מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַיָּגוֹן הַזֶּה...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

גַם שִׁיר לִי לֹא הָיָה לְפֶה

בַּבְּדִידוּת הַכְּבֵדָה;

וְעַתָּה עוֹד אֵדַע

הַיָּגוֹן הַזֶּה.

הִשְׁלַמְתִּי בָהָר וּבַגַּיְא

אֶת חֶלְקִי וְסִבְלִי;

לֹא נֹחַם, לֹא רִיב לִי –

וּבְעָתִיד לִי דַי.

וּלְחַיַּי הַמָּטִים יוֹם יוֹם,

הַדְּחוּיִים בְּאֵין-רוֹאִים,

גַּם עַנְוַת מַחֲבוֹאִים

צֵרַפְתִּי עַד-תֹּם.

וּלְזֶה שְׁאָט הַמָּוֶת הָרַע –

הֵכַנְתִּי בְּעוֹד-מוֹעֵד

מֶבָּטִי הָרוֹעֵד,

וּבְבוֹאוֹ –לֹא זָע.

וְרַעְיוֹן הַכְּלָיָה הַמָּר,

הַמַּקְהֶה נְבוֹנִים, –

מִמַּעֲשַׂי הַבּוֹנִים

גֵּרַשְׁתִּיו כְּזָר.

וּבְרוּם חֶדְוַת לִבִּי לַשָּׁוְא

בְּדִמְיוֹן סַנְוֵרִים, –

יְגוֹנַי הָעֵרִים

כִּסּוּהָ כְּעָב.

רַק שִׁיר לִי לֹא הָיָה לְפֶה

בַּבְּדִידוּת הַכְּבֵדָה;

גַּם עַתָּה עוֹד אֵדַע

הַיָּגוֹן הַזֶּה.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

בּמרי שׂיח

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

א

הפקידוּת הממשלתית הגבוֹהה הוֹלכת ומתרוֹקנת מן היהוּדים המעטים שנשארוּ מתקוּפת סמוּאל. לא תמיד יש צוֹרך לפטר אוֹתם דוקא ואף בּגסוּת-מה כּפי שנהגוּ בּבֶּנטביטש. יש והם מתפטרים בּעצמם, אם כּי גם לכּך גוֹרמת הממשלה. כּי ידוּע: כּלל הוּא בּידי השלטוֹן – בּתקוּפה האחרוֹנה, מכּל מקוֹם – לבּלתי הרשוֹת לעוֹבדיו היהוּדים והערבים כּאחד עליה משרדית מעל לדרגה. משרוֹת גבוֹהוֹת – קוֹדש הן לאנגלים. לא חשוּב כּרגע מהוּ היסוֹד לכּלל זה: הדאגה לפקיד הקוֹלוֹניאלי, היהירוּת המניחה בּתוֹם-לבב כּי רק האנגלים מסוּגלים לכּהן בּמשרוֹת ידוּעוֹת, אי-אמוֹן פוֹליטי ל“תוֹשבים” והרצוֹן לשמוֹר את “עמדוֹת המפתח” בּידי אנשי השלטוֹן האימפריאלי. העיקר, זהוּ הכּלל.

אין ספק: יש פגיעה ועלבּוֹן בּחלוּקה הזאת של הפקידוֹת הממשלתית ל“עליוֹנה” ול“נמוּכה”, לפי תעוּדת הלידה אוֹ לפי הדת והגזע. הפרט הנפגע קשה לוֹ להשלים עם הגבוּל הזה שהוּנח לקריֶרה שלוֹ בּכוֹח הגוֹרמים שהם מחוּץ לתכוּנוֹתיו וּלסגוּלוֹתיו. כּוֹחוֹת לוֹ, לפרט זה, יכוֹלת בידוֹ – ושוּמה עליו לעמוֹד בּמקוֹם אחד ולראוֹת כּיצד אחרים, אנשים כּערכּוֹ ואפשר גם פחוּתים מערכוֹ, משיגים אוֹתוֹ ואף עוֹלים עליו, ונחוּתי-דרגה ממנוֹ נעשים למעוּלי-דרגה. מדוּע? מה הזכוּת?

נכוֹן: השיטה פוֹגעת וּמעליבה, אך האם התשוּבה הנכוֹנה לכך היא התפטרוּת?

אפשר שמחוֹבתנוּ היה להכריז מלחמה על שיטה ממשלתית זוֹ. וגם בּמקרה של מלחמה עוֹד יש מקוֹם לשקוֹל אם התפטרוּת היא צעד נכוֹן בּאֵסטרטגיה שלנוּ. מכּל מקוֹם: אם מלחמה, הרי גלוּיה, מפוּרשת, עם ארגוֹמנטציה, עם תזכּירים ומאמרים ושאלוֹת בּפרלמנט וכו' – בּערך כּך נלחמוּ הערבים בּפקידים היהוּדים, בּבֶּנטביטש בּיחוּד. אך את הקו הזה אין רוֹאים אצלנוּ, תהיה הסיבה אשר תהיה. אכן, ההתפטרוּת הבוֹדדה, אשר גם איננה מוּסברת כּראוּי לציבּוּר – ואין אפשרוּת לכך בניגוד לרצוֹנוֹ של המתפטר – והיא יוֹצאת לפוֹעל כּאילוּ בּחשאי וכּלפי חוּץ, יש לה אוֹפי “טבעי”, לפעמים גם אוֹפי של כּבוד. התפטרוּת כּזאת מאבדת כּל ערך ציבּוּרי חיוּבי. תוֹצאתה היחידה בּמסיבּוֹת אלה: אבדן עמדה, ללא כּל גמוּל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.