רקע
יעקב שטיינברג
זְקֵנִים
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 1959

כִּי יִיטַב עֶרֶב רַךְ – וְעָבְרוּ בְּמִשְׁעוֹלָם

כְּצֶמֶד תַּם וְנָבוֹן הַסָּר מִסְּבַךְ הָעוֹלָם;

זֶה רוּחַ צַח כִּי נָעַם – כְּמוֹ נֹעַם אֶחָד רָשַׁם

בִּפְנֵיהֶם תָּאֳמֵי-קְמָטִים, שֶׁיַּחַד זְמַן חֲרָשָׁם.

עַל עֵץ וְאִישׁ וְיֶלֶד וְעַל כָּל הַמַּרְאֶה סְבִיבָם,

תְּחַלֵּק עִמּוֹ דְבָרִים, – וְהוּא כְּמוֹ כְבָר חֲשָׁבָם.

עַד אִם, בִּקְדֹר הַגָּן, הָאֵד הַקַּל הֶעִיבָם,

וְסַבּוּ מִדֵּי לֶכְתָּם אוֹ יִפְנוּ מִמּוֹשָׁבָם.

אַךְ יֵשׁ וּבְפַאֲתֵי שַׁחַק, עִם שַׁעֲרֵי יוֹם נִנְעָלִים,

תִּתְפָּעֵם אֵשׁ הַשְּׁקִיעָה לְהַמְשִׁיל עַל כָּל עָבָר;

וּלְגֶבֶר מְשַׁל רִגְשׁוֹתָיו הַשְּׂרוּפִים וְלֹא-אֻכָּלִים,

וּלְזָקֵן עוֹרֵג-חִנָּם – חֲלוֹף וְאַחֲרִית דָּבָר: –

אָז יֵלְכוּ בַּאֲשֶׁר יֵלְכוּ אוֹ יֵשְׁבוּ שֶׁבֶת שְׁנַיִם,

וְהִיא לְעֶבְרָהּ תִּדֹּם וְהוּא בַחֲזוֹן עַרְבַּיִם;

לִשְׁנֵיהֶם עָבָר נִדָּף עִם חִידַת נֹחַם כְּבֵדָה –

וְהוּא לֹא יִרְצֶה סוֹדָהּ וְהִיא רַק עָצְבָּהּ תֵּדָע.

המלצות קוראים
תגיות