בֵּין הַרְרֵי שָׁלוֹם, רָחוֹק מֵהֲמוֹן קֶרֶת
בַּיִת נֶחְמָד בָּדָד עוֹמֵד בַּשֵּׁפֶל;
מִסָּבִיב לוֹ רִקְמַת דִּשְׁאֵי תִפְאֶרֶת,
וַעֲצֵי חֹרֶשׁ מֵצַל יַטּוּ צֵל אֹפֶל.
מַבּוּעַ זַךְ קָטָן כָּאוֹהֵב נָעַר
רַגְלֵי כָל גִּבְעָה יִשַּׁק בִּשְׂפָתָיִם;
צִפֳּרֵי-שִׁיר תָּחֹלְנָה בַּעֲבִי הַיָּעַר,
וּזְמִירָיו יַנְעִים צִלְצַל הַכְּנָפָיִם.
בַּבַּיִת הַלָּז וּנְאוֹת נֹעַם אֵלֶּה
כָּל חֶמְדּוֹת עֲלוּמַי יַחַד נִצְפָּנוּ;
פֹּה אַהֲבָתֵנוּ לִפְרֹחַ הֵחֵלָּה,
וּבְלֹא-עֵת צִיצֶיהָ פֹּה נָבְלוּ לָנוּ!…
**
מֵעֲמַל הַחַיִּים עֵת רֶגַע אָנוּחַ,
וּשְׁאוֹן הֶמְיַת קִרְיָה נַפְשִׁי עוֹזָבֶת;
חִישׁ כַּצֵּל נִכְחִי אַתְּ עוֹלָה בָרוּחַ,
וּתְמוּנָתֵך, יָפָה, נֶגְדִּי נִצָּבֶת:
חִוְרַת פָּנִים כַּשִּׂיד וּפְרוּעַת שָׂעַר
כִּפְסִיל שַׁיִשׁ תַּעְמְדִי דֹּם מִבְּלִי אֹמֶר;
כַּצִּיץ, הָהּ, נָבְלוּ שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּעַר,
וּכְפוּפָה קוֹמָתֵךְ — קוֹמַת הַתֹּמֶר.
מִגֻּלּוֹת עֵינַיִךְ — כּוֹכְבֵי הַתְּכֵלֶת
שָׂפָה אֵין אֹמֶר רָב-יָגוֹן דּוֹבֶבֶת;
עֲלֵי לִבְנַת לֶחֱיֵךְ דִּמְעָה זוֹחֶלֶת,
וּמָה הִנָּךְ כֻּלֵּךְ? — סֵמֶל עַצָּבֶת!
עַל-מָה עַלְמָה רַכָּה, בַּת-חֵן וָיֹפִי,
כֹּה דַלּוּ פָנַיִךְ, נַפְשֵׁךְ נֶאֱנָחַת?
מִי חִלֵּל יִפְעָתֵךְ, בָּרָה אֵין דֹּפִי,
וּמְשׂוֹשׂ לִבָּתֵּךְ מִי הִרְהִיב לָקָחַת??
בִּידֵי מִי נִקְטַפְתְּ, שׁוֹשַׁנָּה נוֹבֶלֶת,
וּבְעֶצֶם אִבֵּךְ לַסִּיעֵךְ הֵזִידוּ? —
אַךְ מַה דוֹבֵר פִּי, מַה נַּפְשִׁי שׁוֹאֶלֶת?
עֵינַיִךְ אֵלֶּה אֶת-כֹּל לִי יַגִּידוּ!! —
**
בִּנְוֵה עֲדָנִים וּנְעִמוֹת מָנוֹחַ,
בֵּין נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּפִרְחֵי זֹהַר,
שָׁם נוֹלַדְתְּ, עֲדִינָה! שָׁם גַּם לִפְרֹחַ
שַׁאֲנַנָּה הַחִלּוֹת בִּגְאוֹן הַנֹּעַר.
חֶבֶר צִירֵי-שָׁלוֹם מִמְּכוֹן שִׁבְתָּמוֹ
בִּרְצוֹן אֵל-יוֹצְרֵךְ אֵלַיִךְ מִהֵרוּ;
הֵם טִפְּחוּךְ, רִבּוּךְ וּלְבַת אִמְּצוּךְ לָמוֹ,
הֵם כָּלֲלוּ יָפְיֵךְ וּבְכָל-הוֹד פֵּאֵרוּ:
יִפְעַת הַתְּכֵלֶת, אוֹר זֹהַר שָׁמַיִם
לַגְדִּיל תִּפְאַרְתֵּךְ תּוֹךְ עֵינַיִךְ שָׂמוּ;
וּבְשִׂפְתֵי הַחֵן וְלֹבֶן הַלְּחָיַיִם
אֹדֶם הַצְּפִירָה בֶּהָדָר רָקָמוּ.
מִזְּהַב קַוֵּי-אוֹר, זִיז שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ
טָווּ יָדֵימוֹ שַׂעֲרוֹת תַּלְתַּלָּיִךְ;
וּבְלִבְנַת הַסַּהַר, נֹגַהּ יָרֵחַ
לִוְיַת-חֵן הוֹסִיפוּ עַל זִו פָּנָיִךְ.
כֹּה כַצִּיץ נֶחְמָד שׁוֹקֵטָה פָרַחַתְּ
וַתִּיפִי לִמְאֹד בִּגְאוֹן עֲלוּמָיִךְ;
כָּל לֵבָב בַּהֲדָרֵךְ שֶׁבִי לָקֶחַתְּ
וּבְחִין-עֶרְכֵּךְ הִרְהַבְתְּ עֵין כָּל רֹאָיִךְ.
עֲדֵי כִי חֲזִיתִיךְ, יָפָה וּבָרָה,
בֵּין צִמְחֵי עֶדְנֵךְ בִּיפִי-הוֹד פֹּרָחַת,
מֵאָז שַׁלְוַת לִבֵּךְ כַּצֵּל עָבָרָה,
וַאֲנִי לֹא עוֹד אֵדַע שָׁלוֹם וָנָחַת!
עֵינַיִךְ הַטְּהוֹרוֹת, הַמְּלֵאוֹת חֵן-קֶסֶם
חֵץ-אַהֲבָה שָׁנוּן קִרְבִּי עָמֹק יָרוּ;
וּמִקְלְעוֹת שַׂעְרֵךְ — אֲזִקֵּי הַכֶּתֶם
רוּחִי וּלְבָבִי לָעַד בָּךְ קָשָׁרוּ.
גַּם אַתְּ אַהֲבָה עַזָּה אֶל חֵיקִי הֵשַׁבְתְּ
וּבְכָל חֹם לִבָּתֵךְ אֶת-דּוֹדֵךְ רִחַמְתְּ, —
שׁוֹשַׁנַּת הָעֵמֶק לִקְטֹף לָךְ תָּאַבְתְּ,
וּלְחוֹחֶיהָ מִסָּבִיב לִבֵּךְ לֹא שָׂמְתְּ.
שָׁמְעוּ הוֹרַיִךְ וּפָנִים רָעָמוּ:
בַּמְשׁוֹרֵר הַדָּל לֹא חָפֵץ לִבָּמוֹ;
צִלְצְלֵי שִׁקְלֵי כֶסֶף לָמוֹ יִנְעָמוּ
מִזְּמִיר בְּנוֹת שִׁירוֹ וּשְׁאוֹן כִּנוֹרָמוֹ.
אָז נֵצֶר נִתְעָב לָךְ נַפְשָׁם בָּחָרָה
מִשֹּׁרֶשׁ רַבֵּי-עָם, מֵרָמֵי יָחַשׂ;
אִם לִבּוֹ בוֹ נָבוּב, דַּעַת לוֹ זָרָה,
דֵּי זָהָב וָכֶסֶף לוֹ בַצַּלָחַת!
עֵגֶל זָהָב זֶה מֵאָז חָמְדוּ לָמוֹ
וּלְרֹאשֵׁךְ אַלּוּף חִישׁ אוֹתוֹ יַרְכִּיבוּ;
דִּמְעוֹת פָּנַיִךְ לֹא תַחַז עֵינָמוֹ
וּלְקוֹל אַנְחוֹתַיִךְ הֵם לֹא יַקְשִׁיבוּ.
הַשָּׁמַיִם אֶל-תַּחַת הַחֻפָּה תּוּבָלִי
דָּכִיי נוּגָה, שׁוֹמֵמה וּבְעַיִן דּוֹמָעַת;
אַךְ שָׁוְא הָהּ, עֲנִיָּה! מַר תִּתְאַבָּלִי, —
סָבִיב לֹא תִמְצְאִי לָךְ אֹזֶן שׁוֹמָעַת!
כָּל רֵעוֹתַיִךְ מִמֵּךְ נָעוּ נָדוּ,
אֵין מוֹחֶה דִּמְעָה מֵעֵינֵךְ בּוֹכִיָּה;
עַל שִׁבְרֵךְ כַּיָּם הֲתוּלִים חָמָדוּ
וּבְשֵׁם רָע כִּנּוּךְ הוֹ, תַּמָּה וּנְקִיָּה!! —
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.