מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הִתְנַהַלְתִּי בִרְחוֹב...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִתְנַהַלְתִּי בִרְחוֹב לִי יָדוּעַ,

וְדִמְיוֹנִי לֹא אָבָה לָנוּעַ:

כְּמוֹ חֹק כָּל הַמַּרְאוֹת וְהַצְּלִילִים

לְאִישׁ עוֹבֵר בִּשְׁבִילָיו הָרְגִילִים.

מִדֵּי לֶכְתִּי הִרְהַרְתִּי בִמְנוּחָה,

וּמַחֲשַׁבְתִּי כֹּה קְצוּבָה וּשְׁטוּחָה:

כְּמוֹ צֵל שֶׁל מַחֲשָׁבָה שֶׁשָּׁלַב

מַהֲלָכוֹ בְּצַעֲדֵי בְּעָלָיו.

כְּבָר הִכַּרְתִּיו, עֲרָפֶל זֶה אָפֹר,

פְּלִיט תְּהוֹם אַחֲרֵי הַעֲמֵק וְחָפֹר:

הוּא הַלּוֹט אֲשֶׁר חָזַר וְסָתַם

עַל הָאוֹבוֹת וְעַל תְּהוֹם מְנוּחָתָם.

אַחֲרֵי תַאֲוָה וְעֵירֹם יְצִירָה

תְּכַסֵּנִי הַתְּנוּמָה הַטְּמִירָה:

וְנֻקֵּיתִי מֵרְאוֹת לְאוֹר אוּדִים

בְּהִתְפָּרֵד הֲפָכַי הַצְּמוּדִים.

וְהַבְּרָבָה הַזֹאת הָאַחֲרוֹנָה

גַּם לִמְּדַתְנִי מִפִּלְאֵי יְגוֹנָהּ.

רַק הַמְעַט הוּא הַטּוֹב – וְנוֹגַעַת

כָּל שְׁאֵרִית הַטּוֹב בַּקֻּבַּעַת.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

רבי שמואל מוהליבר: הרב העסקן

מאת מרדכי בן הלל הכהן (זכרונות ויומנים)


מחוללי תנועת התחיה הלאומית בתקופתה הראשונה, המתחילה מראשית שנות הארבעים למספרנו, היו מתוך “המשכילים”. ביחוד מקרב צעירי האינטלגנציה העברית. “בנינו, מהם נואשנו, שבים אלינו” — קרא המשורר יל“ג, בראותו את תלמידי האוניברסיטאות ויתר צעירי ההשכלה קושרים כתרים לקונם, לקדשי עמנו ולרעיון תחיתנו. עובדה היא, שראש המדברים והמעוררים לישוב ארץ ישראל, בעת שאך התעוררה ההגירה הגדולה ברוסיה, לאחרי פרעות תרמ”א — היה השבועון “ראזסוויט”. עתון בשפת רוסיה, עתון של האינטלגנציה היהודית. שהיתה שואבת את ידיעותיה על היהודים ועל היהדות דרך צנורות השפה הרוסית. לילינבלום, ולפעמים גם שפ"ר, היו זקוקים לכתוב ולפרסם את דבריהם בשאלות תחיתנו בשפת המדינה. כי ביחוד היו פניהם כלפי הקהל הקורא רוסית. צריכים לבלי לשכוח כי בתקופה ההיא היו העתונים העברים “הצפירה” ואפילו “המליץ” לא במחנה החובבים את תנועת התחיה.

החרדים עמדו מרחוק לתנועה זו. וגם אלה שראו בענין ישוב ארץ ישראל את האפשרות לקיים עי“ז מצוות התלויות בארץ, גם הם לא היו נוטים להשתתף עם אלה הצעירים, האומרים “לדחוק את הקץ ולעלות בחומה”. כלנו היינו חשודים בעיניהם, ולא על חנם: הן לפי דרכי חיינו לא היו יכולים לראות אותנו כראות את בעלי תשובה באמת; הן מלבד “הרעיון”, הלא נשארו “הפלשתינאים”, כמו שנקראנו אז, רחוקים מחיי עמנו ומהשקפותיו ככל בני הטמיעה. היהדות החרדית ורבניה עמה הביטה בעין חשד על התנועה החדשה הזאת. ואפילו לאחר שכבר נוסדו והתקימו המושבות הראשונות בא”י היה על המנוח הקדוש מר אברהם-יעקב סלוצקי לחזור ולאסוף היתר “ממאה רבנים” לעלובה זו, לחבת ציון המעשית.

מן הכלל הזה היו יוצאים, ודוקא מקרב הרבנים גדולי הדור ההוא נמצאו אחדים, אשר נתנו את ידם את התנועה הלאומית כמעט מראשיתה. והיו גם כאלה, שהכירו וידעו את התנועה הגדולה הזאת בכל היקפה, לכל עמקה ותוצאותיה, לכל דרכיה ההיסתוריות. הכירו וידעו, כי מטרת התנועה ושאיפתה — תחיה: תחית העם והארץ. תחית הרוח והרגש של עם ישראל על אדמת ישראל. שלילת הגלות לכל מראותיה וחיוב הגאולה השלמה.

ואחד המיוחד, שבין הרבנים הגדולים בתקופה ההיא, היה רבנו שמואל מוהליבר.

א

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.