לוגו
סָטִירוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בִּשְׁנַת 1907

 

א    🔗

הַכֹּל אָהֲבוּ. מַגֵּפָה

שֶׁל הִתְאַהֲבוּת, שֶׁל נְשִׁיקוֹת;

אַךְ הַצִּבּוּר כְּבָר נִשְׁתַּתֵּק,

הָאִמָּהוֹת כְּבָר מֵינִיקוֹת.

מֻנָּח כְּבָר בְּקֶרֶן זָוִית

תֹּף הַנֹּעַר, גַּם הַחֲצוֹצְרָה

שֶׁל הָאַהֲבָה כְּבָר נָדַמָּה –

לֹא לְכָךְ הָעֵדָה נוֹצְרָה.

אִישׁ וְאִישׁ לַהֲנָאתוֹ

מַכְנִיס יָד לַעֲרֵמַת זֶבֶל;

יָצָא כְרוּז בְּכָל הָאָרֶץ:

הַכֹּל הֶבֶל, הַכֹּל הֶבֶל.

אַךְ בֵּין כָּךְ וְכָךְ – שִׁמָּמוֹן,

פָּסְקָה רִנָּה מִן הַלְּבָבוֹת;

קֹר וּדְמָמָה. שְׁנָת מְתוּקָה,

הַנֶּאֱהָבִים, הַנֶּאֱהָבוֹת!

 

ב    🔗

שְׂדֵה הַקְּרָב מְכֻסֶּה פְגָּרִים,

עַד לְמַחֲנָק רֵיחַ צַחֲנָה;

רָץ וְנִמְלָט מִי שֶׁנָּשָׂא

אֶת הַתֹּף לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה.

אַךְ הַמַּחֲצִיר שָׂם בְּכִיסוֹ

אֶת הַחֲצוֹצְרָה שֶׁל הַזָּהָב:

בֵּית הַמַּלְוֶה נוֹתֵן כֶּסֶף,

וְלַקֵּבָה קָשֶׁה רָעָב.

קוּם אֱכֹל וֶאֱמֹר: אָהַבְתִּי

אֶת הַשּׁוֹט וְאֶת אֲדוֹנִי.

דְּמָמָה גְּדוֹלָה. בָּא וְהוֹלֵךְ

לֵיל שֶׁל קֹר, הַלֵּיל הַצְּפוֹנִי.

בָּאֲפֵלָה עוֹד לַגַּרְדּוֹם

עוֹלִים שְׂרִידִים מִן הַצָּבָא;

לִבְּךָ יוֹעֵץ לְהִתְאַהֵב,

גַּם לְהָקִים זֶרַע. הָבָה.

 

ג    🔗

מִן הַשֶּׁמֶשׁ נִבְרָא מֶלֶךְ,

מִן הַלְּבָנָה – בְּנֵי הַשָּׂרִים;

הָאֲסַפְסוּף – מִן הֶעָפָר,

אַךְ הַיְּהוּדִים הֵם נוֹצָרִים

מֵהִרְהוּרָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא…

עֵת הַיְצִירָה כְּבָר כָּלָתָה,

יָשַׁב אֱלֹהִים לָנוּחַ

מִן הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה.

אַךְ מַחֲשָׁבָה אַחַת יָסְפָה

וְהִטְרִידָה, כִּבְיָכוֹל,

אֶת הַבּוֹרֵא; רוֹצֶה הָיָה

לְגָרְשֶׁנָּה וְלֹא יָכֹל.

רָצָה אֱלֹהִים לָנוּחַ –

קָם וַיִּיצֶר בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה

מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ: הוּא הַיְּהוּדִי

הַמִּשְׂתָּרֵר וְהַמְעֻנֶּה.

 

ד    🔗

לֵךְ אֱהַב אֶת בְּנוֹת הַגּוֹיִם

עַל מְנָת לְקַבֵּל נְשִׁיקוֹת;

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲנֻגּוֹת

כְּשֵׁם שֶׁאוֹהֲבוֹת – מְצִיקוֹת.

נוֹתְנוֹת מְעַט וְתוֹבְעוֹת הַרְבֵּה

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַיְפֵה-פִיּוֹת,

אַךְ הָשַׁתָּא פָּסְקָה גְבוּרָה

וְהִתְלַהֲבוּת מִן הַבְּרִיּוֹת.

בְּדוֹר יָתוֹם זֶה הִתְרַחֵק

מִן הָאַהֲבָה הַמְשֻׁבַּחַת;

נִתְעַיַּפְתָּ. בְּנוֹת הַגּוֹיִם

נוֹתְנוֹת הַכֹּל בְּבַת אַחַת.

אֶת פֵּרוּרֵי הָאַהֲבָה

אַל תְּלַקֵּט קִמְעָא קִמְעָא:

מַרְבֶּה אַהֲבָה – מַרְבֶּה זֵעָה,

מַרְבֶּה זֵעָה – מַרְבֶּה רִמָּה.

 

ה    🔗

נֵרוֹת כֶּסֶף בַּשָּׁמַיִם,

רוּחַ עֶרֶב קַל מְנַשֵּׁב;

גַּם הַחַיִּים גַּם הַמָּוֶת –

הַכֹּל, הַכֹּל יֵשׁ לְיַשֵּׁב.

כְּלָבִים נוֹבְחִים. גַּם לַכְּלָבִים

יֵשׁ בַּלֵּילוֹת שְׂפַת גַּעְגּוּעִים:

שְׁתֹק, לְבָבִי! כָּל הַסְּפֵקוֹת,

כָּל הַסּוֹדוֹת כְּבָר יְדוּעִים.

סוֹד רַק אֶחָד נִשְׁאַר כָּמוּס –

סוֹד הָאשֶׁר. הָאֲדָמָה

“לֹא יְדַעְתִּיו” לִי מַגִּידָה,

בַּשָּׁמַיִם – דְּמָמָה, דְּמָמָה.

בַּשָּׁמַיִם רַק כּוֹכָבִים,

הַכּוֹכָבִים הֵם עוֹלָמוֹת

בִּפְנֵי עַצְמָם. כֻּלָם בָּרָא

לְשַׁעֲשוּעִים אֵל נְקָמוֹת.

 

ו    🔗

טוֹבָה שִׂמְחָה מִן הַחָכְמָה,

וּמִשְּׁתֵיהֶן טוֹבָה מְנוּחָה;

אַךְ הָאשֶׁר אִם יְאַחֵר,

אֵינוֹ שֹׁוֶה דִמְעָה דְלוּחָה.

מִי זֶה דוֹבֵב בָּרִאשׁוֹנָה

אֶת הַמִּלָּה הַמְקָרֶבֶת

לֵב לְלֵּב, וּמִי זֶה חִבֵּר

בָּהּ גַּם גִּיל וְגַם עַצֶּבֶת?

מִּלָּה קְצָּרָה זוֹ שְׁמָהּ – אשֶׁר,

אִישׁ לֹא יֵדַע אֶת מוֹצָאָהּ;

בַּשָּׁמַיִם הִיא חֲרוּתָה

וּבְמֶבָּטֵי אִשָּׁה נָאָה.

אָנוּ חוֹקְרִים כָּל יָמֵינוּ

אֶת פֵּרוּשָׁהּ. הִתְחִיל נוֹשֵׁר

שְׂעַר רֹאשֶׁךָ; הוֹלֵךְ פּוֹחֵת

אוֹר עֵינֶיךָ. מָה הָאשֶׁר?

 

ז    🔗

אֶחָד אוֹהֵב אֶת הַזָּהָב,

אֶת הַנָּשִׁים אַחֵר חוֹמֵד;

אֶת הַהֶבֶל שֶׁבַּחַיִּים

גַּם מִשְּׁנֵיהֶם אַתָּה לוֹמֵד.

מָרָה שְׁחֹרָה יֵשׁ בַּחַיִּים:

גַּם לָעֶבֶד הִיא מְצִיקָה,

גַּם לָאָדוֹן; מַשֶּׁהוּ אֶחָד

יֵשׁ מִטַּעְמָהּ גַּם בִּנְשִׁיקָה.

גַּם בַּסְּתָו וְגַם בַּקַּיִץ

לִבְּךָ נָתוּן בְּסַכָּנָה:

נִתְעַצָּבְתָּ. רוּחַ יָגוֹן

בָּא וָנָס. מֵאָן וָאָנָה?

שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת שֶׁל עִצָּבוֹן

יֵשׁ בְּאֵין-סוֹף שֶׁל הַיְצִירָה,

אוּלָם שֶׁמֶשׁ אַחַת קְטַנָּה

בַּשָּׁמַיִם לָנוּ מְאִירָה.

 

ח    🔗

גַּם לְצִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם

כְּבָר הָרְגַּלְנוּ; כָּךְ בִּמְהֵרָה

מוֹאֵס אָדָם בְּאַהֲבָה,

קָץ בִּנְשִׁיקוֹת אִשָּׁה כְשֵׁרָה.

עַל הַדֶּשֶׁא לִפְנֵי בֵיתִי

אֲנִי שׁוֹכֵב. הַכּוֹכָבִים

זוֹרְחִים כֻּלָּם כְּמִנְהָגָם;

אֶל הַכְּפָר קַיָּצִים שָׁבִים.

צְחוֹק וּדְבָרִים. הַבַּחוּרוֹת

פּוֹרְשׂוֹת רֶשֶׁת צְחוֹר מִסְּבִיבָן;

אֵינִי רוֹאָן בָּאֲפֵלָה

וַאֲנִי נֶהֱנֶה מִזִּיוָן.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל. בַּפֶּתַח

עוֹמְדָה אִשָּׁה וּמוֹכִיחָה:

לָמָּה תִּשְׁכָּב? בּוֹא הַבַּיְתָה,

הוֹצֵא הֶגֶה קַל מִפִּיךָ.

 

ט    🔗

רוּחַ עֶרֶב חַם מְנַשֵׁב

וְהַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ:

אֲנִי הוֹזֶה עַל הָאַהֲבָה

וְעַל נַעֲרָה אַחַת צְנוּעָה.

זֶה כִשְׁלֹשִׁים יְמֵי קַיִץ

אֲנִי דָר בִּמְלוּנַת רוֹעִים;

בֹּקֶר קָם אֲנִי וְתוֹעֶה,

לַיְלָה מְזַמְּרוֹת בְּנוֹת הַגּוֹיִם.

בְּנוֹת הַגּוֹיִם יוֹדְעוֹת זֶמֶר,

יוֹדְעוֹת הֵן הַשְּׁבִיל לַמְּלוּנָה;

צוֹחֲקוֹת שׁוֹקְעוֹת הֵן בֶּחָצִיר,

חֶרֶשׁ פּוֹרְשׁוֹת הֵן בְּלִי תְּלוּנָה.

הִנֵּה נֶעְלַם צֵל בַּחוּרָה,

וַאֲנִי הוֹזֶה עַל הַגִּבְעָה

לִפְנֵי בֵיתִי: מָה הָאַהֲבָה

הַמְשֻׁבַּחַת וּמַה טִּיבָהּ?

 

י    🔗

בְּדוּמִּיַּת לֵיל הַקַּיִץ

אָנוּ נוֹסְעִים. הָאוֹפַנִּים

דּוֹפְקִים חֶרֶשׁ; בַּשָּׁמַיִם

דּוֹלְקִים נֵרוֹת כֶּסֶף קְטַנִּים,

שָׂדוֹת חֲרוּשִׁים, מְלוּנוֹת תֶּבֶן –

אֶת אוּקְרַיְנָה אֲנִי עוֹזֵב;

רַעְיָה הָיְתָה לִי. נִשְׁבַּעְתִּי:

כָּל הָאָדָם דַּל וְכוֹזֵב.

אָנָה תוֹלִיךְ אוֹתִי, רַכָּב?

הוֹי, עֲמֹד! פֹּה מְלוּנָה רֵיקָה,

פֹּה בַת כְּפָר שַׁתְקָנִית אֶמְצָא,

מְנוּחָה אֶמְצָא פֹה בְּחֵיקָהּ.

אַךְ הַמְּלוּנָה נֶעֱלֶמֶת;

דְּמָמָה גְדוֹלָה. הָאוֹפַנִּים

דּוֹפְקִים חֶרֶשׁ; בַּשָּמַיִם

דּוֹלְקִים נֵרוֹת כֶּסֶף קְטַנִּים.

 

יא    🔗

הַרְבֵּה חִידוֹת יֵשׁ בַּחַיִּים,

יֵשׁ גַּם תְּשׁוּבוֹת תִּלֵּי-תִלִּים;

לַחֲכָמִים יֵשׁ פִּתְרוֹנִים,

חֵפֶץ חַיִּים יֵשׁ לַכְּסִילִים.

פַּעַם אַחַת שָׂח לִי חָכָם:

תֹּכֶן אֶחָד לַהֲוָיָה,

רַק הַצּוּרוֹת – – וְלֹא גָמָר:

לְפָנֵינוּ עָבְרָה לְוָיָה.

הָעֲגָלָה אַט הִתְנַהֲלָה

וַתֵּעָלֵם. אוֹרְחִי אָמָר:

תֹּכֶן אֶחָד גַּם לַחַיִּים,

גַּם לַמָּוֶת – – וְלֹא גָמָר.

לְפָנֵינוּ עָבְרָה נַעֲרָה

כְּלִילַת-חֵן, וַנָּקָם לִרְאוֹת;

אַךְ הַנַּעֲרָה בֵּרְכָה אוֹתִי

בְּעֵינֶיהָ הַמַּזְהִירוֹת.