שָׂא עֵינְךָ הָעֲשֵׁשָׁה וּרְאֵה אֶל הַמְנַצֵחַ:

הוּא בָא וּבְחָפְזָה יֵלֵךְ לְהַחֲלִיף אֶת הַתְּרָפִים;

מִנְעָלוֹ יַךְ חֲלָלִים וְהַכְפֵּשׁ דָּם רוֹתֵחַ,

וּשְׂרוֹכוֹ יִזְרֶה אֵפֶר מִילָדִים הַנִּשְׂרָפִים.

אֵל עִתִּי הָיָה פֹה – אַךְ זְמַנּוֹ כְּבָר בּוֹרֵחַ,

הַגַּלְגַּל סַב לְאָחוֹר וְצִדְקַת עַמִּים – עִמּוֹ;

בַּעֲרוּצֵי עָבָר תָּקְעוּ אֶת עַצְמוֹת הַמַּטְבֵּחַ,

וְעַם פְּצוּעַ-אֶלֶף – אֵין רוֹאֶה וְאֵין מְקִימוֹ.

עַל שֶׂה-יִשְׂרָאֵל פְּזוּרָה לֹא יֶאְשַׁם הַזּוֹבֵחַ,

וּלְזֹאת לֹא קֹרָא פֶּשַׁע בְּהָמִיר שְׂפַת לְאֻמִּים;

וְרוֹשְׁמֵי-עִתִּים זָרִים יַהַדְרוּ עֵד בּוֹטֵחַ,

וְזָרְקוּ קְלָף בְּרִיתֵנוּ עִם כְּתָמָיו הָאֲדֻמִּים.