מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דְּבוֹרִים

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

קוֹל זִמְזוּם הוֹלֵךְ עָרֵב בְּלִי הֲפוּגוֹת: –

הַדְּבוֹרִים, עַם-גַּמָּדִים נָבוֹן,

יָתוּרוּ לָמוֹ אֶת מְזוֹן הָרָזִים,

אֲשֶׁר עֵין-זָרִים לֹא תְשׁוּרֶנּוּ

בִּגְבִיעֵי פְרָחִים רֵיקִים.

הֵן עָפוֹת חִישׁ, הַבְּתוּלוֹת הָעֲמוּסוֹת: –

מִבְּלִי לִטְעֹם בִּמְלֹא חַיֵּיהֶן

גַּם מֶתֶק אַהֲבָה, גַּם חֶבְלֵי לֵדָה –

הֵן דּוֹגְרוֹת אֶת הַדְּבַשׁ הַטָּהוֹר

לְחַג-כְּלוּלוֹת אֶחָד קָצָר.

צְהֻבּוֹת גַּב וּזְעוּמוֹת גַּף וּבֶטֶן,

כִּדְמוּת חַרְטֻמּוֹת-שָׂדֶה קְטַנּוֹת,

כִּקְלוּיוֹת חֵשֶׁק הֵן מְאֹד תֵּקַלְנָה

בְּסָגְרָן כַּנְפֵי שַׁעֲשׁוּעִים

עַל פְּרָחִים שׁוֹמְרֵי צְבָעִים.

מֵעַל גַּפֵּיהֶן מְנַעֲרוֹת הֵן בְּלִי-יוֹדְעִים

אֲבַק הֵרָיוֹן לַצּוֹמֵחַ,

וְחֵלֶף זֶה הֵן אוֹגְרוֹת צוּף-שִׁמּוּרִים –

לְמַעַן סְפוֹת הֵרָיוֹן אַדִּיר

לְאָחוֹת בְּרוּכַת רָחֶם.

אִמָּהוֹת בְּלִי תַעֲלוּלֵי אֲבִיּוֹנָה

מְחַצֵּר קוֹלָן בְּכָל הַשָׂדֶה,

כִּי כֻלָּן יַחַד יַעֲדוּ בְתוּלֵיהֶן –

לְמַעַן קְרֹב הַזָּר הָאֶחָד

אֶל אַחַת אֲשֶׁר תֵּלֵד.

חֲנִיתָן, שְׁקוּיָה מְרִירוּת בִּקְצֵה בִטְנָן,

דְּרוּכָה עֹז לִקְרַאת כָּל שָׂטָן

אֲשֶׁר עֲרֹךְ לֹא יֵדַע רֹגֶז בְּתוּלוֹת,

אֶל מוּל כָּל חַי אֲשֶׁר לֹא יָחֹן

בְּרִית אַהֲבָה מְשֻׁתֶּפֶת.

הָהּ, עוֹד מְעַט לָהֶן בִּנְקַם נִצָּחוֹן:

הֵן נוֹתְנוֹת חִנָּם גַּם אֶת נַפְשָׁן,

לְמַעַן הָעִיד כֵּן בְּשַׁלְוַת מָוֶת –

עַל אַהֲבָה בְלִי רֵאשִׁית לֵדָה,

בְּלִי אַחֲרִית צֶאֱצָאִים.

ב

מִבֹּקֶר – זֶה מְעוּפָם אֲשֶׁר יוֹצִיא

תַּעֲצוּמוֹת אֵם מֵאֵם עֲקָרָה,

עַד עֶרֶב – זִמְזוּם נוֹגֵשׁ זֶה הַלּוֹעֵג

לְשָׂכָר אֶחָד מִנִּי אֶלֶף

וּלְאַחֲרִית כָּל מְזִמָּה.

מֵאָבִיב וְעַד בָּצִיר – בְּרִית חָרוּצוֹת

וְאֵמוּן-רָז לַעֲמַל מַסֹּרֶת,

כְּאִלּוּ הֵן תֵּדַעְנָה רְדוֹת אֶת דִּבְשָן

בַּחֲלִיפוֹת עוֹלָם זֶה הַנִּמְהָר

וּבְעֶרְכּוֹ זֶה הֶעָקָר.

בִּגְבֹר יְמֵי הַקַּיִץ הָאֲרֻכִּים

וְחֶמְדַּת כָּל הַחַי גּוֹבֶרֶת, –

מִתְאַגְּדוֹת הֵן עַד-תֹּם לְעַם קְדוֹשִׁים,

הַמְשַׁתֵּף מִשְׁטָר עִם נְדִיבוּת

בַּעֲמַל-כַּוָּנָה אֶחָד.

בֵּין אַהֲבָה וָשֹׁד – שְׁנֵי קְצוֹת הַחַיִּים –

מִסְּבִיבָן חָג הַכֹּל כִּמְטֹרָף, –

רַק הֵן מִבְּלִי אֱהֹב תִּמְצֶאנָה שָׁלָל

בִּלְבַב הַפְּרָחִים הָעֲנֻגִּים

הַפְּתוּחִים בָּעֲרָבָה.

וְתוֹר הַסְּתָו כִּי בָא וְיָמָיו כֵּהִים

מֵרְאוֹת כְּמוֹ כָל שִׂיא מַטָּרָה,

רַק סְפִיחַ דִּמְיוֹן אַחֲרוֹן – הַכִּלָּיוֹן –

מְעַוֶּה פָנָיו הַנִּזְעָמִים

מִבְּעַד עַרְפִלִּים קָרִים: –

אָז צְפוּפוֹת כֻּלָּן יַחַד לְמִשְׁמֶרֶת

בְּתוֹךְ כַּוֶּרֶת סְגוּרַת תָּאִים;

שָׁם יֶעֱרַב, כְּמוֹ בְקַן-הַגּוֹרָל,

לַחֲלֹם עַל חַיִּים הַמִּתְקָרְבִים

בְּאֵין-רוֹאִים אֶל הַתַּכְלִית.

וְהִנֵּה שׁוּב הָאוֹר בּוֹקֵעַ שְׁחָקִים,

כְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים אַדִּירִים, –

וְשׁוּב הַדְּבוֹרִים נוֹהֲרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ,

כְּיַלְדֵי סְתָרִים אֲשֶׁר יַחַד

הִכִּירוּ אֶת אֲבִיהֶם.

ג

עַל-מָה אֶל כַּנְפֵי דְבוֹרָה שַׁאֲנַנָּה

תְּהוֹם מְשׁוּגָה כֹה עֲמֻקָּה,

אֲפֵר הַגּוֹרָל לָמָּה יַעֲטֶה חִנָּם

גּוּף דַּל, אֲשֶׁר לֹא יוֹצִיא שְׁאֵרִית

בְּמַחְשַׁךְ הַכַּוֶּרֶת?

אִם שִׁוְיוֹן אֱמֶת יֵשׁ בֵּין סְגוֹר-הַחַיִּים

וּבֵין הַיְצוּר אֲשֶׁר יִסָּגֵר –

כְּעָלֶה נָד עַל בַּד וְאֵין בּוֹ זֶרַע,

הַנּוֹעָד רֵיקָם אֶל הַמָּוֶת –

כֵּן נוֹעֲדָה הַדְּבוֹרָה.

אִם מֹאזְנֵי צֶדֶק יֵשׁ וּשְׁקוּלִים יַחַד

מְרִי אַהֲבָה וְעֹז כָּל דִּמְיוֹן –

בְּלֹא עֵת הַדְּבוֹרָה קָפְצָה מִמֹּאזְנֶיהָ,

וּבְקִרְבָּהּ רַחְמָהּ זֶה הַסָּגוּר

וְנַפְשָׁהּ זוֹ הַנְּדִיבָה.

וְהִנֵּה נִכְתַּם חֹק וְאֵין לְשַׁנּוֹת

וְעָף הַיְצוּר צְהֹב הַמֶּרֶד,

וּכְאֶחָד אֲשֶׁר צָפַן לְשַׁד-מוֹרָשָׁה –

מִתְחַפֵּשׂ הוּא בִכְתֹנֶת חַיָּיו

הַלְּבוּשָׁה רַק לְעוֹרוֹ.

וּכְאֶחָד אֲשֶׁר קִנְאָה לוֹ לְמִשְׁעָן

וְזֹהַר אַהֲבָה יְעַטְּרֶנּוּ,

הוּא הִשְׂכִּיל בְּנוֹת בִּימֵי-חֲלוֹף חֲשֻׁכִּים

נְוֵה-סְגֻלָּה צַר וְרַב כְּאֶחָד –

כָּמוֹהוּ אֵין עַל עָפָר.

כְּאִלּוּ הוּא, הֶחָג בַּהֲבֵל רְגָעָיו

כְּמַר מִדְּלִי הַנּוֹטֵף תֹּהוּ, –

נְבוֹן-אַלְמָוֶת יַחְתֹּר בַּמִּסְתָּרִים

לְהַקְדִּים אֵת כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל

בִּמְלֶאכֶת חָק-הַבְּנִיָּה.

וַכְאִלּוּ הוּא, הַבָּא עִם קִיא כָל אֶחָיו

וּעֲרִירִי יָשׁוּב הַמָּוֶת, –

גַּם לוֹ גַם לָנוּ הוּא קוֹבֵעַ יַחַד

אֱמוּנָה אַחַת וְאַדִּירָה

בְּהַשְׁאָרַת כָּל הַחַיִּים.

1924

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

פרש

מאת משה בילינסון (זכרונות ויומנים)

בּקוֹנגרס הי“ז יצא את ההנהלה ציוֹני ותיק, עסקן, סוֹפר וּמלוּמד, אשר עמד כּחצי יוֹבל שנים, בּהפסקוֹת קצרוֹת, בּראש ההתישבוּת היהוּדית בּארץ-ישׂראל; עמד על-יד העריסה של משקי הפּוֹעלים הראשנים – שהיווּ אז נסיוֹן נוֹעז מאין כּמוֹהוּ ליצירת בּסיס חדש לחקלאוּת העברית – ועבר אתם, מתוֹך אכזבוֹת וּמכאוֹבים, מתוֹך התגבּרוּת ואמוּנה, את הדרך הארוּכּה הזאת,עד חתימת החוֹזים, המסמלת את נצחוֹן ההתישבוּת העוֹבדת. בּמחצית-יוֹבל זאת רכש לוֹ ד”ר רוּפּין את הרשוּת להיחַשב כּאחד ממחוֹללי ארץ-ישׂראל החדשה, העמֵלה והיוֹצרת, רכש לוֹ מקוֹם בּשוּרוֹת הראשוֹנוֹת של יוֹצרי המוֹלדת העברית הבּנוּיה מוּצקוֹת על שויוֹן, על צדק ועל עבוֹדה.

האיש נפרד מההנהלה כּדרכּוֹ וּכמנהגוֹ. בּערב הפּתיחה של הקוֹנגרס הגיד את אשר היה לוֹ להגיד – בּשקט, בּפּשטוּת, ללא הסתגלוּת כּלשהי לדעוֹת השליטוֹת בּאוּלם, ללא התערבוּת כּלל בּסערה שהקיפה את הבּימה. אחר כּך הסתלק מרצוֹנוֹ הטוֹב מכּל השאוֹן הקוֹלני הזה אשר היה לוֹ, לעוֹבד המסוּר והמעמיק, למוֹרת רוּח, וזרה לוֹ כּל מלחמה על עמדתוֹ, והוּא עוֹמד לרשוּת התנוּעה בּכל שעה שהיא תקראהוּ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.