מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[וכשיצאה הנערה מחדרי לאיטה]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

… וּכְשֶׁיָּצְאָה הַנַּעֲרָה מֵחַדְרִי לְאִטָּהּ

שׁוּב אֵלַי רֹאשָׁהּ הֵסַבָּה,

וְשׁוּב מִתּוֹךְ צַעֲרָהּ בִּי חֶרֶשׁ הִבִּיטָה,

וְנָשְׁקָה לִי אָז מִתּוֹךְ חִשְׁקָהּ וְצַעֲרָהּ,

נָשְׁקָה חֶרֶשׁ עֵת רַבָּה.

דָּבוֹק דָּבְקוּ אֶל שְׂפָתַי אָז שִׂפְתֵי הַנַּעֲרָה,

קָרַב חָזָהּ אֶל חָזִי, וְלָהַט

כָּל גֵּוָהּ עַל גֵּוִי וְרָעַד,

כְּמוֹ נִשְׁמַת נְעוּרֶיהָ יְצָאַתָּהּ,

וּבְפִרְפּוּרֵי הַגְּסִיסָה חֲלוֹמָהּ עֲזָבָהּ.

וְהִיא רָעֲדָה רְעִידָה אַחֲרוֹנָה וְקַלָּה,

וּנְשִׁיקָתָהּ אַחֲרוֹנָה אֶת שְׂפָתַי צָרָבָה,

וְהִיא קָמָה,

וְשָׁלְחָה אֵלַי מֶבָּט אַחֲרוֹן בִּדְמָמָה,

וּבַמֶּבָּט הַזֶּה מִשְׁנֶה צַעַר הִתְגַּלָּה, –

אַךְ לֹא דָרַשׁ מְאוּם וְלֹא תָבָע.

וּכְשֶׁיָּצְאָה הַנַּעֲרָה מֵחַדְרִי נִשְׁאַרְתִּי

עִם גַּעְגּוּעִים מִּיָּמַי לֹא יְדַעְתִּים,

עִם עִצָּבוֹן לא יְדַעְתִּיו עֲדַיִן.

שָׁלַט אוֹתוֹ הָעֶצֶב עָלַי וּמָסַרְתִּי

אֶת עַצְמִי בְּיָדוֹ הָרַכָּה.

הָמָה לִבִּי: חֲלוֹמִי כְּבָר אַיִן,

כָּל מַאֲוַיֵּי אַהֲבָתִי לָהּ נְתַתִּים,

אֶת כָּל שְׂפוּנֵי גַעְגּוּעַי שָׁפַכְתִּי בְחֵיקָהּ,

וְנִשְׁאֲרָה עַתָּה בַּלֵּב פִּנָּה רֵיקָה.

וְעוֹד הָמָה לְבָבִי: כּוֹס אשֶׁר שָׁתִיתִי,

וּבָא לִי הַכֹּל, אֲשֶׁר נַפְשִׁי שָׁאָלָה,

וַעֲבָרַנִי הָאשֶׁר הָרַב וְרָוִיתִי.

עַתָּה נַפְשִׁי לְאֹשֶׁר עוֹד כָּלָה, כֹּה כָלָה,

חֲלוֹם אָשְׁרִי הֶחָדָשׁ כְּבָר לִבִּי יֶאֶרְגֶנּוּ,

אַךְ אֵי אָשְׁרִי אֲבַקֵּשׁ וְאֵי אֶמְצָאֵנוּ?

וְהָיָה לִי צַר אָז כָּל כָּךְ עַל שֶׁעָבָר,

וְצַר עַל לֹא דָבָר.

1905

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מלאכת-מחשבת

מאת דוד פרישמן (פרוזה)

І

אַרְנוֹלד בֶּקְלִין מת – אבל מי יודע מכם כי חי? ואם אֹמַר לכם, כי הוא האיש אשר בצבעים משוחים במכחול על-גבי חתיכת בד ידע לערער את כל לב עד היסוד, ואם אֹמַר לכם, כי היה האיש הזה צַיָּר אשר כמוהו לא הניח ואשר זה מאות שנים לא היה כמוהו, ואם אוסיף עוד, כי ברא לבני-אדם עולמות אשר אליהם הם יכולים להתמלט בהיות לבם עיף וחלש וכואב ובהיות נפשם מושכת אותם לאשר אָין, ואם אֹמַר עוד, כי בכחו הכניע עולם מלא ומלכים הכריח להשתחווֹת לו – הלא אתם תענו אותי: מה נפקא-מינה לנו, מה יתן ומה יוסיף לנו?

כמעט אשר יכול אדם להיות משֻׁגע ממשמע אזניו! ואל האנשים האלה קויתי ועל האנשים האלה חלמתי את חלומותי וחזיתי לי חזיונות, ועל האנשים האלה חשבתי כי רעיון להם וחֵפץ להם וכי יקום מהם דור חדש וחי. איככה…? איככה…?

כן, לא יתן לכם ולא יוסיף לכם – אבל אוי אוי לעם אשר איש כבֶקלין לא יוכל לתת ולא יוכל להוסיף לו! עם אשר רגשותיו הומתו ומתו ורחשי-לבו בפני כל עדן ורֹך נחנקו ויסוּפוּ ואשר כלו היה יבש כשבלת-תבן ולא יצלח עוד להתפעל ולהתרגש, עם כזה יתפלץ עליו כל אוהב וישום עליו כל שונא. רב לי אם אראה איש-יהודי קורא דברי-שיר, רב לי אם אזכור איש-יהודי מביט בפני ציור על-גבי הבד – ותוגה גדולה וחרישית ממלאה את כל נפשי ואני דואג ודואג.

הנה באו אחרים, אשר התעסקו בתחיתכם וישימו לפניכם את עיקרי-האמונה שלהם, אשר בהם הם מאמינים להחזירכם לתחיה, ואולם גם לי עיקרי-אמונה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.