הַיּוֹם קוֹדֵר בְּיָפְיוֹ, וּבְהוֹד אַחֲרֵי הוֹד
בָּא הַגֶּשֶׁם בַּחֲלִיפוֹת עֲנָנָיו;
לִבִּי נֵעוֹר הַיּוֹם, וּמְעַט טוּבוֹ הֶעָנָו
יִיטַב פִּתְאֹם מְאֹד.
עֵינִי רָמָה וּמְאִירָה מוּל הֶעָנַן שֶׁשַּׁח
עַל הָעוֹלָם בְּזַעַף נְדָבוֹת;
הֵן יָדַעְתִּי: גַּם מְעַט נְצוּרוֹתַי נִקְצָבוֹת
לֹא בְיַד אשֶׁר רַךְ.