה שכרי בעולם-הבא, כי לא משום נטיית לבבי אני נותן, אלא לשם מצוות הבורא.”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.