מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תְּפִלָּה לְדֶרֶךְ הַזִּקְנָה

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּבָר עָרוּךְ הָאוֹת

וְדַרְכִּי עֲרוּכָה: –

עָרְבֵנִי לִמְנוּחָה

בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

אַל אֵיטִיב לִרְאוֹת

בִּנְבֹל מֵעֲבָרִים

הַשֵּׁמוֹת הַיְקָרִים –

בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

אַךְ אֶזְכֹּר אֶת שְׁמוֹת

הָרֹךְ הָאַחֲרוֹנִים

לְנֹכַח הַיְגוֹנִים –

בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

וְאֶזְכֹּר אֶת מוֹת

כָּל הֶבֶל מַרְשִׁיעַ

רִיק הַיָּגִיעַ –

בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

כְּבָר עָרוּךְ הָאוֹת

וְדַרְכִּי עֲרוּכָה: –

עָרְבֵנִי לִמְנוּחָה

בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מרדכי קיזלר

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

בליל פורים בכל שנה ושנה היו צריכים כל מנהלי בית מסחרו של ר' מרדכי קיזלר ועוזריהם, מלמדי בניו ומורי בנותיו ומי שהיו מלמדיהם ומוריהן, או כפי שהיה רגיל הוא בעצמו לקראם, כל “אנשיו” – להתאסף אל ביתו, לשבת סביב לשולחנו באולם הגדול, ולקבל מתנות, איש איש כפי שזכה בעיני ה“חותך להם חיים”.

בנידון זה היו עולים במחשבת האדון מספר הבנים, שהיו לכל אחד מהם, אשר ידעם בשמות, כמו שידע את שמות בני ביתו, ולא ערך עבודתו של כל איש או ישרו ואמונתו. “בעד עבודה ואמונה הוא מקבל שכר,” היה קיזלר אומר, “מתנות אינן שכר שכיר: מתנות הן מין נדבה במקצת: ואצל נדבה אין בודקין ערכו של המקבל, אלא צרכיו ומחסוריו”.

ההסדר של הלילה היה נשנה שנה בשנה על אופן אחד בדיוק רב, עד שכבר ידעו האנשים מראש את מקומם ואת משך שבתם סביב לשולחן עד הרגע שייפתח פתח בכותל מצד שמאל ויופיע האדון. ושבאותו הרגע יקומו כולם כאחד על רגליהם ויקראו בנחת: “חגיגה טבא לר' מרדכי קיזלר, לאשתו ולבני ביתו, כן יזכו לחוג חג הפורים לשנה הבאה!”

והוא יענה בחצי לחישה וחצי דיבור ובתנועת ראש קלה: “גם אתם.”

ואז ירמוז להם לשבת על מקומם.

ואחרי כן יתחילו לומר “שושנת יעקב” במקהלות, ויזמרו וישובו ויזמרו, עד שיתן להם אות להפסיק.

וגם ידעו מראש, שההפסקה תהיה, כשיגיעו בפעם השלישית ל“ברוך מרדכי”.

ואפילו את הניגון של “שושנת יעקב” לא יחליפו, כמו שלא החליפו אותו גם בשנה שעברה וגם בכל השנים – הכל כמו שהיה.

ואחרי כן תסוב בלומה הגברת בכבודה ובעצמה על המסובים, וטס גדול וגלוי בידה, והטס מלא מעדני הלילה, ותחלק משם לאיש את חלקו בכיסנים ובמיגדנות.

ואז יגישו להאדון טס מכוסה, ומשם יוציא חפיסות סגורות ונרשמות בשמות “אנשיו,” וימסור לכל אחד ואחד את חפיסתו על פי סדר ערוך מראש ואת החפיסה לא יגלה איש מהם, עד אם ישוב הביתה.

וגם ידעו, שאז יקום איש איש מן ה“מקבלים,” על פי אותו הסדר, ששמר האדון בעת הנתינה, ויתפלל תפילה קצרה בקול רם: “יתן השי”ת, ונקבל לשנה הבאה מידך הרחבה פי שנים מאשר בשנה זו".

ותיכף יקום האדון ויפרד מהם, ויבוא אל חדרו עם בלומה אשתו ועם בניו, והם צריכים לאכול ולשמוח עד חצות ליל, וילכו לבתיהם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.