— קַר הַיּוֹם, קַר, אֲדוֹנִי-אָחִי הַשּׁוֹמֵר.

שֶׁלֶג אַכְזָר יוֹרֵד, יוֹרֵד, בְּלִי הֶרֶף.

עוֹד מְעַט וְיֶחֱשַׁךְ. מָה אָדֹם הָעֶרֶב.

שִׁמָּמוֹן. וּמַכְאוֹבִים. בָּרֹאשׁ וְבַשֶּׁכֶם.

תֵּן לִי פְרוּסַת לֶחֶם.

תּוֹדָה לְךָ, תּוֹדָה, אֲדוֹנִי-אָחִי הַשּׁוֹמֵר.

מוּזָרִים הַחַיִּים. כְּבָר אָפֵס כֹּחִי.

הִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים: אַתָּה וְאָנֹכִי,

שְׁנֵי אוֹיְבִים. מַה מּוּזָר. מִקַּצְוֵי אֲדָמָה.

מַדּוּעַ? וְעַל-מָה?

שְׁנֵי אוֹיְבִים אֲנַחְנוּ, אֲדוֹנִי-אָחִי הַשּׁוֹמֵר.

מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ זֶה אֶת זֶה עַד אֶתְמוֹל.

לְךָ אֵם זְקֵנָה. וְלִי, אָחִי, לִי אֵין כֹּל,

וְאַתָּה נוֹטֵר אוֹתִי, כִּנְטוֹר בֶּן-בְּלִיַּעַל,

לְבַל אֶצְעַד אַף שָׁעַל.

מִי זֶה מְצַחֵק בָּנוּ, אֲדוֹנִי-אָחִי הַשּׁוֹמֵר?

לְךָ אֵם. וַאֲנִי? לֹא אוֹהֵב וְלֹא אָהוּב.

הַיּוֹם עוֹדֶנִּי אָסוּר. מָחָר אָמוּת כִּזְבוּב.

נְעֹץ נָא לִי מַקֵּל; לְמַצֵּבָה; עַל קִבְרִי.

וּכְתֹב עָלֶיהָ: עִבְרִי.

אַל-נָא תִשְׂנָא אוֹתִי, אֲדוֹנִי-אָחִי הַשּׁוֹמֵר.

קָבְרֵנִי וְהָרֵם-נָא עֵינֶיךָ בָרָמִים

וְהִצְטַלֵּב-נָא בַעֲדִי שָׁלשׁ פְּעָמִים

וְאֶת בְּגָדַי, אָחִי, מְכוֹר בִּפְרוּטוֹת שְׁתַּיִם

וּשְׁתֵה בַעֲדָן כּוֹס יָיִן.

אירקוּטסק