רקע
יעקב שטיינברג
הַפְּגִישָׁה עִם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 1959

בְּצוֹק יוֹם-בַּטָּלָה, בְּשִׁפְעַת הָרְחוֹב,

הִבְהִילָה לְפָּנָיו מַזָּלוֹ הַטּוֹב.

וַיְהִי אַךְ קָרֵבָה – וְעֵינָהּ הֵעִידָה,

כִּי מַתַּן כָּל נַפְשָׁהּ לָאִישׁ לִיחִידָהּ.

וַיְהִי אַךְ בְּחָנָהּ – וַיִּיטַב מֵרוּחָהּ,

וַיַּפְלֵא כְּאִישׁ אַהֲבָתוֹ הַבְּרוּכָה.

וּבְטֶרֶם תִּשְׁבֶּנּוּ הַבְּרָכָה בַּהֲמוֹנָהּ –

וַיִּשְׁבְּ אֶת כָּל פְּלָאָיו בַּעֲצָתוֹ הַנְּכוֹנָה.

וּבְטֶרֶם כָּל רֹךְ, כְּמִתְאַפֵּק מִמְּשׁוּגָה –

וַיְחַזֵּק דִּמְיוֹנוֹ לִמְלָאכָה עֲנֻגָּה.

וּכְגֶבֶר בְּכֹחוֹ וְאֵשֶׁת עֲדָנָיו

עוֹד תְּלַבֶּה אֶת אִשָּׁה בְּדָמָהּ הֶעָנָו: –

כֵּן שָׂשׂ לִמְקוֹם סֵתֶר עִם רָזִים וִיצָרִים,

וּמְשֹׁךְ אֵשֶׁת בְּרִיתוֹ בִּתְכָכִים יְקָרִים.

וְשָׁם יָרַד מָסָךְ: הִיא כְסוּת-הַבֵּינַיִם

בִּפְנֵי אֹהֶל אוֹהֵב אוֹ בֵית-הָאָבְנַיִם.

וַתֵּעָשׂ הַמְלָאכָה, וְעֵד לֹא הִכְלִימָהּ,

וְלֹא נִגְרַע אַף הֵד מֵחִידָתָהּ הַתְּמִימָה.

רַק לַחַשׁ, כְּקוֹל חֲתַן דּוֹדִים בִּמְצָרָיו,

בְּמֶתֶק הַנְּצוּרוֹת לְתֻמּוֹ הִתְעָרָב:

– עַל מָה כֹּה בּוֹשַׁשְׁתְּ? – “עַתָּה צְלַח, כִּי הִנֵּנִי”

– כִּמְעַט נָס גְּאוֹנִי, אַף כָּהֲתָה עֵינִי.

“לוּ בּשְׁתָּ וָאַעַן.” – בְּצִלִּי הָלַכְתִּי,

וָאִכּוֹן כִּמְעַט גַּם בְּיַרְחֵי שַׁלַּכְתִּי.

“כָּאוֹהֵב לוּ רַבְתְּ לַאֲשֶׁר יִתְמַהְמֵהַּ.”

– כְּמַחֲרִישׁ הָיִיתִי מִגּוֹרָל וָדֵעַ.

"בְּפָקְדִי אֶפְקָדְךָ לְאַהֲבַת שִׁלּוּמִים,

חֲזַק בְּיוֹם נִבְחָר מִכֹּחוֹת חֲתוּמִים." –

נְמוֹגִים לְחָשִׁים וְהַיָּד הַנִּצַּחַת

נִסְתָּרוֹת וּגְלוּיוֹת לוֹכֶדֶת כְּאַחַת.

וַתַּחֲרֹג מִשְּׁבִי תְּמוּרוֹתֶיהָ הַמְּלָאכָה,

וַתִּתְגַּל וַתְּחִי – וְהַנֶּפֶשׁ שָׁכָכָה.

וַתִּשְׁבֹּת הַיָּד. וַיִּפָּרְדוּ לָלֶכֶת

לְחֻקָּם וּלְעָנְיָם עַד עֵת מְבֹרֶכֶת.

וַיִּשְׁבֹּת הָאִישׁ. וּלְעֵינוֹ הַגְּדוֹלָה

מֵחָדָשׁ הָאַחֲרִית הַיְשָׁנָה נָגֹלָּה.

המלצות קוראים
תגיות