רקע
אביגדור המאירי
חֲנִינָא בְּנִי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מוסד ביאליק; תשכ"ב 1962

מִלְחָמָה, שִׁגָּעוֹן, אֵשׁ-תָּפְתֶּה וָצַעַר

וַהֲמֻלָּה בְּלוּלָה בִּתְפִלָּה וָדָם —

חֲנִינָא בְּנִי, מַנְגִּינַת כָּל סַעַר,

מַדּוּעַ זֶה נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָתִי הָעַלִּיזָה

מִלִּבְּךָ הֶחָם?

יָפָה הִיא שִׁירַת-הֵידָד שֶׁשִּׁירְךָ הֵמִיתָה —

חֲנִינָא בְּנִי, הֵן כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ

לְאֵלֶּה קִוִּיתָ.


כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַנִּדְהָמִים מִשִּׁירָה

תָּקַעְתָּ שְׁתֵּי עֵינֶיךָ בְּאֹדֶם הַלֵּיל,

וַאֲסִיר שְׁאוֹן-עַד שֶׁל מִיתָה כַּבִּירָה

בִּגְסִיסָה מַנְעֶמֶת הֲכִינוֹתָ אֶת לִבְּךָ

לְקַבָּלַת פְּנֵי-אֵל;

וְעַתָּה, עֵת אַלְפֵי שִׁמְשׁוֹתֶיךָ לְךָ הוֹמוֹת

חֲנִינָא בְּנִי, מַדּוּעַ זֶה יָרֵאתָ

לְהַבִּיט בִּתְהוֹמוֹת?


מַדּוּעַ זֶה כָּבַשְׁתָּ עֵינֶיךָ בַקֶּבֶר,

בּוֹ צַלְמְךָ הֶעָיֵף יְבוּל-עָבַר יֶהִי —?

חֲנִינָא בְּנִי, הֲיִכְבֶּה בֶּן-הַגֶּבֶר,

בּוֹ תָהֵל הַחֲשֵׁכָה לְאוֹר הַמַּזָּרוֹת

וּלְשִׁירָה הַנֶּהִי?

וּכְלוּם לֹא יָדַעְתָּ, שֶׁחֲבִיבִים הַיִּסּוּרִים

וְקָדוֹשׁ הַצַּעַר. קָדוֹשׁ שִׁבְעָתַיִם

לְבָנַי הַטְּהוֹרִים?


קָדוֹשׁ הוּא הַצַּעַר; אֶת סוֹדִי לְךָ אֲגַלֶּה:

עוֹלְמוֹתַי הַסּוֹעִים יְלִידֵי צַעַר הֵם;

וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין בְּצַעֲרִי זֶה, הַמְּכַלֶּה

וְיִצְרוֹף כָּל יְצִיר: מִתָּאֵי דַם נְמָלָה

עַד קַרְנֵי רְאֵם.

מַה-לְּךָ עוֹד מַדְוֶה וְיֵאוּשׁ יוֹרֶךָּ?

חֲנִינָא בְּנִי, הֲלֹא חֲתַן-דָּמִים

וִיהוּדִי הִנֶּךָּ?


כָּל יְקוּמִי הַגּוֹעֵשׁ, בַּעֲיָם

לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחַת הָרֹן:

בִּשְׁבִיל הַחֲנִינָאִים, הַמַּעֲלִים כָּל אֲנָחָה

לְסִמְפוֹנְיָה יוֹצֶרֶת עוֹלָמוֹת אֵין חֵקֶר,

לְהִמְנוֹן הַתְּהוֹם.


חֲנִינָא בְּנִי, הַבֶּט-נָא בָרָמִים:

הַנֹּגַהּ הַגָּדוֹל כְּבָר הוֹלֵךְ וּמְסַמֵּא

בְּאוֹר אַחֲרִית-הַיָּמִים.


הַנֹּגַהּ הַגָּדוֹל: זֹהִי בָבַת-עֵינִי,

בָּהּ כָּל יְמֵי-רִגְבְּךָ הֵצַצְתָּ בֶּעֱזוּז;

הַנֹּגַהּ הַגָּדוֹל: בּוֹ תוּכַל תִּרְאֵנִי

עֵת דִּמְעַת עֵינֶיךָ תֵעָלֵס בְּךָ רֶגַע

וְהָיְתָה לַחֲרוּז.

כָּל חֶדְוָה בַחַיִּים מִשָּׁם לְךָ נִשְׁקָפָה;

בְּשִׁיר-עֶרֶשׂ אִמְּךָ, בִּנְשִׁיקַת רַעֲיָתְךָ,

בְּרַעְיוֹן וְשָׂפָה.


וַהֲמֻלָּה הַלֵּזוּ הַמְלֵאָה כָל-צַעַר

כִּי תַדְהִים בַּאֲבוֹיָהּ אֶת לִבְּךָ הָרַךְ:

חֲנִינָא בְּנִי, הִנָּשֵׂא עִם הַסַּעַר,

תְּלַהֵט-נָא בְּלוֹרִית קָדְקָדְךָ בַשֶּׁמֶשׁ

וּבְשִׁירָה פְתַח;

יָפֶה הוּא הַהֵידָד וְיָפָה הַתְּמוּרָה,

אַשְׁרֵי הָאוֹבֵד, חֲנִינָא בְּנִי,

וְלֹא יוּבַל לִקְבוּרָה. —

המלצות קוראים
תגיות