מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פִּזְמוֹן יְהוּדִי

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

תִּקְוַת עַם לֹא אֵשׁ צוֹרֶבֶת.

נִדְבַת עַם – לֹא מָחָר גְּמוּלָהּ;

גּוֹרַל עַם לֹא יַרְבֶּה שֶׁבֶת

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים סְלוּלָה.

צִדְקַת עָם לְכָל אֵיד מְבִיאָה

קָרְבָּן רַב וּמְעַט עֲלִילָה;

שְׁבִילֵי נוֹד וְרִפְאוּת כְּנִיעָה

דּוֹר לְדוֹר מֵחָדָשׁ גִּלָּה.

דּוֹר וָדוֹר – רַק שְׁמוֹת זִכָּרוֹן

לַהֲמוֹן טַבְּעוֹת הַשַּׁלְשֶׁלֶת;

דּוֹר עַל דִּגְלוֹ יֵבְךְּ אוֹ יָרֹן –

וְהָאֻמָּה הִיא נִדְגֶּלֶת.

כְּגַאֲוָתָהּ עַם לֹא יָדַע,

כְּשִׁפְלוּתָהּ גוֹי לֹא זָכָר:

עִתּוֹתֶיהָ כְּאַגָּדָה

בָּהּ נִשְׁלָבִים תְּמוֹל וּמָחָר.

זְקֵנְךָ הֵבִין, יָבִין בִּנְךָ

דְּבַר הָעִתִּים הַנִּשְׁלָבוֹת;

עַתָּה בָא הַסּוֹד לַהֲבִינְךָ

הַרְחֵק מְעַט מִפִּי חֲרָבוֹת.

אָנוּ יוֹדְעִים זֶה הַדָּבָר.

עַל לְשׁוֹנֵנוּ זֶה הַמָּשָׁל; –

מוּל הָאוֹיֵב אֲשֶׁר גָּבַר

מוּל כֹּחֵנוּ אֲשֶׁר כָּשָׁל.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

הגאון

מאת ראובן ברינין (עיון)

לא רב, אב-בית-דין, לא ראש-ישיבה, פּרנס הדור; לא עסקן בצרכי הציבור במובן הרגיל ולא “שר וגדול בישראל” היה, כי אם גאון. זה שמו וזה זכרו בפי העם ובלבו. לא הוא בעצמו נטל לו את הכינוי הזה; לא רבנים, סופרים או אחת הקהילות עטרוהו בעטרת-כבוד זו, כי אם כל העם מגדול ועד קטן. שם “גאון” סתם, בלי שם לוַאי אחר, ניתן רק לרבנו אליהו בן רבי שלמה זלמן מווילנט. אחד הוא ואין שני לו.

על ידי רבנו אליהו מווילנא נקבע בלב כל מפלגות עמנו וגם בשפתו המדוברת השם “גאון”, ומוּשגו קיבל צורה חדשה, נדיבה ומזהירה. ו“גאון” בשפת עמנו המדוברת, וגם בשפת הספרות הרבנית של התקופות המאוחרות, שעברו עלינו אחרי הסתלקותו של רבנו אליהו, פּירושו: איש שכולו מוח, חריף שבחריפים, בקי שבבקיאים, בעל תפיסה מהירה ונפלאה, בעל זכרון חזק ונעלה, איש אשר שאָר רוח לו.

למשַחק על הבימה, למנַצח במנגינות, לאמן בכינור, לגדול בציור, בפּיסול או בשירה לא יכַנה היהודי, אחד העם, גם בשעת התפּעלותו, בשם “גאון”, כי “גאון” סתם משמעו גם חסיד, צדיק, קדוש וטהור.

רק מאה שנה עברו אחרי מות הגאון, ובכל זאת ייראו חייו בעינינו עתה כאגדה, אגדה שבאגדות, כי כל-כך יפים, כל-כך נשגבים הם. הן קרוב הוא לנו בערך גם במקום וגם בזמן, קרוב הוא לנו בארחות חייו, חיי בני אדם פּשוטים, תנאיהם ומסיבותיהם, ובכל זאת ייראה בעינינו כיצור מעולם אחר, מעולם רחוק מאתנו וגבוה מעלינו. רבינו אליהו היה גאון בלי משרה, בלי פּקידות, בלי תּו וציון.

תולדותיו של הגאון מווילנא, תולדות מבוררות ונחקרות כל-צרכן, לא נכתבו עד היום. גאוניוּת עברית זו – הייתי מוסיף: גאוניות גלותית זו – תתן עוד חומר רב לחוקרי-הנפש, לסופרי-התולדות של הדורות הבאים. ואין כל ספק כי כל דור ודור, כל חוקר וחוקר יגלה בה צד חדש, נקודה-מאירה אחרת.

אולם גם אם נדע את מקרי-חייו החיצוניים של הגאון, מאורעותיו, עינוייו, מלחמותיו, נצחונותיו ואת כל אשר סבל מידי גורלו, לא נוכל לפתור בעזרתם את חידת חייו הזכים והנפלאים בפשטותם, ברוממותם והדרם גם יחד.

תולדותיו של הגאון אינן נותנות בידינו את המפתח למכונת מחשבתו הנסתרה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.