מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הִתְנַהַלְתִּי בִרְחוֹב...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִתְנַהַלְתִּי בִרְחוֹב לִי יָדוּעַ,

וְדִמְיוֹנִי לֹא אָבָה לָנוּעַ:

כְּמוֹ חֹק כָּל הַמַּרְאוֹת וְהַצְּלִילִים

לְאִישׁ עוֹבֵר בִּשְׁבִילָיו הָרְגִילִים.

מִדֵּי לֶכְתִּי הִרְהַרְתִּי בִמְנוּחָה,

וּמַחֲשַׁבְתִּי כֹּה קְצוּבָה וּשְׁטוּחָה:

כְּמוֹ צֵל שֶׁל מַחֲשָׁבָה שֶׁשָּׁלַב

מַהֲלָכוֹ בְּצַעֲדֵי בְּעָלָיו.

כְּבָר הִכַּרְתִּיו, עֲרָפֶל זֶה אָפֹר,

פְּלִיט תְּהוֹם אַחֲרֵי הַעֲמֵק וְחָפֹר:

הוּא הַלּוֹט אֲשֶׁר חָזַר וְסָתַם

עַל הָאוֹבוֹת וְעַל תְּהוֹם מְנוּחָתָם.

אַחֲרֵי תַאֲוָה וְעֵירֹם יְצִירָה

תְּכַסֵּנִי הַתְּנוּמָה הַטְּמִירָה:

וְנֻקֵּיתִי מֵרְאוֹת לְאוֹר אוּדִים

בְּהִתְפָּרֵד הֲפָכַי הַצְּמוּדִים.

וְהַבְּרָבָה הַזֹאת הָאַחֲרוֹנָה

גַּם לִמְּדַתְנִי מִפִּלְאֵי יְגוֹנָהּ.

רַק הַמְעַט הוּא הַטּוֹב – וְנוֹגַעַת

כָּל שְׁאֵרִית הַטּוֹב בַּקֻּבַּעַת.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הַמֵּת

מאת שושנה שרירא (פרוזה)

הכניסה לבית המשפט המיוחדת לקהל מובילה להרבה מדרגות בלתי-שוות בצורתן, סובבות בחצי עגול סביב ציר מרכזי וקבועות בין קירות-מלט ערומים ועליהם מודעות בעלות אותיות אדומות: "משפטי צואות, משפטי גירושין מ-1–9 ומ-2–5. וזוהו קישוטם היחידי של הקירות האלו, המטויחים וחסרי-הצבע. רבות מאד הן המדרגות, וכשמגיעים למעלה ודוחפים דלת כבדה, הסמוכה לדלת שניה, דומה לה בגדלה ובצורתה, מוליך שמש טוב-לב ומחייך את הבא ליציע המיוחד לקהל, ומראה-פניו מעיד שנהנה הוא מאד מתפקידו ומכל עולם-יה וברואיו.

בשורה השניה של היציע ישבה אשה וכל גופה נוטה לפנים, מתוך תקוה לראות לפחות את מחציתו של האולם, למטה. שתי הנברשות הגדולות, הקבועות בתקרת-האולם, בלטו מאד. כל אחת נושאת, מתוך הכרת ערך עצמה וחשיבותה, שנים-עשר כדורי-חשמל עגולים וגדולים, וזרועותיה רבות ודקות מאד. הפּאות הנכריות על ראשי עורכי-הדין ועל ראשו של זקן-השופטים לבנות-אפרוריות ומתחת לסלסוליהן העגולים מאחור משתרבבים פתילים דקיקים בתנועה גנדרנית, הנראית שלא במקומה באוירה הרשמית והיבשה של בית-המשפט. לפני האשה, - מיי קראו לה לשם קיצור השם מרים, - בשרה הראשונה של היציע, מבהיקה קרחת-ראשו של אדם נמוך-קומה, והקרחת קרום עוֹרה דק וחיור, כמעט שקוף, ומשני צדדיה שרידי שער מדובלל. משני צדי האולם, כשומרים נאמנים וקודרים קבועים חלונות גוטיים זקופים וגבוהים מאד; דומה, כאילו סקרו במבטם לרגע את כל האולם בקירת ביטול, אבל עם הכנס ראש בית-הדין כאילו הזדקפו עוד יותר והתרוממו יחד עם כל הקהל, גבהו והתקדרו מאד, ובלי חמדה נכנעו להתרפקותו של קור-החורף על זגוגיותיהם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.