לוגו
ציפור פלאים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הָיֹה הָיְתָה צִפּוֹר-פְּלָאִים

צִפּוֹר-חֵן וְרַבַּת-צְבָעִים,

בֵּין עֲנָפִים שָׁרָה,

גֵּאָה, שְׂמֵחָה, קַלַּת-דַּעַת.

אַךְ אֲהָהּ – וְהִיא צוֹלַעַת

וְכָנָף לָהּ נִשְׁבְּרָה.


אוּלָם שֶׁפַע נוֹצָה יָפָה

הַסְתֵּר הִסְתִּיר שֶׁבֶר-כְּנָפָהּ –

שַׂלְמַת-רִקְמָתָיִם.

תַּבְנִית רָבִיד כְּלִיל-תִפְאָרָה,

חֶמְדָּה לָעֵינָיִם.


וּמֵרֹב שִׁיר וְהָרִיעַ

זַךְ כַּכֶּסֶף מַקּוֹר פִּיהָ –

וְעֵינֵי תֹם בְּרֹאש לָהּ,

עֵינֵי זִיו וּכְחֻלּוֹת זֹהַר,

זֹהַר שְׁמֵי הָרוֹם לָטֹהַר,

וְרַגְלָהּ – רַגְלָהּ כּוֹשְׁלָה!


אַךְ כְּאַין הֵם כָּל אֵלֵּה

לִפנֵי עֶצֶם דְּבַר הַפֶּלֶא –

שִׁמְעוּ וְהִתַּמְהוּ:

בְּקֶרֶב גֵו הָעוֹף הַלָּז

פָּעֹם פָּעַם לֵב שֶׁל פָּז,

לֵב מֵאֵין כָמֹהוּ!


מִי לֹא נֶהֱנָה מִזִיוָה,

אֶל לֵב-מִי לֹא מָצָא נְתִיבָה

שִׁירָהּ הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ –

כָּל עוֹד שָׁמְרָה סֵתֶר-פִּנָּה

וּבצִנְעָה שָׁפְכָה רִנָּה –

לעֹנֶג לֵב שׁוֹמֵעַ.


עַד שֶׁגָדְלָה צִפּוֹר נַּאָה

רָם לְבָבָה, עֹז מְלֵאָה,

עָזְבָה קֵן וּפָרְחָה!

לַמֶּרְחַקִים נָדָה, נָעָה –

כַּמָה עָמָל, כַּמָה תְּלָאָה

מָצְאָה לָהּ עַל אֲרְחָה:


רָעֵי עוֹפוֹת אָפָפוּהָ,

יוֹדְעֵי טֶרֶף, קָלֵּי תְנוּעָה,

הָתֵל בָּה הֵתֵלוּ:

אֵיכָה תוּכַל לִמְצֹא קְצַת

מָזוֹן וּמִחְיָה בַּעֲדַת

זוֹלְלִים וְחוֹמְסִים אֵלוּ?


נָגְעוּ, פָגְעוּ בָהּ, כִּתְּרוּהָ,

שְׁנְנוּ חַרְטוֹם לָהּ, נִקְּרוּהָ,

מָרְטוּ נוֹצוֹת בְּשָׂרָהּ.

עַד מְהֵרָה – וְהִנֵּה תְלוּיָה

עַל כָּל עֵץ, כָּל גָּדֵר דְּחוּיָה

שִׁפְעַת כָּל הֲדָרָהּ –


וַיְהִי כָל עוֹבֵר עֲלֶיהָ, עָמַד

הִבִּיט בָּה וְלָצוֹן חָמַד,

“נַסִּי כֹּחֵךְ!” – בָּז לָהּ.

וְהַלֵּץ בִּלְבָבוֹ יָדַע

כִּי כְבָר מָטָה, אָזְלָה יָדָהּ

וּנְשִׁימָתָה אָזְלָה…


סוֹף כָּל סוֹף, בִּשְׁאֵרִית כֹּחָהּ

יָגְעָה, מָצְאָה אֵלָה שְּחוֹחָה,

שִׂיחַ דַּל וְעָנָו.

אָמֹר אָמְרָה: פֹּה אָנוּחַ,

אֶבְנֶה קֵן לִי, קֵן בָּטוּחַ,

בֵּין יְרַקְרַק עָנָף.


מַה נִּשְׁתַּנּוּ בַעֲמָלָהּ

פְּנֲי הַצִּפּוֹר הָאֻמְלָלָה –

עַיִן לֹא תַכִּירָהּ!

כֹּה וָכֹה עוֹד שָׂרִיד נִשְׁאַר

לְזֵכֶר הוֹדָהּ אֲשֶׁר נִשַּׁר:

נוֹצַת פָּז מַזְהִירָה…


כַּזִּכְרִיָּה הַנּוֹבֶלֶת,

כָּהֲתָה עֵינָהּ, עֵין הַתְּכֵלֶת.

יָרְדָה, יָרְדָה פְלָאִים!

אַך מַקּוֹרָהּ, זֹךְ מַקּוֹרָהּ,

שָׁאַר לָהּ מִימֵי הָאוֹרָה,

לָשִׁיר שִׁיר-נְכָאִים.


בָּדָד יָשְׁבָה, בָּכְתָה בָדָד,

גָּז גְּאוֹנָהּ, עֻזָּהּ שֻׁדָּד, –

עַתָּה קָנְתָה דָעַת,

כִּי לֹא לָהּ, לֹא לָהּ הִתְחָרוֹת

עִם בְּנוֹת מִינָהּ הַנִּמְהָרוֹת,

לֹא לָהּ הַצּוֹלָעַת.


וְהִנֵּה עוֹרֵב שָׁמָּה נִקְרָה,

שָׁמַע קוֹל הַשִּׁיר – וַיִקְרָא:

מִי זֹאת, מִי הַשָּׁרָה?

הַאַתְּ הִיא, בַּעֲלַת בֶּכִי? – הַסִּי!

פֶּן אֲכַלֶּה בָךְ אֶת כַּעֲסִי!

שִׁירֵךְ לִי לְזָרָא!


צְאִי, צְאִי מִפֹּה וּלְכִי לָךְ!

לִי הַשִּׂיחַ, לֹא בִשְׁבִילָךְ! –

וּבְזַעְמוֹ עָט אֵלֶיהָ –

קְרַע! וַיִּקְרַע מִשַּׂלְמָתָהּ

הָאַחֲרוֹנָה בְנוֹצָתָהּ –

פְּלֵיטַת יִקְרוֹתֶיהָ.


אָז לֹא קָמָה בָהּ עוֹד רוּחַ,

דֹּם נֶאֱנְקָה, דֹּם תָּשׁוּחַ,

אַרְצָה רֹאשׁ כָּבָשָׁה.

תּוֹעָה, צוֹלְעָה עַל יְרֵכָהּ

שֵׂרְכָה דַרְכָּהּ בַּחֲשֵׁכָה,

אֹבְדָה וְנוֹאָשָׁה:


עַתָּה אָבַד לִי הַכֹּל!

עַתָּה מָנוֹס לִי הַשְּׁאוֹל –

אֶבְרַח מִדְבַּר שְׁמָמָה;

שָׁם אֲבַכֶּה מַר גּוֹרָלִי,

אֶשְׁפֹּךְ חֶרֶשׁ שִׁיר עֲמָלִי

וְאֶגְוַע שָׁם בִּדְמָמָה.


אָכֵן יָצְאָהּ כָּל הֲדָרָהּ,

אֵי תִפְאַרְתָּהּ, רְבִיד צַוָּארָהּ?

אֵיפֹה הוֹד שַׂלְמָתָהּ?

אַף מַקּוֹרָהּ, מַקּוֹר כַּסְפָּהּ

הוּעַם צִבְעוֹ, זִיווֹ נִסְפָּה

בְּשֶׁטֶף יַם דִּמְעָתָה.


וַיְהִי כִרְאוֹת הַצִפּוֹר כָּכָה,

נַפְשָׁהּ קִרְבָּהּ הִשְׁתַּפָּכָה.

שָׁאֲלָה לִגְוֹעַ –

אַךְ בִּגְדֹל מְאֹד הַצַּעַר

נִגְלָה לָהּ מֵעָל הַסַּהַר,

נִחֵם מִגָּבֹהַּ:


צִפּוֹר טוֹבָה! עוֹף אֵין-בִּינָה!

מַה זֶּה יֵצַר לָךְ, עֲדִינָה –

מְעַט הַחֵן וּבְרַק-שָׁוְא?

וְלָךְ יֵשׁ רַב עוֹד, עֹשֶׁר-עַד,

הוֹן לֹא תַשִּׂיג אוֹתוֹ יַד

לְעוֹלָם, יַד מְבַקְשָׁיו!


מָה אַתְּ בּוֹכָה, מִשְׁתּוֹחַחַת?

הֲשָׁכַחַתְּ? הַשָׁכַחַתְּ

דְּבַר הַלֵּב וּפְלָאָיו?

בְּקֶרֶב חָזֵךְ אוֹצָר לָךְ,

מִנִּי נֹעַר נוֹצָר לָךְ:

לִבֵּךְ – לֵב הַזָּהָב!.


צִפּוֹר שָׁמְעָה – הִתְנֶעְרָה,

וַיְהִי כְאִלּוּ בָקְעָה נְהָרָה

פִּתְאֹם הָעֲנָנִים:

וּמֵאָז עַד קֵץ יָמֶיהָ

קִדְּמָה כָּל הַבָּא עָלֶיהָ

בְּשִׁירַת גִּיל וּרְנָנִים.