מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[וכשיצאה הנערה מחדרי לאיטה]

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

… וּכְשֶׁיָּצְאָה הַנַּעֲרָה מֵחַדְרִי לְאִטָּהּ

שׁוּב אֵלַי רֹאשָׁהּ הֵסַבָּה,

וְשׁוּב מִתּוֹךְ צַעֲרָהּ בִּי חֶרֶשׁ הִבִּיטָה,

וְנָשְׁקָה לִי אָז מִתּוֹךְ חִשְׁקָהּ וְצַעֲרָהּ,

נָשְׁקָה חֶרֶשׁ עֵת רַבָּה.

דָּבוֹק דָּבְקוּ אֶל שְׂפָתַי אָז שִׂפְתֵי הַנַּעֲרָה,

קָרַב חָזָהּ אֶל חָזִי, וְלָהַט

כָּל גֵּוָהּ עַל גֵּוִי וְרָעַד,

כְּמוֹ נִשְׁמַת נְעוּרֶיהָ יְצָאַתָּהּ,

וּבְפִרְפּוּרֵי הַגְּסִיסָה חֲלוֹמָהּ עֲזָבָהּ.

וְהִיא רָעֲדָה רְעִידָה אַחֲרוֹנָה וְקַלָּה,

וּנְשִׁיקָתָהּ אַחֲרוֹנָה אֶת שְׂפָתַי צָרָבָה,

וְהִיא קָמָה,

וְשָׁלְחָה אֵלַי מֶבָּט אַחֲרוֹן בִּדְמָמָה,

וּבַמֶּבָּט הַזֶּה מִשְׁנֶה צַעַר הִתְגַּלָּה, –

אַךְ לֹא דָרַשׁ מְאוּם וְלֹא תָבָע.

וּכְשֶׁיָּצְאָה הַנַּעֲרָה מֵחַדְרִי נִשְׁאַרְתִּי

עִם גַּעְגּוּעִים מִּיָּמַי לֹא יְדַעְתִּים,

עִם עִצָּבוֹן לא יְדַעְתִּיו עֲדַיִן.

שָׁלַט אוֹתוֹ הָעֶצֶב עָלַי וּמָסַרְתִּי

אֶת עַצְמִי בְּיָדוֹ הָרַכָּה.

הָמָה לִבִּי: חֲלוֹמִי כְּבָר אַיִן,

כָּל מַאֲוַיֵּי אַהֲבָתִי לָהּ נְתַתִּים,

אֶת כָּל שְׂפוּנֵי גַעְגּוּעַי שָׁפַכְתִּי בְחֵיקָהּ,

וְנִשְׁאֲרָה עַתָּה בַּלֵּב פִּנָּה רֵיקָה.

וְעוֹד הָמָה לְבָבִי: כּוֹס אשֶׁר שָׁתִיתִי,

וּבָא לִי הַכֹּל, אֲשֶׁר נַפְשִׁי שָׁאָלָה,

וַעֲבָרַנִי הָאשֶׁר הָרַב וְרָוִיתִי.

עַתָּה נַפְשִׁי לְאֹשֶׁר עוֹד כָּלָה, כֹּה כָלָה,

חֲלוֹם אָשְׁרִי הֶחָדָשׁ כְּבָר לִבִּי יֶאֶרְגֶנּוּ,

אַךְ אֵי אָשְׁרִי אֲבַקֵּשׁ וְאֵי אֶמְצָאֵנוּ?

וְהָיָה לִי צַר אָז כָּל כָּךְ עַל שֶׁעָבָר,

וְצַר עַל לֹא דָבָר.

1905

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

השורר בביתו

מאת ישראל חיים טביוב (מחזות)

חזיון-שעשועים בשלש מערכות

הנפשות:

מְרָרִי ,סוחר, קרוב לחמשים שנה.

אֲבִיגַיִּל, אשתו, כבת מ"ה שנה.

הֲדַסָּה, בתם, כבת עשרים שנה.

יוֹרָם, מלוה, כבן חמשים שנה.

עֲתַלְיָה, אשתו, קרובה לחמשים שנה.

אִיזֶבֶל, בתם, למעלה מעשרים שנה.

אָסָא, רופא, למעלה מחמשים שנה.

יְדִידְיָה, קנדידט לתורת המשפטים, כבן כ"ו שנה.

כְּלוּב, סטודנט, כבן כ"ז שנה.

מַעַשֵׂיָה, כבן כ"ו שנה

מערכה ראשונה.

חדר גדול בבית יורם, מוּאָר יפה, פתוח באמצע אל אולם ההומה מאדם; אנשים ונשים מתהלכים באולם, וגם זוגות יוצאות במחול תֵּראינה בעד הפתח. – בחֶדר פתח מימין ומשמאל, מַרבד ארוך לישיבה משמאל, שלחן עגול וכסאות מימין.

מחזה ראשון.

מררי ואסא.

אסא.

ומה שלומך עתה, ידידי? ימים רבים לא ראיתיך.

מררי.

מה שלומי? אני חי, תהלה לאל. היש לי פנאי לדאג לבריאותי? העסקים, העסקים מטרידים אותי מאז, ומה גם בצוק העתים האלה.

אסא.

גם אתה מתאונן על צוק העתים? ואני יודע אנשים רבים המקנאים בך.

מררי.

מה יש לקנא בי? אני חי, תהלה לאל, אבל הלזה יִקָרא חיים? הן עבודת פֶּרֶך אני עובד, בביתי לא ישכנו רגלי רוב ימי השנה אני מעַנה בדרך כחי, בלי חָשך מוטל עלי לנסוע ולנסוע. זה אך שבעה ימים שַׁבתי מדרכי, ועוד הלילה, בעוד שעה, אני נוסע מזה בדרך רחוקה, ומהחג אלך ישר אל בית הנתיבות.

אסא.

צר לי עליך, ידידי. הנך מטופל בעסקים יותר מִדַּי! אולי יותר מכפי כחך, ובכל אופן יותר מכפי צרכיך. הן רק בת אחת לך –

מררי.

תחִי ותאריך ימים! – אבל מה אעשה בלי עסקים? אדם לעמל יולד. או האם אעשה כיורם אשר הניח את כל עסקיו ויהי למלוה והולך בטל?! לנו היהודים יש רק שׁני דרכים בחייםמסחר או הלואה – ואני אוחז בדרך הראשון.

אסא.

ובזה צדקת; כי ההלואה הפרטית היא סוף כל סוף עסק לא מהודר –

מררי.

עסק לא מהודר! עסק הוא עסק, כל עסק הוא מהודר, אם רק יתן פרי הדר, רֶוַח מהודר. אבל אני אין נפשי אל ההלואה, מפני שהיא עסק לא בטוח – ביחוד בצוק העתים האלה.

אסא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.