רקע
יעקב שטיינברג
אַחֲרִית
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 1959

 

א

בַּסֵּתֶר בִּי נָטַע יְצָרִים מְעֻנִּים

מַזָּלִי;

אֶת אֲשֶׁר לִי נָתַן וְאֶת אֲשֶׁר לֹא בָּא לִי –

לֹא הֶעֱוָה יַחַד לְרַאֲוַת אֱמוּנִים.

יֵשׁ אִישׁ כִּדְמוּת אֻמְלָל – וְהוּא בַּנִּכְתָּבִים

לִנְצוּרוֹת;

כָּל גִּזְעוֹ – עֵץ נֶאֱמָן לִמְלָאכוֹת הֲדוּרוֹת,

וְיֶתֶר הָאָדָם –לִקְלִפּוֹת וּשְׁבָבִים.

הַגֶּבֶר וּפָעֳלוֹ – שְׁנֵיהֶם מַמְתִּינִים

לְאַחֲרִיתָם;

הַכָּזָב הָעִוֵּר – זֶה בָּא וּמַבְעִיתָם.

וּרְאִי-עָתִיד טָהוֹר – זֶה רָחוֹק מִפְּנִינִים.

 

ב

לֹא גַן נָעוּל הָעוֹלָם; בְּיוֹם צַר לְעֵת שֵׂיבָה

שֶׁבַע שְׂמָחוֹת יָצֵרוּ אֶת תּוּגָתְךָ הַשְּׁלֵוָה.

שֶׁפִי תִּצְעַד הַזִּקְנָה; גַּם בִּנְאוֹת הַמַּזְקִינִים

שׁוֹרֵץ שֶׂפֶק אַכְזָרִי עִם עַקְרַבֵּי הַמִּינִים.

דּוּמָם תֵּשֵׁב וּתְהַרְהֵר: שָׁבְתָה דַרְכִּי הַסְּלוּלָה –

וּמֵעֵבֶר לָהּ יַעַל הֲמוֹן-עָם בַּהֲמֻלָּה.

בֹּקֶר תָּקִיץ וְתָחוּד: תְּקוּפָה אַחַת נָגֹלָּה –

וּבְנֵי-עָשׁ בְּשׁוּלֶיהָ כְּבָר נִנְעָרִים שְׁאוֹלָה.

אַךְ בִּשְׁקֹט עֶרֶב בָּהִיר רַנִּים יַחַד מַזָּלוֹת,

וּבֵין מַזָּל לְמַזָּל רַק כִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת.

אָז אֵין נִבְדָּל וָשָׁב; וַאֲשֶׁר נִשְׁפַּט לָרָקָב –

רוֹאֶה קֶבֶר וּמַחֲרִישׁ וּמִתְאַפֵּק אֶל שְׁחָקָיו.

 

ג

הַחִידָה אַף הִיא זָקְנָה חֶרֶשׁ עִמָּדִי,

וּבְגַרְגְּרֵי מָזוֹר סִפּוּקָהּ;

וּבְלֵילוֹת זִכָּרוֹן הִיא תֶאֱנַק עַל-יָדִי,

וְגַאֲוַת נַפְשָׁהּ חֲנוּקָה.

– מִי שִׁחֵת אֶת עִתֵּךְ, הָהּ גְּבֶרֶת וַחֲבֵרָה,

וַיְשַׁנֶּה אֶת עָצְבֵּךְ לִמְצוּקָה?

כִּי תִלְבְּשִׁי הוֹד – וְנִחַמְתְּ עַד מְהֵרָה,

וְגַאֲוַת יָפְיֵךְ מְחוּקָה.

 

ד

אִישִׁים הָיוּ וְחָלְפוּ; רַק צַוָּאוֹת טְהוֹרוֹת

תּוּכַל יָדְךָ לַחְפֹּן בְּשַׁלֶּכַת הַדּוֹרוֹת.

כְּתָבָן נִמְחַק בַּתָּוֶךְ, וְהָעָשׁ בַּשּׁוּלַיִם

הִשְׁאִיר תָּגִים נִשְׁבָּרִים מֵחֲלוֹם אֵין-אַפְסָיִם.

וְהַדִּמְיוֹן הַחַי, רְאִי נֶפֶשׁ חֲסוּדָה,

צוֹפֵן אוֹרוֹ הָאַחֲרוֹן תַּחַת תְּבַלּוּל חֲלֻדָּה.

רַק הַיָּגוֹן הָעַז עוֹד נֶאֱחָז בִּשְׁבָרָיו,

וְעוֹד יִתֵּן אֶת שְׂרִיגָיו בִּדְבִיר חַיִּים שֶׁחָרָב.

כָּל הַחִידָה כְּבָר דְּחוּיָה, שַׁח וּמָט קִיר הַמִּלִּים –

וְהַיָּגוֹן עוֹד יַעַשׂ עִנְּבֵי נֶפֶשׁ אֲפִילִים.

הוּא הַיָּגוֹן הַיּוֹרֵשׁ שְׁאָר אִישִׁים מַזְהִירִים –

אַחֲרֵי כְּלוֹת כָּל הַתְּכוּנָה בְּהֵד קִינָה וְשִׁירִים.

המלצות קוראים
תגיות