מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פורים

מאת: יצחק ליבוש פרץ , תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: יידיש

יש לנו כל מיני ימים-טובים.

שנים טובות – מעט; ימים טובים – ישנם!

יש לנו כל מיני חגים:

יש לנו פסח – זכר ליציאת מצרים!

חג ההשחרור!

עבדים התקוממו!

עבדים קמו ממקום עבודתם, עזבו את סיר-הבשׂר עם השוט גם יחד ויצאו אל הערבה, אל המדבר; להיות אנשים חפשיים; להיות לעם, לבנות ארץ!

יש לנו שבועות – זמן מתן תורתנו!

הרי עוד כהיום הזה אנו מתגאים בה; עוד כהיום הזה היא משמשת מטרה לשיקוּציו של המצפוּן האירוֹפּי השחור; לא לחינם שׂונאת המפלצת המוסרית את המראָה הנאמנה!

הרי אנו חיים עכשיו בזמן של מלחמה, נסו נא ותנו לעמים הבּאַלקניים, לעיניה של כל אירוֹפּא, המתערבת במלחמה הזאת, את חוק-המלחמה שבתורה:

“כי תצוֹר אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשׂה, לא תשחיתת את עצה; כי האדם עץ השׂדה, לבוא מפניך במצור?”

– – – – – – – – – –

החוק הזה ניתן, במדבר, בתקופה של “וַיסעו – וַיחנו”, בדרך מעבדוּת לחירות, מארץ-גושן לארץ-ישׂראל.

עדיין לא ירשו את הארץ, וכבר הם בונים “מדינה סוציאלית” במחשבתם… עדיין היו גרים בערבה, בסוכות, וכבר יצרו את האידיאַלים האנושיים ביותר, ולא נסתפקו אלא בין “אפס, כי לא יהיה בך אביון” ובין “כי לא יחדל אביון מן הארץ!”

ועל כן אנו חוגגים את חג הסוכות… על כן חביבה עליהו הסוכה הצנועה, העלובה; ואנו מקבלים בה את פני האושפיזין שלנו, האורחים היקרים והאהובים מימי העבר הרחוקים והיקרים ביותר!

נוסף על חג מאוחר יותר, ולפיכך כבר חג-למחצה בלבד…

חנוכה!

העם נפל, כבה, היה לאֵפר!

אך בתוך ערימת האפר נשאר ניצוץ עומם; וכשהגיעה ההשפלה הלאומית לעומק-עומקהּ, נשתלהב הניצוץ והיה ללהבה, והיה בית-יעקב לאש, ויוָן – לקש! ולזכר הנצחון הגדול והנפלא הזה –

תאוּרה צנועה וקטנה, כמה נרות בפרוטה!

אך הנה נוסף עוד –

פורים!

היום-טוב של – “אמירה” ו“העלמה”!

שאילמלא כן, לא היה הנס מתרחש:

הגורל נתון בידו של אחשורוש… ובכן – – –

אילו מרדכי לא היה אומר מה שידע על בגתן ותרש, לא היה לובש את לבוש המלך ועל סוסו לא היה רוכב!

אילו היתה אסתר כן מגדת, אילו לא היתה אסתר מכחשת את עצמה ועמה, והמן לא היה בא עם אחשורוש למשתה אשר עשׂתה…

– – – – – – – – – –

והדבר המעציב ביותר הוא: כל הימים-הטובים, אומרים, עתידים להבּטל, ורק פורים בלבד לא יעבור לעולם!

הוא החג של “גילוי-אוזן” ו“כיסוּי-דברים”!

ולזכר עולם:

החג של מסכות ושׂחקני-פורים…

והענין הזה נכנס בדמנו!

על גלוּי-האוֹזן עמדים אצלנו הרבה מאד דברים: צאו וסעו מעו על-פני תפוצות ישׂראל…

ו“כיסוי-הדברים”, ההכחשה וההעלמה?

ישנה בעיר יהודית גדולה בית-ספר, והוא בית-ספר יהודי לנערות יהודיות, האמהות נושׂאות עדיין פיאות-נכריות, והאבות – שטריימלין עם קאפוטות של אַטלס… לא נערה נוצרית אחת ויחידה אפילו. בא ונכנס אל בית-הספר הזה מורה יהודי ושואל:

– מי יודעת יידיש?… מי יודעת אלף-בית?!

“אין אסתר מגדת”!

ההערמה וההכחשה נכנסו בדם!

יצחק ליבוש פרץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק ליבוש פרץ (מחבר)
רקע
יצחק ליבוש פרץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק ליבוש פרץ

  1. מסירות נפש (פרוזה)
  2. בעולם האותיות המחכּימות (מאמרים ומסות)
  3. היחיד ברשות הרבים (מאמרים ומסות)
  4. התנועה החדשה (מאמרים ומסות)
  5. אמנון ותמר (מחזות)

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ

יצירה בהפתעה
רקע

תכנית ה"עולם"

מאת בנימין זאב הרצל / מיכל ברקוביץ (מאמרים ומסות)

השבועון שלנו הוא “עתון יהודי”.

אנו לוקחים את המלה הזאת, הנדרשת לגנאי, ורוצים לעשותה לכנוי של כבוד.

“העולם” הוא עתונם של היהודים. של איזה יהודים? כלום של החזקים, שיש להם עוזרים בלעדי זאת? לא, לא, הם אינם צריכים לתמיכה.

“העולם” הוא עתונם של העניים, החלשים, הצעירים וגם של אלה אשר שבו אל עמם, מבלי שנמצאו בעצמם במצב של דחק. אל יעיז מי שהוא להגיד, כי אנו מכניסים את שנאת המפלגות אל היהדות, בעמדנו להגין על החלשים שבאחינו. בקרב מחננו יש די אנשים, שאינם לא “פרולטריים” ולא מהרסים או ריקים ופוחזים. הענין, שאנחנו מסורים אליו, הוא גדול ויפה, מפעל של שלום, פתרון של פשרה לשאלת היהודים. רעיון, שיש בכחו להלהיב לבותיהם של נדיבי-אדם – יהיו אלה נוצרים, מושלמנים או ישראלים.

רוצים אנו, אם נשתמש במלים שכבר נודעים היטב למאהבינו:

ליצור מולדת בטוחה עפ"י משפטי העמים בשביל אותם היהודים שאינם יכולים או אינם רוצים להתבולל בארצות מושבותיהם. ואף אם עינינו נשואות למטרה רחוקה, אין אנו רשאים בכל זאת ואין אנו חושבים להעלים עין ממצב היהודים בהוה. “העולם” יהיה לעם היהודי למגן ולכלי-זיין, כלי-זיין נקי. נגד מי? נגד שונאיו – בלי הבדל הדת.

ואל נא ידמו, כי נשפיל לרדת אל שפת ההמון, או כי נפאר הכל מה שהיהודים עושים או אינם עושים. בקרת-עצמית ישרה ורצינית תביא בהכרח תועלת להיהדות, ובבקרת כזו אנו רוצים לעסוק, אם גם יתאוננו אחדים מרה על אשר תבא “לעת כזאת”.

אחת התוצאות היותר קשות של האנטישמיות היתה, כי “לעת כזאת” לא היו נפרעים מבני-אדם ידועים. מה שספרו צוררי-היהודים בגנותם של אלה, נחשב להפרזה מגונה, והיהודים הישרים ראו חובה לעצמם לעבור על הכל בשתיקה. ולפיכך אפשר היה, שמתנגדינו עשו אותנו אחראים בעד מעשי-הנבלה של יחידים, ודוקא הפחותים שביהודים מצאו להם מחסה בצלם של צוררינו, בעוד שהמעולים בתוכנו נפגעו קשה בעלבון-כבודם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.