לוגו
הַמֵּסִית הָאַחֲרוֹן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

שָׁלַוְתִּי מִיָּמִים וְדֵעָה,

נָשִׁיתִי תִקְווֹתַי הַקַּלּוֹת;

וָאֶעֱמֹד מִתּוּר וּמִגַּלּוֹת

בִּכְבֹד עָלַי נַפְשִׁי הַמְּלֵאָה.

וּבְקִרְבִּי, בִּכְבוֹת אוֹרוֹת קְטַנִּים,

הִרְגִּיעַ אוֹר אֶחָד וְיָשָׁר;

לֹא נֶחְפַּז דִּמְיוֹנִי, לֹא קָשַׁר

אֶת פְּזוּרָיו בִּצְבָעִים מִשְׁתַּנִּים.

רַק שְׁאֵרִית כָּל טוּבִי – הִיא צְרוּרָה

בְּצֶבַע יְקָר לְלֹא תְמוּרָה.

וָאֵשֵׁב בְּעָנְיִי –וְשָׂחֹק

אֶת שְׂחוֹק הָעֲנִיִּים הַנָּבוֹן.

וְצַפּוֹת בְּלִי גִיל וְעִצָּבוֹן

לְחֶסֶד מַזָּלִי הָרָחוֹק.

הָעֵת – הֶאֱזַנְתִּי לְהֵדָהּ

בְּסֵתֶר מְצָרַי הַבְּטוּחִים,

וּבְקוּם עָלַי רִיק וּמַדּוּחִים –

חָסִיתִי בַאֲמִתִּי הַכְּבֵדָה.

וַתֵּשְׂטְ מֵעָלַי לָאַחֲרוֹנָה

כָּל רַאֲוַת הַיּוֹם וַהֲמוֹנָהּ.

אַךְ עִמִּי, מִפְּנִּים לַבְּרִיחַ,

בְּאֵין זָר אֲשֶׁר יִפְרַע לְחָשָׁיו,

הַמֵּסִית הָאַחֲרוֹן עוֹד יָשַׁב

וְנִשְׁעַן אֵלַי וְהִדִּיחַ.

לֹא דִבֵּר כְּדַבֵּר אֶל נְעָרִים

וְלַבּוֹת אֵשׁ-דָּם כִּבְמַפּוּחַ, –

כַּכָּתוּב בְּכָל סֵפֶר פָּתוּחַ

מִסִּפְרֵי הַחַיִּים הַמָּרִים.

לֹא הֶעֱלָה, בְּאֵד מִלִּים רָעוֹת,

אֶת אוֹב הַיְצָרִים וְהַקְּנָאוֹת.

רַק הֶלְאָה אֶת נַפְשִׁי בִּמְשָׁלִים,

וּסְחֹט עַד קֻבַּעַת כָּל מָשָׁל, –

וְתוֹכָם פְּרִי-רוֹשׁ אֲשֶׁר נָשַׁל

בְּגַנָּם שֶׁל חוֹזִים אֻמְלָלִים.

לֹא הֶחֱנִיף לִי חִנָּם: הֵרוֹמָה,

לֹא הִפְחִיד לַשָּוְא: אַל מְנוּחָה;

רַק פָּשֹׁט אֶת כַּפּוֹ הַשְּׁטוּחָה

וּזְרֹק מֵרֹךְ נַפְשִׁי הַתְּהוֹמָה.

הֲלֹא הִיא הַתְּהוֹם אֲשֶׁר כָּרָה

הַבּוּז בְּגַאֲוָתוֹ הַקָּרָה.

וַתִּשַּׁח מִיֵּאוּשׁ אִמְרָתוֹ:

אֱוִיל הוּא הָאָדָם בִּנְכָלָיו;

אִם יִסַּק לִשְׁבִילֵי הֶחָלָב –

מִשָּׁם תָּרוּץ רִשְׁעָה לִקְרָאתוֹ.

אֶת שֹׁבֶל קְדוּמָיו לֹא יָמִיר,

וּכְזָבָיו וּשְׁמוֹתָיו רְבָבָה;

זֶה גִזְעוֹ בִּקְלִפָּה נִרְקָבָה,

וְהַגַּרְגֵּר הַחַי בְּרֹאשׁ אָמִיר.

וּבָשַׁל וְנָשַׁר לִתְקוּפוֹת

אֶל שִׁנֵּי הָרַע הַחֲשׂוּפוֹת.

וַיַּז בָּהּ רְמִיָּה מְתוּקָה –

וַתִּמְתַּק בְּפִיו עוֹד הַדִּבָּה:

הָרוּחַ, אִם תִּטְהַר בְּאִבָּהּ,

אַךְ תִּזְקַן – וּבָנְתָה אֶת שׁוּקָהּ.

קַדְּשֶׁנָּה לִבְדִידוּת וּשְׁתִיקָה,

וְלֹא תִגְרַע מִסּוֹדָהּ מְאוּמָה: -

כְּאִשָּׁה אוֹהֶבֶת בְּתֻמָּה

וּלְאוֹהֵב כָּל חִנָּה מְפִיקָה.

וּזְקַנְתֶּם מֵאַהֲבָה וְיָמִים

וּשְׁכַבְתֶּם עִם כָּל הַנַּעֲלָמִים. –

וַיִּדֹּם, בִּרְאוֹתוֹ כִי כִלָּה

לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַנֶּחֱשָׁלִים, –

הַגּוֹמְרִים בַּהֲבֵל-הַהֲבָלִים

כָּל שֶׂפֶק וְכָל חָכְמָה מַצִּילָה.

וַיּוֹחֶל עַד בּוֹשׁ, כְּמוֹ צָפָה

לִרְאוֹת אִם גַּם רַעְלוֹ הַיָּשָׁן

יִתְאַבֵּךְ בְּזִיקִים וְעָשָׁן,

וְחָרַךְ אֶת נַפְשִׁי וּשְׂרָפָהּ.

וַיִּיעַף מִדְּמָמָה שׁוֹמֵמָה,

וַיִּשְׁקַע בַּלָּאט בְּתַרְדֵּמָה.