מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
מוהר, מ'. (תרפ"ה?). ציפור פלאים. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-02-24. http://bybe.benyehuda.org/read/10484
MLA:
מוהר, מאיר. "ציפור פלאים". פרויקט בן-יהודה. תרפ"ה?. 2018-02-24. <http://bybe.benyehuda.org/read/10484>
ASA:
מוהר, מאיר. תרפ"ה?. "ציפור פלאים". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-02-24. (http://bybe.benyehuda.org/read/10484)

ציפור פלאים

מאת: מאיר מוהר

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; תרפ"ה?

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָיֹה הָיְתָה צִפּוֹר-פְּלָאִים

צִפּוֹר-חֵן וְרַבַּת-צְבָעִים,

בֵּין עֲנָפִים שָׁרָה,

גֵּאָה, שְׂמֵחָה, קַלַּת-דַּעַת.

אַךְ אֲהָהּ – וְהִיא צוֹלַעַת

וְכָנָף לָהּ נִשְׁבְּרָה.


אוּלָם שֶׁפַע נוֹצָה יָפָה

הַסְתֵּר הִסְתִּיר שֶׁבֶר-כְּנָפָהּ –

שַׂלְמַת-רִקְמָתָיִם.

תַּבְנִית רָבִיד כְּלִיל-תִפְאָרָה,

חֶמְדָּה לָעֵינָיִם.


וּמֵרֹב שִׁיר וְהָרִיעַ

זַךְ כַּכֶּסֶף מַקּוֹר פִּיהָ –

וְעֵינֵי תֹם בְּרֹאש לָהּ,

עֵינֵי זִיו וּכְחֻלּוֹת זֹהַר,

זֹהַר שְׁמֵי הָרוֹם לָטֹהַר,

וְרַגְלָהּ – רַגְלָהּ כּוֹשְׁלָה!


אַךְ כְּאַין הֵם כָּל אֵלֵּה

לִפנֵי עֶצֶם דְּבַר הַפֶּלֶא –

שִׁמְעוּ וְהִתַּמְהוּ:

בְּקֶרֶב גֵו הָעוֹף הַלָּז

פָּעֹם פָּעַם לֵב שֶׁל פָּז,

לֵב מֵאֵין כָמֹהוּ!


מִי לֹא נֶהֱנָה מִזִיוָה,

אֶל לֵב-מִי לֹא מָצָא נְתִיבָה

שִׁירָהּ הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ –

כָּל עוֹד שָׁמְרָה סֵתֶר-פִּנָּה

וּבצִנְעָה שָׁפְכָה רִנָּה –

לעֹנֶג לֵב שׁוֹמֵעַ.


עַד שֶׁגָדְלָה צִפּוֹר נַּאָה

רָם לְבָבָה, עֹז מְלֵאָה,

עָזְבָה קֵן וּפָרְחָה!

לַמֶּרְחַקִים נָדָה, נָעָה –

כַּמָה עָמָל, כַּמָה תְּלָאָה

מָצְאָה לָהּ עַל אֲרְחָה:


רָעֵי עוֹפוֹת אָפָפוּהָ,

יוֹדְעֵי טֶרֶף, קָלֵּי תְנוּעָה,

הָתֵל בָּה הֵתֵלוּ:

אֵיכָה תוּכַל לִמְצֹא קְצַת

מָזוֹן וּמִחְיָה בַּעֲדַת

זוֹלְלִים וְחוֹמְסִים אֵלוּ?


נָגְעוּ, פָגְעוּ בָהּ, כִּתְּרוּהָ,

שְׁנְנוּ חַרְטוֹם לָהּ, נִקְּרוּהָ,

מָרְטוּ נוֹצוֹת בְּשָׂרָהּ.

עַד מְהֵרָה – וְהִנֵּה תְלוּיָה

עַל כָּל עֵץ, כָּל גָּדֵר דְּחוּיָה

שִׁפְעַת כָּל הֲדָרָהּ –


וַיְהִי כָל עוֹבֵר עֲלֶיהָ, עָמַד

הִבִּיט בָּה וְלָצוֹן חָמַד,

“נַסִּי כֹּחֵךְ!” – בָּז לָהּ.

וְהַלֵּץ בִּלְבָבוֹ יָדַע

כִּי כְבָר מָטָה, אָזְלָה יָדָהּ

וּנְשִׁימָתָה אָזְלָה…


סוֹף כָּל סוֹף, בִּשְׁאֵרִית כֹּחָהּ

יָגְעָה, מָצְאָה אֵלָה שְּחוֹחָה,

שִׂיחַ דַּל וְעָנָו.

אָמֹר אָמְרָה: פֹּה אָנוּחַ,

אֶבְנֶה קֵן לִי, קֵן בָּטוּחַ,

בֵּין יְרַקְרַק עָנָף.


מַה נִּשְׁתַּנּוּ בַעֲמָלָהּ

פְּנֲי הַצִּפּוֹר הָאֻמְלָלָה –

עַיִן לֹא תַכִּירָהּ!

כֹּה וָכֹה עוֹד שָׂרִיד נִשְׁאַר

לְזֵכֶר הוֹדָהּ אֲשֶׁר נִשַּׁר:

נוֹצַת פָּז מַזְהִירָה…


כַּזִּכְרִיָּה הַנּוֹבֶלֶת,

כָּהֲתָה עֵינָהּ, עֵין הַתְּכֵלֶת.

יָרְדָה, יָרְדָה פְלָאִים!

אַך מַקּוֹרָהּ, זֹךְ מַקּוֹרָהּ,

שָׁאַר לָהּ מִימֵי הָאוֹרָה,

לָשִׁיר שִׁיר-נְכָאִים.


בָּדָד יָשְׁבָה, בָּכְתָה בָדָד,

גָּז גְּאוֹנָהּ, עֻזָּהּ שֻׁדָּד, –

עַתָּה קָנְתָה דָעַת,

כִּי לֹא לָהּ, לֹא לָהּ הִתְחָרוֹת

עִם בְּנוֹת מִינָהּ הַנִּמְהָרוֹת,

לֹא לָהּ הַצּוֹלָעַת.


וְהִנֵּה עוֹרֵב שָׁמָּה נִקְרָה,

שָׁמַע קוֹל הַשִּׁיר – וַיִקְרָא:

מִי זֹאת, מִי הַשָּׁרָה?

הַאַתְּ הִיא, בַּעֲלַת בֶּכִי? – הַסִּי!

פֶּן אֲכַלֶּה בָךְ אֶת כַּעֲסִי!

שִׁירֵךְ לִי לְזָרָא!


צְאִי, צְאִי מִפֹּה וּלְכִי לָךְ!

לִי הַשִּׂיחַ, לֹא בִשְׁבִילָךְ! –

וּבְזַעְמוֹ עָט אֵלֶיהָ –

קְרַע! וַיִּקְרַע מִשַּׂלְמָתָהּ

הָאַחֲרוֹנָה בְנוֹצָתָהּ –

פְּלֵיטַת יִקְרוֹתֶיהָ.


אָז לֹא קָמָה בָהּ עוֹד רוּחַ,

דֹּם נֶאֱנְקָה, דֹּם תָּשׁוּחַ,

אַרְצָה רֹאשׁ כָּבָשָׁה.

תּוֹעָה, צוֹלְעָה עַל יְרֵכָהּ

שֵׂרְכָה דַרְכָּהּ בַּחֲשֵׁכָה,

אֹבְדָה וְנוֹאָשָׁה:


עַתָּה אָבַד לִי הַכֹּל!

עַתָּה מָנוֹס לִי הַשְּׁאוֹל –

אֶבְרַח מִדְבַּר שְׁמָמָה;

שָׁם אֲבַכֶּה מַר גּוֹרָלִי,

אֶשְׁפֹּךְ חֶרֶשׁ שִׁיר עֲמָלִי

וְאֶגְוַע שָׁם בִּדְמָמָה.


אָכֵן יָצְאָהּ כָּל הֲדָרָהּ,

אֵי תִפְאַרְתָּהּ, רְבִיד צַוָּארָהּ?

אֵיפֹה הוֹד שַׂלְמָתָהּ?

אַף מַקּוֹרָהּ, מַקּוֹר כַּסְפָּהּ

הוּעַם צִבְעוֹ, זִיווֹ נִסְפָּה

בְּשֶׁטֶף יַם דִּמְעָתָה.


וַיְהִי כִרְאוֹת הַצִפּוֹר כָּכָה,

נַפְשָׁהּ קִרְבָּהּ הִשְׁתַּפָּכָה.

שָׁאֲלָה לִגְוֹעַ –

אַךְ בִּגְדֹל מְאֹד הַצַּעַר

נִגְלָה לָהּ מֵעָל הַסַּהַר,

נִחֵם מִגָּבֹהַּ:


צִפּוֹר טוֹבָה! עוֹף אֵין-בִּינָה!

מַה זֶּה יֵצַר לָךְ, עֲדִינָה –

מְעַט הַחֵן וּבְרַק-שָׁוְא?

וְלָךְ יֵשׁ רַב עוֹד, עֹשֶׁר-עַד,

הוֹן לֹא תַשִּׂיג אוֹתוֹ יַד

לְעוֹלָם, יַד מְבַקְשָׁיו!


מָה אַתְּ בּוֹכָה, מִשְׁתּוֹחַחַת?

הֲשָׁכַחַתְּ? הַשָׁכַחַתְּ

דְּבַר הַלֵּב וּפְלָאָיו?

בְּקֶרֶב חָזֵךְ אוֹצָר לָךְ,

מִנִּי נֹעַר נוֹצָר לָךְ:

לִבֵּךְ – לֵב הַזָּהָב!.


צִפּוֹר שָׁמְעָה – הִתְנֶעְרָה,

וַיְהִי כְאִלּוּ בָקְעָה נְהָרָה

פִּתְאֹם הָעֲנָנִים:

וּמֵאָז עַד קֵץ יָמֶיהָ

קִדְּמָה כָּל הַבָּא עָלֶיהָ

בְּשִׁירַת גִּיל וּרְנָנִים.

מאיר מוהר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מאיר מוהר
רקע
מאיר מוהר

יצירותיו הנקראות ביותר של מאיר מוהר

  1. אלף בית (שירה)

לכל יצירות מאיר מוהר בסוגה שירה

לכל יצירות מאיר מוהר

יצירה בהפתעה
רקע

בקורת לכל שירי יהודה ליב גארדאן

מאת משה יהודה ליב בן צבי לילינבלום (מאמרים ומסות)

א.

דבר גדול עשתה “אגודת אוהבי שפת-עבר בסנט פטרבורג” בהוציאה לאור את כל שירי בחיר משוררינו, יהודה ליב גאָרדאָן. המשורר הזה, העובד עבודתו לישראל זה קרוב לשלשים שנה, הפיץ את פרי רוחו הכביר במקומות שונים: במחברות בפני עצמן, ב“הכרמל”, ב“המליץ” והוספותיו, ב“השחר”, והפובליקה, שידעה להוקיר ערך משורר נעלה כה’ גארדאן, לא היה לאל לידה לרכוש לה את כל שיריו הנחמדים בבת-אחת. את החסרון הזה השלימה האגודה הנכבדה הנ"ל, ואין ספק כי הפובליקה תשא לה תודה וברכה על פעלה הגדול הזה, אשר עטרתהו גם הוד והדר חיצוני מרהיב לב.

ומשוררנו זה, לא לחנם אהוב הוא לקהל הקוראים. בשירי המשוררים שקדמוהו צריכים אנו לחפש אחרי שיר טוב, ושיר ה’ גארדאן כמעט כלם נחמדים. בין השירים שאין להם מטרה מיוחדת, כמו שיריו “שלמוניות” (ה“א 39–35), ”ודוי“ (שם 42–39) וכיוצא בהם, ובין השירים שיש להם מטרה, כמו ”קוצו של יוד“ (ה”ד 43–5), “שני יוסף בן שמעון” (שם 140–69) וכיוצא בהם – נחמדים הם בסגנונם, בחדודם, בתבניתם, בתכניתם ובצביונם. הם מושכים אותנו בחבלי-קסם, מביאים אותנו לעולם שכלו רגש והתפעלות, מרוממים אותנו לשמי-שמים ומשליכים אותנו לתחתית ארץ – ברוח שירתו של המשורר.

השמעה הפובליקה עד ימות גארדאן שיר כזה:

"אך ברוך-השם הכל נעשה יפה –

יינו יתאדם, מצותיו מעשי אופה,

כל זויות הבית נקיות וטהורות,

נרות המערכה יאירו במנורות,

ילדיו לשלחן מסביב כשתילי-זית,

אשתו טובת-לב עוסקת בירכתי-בית,

והוא לבוש בד, עוטה לבנים,

ובלב שמח ובצהלת פנים

יספר לילדיו נסי יציאת מצרים".

“אשקא דריספק” (ה"ד 52)

או את השיר:

"את הלל בן עבדון זה מפרעתון

הבהילו ביום החופה מבית-הכנסת,

ויפתח החזן את פי האתון

ותען אחריו: הרי את מקודשת…

וככלות הרב את שבע הברכות

נערו המשוררים כגורי אריות,

ומכל פנה המטירו השפחות

על ראש חתן וכלה כשות וקליות,

וכלי-הזמר הרעימו בקולי-קולות

והנשים מחאו כף ותצאנה במחולות".

(שם 17).

ועוד מאות חרוזים כאלה, אשר אם אעתיקם לא יספיקו לי עשרה גליונות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.