מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הֵן יָדַעְתָּ כִּי כֵן...

מאת: יעקב שטיינברג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1959

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֵן יָדַעְתָּ כִּי כֵן

מַרְאוֹת אִישׁ בְּאַחֲרִיתָם –

וּמַה תֵּבְךְּ כִּי רְאִיתָם

חוֹשְׂפֵי רִיק, חִדְלֵי-חֵן?

נֹעַר נָס וְלֹא שָׁב,

כְּבַד עֵינַיִם עֲמָלְךָ;

זוּ זִקְנָתְךָ לוֹ סָלְחָה

יוֹם-וָיוֹם הַבְלֵי שָׁוְא.

אִם עוֹד אוֹן לְךָ מְעָט –

שׁוּב וּדְפֹק עַל יְגוֹנְךָ;

הוּא הָאוֹב, הוּא הָעוֹנְךָ

מַה הֵד אִישׁ אֲשֶׁר מָט.

יעקב שטיינברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יעקב שטיינברג
יצירה בהפתעה
רקע

חלומות של אשפה

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

ממנעלים וממגפים ישנים עושׂין נעלי-בית, ואת האַפּנתוֹת החתוכות עם העקבים מוכרים לסנדלר לצרכי טלאים!

בבתי אמידים, שבשביל שלוש פרוטות אין רוצין שם להכּנס בדברים עם סנדלר, משליכין אותם אל האשפה. ובמקרה זה גורלם יפה יותר, שכּן אם הם באים ומגיעים לידיו של סנדלר, נחתכות חתיכות הפּנתה לחתיכות קטנות עוד יותר, והעקבים נפרקים חלקים-חלקים; הראשונות נעשׂות טלאים לפנתות ובתי-שוק, ויש להם שוב מגע-ומשׂא עם המרצע העקום והחוט המזופת; ומן העקבים עושׂים טלאים לסוליות. והם נתקלים שנית במרצע הישר, במסמר ובקורנס, והצד השווה בהם, ששניהם נדקרים ונדרכים ונשחקים מחדש… אך הדריכה והשחיקה עדיין היא כאַין וכאפס לעומת האסון המוסרי שבדבר! כל עקב, מחוּבּר ומסוּמר זה משנים חתיכות-חתיכות שווֹת, ובפרט פּנתה שהיא עשׂויה, מ“עור אחד”, הרגישו עצמם תמיד חבורה שאינה נפרדת, ועכשיו הם נפרדים ונפזרים בין כל מיני מגפים זרים! על תל האשפה יש להם לפחות מנוחה… אמנם, הם מרקיבים, אך ראשית – מרקיב לו כל אחד בשלימות, בלא געגועים, בלא קרע שבלב; והשנית, טבעו של עור שהוא קשה וקשה-עורף, והם מרקיבים לאט עד כדי כך, שכמעט אינם מרגישים בזה! ואם יארע, שאחד מהם מרגיש אף-על-פי-כן, הריהו מהרהר: מילא! עד שהרקב יעבור אותי כל-כולי, אפשר שתפרוץ מלחמה… שיבוא המשיח!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.