פִּיחַת סְמַרְמֹרֶת עָבְרָה בִי חִישׁ

וּמֵעֵינַי סָר הַוִּילוֹן הָאַפְלוּלִי —

עַבְדִּי פַּאל הַנֶּאֱמָן,

הַצֵּל זֶה הַצּוֹנֵן, הָעוֹמֵד פֹּה מִמּוּלִי,

הֲשָׂטָן הוּא אוֹ אִישׁ? —

— אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר, עַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי!

אֶמֶשׁ, בָּעֶרֶב, הוֹפִיעַ פֹּה בַלָּט

וַיָּשֶׂם לִי כֶתֶר עַל גֻּלְגָּלְתִּי הָעֲרוּפָה —

עַבְדִּי פַּאל הַנֶּאֱמָן,

מַדּוּעַ פֹּה תְסַמֵּא בַת-עֵינוֹ הַשְּׁקוּפָה

וּמַה יַּבִּיט בִּשְׁאָט?

— אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר, עַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי!

מַלְאַךְ הָאַיִן הוּא? — כֵּן, מַלְאַךְ הַטּוֹב;

תְּהִי קְדוֹשָׁה שְׁלִיחוּתוֹ וּבִיאָתוֹ בְרוּכָה —

עַבְדִּי פַּאל הַנֶּאֱמָן,

הָאֲבוּקָה שֶׁבְּיָדוֹ מַדּוּעַ הִיא הֲפוּכָה?

אֶת חַרְבְּךָ שְׁלוֹף! —

— אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר, עַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי!

אָבִי הוּא בֶּן-עַמְרָם כָּמֹהוּ לֹא קָם,

וּמַלְכִּי מַנְעִים זְמִירוֹת בְּהָרֵי בַגִּלְבֹּעַ —

עַבְדִּי פַּאל הַנֶּאֱמָן.

אֱמָר-לוֹ: בֶּן-הַמַּכַּבִּים לֹא יֵחַת, לֹא יִנֹּעַ

מֵאַיִן וּמִדָּם!

יָרֵם אֲבוּקָתוֹ אִם נִתַּן הָאוֹת,

לֹא הַצַּלְמָוֶת יָסֶךְ בַּעֲדִי,

כִּי הַשַּׂר מִיכָאֵל יוֹלִיכֵנִי בְּיָדִי

אֶל כִּסֵא-הַכָּבוֹד.