מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הִתְנַהַלְתִּי בִרְחוֹב...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִתְנַהַלְתִּי בִרְחוֹב לִי יָדוּעַ,

וְדִמְיוֹנִי לֹא אָבָה לָנוּעַ:

כְּמוֹ חֹק כָּל הַמַּרְאוֹת וְהַצְּלִילִים

לְאִישׁ עוֹבֵר בִּשְׁבִילָיו הָרְגִילִים.

מִדֵּי לֶכְתִּי הִרְהַרְתִּי בִמְנוּחָה,

וּמַחֲשַׁבְתִּי כֹּה קְצוּבָה וּשְׁטוּחָה:

כְּמוֹ צֵל שֶׁל מַחֲשָׁבָה שֶׁשָּׁלַב

מַהֲלָכוֹ בְּצַעֲדֵי בְּעָלָיו.

כְּבָר הִכַּרְתִּיו, עֲרָפֶל זֶה אָפֹר,

פְּלִיט תְּהוֹם אַחֲרֵי הַעֲמֵק וְחָפֹר:

הוּא הַלּוֹט אֲשֶׁר חָזַר וְסָתַם

עַל הָאוֹבוֹת וְעַל תְּהוֹם מְנוּחָתָם.

אַחֲרֵי תַאֲוָה וְעֵירֹם יְצִירָה

תְּכַסֵּנִי הַתְּנוּמָה הַטְּמִירָה:

וְנֻקֵּיתִי מֵרְאוֹת לְאוֹר אוּדִים

בְּהִתְפָּרֵד הֲפָכַי הַצְּמוּדִים.

וְהַבְּרָבָה הַזֹאת הָאַחֲרוֹנָה

גַּם לִמְּדַתְנִי מִפִּלְאֵי יְגוֹנָהּ.

רַק הַמְעַט הוּא הַטּוֹב – וְנוֹגַעַת

כָּל שְׁאֵרִית הַטּוֹב בַּקֻּבַּעַת.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

אורי ניסן

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

(מלים אחדות)

מה היה לי אוּרי-ניסן עד בואו אלי ללונדון – לא הייתי יכול להגיד גם אילו חפצתי. על פי מסיבות חיי אין לי אף שורה אחת מכל המכתבים הרבים אשר כתב אלי עד שנת תרס"ז, ולא אוכל לזכור גם דיבור אחד ממה שכתבתי אני אליו. יחס אמיתי, שרשיי, היה בינינו תמיד, מיום שהכרנו איש את רעהו, אך כמו מתוך הערפל נשקף לי היחס ההוא. אהבה? – בוודאי ובוודאי, בכל אופן, מצדי, את האיש העדין, רם הקומה והרַגש וטהור הנפש והרוח הזה אי-אפשר היה שלא לאהוב, ביחוד בבחרותו. לו היו אז תנועות כל כך גראציוזיות, מיוחסות-מלידה, ויחד עם זה מלאות איזו פשטות עצורה, הגובלת עם בּיישנות של ילדה בת שש. ואופן-דיבורו: “אין הוא מבין, בכל זאת,לרעו של איש-שיחו. אין הוא יודע היטב למשל, את ‘זו פלשר’, אבל אפשר, כמדומה, להגיד בבטחה, כי עָצמה לה כבירה, אם לא בלתי מצויה… כלומר…נוּ, כן…. מלבד זאת – מוזר!” (“צללי-החיים”, “ג’ניה”). את קולו אני שומע בזה ואת זעזוע-כתפותיו של אותו אציל…

היתה, היתה אהבה – בלי כל ספק. הערצה? – זו כבר אולי לא היתה כל כך חזקה ועמוקה, ביחוד מעת שנפלנו שנינו לתוך מה שקוֹרין “החיים”. כמדומני, שתמיד – יחד עם הקנאה, ההתקנאות שמן הנמנע, התקנאות רוחשת וצורבת במעלותיו הרבות עלי – קיננה בלבי מעין הרגשה, מצד אחר, שהוא עוד חלש גם ממני, שהוא עוד פחות ממני מוכשר להביע את רחשי עולמו הפנימי, ובמה שנוגע לקשי-חיינו החיצוני, הרי גם בזה הוא עוד פחות ממני מוכשר לעמוד בקשרי המלחמה. יותר מדי היתה מידת היחסנות והרכות באורי-ניסן, פחות מדי עקשנות וברזל, בכדי שאעריצהו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.