רקע
יעקב שטיינברג
בַּלָּדוֹת
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 1959

 

א: הַדְּאָגָה

אֶת סַף בֵּיתוֹ עָבַר הַצּוֹרֵף, וַיַּרְא

כִּדְמוּת מִתְפַּלֶּשֶׁת בָּאֵפֶר הַקַּר.

וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הֲלֹא זֹאת הַדְּאָגָה;

וַתִּלְעַג לִבְרִיחִי הָעַז, כְּמִנְהָגָהּ.

וַיֵּשֶׁב לְלַבּוֹת הָאֵשׁ בְּרֹאשׁ שַׁח;

מְזִמָּה בְרוּחוֹ וּבְפִיו מַעֲנֶה רַךְ:

– הִכָּבְדִי וּגְשִׁי עַד הָאֵשׁ, וּלְיַד כּוּרִי

כְּאַחַת נַעֲרוֹתַי הַטּוֹבוֹת תָּגוּרִי.

הִיא זָעָה וְנָעָה כַגּוֹרָל הַמָּט;

הַצּוֹרֵף מְפַתֶּה וּמַחְנִיף בַּלָּט:

– עוֹד זְעֵיר וַאֲחַבְּקֵךְ, אֲחוֹתִי דוֹאֶבֶת;

עִזְרִינִי וּפְחִי עוֹד גַּם אַתְּ בַּשַּׁלְהֶבֶת.

הִיא נִגְּשָׁה, וַתֵּיטֶב לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם

שָׁם תַּאֲוַת הָאָמָּן נִצְרֶפֶת עַד-תֹּם.

וּבְאָזְנָהּ בָּא לַחֲשׁוֹ: עַל כֵּן לָךְ קָרָאתִי, –

כִּי חָסְרָה עוֹד רֶטֶט הַכְּאֵב יְצִיקָתִי;

וְעַתָּה שְׁמָעִינִי וְקִסְמִי לַיְקוֹד. –

וַתִּשְׁמַע וַתִּפָּת וַתִּגְהַר מְאֹד.

וַיֵּט וַיֹּאחֲזֶנָּה בְּרֶגֶשׁ וּבְאֵיבָה,

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת טַרְפּוֹ לָאֵשׁ הָרְעֵבָה.

וַיִּשְׁמֹר אֶת סוֹדוֹ. רַק נוֹדְעָה מֵאָז

מְלַכְתּוֹ הַטְּבוּעָה בַעֲדָיֵי הַפָּז.

 

ב: הַגָּבִיעַ

וַיֶּחְכַּם הַמֶּלֶךְ וַיַּגְדֵּל אֶת שְׁמוֹ,

וַיְבַקֵּשׁ עוֹד חָכְמָה וַיֵּלֶא לִמְצֹא.

וַיִּשְׁלַח לַצּוֹרֵף: עֲשֵׂה לִי גָּבִיעַ,

וְיִהְיֶה לִי אוֹב וּפִתְרוֹנִים יַבִּיעַ.

וַיִּצְבֹּר הַצּוֹרֵף אֶת זְהָבוֹ הַמְעָט,

וַיַּשְׁלֵךְ לַכּוּר – וּפִיו דּוֹבֵב בַּלָּט.

וַיְהִי בְּהַחִלּוֹ לְדוֹבֵב לְחָשָׁיו,

לָשִׁית בַּגָּבִיעַ קוֹל אוֹב, כַּאֲשֶׁר חָשָׁב –

וַיּוּעַם וַיִּקְדַּר הַזָּהָב הַטּוֹב,

וַיְהִי כִפְנֵי סִיגִים נִשְׁכָּחִים לָרֹב.

וַיִּשֹּׁם הַצּוֹרֵף, וַיְחַבֵּל תַּחְבּוּלָה;

וַיִּצֹּק מִכֶּסֶף הַיְצִיקָה הַצְּלוּלָה.

וַיָּנַע אֶת שְׂפָתָיו. אַךְ לַחַשׁ הָרָז

הִתְנַכֵּל לַכֶּסֶף וְזָהֳרוֹ גָז.

וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיֵּשְׂטְ מִן הַשְּׁנַיִם,

וַיְגַשֵּׁשׁ וַיִּמְצָא בְדִיל בֶּן-כִּלְאַיִם.

וַיּוֹסֶף לָצֶקֶת וַיִּלְאַט בְּפִיו,

וַתִּצְלַח הַמְּלָאכָה וַיּוֹשַׁע הַנִּיב.

וַיְכַל מַעֲשֵׂהוּ, וּגְבִיעַ הַקְּסָמִים

הִתְנַבֵּא וַיְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַחֲכָמִים.

וַיְצַף אוֹתוֹ זָהָב וַיּיף עַד-בְּלִי-דָי;

וַיָּבֵא לַמֶּלֶךְ וַיִּתֶּן לוֹ שָׁי.

 

ג: הַהֶבֶל

הַהֶבֶל הִתְחַפֵּשׂ וַיִּדְפֹּק כְּגֵר

עַל דֶּלֶת בָּעִיר, וְהַצּוֹרֵף עוֹד עֵר.

וְלֹא אָבָה פָתוֹחַ – אַךְ צָו לָאוֹרֵחַ;

וַיִּפְרֹץ הַזָּר, וְהָאִישׁ אַךְ פּוֹתֵחַ.

וַיֵּשֶׁב וַיַּחְתֶּה בָאֵשׁ הַדּוֹעֶכֶת,

וַיְמַשֵּׁשׁ וַיִּשְׁאַל לִפְזוּרֵי מַתֶּכֶת.

וַיַּעַן הַצּוֹרֵף, וְאִם הִתְמַהְמֵהַּ:

זֶה כַסְפִּי לִי-עֶבֶד וּזְהָבִי כְרֵעַ.

וַיֹּאמֶר: אִם תִּתֵּן לִצְמִיתוּת לִי אֵלֶּה –

וְאֶתְּנְךָ לְשֵׁם וּבְפָעָלְךָ לֹא תֵלֶא.

וַיֵּבוֹשׁ הַצּוֹרֵף מִצְּחוֹק וַעֲנָוָה,

וַיִּקְרָא: כִּדְבָרְךָ! אַךְ מוֹפֵת לִי הָבָה.

כֵּן יִהְיֶה! – עָנָהוּ, – וּבְזֹאת תֵּדַע כֹּחִי

כִּי עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת מֵעוֹדִי אָנֹכִי.

– שְׁבֵה שֶׁבְיְךָ חִנָּם בְּצַלְמֵי מְלַאכְתִּי,

וֶאֱצָל-לְךָ בְּרָכָה מֵאֲשֶׁר בֵּרַכְתִּי.

כֹּה דִבֵּר הַלָּז; וּבְפִיו עוֹד מְשָׁלוֹ –

וַיֶּחְמַר בַּכּוּר שָׁם, גַּם יָרוֹד גַּם עָלֹה.

וּבְטֶרֶם יְלַבֶּה לֶהָבָה כְּחֻקָּהּ –

וּדְמוּת לֹא-שֹׁעֲרָהּ כַּחֹק כְּבָר יְצוּקָה.

– עוֹד הַאֲמִין לֹא אֹבֶה – כִּי גְמוּל גַּם בִּרְמִיָּה;

עֲשֵׂה לִי בְאֵשׁ, וּבְחַנְתִּיךָ בַּשְׁנִיָּה.

וּכְדַבְּרוֹ כֵן צָחַק הַצּוֹרֵף, כִּי מָנָה

מִנְּעוּרָיו גַּם תְּכָכִים בָּאֵשׁ הַנֶּאֱמָנָה.

אַךְ קַלָּה וּצְחִיחָה כְּבַת-הַמַפּוּחַ,

הִתְלַבְּטָה כְבָר אֵשׁ לַכּוּר הַנָּפוּחַ.

וּכְרוֹחֵץ מִתְפַּנֵּק מֵרַחְצוֹ כִי עָלָה –

מִלַּהֲבָהּ כֵּן עָלְתָה הַדְּמוּת הַנִּדְגָּלָה.

וְהַצּוֹרֵף עִם נַפְשׁוֹ; וַיַּהַס הֲמוֹנָהּ,

וַיִּפְצַר בָּאִישׁ: עוֹד לִי זֹאת לָאַחֲרוֹנָה: –

עֲשֵה כְחֶמְלָתִי לִיצוּר הַגִּלְגּוּלִים,

וּפְרֹשׂ אֲפֵר חַיִּים עַל פָּנָיו הַגְּאוּלִים.

וַיְמָאֵן הַזָּר, כִּי לֹא נֻסָּה בְזֹאת;

וַיֹּאמֶר: שַׁלְּחֵנִי, לֹא אוּכַל עֲשׂוֹת.

 

ד: שְׁלשֶׁת הַיְתָרִים

וַיֶּאֱהַב הַצּוֹרֵף וַיְאָרֶשׂ לוֹ אִשָּׁה;

וַתָּקָץ בִּמְלֶאכֶת הַדַּל הַמַּחֲרִישָׁה.

וַתַּרְא כִּי רַב חֶלְקוֹ בִתְבוּנוֹת וּבְרָעוֹת,

וַתִּתְחַל וַתֵּבְךְּ מֵרֹךְ וְהִשְׁתָּאוֹת.

וַתְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ: מְצָרֵף וְאָמָן –

כָּל יִקְרוֹת חַיֶּיךָ כִבְלוּלוֹת מִי שָׂמָן?

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: כְּכֹחִי אִוַּלְתִּי –

שִׁחַתִּי אֶת טוּבִי וְחֶפְצִי הִצַּלְתִּי.

וַתּוֹסֶף עַנּוֹתוֹ: מִי יִשְׁבְּ אִישׁ כָּמוֹךָ –

וּמָחַץ תַּאֲוָתוֹ וְגָאַל אֶת כֹּחָהּ?

וַיֹּאמֶר:אִסְרִינִי בִשְׁלשָׁה יְתָרִים,

בְּתוֹדָה וּבְחֵן וּבִגְמוּלוֹת נִפְתָּרִים.

וַתַּעַשׂ לוֹ כֵן; וַיְהִי אַסִּיר תְּשׁוּאוֹת,

וְקִנְאָה וַחֲנֻפָּה הַשּוֹמְרוֹת הַשְּׂנוּאוֹת.

 

ה: וַיְהִי בִּימֵי אֵיד…

וַיְהִי בְּידֵי אֵיד – וַיִּבְרְחוּ שְׁנַיִם

מִנַּעֲרֵי הַצּוֹרֵף אֶל בִּקְעַת הַחַיִּים.

וַיֵּרֶד לַבִּקְעָה וַיָּבוֹא בֵין זָרִים

וַיִּשְׁאַל: הֲנִתְעוּ הֵנָּה הַנְּעָרִים?

וְהָיָה כִּי נֶחְקַר לְאוֹת – וַיִּכָּלֵם

כְּאִישׁ עוֹד יִתְאַפֵּק וְאֵידוֹ כְבָר שָׁלֵם.

וַיַּגֵּד הָאוֹתוֹת: הָאֶחָד אִישׁ-עִתִּי,

וּבְבוֹאוֹ יְרַקַּע עַד-תֹּם אֶת אֲמִתִּי.

וְאָחִיו עוֹד נַעַר, וְאָץ רַק לִבְרֹחַ: –

הַדִּמְיוֹן לוֹ קֹרָא; וְהַגָּדוֹל – הַכֹּחַ.

וַיֹּאמְרוּ לוֹ רַבִּים: בַּגַּיְא בֵּין הַגְבָלִים

רָאִינוּ אֶת שְׁנֵיהֶם כִּשְׁבוּיִים אֻמְלָלִים.

הַדִּמְיוֹן כְּלֵץ, וּבִידֵי עֶבֶד כְּבוּלוֹת,

הַכֹּחַ יְסוֹבֵב אֶת גַּלְגַּל הַגְּמוּלוֹת.

 

ו: בַּדֶּרֶךְ

נוֹף-יוֹם. רָזֵי-תָמִיד. בְּרַגְלוֹ הַכְּבֵדִה

יִתְנַהֵל הַצּוֹרֵף, וְדַרְכּוֹ לֹא יֵדָע.

הַלְעַרְבוֹת הַגֶּבֶר? הַלְגִבְעוֹת הַנְּעוּרִים?

עַל שִׁכְמוֹ לְמַשָּׂא הַכֵּלִים הַצְּרוּרִים.

וּבְצַעֲדוֹ יַחְשֹׁב: הַכְּלִי בְאַמְתַּחְתִּי –

וּלְחֹמֶר הָאֱמֶת; וְזֹאת לֹא לָקַחְתִּי.

מִמַּחֲזֶה וּפְזוּרָיו כִּדְמוּת הִיא לְקוּחָה,

וְגָדְלָה מִדִּמְיוֹן כְּאֵשׁ מִמַּפּוּחָהּ.

וְאִישׁ יְבַקְשֶׁנָּה – יְבַקֵּשׁ בַּחַיּים,

וְאִישׁ יִמְצָאֶנָּה – לֹא יִמְצָא חָפְנַיִם.

זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר שָׁם. וְהַסִּיגִים הֲרָרִים –

וּכְבָרָה לִי קְטַנָּה וְיָמַי כֹּה קְצָרִים.

המלצות קוראים
תגיות