מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
ריבלין, א/לי/י"י. (1987). אלקראן (הקוראן). [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-07-20. http://bybe.benyehuda.org/read/10569
MLA:
ריבלין, אלמוני/ת / לא ידוע/ה / יוסף יואל. "אלקראן (הקוראן)". פרויקט בן-יהודה. 1987. 2018-07-20. <http://bybe.benyehuda.org/read/10569>
ASA:
ריבלין, אלמוני/ת / לא ידוע/ה / יוסף יואל. 1987. "אלקראן (הקוראן)". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-07-20. (http://bybe.benyehuda.org/read/10569)

אלקראן (הקוראן)

מאת: אלמוני/ת / לא ידוע/ה , תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

דביר; 1987

סוגה:

שפת מקור: ערבית

לזכר אשתי המנוחה

רחל ז"ל

בת רבי יצחק יחזקאל לבית יהודה

נולדה ר“ח כסלו תרנ”ו

נסתלקה י“ג שבט תרצ”ה.

המתרגם

הקדמה

אין להרבות דברים על חשיבותו של הקראן כספר הקדוש של החלק השביעי של האנושות כולה. הספר איחד בזמנו לכלל אומה אחת שבטים בודדים, מפוזרים ומופרדים מכל רחבי ארץ ערב והוא אשר נסך באומה זו רוח עוז ואיל לגבור חילים ולשפוך ממשלתה בחומר וברוח על האנושות במשך מאות שנים. ועדיין לא פג טעם הספר הזה, והשפעתו על עמי אסיה ואפריקה עודנה גדולה כיום, והוא מושך אחריו גם היום הזה שבטים שלמים. ערך מיוחד נמצא בו אנחנו היהודים, מתוך שהוא אחת מהיצירות היותר מפליאות של הרוח השמית. מלא הוא הפתוס הנבואי המיוחד לבני-שם והריתמוס של יצירותינו הקדומות ביותר, וכאלו ממקור אחד אתם יהלך מאהלי שם. הד הכמיהה אל האחד הנשגב והנעלה של מאמיני האחדות מאז ומעולם נשמע מתוכו. גם רוח החוק והצורה שבו נאמר, מזכירים לנו את רוח החוק השמי וצורתו, והוא מצא לו בטוי בקראן באותו הסגנון השמי. כדבר בעתו הוא תרגום הספר הזה לעברית, עתה בהתעורר העם היהודי לשוב אל המזרח אל רוחו ואל חייו.

הקראן תורגם כבר פעם לעברית במאות השנים הקודמות מלטינית בידי הרב הגאון ר’ יעקב ברבי ישראל לבית הלוי מויניציאה. כתב-היד נמצא בכתבי-יד מיכל. תרגום שני תרגמו החכם המפואר צבי חיים הרמן רֶקנדורף מלייפציג בן ר’ שלמה מטרביץ במדינת מורוויה. תרגומו של רֶקנדורף נסתיים בשנת תרי“ז בהיותו בן ל”ב שנה וארבעה חדשים, ונדפס באותה שנה בלייפציג. סנון תרגומו של רקנדורף הוא סגנון תנ"כי טהור ולפי זמנו היה מעשה אמן, אם כי לא תמיד תרגום מדויק, ביחוד אם נשים אל לב שתרגום זה נעשה לפי חקירותיהם של גדולי חוקרי הקראן והמזרחנים המערביים. תרגום זה הוא גם יקר המציאות.

בגשתי, לפני עשרים שנה, לעבודה זו ידעתי את כובד האחריות שאני נוטל על עצמי, ואולם עשיתי זאת מתוך דחיפה פנימית. לשם זה הלכתי, בעצת חותני מורי ורבי החכם רבי יצחק יחזקאל יהודה הי“ו, הבקי עד להפליא בכל ספרות ערב ואחד מחוקריה היותר גדולים מבין היהודים, גם לאירופה לשמוע לקח בתורה זו מפי מורי הפרופ’ יוסף הורוביץ ז”ל מפרנקפורט ע“נ מיין, אחרי שמעי בלמודים הקראן מפי חכמים ערבים על-פי רוחם הם. בהומבורג על יד פרנקפורט ע”נ מיין נפגשתי בשנת תרפ“ב עם אביר המשוררים ואנשי הרוח של הדורות האחרונים, מופת הדור מורו ומאורו רבי חיים נחמן ביאליק ז”ל. הוא התעניין מאד בתרגום זה, וגם קבל את הספר בהצעת הסופר החשוב ר’ אלתר דרויאנוב הי“ו, להוציאו בהוצאת ”דביר“. רח”נ ביאליק קבל עליו בזמנו גם את העול לערוך בהשתתפותי את תרגום הקראן. רבות נתלבטנו בשאלה זו. גם נסינו לערוך את “פרשת הפרה”, ואולם תמיד הייתי מלא חרדה לבל יבלע המשורר את הקראן ברוחו העז, וחששתי שמא ישנה את מטבעתו ויכף עליו את עצמיותו העצומה הוא, כמו שכפאה על כמה תרגומים הן שתרגם והן שערך. ואם גם הניח לי להיות תמיד הפוסק האחרון על פי המקור, בכל זאת היתה השפעתו עלי ממש הפנוטית, עד שבהיותי במחיצתו נטשטשה עצמיותי במדה כזו, שלא יכלתי לראות הדברים כמו שהם, ונדמה לי תמיד שהדין והצדק עמו. ואולם אחרי עיון בפני עצמי שבו הפקפוקים לענות את נפשי, וביחוד אחרי אשר נסע המשורר לארצנו, ונשארתי מספר שנים לבדי עם תרגומי. סוף סוף הוחלט לעזוב את דבר התרגום לי לבדי. ואולם עלי להודיע שחצי השנה שעסקתו אתו – אחד הזמנים היותר מאושרים בחיי – במשך כל שבוע חצי יום, האציל מרוחו על התרגום, לא רק על “פרשת-הפרה”, והרבה הרבה יוכרו אותותיו בכל התרגום. יקצר כאן המקום לברר בעובדות את הרגשתו העמוקה בדברי-שירה ורוח ואפילו בשפה שלא ידע. מפליא ומשתומם עמדתי לפני רוח ההשראה שבו חונן הענק הזה, בבארו לי לעתים פירש מלים ערביות אשר לא ידען, כי רק על פי שמושי בהן בתרגומי, ובנחשו בברכת אלהים עליו, כמה פעמים את המקור מתוך המשך הדברים, במידה שכל חוקר וחכם לא היה יכול להגיע אליה כי-אם אחרי חקירות ודקדוקים. אולי יזדמן לי עוד להרחיב הדיבור בענין זה במקום אחר. ומה רב ועצום צערי על זה שאינני יכול לשים לפניו את הדפים עתה בעת צאת תרגום הספר הזה לאור. התעניינותו בתרגום הקראן היתה כה גדולה, עד שקבע, עוד בימיו האחרונים, את צורתו החיצונית והפנימית של הספר עד לפרטים קטנים.

לפי התוכן והצורה ישנם בקראן פרקים שהסגנון התנ“כי הולם אותם, ויש פרקים שאולי היה סגנון האגדה וימי-הביניים המוקדמים מתאים להם יותר. ואולם אחרי נסיונות שונים – אחרי אשר תרגמתי הרבה פרקים במרוצת הימים כמה וכמה פעמים מחדש, מבלי שים לב לתרגומי הראשונים, למען הוָכח אם לא השפעת השעה ומצב רוח גרידא היו בתרגום – החלטתי לתרגם את כולו בסגנון התנ”ך, בשוותי עליו את סגנוני ספרותנו הקלסית של ימי-הביניים. השתדלתי גם להשתמש באוצר המלים העברי הקדום עד לחתימת המשנה. מקום שיש לפרשו כמה פרושים ונחלקו בו חכמים, השתדלתי לתרגם בצורה כזו שיכיל בתוכו את הפרושים השונים מבלי להכריע לצד אחד הפרושים. במקום שהיה צורך להוסיף מלה או מלים בודדות על התרגום לשם הבנת הדברים, שמתיו בסוגרים להבחינן מן המקור. במקום שלא נשאה השפה העברית את המלים הערביות שבמקור, ונאלצתי לתרגמן במלים אחרות, שמתי את התרגום המדויק בהערה למטה. צמצמתי בהערות עד כמה שאפשר; ורק לשם הבנת המקור, אם במה שנוגע לענין ואם במה שנוגע להסטוריה, נתתי הערות קצרות ומצומצמות עד מאוד, כי הכוונה היא לתת לקורא העברי את “הקראן” ולא חקירות באסלאם. כידוע נמסר הקראן הערבי ברצף אחד בכל פרשה, באין כל הפסק בין העניינים. ואולם כבר המפרשים המוסלמים הקדמונים חלקוהו בפרושיהם פסקות פסקות. בתרגום העברי חלקתי את פרשה ופרשה לפסקות לפי ענייניה. בחלוקה זו כמו בהערות ההסטוריות, היו לי לקו בעיקר ספרם של נֶלְדֶקֶה – שְׁוֵלִי – Geschicte des Qorans. חלוקת הפסוקים נעשתה כאן לפי החלוקה המערבית המקובלת, כמו שסודרה בהוצאה האירופית של פְלִיגֵל.

בטרם אכלה את דברי הנני להביע את תודתי לידידי הנכבדים הבלשן המצוין רבי חנוך ילון הי“ו, אשר קרא הגהה בקשר עם הנקוד, ואולם אגב אורחא העיר גם כמה הערות לא רק במה שנוגע לכמה צורות לשון עבריות, כי-אם גם בסגנון, וחברי המזרחני ד”ר שלמה דֹב גויטיין הי“ו, אשר קרא הגהה בקשר עם עצם הענין, והעירני לפעמים גם הוא גם במה שנוגע לסגנון. תקוניהם והערותיהם הועילו במדה מרבה לשפור הנקוד והתרגום. כמו כן עבר על ההגהה האחרונה סופר החכם רבי יהושע חנא רבניצקי הי”ו איש בריתו של הרח“נ ביאליק ז”ל, והוסיף עוד נֹפֶך משלו לשפור התרגום ודיוקו.

שער הספר נעשה בעצתו ובהוראתו של ידידי הפרופ’ ל.א. מאיר, עפ“י שער קראן קדום מסגנון המאה האחת-עשרה וכן עפ”י הכתב העברי של אותה תקופה. ותודתי מובעת לו בזה.

כמו כן טרח באהבה, באמונה ובכשרון ידידי הצעיר מר מרדכי בן ידידי היקר רבי יודא אהרן ווייס הי"ו, שבדפוסו נדפס הספר, בהגהות הדפוס.

ועם חתימת דברי עלי להעמיד מצבת-זכרון לאשתי המנוחה רחל ז“ל בַת מורי ורבי יצחק יחזקאל הי”ו לבית יהודה, שהשתתפה אתי בעבודה זו כמעט במשך כל שנות התרגום. טעמה הטוב והרגשתה העמוקה בשפה העברית של התנ"ך ושל ימי-הביניים מצד אחד וידיעותיה בשפה הערבית באפן חי, היו לי לקו בקורת בעריכת הספר. נותן אני לה משלה, ולזכרה הנני מקדיש את תרגומי זה.

ירושלם, י“ד ניסן תרצ”ו

פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה[1].

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ שִׁבְעָה.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם[2].

א הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: ב הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם: ג אֲדוֹן יוֹם הַדִּין: ד אוֹתְךָ נַעֲבֹד וּמִמְךָ נְבַקֵּשׁ עֵזֶר: ה נְחֵנוּ בְאֹרַח מֵישָׁרִים: ו אֹרַח אֵלֶּה אֲשֶׁר חַנּוֹתָ אוֹתָם: ז (אַשֶׁר) לֹא הֶחָרוֹן עֲלֵיהֶם[3] וְלֹא (מִן) הַתּוֹעִים:

פָּרָשַׁת הַפָּרָה[4].

נִתְּנָה בְאַלְמַדִינָה וּפְסוּקֶיהָ מָאתַיִם וְשִׁשָּׁה וּשְׁמוֹנִים.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם.

א. ל. מ.[5] א הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵין סָפֵק בּוֹ, אֹרַח מֵישָׁרִים (הוּא) לְיִרְאֵי-הָאֱלֹהִים: ב אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בַנַּעֲלָמוֹת וְעָרְכוּ הַתְּפִלָּה וּמֵאֲשֶׁר חָלַקְנוּ לָהֶם יְפַזֵּרוּ: ג וַאֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ וּבַאֲשֶׁר הוּרַד לְפָנֶיךָ[6] וּבָאַחֲרִית בָּטוֹחַ יִבְטָחוּ: ד אֵלֶּה הֵמָּה אֲשֶׁר יְאֻשְּׁרוּ בְדֶרֶךְ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵלֶּה הֵמָּה הַמַּצְלִיחִים: ה כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ אַחַת הִיא לָהֶם אִם הִזְהַרְתָּם וְאִם לֹא הִזְהַרְתָּם, לֹא יַאֲמִינוּ: ו חָתַם אֱלֹהִים אֶת לִבּוֹתָם וְאֶת אָזְנֵיהֶם וְעַל עֵינֵיהֶם כְּסוּת, וְעָנְשָׁם כָּבֵד: ז וּבִבְנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יֹאמְרוּ: “הֶאֱמַנּוּ בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן”, וְהֵמָּה לֹא יַאֲמִינוּ: ח עָקוֹב יַעַקְבוּ אֶת אֱלֹהִים וְאֶת הַמַּאֲמִינִים, וְלֹא יַעַקְבוּ בִּלְתִּי אִם אֶת נַפְשׁוֹתָם וְלֹא יָחוּשׁוּ: ט חֳלִי בְּלִבּוֹתָם וַיּוֹסֶף אֱלֹהִים עַל חָלְיָם וְעָנְשָׁם דְּאָבָה עֵקֶב אֲשֶׁר כִּזֵּבוּ: י וְכִי יֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: “אַל תַּשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ”, וְאָמְרוּ: “הֲלֹא עוֹשֵׂי הַיָּשָׁר אֲנָחְנוּ”: יא הַאֵין זֹאת כִּי הֵם הַמַּשְׁחִיתִים? וְאוּלָם לֹא יָחוּשׁוּ: יב וְכִי יֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: “הַאֲמִינוּ כַאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בְנֵי הָאָדָם”, וְאָמְרוּ: “הֲנַאֲמִין כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ הַפְּתָאִים”. הַאֵין זֹאת כִּי הֵם הַפְּתָאִים? – וְאוּלָם לֹא יָדָעוּ: יג וְכִי יִפְגְּשׁוּ[7] אֶת הַמַּאֲמִינִים וְאָמְרוּ: “מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ”, וּבְפָרְדָם עִם שִׂטְנֵיהֶם וְאָמְרוּ: “אִתְּכֶם אֲנַחְנוּ, וְרַק מְהַתְּלִים הִנֵּנוּ”: יד אֱלֹהִים יְהַתֵּל בָּמוֹ וְהוֹסִיף עוֹד לְהַחֲזִיקָם בְּמִרְיָם, יִתְעוּ: טו אֵלֶּה הֵמָּה אֲשֶׁר קָנוּ לָמוֹ הַתּוֹעָה בַּנְּכוֹחָה וְלֹא יִשְׂאוּ שָׂכָר בְּמִקִנָתָם כִּי לֹא אֻשְּׁרוּ בְּדֶרֶךְ: טז מְשָׁלָם כִּמְשַׁל (אִישׁ) אֲשֶׁר הִדְלִיק אֵשׁ וּבַהֲאִירָהּ מִסָּבִיב וְלָקַח אֱלֹהִים אֶת אוֹרָם וַעֲזָבָם בַּחֲשֵׁכָה לֹא יִרְאוּ: יז חֵרְשִׁים אִלְּמִים וְעִוְרִים, לָכֵן לֹא יְשׁוּבוּן: יח אוֹ כַעֲנָנָה מִשָּׁמַיִם הֲרַת אֹפֶל רַעַם וּבָרָק יִתְּנוּ אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בְּאָזְנֵיהֶם מִקּוֹלוֹת הָרַעַשׁ מִפַּחַד הַמָּוֶת. אָכֵן סָגוֹר יִסְגֹּר אֱלֹהִים עַל הַכּוֹפְרִים: יט יַכֵּם הַבָּרָק כִּמְעַט בַּסַּנְוֵרִים, מִדֵּי הֲאִירוֹ לָהֶם וְהָלְכוּ בְאוֹרוֹ, וּבִכְבוֹתוֹ וְעָמָדוּ, וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים יִקַּח שָׁמְעָתָם וּרְאוֹתָם, כִּי אֱלֹהִים כֹּל יוּכָל. הוֹי בְּנֵי אָדָם, עִבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר בָּרָא אֶתְכֶם וְאֵת אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם לְמַעַן תִּירָאוּ: כ אֲשֶׁר שָׁת לָכֶם הָאָרֶץ עֶרֶשׂ וַיְקָרֶה עֲלֵיכֶם שָׁמַיִם, וַיּוֹרֶד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם וַיּוֹצֵא בָהֶם פֵּרוֹת שׁוֹנִים לְמַאֲכָל לָכֶם. אַל תַּעֲשׂוּ אִתּוֹ אֱלִילִים[8] וְאַתֶּם יוֹדְעִים: כא וְכִי תָפוּנוּ בַּאֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ עַל יַד עַבְדֵּנוּ, הָבִיאוּ נָא שׂוּרָה[9] כָּמוֹהוּ וְקִרְאוּ עֵדֵיכֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים[10] אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ: כב אַךְ אִם לֹא תַעֲשׂוּ (כָזֹאת), וְאָכֵן לֹא תַעֲשׂוּ, הִנֵּה גוּרוּ מִפְּנֵי הָאֵשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת הָאֲבָנִים[11], לַכּוֹפְרִים הוּכָנָה: כג וּבַשֵּׂר אֶת אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר כִּי לָהֶם נָכוֹנוּ גַנּוֹת יִזְּלוּ מִתַּחְתָּן נְהָרוֹת. וּמִדֵּי הֱיוֹת פְּרִי מֵהֶן לָהֶם לְמַאֲכָל וְאָמְרוּ: “הֲלֹא זֶה מַאֲכָלֵנוּ לְפָנִים”. וְאוּלָם רַק כִּדְמוּתָם יוּשַׂם לִפְנֵיהֶם[12], וְלָהֶם בְּתוֹכָן נָשִׁים טְהוֹרוֹת. לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָן: כד הִנֵּה לֹא יָבוּז[13] אֱלֹהִים לִמְשֹׁל מָשָׁל לַזְּבוּב וְלַנַּעֲלֶה עָלָיו. אַךְ הַמַּאֲמִינִים יֵדְעוּ כִּי זֹאת הָאֱמָת מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם. רַק אֲשֶׁר כָּפְרוּ יֹאמְרוּ: “מַה זֶּה רָאָה אֱלֹהִים לִמְשֹׁל מָשָׁל כָּזֶה?” יַתְעֶה בּוֹ רַבִּים וְרַבִּים יַנְחֶה בּוֹ, וְלֹא יַתְעֶה בּוֹ בִּלְתִּי אִם אֶת הַפּוֹשְׁעִים: כה אֲשֶׁר יָפֵרוּ בְּרִית אֱלֹהִים אַחֲרֵי עָבְרָם בָּהּ וִינַתְּקוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים לְחַבֵּר וְהִשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ, אֵלֶּה הֵמָּה הָאוֹבְדִים: כו אֵיכָה תְכַחֲשׁוּ בֵאלֹהִים וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מֵתִים[14] וַיְחַיֶּה אֶתְכֶם וְשָׁב וֶהֱמִיתְכֶם וְשָׁב וְחִיָּה אֶתְכֶם וְאֵלָיו תּוּשָׁבוּ: כז הוּא אֲשֶׁר בָּרָא לָכֶם כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יַחְדָּו. אַחַר הִתְנַשֵּׂא הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעֲשֵׂם שִׁבְעָה רְקִיעִים וְהוּא יוֹדֵעַ כֹּל: כח וּבֶאֱמֹר אֱלֹהֶיךָ[15] לַמַּלְאָכִים: “הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם בָּאָרֶץ מִשְׁנֶה לִי”, וַיֹּאמְרוּ: “הֲתָשִׂים בָּהּ אֵת אֲשֶׁר יַשְׁחִית עָלֶיהָ וְשָׁפַךְ דָּם, וַאֲנַחְנוּ נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ וְנַקְדִּישֶׁךָ”. וַיֹּאמֶר: “יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ”: כט וַיְלַמֵּד אֶת הָאָדָם אֵת שְׁמוֹת (הַבְּרוּאִים) כֻּלָּם, וַיַּעַרְכֵם לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים, וַיֹּאמֶר: “הַגִּידוּ לִי אֶת שְׁמוֹת אֵלֶּה אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ”: ל וַיֹּאמְרוּ: “חָלִילָה לָּךְ[16] אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ זוּלָתִי אֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ, הֵן אַתָּה הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם”: לא וַיֹּאמֶר: “אָדָם, הַגֵּד לָהֶם אַתָּה אֶת שְׁמוֹתָם”. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיד לָהֶם אֶת שְׁמוֹתָם וַיֹּאמֶר: הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי יָדַעְתִּי תַעֲלוּמוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאֵדְעָה אֵת אֲשֶׁר תְּגַלּוּ וְאֵת אֲשֶׁר תַּעֲלִימוּ“: לב וּבְאָמְרֵנוּ לַמַּלְאָכִים: ”הִשְׁתַּחֲווּ לְאָדָם“, וַיִּשְׁתַּחֲווּ. רַק ”אִבְּלִיס“[17] מֵאֵן וַיִּתְנַשֵּׂא וַיְהִי מִן הַכּוֹפְרִים: לג וַנֹּאמֶר: ”אָדָם, שְׁכֹן אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ בְּגַן הָעֵדֶן וַאֲכַלְתֶּם מִמֶּנּוּ לְעָנְגָּה מִכָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁכֶם, אַךְ אַל תִּקְרְבוּ אֶל הָעֵץ הַזֶּה פֶּן תִּפְשָׁעוּ: לד וַיַּכְשִׁילֵם הַשָּׂטָן (לְהוֹצִיאָם) מִמֶּנּוּ וַיּוֹצִיאֵם מִן (הַמָּקוֹם) אֲשֶׁר הָיוּ בוֹ. וַנֹּאמֶר: “לְכוּ רְדוּ, אוֹיֵב יִהְיֶה אִישׁ מִכֶּם לְרֵעֵהוּ וּמְצָאתֶם בָּאָרֶץ מָנוֹחַ וּמִחְיָה עַד עֵת”: לה וַיִּלְמַד אָדָם דְּבָרִים מֵאֵת אֱלֹהָיו[18] וַיָּשָׁב אֵלָיו, כִּי הוּא הַמְקַבֵּל שָׁבִים וְהָרַחוּם: לו וַנֹּאמֶר: “לְכוּ רְדוּ מִזֶּה יַחְדָּו. אַךְ בְּבוֹא אֲלֵיכֶם (דָּבָר) מֵאִתִּי (לְהוֹרוֹתְכֶם) אֹרַח מֵישָׁרִים, וְהָיָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בוֹ וְלֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן[19]: לז אַךְ אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיְכַחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ, אֵלֶּה בְנֵי גֵיהִנֹּם הֵמָּה, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ”:

לח הוֹי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, זִכְרוּ הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אִתְּכֶם וְהָקִימוּ בְרִיתִי לְמַעַן אָקִים בְּרִיתְכֶם וְאוֹתִי תִירָאוּ וְהַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר הוֹרַדְתִּי לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם, וְלֹא תִהְיוּ רִאשׁוֹנִים לְכַחֶשׁ בָּהּ וְלֹא תִמְכְּרוּ אוֹתוֹתַי בִּמְחִיר מְעָט וְאוֹתִי תִירָאוּ: לט וְלֹא תַלְבִּישׁוּ הָאֱמֶת בַּשָּׁקֶר[20] וְהֶעֱלַמְתֶּם הָאֱמֶת וְאַתֶּם יוֹדְעִים“: מ וְעִרְכוּ תְפִלָּה וּפַזְּרוּ לָאֶבְיוֹנִים[21] וְכִרְעוּ עִם הַכּוֹרְעִים: מא הַתְצַוּוּ אֶת הָאֲנָשִׁים עַל הַצְּדָקָה וְאֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם תִּשְׁכָּחוּ, וְאַתֶּם תִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר הַאִם לֹא תַשְׂכִּילוּ: מב וּבִקַּשְׁתֶּם עֶזְרָה בְּתוֹחֶלֶת וּבִתְפִלָּה. אָכֵן קָשֶׁה הַדָּבָר אַךְ לֹא לָעֲנָוִים: מג אֲשֶׁר יַחְשְׁבוּ (בֶאֱמֶת) כִּי יִמְצְאוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְכִי אֵלָיו יָשׁוּבוּ: מד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, זִכְרוּ הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אִתְּכֶם וַאֲשֶׁר הִפְלֵיתִי אֶתְכֶם מִכָּל הָאָדָם[22]: מה וְגוּרוּ יוֹם פָּדֹה לֹא תִפְדֶּה נֶפֶשׁ אֶת נָפֶשׁ וְלֹא תְקֻבַּל תְּפִלַּת מַפְגִּיעַ לָהּ וְלֹא יֻקַּח מִמֶּנָּה כֹּפֶר וְהֵם לֹא יִמָּלֵטוּ: מו וַאֲשֶׁר הִצַּלְנוּכֶם מִבֵּית פַּרְעֹה אֲשֶׁר מֵרְרוּ אֶתְכֶם בְּעִנּוּיִם רָעִים עַד מְאֹד. אֶת בְּנֵיכֶם שָׁחֲטוּ וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם חִיּוּ לָמוֹ, וּבָזֹאת לָכֶם מַסָּה קָשָׁה מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם: מז וַאֲשֶׁר בָּקַעְנוּ לָכֶם אֶת הַיָּם וַנַּצִּילְכֶם וַנְּטַבַּע אֶת בֵּית פַּרְעֹה וְעֵינֵיכֶם רוֹאוֹת: מח וּבְהִוָּעֲדֵנוּ אֶל משֶׁה אַרְבָּעִים לַיְלָה וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם אֶת הָעֵגֶל אַחֲרֵי כֵן וַתִּפְשָׁעוּ: מט וַנִּסְלַח לָכֶם אַחֲרֵי כָל זֹאת לְמַעַן תּוֹדוּ: נ וַנִּתֵּן לְמשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת הַ”פֻּרְקָאן“[23] לְמַעַן תְּאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: נא וּבֶאֱמֹר משֶׁה אֶל עַמּוֹ: עַמִּי, הִנֵּה עֲכַרְתֶּם נַפְשׁוֹתֵיכֶם בַּעֲשׂוֹתְכֶם לָכֶם אֶת הָעֵגֶל. שׁוּבוּ אֶל בּוֹרַאֲכֶם וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. זֶה טוֹב לָכֶם לִפְנֵי בּוֹרַאֲכֶם וְשָׁב אֲלֵיכֶם, כִּי הוּא הַמְקַבֵּל שָׁבִים וְהָרַחוּם: נב וּבֶאֱמָרְכֶם: ”משֶׁה, לֹא נַאֲמִין לְךָ עַד אִם רָאִינוּ אֱלֹהִים גָּלוּי“, וַיֹּאחֶזְכֶם שַׂעַר וְעֵינֵיכֶם רוֹאוֹת: נג וַנָּשָב וַנָּקֶם אֶתְכֶם אַחֲרֵי מוֹתְכֶם לְמַעַן תּוֹדוּ: נד וַנָּצֵל עֲלֵיכֶם בֶּעָנָן וַנֹּורֶד לָכֶם אֶת הַמָּן וְאֵת הַשְּׂלָו, (לֵאמֹר): ”אִכְלוּ מִן הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר כִּלְכַּלְנוּכֶם“. אָכֵן לֹא אוֹתָנוּ עָכְרוּ כִּי אֵת נַפְשׁוֹתָם עָכָרוּ: נה וּבְאָמְרֵנוּ: ”בּוֹאוּ אֶל הָעִיר הַזֹּאת וַאֲכַלְתֶּם מִמֶּנָּה לְעָנְגָּה מִכָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁכֶם, אַךְ בּוֹאוּ הַשַּׁעַר מִשְׁתַּחֲוִים וַאֲמַרְתֶּם “חַטָּת”[24] וְנִסְלַח לָכֶם חַטֹּאתֵיכֶם וְנוֹסִיף עוֹד טוֹבָה לְעוֹשֵׂי הַטּוֹב“: נו וַיָּמִירוּ הַפּוֹשְׁעִים וַיֹּאמְרוּ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר נֶאֱמַר אֲלֵיהֶם, וַנּוֹרֶד עַל הַפּוֹשְׁעִים זַעַם מִן הַשָּׁמַיִם עַל חַטֹּאתָם: נז וּבְבַקֵּשׁ משֶׁה לְהַשְׁקוֹת אֶת עַמּוֹ וַנֹּאמֶר: ”הַךְ בְּמַטְּךָ אֶת הַסָּלַע“, וַיִּבָּקְעוּ מִמֶּנּוּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה עֲיָנוֹת[25], וַיֵּדַע כָּל אִישׁ מַשְׁקֵהוּ. – ”אִכְלוּ וּשְׁתוּ מִמַּתַּת אֱלֹהִים וְלֹא תֶחֶטְאוּ בָאָרֶץ לְהַשְׁחִית“: נח וּבֶאֱמָרְכֶם: ”משֶׁה, קָצָה נַפְשֵׁנוּ לֶאֱכֹל מַאֲכָל אֶחָד, קְרָא לָנוּ אֶל אֱלֹהֶיךָ, וְהוֹצִיא לָנוּ מֵאֲשֶׁר תַּצְמִיחַ הָאָרֶץ מֵחֲצִירָהּ וְקִשּׁוּאֶיהָ וְשׁוּמָהּ וַעֲדָשֶׁיהָ וּבְצָלֶיהָ“. וַיֹּאמֶר: ”הֲתָמִירוּ לָכֶם אֶת הַטּוֹב בָּרָע מִמֶּנּוּ? לְכוּ רְדוּ מִצְרַיְמָה וּמְצָאתֶם שָׁם אֵת אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם". וַיִּוָּסְרוּ בְּשֵׁפֶל וָעֹנִי וַיַּעֲלוּ עֲלֵיהֶם אַף אֱלֹהִים עֵקֶב אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְאוֹתוֹת אֱלֹהִים וַיַּהַרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים בְּלִי מִשְׁפָּט, זֹאת (לָהֶם) עֵקֶב אֲשֶׁר מָרוּ וַיַּעַבְרוּ חֹק: נט אָכֵן הַמַּאֲמִינִים וְהַיְהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים וְהַצָּאבָאִים[26] כָּל הַמַּאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, לָהֶם שְׂכָרָם אֵת אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן:

ס וּבְהַעֲבִירֵנוּ אֶתְכֶם בַּבְּרִית וַנִּכֶף עֲלֵיכֶם אֶת הָהָר (לֵאמֹר): “קַבְּלוּ בְעֹז אֵת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָכֶם, וְזִכְרוּ אֲשֶׁר בּוֹ לְמַעַן תִּרְאוּ אֱלֹהִים”: סא וַתִּפְנוּ עֹרֶף אַחֲרֵי זֹאת, וְלוּלֵא חֶסֶד אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם וְרַחֲמָיו כִּי עַתָּה אָבוֹד אֲבַדְתֶּם. הֵן יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר חִלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת מִקִּרְבְּכֶם, וַנֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: “הֱיוּ קוֹפִים נִדָּחִים[27]: סב וַנְּשִׂימֵם לְמוּסָר לַאֲשֶׁר אִתָּם וְלַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם וְהַזְהָרָה לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים: סג וּבֶאֱמֹר משֶׁה אֶל עַמּוֹ: ”הִנֵּה צִוְּכֶם אֱלֹהִים לִזְבֹּחַ פָּרָה“, וַיֹּאמְרוּ: ”הֶהָתֵל תְּהָתֵל בָּנוּ?“ וַיֹּאמֶר: ”חָלִילָה לִי מֵאלֹהִים לִהְיוֹת כְּאַחַד הַפְּתָאִים“. וַיֹּאמְרוּ: ”קְרָא לָנוּ אֶל אֱלֹהֶיךָ וּבֵאֵר לָנוּ מִשְׁפָּטָהּ“. וַיֹּאמֶר: ”כֹּה אָמַר, לֹא זְקֵנָה הַפָּרָה וְלֹא בִכְרָה כִּי בֵינוֹנִית תִּהְיֶה, וַעֲשִׂיתֶם כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם“: סד וַיֹּאמְרוּ: ”קְרָא לָנוּ אֶל אֱלֹהֶיךָ וּבֵאֵר לָנוּ מַה מַּרְאֶהָ“. וַיֹּאמֶר: ”כֹּה אָמַר, פָּרָה צְהֻבָּה, צְהֻבָּה מְאֹד מְשַׂמַּחַת רוֹאֶיהָ: סה וַיֹּאמְרוּ: “קְרָא לָנוּ אֶל אֱלֹהֶיךָ וּבֵאֵר לָנוּ מַה מִשְׁפָּטָהּ, כִּי הִנֵּה כָּל הַפָּרוֹת דּוֹמוֹת בְּעֵינֵינוּ וְאֻשַּׁרְנוּ בְּדֶרֶךְ בִּרְצוֹת אֱלֹהִים”: סו וַיֹּאמֶר: “כֹּה אָמַר: פָּרָה אֲשֶׁר לֹא דַל (בְּשָׂרָה) מֵחֲרשׁ הָאֲדָמָה וּמֵהַשְׁקוֹת הַשָּׂדֶה, תְּמִימָה (תִּהְיֶה) לֹא מוּם בָּהּ”. וַיֹּאמְרוּ: “עַתָּה בָאתָ בִּ(דְבַר) אֱמֶת”. וַיִּזְבָּחוּהָ, אַךְ כִּמְעַט לֹא עָשׂוּהָ: סז וְכִי תִרְצְחוּ נֶפֶשׁ וְאַתֶּם נְדוֹנִים בִּדְבַר הָרוֹצֵחַ וְחָשַׂף אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר תַּעֲלִימוּ: סח וַנֹּאמֶר “הַכּוּהוּ בְּאַחַד נְתָחֶיהָ”[28]. כָּכָה יְחַיֶּה אֱלֹהִים אֵת הַמֵּת וְהֶרְאָה אֶתְכֶם אוֹתוֹתָיו לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ: סט וּבְכָל זֹאת קָשׁוּ לִבּוֹתֵיכֶם וַיִּהְיוּ כָאֲבָנִים וְגַם חֲזָקִים מֵהֶן לְקשִׁי, כִּי הִנֵּה בָּאֲבָנִים יֵשׁ אֲשֶׁר יִפְרְצוּ מֵהֶן הַנְּהָרוֹת וּבָהֵן אֲשֶׁר תִּבָּקַעְנָה וְיָצְאוּ מֵהֶן מַיִם וּמֵהֶן אֲשֶׁר תִּפֹּלְנָה מִפַּחַד אֱלֹהִים. אָכֵן לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאלֹהִים מַעֲשֵׂיכֶם.

ע הַתְבַקְּשׁוּ כִּי יַאֲמִינוּ לָכֶם וְהֵן הָיְתָה מֵהֶם פְּלַגָּה אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֵת דִּבְרֵי אֱלֹהִים וַיְסַלְּפוּם אַחֲרֵי הַשְׂכִּילוּם וְהֵמָּה יוֹדְעִים: עא וְכִי יִפְגְּשׁוּ אֶת הַמַּאֲמִינִים וְאָמְרוּ: “מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ” וּבְפָרְדָם אִישׁ עִם רֵעֵהוּ וְאָמְרוּ: “הַתְסַפְּרוּ להם אֵת אֲשֶׁר גִּלָּה אֱלֹהִים לָכֶם לְמַעַן יִתְוַכְּחוּ אִתְּכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה לִפְנֵי אֱלֹהִים”. הַאִם לֹא תַשְׂכִּילוּ: עב הַאִם לֹא יֵדְעוּ כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר יַעֲלִימוּ וְאֵת אֲשֶׁר יוֹדִיעוּ גָלוּי: עג וּבָהֶם בּוֹעֲרִים[29] אֲשֶׁר לֹא יֵדְעוּ אֶת הַסֵּפֶר כִּי-אִם דִּמְיוֹן לִבָּם וְאֵין הֵמָּה בִּלְתִּי אִם בּוֹדִים מִלִּבָּם, אָכֵן אוֹי לַאֲשֶׁר יִכְתְּבוּ אֶת הַסֵּפֶר בִּידֵיהֶם וְאַחַר יֹאמְרוּ “מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא” לְמַען מְצֹא בוֹ שָׂכָר מְעָט. אוֹי לָהֶם מֵאֲשֶׁר כָּתְבוּ יְדֵיהֶם וַאֲבוֹי לָהֶם מֵאֲשֶׁר יִשְׂתַּכָּרוּ: עד וַיֹּאמְרוּ: “לֹא תִגַּע אֵלֵינוּ אֵשׁ (הַגֵּיהִנֹם) בִּלְתִּי אִם מִסְפַּר יָמִים”[30]. אֱמֹר: “הַכְרַתֶּם בְּרִית אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יָפֵר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, אוֹ אִם תַּעֲנוּ בֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ”: עה אָכֵן אֲשֶׁר פָּעַל רָעָה וַעֲוֹנוֹ יְסִבֵּהוּ אֵלֶּה בְנֵי גֵיהִנֹּם הֵמָּה לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ: עו אַךְ אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, אֵלֶּה בְנֵי גַן עֵדֶן הֵמָּה, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכוֹ:

עז וּבְהַעֲבִירֵנוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּבְּרִית (לֵאמֹר): לֹא תַעַבְדוּ בִּלְתִּי אֶת אֱלֹהִים וְלַהוֹרִים תֵּיטִיבוּ וְלַקְּרוֹבִים וְלַיְתוֹמִים וְלָעֲנִיִּים וְדַבְּרוּ אֶת הָאֲנָשִׁים טוֹבוֹת. וְעִרְכוּ תְפִלָּה וּפַזְּרוּ לָאֶבְיוֹנִים, וַתִּפְנוּ עֹרֶף זוּלָתִי מְעַט מִכֶּם וַתִּרְחָקוּ: עח וּבְהַעֲבִירֵנוּ אֶתְכֶם בַּבְּרִית (לֵאמֹר): אַל תִּשְׁפְּכוּ דְמֵיכֶם וְאַל תְּנַשְּׁלוּ[31] אִישׁ אֶת אָחִיו מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיכֶם, וַתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם וְאַתֶּם עֵדִים: עט וְהִנֵּה אַתֶּם אַתֶּם אֲשֶׁר תַּהַרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וַתְּנַשְּׁלוּ[32] פְלַגָּה מִכֶּם מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וַתַּעַזְרוּ אִישׁ אֶת אָחִיו לָקוּם עֲלֵיהֶם בְּרֶשַׁע וּבְאֵיבָה, וְרַק בְּבוֹאָם אֲלֵיכֶם שְׁבוּיִים תִּפְדּוּם. הֲלֹא נֶאֱסַר עֲלֵיכֶם לְנַשְּׁלָם. הֲתַאֲמִינוּ בְמִקְצָת מִן הַסֵּפֶר וּבְמִקְצָתוֹ תִכְפֹּרוּ? אָכֵן עוֹשֵׂה אֵלֶּה מִכֶּם אֵין גְּמוּלוֹ בִּלְתִּי הַקָּלוֹן בְּחַיֵּי הָעוֹלָם-הַזֶּה וּבְיוֹם הַתְּקוּמָה יוּשְׁבוּ לְמוּסַר כָּבֵד מְאֹד. אָכֵן לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאלֹהִים מַעֲשֵׂיכֶם: פ אֵלֶּה הֵמָּה אֲשֶׁר קָנוּ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא. הִנֵּה עָנְשָׁם לֹא יוּקַל וְהֵמָּה לֹא יִמָּלֵטוּ: פא וַנִּתֵּן לְפָנִים לְמשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר וַנָּקֶם שְׁלִיחִים אַחֲרָיו (בְּדַרְכּוֹ) וַנִּתֵּן לְיֵשׁוּ בֶן מִרְיָם אֵת הַמּוֹפְתִים וַנְּאַמְּצֵהוּ בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ[33]. וְאוּלָם מִדֵּי בוֹא אֲלֵיכֶם שָׁלִיחַ וְאִתּוֹ בַּאֲשֶׁר לֹא חָפְצָה נַפְשְׁכֶם בּוֹ, הִתְנַשֵּׂאתֶם וַתִּתְּנוּ מֵהֶם לְכוֹזְבִים[34] וּמֵהֶם הֲרַגְתֶּם: פב וַיֹּאמְרוּ “עָרֵל לִבֵּנוּ”, אֲבָל אֱלֹהִים אֵרֲרָם עַל כַּחֲשָׁם וְרַק הַמְעַט הֵם אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ: פג וּבְבוֹא אֲלֵיהֶם סֵפֶר מֵאֵת אֱלֹהִים מְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר בְּיָדָם[35] וַיִּהְיוּ בָרִאשׁוֹנָה מִתְפַּלְּלִים לְמַפֶּלֶת הַכּוֹפְרִים. אַךְ בְּבוֹאוֹ אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יְדָעוּהוּ וַיְכַחֲשׁוּ בוֹ. אָכֵן קִלְלַת אֱלֹהִים עַל הַכּוֹפְרִים: פד (מְחִיר) רַע הוּא אֲשֶׁר מָכְרוּ בוֹ נַפְשׁוֹתֵיהֶם כִּי יְכַחֲשׁוּ בַּאֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים מִקִּנְאָה עַל אֲשֶׁר הֶאֱצִיל אֱלֹהִים מֵחַסְדוֹ עַל אֲשֶׁר רָצָה מֵעוֹבְדָיו וַיַּעֲלוּ חָרוֹן עַל חָרוֹן, וְלַכּוֹפְרִים עֹנֶשׁ חֲרָפוֹת: פה וְכִי יֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: “הַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים”, וְאָמְרוּ: “בַּאֲשֶׁר הוֹרִיד אֵלֵינוּ נַאֲמִין”, וַיְכַחֲשׁוּ בַּאֲשֶׁר אַחֲרָיו וְהִיא הָאֱמֶת לְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר בְּיָדָם, אֱמֹר: “וְלָמָּה זֶה הֲרַגְתֶּם אֶת נְבִיאֵי אֱלֹהִים לְפָנִים אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם”: פו וּמשֶׁה בָא אֲלֵיכֶם לְפָנִים בְּמוֹפְתִים וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם הָעֵגֶל אַחֲרֵי-כֵן, וַתִּפְשָׁעוּ: פז וּבְהַעֲבִירֵנוּ אֶתְכֶם בַּבְּרִית וַנִּכֶף[36] עֲלֵיכֶם אֶת הָהָר (לֵאמֹר): “קַבְּלוּ בְעֹז אֵת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָכֶם וּשְׁמַעְתֶּם”, וַיֹּאמְרוּ “שָׁמַעְנוּ וְנַמְרֶה”, וַיֻּשְׁקוּ בְלִבָּם מִן הָעֵגֶל בְּכַחֲשָׁם[37] אֱמֹר: “אָכֵן דָּבָר רַע הוּא אֲשֶׁר תְּצַוְּכֶם אֱמוּנַתְכֶם אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם”:

פח אֱמֹר: “הֵן אִם יִהְיֶה לָכֶם לְבַדְּכֶם מְעוֹן הָאַחֲרִית אֵת אֱלֹהִים כֻּלּוֹ כֻּלּוֹ, וְלֹא לְאִישׁ אִתְּכֶם, כִּי עַתָּה הִתְאַוּוּ לַמָּוֶת אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ”: פט אַךְ לֹא יִתְאַוּוּ אוֹתוֹ לְעוֹלָם בַּאֲשֶׁר קִדְּמוּ יְדֵיהֶם לַעֲשׂוֹת. אָכֵן יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת הַפּוֹשְׁעִים: צ אָמְנָם תִּמְצָאֵם וְהֵם דְּבֵקִים בַּחַיִּים מִכָּל הָאָדָם וְגַם מֵהַמְשַׁתְּפִים. אִישׁ אִישׁ מֵהֶם יִתְאַוֶּה, לוּ יִחְיֶה אֶלֶף שָׁנִים, אַךְ לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִן הָעֹנֶשׁ וְלוּ גַם יִחְיֶה, כִּי רוֹאֶה אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם: צא אֱמֹר, מִי זֶה אוֹיֵב גַּבְרִיאֵל הֲלֹא הוּא הוּא אֲשֶׁר הוֹרִידוֹ[38] בִּלְבָבְךָ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים לְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר (נִגְלָה) לְפָנָיו וְאֹרַח מֵישָׁרִים וּבְשׂוֹרָה לַמַּאֲמִינִים: צב מִי זֶה אוֹיֵב אֱלֹהִים וּמַלְאָכָיו וּשְׁלִיחָיו וְגַבְרִיאֵל וּמִיכָאֵל. אָכֵן אָיֹב יֶאֱיַב אֱלֹהִים אֶת הַכּוֹפְרִים: צג אָכֵן הוֹרַדְנוּ עַל יָדְךָ אוֹתוֹת בְּרוּרִים[39] וְלֹא יְכַחֲשׁוּ בָם זוּלָתִי הַפּוֹשְׁעִים: צד הַאֻמְנָם מִדֵּי כָרְתָם בְּרִית תְּנַאֲצֶנָּה[40] פְּלַגָּה מֵהֶם. אָכֵן מַרְבִּיתָם לֹא יַאֲמִינוּ: צה וּבְבוֹא אֲלֵיהֶם שָׁלִיחַ מֵאֵת אֱלֹהִים לְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר אִתָּם, פְּלַגָּה מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר הִשְׁלִיכוּ אֶת סֵפֶר אֱלֹהִים אַחֲרֵי גֵוָּם וַיִּהְיוּ כְּלֹא יָדָעוּ: צו וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי (הַדָּבָר) אֲשֶׁר זָמְמוּ הַשְּׂטָנִים לְמַלְכוּת שְׁלֹמֹה. וְלֹא כָפַר שְׁלֹמֹה וְאוּלָם הַשְּׂטָנִים כָּפְרוּ וַיּוֹרוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֵת הַכְּשָׁפִים וְאֵת אֲשֶׁר הוּרַד לִשְׁנֵי הַמַּלְאָכִים בְּבָבֶל לְהָארוּת וּלְמָארוּת. אַךְ לֹא יוֹרוּ אִישׁ מִבְּלִי אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלָיו: “לְהַדִּיחֲכֶם הִנֵּנוּ וְאֵל תִּכְפֹּרוּ”. וַיִּלְמְדוּ מֵהֶם אֵת (הַדָּבָר) אֲשֶׁר יַפְרִיד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. אָכֵן לֹא יָרֵעוּ בוֹ לְאִישׁ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים[41] וְלָמְדוּ מֵהֶם אֵת אֲשֶׁר יָרע לָהֶם וְלֹא יוֹעִילֵם, וְאָמְנָם יָדְעוּ כִּי קוֹנֶה לּוֹ זֹאת אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אָכֵן רַע הוּא (הַמְּחִיר) אֲשֶׁר מָכְרוּ בוֹ נַפְשׁוֹתָם לוּ יָדְעוּ (זֹאת): צז וְלוּ הֶאֱמִינוּ וַיִּירָאוּ כִּי עַתָּה טוֹב שְׂכָרָם אֵת אֱלֹהִים. לוּ יָדְעוּ (זֹאת):

צח הוֹי הַמַּאֲמִינִים, אַל תֹּאמְרוּ (לַנָּבִיא) “רָאעִנָא” כִּי אִמְרוּ “אֻנְטֻרְנָא”[42] וּשְׁמַעְתֶּם, וְלַכּוֹפְרִים עֹנֶשׁ דְּאָבָה: צט לֹא יַחְפְּצוּ הַכּוֹפְרִים מֵעַם הַסֵּפֶר וְלֹא הַמְשַׁתְּפִים אֲשֶׁר יוּרַד עֲלֵיכֶם כָּל טוֹב מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, וְאוּלָם אֱלֹהִים יַפְלֶה בְרַחֲמָיו אֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה כִּי אֱלֹהִים רַב הֶחָסֶד: ק כָּל פָּסוּק[43] אֲשֶׁר נַשְׁמִיט אוֹ נַשְׁכִּיחַ[44] וְהֵבֵאנוּ טוֹב מִמֶּנּוּ אוֹ כָמוֹהוּ. הַאִם לֹא תֵדַע כִּי אֱלֹהִים כֹּל יוּכָל: קא הַאִם לֹא תֵדַע כִּי אֱלֹהִים לוֹ מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאֵין לָכֶם מִבִּלְעֲדֵי אֱלֹהִים לֹא מָגֵן וְלֹא מוֹשִׁיעַ: קב הַאִם תְּבַקְּשׁוּ לִשְׁאֹל מֵאֵת שְׁלִיחֲכֶם כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ מֵאֵת משֶׁה לְפָנִים?[45] אָכֵן אֲשֶׁר יָמִיר הָאֱמוּנָה בַכּחַשׁ תָּעָה מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה: קג רַבִּים מֵאַנְשֵׁי הַסֵּפֶר יְבַקְּשׁוּ לוּ (יָכְלוּ) לַהֲשִׁיבְכֶם לִכְפֹּר אַחֲרֵי הַאֲמִינְכֶם בַּקִּנְאָה אֲשֶׁר יְקַנֵּא לִבָּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֹכְחוּ לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת. אֶפֶס אַתֶּם סִלְחוּ (לָהֶם) וְחִדְלוּ מֵהֶם עַד אִם יִפְקֹד אֱלֹהִים פְּקֻדָּתוֹ, כִּי אֱלֹהִים כֹּל יוּכָל: קד וְעִרְכוּ תְפִלָּה וּפַזְרוּ לָאֶבְיוֹנִים וְכָל טוֹב אֲשֶׁר תְּקַדְּמוּ (לַעֲשׂוֹת) לְנַפְשְכֶם, תִּמְצָאוּהוּ אֶת אֱלֹהִים, כִּי רוֹאֶה אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: קה וַיֹּאמְרוּ: “לֹא יָבוֹא לְגַן-הָעֵדֶן זוּלָתִי אֲשֶׁר הָיָה יְהוּדִי אוֹ נוֹצְרִי”. כָּכָה יְצַפּוּ, אֱמֹר: תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ: קו אָכֵן כָּל אֲשֶׁר נָשָׂא נַפְשׁוֹ[46] אֶל אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ הַטּוֹב, הִנֵּה לוֹ שְׂכָרוֹ אֵת אֱלֹהָיו וְלֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן: קז הַיְהוּדִים אוֹמְרִים: “הַנּוֹצְרִים עַל בְּלִי-מָה (יְסוּדָתָם)”. וְהַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים: “הַיְהוּדִים עַל בְּלִי-מָה (יְסוּדָתָם)” וְהֵם (שְׁנֵיהֶם) קוֹרְאִים בַּסֵּפֶר. וְכֵן אָמְרוּ גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יְשַׁנְּנוּ[47] אֶת הַסֵּפֶר כְּדִבְרֵיהֶם. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה בַּאֲשֶׁר נֶחֱלָקוּ: קח וּמִי הִרְבָּה פֶשַׁע מֵאֲשֶׁר מָנַע מִסְגְּדֵי אֱלֹהִים מֵהַזְכִּיר בָּם אֵת שְׁמוֹ[48], וַיָּשִׂימוּ כָּל מַעְיְנֵיהֶם לְהַחֲרִיבָם, אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם לָבוֹא שַׁעֲרֵיהֶם בְּפָחַד לָהֶם קָלוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא לָהֶם עֹנֶשׁ כָּבֵד: קט וְלֵאלֹהִים הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב, וּלְכָל אֲשֶׁר תִּפְנוּ שָׁמָּה פְּנֵי אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים רַב (חֶסֶד) וְיוֹדֵעַ (הַכֹּל): קי וַיֹּאמְרוּ: “הוֹלִיד אֱלֹהִים וָלָד”. חָלִילָה לּוֹ. הֵן לוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְכֻלָּם נֶאֱמָנִים לוֹ: קיא בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכִי יִגְזַר אֹמֶר, אַךְ יֹאמַר לוֹ: “הֱוֵה”, וְהָיָה: קיב וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ: “לוּ דִּבֶּר אֱלֹהִים בָּנוּ אוֹ (לוּ) יְבוֹאֵנוּ מוֹפֵת”. כֵּן אָמְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם כְּדִבְרֵיהֶם, שָׁוִים לִבּוֹתֵיהֶם. אָכֵן בֵּאַרְנוּ גָלוּי הָאוֹתוֹת לָאֲנָשִׁים הַבּוֹטְחִים בֶּאֱמוּנָתָם: קיג הִנֵּה אֲנַחְנוּ שְׁלַחְנוּךָ בָאֱמֶת מְבַשֵּׂר וּמַזְהִיר, וְאֵין אַתָּה עָרֵב לִבְנֵי שְׁאוֹל: קיד אָכֵן לֹא יִרְצוּךָ הַיְהוּדִים וְלֹא הַנּוֹצְרִים עַד אִם הָלַכְתָּ אַחֲרֵי דָתָם. אֱמֹר: “אֹרַח אֱלֹהִים הוּא אֹרַח הַמֵּישָׁרִים”. וְאָכֵן אִם תֵּלֵךְ אַחֲרֵי מַאֲוַיֵּיהֶם אַחֲרֵי בוֹא אֵלֶיךָ הַדָּעַת[49] לֹא מָגֵן לְךָ בֵּאלֹהִים וְלֹא מוֹשִׁיעַ: קטו אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם הַסֵּפֶר וּקְרָאוּהוּ כִּקְרִיאָתוֹ הַנְּכוֹנָה, אֵלֶּה יַאֲמִינוּ בוֹ, וַאֲשֶׁר יְכַחֲשׁוּ בוֹ אֵלֶּה הֵמָּה הָאוֹבְדִים:

קטז הוֹי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, זִכְרוּ הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אִתְּכֶם וַאֲשֶׁר הִפְלֵיתִי אֶתְכֶם מִכָּל הָאָדָם[50]: קיז וְגוּרוּ יוֹם פָּדֹה לֹא תִפְדֶּה נֶפֶשׁ אֶת נֶפֶשׁ וְלֹא יְקֻבַּל מִמֶּנָּה כֹפֶר וְלֹא תוֹעִיל לָהּ תְּפִלַּת מַפְגִיעַ (לָהּ) וְהֵמָּה לֹא יִמָּלֵטוּ:

קיח וְכַאֲשֶׁר נִסָּה אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם בִּדְבָרִים, וַיְמַלֵּא אַחֲרֵי כֻלָּם, וַיֹּאמֶר: “הִנְנִי שָׂם אוֹתְךָ כֹּהֵן[51] לִבְנֵי אָדָם”, וַיֹּאמֶר: “וּמִצֶּאֱצָאַי”, וַיֹּאמֶר: “אֵת הַפּוֹשְׁעִים לֹא אָבוֹא בִּבְרִית”: קיט וּבְשִׁיתֵנוּ אֶת הַבַּיִת מְקוֹם מִקְלָט וּמִבְטָח לִבְנֵי-אָדָם (לֵאמֹר): “קְחוּ לָכֶם אֶת מְקוֹם אַבְרָהָם[52] בֵּית-תְּפִלָּה”, וַנָּבוֹא בִּבְרִית אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִשְׁמָעֵאל (לֵאמֹר): “טַהֲרוּ אֶת בֵּיתִי לַמַּקִּיפִים אוֹתוֹ וְלַנֶּעֱצָרִים בּוֹ וְלַכּוֹרְעִים וְלַמִּשְׁתַּחֲוִים: קכ וּבֶאֱמֹר אַבְרָהָם: ”אֱלֹהַי, שִׁית אֶת הָעִיר הַזֹּאת מִבְטָחִים וְכַלְכֵּל מִכָּל פְּרִי אֶת אֵלֶּה מִיּוֹשְׁבֶיהָ הַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן“, וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”אַךְ אֲשֶׁר כָּפַר, וְנָתַתִּי לוֹ הַמְעָט, אַחַר אֶהְדְּפֶנּוּ אֶל עֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם, וְרָעָה הַדֶּרֶךְ (שָׁמָּה): קכא וּבְיַסֵּד[53] אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אֶת יְסוֹדוֹת הַבַּיִת (וַיִּתְפַּלְּלוּ): “אֱלֹהֵינוּ, קַבֶּל נָא אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי אַתָּה הַשּׁוֹמֵעַ: קכב אֱלֹהֵינוּ, שִׁיתֵנוּ נָא תְּמִימִים אִתָּךְ[54], וּמִזַּרְעֵנוּ אֻמָּה תְמִימָה אִתְּךָ, וְהַרְאֵנוּ אֵת סִדְרֵי עֲבוֹדָתֵנוּ (אוֹתְךָ) וְשׁוּב אֵלֵינוּ, כִּי אַתָּה הַמְקַבֵּל שָׁבִים וְהָרַחוּם: קכג אֱלֹהֵינוּ, הָקֵם[55] בְּתוֹכָם שָׁלִיחַ מִקִּרְבָּם אֲשֶׁר יִקְרָא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתֶיךָ וְלִמְּדָם אֶת הַסֵּפֶר וְהַחָכְמָה וְטִהֲרָם, כִּי אַתָּה הָעִזּוּז וְהֶחָכָם”: קכד וּמִי זֶה יִמְאַס אֶת דַּת אַבְרָהָם אִם לֹא סָכָל אֵין לֵב[56]? הֵן בָּחַרְנוּ בוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהוּא בָאַחֲרִית בְּתוֹךְ הַיְשָׁרִים: קכה בֶּאֱמֹר אֵלָיו אֱלֹהָיו: “הֱיֵה תָמִים אִתִּי”, וַיֹּאמֶר: “תָּמִים אָנֹכִי אֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”: קכו וַיְצַו אַבְרָהָם אֶת בָּנָיו עַל זֹאת, וְיַעֲקֹב (אַף הוּא, וַיֹּאמַר): בָּנַי, הִנֵּה רָאָה לָכֶם אֱלֹהִים אֶת הַדָּת, וְלֹא תָמוּתוּ כִּי אִם תְּמִימִים אֶת אֱלֹהִים“: קכז הַאִם הֱיִיתֶם שָׁמָּה בִּקְרֹב יְמֵי יַעֲקֹב לָמוּת, בְּאָמְרוֹ אֶל בָּנָיו: ”אֶת מִי תַּעַבְדוּ אַחֲרָי?“, וַיֹּאמְרוּ: נַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֶיךָ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק, אֱלֹהִים אֶחָד, וּתְמִימִים אֲנַחְנוּ אִתּוֹ”: קכח הָאֻמָּה הַהִיא מִכְּבָר עָבְרָה וְחָלָפָה. לָהּ כְּפָעֳלָהּ וְלָכֶם כְּפָעָלְכֶם וְלֹא יִפְקְדוּ עֲלֵיכֶם[57] מַעֲשֵׂיהֶם: קכט וַיֹּאמְרוּ: “הֱיוּ יְהוּדִים אוֹ נוֹצְרִים למַעַן תְּאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ”. אֱמֹר: “לֹא כִי (לְכוּ בְ) דַת אַבְרָהָם ”חָנִיף“[58] וְהוּא לֹא הָיָה מִן הַמְשַׁתְּפִים”: קל וַאֲמַרְתֶּם: “מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹהִים וּבַאֲשֶׁר הוּרַד אֵלֵינוּ וּבַאֲשֶׁר הוּרַד לְאַבְרָהָם וּלְיִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְלַשְּׁבָטִים וּבַאֲשֶׁר נִתַּן לַנְּבִיאִים מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם, לֹא נַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם, וּתְמִימִים אֲנַחְנוּ אִתּוֹ”: קלא וְהָיָה כִּי יַאֲמִינוּ כַּאֲשֶׁר תַּאֲמִינוּ, כִּי אָז אֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ, וְכִי יִפְנוּ עֹרֶף, הִנֵּה פָּרְצוּ פָרֶץ. וֵאלֹהִים רַב לְךָ (לַעֲמֹד) נֶגְדָּם, כִּי הוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ קלב טְבִילַת[59] אֱלֹהִים (הִיא), וּמִי טוֹב מֵאלֹהִים לִטְבִילָה וַאֲנַחְנוּ עוֹבְדָיו: קלג אֱמֹר הֲתִתְוַכְּחוּ אִתָּנוּ[60] עַל אֹדוֹת אֱלֹהִים וְהוּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵיכֶם וְלָנוּ מַעֲשֵׂינוּ וְלָכֶם מַעֲשֵׂיכֶם וּתְמִימִים אֲנַחְנוּ אִתּוֹ: קלד אוֹ אוּלַי תֹּאמְרוּ: “אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְהַשְּׁבָטִים יְהוּדִים הָיוּ אוֹ נוֹצְרִים?” אֱמֹר, מִי יֵיטִיב לָדַעַת, הַאַתֶּם אִם אֱלֹהִים? וּמִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מֵאֲשֶׁר הֶעְלִים אֶת הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵאלֹהִים? אָכֵן לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאלֹהִים מַעֲשֵׂיכֶם: קלה הָאֻמָּה הַהִיא מִכְּבָר עָבְרָה וְחָלָפָה. לָהּ כְּפָעֳלָהּ וְלָכֶם כְּפָעָלְכֶם וְלֹא יִפְקְדוּ עֲלֵיכֶם מַעֲשֵׂיהֶם:

קלו אָמוֹר יֹאמְרוּ הַפְּתָאִים בָּאֲנָשִׁים: “לָמָּה זֶה הֱסִירָם מִדֶּרֶךְ פְּנֵיהֶם אֲשֶׁר הָיוּ פּוֹנִים בִּתְפִלָּתָם מֵאָז”?[61]. אֱמֹר, לֵאלֹהִים הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב וְהוּא יַנְחֶה אֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: קלז וְכָכָה נְתַנּוּכֶם אֻמַּת בֵּינַיִם לְמַעַן תִּהְיוּ לְעֵדִים בִּבְנֵי אָדָם, וְהָיָה הַשָּׁלִיחַ עֵד בָּכֶם: קלח וְלֹא שַׂמְנוּ לְךָ אֶת דֶּרֶךְ פָּנֶיךָ אֲשֶׁר פָּנִיתָ רִאשׁוֹנָה[62], בִּלְתִּי אִם לְמַעַן נֵדַע בֵּין הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַשָּׁלִיחַ וּבֵין אֲשֶׁר יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו, וְאִם קָשָׁה הִיא, הִנֵּה לֹא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחָם אֱלֹהִים (אֹרַח), וְלֹא יִקְבַּע אֱלֹהִים (שְׂכַר) אֱמוּנַתְכֶם[63], כִּי אֱלֹהִים טוֹב וְרַחוּם לִבְנֵי אָדָם: קלט הִנֵּה רָאִינוּ הַפְנוֹתְךָ פָּנֶיךָ הֵנָּה וָהֵנָּה הַשָּׁמָיְמָה, אַךְ אֲנַחְנוּ נַפְנֶה אֶת פָּנֶיךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּרְצֶה בּוֹ, וְהִפְנֵיתָ פָנֶיךָ לְעֵבֶר הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ. וּבְכָל אֲשֶׁר תִּהְיוּ וְהִפְנֵיתֶם אֶת פְּנֵיכֶם לְעֶבְרוֹ וְאָמְנָם אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר יֵדְעוּ כִּי זֹאת הָאֱמֶת מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם, לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאלֹהִים מַעֲשֵׂיהֶם: קמ וְאָכֵן אִם גַּם תָּבוֹא אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאָם הַסֵּפֶר בְּכָל הָאוֹתוֹת לֹא יֵלְכוּ אַחֲרֶיךָ לִפְנוֹת (בִּתְפִלָּתָם) לְדֶרֶךְ פָּנֶיךָ. וְאַתָּה לֹא תֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם לִפְנוֹת לְדֶרֶךְ פְּנֵיהֶם, וּמִקְצָתָם לֹא יֵלְכוּ אַחֲרֵי מִקְצָתָם לִפְנוֹת לְדֶרֶךְ פְּנֵיהֶם. אָכֵן כִּי תֵלֵךְ אַחֲרֵי מַאֲוַיֵּיהֶם אַחֲרֵי בוֹא אֵלֶיךָ הַדָּעַת, וְהָיִיתָ בַּפּוֹשְׁעִים: קמא אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם הַסֵּפֶר יֵדְעוּ אוֹתוֹ[64] כַּאֲשֶׁר יֵדְעוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וְאוּלָם פְּלַגָּה מֵהֶם יַעְלִימוּ אֶת הָאֱמֶת וְהֵמָּה יוֹדְעִים: קמב הָאֱמֶת הִיא מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּסֵּעֲפִים: קמג וְלַכֹּל דֶּרֶךְ יִפְנֶה לְעֶבְרוֹ, וְתִחֲרֵיתֶם אִישׁ אֶת אָחִיו (בַּעֲשׂוֹת) הַטּוֹב. וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּהְיוּ יְבִיאֲכֶם אֱלֹהִים כֻּלְּכֶם יַחְדָּו (בְּיוֹם הַדִּין), כִּי אֱלֹהִים כֹּל יוּכָל: קמד וּמִכָּל אֲשֶׁר תֵּצֵא וְהִפְנֵיתָ פָּנֶיךָ לְעֵבֶר הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ. וְאָכֵן זֹאת הִיא הָאֱמֶת מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, וְלֹא נֶעֶלְמוּ מֵאלֹהִים מַעֲשֵׂיכֶם: קמה וּמִכָּל אֲשֶׁר תֵּצֵא וְהִפְנֵיתָ פָּנֶיךָ לְעֵבֶר הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּהְיוּ וְהִפְנֵיתֶם פְּנֵיכֶם לְעֶבְרוֹ, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִמְצְאוּ בְּנֵי הָאָדָם תּוֹכָחוֹת אִתְּכֶם בִּלְתִּי אִם הַפּוֹשְׁעִים בָּהֶם. אַךְ לֹא תִירְאוּ מֵהֶם, וִירֵאתֶם אוֹתִי לְמַעַן אָרִיק כָּל טוּבִי לָכֶם וּלְמַעַן תְּאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: קמו כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַחְנוּ אֲלֵיכֶם שָׁלִיחַ מִכֶּם[65] אֲשֶׁר יִקְרָא לִפְנֵיכֶם אוֹתוֹתֵינוּ וְטִהַר אֶתְכֶם וְלִמֶּדְכֶם אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת הַחָכְמָה, וְלִמֶּדְכֶם אֵת אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: קמז כֵּן זִכְרוּנִי וּזְכַרְתִּיכֶם וְהוֹדוּ לִי וְלֹא תִכְפֹּרוּ:

קמח הוֹי הַמַּאֲמִינִים, בַּקְּשׁוּ עֶזְרָה בְּתוֹחֶלֶת וּבִתְפִלָּה, כִּי אֱלֹהִים עִם הַמְיַחֲלִים (לוֹ): קמט וְלֹא תֹאמְרוּ “מֵתִים” לַנֶּהֱרָגִים בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים[66], כִּי אִם “חַיִּים”, אַךְ אַתֶּם לֹא תָבִינוּ: קנ וְאָכֵן נַסֵּה נְנַסְּכֶם בְּמַסּוֹת שׁוֹנוֹת בְּפַחַד וּבְרָעָב וּבְחֶסְרוֹן הוֹן וּנְפָשׁוֹת וִיבוּל. וּבַשֵּׂר אֶת הַמְיַחֲלִים: קנא אֲשֶׁר בְּעֵת יִקְרָאֵם אָסוֹן וְאָמְרוּ: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו נָשׁוּב”: קנב אֵלֶּה יִשְׂאוּ בְרָכָה מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם וְרִחֲמָם וְאֵלֶּה הֵם הַמְאֻשָּׁרִים בְּדָרֶךְ: קנג אָכֵן (לָרוּץ בֵּין) הַצַּפָא וְהַמַּרְוָה[67] מִמִּנְהֲגֵי אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהָיָה אֲשֶׁר יַעֲלֶה לָחֹג אֶל הַבַּיִת אוֹ יְבַקֶּר בּוֹ[68], וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ עָוֹן כִּי יַקִּיפֵם, וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב מִנִּדְבַת לִבּוֹ הִנֵּה אֱלֹהִים מַכִּיר טוֹבָה וְיוֹדֵעַ: קנד הִנֵּה אֵלֶּה אֲשֶׁר יַעְלִימוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ מִן הַמּוֹפְתִים וְאֹרַח הַמֵּישָׁרִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ אוֹתָם לִבְנֵי אָדָם בַּסֵּפֶר אֵלֶּה יְקַלְלֵם אֱלֹהִים וְקִלְלוּם הָאוֹרְרִים: קנה זוּלָתִי אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁבוּ וַיֵּיטִיבוּ דַרְכָּם וַיּוֹדִיעוּ גָלוּי, הִנֵּה אֵלֶּה אָשׁוּב עֲלֵיהֶם, כִּי אֲנִי הַמְקַבֵּל שָׁבִים וְהָרַחוּם: קנו אַךְ אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיָּמוּתוּ וְהֵם כּוֹפְרִים אֵלֶּה עֲלֵיהֶם קִלְלַת אֱלֹהִים וְהַמַּלְאָכִים וְהָאָדָם יַחְדָּו: קנז לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָהּ, עָנְשָׁם לֹא יוּקַל וְהֵם לֹא יֵרָאוּ (פְּנֵי אֱלֹהִים):

קנח וֵאלֹהֵיכֶם אֱלֹהִים אֶחָד, אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו, הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם: קנט הִנֵּה בִּבְרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּבַחֲלִיפוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם וּבָאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר תְּהַלֵּכְנָה בַּיָּם (עֲמוּסוֹת) בַּאֲשֶׁר יוֹעִיל לִבְנֵי אָדָם, וּבַמַּיִם אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַיְחַיֶּה בָהֶם אֶת הָאָרֶץ אַחֲרֵי מוֹתָהּ וַיְמַלֵּא אוֹתָהּ מִכָּל בְּהֵמָה וּבִתְמוּרוֹת הָרוּחוֹת וְהָעֲנָנִים אֲשֶׁר הָיוּ (לוֹ) לְמַס עוֹבֵד בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ – הִנֵּה בְּאֵלֶּה אוֹתוֹת לְעַם יַשְׂכִּיל: קס וּמִבְּנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ לָהֶם אֱלִילִים[69] מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים וַאֲהֵבוּם כְּאַהֲבַת אֱלֹהִים. אַךְ עַזָּה מִזֹּאת אַהֲבַת הַמַּאֲמִינִים אֶת אֱלֹהִים וְלוּ צָפוּ הַפּוֹשְׁעִים אֶת הָעֵת (בָּהּ) יִרְאוּ הָעֹנֶשׁ[70], כִּי הָעֹז כֻּלּוֹ לֵאלֹהִים וְכִי מוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד: קסא עֵת יִפָּרְדוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם הָלָכוּ מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם[71], וְרָאוּ הָעֹנֶשׁ וְנִתְפָּרְדָּה חֲבִילָה: קסב וְאָמְרוּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם הָלָכוּ: “מִי יִתֵּן שׁוּבֵנוּ לַחַיִּים, לְמַעַן נִפָּרֵד מֵהֶם כַּאֲשֶׁר נִפְרְדוּ הֵם מֵאִתָּנוּ”. כָּכָה יַרְאֵם אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, רַבּוֹת אַנְחוֹתֵיהֶם וְלֹא יֵצְאוּ מִגֵּיהִנֹּם:

קסג הוֹי בְּנֵי אָדָם, אִכְלוּ מֵאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִן הַמֻּתָּר מִן הַטּוֹב וְלֹא תֵלְכוּ בְּעִקְבֵי הַשָּׂטָן, כִּי אוֹיֵב גָּלוּי הוּא לָכֶם: קסד אָכֵן צַוֵּה יְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת הָרָעָה וְהַתּוֹעֵבָה וּלְדַבֵּר בֵּאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ: קסה וְכִי יֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: “לְכוּ בַּאֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים”[72], וְאָמְרוּ: “לֹא כִּי נֵלֵךְ (בַּדֶּרֶךְ) אֲשֶׁר מָצָאנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ (הוֹלְכִים) בָּהּ”, וְאִם גַּם לֹא הֵבִינוּ אֲבוֹתֵיהֶם דָּבָר וְלֹא אֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: קסו וּמְשַׁל הַכּוֹפְרִים כַּקּוֹרֵא אֶל אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע זוּלָתִי קוֹל קְרִיאָה וַהֲבָרָה. חֵרְשִׁים אִלְמִים וְעִוְרִים לָכֵן לֹא יַשְׂכִּילוּ:

קסז הוֹי הַמַּאֲמִינִים, אִכְלוּ מִן הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר כִּלְכַּלְנוּכֶם וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים אִם עוֹבְדָיו אַתֶּם: קסח אַךְ אֶת אֵלֶּה אָסַר לָכֶם, אֶת הַנְּבֵלָה וְאֵת בְּשַׂר הַחֲזִיר וַאֲשֶׁר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי (שֵׁם) אֱלֹהִים[73]. אַךְ אֲשֶׁר יֵאָנֵס (וְאָכַל) בְּלִי זָדוֹן וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לֶאֱכוֹל וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ אָשָׁם, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קסט הִנֵּה אֵלֶּה אֲשֶׁר יַעְלִימוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים מִן הַסֵּפֶר וַיִּמְכְּרוּהוּ בִּמְחִיר מְעָט, אֵלֶּה לֹא יְמַלְאוּ בִטְנָם בִּלְתִּי אִם הָאֵשׁ, וְלֹא יְדַבֵּר בָּם אֱלֹהִים בְּיוֹם הַתְּקוּמָה וְלֹא יְזַכֵּם, וְעָנְשָׁם דְּאָבָה: קע אֵלֶּה אֲשֶׁר קָנוּ לָמוֹ הַתּוֹעָה בַּנְּכוֹחָה וְאֶת הָעֹנֶשׁ בַּחֲנִינָה, מַה יִּשְׂאוּ וְיִסְבְּלוּ עַל הָאֵשׁ: קעא זֹאת (תְּבוֹאֵם) בַּאֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים אֶת הַסֵּפֶר בָּאֱמֶת[74] וְאָמְנָם אֵלֶּה אֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בִּדְבַר הַסֵּפֶר פָּרְצוּ פֶּרֶץ רָב:

קעב לֹא זֹאת הַצְּדָקָה אֲשֶׁר תַּפְנוּ פְנֵיכֶם (בַּתְּפִלָּה) דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב, וְאוּלָם (זֶה יַחֲזִיק) בִּצְדָקָה הַמַּאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וּבַמַּלְאָכִים וּבַסֵּפֶר וּבַנְּבִיאִים וְנָתַן הוֹנוֹ בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ לַקְּרוֹבִים וְלַיְתוֹמִים וְלָעֲנִיִּים וְלַהֵלֶךְ וְלַשּׁוֹאֲלִים וּלְפִדְיוֹן הַשְּׁבוּיִים וְעָרַךְ תְּפִלָּה וּפִזֵּר לָאֶבְיוֹנִים וְהַמְּקִימִים בְּרִיתָם בְּכָרְתָם בְּרִית וְהַמְיַחֲלִים בְּבוֹא אֲלֵיהֶם צָרָה וּמְצוּקָה וּבְעֵת שֹׁד, אֵלֶּה הֵם הַצַּדִּיקִים וְאֵלֶּה הֵם יִרְאֵי הָאֱלֹהִים:

קעג הוֹי הַמַּאֲמִינִים, אַתֶּם צֻוֵּיתֶם[75], (עַל) גְּמוּל לָרֶצַח. בֶּן חוֹרִים תַּחַת בֶּן חוֹרִים וְעֶבֶד תַּחַת עֶבֶד וְאִשָּׁה תַּחַת אִשָּׁה[76]. אַךְ אֲשֶׁר יָחֹן אוֹתוֹ אָחִיו[77] וְדָרַשׁ כֹּפֶר כַּמִּשְׁפָּט, וְשִׁלֶּם לוֹ בְּעַיִן יָפָה: קעד לְהָקֵל (מֵעֲלֵיכֶם) הוּא זֶה מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם וְרַחֲמִים. אַךְ אֲשֶׁר יָקוּם אַחֲרֵי כֵן (עַל הָרוֹצֵחַ לְהָרְגוֹ), עָנְשׁוֹ דְּאָבָה: קעה וְלָכֶם חַיִּים בְּ(חֹק) הַגְּמוּל, אַנְשֵׁי לֵבָב, אוּלַי תִּירָאוּ:

קעו אַתֶּם צֻוֵּיתֶם, בִּקְרֹב יְמֵי אִישׁ מִכֶּם לָמוּת וְעָזַב הוֹן, וְהִנְחִילוֹ לְהוֹרָיו וּקְרוֹבָיו כמשפט. חֹק הוּא לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים: קעז וַאֲשֶׁר יְשַׁנֵּהוּ אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ אוֹתוֹ[78] וְהָיָה בָם חֵטְא בַּאֲשֶׁר יְשַׁנּוּהוּ, כִּי אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: קעח וַאֲשֶׁר יִדְאַג פֶּן שָׁגָה הַמּוֹרִישׁ אוֹ חָטָא וְעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם[79] אֵין בּוֹ חֵטְא, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם:

קעט הַמַּאֲמִינִים, אַתֶּם צֻוֵּיתֶם לָצוּם כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר מִלִּפְנֵיכֶם לְמַעַן תִּירְאוּ אֱלֹהִים: קפ מִסְפַּר יָמִים. אַךְ אֲשֶׁר יִהְיֶה מִכֶּם חוֹלֶה אוֹ בַדָּרֶךְ, וְ(צָם) מִסְפַּר יָמִים אֲחֵרִים, אַךְ אֲשֶׁר יוּכְלוּ (וְלֹא יָצוּמוּ) וְהָיָה כָּפְרָם הַאֲכֵל עָנִי. וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַטּוֹב מִנִּדְבַת לִבּוֹ, יִיטַב לוֹ. וְטוֹב לָכֶם כִּי תָצוּמוּ לוּ יְדַעְתֶּם: קפא חֹדֶשׁ רַמַּצָ’אן אֲשֶׁר הוּרַד בּוֹ הַקֻּרְאָן אֹרַח מֵישָׁרִים לִבְנֵי אָדָם וּמוֹפְתִים לְאֹרַח הַמֵּישָׁרִים וְהַ“פֻּרְקָאן”. וְהָיָה אֲשֶׁר הוּא בְּבֵיתוֹ[80] בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה מִכֶּם וְצָם. אַךְ אֲשֶׁר יִהְיֶה חוֹלֶה אוֹ בַדָּרֶךְ, וְ(צָם) מִסְפַּר יָמִים אֲחֵרִים. חָפֵץ אֱלֹהִים לְהָקֵל מֵעֲלֵיכֶם וְלֹא יַחְפֹּץ לְהַכְבִּיד עֲלֵיכֶם, וּמִלֵּאתֶם אֵת הַמִּסְפָּר, וְגִדַּלְתֶּם לֵאלֹהִים עַל נְחוֹתוֹ אֶתְכֶם מֵישָׁרִים וּלְמַעַן תּוֹדוּ: קפב וְכִי יִשְׁאָלוּךָ עֲבָדַי עָלַי, הִנֵּה קָרוֹב אָנֹכִי, אֶעֱנֶה לִקְרִיאַת הַקּוֹרֵא בְּקָרְאוֹ אֵלַי, יֵעָנוּ אֵפוֹא לִי וְהֶאֱמִינוּ בִי לְמַעַן יֵלְכוּ נְכוֹחָה: קפג הֻתַּר לָכֶם בְּלֵיל הַצּוֹם לָגֶשֶׁת אֶל נְשׁותֵיכֶם[81] הֵנָּה כְּסוּת לָכֶם וְאַתֶּם כְּסוּת לָהֵן. יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֲשֶׁר תּוֹנוּ אֶת נַפְשְׁכֶם וַיָּשָׁב עֲלֵיכֶם וַיִּסְלַח לָכֶם, וְעַתָּה בּוֹאוּ אֲלֵיהֶן וּבַקְּשׁוּ אֶת אֲשֶׁר צִוָּה לָכֶם אֱלֹהִים[82]. וַאֲכַלְתֶּם וּשְׁתִיתֶם עַד אִם תַּכִּירוּ בֵּין הַחוּט הַלָּבָן לַחוּט הַשָּׁחוֹר בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. אַחַר תְּמַלְאוּ אֶת (מִצְוַת) הַצּוֹם (כְּכָל הַחֻקָּה) עַד הַלָּיְלָה, וְלֹא תָבוֹאוּ אֲלֵיהֶן, וְנֶעֱצַרְתֶּם בַּמִּסְגָּדִים. אֵלֶּה חֻקּוֹת הָאֱלֹהִים וְלֹא תִקְרְבוּ אֲלֵיהֶן. כָּכָה יְבָאֵר אֱלֹהִים אוֹתֹותָיו לִבְנֵי-אָדָם לְמַעַן אֲשֶׁר יִירָאוּ: קפד וְלֹא תֹאכְלוּ אֶת הוֹנְכֶם בֵּינֵיכֶם בַּשָּׁוְא וְלֹא תְשַׁחֲדוּ בוֹ אֶת הַשּׁוֹפְטִים לְמַעַן אֲכֹל מֵהוֹן[83] בְּנֵי-הָאָדָם בְּעָוֶל, וְאַתֶּם יוֹדְעִים:

קפה יִשְׁאָלוּךָ עַל דְּבַר תְּקוּפוֹת הַיָּרֵחַ. אֱמֹר לְמוֹעֲדִים הֵנָּה לִבְנֵי-אָדָם וּלְחַגִּים. וְלֹא זֹאת הַצְּדָקָה, כִּי תָבוֹאוּ אֶל הַבָּתִּים מֵאַחֲרֵיהֶם[84], וְאוּלָם (יַחֲזִיק) בִּצְדָקָה (זֶה) אֲשֶׁר יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וּבָאתֶם אֶל הַבָּתִּים בְּפִתְחֵיהֶם וִירֵאתֶם אֱלֹהִים לְמַעַן תַּצְלִיחוּ: קפו וְהִלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר יִלָּחֲמוּ בָכֶם. אַךְ לֹא תָקוּמוּ (רִאשׁוֹנִים) עֲלֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים לֹא יֹאהַב הָעוֹבְרִים (חֹק)[85]: קפז וַהֲרַגְתֶּם אוֹתָם בְּכָל אֲשֶׁר תִּתְפְּשׂוּם, וְגֵרַשְׁתֶּם אוֹתָם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר גֵּרְשׁוּ אֶתְכֶם, כִּי הַדֵּחַ (מֵעֲבֹד אֱלֹהִים) קָשֶׁה מֵהֶרֶג. וְלֹא תִלָּחֲמוּ בָם עַל-יַד הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ[86] עַד אִם יִלָּחֲמוּ בָכֶם בּוֹ. אַךְ אִם יִלָּחֲמוּ בָכֶם, וַהֲרַגְתֶּם אוֹתָם. כָּזֶה הוּא גְּמוּל הַכּוֹפְרִים: קפח וְכִי יֶחְדָּלוּ, הִנֵּה אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קפט וְנִלְחַמְתֶּם בָּם עַד כְּלוֹת הַדֵּחַ וְהָיְתָה הַדָּת לֵאלֹהִים. אַךְ אִם יֶחְדָּלוּ, הִנֵּה אֵין אֵיבָה בִּלְתִּי אִם אֶת הַפּוֹשְׁעִים: קצ הַחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ תַּחַת הַחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ[87] וְלַמִּקְדָּשִׁים גְּמוּל. וְהָיָה אֲשֶׁר יָקוּם עֲלֵיכֶם לְהִלָּחֵם וְקַמְתֶּם עָלָיו כַּאֲשֶׁר קָם עֲלֵיכֶם, וִירֵאתֶם אֵת אֱלֹהִים, וּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים עִם הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): קצא וְנַדְּבוּ לְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, וְלֹא תַפִּילוּ (אֶת נַפְשְׁכֶם) בִּידֵיכֶם אֶל הַשָּׁחַת, וַעֲשׂוּ טוֹב, כִּי אֱלֹהִים יֹאהַב אֶת עוֹשֵׂי-הַטּוֹב: קצב וַעֲלִיתֶם לָחֹג וּלְבַקִּר (בְּבֵית) אֱלֹהִים כְּכָל הַחֻקָּה. אַךְ כִּי תֵעָצְרוּ (מִבּוֹא), וְהִקְרַבְתֶּם קָרְבָּן כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יֶדְכֶם. אַךְ לֹא תְגַלְּחוּ רָאשֵׁיכֶם[88] עַד הַגִּיעַ הַקָּרְבָּן אֶל מְקוֹם שָׁם יַקְרִיבוּהוּ, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מִכֶּם חוֹלֶה אוֹ נֶגַע בְּרֹאשׁוֹ, וְהָיָה כָּפְרוֹ צוֹם אוֹ צְדָקָה אוֹ קָרְבָּן. אַךְ כִּי תִּשְׁכְּנוּ בֶטַח, וְהָיָה אֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִקּוּר (הַכַּעְבָּה) עַד קַבְּלוֹ עָלָיו אֶת אִסָּרֵי הֶחָג[89], וְהֵבִיא קָרְבָּן כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ. וַאֲשֶׁר לֹא תִמְצָא יָדוֹ, וְצָם שְׁלשָׁה יָמִים בְּעֵת הֶחָג וְשִׁבְעָה בְּשׁוּבְכֶם, עֲשָׂרָה תְּמִימִים יִהְיוּ. זֹאת הַמִּצְוָה לַאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה בֵּיתוֹ אִתּוֹ[90] בַּמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ. וִירֵאתֶם אֱלֹהִים וִידַעְתֶם כִּי מוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד: קצג הֶחָג בָּחֳדָשִׁים יְדוּעִים (יִהְיֶה)[91], וַאֲשֶׁר יְקַבֵּל בָּהֶם עַל נַפְשׁוֹ אֶת הֶחָג, וְנִשְׁמַר מֵאִשָּׁה וּמִפֶּשַׁע וּמִמְּרִיבָה בְּעֵת הֶחָג. וְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ יֵדָעֶנּוּ אֱלֹהִים. וְהִצְטַיָּדוּ[92], אַךְ הַטּוֹבָה בַּצֵּדָה יִרְאַת הָאֱלֹהִים. וִירֵאתֶם אוֹתִי, אַנְשֵׁי לֵבָב: קצד לֹא יִהְיֶה בָכֶם עָוֹן בְּבַקֶּשְׁכֶם חֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם[93] וּבְשָׁטְפְּכֶם וּבְרִדְתְּכֶם מֵעַרַפָאת[94], וּזְכַרְתֶּם אֱלֹהִים לְיַד מְקוֹם הַמַּצָּב הַקָּדוֹשׁ[95], וּזְכַרְתֶּם אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר נָחֲכֶם מֵישָׁרִים אַחֲרֵי הֱיוֹתְכֶם לִפְנֵי כֵן מִן הַתּוֹעִים: קצה אַחַר תִּשְׁטְפוּ וִירַדְתֶּם מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵרְדוּ הָאֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֶל אֱלֹהִים כִּי יִסְלַח לַעֲוֹנְכֶם. כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קצו וּכְכַלּוֹתְכֶם אֶת סֵדֶר עֲבוֹדַתְכֶם (בֶּחָג), וּזְכַרְתֶּם אֶת אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר תִּזְכְּרוּ אֶת אֲבוֹתֵיכֶם[96] וְזֶכֶר רַב מִזֶּה. וּבִבְנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יֹאמַר: “אֱלֹהֵינוּ, תֶּן לָנוּ (טוֹבָה) בָּעוֹלָם הַזֶּה”. לוֹ אֵין חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: קצז וּבָהֶם אֲשֶׁר יֹאמַר: “תֶּן לָנוּ טוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא וּפַלְּטֵנוּ מֵעֹנֶשׁ”: קצח אֵלֶּה יִהְיֶה חֶלְקָם כְּפָעֳלָם, וֵאלֹהִים מְהִיר חֶשְׁבּוֹן: קצט וּזְכַרְתֶּם אֶת אֱלֹהִים בִּימֵי הַמּוֹעֵד[97] אַךְ אֲשֶׁר יְמַהֵר לְכַלּוֹת אֶת סֵדֶר הֶחָג יוֹמַיִם (לִפְנֵי תֹם הַמּוֹעֵד), לֹא יִהְיֶה בּוֹ חֵטְא, וַאֲשֶׁר יְאַחֵר לֹא יִהְיֶה בּוֹ חֵטְא, כִּי יִירָא אֶת אֱלֹהִים, וִירֵאתֶם אֱלֹהִים וִידַעְתֶּם אֲשֶׁר אֵלָיו תֵּאָסֵפוּן:

ר וּבִבְנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ דְּבָרוֹ עַל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהֵעִיד אֶת אֱלֹהִים בַּאֲשֶׁר בְּלִבּוֹ[98]. אָכֵן הוּא הַקָּשֶׁה בַּיְרִיבִים: רא וּכְהַפְנוֹתוֹ לָלֶכֶת וְשָׂם כָּל מַעְיָנָיו לְהַשְׁחִית בָּאָרֶץ, וְכִלָּה אֶת הַשָּׂדֶה וְאֶת הַזָּרַע. אָכֵן לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים הַשְׁחֵת: רב וְכִי יֵאָמֵר אֵלָיו: “יְרָא אֶת אֱלֹהִים”, וַעֲנָקַתְהוּ גַאֲוָה בְּרֶשַׁע. אָכֵן גֵּיהִנֹּם מְנָת חֶלְקוֹ וְרַע הַיָּצוּעַ: רג וּבִבְנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יִמְכֹּר אֶת נַפְשׁוֹ בְּבַקְּשׁוֹ רְצוֹן אֱלֹהִים, אָכֵן אֱלֹהִים טוֹב לָעוֹבְדִים אוֹתוֹ.

רד הַמַּאֲמִינִים, בּוֹאוּ בְּדַת הָאִסְלָאם כֻּלְּכֶם וְלֹא תֵלְכוּ בְּעִקְבֵי הַשָּׂטָן, כִּי אוֹיֵב בָּרוּר הוּא לָכֶם: רה וְכִי תִכָּשְׁלוּ אַחֲרֵי בוֹא אֲלֵיכֶם הַמּוֹפְתִים, הִנֵּה דְּעוּ כִּי אֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: רו הַיְיַחֲלוּ זוּלַת אֲשֶׁר יָבוֹא אֲלֵיהֶם אֱלֹהִים בְּצִלְלֵי עֲנָנִים וּבְמַלְאָכִים? אָכֵן נֶחֱרָצָה הִיא וְאֶל אֱלֹהִים יוּשְׁבוּ הַדְּבָרִים: רז שְׁאַל אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה אוֹתוֹת בְּרוּרִים הֵבֵאנוּ אֲלֵיהֶם. אַךְ אֲשֶׁר יָמִיר חֶסֶד אֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאָהוּ הִנֵּה מוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד: רח מְתֻקָּנִים הֵם לַכּוֹפְרִים חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעֲגוּ לַמַּאֲמִינִים. אַךְ יִרְאֵי הָאֱלֹהִים יָרוּמוּ עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה, וֵאלֹהִים יְכַלְכֵּל אֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן[99]: רט הָיוּ בְנֵי הָאָדָם אֻמָּה אֶחָת, וַיָּקֶם אֱלֹהִים אֶת הַנְּבִיאִים מְבַשְּׂרִים וּמַזְהִירִים וַיּוֹרֶד בְּיָדָם אֶת הַסֵּפֶר בָּאֱמֶת לִשְׁפֹּט בֵּין בְּנֵי הָאָדָם בַּאֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בוֹ, וְלֹא נֶחֶלְקוּ בִּדְבָרוֹ זוּלָתִי אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם (הַסֵּפֶר) אַחֲרֵי בּוֹא אֲלֵיהֶם הַמּוֹפְתִים מִקִּנְאָתָם זֶה בָּזֶה. אַךְ אֱלֹהִים נָחָה אֶת הַמַּאֲמִינִים (בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת) בַּאֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בוֹ בִּדְבַר הָאֱמֶת, בִּרְצוֹנוֹ. וֵאלֹהִים יַנְחֶה אֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: רי הַתְּדַמּוּ כִּי תָבוֹאוּ אֶל גַּן-הָעֵדֶן וְלֹא יִקְרְכֶם כַּאֲשֶׁר (קָרָה) אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר עָבְרוּ וְחָלְפוּ לִפְנֵיהֶם. נָגְעָה עֲלֵיהֶם צָרָה וּמְצוּקָה וַיִּטַּלְטָלוּ, עַד אֲשֶׁר אָמַר הַשָּׁלִיחַ וְהַמַּאֲמִינִים אִתּוֹ: “מָתַי תָּבוֹא תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים” הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים קְרוֹבָה:

ריא יִשְׁאָלוּךָ, מַה הוּא אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ מֵהוֹנָם? אֱמֹר: אֲשֶׁר תְּפַזְּרוּ מִן הַטּוֹב וְהָיָה לַהוֹרִים וְלַקְּרוֹבִים וְלַיְתוֹמִים וְלָעֲנִיִּים וְלַהֵלֶךְ וְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ יֵדָעֶנּוּ אֱלֹהִים ריב אַתֶּם צֻוֵּיתֶם עַל הַמִּלְחָמָה וְאִם נִמְאָסָה הִיא בְעֵינֵיכֶם: ריג וְאוּלַי תִּמְאֲסוּ דָבָר וְהוּא טוֹב לָכֶם, וְאוּלַי תַּחְמְדוּ דָבָר וְהוּא רַע לָכֶם. וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְאַתֶּם לֹא תֵדָעוּ: ריד יִשְׁאָלוּךָ עַל דְּבַר הַחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ אִם לְהִלָּחֶם בּוֹ. אֱמֹר: הַמִּלְחָמָה בּוֹ (חֲטָאָה) גְדוֹלָה הִיא. וְאוּלָם מָנוֹעַ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים וְכַחֶשׁ בּוֹ, וּ(מָנוֹעַ מִבּוֹא אֶל) הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ וְנַשֵּׁל שׁוֹכְנָיו[100] מִתּוֹכוֹ (חֲטָאָה) גְדוֹלָה מִמֶּנָּה הִיא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, וְהַדֵּחַ (לַעֲבֹד אֱלֹהִים) רַע מִן הַמִּלְחָמָה. וְלֹא יַחְדְּלוּ מֵהִלָּחֵם בָּכֶם עַד אִם הֱשִׁיבוּכֶם מֵאַחֲרֵי דַתְכֶם אִם יוּכָלוּ. וַאֲשֶׁר יָשׁוּב מִכֶּם מֵאַחֲרֵי דָתוֹ וָמֵת וְהוּא כוֹפֵר, הִנֵּה אֵלֶּה פָּעֳלָם מֵאָפַע בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא הֵם בְּנֵי גֵיהִנֹּם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים יִהְיוּ בְתוֹכָהּ: רטו אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעַזְבוּ מוֹלַדְתָּם וַיְחָרְפוּ נַפְשָׁם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, אֵלֶּה יְצַפּוּ לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים. וֵאלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: רטז יִשְׁאָלוּךָ עַל הַיַּיִן וְעַל (מִשְׂחַק הַגּוֹרָלוֹת) “מַיְסִיר”[101] אֱמֹר: בִּשְׁנֵיהֶם חֲטָאָה גְדוֹלָה וְגַם תּוֹעֶלֶת לִבְנֵי אָדָם וְאוּלָם חַטָּאתָם גְּדוֹלָה מִתּוֹעַלְתָּם. וּשְׁאֵלוּךָ מַה הוּא אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ (מֵהוֹנָם): ריז אֱמֹר: הָעוֹדֵף. כָּכָה יְבָאֵר אֱלֹהִים לָכֶם הָאוֹתוֹת לְמַעַן תָּשִׁיבוּ אֶל לֵב: ריח בִּדְבַר הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וּשְׁאֵלוּךָ בִּדְבַר הַיְתוֹמִים, אֱמֹר: טוֹב לְהֵיטִיב לָהֶם: ריט וְכִי תִּתְחַבְּרוּ לָהֶם[102], הִנֵּה אֲחֵיכֶם הֵמָּה (וְהֵיטַבְתֶּם לָהֶם). וֵאלֹהִים יֵדַע בֵּין עוֹשֵׂה הָרַע וּבֵין עוֹשֵׂה הַטּוֹב, וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים, כִּי אָז עִנָּה אֶתְכֶם[103], כִּי אֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם:

רכ וְלֹא תִקְחוּ אֶת הַמְשַׁתְּפוֹת[104] לָכֶם לְנָשִׁים עַד אִם תַּאֲמֵנָּה. וְשִׁפְחָה מַאֲמִינָה טוֹבָה מִמְּשַׁתֶּפֶת וְלוּ גַם יָשְׁרָה בְעֵינֵיכֶם, וְלֹא תִתְּנוּ נָשִׁים מַאֲמִינוֹת לַמְשַׁתְּפִים עַד אִם יַאֲמִינוּ. וְאָכֵן עֶבֶד מַאֲמִין טוֹב מִמְּשַׁתֵּף וְלוּ גַם יָשַׁר בְּעֵינֵיכֶם: רכא אֵלֶּה יִקְרְאוּ אֶל גֵיהִנֹּם וֵאלֹהִים יִקְרָא אֶל גַּן-הָעֵדֶן, וְהַחֲנִינָה בִּרְצוֹנוֹ וּבֵאֵר אוֹתוֹתָיו לִבְנֵי-אָדָם אוּלַי יָשִׂימוּ אֶל לֵב: רכב וּשְׁאֵלוּךָ בִּדְבַר הַדָּוֹות, אֱמֹר: חֶלְאָה הִיא, וְנִבְדַּלְתֶּם מִן הַנָּשִׁים בְּעֵת דְּווֹתָן, וְלֹא תִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶן עַד הִטַּהֲרָן. וְכִי הִטֶּהָרוּ, וּבָאתֶם אֲלֵיהֶן כַּאֲשֶׁר צִוְּכֶם אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים יֹאהַב אֶת הַשָּׁבִים וְאָהַב אֵת הַמִּטַהֲרִים: רכג נְשֵׁיכֶם שָׂדֶה הֵנָּה לָכֶם, וּבָאתֶם אֲלֵיהֶן מֵאֲשֶׁר תַּחְפֹּצוּ, וְקִדַּמְתֶּם (לַעֲשׂוֹת) לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם[105], וִירֵאתֶם אֱלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי תִמְצָאוּהוּ וּבַשֵּׂר אֶת הַמַּאֲמִינִים:

רכד וְלֹא תָשִׂימוּ אֶת אֱלֹהִים מַטָּרָה לִשְׁבוּעוֹתֵיכֶם[106] אִם תְּמִימִים אַתֶּם, וִירֵאתֶם אֱלֹהִים וּרְדַפְתֶּם שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם וֵאלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: רכה לֹא יַרְשִׁיעֲכֶם אֱלֹהִים עַל דְּבַר-שְׂפָתַיִם בִּשְׁבוּעוֹתֵיכֶם. וְאוּלָם יַרְשִׁיעֲכֶם עַל אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם בְּכָל לִבְּכֶם, וֵאלֹהִים סַלָּח וְאֶרֶךְ אַפָּיִם: רכו אֲשֶׁר יִשָּׁבְעוּ לְהִבָּדֵל מִנְּשׁוֹתֵיהֶם, וְהוֹחִילוּ אַרְבָּעָה יְרָחִים, וְהָיָה אִם יָשׁוּבוּ (מִשְּׁבוּעָתָם). הִנֵּה אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: רכז וְאִם כָּלָה הִיא מֵעִמָּם לְגָרֵשׁ, הִנֵּה אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ[107]: רכח וְהַגְּרוּשׁוֹת תּוֹחַלְנָה (נִבְדָּלוֹת) לְנַפְשָׁן עַד מְלֹאת לָהֶן טָהֳרָתָן הַשְּׁלִישִׁית, וְלֹא הֻתַּר לָהֶן לְהַעֲלִים אֶת אֲשֶׁר יָצַר אֱלֹהִים בְּרַחֲמָן[108], אִם מַאֲמִינוֹת הֵנָּה בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. וְטוֹב מִזֶּה יַעֲשׂוּ בַּעֲלֵיהֶן, כִּי יְשִׁיבוּן בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד הַזֶּה אִם יַחְפְּצוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם. וְעַל אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵעֲלֵיהֶן[109] כַּאֲשֶׁר עֲלֵיהֶן (לְהִתְהַלֵּךְ) בְּמֵישָׁרִים, וְלַגְּבָרִים יִתְרוֹן עֲלֵיהֶן, וֵאלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: רכט הַגֵּרוּשִׁין פַּעֲמָיִם. וְאוּלָם אַחֲרֵי כֵן (אֵין בִּלְתִּי) אִם הַחֲזֵק (בָּהֵן) בְּמֵישָׁרִים אוֹ שַׁלְּחָן בְּטוֹבָה. וְלֹא הֻתַּר לָכֶם לָקַחַת מֵאֲשֶׁר נְתַתֶּם לָהֶן (מֹהַר) מְאוּמָה אִם לֹא כִּי יִירְאוּ שְׁנֵיהֶם פֶּן לֹא יוּכְלוּ לְהָקִים אֶת חֻקּוֹת אֱלֹהִים. וְכִי תִירְאוּ פֶּן לֹא יוּכְלוּ לְהָקִים חֻקּוֹת אֱלֹהִים[110], וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם עָוֹן בַאֲשֶׁר תִּפָּדֶה בּוֹ[111]. אֵלֶּה חֻקּוֹת אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא תַעַבְרוּן, וַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ חֻקּוֹת אֱלֹהִים, אֵלֶּה הֵמָּה הַפּוֹשְׁעִים: רל וְכִי יְשַׁלְּחֶנָּה (בַּשְּׁלִישִׁית) לֹא הֻתְּרָה לוֹ עוֹד עַד אִם תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ זוּלָתוֹ. אַךְ אִם יְשַׁלְּחֶנָּה לֹא יִהְיֶה בָהֶם עָוֹן בְּשׁוּבָם זֶה אֶל זֶה בְּחָשְׁבָם (בֶּאֱמֶת) כִּי יָקִימוּ חֻקּוֹת אֱלֹהִים. וְאֵלֶּה חֻקּוֹת אֱלֹהִים יְבָאֲרֵם לְעַם יָבִין: רלא וּבְגָרֶשְׁכֶם הַנָּשִׁים וּמָלְאוּ יְמֵיהֶן (כַּמּוֹעֵד הָאָמוּר) וְהֶחֱזַקְתֶּם בָּהֶן בְּמֵישָׁרִים אוֹ שַׁלְּחוּן בְּמֵישָׁרִים, וְלֹא תַחֲזִיקוּ בָּהֶן בְּחֹזֶק יָד לַעֲבֹר חֹק[112]. וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כֵּן, הִנֵּה הֶחֱטִיא נַפְשׁוֹ וְלֹא תָשִׂימוּ אוֹתוֹת אֱלֹהִים[113] לְלַעַג וּזְכַרְתֶּם אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים אִתְּכֶם, וַאֲשֶׁר הוֹרִיד לָכֶם מִן הַסֵּפֶר וְהַחָכְמָה לְהַזְהִירְכֶם בָּם וִירֵאתֶם אֱלֹהִים, וִידַעְתֶּם כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ כֹּל: רלב וּבְגָרֶשְׁכֶם הַנָּשִׁים וּמָלְאוּ יְמֵיהֶן אַל תִּמְנָעוּן מִהְיוֹת לַאֲנָשִׁים, כִּי יֵאוֹתוּ אִישׁ לִרְעוּתוֹ כַּמִּשְׁפָּט. זֹאת הַמִּצְוָה לְהַזְהִיר בָּהּ אֶת הַמַּאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. זֶה הַבָּרוּר וְהַטָּהוֹר לָכֶם מִכֹּל. וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְאַתֶּם לֹא תֵדָעוּ: רלג וְהַיּוֹלְדוֹת (הַגְּרוּשׁוֹת) תֵּינֵקְנָה יַלְדֵיהֶן שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת, לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְמַלֹּאת יְמֵי-הַיְנִיקָה. וְעַל (הָאָב) אֲשֶׁר לוֹ יֻלַּד (לָתֵת) שְׁאֵרָן וּכְסוּתָן כַּמִּשְׁפָּט. אַךְ לֹא יַכְבִּידוּ עַל נֶפֶשׁ בִּלְתִּי אִם כַּאֲשֶׁר תּוּכַל שְׂאֵת. אַל תָּצֵרוּ לָאֵם בִּדְבַר יַלְדָּהּ וְלֹא לָ(אָב) אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בִּדְבַר יַלְדּוֹ וְכֵן לַיּוֹרֵשׁ. וְכִי יֹאבוּ שְׁנֵיהֶם לְגָמְלוֹ כִּי יֵאוֹתוּ וְנוֹעֲצוּ (יַחְדָּו) לֹא יִהְיֶה בָּהֶם עָוֹן. וְכִי תַחְפְּצוּ לָתֵת אֶת יַלְדֵיכֶם לְמֵינֶקֶת, לֹא יִהְיֶה בָּכֶם עָוֹן אִם תְּשַׁלְּמוּ אֵת אֲשֶׁר תִּתְּנוּ כַּמִּשְׁפָּט. וִירֵאתֶם אֶת אֱלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי רוֹאֶה אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: רלד וַאֲשֶׁר יָמוּתוּ מִכֶּם וְעָזְבוּ נָשִׁים, וְהוֹחִילוּ (הַנָּשִׁים) אַרְבָּעָה יְרָחִים וְעָשׂוֹר[114]. אַךְ בִּמְלֹאת יְמֵיהֶן לֹא יִהְיֶה בָּכֶם עָוֹן בַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה בְּנַפְשָׁן[115], וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: רלה וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עָוֹן בְּדַבֶּרְכֶם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה בַּנָּשִׁים לְקַחְתָּן אוֹ כִי תַצְפִּינוּ (הָגוּתְכֶם זֹאת) בִּלְבַבְכֶם יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת הָגוּתְכֶם בָּהֵן. וְאוּלָם אַל תִּיעָדוּן בַּסָּתֶר, כִּי אִם דַּבְּרוּ אֲלֵיהֶן דְּבָרִים כַּמִּשְׁפָּט: רלו וְלֹא תִכְרְתוּ אֶת בְּרִית הַנְּשׂוּאִין לִפְנֵי מְלֹאת הַיָּמִים כַּכָּתוּב, וּדְעוּ כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְגוּרוּ מפניו, וּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְאֶרֶךְ אַפָּיִם: רלז וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עָוֹן בְּגָרֶשְׁכֶם הַנָּשִׁים בְּטֶרֶם תָּבוֹאוּ אֲלֵיהֶן אוֹ נְקַבְתֶּם לָהֶן מֹהַר. וּנְתַתֶּם לָהֶן, אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּעֶרְכּוֹ וַאֲשֶׁר תִּקְצַר יָדוֹ כְּעֶרְכּוֹ, מַתָּת בְּמֵישָׁרִים. חֹק הוּא לְעוֹשֵׂי-הַטּוֹב: רלח אַךְ כִּי תְגָרְשׁוּן לִפְנֵי בוֹאֲכֶם אֲלֵיהֶן אַחֲרֵי אֲשֶׁר נְקַבְתֶּם לָהֶן מֹהַר, (וְהָיָה לָהֶן) מַחֲצִית מֵאֲשֶׁר נְקַבְתֶּם לָהֶן אִם לֹא כִּי תִמְחַלְנָה עַל חֵלֶק מֵהַמַּחֲצִית, אוֹ כִי יִמְחַל (הַבַּעַל) אֲשֶׁר בְּיָדוֹ בְּרִית הַנְּשׂוּאִין[116] (וְהוֹסִיף לָהֶן). וְאָכֵן קָרוֹב יוֹתֵר לְיִרְאַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר תִּמְחָלוּ. וְלֹא תִשְׁכְּחוּ מֵעֲשׂוֹת חֶסֶד בֵּינֵיכֶם, כִּי רוֹאֶה אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: רלט שִׁמְרוּ אֶת הַתְּפִלּוֹת וְהַתְּפִלָּה הַתִּיכוֹנָה[117], וַעֲמַדְתֶּם לִפְנֵי אֱלֹהִים נֶאֱמָנִים (לוֹ): רמ וְכִי תִפְחֲדוּ (וְהִתְפַּלַּלְתֶּם) הוֹלְכִים בָּרֶגֶל אוֹ רוֹכְבִים, וְאִם בֶּטַח תֵּשְׁבוּ, וּזְכַרְתֶּם אֶת אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר הוֹרָה אֶתְכֶם אֶת אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: רמא וַאֲשֶׁר יָמוּתוּ מִכֶּם וְעָזְבוּ נָשִׁים אַחֲרֵיהֶם, וְצִוּוּ לִנְשֵׁיהֶם מַתָּת דֵּי מִחְיָתָן עַד מְלֹאת שָׁנָה, מִבְּלִי הוֹצִיאָן (מִבֵּיתָן). וְכִי תֵצֶאנָה לִרְצוֹנָן, לֹא יִהְיֶה בָכֶם עָוֹן בִּגְלַל הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה בְּנַפְשָׁן לְפִי הַמִּשְׁפָּט. וֵאלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: רמב וְלַגְּרוּשׁוֹת מַתָּת כַּמִּשְׁפָּט. חֹק הוּא לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים רמג כָּכָה יְבָאֵר אֱלֹהִים לָכֶם אוֹתוֹתָיו לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ:

רמד הַאִם לֹא רָאִיתָ אֶת אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם, וְהֵם אֲלָפִים[118], מִפַּחַד הַמָּוֶת, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֱלֹהִים: “מוּתוּ”, וְאַחַר הֶחֱיָם, כִּי אֱלֹהִים בַּעַל חֶסֶד לִבְנֵי אָדָם. וְאוּלָם מַרְבִּית הָאָדָם לֹא יוֹדוּ: רמה וְנִלְחַמְתֶּם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: רמו מִי הוּא אֲשֶׁר יַלְוֶה אֶת אֱלֹהִים מִלְוָה טוֹבָה, וֶהֱשִׁיבָהּ לוֹ לְמִשְׁנֶה כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה[119], וֵאלֹהִים יִקְפֹּץ יָדוֹ וְיִפְתַּח וְאֵלָיו תּוּשָׁבוּ: רמז הַאִם לֹא רָאִיתָ אֶת הָעֵדָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי (יְמֵי) משֶׁה בְּאָמְרָם לְאַחַד נְבִיאֵיהֶם (לֵאמֹר): “הָקֵם לָנוּ מֶלֶךְ וְנִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים”. וַיֹּאמֶר: “הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר יוּכַל הֱיוֹת, כִּי לֹא תִלָּחֲמוּ כַּאֲשֶׁר תְּצֻוּוּ לְהִלָּחֵם”. וַיֹּאמְרוּ: “וּמַה לָּנוּ כִּי לֹא נִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וַאֲנַחְנוּ נֻשַּׁלְנוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵינוּ וּמִבָּנֵינוּ”. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ לְהִלָּחֵם, וַיִּפְנוּ עֹרֶף זוּלָתִי מְעַט מֵהֶם. וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת הַפּוֹשְׁעִים: רמח וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נְבִיאָם: “הִנֵּה הֵקִים עֲלֵיכֶם אֱלֹהִים אֶת טָאלוּת[120] לְמֶלֶךְ” וַיֹּאמְרוּ “אֵיךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וְלָנוּ יָאֲתָה הַמְּלוּכָה מֵאֲשֶׁר לוֹ, וְגַם עשֶׁר רַב לֹא נִתַּן לוֹ”. וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהִים בְּחָרוֹ לוֹ מִכֶּם, וַיֶּרֶב לוֹ דַעַת וְקוֹמָה, וֵאלֹהִים יִתֵּן מַלְכוּתוֹ לַאֲשֶׁר יִרְצֶה. וֵאלֹהִים רַב (חֶסֶד) וְיוֹדֵעַ (כֹּל)”: רמט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נְבִיאָם: “זֶה הָאוֹת כִּי לוֹ הַמְּלוּכָה, הִנֵּה יָבוֹא אֲלֵיכֶם הָאָרוֹן תּוֹכוֹ שְׁכִינָה”[121] מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם וּשְׁאֵרִית עֶזְבוֹן בֵּית משֶׁה וּבֵית אַהֲרֹן יִשָּׂאוּהוּ הַמַּלְאָכִים. וְזֶה לָכֶם הָאוֹת אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם“: רנ וַיְהִי בְּהַפְלִיג טָאלוּת עִם צִבְאוֹתָיו, וַיֹּאמֶר: ”הִנֵּה אֱלֹהִים מְנַסְּכֶם בְּנָהָר, וְהָיָה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ לֹא לִי הוּא[122], וַאֲשֶׁר לֹא יִטְעַם מִמֶנּוּ לִי הוּא, זוּלָתִי אֲשֶׁר יְגַמַּע מִיָּדוֹ“. וַיִּשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ זוּלָתִי מְעַט מֵהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עֲבָרוּהוּ הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אִתּוֹ, וַיֹּאמְרוּ: ”לֹא נוּכַל הַיּוֹם לְגָאלוּת[123] וְצִבְאוֹתָיו“, וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר חָשְׁבוּ (בֶאֱמֶת), כִּי יִמְצְאוּ אֶת אֱלֹהִים: ”כַּמָּה פְעָמִים גָּבַר הַמַּחֲנֶה הַמְעַט עַל הַמַּחֲנֶה הָרָב, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים. וֵאלֹהִים עִם הַמְיַחֲלִים (לוֹ)“: רנא וַיְהִי בְּעָרְכָם לִקְרַאת גָּאלוּת וְצִבְאוֹתָיו וַיֹּאמְרוּ: ”אֱלֹהֵינוּ, שְׁפֹךְ עָלֵינוּ אֹרֶךְ רוּחַ וְכוֹנֵן פְּעָמֵינוּ וְהַגְבִּירֵנוּ עַל הָעָם הַכּוֹפְרִים": רנב וַיִּגְּפוּם בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וַיַּהֲרֹג דָּוִד אֶת גָאלוּת, וַיִּתֶּן לוֹ אֱלֹהִים אֶת הַמְּלוּכָה וְהַחָכְמָה וַיְלַמְּדֵהוּ כַּאֲשֶׁר חָפֵץ, וְלוּלֵא עָצַר אֱלֹהִים בָּאֲנָשִׁים בְּאִישׁ עַל-יְדֵי רֵעֵהוּ, נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ, וְאוּלָם אֱלֹהִים בַּעַל-חֶסֶד לִבְנֵי אָדָם[124]: רנג אֵלֶּה אוֹתוֹת אֱלֹהִים נִקְרָאֵם לְפָנֶיךָ בָּאֱמֶת, כִּי אָכֵן מִן הַשְּׁלִיחִים אָתָּה: רנד אֵלֶּה הַשְּׁלִיחִים הִפְלֵינוּ מִקְצָתָם מִמִקְצָתָם. בָּהֶם אֲשֶׁר דִּבֶּר בּוֹ אֱלֹהִים, וַיָּרֶם מַעֲלַת מִקְצָתָם, וַנִּתֵּן לְיֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם אֶת הַמּוֹפְתִים, וַנְּאַמְּצֵהוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים לֹא רָבוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאוּ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאוּם הַמּוֹפְתִים. וְאוּלָם הֵם נֶחֶלְקוּ (בֵינֵיהֶם), וַיִּהְיוּ בָהֶם מַאֲמִינִים וְכוֹפְרִים. אַךְ לוּ חָפֵץ אֱלֹהִים לֹא רָבוּ, וְאוּלָם אֱלֹהִים כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה:

רנה הַמַּאֲמִינִים, פַּזְּרוּ (לָאֶבְיוֹנִים) מֵאֲשֶׁר חָלַקְנוּ לָכֶם, בְּטֶרֶם יָבוֹא יוֹם לֹא מִקָּח וּמִמְכָּר בּוֹ וְלֹא רֵעוּת וְלֹא תְפִלַּת מַפְגִּיעַ (לְנֶפֶשׁ), וְהַכּוֹפְרִים הֵם הַפּוֹשְׁעִים: רנו אֱלֹהִים אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו הַחַי וְהַקַּיָּם, לֹא תֹאחֲזֶנּוּ שֵׁנָה וְלֹא תְנוּמָה. לוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ. מִי הוּא אֲשֶׁר יַפְגִּיעַ (לְאִישׁ) לְפָנָיו אִם לֹא בִּרְצוֹנוֹ, יֵדַע אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם וְאֶת אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם וְלֹא יַשִּׂיגוּ מְאוּמָה מִדַּעְתּוֹ כִּי אִם כְּחֶפְצוֹ. כִּסְאוֹ מְלֹא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְלֹא תִכְבַּד עָלָיו שְׁמִירָתָם וְהוּא הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר: רנז אֵין אֹנֶס בַּדָּת, כְּבָר נִכְּרָה הַנְּכוֹחָה מִן הַתּוֹעָה, וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בְּ“טָאעוּת”[125] וְהֶאֱמִין בֵּאלֹהים, הֶחֱזִיק בַּיָּתֵד הַחֲזָקָה אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁבֵר. וֵאלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: רנח אֱלֹהִים מָגֵן לַמַּאֲמִינִים, יוֹצִיאֵם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה: רנט וְהַכּוֹפְרִים מָגִנֵּיהֶם הַ“טָּאעוּת”, יוֹצִיאוּם מֵאוֹרָה לַאֲפֵלָה. אֵלֶּה בְּנֵי גֵיהִנֹּם הֵמָּה, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ:

רס הַאִם לֹא רָאִיתָ אֶת (הָאִישׁ) אֲשֶׁר הִתְוַכַּח עִם אַבְרָהָם בִּדְבַר אֱלֹהָיו בַּאֲשֶׁר נָתַן לוֹ אֱלֹהִים אֶת הַמְּלוּכָה[126]. בֶּאֱמֹר אַבְרָהָם: “אֱלֹהַי הוּא אֲשֶׁר יְחַיֶּה וְיָמִית”, וַיֹּאמֶר: “אֲנִי אֲחַיֶּה וְאָמִית”. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: “הִנֵּה אֱלֹהִים יָבִיא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַמִּזְרָח, הֲבִיאֶנָּה אַתָּה מִן הַמַּעֲרָב”. וַיִּכָּלֵם הַכּוֹפֵר. וֵאלֹהִים לֹא יַנְחֶה אֶת הָעָם הַפּוֹשְׁעִים: רסא אוֹ כָאִישׁ[127] אֲשֶׁר עָבַר עַל פְּנֵי קִרְיָה שׁוֹמֵמָה עַל אָשְׁיוֹתֶיהָ, וַיֹּאמֶר: “אֵיכָה יְחַיֶּה אֱלֹהִים אֶת זֹאת אַחֲרֵי מוֹתָהּ”, וַיְמִיתֵהוּ אֱלֹהִים מְאַת שָׁנָה. אַחַר הֱקִימוֹ לִתְחִיָּה, וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “כַּמָּה הִתְמַהְמָהְתָּ” וַיֹּאמֶר: “הִתְמַהְמַהְתִּי יוֹם אוֹ מִקְצַת הַיּוֹם”. וַיֹּאמֶר: “לֹא כִּי הִתְמַהְמָהְתָּ מְאַת שָׁנָה, וְהַבֵּט אֶל מַאֲכָלְךָ וְאֶל מִשְׁתֶּיךָ לֹא שֻׁנּוּ[128] וְהַבֵּט אֶל חֲמוֹרְךָ. וּלְמַעַן שִׁיתְךָ אוֹת לִבנֵי-אָדָם (עָשִׂינוּ זֹאת). וְהַבֵּט אֶל הָעֲצָמוֹת, אֵיכָה נָקִים אוֹתָן אַחַר נַלְבִּישֵׁן בָּשָׂר”. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָרְאָה לָדַעַת, וַיֹּאמֶר: “יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים כֹּל יוּכָל: רסב וּבֶאֱמֹר אַבְרָהָם: ”אֱלֹהַי, הַרְאֵנִי אֵיכָה תְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים“. וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”הַאִם לֹא תַאֲמִין?“ וַיֹּאמֶר: אָכֵן (אַאֲמִין) וְאוּלָם לְמַעַן יֵרָגַע לְבָבִי”. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "קַח אֵפוֹא מִן הָעוֹף אַרְבָּעָה וַהֲבֵאתָם אֵלֶיךָ (וּבִתַּרְתָּם). וְשַׂמְתָּ עַל כָּל הַר בֶּתֶר מֵהֶם[129]. אַחֲרֵי כֵן תִּקְרָא אֲלֵיהֶם וּבָאוּ אֵלֶיךָ מְהֵרָה. וְדַע כִּי אֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם:

רסג מְשַׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ הוֹנָם בְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים כִּמְשַׁל גַּרְעִין אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים. בְּכָל שִׁבֹּלֶת מֵאָה גַּרְעִינִים, וֵאלֹהִים יָשִׁיב לְמִשְׁנֶה לֶאֲשֶׁר יַחְפֹּץ כִּי אֱלֹהִים רַב (חֶסֶד) וְיוֹדֵעַ (הַכֹּל): רסד אֵלֶּה אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ הוֹנָם בְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים וְלֹא יָבוֹאוּ אַחֲרֵי פַזְּרָם בְּתוֹכָחוֹת וּבְתַרְעֹמֶת[130] הִנֵּה שְׂכָרָם אֵת אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן: רסה דַּבֵּר טוֹבוֹת וַחֲנִינָה טוֹב מִצְּדָקָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אַחֲרֶיהָ תַּרְעֹמֶת, וֵאלֹהִים עָשִׁיר וְאֶרֶךְ אַפָּיִם: רסו הַמַּאֲמִינִים, אַל תָּשִׂימוּ לְאַל אֶת צִדְקוֹתֵיכֶם בְּתוֹכָחוֹת וְתַרְעֹמֶת, כָּאִישׁ אֲשֶׁר יְפַזֵּר הוֹנוֹ לְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם וְלֹא יַאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. מְשָׁלוֹ כְּחַלְמִישׁ צוּר וְ(שִׁכְבַת) עָפָר עָלָיו. וַיָּבוֹא עָלָיו גֶּשֶׁם מְטָרוֹת וַיַּעֲזֹב אוֹתוֹ צָחִיחַ. לֹא יִשְׁלְטוּ בִּמְאוּמָה מֵאֲשֶׁר רָכָשׁוּ. וֵאלֹהִים לֹא יַנְחֶה אֶת הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים: רסז וּמְשַׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ הוֹנָם בְּבַקְשָׁם אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים וּלְהָכִין לִבָּם[131] כִּמְשַׁל גַּנָּה עֲלֵי גִבְעָה יְבוֹאֶנָּה גֶשֶׁם מְטָרוֹת וְנָתְנָה פִּרְיָהּ לְמִשְׁנֶה. וְאִם לֹא יְבוֹאֶנָּה וְהָיָה הַטָּל. וֵאלֹהִים רוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: רסח הֲיִרְצֶה אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר תִּהְיֶה לוֹ גִנַּת עֲצֵי תָמָר וָגָפֶן יִמְשְׁכוּ תַּחְתֶּיהָ הַנְּהָרוֹת וְהָיָה לוֹ בָהּ מִכָּל פֶּרִי וּבָא בַיָּמִים וְלוֹ צֶאֱצָאִים רַכִּים וּפָגְעָה בָהּ סְעָרָה תּוֹכָהּ אֵשׁ וּשְׂרָפַתָּה? כָּכָה יְבָאֵר אֱלֹהִים לָכֶם אֶת הָאוֹתוֹת לְמַעַן תָּשִׁיבוּ אֶל לֵב: רסט הַמַּאֲמִינִים, פַּזְּרוּ מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר רְכַשְׁתֶּם וּמֵאֲשֶׁר הוֹצֵאנוּ לָכֶם מִן הָאָרֶץ, וְלֹא תְבַקְשׁוּ אֶת הַנִּמְאָס בּוֹ לְפַזְּרוֹ: רע אֲשֶׁר לֹא תִקָּחוּהוּ לְנַפְשְׁכֶם אִם לֹא בְהַעֲלִימְכֶם עָיִן. וּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים עָשִׁיר וּמְהֻלָּל: רעא הַשָּׂטָן יַפְחִידְכֶם בְּעֹנִי וִיצַוְּכֶם עַל הַתּוֹעֵבָה וֵאלֹהִים יַבְטִיחַ אֶתְכֶם חֲנִינָה מִלְּפָנָיו וָחֶסֶד. וֵאלֹהִים רַב (חֶסֶד): רעב יִתֵּן חָכְמָה לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַאֲשֶׁר נִתְּנָה לוֹ חָכְמָה לוֹ נִתְּנָה רֹב טוֹבָה, וְלֹא יָשִׂימוּ אֶל לֵב בִּלְתִּי אִם אַנְשֵׁי לֵבָב: רעג וְכָל אֲשֶׁר תְּפַזְּרוּ לִצְדָקָה וְכָל נֵדֶר אֲשֶׁר תִּדְּרוּ יֵדָעֶנּוּ אֱלֹהִים, וְאֵין לַפּוֹשְׁעִים כָּל מוֹשִׁיעַ. מַתָּן בְּגָלוּי טוֹב, אַךְ מַתָּן בַּסֵּתֶר אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָעֲנִיִּים טוֹב מִמֶּנּוּ לָכֶם, וְכִפֶּר לָכֶם מֵרָעוֹתֵיכֶם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: רעד לֹא עָלֶיךָ הַנְחוֹתָם מֵישָׁרִים, וְאוּלָם אֱלֹהִים יַנְחֶה אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְכָל טוּב אֲשֶׁר תְּפַזֵּרוּ, לְנַפְשְׁכֶם הוּא, וְלֹא תְפַזְּרוּ בִּלְתִּי אִם לְמַעַן בַּקֵּשׁ אֵת פְּנֵי אֱלֹהִים, וְכָל טוּב אֲשֶׁר תְּפַזְּרוּ יְשֻׁלַּם לָכֶם וְלֹא תֵעָשֵׁקוּ. לָעֲנִיִּים[132] אֲשֶׁר הוּצַר לָהֶם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, לֹא יוּכְלוּ עֲבֹר בָּאָרֶץ. בְּעַנְוָתָם יַחְשְׁבֵם הַבַּעַר לַעֲשִׁירִים. תַּכִּירֵם בְּאוֹתוֹתֵיהֶם. לֹא יִפְצְרוּ בְאִישׁ בְּשָׁאֲלָם (מִמֶּנּוּ). וְכָל טוּב אֲשֶׁר תְּפַזְּרוּ יֵדָעֶנּוּ אֱלֹהִים: רעה אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ הוֹנָם לַיְלָה וָיוֹם, בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, לָהֶם שְׂכָרָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן:

רעו אֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאכְלוּ מִן הַתַּרְבִּית לֹא יָקוּמוּ, כִּי אִם כַּאֲשֶׁר יָקוּם (הָאִישׁ) אֲשֶׁר יִפְגָּעֶנוּ הַשָּׂטָן בְּנָגְעוֹ בוֹ. זֹאת (לָהֶם) יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ: “הֵן כַּמִּקָּח וְכַמִּמְכָּר כַּתַּרְבִּית”. וְאוּלָם אֱלֹהִים הִתִּיר אֶת הַמִּקָּח וְהַמִּמְכָּר וְאֶת הַתַּרְבִּית אָסָר. וַאֲשֶׁר יַזְהִירֶנּוּ אֱלֹהָיו וְחָדַל, וְהָיָה לוֹ אֲשֶׁר (לָקַח) לִפְנֵי כֵן[133], וּמִשְׁפָּטוֹ אֶת אֱלֹהִים. אַךְ אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ (וְלָקְחוּ תַּרְבִּית), אֵלֶּה בְּנֵי גֵיהִנֹּם הֵמָּה, לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְתוֹכָהּ: רעז יַכְחִיד אֱלֹהִים אֶת הַתַּרְבִּית וְהִרְבָּה אֶת (הוֹן עוֹשֵׂי) הַצְּדָקוֹת, וֵאלֹהִים לֹא יֹאהַב כָּל כּוֹפֵר פּוֹשֵׁעַ. אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר וַיַּעַרְכוּ הַתְּפִלָּה וַיְפַזְּרוּ לָאֶבְיוֹנִים הֵמָּה שְׂכָרָם אֵת אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן: רעח הַמַּאֲמִינִים, יְראוּ אֶת אֱלֹהִים וְהַשְׁמִיטוּ אֵת אֲשֶׁר נִשְׁאַר[134] מִן הַתַּרְבִּית, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: רעט וְאִם לֹא תַעֲשׂוּ (כֵן), הִנֵּה שִׁמְעוּ, מִלְחָמָה לֵאלֹהִים וְלִשְׁלִיחוֹ (בָּכֶם). אַךְ כִּי תָשׁוּבוּ, וְהָיָה לָכֶם הוֹנְכֶם בְּרֹאשׁוֹ, לֹא תַעַשְׁקוּ וְלֹא תֵעָשֵׁקוּ: רפ וְכִי יִהְיֶה אִישׁ מָצוֹק, וְהַאֲרַכְתֶּם לוֹ עַד אֲשֶׁר יִרְחַב לוֹ, וְכִי תַעֲשׂוּ צְדָקָה[135], טוֹב לָכֶם, לוּ יְדַעְתֶּם: רפא וִירֵאתֶם יוֹם תּוּשְׁבוּ בוֹ אֶל אֱלֹהִים, אָז תְּשֻׁלַּם כָּל נֶפֶשׁ כְּפָעֳלָהּ וְהֵם לֹא יֵעָשֵׁקוּ:

רפב הַמַּאֲמִינִים, כִּי תַלְווּ אִישׁ אֶת אָחִיו עַד עֵת מוֹעֵד, וּכְתַבְתֶּם הַמִּלְוָה, וּכְתָבָהּ סוֹפֵר בֵּינֵיכֶם בְּצֶדֶק. וְלֹא יְמָאֵן סוֹפֵר מִכְּתֹב כַּאֲשֶׁר הוֹרָהוּ אֱלֹהִים, וְכָתַב. וְהִכְתִּיב הַלֹּוֶה. וְיָרֵא אֵת אֱלֹהִים אֲדוֹנָיו וְלֹא יַפִּיל דָּבָר. אַךְ אִם יִהְיֶה הַלֹּוֶה חֲסַר-דַּעַת או חַלָּשׁ, אוֹ כִּי לֹא יוּכַל לְהַכְתִּיב, וְהִכְתִּיב הַבָּא תַחְתָּיו בְּצֶדֶק. וְהַעִידוֹתֶם שְׁנַיִם עֵדִים מִכֶּם מִן הַגְּבָרִים, וְאִם לֹא יִהְיוּ שְׁנֵי גְבָרִים, וְהָיוּ גֶּבֶר וּשְׁתֵּי נשים אֲשֶׁר תִּכְשַׁרְנָה לִפְנֵיכֶם לְעֵדוּת, וְהָיָה כִּי תִשְׁגֶּה אַחַת מֵהֵנָּה וְהִזְכִּירָה הָאַחַת מֵהֶן אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְלֹא יְמָאֲנוּ הָעֵדִים בְּהִקָּרְאָם (לְהָעִיד). וְלֹא תָבוּזוּ מִכְּתֹב קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה עַד לְעֵת מוֹעֲדָהּ. הוּא יָשָׁר יוֹתֵר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְנָכוֹן יוֹתֵר לְקַיֵּם הָעֵדוּת וְקָרוֹב יוֹתֵר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹאוּ בְּסָפֵק. אַךְ כִּי יִהְיֶה הַקִּנְיָן לִפְנֵיכֶם, תִּמְסְרוּהוּ מִיָּד לְיָד בֵּינֵיכֶם, לֹא יִהְיֶה בָכֶם עָוֹן אִם לֹא תִכְתְּבוּהוּ, וְהַעִידוֹתֶם עֵדִים בְּמָכְרְכֶם אִישׁ לְאָחִיו וְלֹא תָצֵרוּ לַסּוֹפֵר וְלָעֵדִים, כִּי אִם כֹּה תַּעֲשׂוּ וְהָיָה בָכֶם חֵטְא. וִיראוּ אֶת אֱלֹהִים. וֵאלֹהִים מְלַמֶּדְכֶם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ כֹּל: רפג וְכִי תִהְיוּ בַּדָּרֶךְ וְלֹא תִמְצְאוּ סוֹפֵר וַחֲבַלְתֶּם חָבוֹל. וְכִי תַפְקִידוּ אִישׁ מִכֶּם (פִּקָּדוֹן) בְּיַד רֵעֵהוּ, וְהֵשִׁיב הָאִישׁ אֲשֶׁר הִפְקִידוּ בְיָדוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן, וְיָרֵא אֵת אֱלֹהִים אֲדוֹנָיו, וְלֹא תַעֲלִימוּ אֶת הָעֵדוּת. וַאֲשֶׁר יַעֲלִימֶנָּה, הִנֵּה רָעָה בִּלְבָבוֹ, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: רפד לֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְאִם תְּגַלּוּ אֲשֶׁר בנפשכם אוֹ כִּי תַסְתִּירוּהוּ, יְבִיאֲכֶם אֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט עָלָיו. וְסָלַח לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְאֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲנשׁ. וֵאלֹהִים הַכֹּל יוּכָל:

רפה יַאֲמֵן הַשָּׁלִיחַ בַּאֲשֶׁר הוּרַד מֵאֵת אֱלֹהָיו, וְהַמַּאֲמִינִים כֻּלָּם יַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וּבְמַלְאָכָיו וּבִסְפָרָיו וּבִשְׁלִיחָיו (וְאָמְרוּ): “לֹא נַבְדִּיל בֵּין שָׁלִיחַ לְשָׁלִיחַ מִשְּׁלִיחָיו”[136], וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְנַקְשִׁיב. לִסְלִיחָתְךָ (נְצַפֶּה) אֱלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ הַדֶּרֶךְ (אֲשֶׁר נָשׁוּב)”: רפו לֹא יַכְבִּיד אֱלֹהִים עַל נֶפֶשׁ בִּלְתִּי אִם כַּאֲשֶׁר תּוּכַל שְׂאֵת כְּפָעֳלָהּ יוּשַׁב לָהּ אִם טוֹב וְאִם רָע. אֱלֹהֵינוּ, אַל תָּשֵׂם עָלֵינוּ מַשָּׂא כָּבֵד כַּאֲשֶׁר שַׂמְתּוֹ עַל אֲשֶׁר הָיוּ מִלְּפָנֵינוּ[137]. אֱלֹהֵינוּ, אַל תַּעֲמֵס עָלֵינוּ אֵת אֲשֶׁר לֹא נוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ, וְסָלַחְתָּ לָּנוּ וּמָחַלְתָּ לָּנוּ וְרִחַמְתָּנוּ, כִּי אַתָּה מָגִנֵּנוּ, וְהַגְבִּירֵנוּ עַל הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים:

פָּרָשַׁת בֵּית-עַמְרָם[138]

נִתְּנָה בְאַלְמַדִינָהּ וּפְסוּקֶיהָ מָאתַיִם.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א. ל. מ. א אֱלֹהִים אֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדָיו הַחַי וְהַקַּיָּם: ב הוֹרִיד עַל יָדְךָ אֶת הַסֵּפֶר בָּאֱמֶת לְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר (הוּרַד) לְפָנָיו[139] וַיּוֹרֶד אֶת הַתּוֹרָה וְאֵת הָאִנְגִ’יל[140] לְפָנָיו, אֹרַח מֵישָׁרִים לִבְנֵי אָדָם, וַיּוֹרֶד אֶת הַ“פֻּרְקָאן”: ג אָכֵן הַמְכֵחֲשִׁים בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים לָהֶם עֹנֶשׁ כָּבֵד מְאֹד. וֵאֱלֹהִים גִּבּוֹר וּבַעַל נְקָמוֹת: ד הִנֵּה אֱלֹהִים לֹא יִסָּתֵר מִמֶּנּוּ דָּבָר לֹא בָאָרֶץ וְלֹא בַשָּׁמַיִם. הוּא אֲשֶׁר יִצָּרְכֶם בַּבֶּטֶן כְּחֶפְצוֹ. אֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדָיו הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם: ה הוּא אֲשֶׁר הוֹרִיד עַל יָדְךָ אֶת הַסֵּפֶר (חֵלֶק) מִמֶּנּוּ אוֹתוֹת מְבֹאָרִים, הֵם אֵם הַסֵּפֶר וְחֵלֶק בִּמְשָׁלִים. וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר לְבָבָם יָסוּר, יֵלְכוּ אַחֲרֵי הַנִּדְמֶה (לָהֶם) בוֹ, בְּבַקְשָׁם לְהַדִּיחַ (מֵאַחֲרֵי אֱלֹהִים) וּבְבַקְשָׁם פֵּשֶׁר (תַּעֲלוּמָתוֹ). אַךְ לֹא יֵדַע פֵּשֶׁר (תַּעֲלוּמָתוֹ) בִּלְתִּי אִם אֱלֹהִים וְאָכֵן הַיּוֹדְעִים דַּעַת נְכוֹנָה יֹאמְרוּ: “מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בוֹ. כֻּלּוֹ מֵאֵת אֱלֹהֵינו”, וְלֹא יָשִׂימוּ אֶל לֵב בִּלְתִּי אִם אַנְשֵׁי לֵבָב: ו אֱלֹהֵינו, אֶל תַּט לִבֵּנוּ (מֵאַחֲרֶיךָ) אַחֲרֵי אֲשֶׁר נְחִיתָנוּ, וְתֶן לָנוּ מִלְּפָנֶיךָ רַחֲמִים כִּי אַתָּה אַתָּה הַנּוֹתֵן: ז אֱלֹהֵינו אַתָּה הוּא הָאוֹסֵף אֶת בְּנֵי הָאָדָם לְיוֹם אֵין סָפֵק בּוֹ כִּי אֱלֹהִים לֹא יָפֵר דְּבָרוֹ: ח אָכֵן הַכּוֹפְרִים לֹא יוֹעִילוּם לֹא הוֹנָם וְלֹא יַלְדֵיהֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים בִּמְאוּמָה, וְאֵלֶּה הֵם מָאֲכֹלֶת גֵּיהִנֹּם: ט כְּמִנְהָג בֵּית פַּרְעֹה וַאֲשֶׁר (קָמוּ) מִלִּפְנֵיהֶם. כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ וַיְיַסְּרֵם אֱלֹהִים בְּחַטֹּאותֵיהֶם. וּמוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד: י אֱמֹר לַכּוֹפְרִים: גָּבוֹר יִגְבְּרוּ עֲלֵיכֶם וְאֶל גֵּיהִנֹּם וְרַע הַיָּצוּעַ: יא כְּבָר הָיָה לָכֶם אוֹת בְּמַחֲנַיִם נִפְגָּשׁוּ[141]. הַמַּחֲנֶה הָאַחַת תִּלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְהַשְּׁנִיָּה כּוֹפֶרֶת, יִרְאוּם[142] פִּי שְׁנַיִם מֵהֶם לְמַרְאֵה עֵינָיִם. כִּי אֱלֹהִים יְאַמֵּץ בִּתְשׁוּעָתוֹ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. אָכֵן אוֹת בָּזֶה לְאַנְשֵׁי-רְאוֹת:

יב מְתֻקָּן הוּא לִבְנֵי-הָאָדָם חֵשֶׁק הַתַּאֲווֹת לְנָשִׁים וּלְבָנִים וּלְאוֹצְרוֹת זָהָב וָכֶסֶף הַצְּבוּרִים וְלִמְצֻיְּנֵי הַסּוּסִים וְלַמִּקְנֶה וְלַשָּׂדֶה. אֵלֶּה הֵם מַתַּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאוּלָם אֶת אֱלֹהִים שִׁיבַת (הָאָדָם) הַנָּאָה מִכָּל[143]: יג אֱמֹר: הַאַגִּיד לָכֶם (מַה) טּוֹב מֵהֶם? – לַאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת אֱלֹהִים, לָהֶם (נָכוֹנוּ) אֶת אֱלֹהִים גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָן וְנָשִׁים טְהוֹרוֹת וְרָצוֹן מֵאֵת אֱלֹהִים. וֵאֱלֹהִים רוֹאֶה אֵת הָעוֹבְדִים (אוֹתוֹ): יד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ: “אֱלֹהֵינו הִנֵּה הֶאֱמַנּוּ וְסָלַחְתָּ לְחַטֹּאותֵינוּ וּפַלְּטֵנוּ מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם”: וְהַמְּפַזְּרִים לָאֶבְיוֹנִים וְהַמִּתְפַּלְּלִים לִסְלִיחָה בַּשָּׁחַר": טז הֵעִיד אֱלֹהִים כִּי אֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדָיו, וְהַמַּלְאָכִים וְאַנְשֵׁי הַדַּעַת (יָעִידוּ כֵּן). פּוֹעֵל צֶדֶק אֵין אֱלֹהַּ מִבַּלְעָדָיו הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם:

יז אָכֵן הַדָּת בְּעֵינֵי אֱלֹהִים הִיא “הָאִסְלָאם” וְלֹא נֶחֶלְקוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר כִּי-אִם אַחֲרֵי בוֹא אֲלֵיהֶם הַדָּעַת[144] מִקִּנְאָתָם זֶה בָּזֶה, וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים, הִנֵּה אֱלֹהִים מְהִיר חֶשְׁבּוֹן: יח וְכִי יִתְוַכְּחוּ עִמְּךָ וְאָמַרְתָּ: “אֶל אֱלֹהִים אַשְׁלִים נַפְשִׁי (אָנֹכִי) וְכָל הַהוֹלְכִים אַחֲרָי”: יט וְאֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר וְלַבּוֹעֲרִים[145] אֱמֹר: “הַתְּמִימִים אַתֶּם (עִם אֱלֹהִים)? וְהָיָה אִם תְּמִימִים (יִהְיוּ עִמּוֹ), כִּי אָז אֻשְּׁרוּ בְדָרֶךְ, וְאִם יִפְנוּ עֹרֶף אֵין עָלֶיךָ בִּלְתִּי אִם לְהַזְהִיר (אוֹתָם). וֵאֱלֹהִים מַבִּיט אֶל הָעוֹבְדִים (אוֹתוֹ): כ אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר יְכַחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים וְהָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים בְּלִי מִשְׁפָּט וְהָרְגוּ אֶת אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְצַוּוּם עַל הַצֶּדֶק, אֵלֶּה הוֹדִיעֵם כִּי עָנְשָׁם דְּאָבָה: כא אֵלֶּה מֵאָפַע מַעֲשֵׂיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לָהֶם כָּל מוֹשִׁיעַ: כב הַאִם לֹא רָאִיתָ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם חֵלֶק מִן הַסֵּפֶר אֲשֶׁר בְּהִקָּרְאָם אֶל סֵפֶר אֱלֹהִים לְמַעַן יִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם, פָּנְתָה פְּלַגָּה מֵהֶם עֹרֶף וַיִּרְחָקוּ: כג זֹאת עֵקֶב אֲשֶׁר אָמְרוּ ”לֹא תִגַּע עָלֵינוּ אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם בִּלְתִּי אִם מִסְפַּר יָמִים“. וַיַּתְעֵם בְּדָתָם הַדָּבָר אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם: כד וְאוּלָם אֵיכָה (יִהְיֶה) כַּאֲשֶׁר נֶאֱסֹף אוֹתָם לְיוֹם אֵין סָפֵק בּוֹ, וְשֻׁלְּמָה כָּל נֶפֶשׁ כְּפָעֳלָהּ. וְהֵם לֹא יֵעָשֵׁקוּ: כה אֱמֹר: אֱלֹהִים, אֲדוֹן הַמְּלוּכָה, תִּתֵּן אֵת הַמְּלוּכָה לַאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְתִקְרַע אֶת הַמְּלוּכָה מִיָּד (הָאִישׁ) אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְתִתֵּן עֹז לַאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְתַשְׁפִּיל אֵת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ. בְּיָדְךָ הַטּוֹב כִּי אַתָּה הַכֹּל יָכוֹל: כו תָּבִיא אֶת הַלַּיְלָה בְּתוֹךְ הַיּוֹם וְתָבִיא אֶת הַיּוֹם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה, וְתוֹצִיא אֶת הַחַי מִן הַמֵּת וְתוֹצִיא אֶת הַמֵּת מִן הֶחָי וּתְכַלְכֵּל אֶת אֲשֶׁר תִּרְצֶה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן: כז אַל יִקְחוּ הַמַּאֲמִינִים לְמָגֵן לָהֶם אֶת הַכּוֹפְרִים מִבַּלְעֲדֵי הַמַּאֲמִינִים. וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה זֹאת אֵין לוֹ בֵּאלֹהִים דָּבָר[146], בִּלְתִּי אִם כִּי תִּירְאוּ מֵהֶם יִרְאָה גְּדוֹלָה. וֵאלֹהִים יַזְהִירְכֶם מִמֶּנּוּ וְאֶל אֱלֹהִים הַדֶּרֶךְ (אֲשֶׁר נָשׁוּב). אֱמֹר: אִם תַּסְתִּירוּ אֲשֶׁר בְּלִבְּכֶם אוֹ תְגַלּוּהוּ אֱלֹהִים יֵדָעֶנּוּ. כֵּן יֵדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וֵאֱלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל: כח בַּיּוֹם אֲשֶׁר תִּמְצָא כָּל נֶפֶשׁ לְפָנֶיהָ אֶת כָּל פֹּעַל אֲשֶׁר עָשְׂתָה אִם טוֹב וְאִם רַע. תְּבַקֵּשׁ, לוּ יִהְיֶה בֵּינוֹ וּבֵינָהּ מֶרְחָק רָב. וֵאֱלֹהִים יַזְהִירְכֶם מִמֶּנּוּ, וֵאֱלֹהִים טוֹב לָעוֹבְדִים (אוֹתוֹ): כט אֱמֹר: אִם יֶשְׁכֶם אוֹהֲבִים אֶת אֱלֹהִים, לְכוּ אַחֲרָי וַאֲהֶבְכֶם אֱלֹהִים וְסָלַח לְחַטֹּאותֵיכֶם. וֵאֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם. אֱמֹר: שִׁמְעוּ בְקוֹל אֱלֹהִים וְהַשָּׁלִיחַ”. וְהָיָה כִּי יִפְנוּ עֹרֶף[147], הִנֵּה לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֵת הַכּוֹפְרִים:

ל הִנֵּה בָּחַר אֱלֹהִים בְּאָדָם וּבְנֹחַ וּבְבֵית אַבְרָהָם וּבְבֵית עַמְרָם מִכָּל הָאָדָם. צֶאֱצָאִים הֵמָּה זֶה לָזֶה. וֵאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: לא בֶּאֱמֹר אֵשֶׁת עַמְרָם: “אֱלֹהַי, הִנֵּה נָדַרְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר בְּבִטְנִי, לְךָ הוּא. וְרָצִיתָ אוֹתוֹ מִיָּדִי, כִּי אַתָּה הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ”. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתָהּ, וַתֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, נְקֵבָה יָלַדְתִּי – וֵאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר יָלְדָה, כִּי לֹא כַּזָּכָר הַנְּקֵבָה – וָאֶקְרָא אֶת שְׁמָהּ מִרְיָם[148], וְאוֹתְךָ אָשִׂים מַחֲסֶהָ וּמַחֲסֵה צֶאֱצָאֶיהָ מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר”: לב וַיִּרֶץ אוֹתָהּ אֱלֹהִים מִיָּדָהּ. וַיְרַבָּה וַיְגַדְּלָהּ וַתְּהִי כְּנֶטַע חֶמֶד. וַיְמַן לָהּ אֶת זְכַרְיָה לְאוֹמֵן[149]. מִדֵּי בּוֹא אֵלֶיהָ זְכַרְיָה אֶל הַתָּא, יִמְצָא אִתָּה מָזוֹן. וַיֹּאמֶר: “מִרְיָם, מֵאַיִן לְךָ זֶה?” וַתֹּאמֶר: “מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא, כִּי אֱלֹהִים יְכַלְכֵּל אֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן”: לג שָׁמָּה[150] קָרָא זְכַרְיָה אֶל אֱלֹהָיו, וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, הָבָה-לִּי מִלְּפָנֶיךָ זֶרַע טוֹב, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה”. וַיִּקְרְאוּ אֵלָיו הַמַּלְאָכִים וְהוּא עוֹמֵד בַּתָּא וּמִתְפַּלֵּל (לֵאמֹר): לד “הִנֵּה אֱלֹהִים מְבַשֶּׂרְךָ בְּ(בֵן) יַחְיָה (שְׁמוֹ)[151], יְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר (אֲשֶׁר בָּא) מֵאֵת אֱלֹהִים, וְנִכְבָּד (יִהְיֶה) וְנָזִיר וְנָבִיא מִן הַיְּשָׁרִים”: לה וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, אֵיכָה יִהְיֶה לִי בֵּן, וַאֲנִי בָּאתִי בַּיָּמִים וְאִשְׁתִּי עֲקָרָה”. וַיֹּאמַר: “כָּכָה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”: לו וַיֹּאמֶר (זְכַרְיָה): אֱלֹהַי, “עֲשֵׂה לִי אוֹת”. וַיֹּאמֶר: אוֹתְךָ הוּא אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֶת בְּנֵי הָאָדָם שְׁלֹשֶׁת יָמִים בִּלְתִּי אִם בְּרֶמֶז, וְהַרְבֵּה לִזְכֹּר אֶת אֱלהֶיךָ וְשַׁבַּח עֶרֶב וָבֹקֶר לז וּבֶאֱמֹר[152] הַמַּלְאָכִים: “מִרְיָם, הֵנָּה, בָחַר בָּךְ אֱלֹהִים וַיְטַהֵר אוֹתָךְ וַיִּבְחַר בְּךָ מִכָּל הָאָדָם: לח מִרְיָם, הִכָּנְעִי אֶל אֱלֹהַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי וְכִרְעִי עִם הַכּוֹרְעִים”: לט זֶה הוּא מִדִּבְרֵי הַתַּעֲלוּמָה אֲשֶׁר נְגַלֶּה לָךְ, כִּי לֹא הָיִיתָ עִמָּם בְּהַשְׁלִיכָם אֶת מַקְלוֹתָם (לְהַפִּיל גּוֹרָל), מִי מֵהֶם יִהְיֶה אוֹמֵן אֶת מִרְיָם, וְלֹא הָיִיתָ עִמָּם בְּרִיבָם בֵּינֵיהֶם: מ בֶּאֱמֹר הַמַּלְאָכִים: “מִרְיָם, הִנֵּה אֱלֹהִים מְבַשְּׂרֵךְ כִּי (בֵּן יֻלַּד לָךְ) עַל-פִּי דִּבֵּר מֵאִתּוֹ, שְׁמוֹ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם, נְשׂוּא פָנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וּמִן הַמְקֹרָבִים (לֵאלֹהִים) מא וְדִבֶּר אֶל הָאֲנָשִׁים בְּעוֹדוֹ בַּעֲרִיסָתוֹ וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל וּמִן, הַיְּשָׁרִים (יִהְיֶה): מב וַתֹּאמֶר: ”אֱלֹהַי, אֵיכָה יִהְיֶה לִּי בֵּן וְאִישׁ לֹא בָא אֵלַי“. וַיֹּאמֶר: כָּכָה יִבְרָא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְכִי יִגְזַר אֹמֶר, אַךְ יֹאמַר לוֹ: ”הֱוֵה“ וְהָיָה מג וְלִמֵּד אוֹתוֹ אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת הֶחָכְמָה וְהַתּוֹרָה וְהָאִנְגִ’יל. וְשָׁלִיחַ (יִהְיֶה) לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (לֵאמֹר): ”הִנֵּה בָּאתִי אֲלֵיכֶם בְּאוֹת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם. הִנֵּה אֶצֹּר לָכֶם מִן הַטִּיט כִּדְמוּת הָעוֹף וְנָפַחְתִּי בוֹ רוּחַ וְהָיָה, לְעוֹף בִּרְצוֹן, אֱלֹהִים. וְרִפֵּאתִי אֶת הָעִוֵּר מִלֵּדָה וְאֶת הַמְּצֹרָע וְהֶחֱיֵיתִי אֶת הַמֵּתִים, בִּרְצוֹן, אֱלֹהִים, וְהוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ וְאֵת אֲשֶׁר תֶּאֶצְרוּ בְּבָתֵּיכֶם. אָכֵן אוֹת הוּא בָּזֶה לָכֶם, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: מד וּלְקַיֵּם בָּאתִי אֵת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר (נִתְּנָה) לְפָנַי, וּלְהַתִּיר לָכֶם מִקְצָת מֵאֲשֶׁר נֶאֱסַר עֲלֵיכֶם. וָאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּאוֹת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם וִירֵאתֶם אֱלֹהִים וּשְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי, כִּי אֱלֹהִים הוּא אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵיכֶם, וַעֲבַדְתֶּם אוֹתוֹ. זֶה אֹרַח מֵישָׁרִים“: מה וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִרְגִּישׁ יֵשׁוּ בְּכַחֲשָׁם, אָמַר: ”מִי (יִהְיֶה) בְּעוֹזְרַי לֵאלֹהִים?“ וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים[153]: אֲנַחְנוּ (נִהְיֶה) הָעוֹזְרִים לֵאלֹהִים. הֶאֱמַנּוּ בֵאלֹהִים, הָעֵד אֵפוֹא כִּי תְּמִימִים אֲנַחְנוּ (עִם אֱלֹהִים): מו אֱלֹהֵינו, הֶאֱמַנּוּ בַּאֲשֶׁר הוֹרַדְתָּ[154] וַנֵּלֵךְ אַחֲרֵי הַשָּׁלִיחַ, כָּתְבֵנוּ אֵפוֹא עִם הַמְעִידִים[155]”: וַיָּזֹמּוּ מְזִמָּה, וַיָּזָם אֱלֹהִים מְזִמָּה. וֵאֱלֹהִים הַמֵּיטִיב (לָזֹם) בַּזּוֹמְמִים: מח בֶּאֶמֹר אֱלֹהִים: “יֵשׁוּ, הִנֵּה אָנֹכִי מֵמִית אוֹתְךָ וְרוֹמַמְתִּיךָ אֵלַי וְחִלַּצְתִּי אוֹתְךָ מִן הַכּוֹפְרִים וְנָתַתִּי אֶת הַהוֹלְכִים אַחֲרֶיךָ עֶלְיוֹן עַל הַכּוֹפְרִים עַד לְיוֹם הַתְּקוּמָה, וְאָז תִּהְיֶה תְשׁוּבַתְכֶם אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּינֵיכֶם בַּאֲשֶׁר נֶחֱלַקְתֶּם בּוֹ: מט אַךְ אֵת אֲשֶׁר כָּפְרוּ וְיִסַּרְתִּים מוּסָר כָּבֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לָהֶם כָּל עוֹזֵר: נ וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, לָהֶם יְשַׁלֵּם שְׂכָרָם, וֵאֱלֹהִים לֹא יֹאהַב אֶת הַפּוֹשְׁעִים: נא זֶה הוּא אֲשֶׁר נִקְרָא אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ מִן הָאוֹתוֹת וְהַהַזְהָרָה (הַמְּלֵאָה) חָכְמָה: נב הִנֵּה מְשַׁל יֵשׁוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים כִּמְשַׁל אָדָם אֲשֶׁר יְצָרוֹ מֵעָפָר וַיֹּאמֶר לוֹ: ”הֱוֵה“, וַיֶּהִי: הָאֶמֶת (הִיא זֹאת) מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּסֵּעֲפִים[156]: נד וּלְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר יִתְוַכְּחוּ עִמְּךָ עַל אוֹדוֹתָיו[157] אַחֲרֵי בּוֹא אֵלֶיךָ הַדָּעַת אֱמֹר: ”הָבוּ נַקְהִילָה אֶת בָּנֵינוּ וְאֶת בְּנֵיכֶם אֶת נָשֵׁינוּ וְאֶת נְשֵׁיכֶם וְאוֹתָנוּ וְאֶתְכֶם וְעָבַרְנוּ בְּאָלָה וְנָשִׂימָה קִלְלַת אֱלֹהִים עַל הַמְּשַׁקְּרִים[158]: נה אָמְנָם כֵּן קָרָה הַדָּבָר בֶּאֱמֶת, וְאֵין כָּל אֱלֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים. וְאָכֵן אֱלֹהִים הוּא הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם: נו וְכִי יִפְנוּ עֹרֶף, הִנֵּה יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת עוֹשֵׂי הָרָעָה:

נז אֱמֹר: “הוֹי אַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר, בּוֹאוּ אֶל דָּבָר נִשְׁוֶה בּוֹ אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, (וְהוּא), אֲשֶׁר לֹא נַעֲבֹד מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים וְלֹא נְשַׁתֵּף בּוֹ דָּבָר וַאֲשֶׁר לֹא יִקַּח אִישׁ מִקְצָתֵנוּ אֶת קְצָתֵנוּ לֵאלֹהִים לוֹ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים[159]. אַךְ כִּי יִפְנוּ עֹרֶף וַאֲמַרְתֶּם: ”הָעִידוּ כִּי תְמִימִים אֲנַחְנוּ (עִם אֱלֹהִים)“: נח הוֹי אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, לָמָּה זֶה תִּתְוַכְּחוּ עִמָּנוּ בִּדְבַר אַבְרָהָם. הֵן הַתּוֹרָה וְהָאִנְגִ’יל לֹא הוּרְדוּ בִּלְתִּי אִם אַחֲרָיו. הַאִם לֹא תַּשְׂכִּילוּ?: נט הֲלֹא תִּתְוַכְּחוּ בְּדָבָר אֲשֶׁר דַּעַת לָכֶם בּוֹ, וְלָמָּה תִּתְוַכְּחוּ בְּדָבָר אֲשֶׁר אֵין לָכֶם דַּעַת בּוֹ. אָכֵן אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְאַתֶּם לֹא תֵדָעוּ: לֹא הָיָה אַבְרָהָם לֹא יְהוּדִי וְלֹא נוֹצְרִי וְאוּלָם הָיָה ”חָנִיף“[160] תָּמִים עִם אֱלֹהִים וְלֹא הָיָה מִן הַמְשַׁתְּפִים: סא אָכֵן הַקְּרוֹבִים בִּבְנֵי-הָאָדָם לְאַבְרָהָם הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו וְאַחֲרֵי הַנָּבִיא הַזֶּה[161] וְהַמַּאֲמִינִים, וֵאֱלֹהִים מָגֵן לַמַּאֲמִינִים: סב עֵדָה מֵאַנְשֵׁי הַסֵּפֶר תְּבַקֵּשׁ, לוּ (יָכְלָה) לְהַתְעוֹתְכֶם, אַךְ לֹא יַתְעוּ בִּלְתִּי אִם אֶת נַפְשׁוֹתָם וְלֹא יָחוּשׁוּ: סג הוֹי אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, לָמָּה זֶה תְּכַחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים וְאַתֶּם עֵדִים: סד הוֹי אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, לָמָּה זֶה תַּלְבִּישׁוּ אֶת הָאֱמֶת בַּשָּׁקֶר, וְהֶעֱלַמְתֶּם אֶת הָאֱמֶת וְאַתֶּם יוֹדְעִים: סה אָמְרָה עֵדָה מֵאַנְשֵׁי הַסֵּפֶר: ”הַאֲמִינוּ בַּדָּבָר אֲשֶׁר הוּרַד לַמַּאֲמִינִים בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְכַחֲשׁוּ בוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ לְמַעַן יָשׁוּבוּ[162]: סו וְאַל תַּאֲמִינוּ בִּלְתִּי אִם לָזֶה אֲשֶׁר יֵלֵךְ בְּדַתְכֶם“. אֱמֹר: ”אָכֵן אֹרַח הַמֵּשָׁרִים הוּא אֹרַח אֱלֹהִים. (יִתָּכֵן) כִּי יִנָּתֵן (גַּם) לְאִישׁ (אַחֵר) כַּאֲשֶׁר נִתַּן לָכֶם“. אוֹ (כִּי) יִתְוַכְּחוּ עִמָּכֶם לִפְנֵי אֱלֹהִים, אֱמֹר: הַחֶסֶד בְּיַד אֱלֹהִים הוּא, יִתְּנֵהוּ לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ וֵאֱלֹהִים רַב (חֶסֶד) וְיוֹדֵעַ: סז יַפְלֶה בְּרַחֲמָיו אֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה, כִּי אֱלֹהִים רַב הַחֶסֶד: סח וּבְאַנְשֵׁי הַסֵּפֶר יֵשׁ אֲשֶׁר אִם תַּפְקִיד בְּיָדוֹ כִּכַּר (כֶּסֶף) יְשִׁיבֶנּוּ לְךָ, וּמֵהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר אִם תַּפְקִיד בְּיָדוֹ דִּינָר לֹא יְשִׁיבֶנּוּ לְךָ, בִּלְתִּי אִם כַּאֲשֶׁר לֹא תָסוּר מֵעָלָיו[163]: סט זֹאת עֵקֶב אֲשֶׁר אָמְרוּ: ”בַּאֲשֶׁר לָאַמּוֹת-הָעוֹלָם אֵין עָלֵינוּ חוֹבָה[164], וַיְדַבְּרוּ בֵאלֹהִים כָּזָב וְהֵמָּה יוֹדְעִים: ע אָכֵן הַנֶּאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְיָרֵא אֶת אֱלֹהִים – הִנֵּה יֹאהַב אֱלֹהִים אֶת הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): עא אַךְ אֲשֶׁר יִמְכְּרוּ אֶת בְּרִית אֱלֹהִים וּשְׁבוּעָתָם בִּמְחִיר מְעַט, אֵלֶּה לֹא חֵלֶק לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יְדַבֵּר בָּם אֱלֹהִים וְלֹא יַבִּיט אֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה וְלֹא יְזַכֵּם, וְעָנְשָׁם דְּאָבָה: וְיֵשׁ בָּהֶם פְּלַגָּה אֲשֶׁר יְסַלְּפוּ אֵת הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר[165], לְמַעַן תַּחְשְׁבוּ, כִּי מִן הַסֵּפֶר הוּא, וְאֵין הוּא מִן הַסֵּפֶר, וְאָמְרוּ: “מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא זֶה”, וְאֵין הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים, וַיְדַבְּרוּ בֵאלֹהִים כָּזָב וְהֵמָּה יוֹדְעִים: עג אַל לְאָדָם, אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ אֱלֹהִים אֶת הַסֵּפֶר וְהַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה, לֵאמֹר לִבְנֵי-הָאָדָם: “עִבְדוּ אוֹתִי כֵּאלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים”, וְאוּלָם (כֹּה יֹאמַר): “הֱיוּ רַבָּנִים” בַּאֲשֶׁר תְּלַמְּדוּ אֶת הַסֵּפֶר וּבַאֲשֶׁר תְּשַׁנְּנוּ אוֹתוֹ“: עדוְלֹא יְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּלְאָכִים וְאֵת הַנְּבִיאִים אֱלֹהִים לָכֶם. הַיְצַוְּכֶם לִכְפֹּר אַחֲרֵי הֱיוֹתְכֶם תְּמִימִים עִם אֱלֹהִים?: וּבְהַעֲבִיר אֱלֹהִים אֶת הַנְּבִיאִים בַּבְּרִית (לֵאמֹר): ”הִנֵּה זֶה הַסֵּפֶר וְהַחָכְמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. אַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֲלֵיכֶם שָׁלִיחַ לְקַיֵּם אֶת (הַסֵּפֶר) אֲשֶׁר אִתְּכֶם וְהֶאֱמַנְתֶּם בּוֹ וַעֲזַרְתֶּם אוֹתוֹ“, וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”הֲקִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם וְתַעַבְרוּ בִּבְרִיתִי עַל הַדָּבָר הַזֶּה?“, וַיֹּאמְרוּ: קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ”, וַיֹּאמְרוּ: אִם כֵּן הָעִידוּ, וְאָנֹכִי אִתְּכֶם מִן הָעֵדִים“: עו כָּל אֲשֶׁר יִפְנוּ אֵפוֹא עֹרֶף אַחֲרֵי זֶה, אֵלֶּה הֵם הַפּוֹשְׁעִים: עז הַמִּבַּלְעֲדֵי דַת אֱלֹהִים, יְבַקְּשׁוּ הֵן תָּמִים עִמּוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ בְּרָצוֹן וּבְאֹנֶס וְאֵלָיו יוּשָׁבוּ: עח אֱמֹר: ”הֶאֱמַנּוּ בֵּאלֹהִים וּבַאֲשֶׁר הוּרַד אֵלֵינוּ וּבַאֲשֶׁר הוּרַד אֶל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל וְיִצְחַק וְיַעֲקֹב וְהַשְּׁבָטִים, וּבַאֲשֶׁר נִתַּן לְמֹשֶׁה וּלְיֵשׁוּ וְלַנְּבִיאִים מֵאֵת אֱלהֵיהֶם, לֹא נַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם וּתְמִימִים אֲנַחְנוּ עִמּוֹ": עט וַאֲשֶׁר יִרְאֶה לּוֹ דַת מִלְּבַד הָאִסְלָאם, לֹא תֵרָצֶה מֵאִתּוֹ וְלָעוֹלָם הַבָּא אָבוֹד יֹאבַד: פ אֵיכָה יַנְחֶה אֱלֹהִים אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּפְרוּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וְיָּעִידוּ כִּי הַשָּׁלִיחַ אֱמֶת וַיָּבוֹאוּ אֲלֵיהֶם הַמּוֹפְתִים? אָכֵן לֹא יַנְחֶה אֱלֹהִים אֶת הַפּוֹשְׁעִים: פא אֵלֶּה גְּמוּלָם הוּא אֲשֶׁר (תָּחוּל) עֲלֵיהֶם קִלְלַת אֱלֹהִים וְהַמַּלְאָכִים וְהָאָדָם יַחְדָּו: פב לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ. עָנְשָׁם לֹא יוּקַל וְהֵם לֹא יֵרָאוּ (פְּנֵי אֱלֹהִים): פג זוּלָתִי אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיֵּיטִיבוּ דַּרְכָּם כִּי אָז אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: אַךְ אֲשֶׁר כָּפְרוּ אַחֲרֵי הַאֲמִינָם וַיּוֹסִיפוּ כַּחַשׁ, לֹא תֵרָצֶה תְּשׁוּבָתָם וְאֵלֶּה הֵם הַתּוֹעִים: פה כִּי אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיָּמוּתוּ וְהֵם כּוֹפְרִים לֹא יְקֻבַּל מֵאִישׁ מֵהֶם (גַּם) מְלֹא הָאָרֶץ זָהָב לוּ בִקֵּשׁ לְהִפָּדוֹת בּוֹ. אֵלֶּה עָנְשָׁם דְּאָבָה וְאֵין לָהֶם כָּל עוֹזֵר: פו לֹא תַגִּיעוּ אֶל (מַעֲלַת) הַצְּדָקָה עַד אִם תְּפַזְּרוּ לָאֶבְיוֹנִים מֵאֲשֶׁר תֶּאֱהָבוּ. וְכֹל אֲשֶׁר תְּפַזְּרוּ לָאֶבְיוֹנִים יֵדָעֶנּוּ אֱלֹהִים:

פז כָּל הַמַּאֲכָל הָיָה מֻתָּר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִלְּבַד אֲשֶׁר אָסַר יִשְׂרָאֵל עַל נַפְשׁוֹ בְּטֶרֶם הוּרְדָה הַתּוֹרָה[166]. אֱמֹר: הִנֵּה הָבִיאוּ אֶת הַתּוֹרָה וְקִרְאוּ בָהּ אִם אֱמֶת תְּדַבְּרוּ: פח אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר יִבְדּוּ עַל אֱלֹהִים כָּזָב אַחֲרֵי זֶה, אֵלֶּה הֵם הַפּוֹשְׁעִים: אֱמֹר אֱלֹהִים אֱמֶת, וּלְכוּ בְדַת אַבְרָהָם “חָנִיף” וְלֹא הָיָה מִן הַמְשַׁתְּפִים: אָכֵן רִאשׁוֹן בַּיִת[167] יֻסַּד לִבְנֵי אָדָם הוּא זֶה אֲשֶׁר בְּבַּכָּה[168] מְבֹרָךְ וְאֹרַח מֵישָׁרִים לִבְנֵי-אָדָם: צא בּוֹ אוֹתוֹת בְּרוּרִים, מְקוֹם אַבְרָהָם וְכָל הַבָּא אֵלָיו יֵשֵׁב בֶּטַח, וֵאֱלֹהִים יְצַוֶּה אֶת בְּנֵי הָאָדָם לַעֲלוֹת לָחֹג בַּבַּיִת, כָּל אֲשֶׁר יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלָיו: צב וַאֲשֶׁר יִכְפֹּר הִנֵּה עָשִׁיר אֱלֹהִים מֵהִצְטָרֵךְ לָאָדָם[169]:

צג אֱמֹר: הוֹי אַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר, לָמָּה תְּכַחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים וֵאֱלֹהִים עֵד בְּמַעֲשֵׂיכֶם: צד אֱמֹר: הוֹי אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, לָמָּה תָּשִׁיבוּ אֶת הַמַּאֲמִין מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים וּתְבַקְּשׁוּ לְעַקְּשָׁהּ וְאַתֶּם עֵדִים. אָכֵן לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאֱלֹהִים מַעֲשֵׂיכֶם: צה הַמַּאֲמִינִים, כִּי תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל פְּלַגָּה מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר יְשִׁיבוּכֶם לִכְפֹּר אַחֲרֵי הַאֲמִינְכֶם: צו וְאֵיכָה תִּכְפְּרוּ, וְלִפְנֵיכֶם, אַתֶּם, יִקָּרְאוּ אוֹתוֹת אֱלֹהִים וּבְקִרְבְּכֶם שְׁלִיחוֹ, וַאֲשֶׁר יַחֲזִיק בְּמָעוֹז אֱלֹהִים, אֻשַּׁר בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: צז הַמַּאֲמִינִים, יְראוּ אֶת אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר יֵאוֹת לְיִרְאָה אוֹתוֹ, וְלֹא תָּמוּתוּ עַד אִם הֱיִיתֶם תְּמִימִים עִמּוֹ: צח וְהַחֲזִיקוּ בְּמָעוֹז[170] אֱלֹהִים (כֻּלְּכֶם) יַחְדָּו, וְלֹא תִפָּרֵדוּ, וְזִכְרוּ חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָטָה לָכֶם בִּהְיוֹתְכֶם אוֹיְבִים וַיְאַחֵד לִבּוֹתֵיכֶם וַתִּהְיוּ אַחִים בְּחַסְדּוֹ: צט וַתִּהְיוּ עַל עֶבְרֵי פִי פַחַת גֵּיהִנֹּם וַיַּצֵל אֶתְכֶם מִמֶּנָּה. כָּכָה יְבָאֵר אֱלֹהִים לָכֶם אוֹתוֹתָיו, לְמַעַן תְּאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: ק וִהְיִיתֶם לְעָם אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֶל הַטּוֹב וְצִוּוּ עַל הַצֶּדֶק וְהֵנִיאוּ מִן הָרָע. אָכֵן אֵלֶּה הֵם הַמַּצְלִיחִים: קא וְלֹא תִהְיוּ כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר נִפְרְדוּ וַיֵּחָלְקוּ אַחֲרֵי בוֹא אֲלֵיהֶם הַמּוֹפְתִים. אָכֵן אֵלֶּה עָנְשָׁם כָּבֵד: קב בְּיוֹם אֲשֶׁר יִלְבְּנוּ פָּנִים וּפָנִים יִשְׁחָרוּ, וְאָמְנָם אֵלֶּה אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם שָׁחֲרוּ (יֹאמַר אֲלֵיהֶם אֱלֹהִים): “הַכְּפַרְתֶּם אַחֲרֵי הַאֲמִינְכֶם, טַעֲמוּ אֵפוֹא אֶת הָעֹנֶשׁ, עֵקֶב אֲשֶׁר כְּפַרְתֶּם”: קג אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם יִלְבָּנוּ יֶחֱסוּ בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים. לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָם: קד אֵלֶּה אוֹתוֹת אֱלֹהִים[171] נִקְרָאֵם לְפָנֶיךָ בָּאֱמֶת וֵאֱלֹהִים לֹא יַחְפֹּץ לַעֲשֹׁק אֶת הָאָדָם: וְלֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ וְאֶל אֱלֹהִים יוּשָׁבוּ הַדְּבָרִים: קו אַתֶּם אַתֶּם הַטּוֹב בָּעַמִּים אֲשֶׁר קָמוּ[172] לִבְנֵי אָדָם, מְצַוִּים עַל הַצֶּדֶק וּמְנִיאִים מִן הָרָע וּמַאֲמִינִים בֵּאלֹהִים, וְלוּ הֶאֱמִינוּ אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, כִּי אָז טוֹב לָהֶם. יֵשׁ בָּהֶם מַאֲמִינִים, אַךְ מַרְבִּיתָם פּוֹשְׁעִים: קז לֹא יַחְבְּלוּ בָכֶם כִּי אִם חֵבֶל מְעַט וְכִי יִלָּחֲמוּ בָכֶם יָשׁוּבוּ מִפְּנֵיכֶם אָחוֹר וְלֹא יִמָּלֵטוּ: קח יִוָּסְרוּ בַּחֲרָפוֹת בְּכָל אֲשֶׁר יִמָּצְאוּ בִּלְתִּי אִם כִּי (יַחֲזִיקוּ) בְּמָעוֹז[173] אֱלֹהִים וּבְמָעוֹז בְּנֵי-הָאָדָם, כִּי הֶעֱלוּ אַף אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם, וַיּוָּסְרוּ בְעֹנִי. זֹאת (לָהֶם) עֵקֶב אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים, וַיֵּהַרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים בְּלִי מִשְׁפָּט. זֹאת (לָהֶם) עַל אֲשֶׁר מָרוּ וַיַּעַבְרוּ (חֹק): קט אֵין הֵם שָׁוִים כְּאֶחָד. יֵשׁ בְּאַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר עֵדָה פּוֹעֶלֶת צֶדֶק יִקְרְאוּ אוֹתוֹת אֱלֹהִים[174] לְעִתּוֹת בַּלַּיְלָה וְיִשְׁתַּחֲווּ: קי יַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, וְצִוּוּ עַל הַצֶּדֶק וְהֵנִיאוּ מִן הָרָעָה וְאָצוּ לַעֲשׂוֹת טוֹב. אֵלֶּה הֵם הַיְּשָׁרִים: קיא וְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ לֹא יְכַחֲשׁוּ בָהֶם. וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): קיב אַךְ אֲשֶׁר כָּפְרוּ לֹא יוֹעִילֵם הוֹנָם וְלֹא יַלְדֵיהֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים בִּמְאוּמָה. אֵלֶּה הֵם בְּנֵי גֵיהִנֹּם, לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָהּ: קיג מְשַׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ הוֹנָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּמְשַׁל רוּחַ תּוֹכָהּ קָרָה צוֹרֶבֶת אֲשֶׁר פָּגְעָה בִּשְׂדֵה אֲנָשִׁים הָעוֹכְרִים נַפְשׁוֹתָם. וַתְּכַלֵּהוּ וְלֹא אֱלֹהִים עֲכָרָם, כִּי הֵם אֶת נַפְשׁוֹתָם עָכָרוּ:

קיד הַמַּאֲמִינִים, אַל תִּקְּחוּ לָכֶם מְתֵי-סוֹד מִזּוּלַתְכֶם. לֹא יַרְפּוּ מֵחַבֵּל בָּכֶם. יְבַקְּשׁוּ אֲשֶׁר תָּבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה גְּדוֹלָה. כְּבָר נִגְלְתָה הַמַשְׂטֵמָה מִפִּיהֶם. אַךְ אֲשֶׁר יַסְתִּיר קִרְבָּם רַב מִזֶּה. אָכֵן בֵּאַרְנוּ לָכֶם הָאוֹתוֹת אִם מַשְׂכִּילִים אַתֶּם: קטו הִנֵּה אַתֶּם תֹּאהֲבוּ אוֹתָם וְלֹא יֹאהֲבוּ אֶתְכֶם. אַתֶּם תַּאֲמִינוּ בַּסֵּפֶר כֻּלּוֹ[175], וְהֵם בְּפָגְשָׁם אֶתְכֶם יֹאמְרוּ: “מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ”, אַךְ בְּפָרְדָם (אִישׁ עִם אָחִיו) יִשּׁכוּ אֶת קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת מִזַּעַם עֲלֵיכֶם. אֱמֹר: “מוּתוּ בְּזַעַמְכֶם”, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ קֶרֶב לֵב: קטז וּבְבוֹא עֲלֵיכֶם טוֹבָה יֵרַע בְּעֵינֵיהֶם. אַךְ בִּמְצוֹא אֶתְכֶם רָעָה יִשְׂמְחוּ עָלֶיהָ. וְאוּלָם אִם תְּיַחֲלוּ וִירֵאתֶם אֱלֹהִים לֹא יְחַבְּלוּכֶם תַּחְבּוּלוֹתֵיהֶם בִּמְאוּמָה, כִּי מֵבִין[176] אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם:

קיז וּבְהַשְׁכִּימְךָ[177] וַתֵּצֵא אֶת בֵּיתְךָ לְכוֹנֵן לַמַּאֲמִינִים מַחֲנֶה לְהִלָּחֵם, וֵאֱלֹהִים. שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: קיח בִּדְאֹג שְׁנֵי גְדוּדִים מִכֶּם[178] וְיִפְּלוּ בְרוּחָם בְּעוֹד אֱלֹהִים מָגִנָּם, וְעַל אֱלֹהִים יִשָּׁעֲנוּ הַמַּאֲמִינִים: קיט הֵן כְּבָר עֲזָרְכֶם אֱלֹהִים בְּ“בַּדְר”[179] וְאַתֶּם דַּלִּים (בְּמִסְפָּר), יְראוּ אֵפוֹא אֶת אֱלֹהִים אוּלַי תּוֹדוּ: קב בַּאֲמָרְךָ לַמַּאֲמִינִים: "הַאִם לֹא רַב לָכֶם בִּתְמֹךְ בָּכֶם אֱלֹהִים בִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מַלְאָכִים מוּרָדִים (מִן הַשָּׁמַיִם): קכא אָכֵן כִּי תְּיַחֲלוּ וְתִרְאוּ אֱלֹהִים, וּבָאוּ עֲלֵיכֶם אוֹיְבְכֶם פֶּתַע פִּתְאֹם, יִתְמֹךְ בָּכֶם אֱלֹהֵיכֶם בַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מַלְאָכִים מְצֻיָּנִים (בְּאוֹתוֹתֵיהֶם)[180]: קכבוְלֹא עָשָׂה אֱלֹהִים אֶת זֹאת כִּי-אִם לְבַשֶׂרְכֶם טוֹב וּלְהַרְגִּיעַ בָּזֶה אֶת לִבּוֹתֵיכֶם. וְאוּלָם הַתְּשׁוּעָה הִיא רַק מֵאֵת אֱלֹהִים הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם. כִּי הוּא יְקַצֶּה בַּכּוֹפְרִים אוֹ יְמַגְּרֵם וְנִכְזְבָה תוֹחַלְתָּם: קכג אֵין לְךָ וְלַדָּבָר מְאוּמָה, אִם יָשׁוּב אֲלֵיהֶם (אֱלֹהִים) וְאִם יַעֲנִישֵׁם, אָכֵן פּוֹשְׁעִים הֵמָּה: קכד וְלֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, יִסְלַח לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְאֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יְיַסֵּר, וֵאֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם:

קכה הַמַּאֲמִינִים, אַל תֹּאכְלוּ אֶת הַתַּרְבִּית לְמִשְׁנֶה כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה. וִירֵאתֶם אֱלֹהִים לְמַעַן תַּצְלִיחוּ: קכו וְגוּרוּ מִפְּנֵי הַגֵּיהִנֹּם אֲשֶׁר הוּכָנָה לַכּוֹפְרִים וְשִׁמְעוּ בְקוֹל אֱלֹהִים וְהַשָּׁלִיחַ אוּלַי תְּרֻחָמוּ: קכזוְאוּצוּ אֶל סְלִיחַת אֱלֹהֵיכֶם וְאֶל גַּנָּהּ אֲשֶׁר רָחְבָּהּ מְלֹא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, הוּכָנָה לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים: קכח אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ לָאֶבְיוֹנִים בְּעֵת שֶׁפַע וּבְעֵת מְצוּקָה, וְלַכּוֹבְשִׁים אֶת כַּעֲסָם וְהַמּוֹחֲלִים לִבְנֵי-אָדָם, כִּי אֱלֹהִים יֹאהַב אֶת עוֹשֵׂי-הַטּוֹב: קכט וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּעֲשׂוֹתָם תּוֹעֵבָה אוֹ בְהַחֲטִיאָם אֶת נַפְשָׁם יִזְכְּרוּ אֶת אֱלֹהִים וְהִתְפַּלְּלוּ לֵאלֹהִים כִּי יִסְלַח לַעֲוֹנָם, – כִּי מִי יִסְלַח לַעֲוֹנוֹת מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים – וְלֹא יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד, וְהֵמָּה יוֹדְעִים: קל אֵלֶּה גְּמוּלָם סְלִיחָה מֵאֵת אֱלהֵיהֶם וְגַנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָן. אָכֵן מַה טּוֹב שְׂכַר הָעֲמֵלִים:

קלא כְּבָר נַעֲשׂוּ מִלִּפְנֵיכֶם מִשְׁפָּטִים (בַּכּוֹפְרִים). עִבְרוּ נָא בָּאָרֶץ וּרְאוּ אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית הַמְכַחֲשִׁים: קלב זֶה (הַקֹּרְאָן) הוּא לְהוֹדִיעַ גָּלוּי לִבְנֵי-אָדָם וְאֹרַח מֵישָׁרִים, וּלְהַזְהִיר אֶת יִרְאֵי הָאֱלֹהִים: קלג וְאַל תֵּחַתּוּ וְאַל תִּתְעַצֵבוּ, כִּי אַתֶּם עֶלְיוֹנִים עֲלֵיהֶם, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: קלד אִם פֶּגַע יִקְרְכֶם, הִנֵּה קָרָה אֶת הָאֲנָשִׁים[181] פֶּגַע כָּמוֹהוּ, וְאֵת הַיָּמִים הָאֵלֶּה[182] נְבִיאָם חֲלִיפוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים, לְמַעַן יֵדַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּאֲמִינִים וְלָקַח לוֹ מִכֶּם הֲרוּגִים עַל קְדוּשַׁת שְׁמוֹ[183], וֵאֱלֹהִים לֹא יֹאהַב אֵת הַפּוֹשְׁעִים: קלה וּלְמַעַן יִבְחַן אֱלֹהִים אֶת הַמַּאֲמִינִים וְהִכְחִיד אֶת הַכּוֹפְרִים: קלו הַתְּדַמּוּ כִּי תָבוֹאוּ אֶל גַּן-הָעֵדֶן בְּטֶרֶם יֵדַע אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר חֵרְפוּ מִכֶּם נַפְשָׁם (בְּמִלְחַמְתּוֹ) וּבְטֶרֶם יֵדַע אֶת הַמְיַחֲלִים (לוֹ): קלז וְאָכֵן אַתֶּם נִכְסַפְתֶּם אֶל הַמָּוֶת עוֹד לִפְנֵי פָּגְשְׁכֶם אוֹתוֹ[184], וְעַתָּה רְאִיתֶם אוֹתוֹ לְעֵינֵיכֶם: קלח וְאֵין מֻחַמָּד בִּלְתִּי אִם שָׁלִיחַ, כְּבָר חָלְפוּ עָבְרוּ (גַּם) הַשְּׁלִיחִים (אֲשֶׁר קָמוּ) לְפָנָיו. הַאִם כִּי יָמוּת אוֹ יֵהָרֵג[185] תָּשׁוּבוּ עַל עִקְבֵיכֶם? אָכֵן אֲשֶׁר יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו לֹא יָרַע לֵאלֹהִים בִּמְאוּמָה. וֵאֱלֹהִים יִגְמֹל טוֹב אֶת הַמּוֹדִים (לוֹ): קלט וְאֵין נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תָּמוּת מִבְּלִי רְצוֹן אֱלֹהִים (כָּרָשׁוּם) בְּסֵפֶר בּוֹ נִקְבְּעוּ הָעִתּוֹת (לַכֹּל)[186], וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ גְּמוּל (מִטּוּב) הָעוֹלָם הַזֶּה נִתֶּן לוֹ מִמֶּנּוּ, וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ גְּמוּל (מִטּוּב) הָעוֹלָם הַבָּא נִתֶּן לּוֹ מִמֶּנּוּ, וְגָמַלְנוּ טוֹב אֶת הַמּוֹדִים (לָנוּ): וְכַמָּה נְבִיאִים נִלְחֲמוּ בָם רִבּוֹא רְבָבוֹת וְלֹא חַתּוּ בִּגְלַל (הָרָעָה) אֲשֶׁר מְצָאָתַם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְלֹא רָפְתָה רוּחָם וְלֹא נִכְנָעוּ, וֵאֱלֹהִים יֹאהַב אֶת הַמְיַחֲלִים (לוֹ): קמא וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר מִלְּבַד אֲשֶׁר אָמְרוּ: “אֱלֹהֵינו סְלַח לָנוּ לַחֲטָאֵינוּ וְלַאֲשֶׁר פָּשַׁעְנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְכוֹנֵן פְּעָמֵינוּ וְהַגְבִּירֵנוּ עַל הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים”, וַיִּתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים גְּמוּל (מִטּוּב) הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הַיָּפֶה בִּגְמוּל הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי אוֹהֵב אֱלֹהִים אֶת עוֹשֵׂי-הַטּוֹב: קמב הַמַּאֲמִינִים, כִּי תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל הַכּוֹפְרִים יְשִׁיבוּכֶם עַל עִקְבֵיכֶם וַאֲבַדְתֶּם: קמג לֹא כִּי אֱלֹהִים מָגִנְּכֶם וְהוּא הַטּוֹב בַּמּוֹשִׁיעִים: קמד הִנֵּה הַפֵּל נַפִּיל בְּלֵב הַכּוֹפְרִים פַּחַד[187] בַּאֲשֶׁר שִׁתְּפוּ לֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לוֹ שִׁלְטוֹן, וּמְגוּרֵיהֶם גֵּהִינֹּם, וְרַע מוֹשַׁב הַפּוֹשְׁעִים: קמהאָכֵן הֵקִים אֱלֹהִים לָכֶם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ בְּהַשׁמִידְכֶם אוֹתָם בִּרְצוֹנוֹ, עַד אֲשֶׁר נְפַלְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וַתָּרִיבוּ בַדָּבָר וַתַּמְרוּ אַחֲרֵי הָרְאוֹתוֹ אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לִרְאוֹת[188]: קמו יֵשׁ בָּכֶם אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ בָּכֶם אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַחֲרֵי כֵן הָדַף אֶתְכֶם מִפְּנֵיהֶם לְמַעַן נַסּוֹתְכֶם – וְאוּלָם כְּבָר סָלַח לָכֶם כִּי בַּעַל חֶסֶד אֱלֹהִים לַמַּאֲמִינִים: קמז בַּעֲלוֹתְכֶם וְלֹא שְׁעִיתֶם אֶל אִישׁ בִּקְרֹא הַשָּׁלִיחַ אֶל הָאַחֲרוֹנִים בָּכֶם, וַיָּבֵא עֲלֵיכֶם[189] אֱלֹהִים דְּאָגָה עַל דְּאָגָה לְמַעַן לֹא תֵּעָצְבוּ עַל (הַשָּׁלָל) אֲשֶׁר אָבַד מֵאִתְּכֶם וְלֹא עַל אֲשֶׁר קָרָה אֶתְכֶם. וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: * קמח* אַחֲרֵי זֹאת הוֹרִיד עֲלֵיכֶם אַחֲרֵי הַדְּאָגָה (רוּחַ) בִּטָּחוֹן. שֵׁנָה נְעִימָה עָטְפָה עֵדָה מִכֶּם. וְ(אוּלָם(הָיְתָה) עֵדָה אֲשֶׁר מָלְאָה נָפְשָׁה דְּאָגָה[190] (בַּאֲשֶׁר) יַחְשְּׁבוּ עַל אֱלֹהִים לֹא אֱמֶת מַחֲשָׁבָה, נִבְעָרָה וְיֹאמְרוּ: “הֲיִהְיֶה לָנוּ מוֹעִיל בַּדָּבָר (הַזֶּה)?”[191] אֱמֹר: “אָכֵן הַדָּבָר כֻּלּוֹ לֵאלֹהִים הוּא” יַסְתִּירוּ בְּנַפְשׁוֹתָם אֵת אֲשֶׁר לֹא יְגַלּוּ לְךָ, יֹאמְרוּ: “לוּ הָיָה לָנוּ מוֹעִיל בַּדָּבָר, לֹא נֶהֱרַגְנוּ פֹּה”. אֱמֹר: “לוּ (גַּם) הֱיִיתֶם בְּבָתֵּיכֶם, כִּי אָז גַּם אָז יָצָא הַהֶרֶג לִקְרַאת אֵלֶּה אֲשֶׁר נִכְתַּב עֲלֵיהֶם לִנְפֹּל חָלָל (וְיָבוֹא) אֶל חַדְרֵי מִשְׁכָּבָם, וְאוּלָם לְמַעַן יְנַסֶּה אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר בְּנַפְשְׁכֶם (עָשָׂה זֹאת) וּלְמַעַן יִבְחַן אֵת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹתֵיכֶם, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ קֶרֶב לֵב: קמט אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר פָּנוּ עֹרֶף מִכֶּם בְּיוֹם נִפְגְּשׁוּ הַמַּחֲנָיִם[192], הַכְשִׁילָם, הַשָּׂטָן בִּגְלַל מִקְצַת פָּעֳלָם אֲשֶׁר פָּעֲלוּ, אַךְ אֱלֹהִים כְּבָר סָלַח לָהֶם, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְאֶרֶךְ אַפַּיִם: קנ הַמַּאֲמִינִים אַל תִּהְיוּ כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיְדַבְּרוּ בַּאֲחֵיהֶם אֲשֶׁר הָלְכוּ לְמַסְעֵיהֶם בָּאָרֶץ אוֹ פָּשְׁטוּ בִּגְדוּד (לֵאמֹר): ”לוּ אִתָּנוּ הָיוּ לֹא מֵתוּ וְלֹא נֶהֱרָגוּ". (אֵין זֹאת) בִּלְתִּי אִם לְמַעַן שִׁית אֱלֹהִים יָגוֹן בִּלְבָבָם. וֵאֱלֹהִים יְחַיֶּה וְהֵמִית, וֵאֱלֹהִים רוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: קנא וְאָכֵן כִּי תֵּהָרְגוּ בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים אוֹ תָמוּתוּ (בָּהּ), הִנֵּה הַסְּלִיחָה מֵאֵת אֱלֹהִים וְרַחֲמִים, טוֹבִים מִכָּל אֲשֶׁר תֶּאֱגֹרוּ: קנב וְכִי תָמוּתוּ אוֹ תֵּהָרְגוּ, הִנֵּה אֶל אֱלֹהִים תֵּאָסְפוּ: קנג וּבְרַחֲמֵי אֱלֹהִים (עֲלֵיהֶם) חַנּוֹתָ אוֹתָם. וְלוּ הָיִיתָ אַכְזָרִי וַתַּקְשֶׁה לִבְּךָ, נָפוֹצוּ מֵעָלֶיךָ. לָכֵן סְלַח לָהֶם וְהִתְפַּלֵּל כִּי יִסָּלַח לָהֶם. וְנוֹעַצְתָּ אִתָּם בִּדְבַר (הַמִּלְחָמָה). וְאוּלָם אַחֲרֵי גָמְרְךָ אֹמֶר וְנִשְׁעַנְתָּ עַל אֱלֹהֶיךָ, כִּי אוֹהֵב אֱלֹהִים אֶת הַנִּשְׁעָנִים (עָלָיו): קנד אִם אֱלֹהִים יַעֲזָרְכֶם אֵין אֲשֶׁר יִגְבַּר עֲלֵיכֶם. אַךְ אִם יִטֹּשׁ אֶתְכֶם, מִי הוּא אֲשֶׁר יוֹשִׁיעֲכֶם אַחֲרָיו. וְעַל אֱלֹהִים יִשָּׁעֲנוּ הַמַּאֲמִינִים:

קנה וְחָלִילָה לֹא לְנָבִיא[193] לָשִׁים דָּבָר בְּכֵלָיו (בְּמִרְמָה), וַאֲשֶׁר יָשִׂים בְּכֵלָיו יָבִיא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים בְּכֵלָיו בְּיוֹם הַתְּקוּמָה. אָז תְּשֻׁלַּם כָּל נֶפֶשׁ כְּפָעֳלָהּ, וְהֵם לֹא יֵעָשֵׁקוּ: קנו הֲיִהְיֶה הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה אַף אֱלֹהִים? – אָכֵן מְגוּרָיו גֵּיהִנֹּם, וְרָעָה הַדֶּרֶךְ (שָׁמָּה): קנז מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת הֵם לִפְנֵי אֱלֹהִים. וֵאֱלֹהִים רוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם: קנח אָכֵן חֶסֶד עָשָׂה אֱלֹהִים עִם הַמַּאֲמִינִים בַּהֲקִימוֹ בְּתוֹכָם שָׁלִיחַ מִקִּרְבָּם, יִקְרָא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתָיו וְטִהֲרָם וְלִמְּדָם אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת הַחֲכָמָה אַחֲרֵי הֱיוֹתָם לְפָנִים בְּתוֹעָה בְּרוּרָה:

קנט וְכַאֲשֶׁר בָּאָה עֲלֵיכֶם צָרָה אַחֲרֵי הֲבִיאֲכֶם זֶה כְּבָר מִשְׁנֵה צָרָה כָּמוֹהָ (עַל אוֹיְבֵכֶם), אֲמַרְתֶּם: “מֵאַיִן זֶה?” אֱמֹר: “מֵאִתְּכֶם זֹאת לָכֶם”, כִּי אֱלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל: קס וַאֲשֶׁר מָצָא אֶתְכֶם בְּיוֹם הִפָּגֵשׁ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים הוּא וּלְמַעַן יֵדַע אֶת הַמַּאֲמִינִים וּלְמַעַן יֵדַע אֵת אֵלֶּה הַפּוֹסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, (אֵלֶּה) אֲשֶׁר בְּהֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: “בּוֹאוּ וְהִלָּחֲמוֹ מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים אוֹ הִדְפוּ (אֶת הָאוֹיֵב) אָמְרוּ: ”לוּ יָדַעְנוּ כִּי יְצָאתֶם לַמִּלְחָמָה, הָלַכְנוּ אַחֲרֵיכֶם“. קְרוֹבִים הֵם בַּיּוֹם הַהוּא לַכַּחַשׁ מֵאֲשֶׁר לָאֱמוּנָה: קסא יֹאמְרוּ בְּפִיהֶם אֵת אֲשֶׁר אֵין בְּלִבָּם. וְאָכֵן אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר יַעֲלִימוּ: קסב אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּשִׁבְתָּם תַּחְתָּם דִבְּרוּ בַּאֲחֵיהֶם (לֹא): ”לוּ לְקוֹלֵנוּ שָׁמָעוּ, לֹא נֶהֱרָגוּ“ אֱמֹר (אֲלֵיהֶם): ”אִם כֵּן הָשִׁיבוּ אֵפוֹא מֵעַל נַפְשְׁכֶם אֶת הַמָּוֶת אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ“: קסג וְאַל תַּחְשְׁבוּ אֶת הַנּוֹפְלִים בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים לְמֵתִים. לֹא כִּי חַיִּים הֵם. אֶת אֱלֹהִים מִחְיָתָם: קסד שָׂשִׂים בַּאֲשֶׁר הֶאֱצִיל לָהֶם אֱלֹהִים מֵחַסְדּוֹ וּשְׂמֵחִים בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגוּם עֲדֶנָּה אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אַחֲרֵיהֶם[194], כִּי לֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן: קסה יַעַלְסוּ בְּנֹעַם אֱלֹהִים וְחַסְדּוֹ, וּבַאֲשֶׁר לֹא יִקְבַּע אֱלֹהִים אֶת שְׂכַר הַמַּאֲמִינִים: קסו אֲשֶׁר נַעֲנוּ לֵאלֹהִים וְלַשָּׁלִיחַ אַחֲרֵי קְרוֹת אוֹתָם הַפֶּגַע, הִנֵּה לְאֵלֶּה בָּהֶם אֲשֶׁר הֵיטִיבוּ וַיִּירְאוּ אֶת אֱלֹהִים לָהֶם שָׂכָר רָב: קסז אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם הָאֲנָשִׁים (לֵאמֹר): ”הֵנָּה נֶאֶסְפוּ עֲלֵיכֶם הָעָם (אוֹיְבְכֶם), יְראוּ מִפְּנֵיהֶם“, אַךְ הֵם הוֹסִיפוּ אֱמוּנָה, וְיֹאמְרוּ: ”אֱלֹהִים חֶלְקֵנוּ וְטוֹב הַמִּשְׁעָן": קסח וַיָּשׁוּבוּ בְּנֹעַם אֱלֹהִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם וְחַסְדּוֹ מִבְּלִי אֲשֶׁר נָגְעָה בָּהֶם הָרָעָה וַיֵּלְכוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים, וֵאֱלֹהִים רַב הֶחָסֶד: קסט אָכֵן הַשָּׂטָן הוּא אֲשֶׁר יַפִּיל עֲלֵיכֶם אֶת אֵימַת בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ. אַךְ (אַתֶּם) אַל תִּפְחֲדוּ מֵהֶם וִירֵאתֶם אוֹתִי אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: קע וְלֹא יַעֲצִיבוּךָ אֵלֶּה הַמִּתַּחֲרִים בְּאוּצָם אֶל הַכַּחַשׁ, כִּי לֹא יָרֵעוּ לֵאלֹהִים בִּמְאוּמָה, חָפֵץ אֱלֹהִים (בָּזֶה לְמַעַן) אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְעָנְשָׁם כָּבֵד: קעא כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר קָנוּ הַכַּחַשׁ בָּאֱמוּנָה לֹא יָרֵעוּ לֵאלֹהִים בִּמְאוּמָה, וְעָנְשָׁם דְּאָבָה: קעב וְאַל יְדַמּוּ הַכּוֹפְרִים כִּי זֶה אֲשֶׁר נַנִּיחַ אוֹתָם[195] לְטוֹב לְנַפְשׁוֹתָם, לֹא כִּי נַנִּיחַ אוֹתָם לְמַעַן יוֹסִיפוּ פֶּשַׁע וְעָנְשָׁם חֲרָפוֹת: קעג לֹא לֵאלֹהִים הוּא לַעֲזֹב אֶת הַמַּאֲמִינִים בַּאֲשֶׁר אַתֶּם בּוֹ (עַתָּה), כִּי אִם עַד אֲשֶׁר יַבְדִּיל בֵּין הָרָע וּבֵין הַטּוֹב: קעד וְלֹא לֵאלֹהִים הוּא לְהוֹדִיעֲכֶם הַתַּעֲלוּמָה, וְאוּלָם יִבְחַר לוֹ מִשְּׁלִיחָיו אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהֶאֱמַנְתֶּם בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחָיו, וְכִי תַּאֲמִינוּ וִירֵאתֶם אֱלֹהִים, וְהָיָה שְׂכַרְכֶם רָב: קעה וְלֹא יְדַמּוּ הַקּוֹפְצִים יָדָם מִתֵּת מֵאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים מֵחַסְדּוֹ, כִּי לְטוֹב הוּא לָהֶם. לֹא כִּי לְרַע הוּא לָהֶם: קעו סוֹגַר לְצַוְּארוֹתָם יִהְיֶה זֶּה אֲשֶׁר קָפְצוּ יָדָם מִתֵּת אוֹתוֹ, בְּיוֹם הַתְּקוּמָה, וְלֵאלֹהִים מוֹרֶשֶׁת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם:

קעז אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת דִּבְרֵי (הָאֲנָשִׁים) אֲשֶׁר אָמְרוּ “אֱלֹהִים עָנִי וַאֲנַחְנוּ עֲשִׁירִים”[196]. כָּתוֹב נִכְתֹּב אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ וְאֵת אֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים בְּלִי מִשְׁפָּט, וְנֹאמַר: “טָעֲמוּ אֶת עֹנֶשׁ הַבְּעֵרָה”: קעח זֹאת בַּאֲשֶׁר קִדְּמוּ יְדֵיהֶם לַעֲשׂוֹת, כִּי לֹא יַעֲשֹׁק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם[197]: קעט אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ: “אֱלֹהִים כָּרַת בְּרִית כִּי לֹא נַאֲמִין לְכָל שָׁלִיחַ עַד אִם יָבוֹא אֵלֵינוּ בְּקָרְבָּן אֲשֶׁר תֹּאכַל אוֹתוֹ הָאֵשׁ (מִן הַשָּׁמַיִם)”: קפ אֱמֹר: “הֵן בָּאוּ אֲלֵיכֶם לְפָנִים שְׁלִיחִים בַּמּוֹפְתִים וּבָ(אוֹת) אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם וְלָמָּה, הֲרַגְתֶּם אוֹתָם אִם אֱמֶת דִּבְרֵיכֶם?”: קפא אָכֵן אִם יִתְּנוּ אוֹתְךָ לְכוֹזֵב, הִנֵּה נִתְּנוּ לְפָנֶיךָ לְכוֹזְבִים שְׁלִיחִים אֲשֶׁר בָּאוּ בְּמוֹפְתִים וּבְמִזְמוֹרִים[198] וּבַסֵּפֶר הַמֵּאִיר: קפב כָּל נֶפֶשׁ תִּטְעַם אֶת הַמָּוֶת וְשֻׁלַּם לָכֶם שְׂכַרְכֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה, וַאֲשֶׁר יַרְחִיקוּהוּ הַרְחֵק מִן גֵּיהִנֹּם וְהוּבָא אֵל גַּן-הָעֵדֶן יְאֻשָּׁר. אַךְ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינָם בִּלְתִּי אִם מַתַּת רְמִיָּה: קפג הִבָּחֵן תִּבָּחֲנוּ בְּהוֹנְכֶם וּבְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְתִשְׁמְעוּ מִפִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר לִפְנֵיכֶם וּמִפִּי הַמְשַׁתְּפִים (דִּבְרֵי) בֶלַע רַבִּים. אַךְ אִם תְּיַחֲלוּ וִירֵאתֶם אֶת אֱלֹהִים, הִנֵּה יָצָא הַדָּבָר (מֵאֵת אֱלֹהִים)[199]: קפד וּבְהַעֲבִיר אֱלֹהִים בַּבְּרִית אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר (לֵאמֹר): “בְּאֵר ”תְּבָאֲרוּהוּ לִבְנֵי אָדָם וְאַל תַּעֲלִימוּהוּ – וְהִנֵּה הִשְׁלִיכוּהוּ אַחֲרֵי גֵוָם וַיִּמְכְּרוּהוּ בִּמְחִיר מְעַט. אָכֵן רַע הוּא אֲשֶׁר קָנוּ: קפה וְאַל תַּחְשֹׁב אֶת הַשְּׂמֵחִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְהַחֲפֵצִים כִּי יְהֻלָּלוּ בַּאֲשֶׁר לֹא פָּעֲלוּ, אַל תַּחְשֹׁב כִּי יִמָּלְטוּ מִן הָעֹנֶשׁ, אָכֵן עָנְשָׁם דְּאָבָה קפו וְלֵאלֹהִים מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וֵאֱלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל: קפז הִנֵּה בִּבְרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּבַחֲלִיפוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם אוֹת לְאַנְשֵׁי לֵבָב: קפח אֲשֶׁר יִזְכְּרוּ אֶת אֱלֹהִים עוֹמְדִים וְיוֹשְׁבִים וּמַטִּים עַל צִדָּם, וְיִתְבּוֹנְנוּ אֶל בְּרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (לֵאמֹר): “אֱלֹהֵינו ”לֹא תֹּהוּ בָּרָאת אֵלֶּה, חֲלִילָה-לָךְ[200], וּפַלְּטֵנוּ מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם: קפט אֱלֹהֵינוּ, אָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּבִיאֵהוּ בְתוֹךְ גֵּיהִנֹּם אוֹתוֹ הִקְלֵיתָ, וְאֵין לַפּוֹשְׁעִים כָּל מוֹשִׁיעַ: קצ אֱלֹהֵינו, הִנֵּה בְּשָׁמְעֵנוּ (קוֹל) קוֹרֵא הַקּוֹרֵא לֶאֱמוּנָה (לֵאמֹר): “הֶאֱמִינוּ בֵאלֹהֵיכֶם”, הֶאֱמַנּוּ: קצא אֱלֹהֵינוּ, סְלַח נָא אֵפוֹא לַחֲטָאֵינוּ וְכַפֵּר לָנוּ מֵרָעוֹתֵינוּ, וְאָסַפְנוּ עִם הַיְּשָׁרִים[201]: אֱלֹהֵינוּ, תֵּן-נָא לָנוּ אֵת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל-יְדֵי שְׁלִיחֶיךָ, וְאַל תַּקְלֵנוּ בְּיוֹם הַתְּקוּמָה, כִּי אַתָּה לֹא תָפֵר דְּבָרְךָ[202]“: וַיֶּעָתֵר[203] לָהֶם אֱלהֵיהֶם (לֵאמֹר): ”אָכֵן אָנֹכִי לֹא אֶקְבַּע פְּעֻלַּת פּוֹעֵל מִכֶּם אִם זָכָר וְאִם נְקֵבָה. צֶאֱצָאִים אַתֶּם זֶה לָזֶה. קצד וְאָמְנָם אֵלֶּה אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת מוֹלַדְתָּם, וַיְנֻשְּׁלוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וַיִּנָּגְפוּ כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְּמִלְחַמְתִּי וַיֵּהַרְגוּ, אֲכַפֵּר לָהֶם מֵרָעוֹתֵיהֶם וַהֲבִיאוֹתִים אֶל גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת: קצה גְּמוּל מֵאֵת אֱלֹהִים, וֵאֱלֹהִים אִתּוֹ הַיָּפֶה בַּגְּמוּל: קצו אַל יַתְעֶה אוֹתְךָ סַחַר הַכּוֹפְרִים בָּאָרֶץ (אֲשֶׁר יַצְלִיחַ). מַתָּת מְעַטָּה (הִיא) וְאַחֲרֵי כֵן גֵּיהִנֹּם מְגוּרֵיהֶם וְרַע הַיָּצוּעַ: קצז אַךְ יִרְאֵי הָאֱלֹהִים לָהֶם (נָכוֹנוּ) גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְתוֹכָן, מַתְּנַת אֱלֹהִים, וַאֲשֶׁר אֶת אֱלֹהִים, הוּא (הַגְּמוּל) הַיּוֹתֵר טוֹב לַיּשָׁרִים[204]: קצח וּבְאַנְשֵׁי הַסֵּפֶר יֵשׁ אֲשֶׁר יַאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבַאֲשֶׁר הוּרַד אֲלֵיכֶם וּבַאֲשֶׁר הוּרַד לִפְנֵיהֶם, נִכְנָעִים לִפְנֵי אֱלֹהִים, לֹא יִמְכְּרוּ אוֹתוֹת אֱלֹהִים בִּמְחִיר מְעַט: קצט אֵלֶּה לָהֶם שְׂכָרָם אֵת אֱלהֵיהֶם, וֵאֱלֹהִים מְהִיר חֶשְׁבּוֹן: ר הוֹי הַמַּאֲמִינִים, יַחֲלוּ וְתִחֲרֵיתֶם אִישׁ בְּאָחִיו בַּתּוֹחֶלֶת וְהִתְאַזְּרוּ (עֹז) וִיראוּ אֱלֹהִים אוּלַי תַּצְלִיחוּ.

פָּרָשַׁת הַנָּשִׁים[205]

נִתְּנָה בְּאַלְמַדִינָה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם.

א הוֹי בְּנֵי אָדָם, יְראוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּרָא אֶתְכֶם מִנֶּפֶשׁ אַחַת וַיִּבְרָא מִמֶּנָּה אֶת בַּת זוּגָהּ, וַיָקֶם מֵהֶם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים לָרֹב. וִירְאוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּשְׁמוֹ תִּשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ (חֶסֶד) וְאֶת הַנָּשִׁים (אִמּוֹתֵיכֶם), כִּי אֱלֹהִים בּוֹחֶנְכֶם: ב וּתְנוּ לַיְתוֹמִים אֶת הוֹנָם וְלֹא תָמִירוּ לָכֶם אֶת הַנִּמְאָס בַּטּוֹב, וְלֹא תֹּאכְלוּ הוֹנָם עַל הוֹנְכֶם[206], כִּי חֲטָאָה גְדוֹלָה הִיא: ג וְכִי תִרְאוּ פֶּן לֹא תִּנְהֲגוּ בְצֶדֶק עִם הַיְתוֹמִים, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם נָשִׁים מֵאֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע. אַךְ כִּי תִּרְאוּ פֶּן לֹא תִּתְהַלְּכוּ אִתָּן בְּמֵישָׁרִים, וּלְקַחְתֶּם רַק אַחַת אוֹ מִן (הַשְּׁפָחוֹת) אֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינְכֶם[207]. הוּא קָרוֹב יוֹתֵר אֲשֶׁר לֹא תָסוּרוּ (מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה). וּנְתַתֶּם לַנָּשִׁים אֶת מָהֳרָן בְּטוּב לֵבָב. אַךְ כִּי תַּשְׁמֵטְנָה לָכֶם דְּבַר מַה מִמֶּנּוּ בִּרְצוֹנָן[208] וַאֲכַלְתֶּם אוֹתוֹ לְעָנְגָה וְלִבְרִיאוּת: ד וְלֹא תִתְּנוּ לְחִסְרֵי-הַדַּעַת אֶת הַהוֹן אֲשֶׁר לָהֶם אֲשֶׁר הִפְקִיד אֱלֹהִים אֶתְכֶם עָלָיו. וְכִלְכַּלְתֶּם אוֹתָם מִמֶּנּוּ וְכִסִּיתֶם אוֹתָם וְדִבַּרְתֶּם אֲלֵיהֶם טוֹבוֹת: ה וּבְחַנְתֶּם אֶת הַיְתוֹמִים עַד הֱיוֹתָם כְּשֵׁרִים לִנְשׂוּאִין וְכִי תַכִּירוּ בָּהֶם כִּי בָּגָרוּ, וּנְתַתֶּם אֶת הוֹנָם בְּיָדָם, וְלֹא תֹאכְלוּהוּ מְפַזְּרִים אוֹתוֹ וּמְמַהֲרִים (לְכַלּוֹתוֹ בִּרְאוֹתְכֶם) כִּי יִגְדָּלוּ[209]: וְהֶעָשִׁיר יָשִׁיב יָדוֹ (מֵהוֹנָם) אַךְ הֶעָנִי יֹאכַל בְּמִשְׁפַּט: ז וּבְתִתְּכֶם הוֹנָם עַל יָדָם וְהַעִידֹתֶם עֲלֵיהֶם עֵדִים וְרַב הוּא אֱלֹהִים לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹן:

ח לַגְּבָרִים חֵלֶק מֵאֲשֶׁר עָזְבוּ הַהוֹרִים וְהַקְּרוֹבִים וְ(אַף גַּם) לְנָשִׁים חֵלֶק מֵאֲשֶׁר עָזְבוּ הַהוֹרִים וְהַקְּרוֹבִים, אִם מְעַט הוּא וְאִם רַב. חֵלֶק קָצוּב: ט וְכִי יִמָּצְאוּ בִּמְקוֹם חַלֵּק (הַיְרוּשָׁה) שְׁאֵרֵי-בָשָׂר וְהַיְתוֹמִים וְהָעֲנִיִּים וַאֲצַלְתֶּם לָהֶם (דְּבַר מָה) מִמֶּנָּה, וְדִבַּרְתֶּם אֲלֵיהֶם טוֹבוֹת: י וְיָרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה פֶּן יַעַזְבוּ (גַּם הֵם) אַחֲרֵיהֶם צֶאֱצָאִים רַכִּים אֲשֶׁר יֶחֶרְדוּ עֲלֵיהֶם וְיָרְאוּ אֱלֹהִים וְדִבְּרוּ (אֲלֵיהֶם) דְּבָרִים כַּאֲשֶׁר יָאֶה: יא וְאָמְנָם אֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֶת הוֹן הַיְּתוֹמִים בְּעֹשֶׁק יְמַלְּאוּ בִּטְנָם אֵשׁ וְהָיוּ צְלִי לֶהָבָה: יב אֱלֹהִים: מְצַוְכֶם בִּדְבַר יַלְדֵיכֶם (לֵאמֹר): לַזָכָר (יִהְיֶה) כְּחֵלֶק שְׁתַּיִם מִן הַנְּקֵבָה. אַךְ כִּי יִהְיֶה מִן הַנְּקֵבָה יוֹתֵר עַל שְׁתַּיִם[210] וְהָיָה לָהֶן שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיּוֹת מֵאֲשֶׁר עָזַב. וְאִם יְחִידָה תִּהְיֶה[211] וְהָיָה לָהּ הַחֵצִי, וְלָהוֹרִים, וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם[212] הַשִּׁשִּׁית מֵאֲשֶׁר עָזַב אִם יְלָדִים לוֹ, אַךְ אִם אֵין לוֹ וָלָד, וִירָשוּהוּ הוֹרָיו, וְהָיָה לְאִמּוֹ הַשְּׁלִישִׁית[213]. וְאִם אַחִים לוֹ וְהָיְתָה הַשִּׁשִּׁית לְאִמּוֹ אַחֲרֵי (קַיֵּם) הַצַוָּאָה לְפִי אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹ שַׁלֵּם חוֹב[214]. אֲבוֹתֵיכֶם וּבְנֵיכֶם לֹא תֵדְעוּ מִי מֵהֶם הַקָּרוֹב לָכֶם יוֹתֵר לְהוֹעִיל. (זֹאת הַ)מִּצְוָה מֵאֵת אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: יג וְלָכֶם הַחֵצִי מֵאֲשֶׁר עָזְבוּ נְשֵׁיכֶם אִם לָהֶן וָלָד. אַךְ כִּי יִהְיֶה לָהֶן וָלָד, וְהָיָה לָכֶם הָרְבִיעִית מֵאֲשֶׁר עָזָבוּ, אַחֲרֵי (קַיֵּם) הַצַוָּאָה לְפִי אֲשֶׁר תְּצַוֶּינָה אוֹ שָׁלֵּם חוֹב: יד וְלָהֶן הָרְבִיעִית מֵאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אִם וָלָד אֵין לָכֶם. אַךְ אִם יִהְיֶה לָכֶם וָלָד, וְהָיָה לָהֶן הַשְּׁמִינִית מֵאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אַחֲרֵי (קַיֵּם) הַצַוָּאָה לְפִי אֲשֶׁר תְּצַוּוּ אוֹ (שָׁלֵּם) חוֹב: טו וְכִי יִירְשׁוּ אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא מֵחֲלָצָיו יָצְאוּ אוֹ הוֹרָיו וְלוֹ אָח[215] אוֹ אָחוֹת[216], וְהָיָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם הַשִּׁשִּׁית. אַךְ כִּי יִהְיוּ יוֹתֵר מִזֶּה וְהָיוּ שֻׁתָּפִים בִּשְׁלִישִׁית אַחֲרֵי (קַיֵּם) הַצַוָּאָה לְפִי אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹ (שָׁלֵּם) חוֹב: טז מִבְּלִי הָרֵעַ (לַיּוֹרְשִׁים)[217]. (זֹאת הַ)מִּצְוָה מֵאֵת אֱלֹהִים, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְאֶרֶךְ אַפַּיִם: יז אֵלֶּה חֻקּוֹת אֱלֹהִים, וַאֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וֶאֱבִיאָהוּ אֶל גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָן, וְהוּא הוּא הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל: יח וַאֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְעָבַר עַל חֻקּוֹתָיו יְבִיאֵהוּ אֶל אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם). לְעוֹלָמִים יִהְיֶה בָּהּ, וְלוֹ עֹנֶשׁ חֲרָפוֹת:

יט וַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַתּוֹעֵבָה (לִזְנוֹת) מִנְּשׁוֹתֵיכֶם וְהַעִידֹתֶם בָּהֶן אַרְבָּעָה עֵדִים מִכֶּם, וְהָיָה כִּי יָעִידוּ וַעֲצַרְתֶּם אוֹתָן בַּבָּתִּים עַד אֲשֶׁר יַאַסְפֵן הַמָּוֶת אוֹ יַעֲשֶׂה לָהֶן אֱלֹהִים דָרֶךְ[218]: וַאֲשֶׁר יַעֲשׂוּהָ שְׁנַיִם מִכֶּם[219], וַעֲנַשְׁתֶּם אוֹתָם שְׁנֵיהֶם, וְהָיָה אִם יָשׁוּבוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכָּם וְהִרְפֵּיתֶם מֵהֶם, כִּי אֱלֹהִים מְקַבֵּל שָׁבִים וְרַחוּם: כא אָכֵן עַל אֱלֹהִים (לְקַבֵּל) תְּשׁוּבַת אֵלֶּה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הָרָעָה בְּקַלּוּת דַּעַת וְאַחַר יָשׁוּבוּ חִישׁ. אֵלֶּה יָשׁוּב אֲלֵיהֶם אֱלֹהִים, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: כב אַךְ אֵין תְּשׁוּבָה לְאֵלֶּה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הָרָעוֹת עַד אֲשֶׁר יַגִּיעַ אִישׁ מֵהֶם עַד מָוֶת, וְאָמַר: “הִנֵּה עַתָּה שַׁבְתִּי”, וְלֹא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר יָמוּתוּ וְהֵם כּוֹפְרִים, אֵלֶּה עִתַּדְנוּ לָהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה:

כג הַמַּאֲמִינִים, לֹא הֻתַּר לָהֶם לָרֶשֶׁת אֶת הַנָּשִׁים לַמְרוֹת רְצוֹנָן, וְלֹא תִּמְנְעוּ אוֹתָן (מִהְיוֹת לְאִישׁ) לְמַעַן קַחַת חֵלֶק מֵאֲשֶׁר נְתַתֶּם לָהֶן[220] בִּלְתִּי אִם בַּעֲשׂוֹתָן תּוֹעֵבָה בְּרוּרָה, וּנְהַגְתֶּם בָּהֶן טוֹבוֹת. וְכִי נִמְאֲסוּ בְּעֵינְכֶם, הֵנָּה יוּכַל הֱיוֹת כִּי תִּמְאֲסוּ דָבָר אֲשֶׁר אֱלֹהִים שָׂם בּוֹ טוֹבָה רַבָּה: כד וְכִי תַּחְפְּצוּ לְהָמִיר לָכֶם אִשָּׁה תַּחַת אִשָּׁה[221] אַחֲרֵי תִתְּכֶם לְאַחַת מֵהֶן כִּכָּר (כֶּסֶף), לֹא תִקְחוּ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. הֲתִקָּחוּהוּ מֵהֶן בְּהוֹצִיאֲכֶם עֲלֵיהֶן שֵׁם-רַע וּבְאַשְׁמָה בְּרוּרָה?: כה וְאֵיכָה תִקָּחוּהוּ אַחֲרֵי בּוֹאֲכֶם אִישׁ אֶל רְעוּתוֹ וַתָּבוֹאוּ אִתָּן בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית: כו וְלֹא תִקְחוּ (לְנָשִׁים) אֵת (הַנָּשִׁים) אֲשֶׁר לָקְחוּ אֲבוֹתֵיכֶם, בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר (לָקְחוּ) לִפְנֵי כֵן[222], כִּי תוֹעֵבָה הִיא וְשֶׁקֶץ וְדֶרֶךְ רָעָה: כז (וְאֵלֶּה) אֲסוּרוֹת עֲלֵיכֶם: אִמּוֹתֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְאַחְיוֹתֵכֶם וְדוֹדוֹתֵיכֶם אַחְיוֹת אֲבִיכֶם וְאַחְיוֹת אִמְּכֶם וּבְנוֹת הָאָח וּבְנוֹת הָאָחוֹת וְאִמּוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר הֵינִיקוּ אֶתְכֶם וְאַחְיוֹתֵיכֶם לִינִיקָה[223], וְאִמּוֹת נְשֵׁיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם הַחוֹרְגוֹת הַחוֹסוֹת בָּכֶם יְלִידוֹת נְשֵׁיכֶם אֲשֶׁר בָּאתֶם אֲלֵיהֶן – אַךְ אִם לֹא בָּאתֶם אֲלֵיהֶן לֹא יִהְיֶה בָּכֶם עָוֹן, וּנְשֵׁי בְנֵיכֶם אֲשֶׁר מֵחַלְצֵיכֶם (יָצָאוּ), וְלֹא תִקְּחוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בִּלְתִּי אֲשֶׁר (לָקְחוּ) לִפְנֵי כֵן[224], כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: כח וְהַנָּשִׁים הַצְּנוּעוֹת (הַנְּשׂוּאוֹת) בִּלְעֲדֵי (הַשְּׁפָחוֹת) אֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינְכֶם[225]. (זֹאת) הַמִּצְוָה מֵאֵת אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם. אַךְ מִבַּלְעֲדֵי אֵלֶּה מֻתָּר לָכֶם לְבַקֵּשׁ לָכֶם (בְּהוֹנְכֶם נָשִׁים) לָשֵׂאת (אוֹתָן), מַצְנִיעִים לֶכֶת לֹא נוֹאֲפִים, וּנְתַתֶּם לָהֶן מָהֳרָן עַל הִתְעַלֶּסְכֶם בָּהֶן, כַּמִּצְוָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עָוֹן בַּאֲשֶׁר תֵּאוֹתוּ (אִישׁ לִרְעוּתוֹ) אַחֲרֵי (מַלֹּאתְכֶם) הַמִּצְוָה הַזֹּאת[226], כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: כט וַאֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ מִכֶּם לָקַחַת נָשִׁים צְנוּעוֹת מַאֲמִינוֹת וְלָקַח מֵאֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינְכֶם מִשִׁפְחוֹתֵיכֶם הַמַּאֲמִינוֹת, וֵאֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ אֶת אֱמוּנַתְכֶם. צֶאֱצָאִים אַתֶּם זֶה לָזֶה, וּלְקַחְתֶּם אוֹתָן בִּרְצוֹן אֲדוֹנֵיהֶן וּנְתַתֶּם לָהֶן שְׂכָרָן כַּמִּשְׁפַּט (כִּי תִהְיֶינָה) מַצְנִיעוֹת לֶכֶת לֹא נוֹאֲפוֹת וְלֹא מְאַהֲבִים לָהֶן: ל אַךְ כִּי תִהְיֶינָה לְאִישׁ וְעָשׂוּ תוֹעֵבָה (לִזְנוֹת) וְהָיָה עֲלֵיהֶן הַחֵצִי מִן הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר עַל (הַנָּשִׁים) הַצְּנוּעוֹת. זֹאת (הַמִּצְוָה) לְאֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶׁר יִירְאוּ חֵטְא, אַךְ כִּי תִּמָּנְעוּ (מִשֵּׁאת שִׁפְחָה) טוֹב לָכֶם יוֹתֵר וֵאֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: לא חָפֵץ אֱלֹהִים לְבָאֵר לָכֶם (חֻקֹּתָיו) וּלְהַדְרִיכְכֶם בְּחֻקּוֹת (הָעַמִּים) אֲשֶׁר קָמוּ לִפְנֵיכֶם וְלָשׁוּב אֲלֵיכֶם, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: לב וֵאֱלֹהִים חָפֵץ לָשׁוּב אֲלֵיכֶם, אַךְ הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי תַאֲווֹתֵיהֶם חֲפֵצִים כִּי תַּעֲמִיקוּ סָרָה עַד מְאֹד. חָפֵץ אֱלֹהִים לְהָקֵל מֵעֲלֵיכֶם, כִּי חַלָּשׁ נוֹצַר הָאָדָם:

לג הַמַּאֲמִינִים לֹא תֹאכְלוּ אֶת הוֹנְכֶם בֵּינֵיכֶם בַּשָּׁוְא[227], בִּלְתִּי אִם יִהְיֶה בְּסַחַר כִּי תֵאוֹתוּ בֵּינֵיכֶם וְלֹא תָמִיתוּ אֶת נַפְשְׁכֶם, כִּי אֱלֹהִים רַחוּם עֲלֵיכֶם: לד וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה זֹּאת בְּאֵיבָה וּבְעֹשֶׁק נִצְלֵהוּ בְּאֵשׁ (גֵּיהִנֹּם), וְנָקֵל הוּא לֵאלֹהִים: לה כִּי תִרְחֲקוּ מִן הַחַטָּאִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹתָם נְכַפֵּר לָכֶם מֵרָעוֹתֵיכֶם וּנְבִיאֲכֶם מְבוֹא כָּבוֹד[228]: לו וְלֹא תַחְמְדוּ אֵת אֲשֶׁר בִּכֶּר בּוֹ אֱלֹהִים מִקְצָתְכֶם עַל מִקְצָתְכֶם. לַגְּבָרִים חֵלֶק כְּפָעֳלָם וְלַנָּשִׁים חֵלֶק כְּפָעֳלָן. וּבַקְשׁוּ מֵאֵת אֱלֹהִים (לָתֵת לָכֶם) מֵחַסְדּוֹ, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ כָּל: לז וְלַכֹּל[229] שַׁתְנוּ גּוֹאֲלִים (לָרֶשֶׁת) מֵאֲשֶׁר עָזְבוּ הַהוֹרִים וְהַקְּרוֹבִים. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר כְּרַתֶּם אִתָּם בְּרִית וּנְתַתֶּם לָהֶם חֶלְקָם[230], כִּי אֱלֹהִים עֵד בַּכֹּל: לח לַגְּבָרִים יִתְרוֹן עַל הַנָּשִׁים בַּאֲשֶׁר בִּכֶּר אֱלֹהִים אִישׁ עַל רְעוּתוֹ וּבַאֲשֶׁר פִּזְּרוּ מֵהוֹנָם[231]. וְהַנָּשִׁים הַיְשָׁרוֹת נִכְנָעוֹת (לְבַעֲלֵיהֶן) שׁוֹמְרוֹת בְּעֵת הִפָּקֵד (בַּעֲלֵיהֶן)[232] בַּאֲשֶׁר שָׁמַר אֱלֹהִים (אוֹתָן). אַךְ הַנָּשִׁים אֲשֶׁר תִּפְחֲדוּ פֶּן תַּמְרֶינָה וְהִזְהַרְתֶּם אוֹתָן, וְהִרְחַקְתֶּם אוֹתָן (מֵעֲלֵיכֶם) בְּחַדְרֵי-הַמִּשְׁכָּב וְהִכִּיתֶם אוֹתָן, וְהָיָה כִּי תִּשְׁמַעְנָה לְקוֹלְכֶם לֹא תְבַקְּשׁוּ תּוֹאֲנָה (לְעַנּוֹתָן), כִּי אֱלֹהִים עֶלְיוֹן וְגָדוֹל: לט וְכִי תִּפְחֲדוּ פֶּן יִפְרֹץ (רִיב) בֵּינֵיהֶם וּשְׁלַחְתֶּם שׁוֹפֵט מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְשׁוֹפֵט מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ כִּי יִרְצוּ לְהַשְׁלִים, יְכוֹנֵן אֱלֹהִים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וּמֵבִין: מ וַעֲבַדְתֶּם אֶת אֱלֹהִים וְלֹא תְּשַׁתְּפוּ בוֹ דָּבָר וַהֲטִיבוֹתֶם לַהוֹרִים וְלַקְּרוֹבִים וְלַיְתוֹמִים וְלָעֲנִיִּים וְלַשָּׁכֵן הַקָּרוֹב וְלַשָּׁכֵן הָרָחוֹק[233] וּלְרֵעַ אֲשֶׁר אִתְּכֶם וְלַהֵלֶךְ וְלַאֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינְכֶם (מֵעֶבֶד וְשִׁפְחָה), כִּי לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֶת הַיָּהִיר וְהַמִּתְהַלֵּל: מא אֲשֶׁר יִקְפְּצוּ יָדָם מִתֵּת וְצִוּוּ אֵת בְּנֵי הָאָדָם לִקְפֹּץ יָדָם וְהִצְפִּינוּ אֵת אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים מֵחַסְדוֹ. אָכֵן לַכּוֹפְרִים עִתַּדְנוּ עֹנֶשׁ חֲרָפוֹת: מב וְאֵלֶּה אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ אֶת הוֹנָם לְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם וְלֹא יַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ הַשָּׂטָן לְעָמִית, הִנֵּה רַע הֶעָמִית: מא וּמַה (רָעָה בָּאָה) עֲלֵיהֶם, לוּ הֶאֱמִינוּ בֵאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וּפִזְּרוּ מֵאֲשֶׁר חָלַק לָהֶם אֱלֹהִים? וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אוֹתָם: מד אָכֵן לֹא יַעֲשֹׁק אֱלֹהִים (גַּם) כְּמִשְׁקָל הַנְּמָלָה. וְאִם טוֹב יִהְיֶה (הַמַּעֲשֶׂה) יְשִׁיבֶהוּ לְמִשְׁנֶה וְנָתַן מִלְּפָנָיו שָׂכָר רַב: מה וְאֵיכָה (יִהְיֶה) כַּאֲשֶׁר נָבִיא מִכָּל אֻמָּה עֵד וּנְבִיאֲךָ אוֹתְךָ לְעֵד בְּאֵלֶּה? בַּיּוֹם הַהוּא יְבַקְשׁוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיַּמְרוּ אֶת (פִּי) הַשָּׁלִיחַ לוּ שִׁוּוּ מֵעַל לָהֶם אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה[234]. אַךְ לֹא יַסְתִּירוּ מֵאֱלֹהִים דָּבָר:

מו הַמַּאֲמִינִים, אַל תִּגְּשׁוּ לְהִתְפַּלֵּל וְאַתֶּם שִׂכּוֹרִים עַד אִם תֵּדְעוּ אֵת אֲשֶׁר תֹּאמֵרוּ, וְלֹא טְמֵאֵי קֶרִי, אִם לֹא בִּהְיוֹתְכֶם עוֹבְרִים בַּדָּרֶךְ, עַד אִם תִּרְחָצוּ. אַךְ כִּי תִהְיוּ חוֹלִים אוֹ בַּדָּרֶךְ אוֹ בְּבוֹא אִישׁ מִכֶּם מֵעֲשׂוֹת צְרָכָיו אוֹ בְּבוֹאֲכֶם אֶל הַנָּשִׁים וְלֹא תִּמְצְאוּ מַיִם, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם חוֹל דַּק מִן הַדַּק וְשִׁפְשַׁפְתֶּם (בּוֹ) אֶת פְּנֵיכֶם וִידֵיכֶם, כִּי אֱלֹהִים מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ:

מז הַאִם לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם חֵלֶק מִן הַסֵּפֶר יִקְנוּ אֶת הַתּוֹעָה וִיבַקְּשׁוּ כִּי תִּתְעוּ מִן הַדָּרֶךְ. אַךְ אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אוֹיְבְכֶם, וְרַב (לָכֶם) בֵּאלֹהִים מָגֵן וְרַב (לָכֶם) בֵּאלֹהִים מוֹשִׁיעַ: מח וּבַיְּהוּדִים יֵשׁ אֲשֶׁר יְסַלְּפוּ אֶת הַדְּבָרִים מִמְּקוֹמָם וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְנַמְרֶה וּשְׁמַע, בְּלִי מִשְׁמָע[235] וְרָאעִנָא[236]” עַוֵּת בִּלְשׁוֹנָם[237] וְדָקוֹר בַּדַּת[238]: מט וְאָכֵן לוּ אָמְרוּ “שָׁמַעְנוּ וְנַקְשִׁיב וּשְׁמַע וְהַבֵּט אֵלֵינוּ”, כִּי אָז טוֹב לָהֶם יוֹתֵר וְנָכוֹן יוֹתֵר. אֲבָל אֱלֹהִים אֵרֲרָם עַל כַּחֲשָׁם וְרַק הַמְעַט הֵם אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ: נ הוֹי אַתֶּם אֲשֶׁר נִתַּן לָכֶם הַסֵּפֶר, הַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ לְקַיֵּם (בּוֹ) אֵת (הַסֵּפֶר) אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם בְּטֶרֶם נִמְחַק פָּנִים וּנְשִׁיבֵם (לִהְיוֹת) כַּאֲחוֹרֵיהֶם, אוֹ נְקַלְלֵם כַּאֲשֶׁר קִלַּלְנוּ אֶת אַנְשֵׁי-הַשַּׁבָּת (אֲשֶׁר חִלְּלוּהָ)[239] וַיֵּעָשֶׂה דְּבַר אֱלֹהִים: נא אָכֵן לֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְשֻׁתַּף בּוֹ. אֲבָל יִשָּׂא (לַעֲוֹנוֹת) זוּלַת זֶה לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ וַאֲשֶׁר יְשַׁתֵּף בֵּאלֹהִים בָּדָא מִלִּבּוֹ אָוֶן רָב: נב הַאִם לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר יְזַכּוּ נַפְשָׁם. וְאוּלָם אֱלֹהִים יְזַכֶּה אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְלֹא תֵעָשְׁקוּ (גַּם) כִּקְרוּם גַּרְעִין הַתָּמָר: נג הַבֵּט אֵיךְ יִבְדּוּ עַל אֱלֹהִים הַכָּזָב, וְדַי בָּזֶה אָוֶן בָּרוּר: נד הַאִם לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם חֵלֶק מִן הַסֵּפֶר יַאֲמִינוּ בָּאֱלִילִים וּבַטָּאעוּת וְאָמְרוּ לַכּוֹפְרִים: “אֵלֶּה יְיַשְּׁרוּ דֶּרֶךְ יוֹתֵר מִן הַמַּאֲמִינִים”[240]: אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר קִלְלָם אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר אֱלֹהִים יְקַלְלֶנּוּ, לֹא תִמְצָא לוֹ מוֹשִׁיעַ: נו הַאִם לָהֶם חֵלֶק בַּמַּלְכוּת בְּעוֹד אֲשֶׁר הֵם לֹא יִתְּנוּ לִבְנֵי אָדָם (גַּם) מִשְׁקַע גַּרְעִין הַתָּמָר? נז הַאִם יְקַנְּאוּ בִּבְנֵי אָדָם בַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים מֵחַסְדּוֹ[241]. הֵן מִלְּפָנִים נָתַנּוּ לְבֵית אַבְרָהָם אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת הַחָכְמָה, וַנִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכָה רַבָּה: נח וּבָהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר יַאֲמִין בּוֹ[242] וּבָהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר יָסוּרוֹ מִמֶּנּוּ. אָכֵן רָב בְּגֵיהִנֹּם לְלַהֵט (אוֹתָם): נט אָכֵן אֶת אֵלֶּה הַמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹתֵינוּ נִצְלֶה בְּאֵשׁ (גֵּיהִנֹּם). מִדֵּי הִשָּׂרֵף עוֹרוֹתָם נְמִירֵם בְּעוֹרוֹת אֲחֵרִים לְמַעַן יִטְעֲמוּ אֶת הָעֹנֶשׁ, כִּי אֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: ס אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, נְבִיאֵם אֶל גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָן, לָנֶצַח, וְלָהֶם בְּתוֹכָן נָשִׁים טְהוֹרוֹת וּנְבִיאֵם בְּצֵל לֹא יֶחְדַּל:

סא הִנֵּה אֱלֹהִים מְצַוְּכֶם לְהָשִׁיב אֶת הַפִּקָּדוֹן לִבְעָלָיו, וּבְשָׁפְטְכֶם בֵּין אֲנָשִׁים וּשְׁפַטְתֶּם בְּצֶדֶק. אָכֵן מַה טּוֹב הוּא (זֶה) אֲשֶׁר אֱלֹהִים מַזְהִירְכֶם לִשְׁמֹר אוֹתוֹ כִּי אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה: סב הַמַּאֲמִינִים, שִׁמְעוּ בְּקוֹל אֱלֹהִים וּבְקוֹל הַשָּׁלִיחַ וְרָאשֵׁי הַפְּקִידוֹת[243] מִקִּרְבְּכֶם. וְכִי תָרִיבוּ בְּדָבָר, וַהֲבֵאתֶם אוֹתוֹ אֶל אֱלֹהִים וְאֶל הַשָּׁלִיחַ, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, זֶה טוֹב יוֹתֵר וְהַנָּאֶה בַּפִּתְרוֹנוֹת: סג הַאִם לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ אֶל אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, כִּי מַאֲמִינִים הֵמָּה בַּאֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ וּבַאֲשֶׁר הוּרַד לְפָנֶיךָ, יְבַקְשׁוּ לְהִשָּׁפֵט לִפְנֵי הַטָּאעוּת[244]. גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר צֻוּוּ לְכַחֵשׁ בּוֹ? אָכֵן הַשָּׂטָן חָפֵץ לְהַתְעוֹתָם תּוֹעָה רַבָּה: סד וְכִי יֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: “בּוֹאוּ אֶל (הַסֵּפֶר) אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים אֶל הַשָּׁלִיחַ”, תִּרְאֶה אֶת הַסֵּעֲפִים סָרִים מִמְּךָ הַצִּדָּה: סה וְאוּלָם אֵיכָה (יִהְיֶה) בִּמְצֹא אוֹתָם צָרָה בַּאֲשֶׁר קִדְּמוּ יְדֵיהֶם לַעֲשׂוֹת? אָז יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ נִשְׁבָּעִים בֵּאלֹהִים לֵאמֹר: “לֹא חָפַצְנוּ בִּלְתִּי אִם טוֹב וְהַשְׁלֵם (בֵּינְךָ וּבֵין יְרִיבֶיךָ)”: סו אֵלֶּה, יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּלִבָּם, הֶרֶף אֵפוֹא מֵהֶם וְהַזְהֵר אוֹתָם וְדַבֵּר אִתָּם דְּבָרִים נוֹגְעִים עַד הַנֶּפֶשׁ: סז וְלֹא שָׁלַחְנוּ כָּל שָׁלִיחַ, כִּי אִם לְמַעַן יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְעַתָּה לוּ גַם אַחֲרֵי הַחֲטִיאָם אֶת נַפְשָׁם יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל אֱלֹהִים כִּי יִסְלַח לַעֲוֹנָם, וְכִי יִתְפַּלֵּל לָהֶם הַשָּׁלִיחַ, כִּי אָז מָצְאוּ אֶת אֱלֹהִים מְקַבֵּל שָׁבִים וְרַחוּם: סח אַךְ לֹא כֵן, בֶּאֱלֹהֶיךָ נִשְׁבַּעְתִּי, לֹא יַאֲמִינוּ עַד אִם יְשִׂימוּךָ לְשׁוֹפֵט בְּדִבְרֵי רִיבוֹתֵיהֶם[245] וְאַחֲרֵי כֵן לֹא יִמְצְאוּ בְּנַפְשָׁם עָמָל (בְּמִשְׁפָּט אֲשֶׁר חָרַצְתָּ), (אָז) רַק אָז יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם (תּוֹרָתְךָ) וְנִכְנְעוּ: סט וְלוּ צִוִּינוּ אוֹתָם לֵאמֹר: “הָמִיתוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם אוֹ צְאוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיכֶם”, כִּי אָז לֹא עָשׂוּ זֹאת בִּלְתִּי אִם מְעַט מֵהֶם. וְאָכֵן לוּ עָשׂוּ אֵת אֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָם לַעֲשׁוֹתוֹ, כִּי אָז טוֹב לָהֶם יוֹתֵר וַיֶּחֶזְקוּ יוֹתֵר (בֶּאֱמוּנָתָם): ע וְאָז הֵן נָתַנּוּ לָהֶם מֵאִתָּנוּ שָׂכָר רָב וַנְנַחֵם אֹרַח מֵישָׁרִים: וְאָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ בְּקוֹל אֱלֹהִים וְהַשָּׁלִיחַ יִהְיוּ עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר נָטָה לָהֶם אֱלֹהִים חֶסֶד מִן הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים וְהַנֶּהֱרָגִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וְהַיְשָׁרִים. וְנֶהֱדָּרִים הֵם אֵלֶּה לְחֶבְרָה: עב זֶה הוּא הַחֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהִים וֵאֱלֹהִים רַב לָדַעַת (מַעֲשֵׂיכֶם):

עג הַמַּאֲמִינִים, הַשִּׁמְרוּ לָכֶם וְהֵחָלְצוּ (לַמִּלְחָמָה) גְדוּדִים אוֹ (כֻּלְּכֶם) יַחְדָּו[246]: עד אָכֵן יֵשׁ בָּכֶם הַמִּתְמַהְמֵהַּ, וּבִקְרוֹת אֶתְכֶם אָסוֹן יֹאמַר: “חֶסֶד עָשָׂה אֱלֹהִים אִתִּי, אֲשֶׁר לֹא הָיִיתִי אִתָּם בַּמָּקוֹם הַהוּא”: עה אַךְ בְּבוֹא אֲלֵיכֶם חֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהִים, יֹאמַר – כְּמוֹ לֹא הָיְתָה בֵּינוֹ וּבֵינֵיכֶם יְדִידוּת[247] – לֵאמֹר: “מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי אִתָּם וְאֻשַּׁרְתִּי אֹשֶׁר רָב”: עו אָכֵן הִלָּחֵם יִלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים אֵלֶּה אֲשֶׁר יִמְכְּרוּ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא. וַאֲשֶׁר יִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים אִם יֵהָרֵג וְאִם יִגְבַּר נִתֶּן לוֹ שָׂכָר רָב: עז וּמַה לָּכֶם (כִּי) לֹא תִלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וּ(מִלְחֶמֶת) הַחַלָּשִׁים בָּאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר יֹאמְרוּ: “אֱלֹהֵינוּ, הוֹצִיאֵנוּ מִן הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר שׁוֹכְנֶיהָ חוֹטְאִים, וְשִׁית לָנוּ מִלְּפָנֶיךָ מָגֵן, וְשִׁית לָנוּ מִלְּפָנֶיךָ מוֹשִׁיעַ”: עח הַמַּאֲמִינִים יִלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְהַכּוֹפְרִים יִלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת הַ“טָּאעוּת”. הִלָּחֲמוּ אֵפוֹא בְּבַעֲלֵי-בְרִית הַשָּׂטָן, כִּי תַחְבּוּלַת הַשָּׂטָן רָפָה: עט הַאִם לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֲלֵיהֶם: “הָשִׁיבוּ יֶדְכֶם (מֵהִלָּחֵם) וְעִרְכוּ תְּפִלָּה וּתְנוּ צְדָקָה”, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ לְהִלָּחֵם וְהִנֵּה יָרְאָה פְּלַגָּה מֵהֶם מִבְּנֵי-הָאָדָם כִּירֹא אֶת אֱלֹהִים אוֹ (גַּם) מוֹרָא רַב מִזֶּה, וַיֹּאמְרוּ: “אֱלֹהֵינוּ, לָמָּה זֶה צִוִּיתָנוּ לְהִלָּחֵם, לוּ עֲזַבְתָּנוּ עַד לְמוֹעֵד קָרוֹב”. אֱמֹר: “מַתַּת הָעוֹלָם הַזֶּה מְעַטָּה וְהָעוֹלָם הַבָּא טוֹב יוֹתֵר לַאֲשֶׁר יָרֵא אֶת אֱלֹהִים. וְלֹא תֵעָשְׁקוּ (אַף) כִּקְרוּם גַּרְעִין הַתָּמָר: פ וּבְכָל אֲשֶׁר תִּהְיוּ יַדְבִּיקְכֶם הַמָּוֶת וְאִם גַּם תִּהְיוּ בְּמִגְדָּלִים נִשָּׂאִים”. וּבְבוֹא אֲלֵיהֶם טוֹבָה, יֹאמְרוּ: מֵאֵת אֱלֹהִים הָיְתָה זֹּאת“. וּבִמְצֹא אוֹתָם רָעָה יֹאמְרוּ: ”מֵאִתְּךָ (הַנָּבִיא) הָיְתָה זֹּאת“. אֱמֹר: ”הַכֹּל הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים“. וּמַה לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר כִּמְעַט לֹא יָבִינוּ שְׁמוּעָה: פא כָּל טוֹבָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עָלֶיךָ מֵאֵת אֱלֹהִים הִיא, וְכָל רָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אוֹתְךָ מֵאִתְּךָ הִיא לָךְ. וַנִּשְׁלַח לִבְנֵי הָאָדָם שָׁלִיחַ. וְרַב אֱלֹהִים לְעֵד (בָּזֹאת): פב אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקוֹל הַשָּׁלִיחַ, שָׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהִים, וַאֲשֶׁר יִפְנֶה עֹרֶף, הִנֵּה לֹא שְׁלַחְנוּךָ לְשׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם: פג וְאָמְרוּ: ”מִשְׁמָעַת" אַךְ בְּצֵאתָם מֵעַל פָּנֶיךָ, תָּזֹם עֵדָה מֵהֶם לַיְלָה אֲחֶרֶת מֵאֲשֶׁר תֹּאמַר. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִכִתֹּב אֵת אֲשֶׁר יָזֹמּוּ לַיְלָה. סוּר מֵהֶם וְהִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהֶיךָ, וְרַב אֱלֹהִים לְמִשְׁעָן: פד הַאִם לֹא יַעֲמִיקוּ חֵקֶר בַּקֹּרְאָן. הֵן לוּ לֹא מֵאֵת אֱלֹהִים הָיָה, כִּי אָז מָצְאוּ בוֹ דִבְרֵי תַהֲפוּכוֹת רַבִּים[248]: פה וּבְבוֹא אֲלֵיהֶם שְׁמִוּעַת בִּטְחָה אוֹ פַחַד יוֹדִיעוּהָ בָּרַבִּים. וְאוּלָם לוּ הֱבִיאוּהָ אֶל הַשָּׁלִיחַ וְאֶל רָאשֵׁי הַפְּקִידוֹת מִקִּרְבָּם, כִּי אָז הֱבִינוּהָ אֵלֶּה מִקִּרְבָּם הַמְבַקְשִׁים לָדַעַת צְפוּנָהּ. וְאָכֵן לוּלֵא חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר עֲלֵיכֶם, הֲלַכְתֶּם אַחֲרֵי הַשָּׂטָן מִלְּבַד מְעַט (מִכֶּם):

פו וְנִלְחַמְתָּ מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְלֹא הוּטְלָה (חוֹבַת הַמִּלְחָמָה) בִּלְתִּי אִם עָלֶיךָ וְעוֹרֵר אֶת הַמַּאֲמִינִים. אוּלַי יָשִׁיב אֱלֹהִים אֵת שֹׁד הַכּוֹפְרִים (מֵעֲלֵיכֶם), כִּי אֱלֹהִים עַז (מֵהֶם) לְשֹׁד וְחָזָק (מֵהֶם) לְיַסֵּר: פז אֲשֶׁר יַפְגִּיעַ לְטוֹבָה. יִהְיֶה לּוֹ חֵלֶק מִמֶּנָּה וַאֲשֶׁר יַפְגִּיעַ לְרָעָה יִהְיֶה לּוֹ חֵלֶק מִמֶּנָּה, וֵאֱלֹהִים מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל: פח וְכִי יִשְׁאֲלוּ לָכֶם לְשָׁלוֹם, וּשְׁאֶלְתֶּם לָהֶם רַב[249] מֵאֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ אוֹ הֲשִׁיבוּהוּ. כִּי אֱלֹהִים יְחַשֵּׁב (עִמָּכֶם) עַל כָּל: פט אֱלֹהִים אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו, אָסוֹף יֶאֱסָפְכֶם לְיוֹם הַתְּקוּמָה אֵין סָפֵק בּוֹ. וּמִי נֶאֱמָן מֵאֱלֹהִים בְּמַאֲמָרוֹ? צ וּמָה לָכֶם (כִּי נֶחְלַקְתֶּם) לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת בִּדְבַר הַסֵּעֲפִים וֵאֱלֹהִים הֲפָכָם בַּאֲשֶׁר פָּעֲלוּ. הֲתַחְפְּצוּ לַנְחוֹת מֵישָׁרִים אֶת אֲשֶׁר הִתְעָה אוֹתוֹ אֱלֹהִים? אָכֵן אֲשֶׁר אֱלֹהִים יַתְעֶה לֹא תִמְצָא לוֹ דָּרֶךְ: צא יְבַקְשׁוּ כִּי תִכְפְּרוּ כַּאֲשֶׁר כָּפְרוּ וִהְיִיתֶם כְּמוֹכֶם כְּמוֹהֶם. אַל תִּקְּחוּ לָכֶם אֵפוֹא בַּעֲלֵי-בְרִית מֵהֶם עַד אִם יַעַזְבוּ מוֹלַדְתָּם לְשֵׁם אֱלֹהִים[250]. וְכִי יִפְנוּ עֹרֶף וְהֶחֱזַקְתֶּם בָּם וַהֲרַגְתֶּם אוֹתָם בְּכָל אֲשֶׁר תִּמְצָאוּם, וְלֹא תִקְחוּ לָכֶם מֵהֶם לֹא מָגֵן וְלֹא מוֹשִׁיעַ: צב זוּלָתִי אֵלֶּה אֲשֶׁר יִתְחַבְּרוּ אֶל עַם אֲשֶׁר קֶשֶׁר בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵינֵיכֶם אוֹ יָבוֹאוּ אֲלֵיכֶם וְלִבָּם צַר לְהִלָּחֵם בָּכֶם אוֹ לְהִלָּחֵם בַּשִׁבְטָם. וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים הִשְׁלִיטָם בָּכֶם וַיִּלָּחֲמוּ בָּכֶם. וְעַתָּה אִם יָסוּרוֹ מֵעֲלֵיכֶם וְלֹא יִלָּחֲמוּ בָּכֶם, וְקָרְאוּ לָכֶם לְשָׁלוֹם לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם אֱלֹהִים לִגְבַּר עֲלֵיהֶם: צג וּמְצָאתֶם אֲחֵרִים הַחֲפֵצִים לָשֶׁבֶת בֶּטַח (גַּם) אִתְּכֶם וְ(גַם) אֶת בְּנֵי עַמָּם. אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר יְסִיתוּם לִמְרֹד יַהַפְכוּ וְיִמְרֹדוּ, וְהָיָה כִּי לֹא יָסוּרוֹ מֵעֲלֵיכֶם וְלֹא יִקְרְאוּ לָכֶם לְשָׁלוֹם וְלֹא יָשִׁיבוּ יְדֵיהֶם וְהֶחֱזַקְתֶּם בָּם בְּכָל אֲשֶׁר תִּתְפְּשׂוּם. כִּי אֵלֶּה הִשְׁלַטְנוּכֶם בָּהֶם שִׁלְטוֹן גָּלוּי: צד וְחָלִילָה לוֹ לְמַאֲמִין לַהֲרֹג מַאֲמִין אִם לֹא בִּשְׁגָגָה. וַאֲשֶׁר יַהֲרֹג מַאֲמִין בִּשְׁגָגָה, וְשִׁחְרֵר עֶבֶד[251] מַאֲמִין וְכֹּפֶר יְשַׁלֵּם לְמִשְׁפַּחְתּוֹ[252], בִּלְתִּי אִם כִּי יַעֲשׂוּ צְדָקָה אִתּוֹ. אַךְ כִּי יִהְיֶה (הַנֶּהֱרָג) מֵעַם אֲשֶׁר אֵיבָה בֵּינֵיכֶם וּבֵינוֹ וְהוּא מַאֲמִין[253] וְהָיָה (כָּפְרוּ) שִׁחְרוּר עֶבֶד מַאֲמִין. אַךְ כִּי יִהְיֶה מֵעַם אֲשֶׁר בְּרִית בֵּינֵיכֶם וּבֵינוֹ וְשִׁלֵּם הַכֹּפֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְשִׁחְרֵר עֶבֶד מַאֲמִין. וַאֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ וְצָם חֳדָשַׁיִם (יָמִים) רְצוּפִים. “תְּשׁוּבָה” (הִיא לוֹ) מֵאֵת אֱלֹהִים וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: צה אַךְ אֲשֶׁר יַהֲרֹג מַאֲמִין בְּזָדוֹן תַּגְמוּלוֹ גֵּיהִנֹּם. לְעוֹלָמִים יִהְיֶה בְּתוֹכָהּ. וְחָרָה בוֹ אַף אֱלֹהִים וְהֵכִין לוֹ עֹנֶשׁ כָּבֵד:

צו הַמַּאֲמִינִים כִּי תֵצְאוּ לְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, וְהִבְחַנְתֶּם וְלֹא תֹאמְרוּ לַאֲשֶׁר יִקְרָא לְשָׁלוֹם (לֵאמֹר): “אֵין אַתָּה מַאֲמִין” בבַקֶּשְׁכֶם לִמְצֹא שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אֶת אֱלֹהִים שָׁלָל רָב. כֵּן הֱיִיתֶם לְפָנִים, וַיַּפְלֶה אֱלֹהִים לָכֶם חַסְדּוֹ, וְהִבְחַנְתֶּם, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: צז לֹא יִשְׁווּ הַיּוֹשְׁבִים בַּיִת מִן הַמַּאֲמִינִים, אִם לֹא בְאֹנֶס, אֶל אֵלֶּה הַמְחָרְפִים נַפְשָׁם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים בְּהוֹנָם וּבְנַפְשָׁם. הֵרִים אֱלֹהִים בְּמַעֲלוֹת אֶת הַמְחָרְפִים נַפְשָׁם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים בְּהוֹנָם וּבְנַפְשָׁם עַל הַיּוֹשְׁבִים בַּיִת. וְלִשְׁנֵיהֶם גַּם יָחַד צִוָּה אֱלֹהִים אֶת הַטּוֹב. אַךְ אֶת הַמְחָרְפִים נַפְשָׁם הִפְלָה אֱלֹהִים מֵהַיּוֹשְׁבִים בַּיִת בְּשָׂכָר רָב: צח בְּמַעֲלוֹת מִלְּפָנָיו וּסְלִיחָה וְרַחֲמִים וֵאֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: צט וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אָסְפוּ הַמַּלְאָכִים נַפְשׁוֹתָם (אֵלֶּה) הַחַטָּאִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְאָמְרוּ (הַמַּלְאָכִים אֲלֵיהֶם): “מֶה הָיָה לָכֶם?”. וְעָנוּ: “הָיִינוּ מִן הַחַלָּשִׁים בָּאָרֶץ”, וְאָמְרוּ (הַמַּלְאָכִים): “הָאֵין אֶרֶץ אֱלֹהִים רְחָבָה אֲשֶׁר תֵּצְאוּ מִמוֹלַדְתְּכֶם אֵלֶיהָ?” אָכֵן אֵלֶּה גֵּיהִנֹּם מְגוּרֵיהֶם וְרָעָה הַדֶּרֶךְ (שָׁמָּה): ק זוּלָתִי הַחַלָּשִׁים בָּאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ מְצוֹא תַּחְבּוּלָה וְלֹא אֻשְּׁרוּ בְדָרֶךְ. אֵלֶּה יִתָּכֵן אֲשֶׁר יִסְלַח לַהֶם אֱלֹהִים, וֵאֱלֹהִים מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ: קא וַאֲשֶׁר יֵצֵא מִמּוֹלַדְתּוֹ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִמְצָא בָּאָרֶץ דֹּחַק הַרְבֵּה וּמֶרְחָב, וַאֲשֶׁר יֵצֵא מִבֵּיתוֹ בְּהִמָּלְטוֹ אֶל אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ, וְהִדְבִּקָהוּ הַמָּוֶת, עַל אֱלֹהִים שְׂכָרוֹ וֵאֱלֹהִים, סַלָּח וְרַחוּם: קב וְכִי תַּעַבְרוּ בָּאָרֶץ לַמִּלְחָמָה לֹא יִהְיֶה בָכֶם חֵטְא בְקַצֶּרְכֶם אֶת הַתְּפִלָּה כִּי תִּפְחֲדוּ פֶּן יִפְּלוּ עֲלֵיכֶם הַכּוֹפְרִים, כִּי הַכּוֹפְרִים הֵם אוֹיְבְכֶם הַגָּלוּי: קג וְכִי תִהְיֶה בְּתוֹכָם וְעָרַכְתָּ לָהֶם הַתְּפִלָּה וְקָמָה עֵדָה מֵהֶם אִתְּךָ וְתָפְשׂוּ נִשְׁקָם וּבְהִשְׁתַּחֲווֹתָם וְהָיוּ מֵאַחֲרֵיהֶם. וּבָאָה עֵדָה שְׁנִיָּה אֲשֶׁר טֶרֶם הִתְפַּלְּלָה, וְהִתְפַּלְּלָה אִתָּךְ, וְנִשְׁמְרוּ וְתָפְשׂוּ נִשְׁקָם, יְבַקְשׁוּ הַכּוֹפְרִים, כִּי תַעַזְבוּ אֶת נִשְׁקְכֶם וְאֶת הַכְּבֻדָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, וְנָטוּ עֲלֵיכֶם פַּעַם אַחַת (וְהִשְׁמִידוּכֶם), וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם חֵטְא כִּי יִפְגָּעֲכֶם פֶּגַע מָטָר אוֹ כִי תִהְיוּ חוֹלִים וְהִנַּחְתֶּם נִשְׁקְכֶם, אַךְ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. וֵאֱלֹהִים הֵכִין לַכּוֹפְרִים עֹנֶשׁ חֲרָפוֹת: קד וּכְכַלּוֹתְכֶם לְהִתְפַּלֵּל וּזְכַרְתֶּם אֶת אֱלֹהִים עוֹמְדִים וְיוֹשְׁבִים וּמֻטִּים עַל צִדְכֶם. אַךְ אִם תֵּשְׁבוּ בֶּטַח וַעֲרַכְתֶּם הַתְּפִלָּה (כַּחֹק), כִּי הַתְּפִלָּה בְּמוֹעֲדֶיהָ מִצְוָה עַל הַמַּאֲמִינִים: קה וְלֹא תֵּחַתּוּ מֵחַפֵּשׂ אֶת הָעָם (אוֹיְבְכֶם) אִם גַּם תִּמְצָא אֶתְכֶם תְּלָאָה, כִּי גַם אוֹתָם תִּמְצָא (תְּלָאָה) כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם, וְלָכֶם תִּקְוָה (לְשָׂכָר) מֵאֵת אֱלֹהִים וְלָהֶם אֵין תִּקְוָה, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם:

קו הִנֵּה הוֹרַדְנוּ אֵלֶיךָ אֶת הַסֵּפֶר בָּאֱמֶת לְמַעַן תִּשְׁפֹּט בֵּין בְּנֵי הָאָדָם כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אוֹתְךָ אֱלֹהִים וְלֹא תָרִיב אֶת רִיב הַבּוֹגְדִים[254] וְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים כִּי יִסְלַח (לְךָ) כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קז וְלֹא תִּתְוַכַּח לַמּוֹנִים אִישׁ אֶת אָחִיו, כִּי לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֶת הַמּוֹנֶה וְהַפּוֹשֵׁעַ: קח יִסָּתְרוּ מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים אַךְ לֹא יִסָּתְרוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים וְהוּא אִתָּם בְּזָמְמָם לַיְלָה דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא חָפֵץ, וֵאֱלֹהִים מֵבִין מַעֲשֵׂיהֶם: קט הִנֵּה אַתֶּם אֲשֶׁר תִּתְוַכְּחוּ לָהֶם בְּ(עִנְיְנֵי) חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אַךְ מִי יִתְוַכַּח לָהֶם עִם אֱלֹהִים בְּיוֹם הַתְּקוּמָה אוֹ מִי יִהְיֶה לָהֶם לְמִשְׁעָן? קי וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רָעָה אוֹ יַחֲטִיא נַפְשׁוֹ וְשָׁב וְהִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהִים כִּי יִסְלַח לְחַטָּאתוֹ, יִמְצָא אֶת אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קיא וַאֲשֶׁר יִפְעַל עַוְלָה, לְנַפְשׁוֹ יִפְעָלֶנָה, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: קיב וַאֲשֶׁר יִפְעַל חֵטְא אוֹ עָוֶל, אַחַר יָשִׁית אוֹתוֹ עַל (רֹאשׁ) נָקִי, יִשָּׂא (עֲוֹן) מוֹצִיא שֵׁם רָע וְאַשְׁמָה גְלוּיָה: קיג וְלוּלֵא חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְרַחֲמָיו, כִּי אָז זָמְמָה עֵדָה מֵהֶם רָע לְהַתְעוֹתְךָ וְלֹא יַתְעוּ בִּלְתִּי אִם אֶת נַפְשָׁם, וְלֹא יָרֵעוּ לְךָ בִּמְאוּמָה, כִּי הוֹרִיד אֱלֹהִים עַל יָדְךָ אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת הַחָכְמָה וַיְלַמְּדֵךָ אֵת אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ, כִּי חֶסֶד אֱלֹהִים רַב עָלֶיךָ: קיד אֵין טוֹב בְּהַרְבֵּה מִ(דִּבְרֵי) סוֹדָם בִּלְעֲדֵי (בְּסוֹד) זֶה אֲשֶׁר צִוָּה עַל הַצְּדָקָה וְהַיָּשָׁר (לַעֲשׂוֹת) שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הָאָדָם. וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה זֹאת בְּבַקְשׁוֹ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים נָתוֹן, נִתֶּן לוֹ שָׂכָר רָב: קטו וַאֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת הַשָּׁלִיחַ אַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֹכַח לָדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהָלְכוּ, לֹא בְדֶרֶךְ הַמַּאֲמִינִים, נַהֲפֹךְ פָּנָיו אֶל (הַדֶּרֶךְ) אֲשֶׁר פָּנָה וְנִצְלֵהוּ בְאֵשׁ (גֵּיהִנּוֹם), וְרָעָה הַדֶּרֶךְ שָׁמָּה:

קטז אָכֵן לֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְשַׁתְּפוּ בּוֹ (אֱלֹהִים אֲחֵרִים) וְסָלַח לְזוּלַת זֹאת לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַאֲשֶׁר יְשַׁתֵּף בֵּאלֹהִים תָּעָה תּוֹעָה רַבָּה: קיז לֹא יִקְרְאוּ לְזוּלָתוֹ בִּלְתִּי אִם לִנְקֵבוֹת[255], וְלֹא יִקְרְאוּ בִּלְתִּי אִם לְשָׂטָן קְשֵׁה עֹרֶף: קיח אֵרֲרוֹ אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר (הַשָּׂטָן): “לָקוֹחַ אֶקַּח לִי מֵעוֹבְדֶיךָ חֵלֶק קָצוּב, וְהִתְעֵיתִים וְעוֹרַרְתִּי בְּקִרְבָּם תַּאֲווֹת הֶבֶל וְצִוִּיתִים וּבִקְּעוּ אֶת אָזְנֵי הַצֹּאן וְצִוִּיתִים וְשִׁנּוּ אֶת (תֹּאַר) יְצִיר אֱלֹהִים”[256]. אָכֵן אֲשֶׁר יִקַּח לוֹ אֵת הַשָּׂטָן לְמָגֵן לוֹ, אָבַד אָבְדָן גָּלוּי: קיט יַבְטִיחַ אוֹתָם (טוֹב) וְעוֹרֵר תַאֲווֹתֵיהֶם, אַךְ לֹא יַבְטִיחַ אוֹתָם הַשָּׂטָן בִּלְתִּי אִם רְמִיָּה: קכ אֵלֶּה מְגוּרֵיהֶם גֵּיהִנֹּם וְלֹא יִמְצְאוּ מִפְלָט מִמֶּנָּה: קכא אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, אוֹתָם נָבִיא אֶל גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְתוֹכָן לַנֶּצַח. דְּבַר אֱלֹהִים אֶמֱת וּמִי נֶאֱמָן מֵאֱלֹהִים בִּדְבָרוֹ“? קכב אֵין הוּא לֹא כַאֲשֶׁר תִּתְאַוּוּ וְלֹא כַאֲשֶׁר יִתְאַוּוּ אַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר. אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רָעָה יְשֻׁלַּם כְּמַעֲשֵׂהוּ, וְלֹא יִמְצָא לוֹ בִּפְנֵי אֱלֹהִים לֹא מָגֵן וְלֹא מוֹשִׁיעַ: קכג וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר אִם זָכָר וְאִם נְקֵבָה וְהוּא מַאֲמִין, אֵלֶּה יָבוֹאוּ אֶל גַּן הָעֵדֶן וְלֹא יֵעָשֵׁקוּ (גַּם) כְּמִשְׁקַע גַּרְעִין הַתָּמָר: קכו וּמִי הוּא הַטּוֹב (בְּנוֹצְרֵי) דָּת מֵהָאִישׁ אֲשֶׁר הִשְׁלִים נַפְשׁוֹ[257] אֶל אֱלֹהִים וְהוּא עוֹשֵׂה הַטּוֹב וַיֵּלֶךְ בְּדָת אַבְרָהָם ”חָנִיף". וַיִּקַּח לוֹ אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם לִידִיד (לוֹ): קכה וְלֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וֵאֱלֹהִים, מֵבִין הַכֹּל:

קכו וְשַׁאֲלוּ אֶת פִּיךָ בִּדְבַר הַנָּשִׁים[258]. אֱמֹר: אֱלֹהִים יוֹרְכֶם עַל דְּבָרָן, וְאֲשֶׁר יִקָּרֵא לִפְנֵיכֶם בַּסֵּפֶר עַל דְּבַר הַיְתוֹמוֹת אֲשֶׁר לֹא תִתְּנוּ לָהֶן כַּמְצֻוֶּה לָתֵת לָהֶן וּמֵאַנְתֶּם לְקַחְתָּן לָכֶם לְנָשִׁים וְעַל דְּבַר הַחַלָּשִׁים מִן הַיְלָדִים, וְכִי תִּנְהֲגוּ בְּצֶדֶק עִם הַיְתוֹמִים, כָל הַטּוֹב אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ יֵדָעֶנּוּ אֱלֹהִים: קכז וְאִשָּׁה כִּי תִירָא פֶּן יָסוּר מֵעָלֶיהָ לֵב בַּעֲלָהּ אוֹ כִּי יִרְחַק מֵעָלֶיהָ, לֹא יִהְיֶה בָּהּ חֵטְא כִּי יַשְׁלִימוּ. כִּי טוֹב הַשָּׁלוֹם (מִשִּׁלּוּחִים) כִּי הַחֶמְדָּה הַטְבָּעָה בַּנְפָשׁוֹת, וְכִי תֵיטִיבוּ (לַנָּשִׁים) וִירֵאתֶם מֵאֱלֹהִים, יֵדַע אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: קכח לֹא תּוּכְלוּ לְבִלְתִּי נְטוֹת יוֹתֵר (אֶל אַחַת) מִבֵּין הַנָּשִׁים (אֲשֶׁר לָכֶם) וְאִם גַּם תִּתְאַמְצוּ (לַעֲשׂוֹת כֵּן). אַךְ אַל תָּסוּרוּ כָּלָה (מֵאַחַת מֵהֵנָּה) וּזְנַחְתֶּם אוֹתָהּ כַּתְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת וְכִי תַּשְׁלִימוּ וִירֵאתֶם מֵאֱלֹהִים, הִנֵּה אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קכט וְאִם תִּפָּרְדוּ (אִישׁ מֵעַל אִשְׁתּוֹ) יַעֲשִׁיר אֱלֹהִים אֶת כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם מִשִּׁפְעוֹ, וֵאֱלֹהִים רַב (חֶסֶד) וְחָכָם:

קל וְלֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וּכְבָר צִוִּינוּ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר לִפְנֵיכֶם וְאֶתְכֶם (לֵאמֹר): יְראוּ אֶת אֱלֹהִים וְכִי תִּכְפְּרוּ הִנֵּה לֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וֵאֱלֹהִים עָשִׁיר וּמְהֻלָּל: קלא וְלֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְרַב הוּא אֱלֹהִים לְמִשְׁעָן: קלב כִּי בִּרְצוֹתוֹ יַכְרִיתְכֶם[259] אַתֶּם בְּנֵי הָאָדָם וְהֵקִים אֲחֵרִים (תַּחְתֵּיכֶם) וְיָכוֹל הוּא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת זֹאת: קלג מִי הֶחָפֵץ גְּמוּל (מִטּוּב) הָעוֹלָם הַזֶּה, הִנֵּה אֶת אֱלֹהִים גְּמוּל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, וֵאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה:

קלד הַמַּאֲמִינִים, שִׁמְרוּ אֱמֶת בְּקוּמְכֶם לְהָעִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְגַם אִם (תָּעִידוּ) בָּכֶם בְּעַצְמְכֶם אוֹ בַּאֲבוֹתֵיכֶם וּקְרוֹבֵיכֶם אִם עָשִׁיר יִהְיֶה וְאִם עָנִי. כִּי אֱלֹהִים קוֹדֵם לִשְׁנֵיהֶם. וְלֹא תֵלְכוּ אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה לְבִלְתִּי נְטוֹת (מִן הַיְשָׁרָה) וּלְסַלֵּף (הָעֵדוֹת אוֹ לִרְחֹק (מֵהָעִיד), כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם:

קלה הַמַּאֲמִינִים[260], הַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ וּבַסֵּפֶר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים עַל יַד שְׁלִיחוֹ, וּבַסֵּפֶר אֲשֶׁר הוֹרִיד מִלְּפָנִים, וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בֵּאלֹהִים וּבְמַלְאָכָיו וּבִסְפָרָיו וּבִשְׁלִיחָיו וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, תָּעָה תּוֹעָה רַבָּה: קלו אַךְ אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיָּשׁוּבוּ וַיִּכְפֹּרוּ וַיָּשׁוּבוּ וַיַאֲמִינוּ וַיָּשׁוּבוּ וַיִּכְפֹּרוּ וַיּוֹסִיפוּ כַּחַשׁ, לֹא יֹאבֶה אֱלֹהִים סְלֹחַ לָהֶם וְלֹא הַנְחוֹתָם אֹרַח: קלז הוֹדַע אֶת הַסֵּעֲפִים כִּי לָהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: קלח אֲשֶׁר יִקְחוּ לָהֶם הַכּוֹפְרִים לְמָגִנִּים מִבַּלְעֲדֵי הַמַּאֲמִינִים. הַיְבַקְשׁוּ אִתָּם עֹז? הֵן הָעֹז כֻּלּוֹ לֵאלֹהִים הוּא: קלט וּכְבָר הוֹרִיד אֲלֵיכֶם בַּסֵּפֶר לֵאמֹר: בְּשָׁמְעֲכֶם אוֹתוֹת אֱלֹהִים יְכַחֲשׁוּ בָהֶם וְלָעֲגוּ לָהֶם. אַל תֵּשְׁבוּ אֵפוֹא אִתָּם עַד אִם יָשִׂיחוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, לֹא בָהֶם[261], כִּי אָז תִּהְיוּ כְּמוֹהֶם. אָכֵן אֱלֹהִים מְאַסֵּף אֶת הַסֵּעֲפִים וְאֵת הַכּוֹפְרִים יַחְדָּו אֶל גֵּיהִנֹּם: קמ אֵלֶּה הַמּוֹחִילִים לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר יִקְרֶה אֶתְכֶם, וְהָיָה בְתֵת לָכֶם אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה וְאָמְרוּ: “הַאִם לֹא אִתְּכֶם הָיִינוּ?, וּבְהַצְלִיחַ הַכּוֹפְרִים יֹאמְרוּ (אֲלֵיהֶם): ”הַאִם לֹא רָמָה יָדֵינוּ עֲלֵיכֶם, וַנַּצֵּל אֶתְכֶם מִיָּד הַמַּאֲמִינִים". אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה, וְלֹא יִתֵּן אֱלֹהִים אֶת הַכּוֹפְרִים לִגְבֹּר עַל הַמַּאֲמִינִים: קמא עָקוֹב יַעַקְבוּ הַסֵּעֲפִים אֶת אֱלֹהִים אַךְ הוּא יְעַקְבֵם. וּבְקוּמָם לְהִתְפַּלֵּל יָקוּמוּ עֲצֵלִים (רַק) לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יִזְכְּרוּ אֶת אֱלֹהִים בִּלְתִּי אִם מְעַט: קמב פּוֹסְחִים בֵּין שְׁנֵי אֵלֶּה לֹא לְאֵלֶּה (הֵם) וְלֹא לְאֵלֶּה. וַאֲשֶׁר יִתְעֶה אֱלֹהִים לֹא תִמְצָא לוֹ דָרֶךְ (לְאַשְּׁרוֹ):

קמג הַמַּאֲמִינִים, אַל תִּקְחוּ אֶת הַכּוֹפְרִים לְמָגֵן לָכֶם מִבַּלְעֲדֵי הַמַּאֲמִינִים, הֲתַחְפְּצוּ לָתֵת לֵאלֹהִים תּוֹכָחוֹת גְּלוּיוֹת נֶגְדְּכֶם?: קמד אָכֵן הַסֵּעֲפִים הֵם בְּתַחְתִּית גֵּיהִנֹּם וְלֹא תִמְצָא לָהֶם מוֹשִׁיעַ: קמה זוּלָתִי אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁבוּ וַיֵּיטִיבוּ דַּרְכָּם וַיִּדְבְּקוּ בֵּאלֹהִים[262] וַיִּהְיוּ תְמִימִים עִם אֱלֹהִים בְּדָתָם. אֵלֶּה הֵם בַּמַּאֲמִינִים. וֵאֱלֹהִים יִתֵּן לַמַּאֲמִינִים שָׂכָר רָב: קמו מַה-יַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְהַעֲנִישְׁכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוֹדֵיתֶם וַתַּאֲמִינוּ, וֵאֱלֹהִים מַכִּיר טוֹבָה וְיוֹדֵעַ: קמז לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ רָעוֹת (בְּאִישׁ) בְּאָזְנֵי כֹל[263], זוּלָתִי אֲשֶׁר נֶעֱשָׁק. וֵאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: קמח אִם תְּגַלּוּ אֶת (הֵמַּעֲשֶׂה) הַטּוֹב וְאִם תַּסְתִּירוּהוּ אוֹ תִסְלְחוּ לְרָעָה, הִנֵּה אֱלֹהִים סוֹלֵחַ וְאַמִּיץ-כֹּחַ[264]: אָכֵן הַמְכַחֲשִׁים בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחָיו וְהַמְבַקְשִׁים לְהַבְדִּיל בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין שְׁלִיחָיו וְאָמְרוּ: “נַאֲמִין בְּמִקְצָת וּנְכַחֵשׁ בְּמִקְצָת” וּבִקְשׁוּ לָקַחַת לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין זֶה וּבֵין זֶה: קנ אֵלֶּה הֵם הַכּוֹפְרִים בֶּאֱמֶת, וַנְּעַתֵּד לַכּוֹפְרִים עֹנֶשׁ חֲרָפוֹת: קנא אַךְ הַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחָיו וְלֹא יַבְדִּילוּ בֵין שָׁלִיחַ לְשָׁלִיחַ מִשְּׁלִיחָיו, אֵלֶּה יִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם, וֵאֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם:

קנב יִשְׁאֲלוּ מִמְּךָ אַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר כִּי תוֹרִיד לָהֶם סֵפֶר מִן הַשָּׁמַיִם. הֵן שָׁאֲלוּ מִלְּפָנִים מֵאֵת מֹשֶׁה גְּדוֹלָה מִזֹּאת וַיֹּאמְרוּ: “הַרְאֵנוּ אֶת אֱלֹהִים גָּלוּי וַיֹּאחֲזֵם שַׂעַר בְּפִשְׁעָם. אַחֲרֵי זֹאת עָשׂוּ לָהֶם הָעֵגֶל אַחֲרֵי בּוֹא אֲלֵיהֶם הַמּוֹפְתִים, וַנִּסְלַח לָהֶם עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַנִּתֵּן לְמֹשֶׁה שִׁלְטוֹן גָּלוּי: קנג וַנִּכֶף[265] עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר בְּהַעֲבִירֵנוּ אוֹתָם בַּבְּרִית, וַנֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: ”בּוֹאוּ הַשַּׁעַר מִשְׁתַּחֲוִים“, וַנֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: ”אַל תְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת“ וַנָּבוֹא אִתָּם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית: קנד אַךְ עַל[266] הֲפֵרָם בְּרִיתָם וְכַחֲשָׁם בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים וְהָרְגָם אֶת הַנְּבִיאִים בְּלִי מִשְׁפַּט וְאָמְרָם: ”עָרֵל לִבֵּנוּ“. – לֹא כִּי אֱלֹהִים חָתַם אֵת לִבּוֹתָם בַּכַחֲשָׁם, וְלֹא יַאֲמִינוּ זוּלָתִי מְעַט: קנה וְעַל כָּפְרָם וְהוֹצִיאָם עַל מִרְיָם שֵׁם-רָע עַד מְאֹד: קנו וְעַל אָמְרָם: ”אֲנַחְנוּ הָרַגְנוּ אֵת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם שְׁלִיחַ הָאֱלֹהִים". וְאָכֵן לֹא הֲרָגוּהוּ וְלֹא צְלָבוּהוּ, וְרַק כִּדְמוּתוֹ הָיָה לִפְנֵיהֶם[267], וְאָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ עַל אוֹדוֹתָיו הֵם בְּסָפֵק בִּדְבַר מוֹתוֹ. אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה בַּדָּבָר הַזֶּה, וְרַק אַחֲרֵי דִמְיוֹן לִבָּם יֵלֵכוּ. וְאָמְנָם לֹא הֲרָגוּהוּ, וְאוּלָם אֱלֹהִים נְשָׂאָהוּ אֵלָיו וֵאֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: קנז וְאֵין בְּעַם הַסֵּפֶר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בּוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ[268], וּבְיוֹם הַתְּקוּמָה יָקוּם לְעֵד בָּהֶם: קנח וּבְפֶשַׁע הַיְּהוּדִים אָסַרְנוּ עֲלֵיהֶם מַטְעַמִּים אֲשֶׁר הָיוּ מֻתָּרִים לָהֶם וּבִגְלַל הֲשִׁיבָם רַבִּים מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים: קנט וְקַחְתָּם הַתַּרְבִּית אַחֲרֵי אֲשֶׁר צֻוּוּ לְבִלְתִּי קַחְתָּהּ, וְאָכְלָם אֶת הוֹן בְּנֵי הָאָדָם בַּשָּׁוְא. וְלַכּוֹפְרִים עִתַּדְנוּ עֹנֶשׁ דְּאָבָה: קס וְאוּלָם אֵלֶּה מֵהֶם הַיּוֹדְעִים דַּעַת נְכוֹנָה וְהַמַּאֲמִינִים בַּאֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ וּבַאֲשֶׁר הוּרַד לְפָנֶיךָ וְהָעוֹרְכִים תְּפִלָּה וְהַנּוֹתְנִים צְדָקָה וְהַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אֵלֶּה נִתַּן לָהֶם שָׂכָר רָב: קסא אָכֵן גָּלִינוּ אֶת אָזְנְךָ כַּאֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אֹזֶן נֹחַ וְהַנְּבִיאִים אַחֲרָיו, וְכַאֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אֹזֶן אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְהַשְּׁבָטִים וְיֵשׁוּ וְאִיּוֹב וְיוֹנָה וְאַהֲרֹן וּשְׁלֹמֹה, וַנִּתֵּן לְדָוִד מִזְמוֹרִים: קסב וּשְׁלִיחִים אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ לְךָ עַל אֹדוֹתָם לִפְנֵי זֶה וּשְׁלִיחִים אֲשֶׁר לֹא סִפַּרְנוּ לְךָ עַל אֹדוֹתָם, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת מֹשֶׁה פֶּה אֶל פֶּה[269]: שְׁלִיחִים מְבַשְּׂרִים וּמַזְהִירִים לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִהְיוּ לִבְנֵי אָדָם תּוֹכָחוֹת אֶת אֱלֹהִים אַחֲרֵי (שָׁלְחוֹ) הַשְּׁלִיחִים וֵאֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: קסד אָמְנָה אֱלֹהִים יָעִיד עַל (הַדָּבָר) אֲשֶׁר הוֹרִיד אֵלֶיךָ, הוֹרִידוּ עַל פִּי דַעְתּוֹ, וְהַמַּלְאָכִים יָעִידוּ וְרַב בֵּאלֹהִים לְעֵד: קסה אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיָּשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים, תָּעוּ תּוֹעָה רָבָּה[270] אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיַּעֲשׂוּ הָרָעָה לֹא יֹאבֶה אֱלֹהִים סְלֹחַ לָהֶם וְלֹא הַנְחוֹתָם בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: קסז בִּלְעֲדֵי דֶּרֶךְ גֵּיהִנֹּם לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְתוֹכָהּ לָנֶצַח, וְנָקֵל הוּא לֵאלֹהִים: קסח הוֹי בְּנֵי-אָדָם, הִנֵּה בָּא אֲלֵיכֶם הַשָּׁלִיחַ בָּאֱמֶת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, הַאֲמִינוּ אֵפוֹא, זֶה טוֹב לָכֶם יוֹתֵר, אַךְ כִּי תִּכְפֹּרוּ, הִנֵּה לֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם:

קסט הוֹי אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר[271], אַל תָּזִידוּ (לַעֲבֹר עַל) דַּתְכֶם וְלֹא תְדַבְּרוּ בֵאלֹהִים כִּי-אִם אֱמֶת. אָכֵן הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם שְׁלִיחַ אֱלֹהִים הוּא וְדִבּוּרוֹ אֲשֶׁר הִטִּיל בְּמִרְיָם וְרוּחַ מִלְּפָנָיו, הַאֲמִינוּ אֵפוֹא בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחָיו וְלֹא תֹאמְרוּ: “שְׁלֹשָׁה”. חִדְלוּ מִזֶּה. זֶה טוֹב לָכֶם יוֹתֵר. אֱלֹהִים הוּא אֱלוֹהַּ אֶחָד. חָלִילָה לּוֹ[272] מִהְיוֹת לוֹ וָלָד. לוֹ כָל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְרַב בֵּאלֹהִים לְמִשְׁעָן: קע לֹא יָבוּז הַמָּשִׁיחַ מִהְיוֹת עֶבֶד לֵאלֹהִים וְלֹא הַמַּלְאָכִים הַמְקֹרָבִים: קעא וַאֲשֶׁר יָבוּזוּ לְעָבְדוֹ וְגָבַהּ לִבָּם יַאַסְפֵם[273] אֱלֹהִים אֵלָיו יַחְדָּו: קעב וְאוּלָם אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר יְשַׁלֵּם לָהֶם שְׂכָרָם וְהוֹסִיף לָהֶם מֵחַסְדּוֹ, אַךְ אֲשֶׁר יָבוּזוּ וְגָבַהּ לִבָּם יַעַנְשֵׁם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: קעג וְלֹא יִמְצְאוּ לָהֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים לֹא מָגֵן וְלֹא מוֹשִׁיעַ: קעד בְּנֵי הָאָדָם, הִנֵּה בָא אֲלֵיכֶם מוֹפֵת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, וַנּוֹרֶד אֲלֵיכֶם אוֹר גָּלוּי, וְהָיָה אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ, יְבִיאֵם בְּרַחֲמִים וְחֶסֶד מִלְּפָנָיו וְנָחָם בְּאֹרַח מֵישָׁרִים:

קעה יִשְׁאֲלוּ אֶת פִּיךָ. אֱמֹר: אֱלֹהִים יוֹרְכֶם עַל דְּבַר הַקְּרוֹבִים (אֲשֶׁר לֹא מֵחַלְצֵיכֶם יָצָאוּ). כִּי יָמוּת אִישׁ וּוָלָד אֵין לוֹ[274] וְלוֹ אָחוֹת, וְהָיָה לָהּ הַחֵצִי מֵאֲשֶׁר עָזָב[275]. וְהוּא יִירָשֶׁנָּה אִם אֵין לָהּ וָלָד. וְאִם שְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה וְהָיָה לִשְׁתֵּיהֶן שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיּוֹת מֵאֲשֶׁר עָזָב. וְכִי יִהְיוּ אַחִים וַאֲחָיוֹת, וְהָיָה לַזָּכָר כְּחֵלֶק שְׁתַּיִם מִן הַנְּקֵבָה. יְבָאֵר לָכֶם אֱלֹהִים פֶּן תִּתְעוּ, וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ הַכֹּל:

פָּרָשַׁת הַשֻּׁלְחָן[276]

נִתְּנָה בְּאַלְמַדִינָה וּפְסוּקֶיה מֵאָה וְעֶשְׂרִים.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחְמָן וְהָרַחוּם

א הוֹי הַמַּאֲמִינִים, הָקִימוּ אֶת הַבְּרִית, התֻרַּ לָכֶם (לְאָכְלָה) הַמִּקְנֶה חֲסַר הַדַּעַת מִלְּבַד אֲשֶׁר יִקָּרֵא[277] לפניכם, אַךְ לֹא הֻתַּר לָכֶם לָצוּד אַחֲרֵי הִתְקַדֶּשׁכֶם לֶחָג, כִּי אֱלֹהִים יְצַוֶּה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ: ב הַמַּאֲמִינִים, אַל תְּחַלְּלוּ אֶת מִנְהֲגֵי אֱלֹהִים הַקְּדוֹשִׁים וְלֹא אֶת הַחֹדֶשׁ הַקָּדוֹש[278] וְלֹא אֶת הַקָּרְבָּן וְלֹא אֶת עַטְרוֹתָיו[279]. וֹלֹא תִפְגְעוּ בַּנוֹהֲרִים אֶל הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ בְּבַקְשָׁם חֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם וְרָצוֹן: ג אַך אַחֲרֵי מַלֹּאתְכֶם אֶת חֻקַּת הֶחָג וְצַדְתֶּם. וְאַל תַּחְטִיאֲכֶם שִׂנְאַת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִמְנְעוּ אֶתְכֶם מִבּוֹא אֶל הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוָה[280]. וַעֲזַרְתֶּם אִישׁ אֵת אָחִיו לְצֶדֶק וּלְיִרְאָה אֶת אֱלֹהִים, וְלֹא תַעַזְרוּ אִישׁ אֶת אָחִיו לְאַשְׁמָה וּלְאֵיבָה, וִירֵאתֶם אֶת אֱלֹהִים, כִּי מוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד.

ד וְאֵלֶּה אֲסוּרִים לָכֶם לְאָכְלָה: הַנְּבֵלָה וְהַדָּם וּבְשַׂר הַחֲזִיר וַאֲשֶׁר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים וְהַחֲנוּקָה וְהַמֻּכָּה עַד מָוֶת וְהַנְּפוּלָה וְהַנְּגוּחָה וַאֲשֶׁר אֲכָלַתָּה חַיַּת טֶרֶף מִבַּלְעֲדֵי אֲשֶׁר שְׁחַטְתֶּם (אוֹתָהּ)[281], וַאֲשֶׁר נִשְׁחֲטָה עַל הַמַּצֵּבוֹת וַאֲשֶׁר תְּחַלְּקוּ (בְּגוֹרָל) בְחִצִּים[282] מְגֹאָל הוּא לָכֶם. ה הַיּוֹם יִוָּאֲשׁוּ הַכּוֹפְרִים מִדַּתְכֶם[283]. אַל תִּירְאוּ מֵהֶם וִירֵאתֶם אוֹתִי: הַיּוֹם[284] הִשְׁלַמְתִּי לָכֶם דַּתְכֶם, וָאָרִיק טוּבִי עֲלֵיכֶם וָאֶבְחַר לָכֶם אֶת הָאִסְלָאם לְדַת, וַאֲשֶׁר יֵאָנֵס (וְאָכַל) מֵרְְעָבוֹן בְּלִי זָדוֹן הִנֵּה אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: ו יִשְׁאֲלוּךְ מַה הוּא אֲשֶׁר הֻתַּר לָהֶם. אֱמֹר: הֻתְּרוּ לָכֶם הַמַּטְעַמִּים וַאֲשֶׁר לִמַּדְתֶּם חַיּוֹת טֶרֶף לִמּוּדֵי צַיִד כַּכְּלָבִים, — כִּי תְּלַמְּדוּם אֵת אֲשֶׁר לִמֶּדְכֶם אֱלֹהִים, — וַאֲכַלְתֶּם מֵאֲשֶׁר צָדוּ לָכֶם וּזְכַרְתֶּם אֵת שֵׁם אֱלֹהִים עָלָיו[285], וִירֵאתֶם אֶת אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים מְהִיר חֶשְׁבּוֹן: ז הַיּוֹם הֻתְּרוּ לָכֶם הַמַּטְעַמִים וּמַאֲכַל אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר מֻתָּר לָכֶם וּמַאֲכַלְכֶם מֻתָּר לָהֶם, וְהַנָּשִׁים הַצְּנוּעוֹת מִן הַמַּאֲמִינוֹת וְהַנָּשִׁים הַצְּנוּעוֹת מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר לִפְנֵיכֶם בְּתִתְּכֶם לָהֶן אֶת מָהֳרָן (מֻתָּרוֹת לָכֶם), בְּהַצְנִיעֲכֶם לֶכֶת לֹא נוֹאֲפִים וְלֹא לוֹקְחִים אוֹתָן לְפִילַגְשִׁים. וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בָּאֱמוּנָה, מֵאָפַע מַעֲשֵׂהוּ, וְהָיָה בָעוֹלָם הַבָּא מִן הָאוֹבְדִים:

ח הַמַּאֲמִינִים, בְּקוּמְכֶם לְהִתְפַּלֵּל וּרְחַצְתֶּם פְּנֵיכֶם וִידֵיכֶם עַד הַמַּרְפֵּק, וְשִׁפְשַׁפְתֶּם אֶת רָאשֵׁיכֶם וְרַגְלֵיכֶם עַד הַקַּרְסֻלַּים: ט וְכִי תִהְיוּ טְמֵאֵי קֶרִי, וְהִטַּהַרְתֶּם. אַךְ כִּי תִהְיוּ חוֹלִים אוֹ בַּדָּרֶךְ, אוֹ כִּי יָבוֹא אִישׁ מִכֶּם מֵעֲשׂוֹת צְרָכָיו, אוֹ בְּבוֹאֲכֶם אֶל הַנָּשִׁים וְלֹא תִמְצְאוּ מָיִם, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם חוֹל דַּק מִן הַדַּק, וְשִׁפְשַׁפְתֶּם (בּוֹ) אֶת פְּנֵיכֶם וִידֵיכֶם[286]. לֹא יַחְפֹּץ אֱלֹהִים לְהָצִיק לָכֶם, וְאוּלָם יַחְפֹּץ לְטַהֶרְכֶם וּלְהָרִיק טוּבוֹ עֲלֵיכֶם לְמַעַן תּוֹדּו (לוֹ): י וּזְכַרְתֶּם אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם אֱלֹהִים וּבְרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אִתְּכֶם בְּאָמְרְכֶם: ״שָׁמַעְנוּ וְנַקְשִׁיב״ וִיראוּ אֶת אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ קֶרֶב לֵב:

יא הַמַּאֲמִינִים שִׁמְרוּ אֱמֶת בְּקוּמְכֶם לְהָעִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְאַל תַּחְטִיאֲכֶם שִׂנְאַת אֲנָשִׁים לְבִלְתִּי הֱיוֹת יְשָׁרִים. הֱיוּ יְשָׁרִים. הוּא קָרוֹב יוֹתֵר לְיִרְאַת הָאֱלֹהִים וִירֵאתֶם אֱלֹהִים, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: יב צִוָּה אֱלֹהִים לַמַּאֲמִינִים וּלְעוֹשֵׂי הַיָּשָׁר סְלִיחָה וְשָׂכָר רָב: יג אַךְ הַכּוֹפְרִים וּמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹתֵינוּ אֵלֶּה הֵם בְּנֵי שְׁאוֹל: יד הַמַּאֲמִינִים זִכְרוּ אֱת הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם אֱלֹהִים בִּזְמֹם אֲנָשִׁים רָע לִשְׁלוֹחַ בָּכֶם יְדֵיהֶם וַיָּשֶׁב יְדֵיהֶם מֵעֲלֵיכֶם, וִירֵאתֶם אֱלֹהִים, וְעַל אֱלֹהִים יִשָּׁעֲנוּ הַמַּאֲמִינִים.

טו וְאָכֵן הֶעֱבִיר אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׁרָאֵל בִּבְרִית לְפָנִים וַנָּקֶם מֵהֶם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׁיאִים, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: ״אָנֹכִי עִמָּכֶם וְהָיָה כִי תַעַרְכוּ הַתְּפִלָּה וּנְתַתֶּם צְדָקָה וְהֶאֱמַנְתֶּם בִּשְׁלִיחַי וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם, וְהִלְוֵיתֶם אֶת אֱלֹהִים מִלְוָה טוֹבָה, אֲכַפֵּר לָכֶם מֵרָעוֹתֵיכֶם, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, אַךְ אֲשֶׁר יִכְפֹּר מִכֶּם אַחֲרֵי זֹאת, תָּעָה מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר״: טז וּבַאֲשֶׁר הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתָם, אֵרַרְנוּם, וַנֶּקֶשׁ אֶת לִבָּם. יְסַלְּפוּ אֶת הַדְּבָרִים מִמְּקוֹמָם, וַיִּשְׁכְּחוּ חֵלֶק מִן (הַדָּבָר) אֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָם. אַל תֶּרֶף מֵחֲשׂף בֶּגֶד בָּגְדָּם, זוּלָתִי מְעַט מֵהֶם וְסָלַחְתָּ לָהֶם וּמָחַלְתָּ[287] כִּי אֱלֹהִים יֹאהַב אֶת עוֹשֵׂי-הַטּוֹב: יז וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ: ״נוֹצְרִים אֲנַחְנוּ״, הֶעֱבַרְנוּ בַּבְּרִית וַיִּשְׁכְּחוּ חֵלֶק מֵאֲשֶׁר הִזְהִירוּם עָלָיו, וַנְּעוֹרֵר בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וּמַשְׂטֵמָה עַד לְיוֹם הַתְּקוּמָה, וְאָכֵן אָז יוֹדִיעַ אוֹתָם אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם: יח הוֹי אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, הִנֵּה בָא אֲלֵיכֶם שְׁלִיחֵנוּ, יְבָאֵר לָכֶם הַרְבֵּה מֵאֲשֶׁר הֱיִיתֶם מַסְתִּירִים מִן הַסֵּפֶר וְדִלֵּג עַל הַרְבֵּה (בְּלי שִׂים לֵב), הִנֵּה בָא אֲלֵיכֶם מֵאֵת אֱלֹהִים אוֹר וְסֵפֶר גָּלוּי, יַנְחֶה בּוֹ אֱלֹהִים אֶת הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, בְּדֶרֶךְ הַשָּׁלוֹם, וְהוֹצִיאָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה בִּרְצוֹנוֹ, וְנָחָם אֶל אֹרַח מֵישָׁרִים: יט כּוֹפְרִים הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ, כִּי אֱלֹהִים הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן מִרְיָם. אֱמֹר: מִי הוּא אֲשֶׁר לוֹ עָז-מַה (לָקוּם בִּפְנֵי) אֱלֹהִים אִם יַחְפֹּץ לְהַשְׁמִיד אֶת הַמָּשִׁיחַ בֶּן מִרְיָם וְאֶת אִמּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יַחְדָּו: כ וְלֵאלֹהִים מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם, יִבְרָא אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וֵאלֹהִים הַכֹּל יוּכָל: כא אָמְרוּ הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים: ״אֲנַחְנוּ בְּנֵי אֱלֹהִים וַאֲהוּבָיו״, אֱמֹר: ״וְלָמָּה זֶה יְיַסֶּרְכֶם בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם? לֹא כִּי בָשָׂר אַתֶּם מֵאֲשֶׁר בָּרָא. לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ יִסְלַח. וְאֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יְיַסֵּר. וְלֵאלֹהִים מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם וְאֵלָיו הַדֶּרֶךְ (אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ): כב הוֹי אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, הִנֵּה בָא אֲלֵיכֶם שְׁלִיחֵנוּ לְבָאֵר לָכֶם בְּעֵת חֲדֹל חֲזוֹן הַשְּׁלִיחִים פֶּן תֹּאמְרוּ: ״לֹא בָא אֵלֵינוּ מְבַשֵּׂר וּמַזְהִיר״, הִנֵּה בָא אֲלֵיכֶם מְבַשֵּׂר וְמַזְהִיר, וֵאלֹהִים הַכֹּל יוּכָל:

כג וּבֶאֱמֹר מֹשֶׁה לְעַמּוֹ: ״עַמִּי, זִכְרוּ אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם אֱלֹהִים בַּהֲקִימוֹ בְּקִרְבְכֶם נְבִיאִים, וַיָּשֶׂם אֶתְכֶם מְלָכִים, וַיִּתֵּן לָכֶם אֵת אֲשֶׁר לֹא נָתַן לְעַם מִן הָאָדָם[288]: כד עַמִּי, בּוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים לָכֶם וְלֹא תִסֹּגוּ אָחוֹר פֶּן תֹאבֵדוּ (לָעַד)״: כה וַיֹאמְרוּ: ״מֹשְׁה, עַם עֲנָקִים בְּתוֹכָהּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נָבוֹא אֵלֶיהָ עַד אִם יֵצְאוּ מִתּוֹכָהּ. וְרַק אִם יֵצְאוּ מִתּוֹכָהּ נָבוֹא אֵלֶיהָ״: כו וַיֹאמְרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים[289] מִירֵאֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה אִתָּם חָסֶד: ״בּוֹאוּ עֲלֵיהֶם אֶל הַשָּׁעַר, וּבְבוֹאֲכֶם אֵלָיו תִּגְבְּרוּ (עֲלֵיהֶם), וְהִשָּׁעֲנוּ עַל אֱלֹהִים אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם״: כז וַיֹּאמְרוּ: ״משֶׁה, לֹא נָבוֹא לְעוֹלָם כָּל עוֹד הֵם בְּתוֹכָהּ, לֵךְ אֵפוֹא אַתָּה וֵאלֹהֶיךָ וְהִלָּחֲמוּ, כִּי אֲנַחְנוּ נֵשֵׁב בָּזֶה: כח וַיֹּאמֶר (משֶׁה): ״אֱלֹהַי, אֵין לִי שִׁלְטוֹן בִּלְתִּי אִם עָלַי וְעַל אָחִי. הַפְלֵה אֵפוֹא בֵּינִי וּבֵין הָעָם הַפּוֹשְׁעִים״: וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ״אִם כָּכָה, הִנֵּה הָחָרְמָה מֵהֶם הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. יִתְעוּ בָאָרֶץ וְלֹא יֵצַר לְךָ עַל הָעָם הַפּוֹשְׁעִים״.

ל וּקְרָא לִפְנֵיהֶם עַל דְּבַר שְׁנֵי בְנֵי אָדָם בָּאֶמֶת, בְּהַקְרִיבָם שְׁנֵיהֶם קָרְבָּן וַיֵּרָצֶה (הַקָּרְבָּן) מִיַּד אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם וּמִיַּד הַשֵּׁנִי לֹא נִרְצָה, וַיֹּאמֶר: ״הָרוֹג אֶהֱרֹג אוֹתְךָ״. וַיֹאמֶר (אָחִיו): אָכֵן יִרְצֶה אֱלֹהִים (קָרְבָּן) מִיַּד הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): לא כִּי תִשְׁלַח אֵלַי יָדְךָ לְהָרְגֵנִי, לֹא אֶשְׁלַח אָנֹכִי יָדִי לְהָרְגֶךָ, כִּי אֶת אֱלֹהִים אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲנִי יָרֵא: לב חָפֵץ אָנֹכִי כִּי תִשָּׂא אֶת עֲוֹנִי וַעֲוֹנֶךָ, וְהָיִיתָ מִבְּנֵי גֵיהִנֹּם, וְזֶה גְּמוּל הַפּוֹשְׁעִים״ לג וַיִּתֶּן לוֹ לִבּוֹ לַהֲרֹג אֶת אָחִיו וַיַּהֲרְגֵהוּ, וַיְהִי מִן הָאוֹבְדִים: לד וַיִּשְׁלַח [אֱלֹהִים עוֹרֵב חוֹפֵר בָּאֲדָמָה לְהַרְאוֹתוֹ אֵיךְ יִטְמֹן אֶת נִבְלַת אָחִיו. וַיֹּאמֶר: ״אוֹי לִי, הַאִם לֹא אוּכַל לִהְיוֹת כָּעוֹרֵב הַזֶּה לִטְמֹן נִבְלַת אָחִי?״. וַיִּנָּחֵם: לה לָכֵן צִוִּינוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כָּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ לֹא תַחַת נֶפֶשׁ, אוֹ לֹא עַל הַשְׁחִיתָהּ בָּאָרֶץ, כְּאִלּוּ הָרַג אֶת כָּל הָאָדָם יַחְדָּו, וְהַמְחַיֶּה אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הֶחְיָה אֶת כָּל הָאָדָם יַחְדָּו. אָכֵן בָּאוּ שְׁלִיחֵינוּ אֲלֵיכֶם לְפָנִים בָּאוֹתוֹת, וְאַחֲרֵי (כָּל) אֵלֶּה רַבִּים מֵהֶם הַפּוֹשְׁעִים עַל הָאָרֶץ: לו אַךְ אֵלֶּה הַנִּלְחָמִים בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ, וַאֲשֶׁר כָּל מַעְיְנֵיהֶם לְהַשְׁחִית עַל הָאָרֶץ, גְּמוּלָם הוּא אֲשֶׁר יֵהָרְגוּ אוֹ יִצָּלְבוּ אוֹ תִּכָּרַתְנָה יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם חֲלִיפוֹת[290] אוֹ כִּי יָגְלוּ מִן הָאָרֶץ. זֶה קְלוֹנָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּלָעוֹלָם הַבָּא לָהֶם עֹנֶשׁ כָּבֵד: לז זוּלָתִי אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁבוּ לִפְנֵי אֲשֶׁר גְּבַרְתֶּם עֲלֵיהֶם, וּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם:

לח הַמַּאֲמִינִים, יְראוּ אֶת אֱלֹהִים וּבַקְשׁוּ לִדְבֹּק בּוֹ וְחֵרְפוּ נַפְשְׁכֶם בְּמִלְחַמְתּוֹ לְמַעַן תַּצְלִיחוּ: לט (כִּי) גַּם לוּ יִהְיֶה לַכּוֹפְרִים כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יַחְדָּו וְעוֹד כָּמוֹהוּ אִתּוֹ, לְמַעַן הִפָּדוֹת בּוֹ מֵעֹנֶשׁ יוֹם הַתְּקוּמָה לֹא יֻקַּח מֵהֶם, וְלָהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבֶה: מ יְבַקְשׁוּ לָצֵאת מִן גֵּיהִנֹּם, אַךְ לֹא יֵצְאוּ מִמֶּנָּה, וְלָהֶם עֹנֶשׁ נֶצַח:

מא וְהַגַּנָּב וְהַגַּנָּבֶת, וְקַצֹּתֶם אֶת יְדֵיהֶם, גְּמוּל כְּפָעֳלָם, מָשָׁל (וּמוּסָר) מֵאֵת אֱלֹהִים, וֵאלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: מב אַךְ אֲשֶׁר יָשׁוּב אַחֲרֵי חָטְאוֹ וְהֵיטִיב דַּרְכּוֹ יָשׁוּב אֱלֹהִים אֵלָיו, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: מג הַאִם לֹא תֵדַע כִּי אֱלֹהִים לוֹ מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, יַעֲנשׁ אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְסָלַח לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וֵאלֹהִים הַכֹּל יוּכָל:

מד הַשָּׁלִיחַ, אַל תִּתְעַצֵּב בִּגְלַל הָאָצִים אֶל הַכַּחַשׁ מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָמְרוּ בְּפִיהֶם: ״הֶאֱמַנּוּ״, וְלִבָּם לֹא יַאֲמִין וּמֵהַיְּהוּדִים. שׁוֹמְעִים (הֵם) לַשָּׁקֶר, שׁוֹמְעִים לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ[291], יְסַלְּפוּ אֶת הַדְּבָרִים מִמְּקוֹמָם, וְאָמְרוּ: ״אִם יוּבָא אֲלֵיכֶם כָּזֶה קַבְּלוּהוּ, אַךְ אִם לֹא יוּבָא אֲלֵיכֶם (כָּזֶה), וְנִשְׁמַרְתֶּם״. וַאֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים הַדִּיחוֹ לֹא לְךָ עָז-מַה לָקוּם לוֹ בִּפְנֵי אֱלֹהִים. אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא חָפֵץ אֱלֹהִים לְטַהֵר לִבָּם, לָהֶם קָלוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא מוּסָר כָּבֵד: מה שׁוֹמְעִים לַשָּׁקֶר, אוֹכְלֵי הָאָסוּר, וְכִי יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ, וְשָׁפַטְתָּ בֵּינֵיהֶם אוֹ סוּר מֵהֶם. וְכִי תָסוּר מֵהֶם, לֹא יָרֵעוּ לְךָ בִּמְאוּמָה, וְכִי תִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם, וְשָׁפַטְתָּ בֵּינֵיהֶם בְּצֶדֶק, כִּי אֱלֹהִים יֹאהַב אֶת הַשּׁוֹמְרִים צֶדֶק: מו וְאֵיךְ יְשִׂימוּךָ לְשׁוֹפֵט וְאִתָּם הַתּוֹרָה, תּוֹכָהּ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים, (וּבְכָל זֹאת) יִפְנוּ אַחֲרֵי כֵן עֹרֶף? — אָכֵן אֵלֶּה אֵינָם מַאֲמִינִים: מז אָכֵן הוֹרַדְנוּ אֶת הַתּוֹרָה תּוֹכָהּ אֹרַח מֵישָׁרִים וְאוֹרָה. עַל-פִּיהָ שָׁפְטוּ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ תְמִימִים עִם אֱלֹהִים[292] אֶת הַיְהוּדִים, וְהָרַבָּנִים וְהַחֲבֵרִים (שָׁפְטוּ) עַל פִּי סֵפֶר אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָפְקַד בְּיָדָם, וַיִּהְיוּ עֵדִים עָלָיו. אַל תִּירְאוּ מִבְּנֵי הָאָדָם, יְראוּ אוֹתִי וֹלֹא תִמְכְּרוּ אוֹתוֹתַי בִּמְחִיר מְעָט, וַאֲשֶׁר לֹא יִשְׁפְּטוּ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים, אֵלֶּה הֵם הַכּוֹפְרִים: מט וַנְצַו אוֹתָם בָּהּ לֵאמֹר: נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וְעַיִן תַּחַת עַיִן וְאַף תַּחַת אַף וְאֹזֶן תַּחַת אֹזֶן וְשֵׁן תַּחַת שֵׁן, וְלַחֲבוּרָה גְּמוּל. אַךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה צְדָקָה[293], וְהָיוּ לוֹ כִּפּוּרִים[294]. וַאֲשֶׁר לֹא יִשְׁפְּטוּ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים, אֵלֶּה הֵם הַפּוֹשְׁעִים: נ וַנַּדְרֵךְ אֵת יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם בְּעִקְבוֹתֵיהֶם לְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר (נִתַּן) מִן הַתּוֹרָה לְפָנָיו, וְנִתֶּן לוֹ אֶת הָאִנְגִ׳יל, תּוֹכוֹ אֹרַח מֵישָׁרִים וְאוֹרָה, וּמְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר (נִתַּן) לְפָנָיו מִן הַתּוֹרָה, וְאֹרַח מֵישָׁרִים וּמוּסָר לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים: נא וּלְמַעַן יִשְׁפֹּט אֵת אַנְשֵׁי הָאִנְגִ׳יל עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים בּוֹ. וַאֲשֶׁר לֹא יִשְׁפְּטוּ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים, אֵלֶּה הֵם הַפּוֹשְׁעִים: נב וַנּוֹרֶד עַל-יָדְךָ אֶת הַסֵּפֶר בָּאֱמֶת מְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר (נִתַּן) לְפָנָיו מִן הַסֵּפֶר וְעֵדוּת בּוֹ, וְשָׁפַטְתָּ בֵּינֵיהֶם עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים, וְלֹא תֵלֵךְ אַחֲרֵי מַאֲוַיֵּיהֶם (לָסוּר) מֵאַחֲרֵי הָאֱמֶת אֲשֶׁר בָּאָה אֵלֶיךָ. לַכֹּל[295] מִכֶּם שַׂמְנוּ מִשְׁפָּט וּמַסְלוּל: נג וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶתְכֶם אֻמָּה אֶחָת, וְאוּלָם לְמַעַן נַסּוֹתְכֶם בַּדָּבָר אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם (עָשָׂה כֵן), וִתִחֲרִיתֶם (אִישׁ בְּאָחִיו) בַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב. אֶל אֱלֹהִים תְּשׁוּבַתְכֶם יַחְדָּו, וְאָז יוֹדִיעַ אֶתְכֶם אֶת (הַדָּבָר) אֲשֶׁר נֶחְלַקְתֶּם בּוֹ: נד וְעַתָּה שְׁפֹט בֵּינֵיהֶם עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים, וְלֹא תֵלֵךְ אַחֲרֵי מַאֲוַיֵּיהֶם וְהִשָּׁמֶר מִפְּנֵיהֶם לְבַל יַדִּיחוּךָ מִמִּקְצָת מֵאֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים אֵלֶיךָ, וְכִי יִפְנוּ עֹרֶף, וְיָדַעְתָּ כִּי חָפֵץ אֱלֹהִים לִפְגּוֹע בָּהֶם בִּגְלַל מִקְצָת מֵחַטֹּאתָם וְכִי רַבִּים הַפּוֹשְׁעִים מִבְּנֵי הָאָדָם: נה הַאִם אֶת מִשְׁפַּט יְמֵי הַבַּעֲרוּת[296] יְבַקֵּשׁוּ? וּמִי טוֹב מֵאלֹהִים לִשְׁפֹּט בֵּין אֲנָשִׁים הַבּוֹטְחִים בֶּאֱמוּנָתָם:

נו הַמַּאֲמִינִים[297], אַל תִּקְחוּ לָכֶם אֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַנּוֹצְרִים לְבַעֲלֵי בְרִית. בַּעֲלֵי בְרִית הֵם זֶה לָזֶה. וַאֲשֶׁר יִתְחַבֵּר מִכֶּם אֲלֵיהֶם, מֵהֶם הוּא. כִּי אֱלֹהִים לֹא יַנְחֶה אֶת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: נז רָאֹה תִּרְאֶה אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר חֳלִי בְּלִבּוֹתָם אָצִים אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: ״יְרֵאִים אֲנַחְנוּ פֶּן יֵהָפֵךְ עָלֵינוּ הַגַּלְגַּל״. אַךְ יִתָּכֵן כִּי יָבִיא אֱלֹהִים הַתְּשׁוּעָה אוֹ פְקֻדָּה מִלְּפָנַיו, וְנִחַמוּ עַל אֲשֶׁר הֶעֱלִימוּ בְּלִבָּם: נח וְאָמְרוּ הַמַּאֲמִינִים: ״הַאֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ תֹקֶף שְׁבוּעָתָם בֵּאלֹהִים, כִּי אִתְּכֶם הֵם?״ פָּעֳלָם מֵאָפַע וְאָבָדוּ: נט הַמַּאֲמִינִים, כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי דָתוֹ, יָבִיא אֱלֹהִים (תַּחְתָּיו) אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יֹאהַב אוֹתָם וְאָהֲבוּ אוֹתוֹ, נוֹחִים לַמַּאֲמִינִים וְקָשִׁים לַכּוֹפְרִים, יֵחָרְפוּ נַפְשָׁם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְלֹא יִפְחֲדוּ מִפְּנֵי חֶרְפַּת מְחָרֵף. זֶה הוּא חֶסֶד אֱלֹהִים, יִתְּנֵהוּ לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וֵאלֹהִים רַב (חֶסֶד) וְיוֹדֵעַ: ס מָגִנְּכֶם אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְהַמַּאֲמִינִים הָעוֹרְכִים הַתְּפִלָּה וְנוֹתְנִים הַצְּדָקָה וְכוֹרְעִים: סא וַאֲשֶׁר יִתְחַבֵּר אֶל אֱלֹהִים וְאֶל שְׁלִיחוֹ וְאֶל הַמַּאֲמִינִים אֵלֶּה הֵם מִפְלַגַּת אֱלֹהִים וְהֵם יִגְבָּרוּ: סב הַמַּאֲמִינִים, אַל תִּקְחוּ לָכֶם בַּעֲלֵי בְרִית מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת דַּתְכֶם לְלַעַג וְלִשְׂחוֹק, מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר לִפְנֵיכֶם וּמִן הַכּוֹפְרִים, וִיראוּ אֶת אֱלֹהִים אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: סג וּבְקָרְאֲכֶם לַתְּפִלָּה שָׂמוּהָ לְלַעַג וְלִשְׂחוֹק. זֹאת בַּאֲשֶׁר הֵם עַם לֹא יַשְׂכִּילוּ:

סד אֱמֹר: אַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר, הַאִם לֹא תִּתְּנוּ בָּנוּ דֹפִי רַק עַל הַאֲמִינֵנוּ בֵּאלֹהִים וּבַאֲשֶׁר הוּרַד אֵלֵינוּ וּבַאֲשֶׁר הוּרַד מִלְּפָנִים וּבַאֲשֶׁר מַרְבִּיתְכֶם פּוֹשְׁעִים?: סה אֱמֹר: הַאַגִּיד לָכֶם רָעָה מִזֹּאת בַּאֲשֶׁר לֵגְּמוּל (הַמּוּכָן לָכֶם) אֶת אֱלֹהִים? — כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר אֵרֲרָם אֱלֹהִים, וַיַּחַר בָּם אַפּוֹ, וַיַּהֲפֹךְ מֵהֶם לְקוֹפִים וַחֲזִירִים, וַיַּעַבְדוּ אֶת ״הַטָּאעוּת״, — מְקוֹם אֵלֶּה הוּא הָרָע, וְהֵם הַתּוֹעִים מִכָּל (הָאָדָם) מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר: סו וּבְבוֹאָם אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ: ״הֶאֱמַנּוּ״. וְאוּלָם בְּכַחַשׁ בָּאוּ וּבְכַחַשׁ יָצָאוּ. וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר יַעֲלִימוּ: סז וְרָאִית רַבִּים מֵהֶם אָצִים לְאַשְׁמָה וּלְאֵיבָה וְלֶאֱכֹל הָאָסוּר. אָכֵן רַע הוּא אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: סח וְלוּלֵא הֱנֱיאוּם הָרַבָּנִים וְ״הַחֲבֵרִים״ מִדַּבֵּר אָוֶן וּמֵאֲכֹל הָאָסוּר, אָז הָיוּ רָעִים מַעֲשֵׂיהֶם: סט וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים: ״יְדֵי אֱלֹהִים אֲסוּרוֹת״[298]. יְדֵיהֶם אֲסוּרוֹת. אֲרוּרִים הֵם עַל אֲשֶׁר אָמָרוּ. לֹא כִּי יָדָיו פְּשׁוּטוֹת, יְפַזֵּר (אֱלֹהִים) כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. אָכֵן לְרַבִּים מֵהֶם יוֹסִיף (הַקֻּרְאָן) אֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ מֶרִי וָכַחַשׁ. וַנַּפֵּל בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וּמַשְׂטֵמָה עַד לְיוֹם הַתְּקוּמָה. כְּכֹל אֲשֶׁר יַצִּיתוּ אֵשׁ לַמִּלְחָמָה יְכַבֶּנָּה אֱלֹהִים. וַיָּשִׂימוּ כָּל מַעֲיָנֵיהֶם לְהַשְׁחִית עַל הָאָרֶץ, וֵאלֹהִים לֹא יֹאהַב אֶת הַמַּשְׁחִיתִים: ע וְלוּ הֶאֱמִינוּ אַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר וַיִּירְאוּ אֶת אֱלֹהִים, אָז כִּפַּרְנוּ לָהֶם מֵרָעוֹתֵיהֶם וְהֵבֵאנוּ אוֹתָם אֶל גַּנּוֹת הַנֹּעַם. וְלוּ הֵקִימוּ אֶת (דִּבְרֵי) הַתּוֹרָה וְהָאִנְגִ׳יל וְאֵת אֲשֶׁר הוּרַד אֲלֵיהֶם מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם, אָז אָכְלוּ (כָּל טוּב) מִמַּעַל לָהֶם וּמִתַּחַת לְרַגְלֵיהֶם. מֵהֶם (יֵשׁ) אֻמָּה עוֹשָׂה הַנְּכוֹחָה, אַךְ רַבִּים מֵהֶם רָעִים מַעֲשֵׂיהֶם: עא הַשָּׁלִיחַ, הוֹדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, כִּי אִם לֹא כֵן תַּעֲשֶׂה[299], אָז לֹא הוֹדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר שָׁלַח (אֱלֹהִים), וֵאלֹהִים יָגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים, כִּי לֹא יַנְחֶה אֱלֹהִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים: עב אֱמֹר: אַנְשֵׁי הַסֵּפֶר, יְסוּדַתְכֶם עַל בְּלִי מָה הוּא, עַד אֲשֶׁר הוּרַד אֲלֵיכֶם מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם. וְאָכֵן לְרַבִּים מֵהֶם יוֹסִיף (הַקֻּרְאָן) אֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ מֶרִי וְכַחַש, אַךְ אַל יֵצַר לְךָ עַל הָעָם הַכּוֹפְרִים: עג אָכֵן[300] הַמַּאֲמִינִים וְהַיְּהוּדִים וְהַצָאבָּאִים וְהַנּוֹצְרִים כָּל הַמַּאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבַיוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעשׂ הַיָּשָׁר, לֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן: עד וּמִלְּפָנִים הֶעֱבַרְנוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּבְּרִית וְנִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם שְׁלִיחִים. מִדֵּי בוֹא אֲלֵיהֶם שָׁלִיחַ וְאִתּוֹ אֲשֶׁר לֹא חָפְצָה נַפְשָׁם בּוֹ, נָתְנוּ מֵהֶם לְכוֹזְבִים וּמֵהֶם הָרָגוּ: עה וַיְדַמּוּ כִּי לֹא יָבוֹא עֹנֶשׁ[301] וַיִּהְיוּ עִוְרִים וְחֵרְשִׁים, וַיָּשָׁב אֱלֹהִים אֲלֵיהֶם אַחֲרֵי זֹאת. אַךְ רַבִּים מֵהֶם שָׁבוּ וַיִּהְיוּ עִוְרִים וְחֵרְשִׁים, וֵאלֹהִים רוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם: עו אָכֵן כָּפְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ: ״אֱלֹהִים הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן מִרְיָם״ וְהֲלֹא הַמָּשִׁיחַ אָמַר: ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עִבְדוּ אֶת אֱלֹהִים אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם, כִּי כָּל אֲשֶׁר יְשַׁתֵּף בֵּאלֹהִים יַחֲשׂךְ מִמֶּנוֹ אֱלֹהִים אֶת גַּן הָעֵדֶן, וּמְגוּרָיו גֵּיהִנֹּם, וְאֵין לַפּוֹשְׁעִים כָּל מוֹשִׁיעִים״: עז אָכֵן כָּפְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ: ״אֱלֹהִים שְׁלִישִׁי הוּא בִּשְׁלשָׁה״. אֵין כָּל אֱלוּהַּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלוֹהַּ אֶחָד. וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ אֶל אֱלֹהִים וַיִתְפַּלְלוּ כִּי יִסְלַח לָהֶם? וֵאלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: עט אֵין הַמָּשִׁיחַ בֶּן מִרְיָם בִּלְתִּי אִם שָׁלִיחַ וּכְבָר עָבְרוּ חָלְפוּ לְפָנָיו הַשְּׁלִיחִים, וְאִמּוֹ צַדֶּקֶת. הָיוּ שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים הָאֹכֶל[302]. הַבֵּט, אֵיכָה נְבָאֵר לָהֶם הָאוֹתוֹת וְשׁוּב וְהַבֵּט אֵיכָה יוּסְרוּ (מִן הָאֱמֶת): פ אֱמֹר: הֲתַעַבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֹא עֹז לוֹ לְהָרַע לָכֶם וְלֹא לְהוֹעִיל? וֵאלֹהִים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ: פא אֱמֹר: אַנְשֵׁי-הַסֵּפֶר, אַל תַּעַבְרוּ לְדַבֵּר בְּדַתְכֶם לֹא אֱמֶת, וְלֹא תֵלְכוּ אַחֲרֵי מַאֲוַיֵּי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר תָּעוּ לְפָנִים וַיַּתְעוּ רַבִּים וַיִּתְעוּ מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר: פב אֲרוּרִים הֵם הַכּוֹפְרִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפִי דָוִד וְיֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם. זֹאת בַּאֲשֶׁר מָרוּ וַיַּעַבְרוּ (חֹק), וְלֹא הֵנִיאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת הָרָעָה בַּעֲשׂוֹתָם אוֹתָהּ. אָכֵן רָעִים מַעֲשֵיהֶם: פג תּרְאֶה אַבּים מֵהֶם מִתְחַבּרִים לַכּוֹפְרִים. אָכֵן רַע הוּא אֲשֶׁר קִדְּמוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נַפְשׁוֹתֵיהֶם. חָרָה בָּהֶם אַף אֱלֹהִים, בְּעָנְשָׁם (יִהְיוּ) לְעוֹלָמִים: פד וְלוּ הֶאֱמִינוּ בֵאלֹהִים וּבַנָּבִיא וּבַאֲשֶׁר הוּרַד אֵלָיו לֹא לְקָחוּם לָהֶם לְבַעֲלֵי בְרִית, וְאוּלָם רַבִּים מֵהֶם פּוֹשְׁעִים: פה אָכֵן תִּמְצָא כִּי הָעַזִּים בְּכָל הָאָדָם בְּשִׂנְאָתָם לַמַּאֲמִינִים הֵם הַיְּהוּדִים וְהַמְשַׁתְּפִים, וְהַקְּרוֹבִים לִידִידוּת אֶת הַמַּאֲמִינִים הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ ״נוֹצְרִים אֲנָחְנוּ״. זֹאת בַּאֲשֶׁר יֵשׁ בְּקִרְבָּם ״קְשִׁישִׁים״[303] וּנְזִירִים וּבַאֲשֶׁר לֹא גָּבַהּ לִבָּם: פו וּבְשָׁמְעָם אֵת אֲשֶׁר הוּרַד אֶל הַשָׁלִיחַ תִּרְאֶה אֶת עֵינֵיהֶם שְׁטוּפוֹת דִּמְעָה בַּאֲשֶׁר הִכִּירוּ אֶת הָאֱמֶת, וְאָמְרוּ: ״אֱלֹהֵינוּ, הֶאֱמָנּוּ. כָּתְבֵנוּ עִם הַמְּעִידִים: פז וּמַה לָּנוּ כִּי לֹא נַאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבַאֲשֶׁר בָּא אֵלֵינוּ מִן הָאֱמֶת, וְכִי לֹא נִכָּסֵף כִּי יְבִיאֵנוּ אֱלֹהִים בְּתוֹךְ הָאֲנָשִׁים הַיְשָׁרִים?״: פח וַיִּגְמְלֵם אֱלֹהִים בַּאֲשֶׁר אָמָרוּ, גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ מִתַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָן, וְזֶה שְׂכַר עוֹשֵׂי הַטּוֹב. אַךְ אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיְכַחֲשׁוּ בְאוֹתוֹתֵינוּ אֵלֶּה הֵם בְּנֵי שְׁאוֹל:

פט הַמַּאֲמִינִים, אַל תַּאַסְרוּ (מֵאֲכֹל) אֶת הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר הִתִּיר לָכֶם אֱלֹהִים וְלֹא תַעַבְרוּ חֹק, כִּי לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹבְרִים חֹק: צ אִכְלוּ מֵאֲשֶׁר כִּלְכֵּל אֶתְכֶם אֱלֹהִים מִן הַמֻּתָּר מִן הַטּוֹב וִיראוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בּוֹ תַאֲמִינוּ: צא לֹא יַרְשִׁיעֲכֶם אֱלֹהִים עַל דְּבַר שְׂפָתַיִם בִּשְׁבוּעוֹתֵיכֶם, וְאוּלָם יַרְשִׁיעֲכֶם עַל אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם עַל נַפְשְׁכֶם בִּשְׁבוּעָה. וְכִפּוּרָיו הַאֲכֵל עֲשָׂרָה עֲנִיִּים מֵאֲשֶׁר תַּאֲכִילוּ אֶת בְּנֵי בֵיתְכֶם יוֹם יוֹם, אוֹ הַלְבֵּשׁ אוֹתָם אוֹ שַׁחֲרֵר עָבֶד[304]. וַאֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ וְצָם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. אֵלֶּה כִּפּוּרֵי שְׁבוּעַתְכֶם כִּי תִּשָׁבְעוּ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת שְׁבוּעוֹתֵיכֶם, כָּכָה יְבָאֵר לָכֶם אֱלֹהִים אוֹתוֹתָיו לְמַעַן תּוֹדוּ (לוֹ):

צב הַמַּאֲמִינִים, הַיַּיִן וּ(מִשְׂחַק הַגּוֹרָלוֹת) ״מַיְסִר״[305] וְהַמַּצֵּבוֹת וְהַחִצִּים[306] תּוֹעֵבָה הֵם מִמַּעֲשֵׂה הַשָּׂטָן. הַרְחִיקוּ מֵהֶם לְמַעַן תַּצְלִיחוּ: צג חָפֵץ הַשָּׂטָן לְהָטִיל בֵּינֵיכֶם אֵיבָה וּמִשְׂטֵמָה בַּיַּיִן וּבַ״מַיְסִר״ וְלַהֲסִִירְכֶם מִזְּכֹר אֶת אֱלֹהִים וּמֵהִתְפַּלֵל. הַאִם תֶּחְדָּלוּ? וְשִׁמְעוּ בְקוֹל אֱלֹהִים וּבְקוֹל הַשָּׁלִיחַ וְנִשְׁמַרְתֶּם. אַךְ אִם תִּפְנוּ עֹרֶף, דְּעוּ כִּי אֵין עַל שְׁלִיחֵנו (הַחוֹבָה) בִּלְתִּי אִם לְהַזְהִיר גָּלוּי: צד אֵין חֵטְא בַּמַאֲמִינִים וּבָעוֹשִׂים הַיָּשָׁר בַּאֲשֶׁר טָעָמוּ[307], כִּי יִירְאוּ אֶת אֱלֹהִים וְהֶאֱמִינוּ וְעָשׂוּ הַיָּשָׁר וְשָׁבוּ וְיָרְאוּ אֶת אֱלֹהִים וְהֶאֱמִינוּ וְהוֹסִיפוּ וְיָרְאוּ אֶת אֱלֹהִים וְעָשׂוּ הַטּוֹב, כִּי אֱלֹהִים יֹאהב אֶת עוֹשֵׂי הַטּוֹב:

צה הַמַּאֲמִינִים[308], נַסֵּה יְנַסֶּה אֱלֹהִים אֶתְכֶם בְּדָבָר מִן הַצַּיִד אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ אוֹתוֹ יְדֵיכֶם וְרָמְחֵיכֶם, לְמַעַן יֵדַע אֱלֹהִים אֶת הַיָּרֵא אוֹתוֹ בַּסָּתֶר. וַאֲשֶׁר יַעֲבֹר (עַל הַמִּצְוָה) אַחֲרֵי כֵן, עָנְשׁוֹ דְּאָבָה: צו הַמַּאֲמִינִים, אַל תָּמִיתוּ אֶת הַצַּיִד אַחֲרֵי הִתְקַדֶּשְׁכֶם לֶחָג. וַאֲשֶׁר יְמִיתְנּוּ מִכֶּם בְּזָדוֹן, וְהֵשִׁיב כַּאֲשֶׁר הֵמִית מִן הַמִּקְנֶה, עַל פִּי מִשְׁפַּט שְׁנַיִם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים מִכֶּם, קָרְבָּן יַגִּיעַ אֶל הַכַּעְבָּה, אוֹ כִּפּוּרִים (יִתֵּן) הַאֲכֵל עֲנִיִּים, אוֹ חֵלֶף זֶה צוֹם. לְמַעַן יִטְעַם כֹּבֶד מַעֲשֵׂהוּ. סָלַח אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר (צָדוּ) לִפְנֵי כֵן. אַךְ אֲשֶׁר יָשׁוּב (לָצוּד) יִנְקֹם אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר (צָדוּ) לִפְנֵי כֵן. אַךְ אֲשֶׁר יָשׁוּב (לָצוּד) יִנְקֹם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ, וֵאלֹהִים גִּבּוֹר וּבַעַל נְקָמוֹת: צז הֻתַּר לָכֶם צֵיד הַיָּם וְאָכְלוֹ, מִחְיָה לָכֶם וְלָאֹרְחָה. אַךְ צֵיד הַיַּבָּשָׁה אָסוּר לָכֶם כָּל עוֹדְכֶם קְדוֹשִׁים לֶחָג. וִירֵאתֶם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵלָיו תֵּאָסֵפוּ: צח שָׁת אֱלֹהִים אֶת הַכַּעְבָּה אֶת הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ מָכוֹן לִבְנֵי אָדָם וְאֶת הַחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ וְאֶת הַקָּרְבָּן וְעַטְרוֹתָיו. (עָשָׂה) זֹאת לְמַעַן תֵּדְעוּ, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְכִי יוֹדֵע אֱלֹהִים כֹּל. וּדְעוּ כִּי מוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד וְכִי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: צט אֵין עַל הַשָּׁלִיחַ בִּלְתִּי אִם לְהַזְהִיר. וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר תְּגַלּוּ וְאֵת אֲשֶׁר תַּעֲלִימוּ: ק אֱמֹר (לָהֶם): לֹא יִשְׁוֶה הָרָע אֶל הַטּוֹב וְלוּ גַם מָצָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם שְׁפַע (עשֶׁר) הָרָע, וִירֵאתֶם אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי לְבָב, לְמַעַן תַּצְלִיחוּ:

קא הַמַאֲמִינִים, אַל תִּשְׁאֲלוּ עַל אֹדוֹת דְּבָרִים אֲשֶׁר בְּהִגָּלוּתָם לָכֶם יֵרַע לָכֶם בִּגְלָלָם[309]. אַךְ אִם תִּשְׁאֲלוּ עַל אֹדוֹתָם בְּעֵת אֲשֶׁר יוּרַד הַקֻּרְאָן יִגָּלוּ לָכֶם. מָחַל (לָכֶם) אֱלֹהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְאֶרֶךְ אַפָּיִם: קב כְּבָר שָׁאֲלוּ עַל אֹדוֹתָם אֲנָשִׁים לִפְנֵיכֶם, אַחֲרֵי כֵן כִּחֲשׁוּ בָּהֶם. לֹא שָׂם אֱלֹהִים אֶת חֹק בַּחִירָה וְלֹא סָאאִבָּה וְלֹא וַצִילָה וְלֹא חָאם[310]. וְאוּלָם הַכּוֹפְרִים יִבְדּוּ עַל אֱלֹהִים הַכָּזָב וּמַרְבִּיתָם לֹא יַשְׂכִּילוּ: קג וְכִי יֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: ״בּוֹאוּ אֶל (הַדָּבָר) אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים וְאֶל הַשָּׁלִיחַ״ יֹאמֵרוּ: ״רַב לָנוּ (הַדָּבָר) אֲשֶׁר מָצָאנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מַחֲזִיקִים בּוֹ״, הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֲבוֹתֵיהֶם דָּבָר וְלֹא אֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ? קד הַמַּאֲמִינִים, הִשָּמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם. לֹא יָרַע לָכֶם הַתּוֹעֶה אִם תְּאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ. אֶל אֱלֹהִים תְּשׁוּבַתְכֶם יַחְדָּו, וְהוֹדִיעֲכֶם אֶת מַעֲשֵׂיכֶם:

קה הַמַּאֲמִינִים, עֵדוּת (תִּהְיֶה) בֵּינֵיכֶם בִּקְרֹב יְמֵי אִישׁ מִכֶּם לָמוּת בְּעֵת צַוּוֹתוֹ. שְׁנַיִם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים מִכֶּם (יִהְיוּ הָעֵדִים), אוֹ שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִזּוּלַתְכֶם[311] אִם תִּהְיוּ בַדֶּרֶךְ וּבָא עֲלֵיכֶם פֶּגַע הַמָּוֶת. וּכְלָאתֶם אוֹתָם שְׁנֵיהֶם אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה וְנִשְׁבְּעוּ בֵאלֹהִים, אִם סָפֵק יִהְיֶה בְּעֵינֵיכֶם, לֵאמֹר: ״לֹא נִמְכֹּר אוֹתָהּ בִּמְחִיר וְאִם גַּם תִּהְיֶה בְּ(אִישׁ) קָרוֹב לָנוּ וְלֹא נַעֲלִים עֵדוּת אֱלֹהִים, כִּי אָז הֵן נִהְיֶה מִן הַחַטָּאִים״: קו אַךְ אִם נִגְלָה הַדָּבָר כִּי אָשׁוֹם אָשָׁמוּ, וְקָמוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּם שְׁנַיִם הַיּוֹתֵר קְרוֹבִים, וְנִשְׁבְּעוּ בֵאלֹהִים לֵאמֹר: ״עֵדוּתֵנוּ אֱמֶת מֵעֵדוּתָם וְלֹא עָבַרְנוּ (חֹק), כִּי אָז הֵן נִהְיֶה מִן הַפּוֹשְׁעִים״: קז זֶה קָרוֹב יוֹתֵר אֲשֶׁר יָעִידוּ עֵדוּת כֵּנָה אוֹ אֲשֶׁר יִירְאוּ פֶּן יִשָּׁבְעוּ (אֲחֵרִים) אַחֲרֵי שְׁבוּעָתָם (וְהִכְחִישׁוּם). וִירֵאתֶם אֶת אֱלֹהִים וּשְׁמַעְתֶּם, וֵאלֹהִים לֹא יַנְחֶה אֵת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים:

קח בְּיוֹם אֱסֹף אֱלֹהִים אֶת הַשְּׁלִיחִים יֹאמַר (אֲלֵיהֶם): מֶה עָנוּ אֶתְכֶם?״[312] וְאָמְרוּ: ״אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ. רַק אַתָּה יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת״: קט אָז יֹאמַר אֱלֹהִים לְיֵשׁוּ בֶן מִרְיָם: זְכֹר אֵת אֲשֶׁר הֲטִיבוֹתִי אִתְּךָ וְאֶת אִמְּךָ בְּאַמְּצִי אוֹתְךָ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וַתְּדַבֵּר אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּעוֹדְךָ בַּעֲרִיסָתְךָ וְכַאֲשֶׁר גָּדָלְתָּ: קי וּבְלַמְּדִי אוֹתְךָ אֵת הַסֵּפֶר וְאֶת הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה וְהָאִנְגִ׳יל וּבְיָצְרְךָ מִן הַטִּיט כִּדְמוּת הָעוֹף בִּרְצוֹנִי וַתִּפַּח בּוֹ (רוּחַ) וַיְהִי לְעוֹף בִּרְצוֹנִי, וַתְּרַפֵּא אֶת הָעִוֵּר מִלֵּדָה וְאֶת הַמְּצֹרָע בִּרְצוֹנִי, וַתּוֹצֵא אֶת הַמֵּתִים (מִקִּבְרוֹתָם) בִּרְצוֹנִי, וָאָשִׁיב אֶת יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ בְּבוֹאֲךָ אֲלֵיהֶם בָּאוֹתוֹת, וַיֹּאמְרוּ הַכּוֹפְרִים בָּהֶם: ״אֵין אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם כְּשָׁפִים גְּלוּיִים״: קיא וּבִגְלוֹתִי אֶת אֹזֶן הַשְּׁלִיחִים לֵאמֹר: ״הַאֲמִינוּ בִּי וּבִשְׁלִיחִי״ וַיֹּאמְרוּ: ״הֶאֱמַנּוּ, וְהָעֵד כִּי תְּמִימִים אֲנַחְנוּ (אִתָּךְ)[313]: קיב (זְכֹר) כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַשְׁלִיחִים: ״יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם, הֲיוּכַל אֱלֹהֶיךָ לְהוֹרִיד אֵלֵינוּ שֻׁלְחָן מִן הַשָּׁמַיִם״, וַיֹּאמֶר: ״יְראוּ אֶת אֱלֹהִים אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם״: קיג וַיֹּאמְרוּ: חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְרָגְעוּ לִבּוֹתֵינוּ וְיָדַעְנוּ כִּי אֱמֶת דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ וְהָיִינוּ עֵדִים עָלֶיהָ: קיד וַיֹּאמֶר יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם: ״אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ, הוֹרֵד אֵלֵינוּ שֻׁלְחָן מִן הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר יִהְיֶה לָנוּ חַג לָרִאשׁוֹן בָּנוּ וְלָאַחֲרוֹן בָּנוּ וְאוֹת מֵאִתְּךָ, וְכַלְכְּלֵנוּ, כִּי אַתָּה הַטּוֹב בַּמְכַלְכְּלִים״: קטו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: ״הִנְנִי מוֹרִיד אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר יִכְפֹּר מִכֶּם אַחֲרֵי כֵן, וְיִסַּרְתִּיו מוּסָר אֲשֶׁר לֹא יִסַּרְתִּי כָּמוֹהוּ אֶחָד מִן הָאָדָם״[314]: קטז וּבֶאֱמֹר אֱלֹהִים: ״יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם, הַאַתָּה אָמַרְתָּ לִבְנֵי אָדָם קְחוּ אוֹתִי וְאֶת אִמִּי לֵאלֹהִים[315] מִלְּבַד אֱלֹהִים?״, אָמַר: ״חָלִילָה לְךָ[316]. אַל לִי לְהַגִּיד אֵת אֲשֶׁר לֹא יֵאוֹת לִי. הֵן לוּ אֲמַרְתִּיו, יְדַעְתּוֹ. הֲלֹא תֵּדַע אֵת אֲשֶׁר בְּנַפְשִׁי וְלֹא אֵדַע אֵת אֲשֶׁר בְּנַפְשֶׁךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת: קיז לֹא אָמַרְתִּי לָהֶם בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר צִוִּיתַנִי עָלָיו, לֵאמֹר: ״עִבְדוּ אֶת אֱלֹהִים אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם״, וָאֱהִי עֵד בָּהֶם כָּל עוֹדִי בְּתוֹכָם, וּמֵאָז אֲסַפְתַּנִי אֵלֶיךָ הָיִיתָ אַתָּה בוֹחֲנָם, וְאַתָּה עֵד בַּכֹּל: קיח כִּי תְּיַסְּרֵם, עֲבָדֶיךָ הֵם, וְכִי תִסְלַח לָהֶם הֵן אַתָּה הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם״: קיט וְאָמַר אֱלֹהִים: ״זֶה הוא יוֹם אֲשֶׁר יוֹעִיל לְדוֹבְרֵי הָאֱמֶת דַּבְּרָם כֵּן. לָכֶם גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָן לָנֶצַח. רָצָם אֱלֹהִים וַיִּרְצוּהוּ. הוּא הוּא הָאשֶׁר הַגָּדוֹל״: קכ לֵאלֹהִים מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְהוּא כֹּל יוּכָל.

פָּרָשַׁת הַמִּקְנֶה[317]

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ אֲפֵלָה וְאוֹרָה, וּבְכָל אֵלֶּה יְדַמּוּ הַכּוֹפְרִים (אֱלִילִים) אֶל אֱלֹהֵיהֶם[318]: ב הוּא הוּא אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם טִיט, וַיִּקְצֹב עֵת לַחַיִּים וְעֵת מוֹעֵד אִתּוֹ, וּבְכָל אֵלֶּה תְּפַקְפֵּקוּ: ג וְהוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ יֵדַע סוֹדְכֶם וְאֵת אֲשֶׁר תְּגַלּוּ וְיֵדַע פָּעָלְכֶם: ד וְאָכֵן לֹא בָא אֲלֵיהֶם אוֹת מֵאוֹתוֹת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא סָרוּ מִמֶּנּוּ: ה כִּחֲשׁוּ בָּאֱמֶת בְּבוֹאָה אֲלֵיהֶם, אַךְ בּוֹא יְבוֹאֵם הַדָּבָר אֲשֶׁר לָעֲגוּ לוֹ: ו הַאִם לֹא יָשִׁיבוּ אֶל לֵב כַּמָּה דּוֹרוֹת הִשְׁמַדְנוּ לִפְנֵיהֶם כּוֹנַנּוּ אוֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא כּוֹנַנּוּ אֶתְכֶם כְּמוֹהֶם, וַנִּשְׁלַח אֶת הָשָּׁמַיִם לְהָנִיף עֲלֵיהֶם גֶּשֶׁם נְדָבוֹת וַנָּשֶׁת אֶת הַנְּהָרוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶם, וְאַחֲרֵי כָל אֵלֶּה הִשְׁמַדְנוּם בְּחַטֹּאתֵיהֶם וַנָּקֶם אַחֲרֵיהֶם דוֹרוֹת אֲחֵרִים:

ז ולּו גַם הוֹרַדְנוּ אֵלֶיךָ סֵפֶר (כָּתוּב) עַל גְּוִיל וּמִשְּׁשׁוּהוּ בִידֵיהֶם, אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים: ״אֵין זֶה בִּלְתִּי אִם כְּשָׁפִים גְּלוּיִים״: כ וַיֹּאמְרוּ: ״לוּ הוּרַד אֵלָיו מַלְאָךְ״. הֵן לוּ הוּרַדְנוּ מַלְאָךְ, נֶחֱרַץ הַדָּבָר, וְלֹא צָפוּ לָהֶם אַחֲרֵי זֶה[319]: ט וְלוּ גַם שַׁתְנוּהוּ מַלְאָךְ[320], שַׁתְנוּהוּ (בִדְמוּת) אָדָם, וַנַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יִלְבָּשׁוּ[321]: כְּבָר הֵתֵלּוּ בִּשְׁלִיחִים לְפָנֶיךָ וַיַּקֵּף אֶת אֶת הַלּוֹעֲגִים לָהֶם (הָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר לָעֲגוּ לוֹ: יא אֱמֹר: עִבְרוּ נָא בָּאָרֶץ וּרְאוּ אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית הַמְכַחֲשִׁים:

יב אֱמֹר: לְמִי כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ? אֱמֹר: לֵאלֹהִים, שָׂם לוֹ לְחֹק אֶת הָרַחֲמִים. אָסוֹף יֶאֱסָפְכֶם לְיוֹם הַתְּקוּמָה, אֵין סָפֵק בּוֹ. רַק עוֹכְרֵי[322] נַפְשׁוֹתָם הֵם לֹא יַאֲמִינוּ: יג וְלוֹ כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה[323] בַלַּיְלָה וּבַיּוֹם וְהוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ: יד אֱמֹר: הֲמִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֶקַּח לִי מָגֵן. בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְהוּא הַמְכַלְכֵּל וְלֹא יְכֻלְכָּל. אֱמֹר: אָנֹכִי צֻוֵּיתִי לִהְיוֹת רִאשׁוֹן לַתְּמִימִים עִם אֱלֹהִים[324] וְלֹא[325] תִּהְיֶה מִן הַמְשַׁתְּפִים: טו אֱמֹר: יָרֵא אָנֹכִי, אִם אַמְרֶה אֶת אֱלֹהַי, עֹנֶשׁ יוֹם כָּבֵד: טז הָאִישׁ אֲשֶׁר יוּשַׁב מִמֶּנוּ (הָעֹנֶשׁ) בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה רִחֲמָהוּ (אֱלֹהִים), וְזֶה הוּא הָאשֶׁר הַגָּלוּי: יז וּבְהָבִיא אֱלֹהִים עָלֶיךָ צָרָה, אֵין מֵסִיר אוֹתָהּ בִּלְתִּי הוּא, וְכִי יָבִיא עָלֶיךָ טוֹבָה, הִנֵּה הוּא כֹּל יוּכָל: יח וְהוּא הָאַדִּיר עַל עוֹבְדָיו וְהוּא הֶחָכָם וְהַמֵּבִין: יט אֱמֹר: אֵי זֶה הוּא הַדָּבָר הַגָּדוֹל לְעֵדוּת? אֱמֹר: אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וַיְגַל לִי אֶת הַקֻּרְאָן הַזֶּה לְמַעַן אַזְהִיר בּוֹ אֶתְכֶם וְאֶת זֶה אֲשֶׁר יַגִּיעַ אֵלָיו (דְּבָרוֹ). הֲתָעִידוּ אַתֶּם, כִּי אֶת אֱלֹהִים, אֱלֹהִים אֲחֵרִים? אֱמֹר: לֹא אָעִיד. אֱמֹר: אָמְנָם אֱלֹהִים אֶחָד הוּא וְנָקִי אָנֹכִי מֵאֲשֶׁר תְּשַׁתֵּפוּ:

כ אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם אֶת הַסֵּפֶר, יֵדְעוּ אוֹתוֹ[326] כַּאֲשֶׁר יֵדְעוּ אֶת בְּנֵיהֶם אֵלֶּה אֲשֶׁר עָכְרוּ[327] נַפְשׁוֹתֵיהֶם הֵם לֹא יַאֲמִינוּ: כא וּמִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ עַל אֱלֹהִים כָּזָב אוֹ כִחֵשׁ בְּאוֹתוֹתָיו, אָכֵן לֹא יַצְלִיחוּ הַפּוֹשְׁעִים: כב וּבַיּוֹם אֲשֶׁר נַאַסְפֵם יָחַד נֹאמַר לַמְשַׁתְּפִים (לֵאלֹהִים): ״אֲיָם שֻׁתָּפֵיכֶם אֲשֶׁר הֱיִיתֶם אוֹמְרִים?״[328]: כג אָז לֹא יִהְיֶה מַעֲנֶה בְּפִיהֶם בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר יֹאמְרוּ: ״חֵי הָאֱלֹהִים[329], אֱלֹהֵינוּ, לֹא הָיִינוּ מְשַׁתְּפִים״. כד הַבֵּט אֵיכָה יַעֲנוּ שֶׁקֶר בְּנַפְשׁוֹתָם. וְתָעָה מֵהֶם (הַדָּבָר) אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם[330]:

כה וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ לִשְׁמוֹעַ אֵלֶיךָ, וְאוּלָם אֲנַחְנוּ שַׂמְנוּ עַל לִבּוֹתָם מָסָךְ לְבַל יָבִינוּ וְאֶת אָזְנֵיהֶם הִכְבַּדְנוּ[331], וְאִם גַּם יִרְאוּ כָּל אוֹת לֹא יַאֲמִינוּ בוֹ עַד אֲשֶׁר (גַּם) אַחֲרֵי בוֹאָם אֵלֶיךָ לְהִתְוַכַּח אִתְּךָ[332] יֹאמְרוּ הַכּוֹפְרִים: ״אֵין אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם בַּדֵּי הָרִאשׁוֹנִים: כו וְהֵנִיאוּ מֵהַאֲמִין בּוֹ וְרָחֲקוּ מִמֶּנּוּ, אַךְ לֹא יְאַבְּדוּ בִּלְתִּי אִם נַפְשׁוֹתָם וְלֹא יָחוּשׁוּ: כז וְלוּ רָאִיתָ כַּאֲשֶׁר יָעָמְדוּ עַל הָאֵשׁ וְאָמָרוּ: ״מִי יִתֵּן וְנוּשַׁב (אֶל הַחַיִּים), כִּי אָז לֹא נְכַחֵשׁ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהֵינוּ וְהָיִינוּ מִן הַמַּאֲמִינִים״: כח לֹא כִי (עַתָּה) נִגְלָה לָהֶם (הַדָּבָר) אֲשֶׁר הִסְתִּירוּ לְפָנִים. וְאוּלָם לוּ גַּם הוּשָׁבוּ כִּי גַם אָז שָׁבוּ אֶל (הַדֶּרֶךְ) אֲשֶׁר הֱנִיאוּם מִמֶּנּוּ, וְאָכֵן שֶׁקֶר יְדַבֵּרוּ: כט וַיֹּאמְרוּ: ״אֵין הֵם בִּלְתִּי אִם חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הָזֶּה וְלֹא נָקוּם לִתְחִיָּה״: ל אַךְ לוּ רָאִיתָ כַּאֲשֶׁר יָעָמְדוּ לִפְנֵי אֱלֹהֵיהֶם, וְאָמַר: ״הַאֵין זֶה אֱמֶת?״, וְאָמְרוּ: ״אָמְנָם כֵּן, חֵי אֱלֹהֵינוּ״, וְאָמַר: ״הִנֵּה כִּי כֵן טַעֲמוּ אֶת הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר כִּחַשְׁתֶּם בּוֹ: לא אָבוֹד אָבְדוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ כִּי יִמְצְאוּ אֶת אֱלֹהִים (בְּיוֹם הַדִּין) עַד בּוֹא אֲלֵיהֶם ״הַשָּׁעָה״[333] פִּתְאֹם, וְאָמְרוּ (אָז): ״אוֹי לָנוּ כִּי הֲקִלּוֹנוּ בָהּ״[334] וְנָשְׂאוּ סֵבֶל מַשָּׂאָם עַל גַּבָּם. הַאֵין רַע (הַמַּשָׂא) אֲשֶׁר יִשָּׂאוּ?: לב וְאֵין חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בִּלְתִּי אִם מִשְׂחָק וְשַעֲשׁוּעֵי-שָׁוְא. וְאָכֵן מְעוֹן הָאַחֲרִית טוֹב יוֹתֵר לַאֲשֶׁר יִירְאוּ אֱלֹהִים, הַאִם לֹא תַשְׂכִּילוּ?: לג יָדוּע יָדַעְנוּ כִּי הִתְעַצֵּב תִּתְעַצֵּב בִּגְלַל דִּבְרֵיהֶם, אַךְ לֹא אוֹתְךָ נָתְנוּ לְכוֹזֵב, וְאוּלָם הַפּוֹשְׁעִים יְכַחֲשׁוּ בְאוֹתוֹת אֱלֹהִים: לד וּלְפָנֶיךָ נִתְּנוּ שְׁלִיחִים לְכוֹזְבִים וַיְיַחֲלוּ כַּאֲשֶׁר נִתְּנוּ לְכוֹזְבִים וַיְעֻנּוּ, עַד בּוֹא אֲלֵיהֶם תְּשׁוּעָתֵנוּ, כִּי אֵין אֲשֶׁר יַחֲלִיף אֶת דְּבַר אֱלֹהִים (אֲשֶׁר דִּבֵּר). הֵן בָּא אֵלֶיךָ דְּבַר (קוֹרוֹת) הַשְּׁלִיחִים: לה וְאִם קָשֶׁה בְּעֵינֵיךָ סוּרָם[335], הִנֵּה אִם תּוּכַל לְבַקֵּשׁ לְךָ שׂוּחָה בָּאָרֶץ אוֹ סוּלָם בַּשָּׁמַיִם וּלְהָבִיא לָהֶם אוֹת (עֲשֵׂה). אָכֵן לוּ חָפֵץ אֱלֹהִים, נָחָם כֻּלָּם יַחַד בְּאֹרַח מֵישָׁרִים. אַל תְּהִי אֵפוֹא מִן הַבּוֹעֲרִים: לו אָכֵן יֵעָנֶה לַאֲשֶׁר יִשְׁמָעוּ, וְאֶת הַמֵּתִים יָקִים אֱלֹהִים לִתְחִיָּה, וְהוּשְׁבוּ אֵלָיו: לז וַיֹאמְרוּ: ״לָמָּה לֹא הוּרַד עַל יָדוֹ אוֹת מֵאֱלֹהָיו?״, אֱמֹר: יָכוֹל הוּא אֱלֹהִים לְהוֹרִיד אוֹת, וְאוּלָם מַרְבִּיתָם לֹא יֵדָעוּ: לח וְאֵין כָּל (חַי) שׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ וְאֵין כָּל עוֹף מְעוֹפֵף בִּכְנָפָיו אֲשֶׁר אֵין הֵם אֻמּוֹת כְּמוֹכֶם[336] לֹא הִשְׁמַטְנוּ מִן הַסֵּפֶר דָבָר[337]. אַחֲרֵי כֵן יֵאָסְפוּ אֶל אֱלֹהֵיהֶם: לט וְהַמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹתֵינוּ חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים, בַּחֲשֵׁכָה. אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַתְעֶה אֱלֹהִים וְאֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַנְחֶה בְּאֹרַח מֵישָׁרִים:

מ אֱמֹר: הַהֲשִׁיבוֹתֶם אֶל לִבְּכֶם, בְּבוֹא עֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ אֱלֹהִים אוֹ בְּבוֹא עֲלֵיכֶם ״הַשָּׁעָה״, הֲזוּלָתִי אֱלֹהִים תִּקְרְאוּ אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ?: מא לֹא, כִּי אוֹתוֹ תִּקְרָאוּ, וְהֵסִיר (הָרָעָה) אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֵלָיו (בִּגְלָלָהּ) אִם יַחְפֹּץ, וּשְׁכַחְתֶּם אֵת (הָאֱלִילִים) אֲשֶׁר תְּשַׁתְּפוּ (לוֹ): מב וּכְבָר שָׁלַחְנוּ (שְׁלִיחִים) אֶל אֻמּוֹת לְפָנֶיךָ, וַנְּיַסְּרֵם בְּצָרָה וּבִמְצוּקָה לְמַעַן יִכָּנֵעוּ: מג וְאָכֵן לוּ נִכְנְעוּ בְּבוֹא עֲלֵיהֶם הַשֹּׁד מֵאִתָּנוּ. אַךְ לִבּוֹתָם קָשׁוּ, וַיְיַף לָהֶם הַשָּׂטָן בְּעֵינֵיהֶם אֶת מַעֲשֵׂיהֶם: מד וּבְשָׁכְחָם אֶת (הַדָּבָר) אֲשֶׁר הִזְהִירוּם עָלָיו פָּתַחְנוּ לָהֶם שַׁעֲרֵי כָל דָּבָר (טוֹב). וַיְהִי בְשָׂמְחָם עַל אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם וַנְּיַסְּרֵם[338] פִּתְאֹם, וְהִנֵּה הֵמָּה נוֹאָשִׁים: מה וַיִּכָּרֵת שֹׁרֶשׁ הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים:

מו אֱמֹר: הַהֲשִׁיבוֹתֶם אֶל לֵב, בְּקַחַת אֱלֹהִים שָׁמְעַתְכֶם, וּרְאוּתְכֶם וְחָתַם בְּעַד לִבּוֹתֵיכֶם, מִי הוּא אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְשִׁיבֵם לָכֶם? הַבֵּט אֵיכָה נִתֵּן אוֹתוֹת מֵאוֹתוֹת שׁוֹנִים, וּבְכָל אֵלֶּה יִסּוֹגוּ (אָחוֹר): מז אֱמֹר: הַהֲשִׁיבוֹתֶם אֶל לִבְּכֶם, בְּבוֹא עֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ אֱלֹהִים פִּתְאֹם אוֹ לְעֵין כֹּל, הֲיִשָּׁמְדוּ זוּלָתִי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים?: מח וְלֹא נִשְׁלַח אֶת הַשְּׁלִיחִים בִּלְתִּי אִם לְבַשֵּׂר וּלְהַזְהִיר, וְהָיָה אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיֵּיטִיבוּ דַרְכָּם, לֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן: מט אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְאוֹתוֹתֵינוּ יִגַּע עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ בַּאֲשֶׁר פָּשָׁעוּ:

נ אֱמֹר: לֹא אֹמַר לָכֶם: ״אִתִּי אוֹצְרוֹת אֱלֹהִים״, וְלֹא אֵדַע הַתַּעֲלוּמָה, וְלֹא אֹמַר לָכֶם כִּי מַלְאָךְ אָנֹכִי. אֵין אָנֹכִי הוֹלֵךְ, כִּי אִם אַחֲרֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלַי. אֱמֹר: הֲיִשְׁווּ הָעִוֵּר וְהַפִּקֵּחַ, הַאִם לֹא תָּשִׁיבוּ אֶל לֵב?: נא וְהַזְהֵר בּוֹ[339] אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר יִירְאוּ כִּי יֵאָסְפוּ אֶל אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִבַּלְעָדָיו לֹא מָגֵן וּמַפְגִּיעַ, לְמַעַן יִירָאוּ: נב וְלֹא תְגָרֵשׁ אֶת הַקּוֹרְאִים אֶל אֱלֹהֵיהֶם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב מְבַקְשִׁים פָּנָיו. לֹא עָלֶיךָ לָדוּן אוֹתָם בִּמְאוּמָה וְאֵין עֲלֵיהֶם לָדוּן אוֹתְךָ, וְהָיָה כִי תְגָרְשֵׁם וּפָשָׁעְתָּ: נג כָּזֹאת נִסִּינוּ מִקְצָתָם בְּמִקְצָתָם, לְמַעַן יֹאמְרוּ הָאֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר הִפְלָה לָהֶם אֱלֹהִים חַסְדּוֹ מִתּוֹכֵנוּ? הַאֵין אֱלֹהִים יוֹדֵעַ יוֹתֵר אֶת הַמּוֹדִים (לוֹ)?: נד וְכִי יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ הַמַּאֲמִינִים בְּאוֹתוֹתֵינוּ, וְאָמַרְתָּ: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שָׂם לוֹ אֱלֹהִים לְחֹק אֶת הָרַחֲמִים. וְהָיָה אֲשֶׁר עָשָׂה מִכֶּם רָעָה מִבְּלִי דַּעַת, אַחֲרֵי כֵן יָשׁוּב וְהֵיטִיב דַּרְכּוֹ, הִנֵּה הוּא סַלָּח וְרַחוּם״: נה כָּכָה נְבָאֵר מְפֹרָשׁ אֶת הָאוֹתוֹת, לְמַעַן תִּוָּדַע דֶּרֶךְ הַזֵּדִים.

נו אֱמֹר: אָנֹכִי צֻוֵּיתִי לְבִלְתִּי עֲבֹד אֶת (הָאֱלִילִים) אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים. אֱמֹר: לֹא אֵלֵךְ אַחֲרֵי תַאֲווֹתֵיכֶם, כִּי אָז הֵן אֶתְעֶה וְלֹא אֶהֱיֶה בְּתוֹךְ אֵלֶּה הַמְאֻשָּׁרִים בְּדָרֶךְ: נז אֱמֹר: אָנֹכִי הוֹלֵךְ (בַּדֶּרֶךְ) הַבְּרוּרָה מֵאֵת אֱלֹהַי, וַתְּכַחֲשׁוּ בָהּ. אֵין בְּיָדִי (לְהָבִיא) אֶת (הָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ לַהֲחִישׁוֹ. אֵין הַמִּשְׁפָּט בִּלְתִּי אִם לֵאלֹהִים. יַחֲרֹץ אֶת (מִשְׁפַּט) הָאֱמֶת, וְהוּא הַטּוֹב בַּבּוֹחֲנִים: נח אֱמֹר: הֵן לוּ הָיָה בְיָדִי הַדָּבָר אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ לְהָחִישׁ בּוֹאוֹ, נֶחֱרַץ הַדָּבָר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הַפּוֹשְׁעִים: נט וְאִתּוֹ מַפְתְּחוֹת הַתַּעֲלוּמָה, לֹא יֵדָעֶנָּה בִּלְתִּי הוּא, וְיֵדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּיַּבָּשָׁה וַאֲשֶׁר בַּיָּם, וְעָלֶה לֹא יִפֹּל מִבְּלִי דַעְתּוֹ, וְאֵין גַּרְעִין בְּמַחֲשַׁכֵּי הָאֲדָמָה וְלֹא לַח וְלֹא יָבֵשׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ (כָּתוּב) בְּסֵפֶר בָּרוּר[340]: ס וְהוּא הוּא אֲשֶׁר יֶאֱסָפְכֶם[341] בַּלַּיְלָה, וְיֵדַע אֵת אֲשֶׁר פְּעַלְתֶּם בַּיּוֹם, וְהֵקִים אֶתְכֶם בּוֹ[342] (לִתְחִיָּה), לְמַעַן הָבִיא[343] עֵת מוֹעֵד. אַחֲרֵי כֵן אֵלָיו תְּשׁוּבַתְכֶם וְהוֹדִיעֲכֶם אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: סא וְהוּא הָאַדִּיר עַל עוֹבְדָיו וְשָׁלַח שׁוֹמְרִים עֲלֵיכֶם, וְהָיָה בְּבוֹא הַמָּוֶת אֶל אִישׁ מִכֶּם, וַאֲסָפוּהוּ שְׁלִיחֵינוּ וְלֹא יִמְעֲלוּ (בִשְׁלִיחוּתָם): סב וְהוּשְׁבוּ אֶל אֱלֹהִים אֲדוֹנָם אֱמֶת. אָכֵן לוֹ הַמִּשְׁפָּט וְהוּא הַמָּהִיר בַּמְחַשְּׁבִים:

סג אֱמֹר: מִי יַצִּילְכֶם מֵחֶשְׁכַת הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם בְּקָרְאֲכֶם אֵלָיו נִכְנָעִים וּבַסֵּתֶר לֵאמֹר: ״אִם יַצִילֵנוּ מִזֹּאת וְהָיִינוּ בַּמּוֹדִים (לוֹ): סד אֱמֹר: אֱלֹהִים יַצִּילְכֶם מִמֶּנָּה וּמִכָּל יָגוֹן. וְאוּלָם אַחֲרֵי כֵן תְּשַׁתְּפוּ (לוֹ): סה אֱמֹר: הוּא הַיָּכוֹל לִשְׁלֹחַ עֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ מִמַּעַל לָכֶם אוֹ מִתַּחַת לְרַגְלֵיכֶם אוֹ לְסַכְסֵךְ אֶתְכֶם מַחֲלֹקֶת בְּמַחֲלֹקֶת, וְלָתֵת אֶתְכֶם לָחוּשׁ אִישׁ שֹׁד מֵאֵת אָחִיו (אֲשֶׁר יְשֻׁדֶּנּוּ). הַבֵּט אֵיכָה נִתֵּן אוֹתוֹת מֵאוֹתוֹת שׁוֹנִים לְמַעַן יַשְׂכִּילוּ: סו וַיְכַחֲשׁוּ בוֹ[344] עַמְּךָ וְהוּא הָאֱמֶת. אֱמֹר: ״לֹא הָפְקַדְתִּי לִשְׁמוֹר עֲלֵיכֶם. לְכָל נְבוּאָה עֵת מוֹעֲדָהּ, וְלָאַחֲרוֹנָה תֵּדָעוּ: סז וְכִי תִרְאֶה אֶת הַמְדַבְּרִים דִּבְרֵי בֶלַע בְּאוֹתוֹתֵינוּ, וְסַרְתָּ מֵהֶם עַד אִם יָשִׂיחוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, וְכִי יַשְׁכִּיחַ אוֹתְךָ הַשָּׂטָן[345], אַל תֵּשֵׁב, אַחֲרֵי הַהַזְהָרָה, עִם הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: סח וְאֵין יִרְאֵי הָאֱלֹהִים עֲרֵבִים לָכֶם. עֲלֵיהֶם רַק לְהַזְהִיר, אוּלַי יִירְאוּ אֱלֹהִים: סט עֲזֹב אֶת הַשָּׂמִים אֶת דָּתָם לִשְׂחוֹק וּלְקֶלֶס, כִּי הִתְעוּם חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִזְהַרְתָּ בּוֹ (בַּקֻרְאָן), כִּי נֶפֶשׁ נְכוֹנָה לְאֵיד בְּפָעֳלָהּ. אֵין לָהּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים לֹא מָגֵן וְלֹא מַפְגִּיעַ, וְאִם תִּתֵּן כָּל כֹּפֶר לֹא יְקֻבַּל מִמֶּנָּה. אֵלֶּה אֲשֶׁר נָכוֹנוּ לְאֵיד בְּפָעֳלָם, לָהֶם מַשְׁקֵה רוֹתְחִים וְעֹנֶשׁ דְּאָבָה עֵקֶב כַּחֲשָׁם: ע אֱמֹר: הֲנִקְרָא אֶל מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, אֶל אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל לָנוּ וְלֹא יָרַע לָנוּ, וְנָשׁוּב עַל עֲקֵבֵינוּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָחָנוּ אֱלֹהִים מֵישָׁרִים כָּאִישׁ אֲשֶׁר הִתְעוּהוּ הַשְּׂטָנִים לָלֶכֶת שׁוֹלָל אָחֲרֵי הַתַּאֲוָה בָאָרֶץ, לוֹ רֵעִים יִקְרָאוּהוּ אֶל אֹרַח מֵישָׁרִים (לֵאמֹר): ״בּוֹא אֵלֵינוּ״. אֱמֹר: אֹרַח אֱלֹהִים הוּא אֹרַח הַמֵּישָׁרִים, וַנְּצֻוֶּה לִהְיוֹת תְּמִימִים[346] עִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: עא (לֵאמֹר): עִרְכוּ תְפִלָּה וִיראוּהוּ, כִּי הוּא הוּא אֳשֶׁר אֵלָיו תֵּאָסֵפוּ: עב וְהוּא הוּא אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בָּאֱמֶת, וּבַיּוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר: ״הֱוֵה״ וְהָיָה: עג דְּבָרוֹ אֱמֶת וְלוֹ הַמְּלוּכָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר יִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר. יוֹדֵע הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת וְהוּא הֶחָכָם וְהַמֵּבִין:

עד וּ(זְכֹר) בֶּאֱמֹר אַבְרָהָם אֶל אָבִיו אָזָר[347]: ״הֲתִקַּח לְךָ אֶת הַפְּסִילִים לֵאלֹהִים, רוֹאֶה אָנֹכִי אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בְּתוֹעָה בְּרוּרָה״: עה וְכָכָה הֶרְאִינוּ אֶת אַבְרָהָם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, לְמַעַן יִהְיֶה מִן הַבּוֹטְחִים בֶּאֱמוּנָתָם: עו וּבְהַטּוֹת עָלָיו הַלַּיְלָה צִלּוֹ רָאָה כּוֹכָב, וַיֹּאמַר: ״זֶה אֱלֹהַי״, וְכַאֲשֶׁר שָׁקַע, אָמַר: ״לֹא אֶחְפֹּץ בַּשּׁוֹקְעִים״: עז וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ עוֹלֶה, אָמַר: ״זֶה אֱלֹהַי״. וְכַאֲשֶׁר שָׁקַע, אָמַר: ״אָמְנָם אִם לֹא יַנְחֵנִי אֱלֹהַי מֵישָׁרִים אֶהְיֶה מִן הָאֲנָשִׁים הַתּוֹעִים״: עח וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה, אָמַר: ״זֶה אֱלֹהַי הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר״, וְכַאֲשֶׁר שָׁקְעָה, אָמַר: ״בְּנֵי עַמִּי, נָקִי אָנֹכִי מֵאֲשֶׁר תְּשַׁתֵּפוּ: עט כִּי הִפְנֵיתִי פָנַי אֶל בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ ״חָנִיף״, וְאֵין אָנֹכִי מִן הַמְשַׁתְּפִים״: פ וַיִּתְוַכְּחוּ עִמּוֹ בְנֵי עַמּוֹ, וַיֹּאמֶר: ״הֲתִתְוַכְּחוּ עִמִּי בִּדְבַר אֱלֹהִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָחַנִי מֵישָׁרִים. לֹא אִירָא אֵת אֲשֶׁר תְּשַׁתְּפוּ לוֹ, (כִּי לֹא יָרֵעוּ) בִּמְאוּמָה אִם לֹא יַחְפֹּץ אֱלֹהַי, כִּי אֱלֹהַי מֵבִין הַכֹּל בְּדַעְתּוֹ, הַאִם לֹא תָשִׁיבוּ אֶל לֵב?: פא וְאֵיכָה אֶפְחַד מֵאֲשֶׁר תְּשַׁתְּפוּ, וְאַתֶּם לֹא תִּפְחֲדוּ בְּשַׁתֶּפְכֶם לֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לוֹ שִׁלְטוֹן עֲלֵיכֶם״. וּלְמִי מִשְּׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת יָאֲתָה יוֹתֵר לִשְׁכֹּן בֶּטַח אִם יְדַעְתֶּם?: פב אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וְלֹא הִלְבִּישׁוּ אֶת אֱמוּנָתָם בְּפֶשַׁע, אֵלֶּה לָהֶם הַמִּבְטָח, וְהֵם הַמְאֻשָּׁרִים בְּדָרֶךְ: פג וְאֵלֶּה הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לְאַבְרָהָם (לְהוֹכִיחַ) אֶת בְּנֵי עַמּוֹ. נָרִים אֶת מַעֲלַת הָאִישׁ אֲשֶׁר נַחְפֹּץ, כִּי אֱלֹהֶיךָ חָכָם וְיוֹדֵעַ: פד וַנִּתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב, וְאֶת שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד נָחִינוּ מֵישָׁרִים, וְאֶת נֹחַ נָחִינוּ לְפָנִים מֵישָׁרִים, וּמִצֶּאֱצָאָיו דָּוִד וּשְׁלֹמֹה וְאִיּוֹב וְיוֹסֵף וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כָּכָה נִגְמֹל לְעוֹשֵׂי הַטּוֹב: פה וּזְכַרְיָה וְיַחְיָה וְיֵשׁוּ וְאֵלִיָּהוּ, כֻּלָּם מִן הַיְשָׁרִים: פו וְיִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִישָׁע וְיוֹנָה וְלוֹט, אֶת כֻּלָּם הִפְלִינוּ מִכָּל הָאָדָם[348]: פז וְ(גַם) מֵאֲבוֹתֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם (הִפְלִינוּם) וַנִּבְחַר בָּהֶם, וַנַּנְחֶה אוֹתָם בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: פח זֶה אֹרַח אֱלֹהִים יַנְחֶה בּוֹ אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ מֵעוֹבְדָיו. וְלוּ שִׁתְּפוּ בוֹ, מְאָפַע הָיָה לָהֶם פָּעֳלָם: פט אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם הַסֵּפֶר וְהַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה, וְאִם יְכַחֲשׁוּ בוֹ אֵלֶּה[349] הִנֵּה הִפְקַדְנוּ עָלֶיהָ[350] אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יְכַחֲשׁוּ בָהּ: צ אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר נָחָם אֱלֹהִים מֵישָׁרִים וְהָלַכְתָּ בְּדַרְכָּם הַיְשָׁרָה. אֱמֹר: לֹא אֶשְׁאַל מִכֶּם דָּבָר חֵלֶף זֶה, אֵין הוּא בִּלְתִּי אִם לְהַזְהִיר אֶת כָּל הָאָדָם[351]:

צא וְלֹא הֶעֱרִיכוּ אֶת אֱלֹהִים כִּנְכוֹן עֶרְכּוֹ בְּאָמְרָם: ״לֹא הוֹרִיד אֱלֹהִים עַל-יַד אָדָם מְאוּמָה״. אֱמֹר: מִי הוֹרִיד אֶת הַסֵּפֶר אֲשֶׁר הֵבִיא מֹשֶׁה לְאוֹר וּלְאֹרַח מֵישָׁרִים לִבְנֵי אָדָם. תְּשִׁיתוּהוּ גְּוִילִים גְּוִילִים אֲשֶׁר תְּגַלּוּם, אַךְ הַרְבֵּה תַּסְתִּירוּ. הִנֵּה לֻמַּדְתֶּם[352] אֵת אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם. אֱמֹר: אֱלֹהִים (הוֹרִידוֹ). וַעֲזַבְתָּם, יִשְׁתַּעַשְׁעוּ בְּלַהֲגָם: צב אָכֵן זֶה הַסֵּפֶר אֲשֶׁר הוֹרַדְנוּהוּ מְבֹרָךְ הוּא וּמְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר (הוּרַד) לְפָנָיו וּלְמַעַן תַּזְהִיר אֶת אֵם הֶעָרִים[353], וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ. הַמַּאֲמִינִים בָּאַחֲרִית יַאֲמִינוּ בוֹ וְשָׁמְרוּ עַל תְּפִלּוֹתֵיהֶם: צג וּמִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר בָּדָא עַל אֱלֹהִים כָּזָב, אוֹ אָמַר: ״נִגְלָה אֵלַי דְּבַר (אֱלֹהִים)״ וְלֹא נִגְלָה אֵלָיו דָּבָר, וּמִזֶּה אֲשֶׁר אָמַר: ״הוֹרֵד אוֹרִיד כַּדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים״. לוּ תִרְאֶה אֶת הַפּוֹשְׁעִים בְּחֶבְלֵי הַמָּוֶת, וְהַמַּלְאָכִים שׁוֹלְחִים יְדֵיהֶם לֵאמֹר: ״הוֹצִיאוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם. הַיּוֹם תְּשֻׁלְּמוּ עֹנֶשׁ חֲרָפוֹת עֵקֶב עֲנוֹתְכֶם בְּאֱלֹהִים לֹא אֱמֶת, וְעֵקֶב אֲשֶׁר בְּזִיתֶם[354] לְאוֹתוֹתָיו: צד וְעַתָּה הִנֵּה בָאתֶם אֵלֵינוּ בּוֹדְדִים כַּאֲשֶׁר יְצַרְנוּכֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה[355] וְתַּעַזְבוּ אֶת (כָּל) אֲשֶׁר הֶעֱנַקְנוּ לָכֶם אַחֲרֵי גֵוְכֶם, וְלֹא נִרְאֶה אִתְּכֶם הַמַּפְגִּיעִים לָכֶם אֲשֶׁר חֲשַׁבְתֶּם אוֹתָם לְשֻׁתָּפִים (לֵאלֹהִים) בְּתוֹכְכֶם. נִכְרַת (הַקֶּשֶׁר) בֵּינֵיכֶם וַיִּתְעוּ מִכֶּם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם צה. הִנֵּה אֱלֹהִים, הַפּוֹלֵחַ אֶת גַּרְעִין הַזֶּרַע וְאֶת חַרְצַן הַתָּמָר, יוֹצִיא אֶת הַחַי מִן הַמֵּת וְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת מִן הֶחָי. הוּא אֱלֹהִים, וְאֵיכָה אֵפוֹא תּוּסָרוּ (מִן הָאֱמֶת): צו בּוֹקֵעַ הַשַּׁחַר וַיָּשֶׁת אֶת הַלַּיְלָה לִמְנוּחָה וְאֶת הַשֶּׁמֶש וְהַיָּרֵחַ לְחֶשְׁבּוֹן (הַמּוֹעֲדִים). זֹאת מַעֲרֶכֶת הַגִּבּוֹר וְהַיּוֹדֵעַ: צז וְהוּא אֲשֶׁר שָׁת לָכֶם אֶת הַכּוֹכָבִים לַנְחוֹתְכֶם בָּהֶם בְּחֶשְׁכַת הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם. כְּבָר בֵּאַרְנוּ מְפֹרָשׁ אֶת הָאוֹתוֹת לְעַם יֵדָעוּ: צח וְהוּא אֲשֶׁר הֵקִים אֶתְכֶם מִנֶּפֶשׁ אַחַת, חֵיק וְאוֹצָר (שָׂם בָּהּ)[356]. כְּבָר בֵּאַרְנוּ מְפֹרָשׁ הָאוֹתוֹת לְעַם ישְׂכִּילוּ: צט וְהוּא אֲשֶׁר הוֹרִיד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם וַנּוֹצֵא בָהֶם נִצְּנֵי כָּל דָּבָר, וְנּוֹצֵא בָהֶם יָרוֹק אֲשֶׁר נוֹצִיא מִמֶּנּוּ גַּרְעִין עֲרוּךְ טוּרִים[357] וּמִן הַתָּמָר מִשְּׁלוּחוֹתָיו אֶשְׁכְּלוֹת פִּרְיָם צָפוּף, וְגַנּוֹת עֵנָב וְזַיִת וְרִמּוֹן דּוֹמִים אֶחָד לְאֶחָד וּבִלְתִּי דוֹמִים, הַבֵּט אֶל פִּרְיוֹ בְּנוּבוֹ וּבְגָמְלוֹ, אָכֵן בָּזֶה אוֹתוֹת לְעַם יַאֲמִינוּ: ק וַיָּשִׂימוּ שֻׁתָּפִים לֵאלֹהִים אֶת הַגִּן[358]. הֲלֹא הוּא הוּא אֲשֶׁר יְצָרָם, וַיִּבְדּוּ לֵאמֹר: ״בָּנִים לוֹ וּבָנוֹת״, מִבְּלִי דַעַת. יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה עַל אֲשֶׁר יְחַשְּׁבוּ (אֵלָיו): קא בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֵיכָה יִהְיֶה לוֹ וָלָד וְאֵין לוֹ חֲבֵרָה, הוּא אֲשֶׁר יָצַר כָּל דָּבָר וְהוּא יוֹדֵעַ כֹּל: קב זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵיכֶם, אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו בּוֹרֵא כֹּל. עִבְדוּהוּ אֵפוֹא, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל: קג לֹא תַשִּׂיגֶנּוּ עַיִן וְהוּא יַשִּׂיג אֶת הָעַיִן, וְהוּא הַנָּדִיב[359] וְהַמֵּבִין: קד הִנֵּה בָאוּ אֲלֵיכֶם אוֹתוֹת גְּלוּיִים מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר יִרְאֶה, לְנַפְשׁוֹ הוּא. וְאֲשֶׁר יִהְיֶה עִוֵּר, בְּרֹאשׁוֹ הוּא[360] וְאֵין אָנֹכִי שׁוֹמֵר עֲלֵיכֶם: קה כָּכָה נְבָאֵר מְפֹרָשׁ אֶת הָאוֹתוֹת לְמַעַן יֹאמְרוּ: ״לָמַדְתָּ״[361] וּלְמַעַן נְבָאֵר אוֹתו[362] לְעַם יֵדָעוּ: קו לֵךְ בְּדֶרֶךְ (הַדָּבָר) אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלֶיךָ מֵאֵת אֱלֹהֵיךָ. אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתּוֹ, וְסוּר מִן הַמְשַׁתְּפִים: קז וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים, לֹא שִׁתְּפוּ (לוֹ), וְלֹא הִפְקַדְנוּךָ לְשׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם, וְאֵין אַתָּה (הַ)מַשְׁגִיחַ עֲלֵיהֶם: קח וְלֹא תְגַדְּפוּ אֶת (הָאֱלִילִים) אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, פֶּן יְגַדְּפוּ אֶת אֱלֹהִים, בְּאֵיבָה בְּלִי דַעַת. כָּכָה יִפִּינוּ בְּעֵינֵי כָל אֻמָּה מַעֲשֶׂיהָ. אַחֲרֵי כֵן אֶל אֱלֹהִים תְּשׁוּבָתָם, וְהוֹדִיעַ אוֹתָם אֶת מַעֲשֵׂיהֶם: קט וַיִּשָּׁבְעוּ תֹקֶף שְׁבוּעָתָם בֵּאלֹהִים לֵאמֹר, אִם יָבוֹא אֲלֵיהֶם אוֹת יַאֲמִינוּ בוֹ. אֱמֹר: הָאוֹתוֹת רַק אֶת אֱלֹהִים הֵם. וּמַה יָבִין אֶתְכֶם לָדַעַת, כִּי גַם בְּבוֹאָם לֹא יַאֲמִינוּ: קי וְהָפַכְנוּ אֶת לִבּוֹתָם וְאֶת רְאוֹתָם[363] (לְבַל יַאֲמִינוּ), כַּאֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְעֲזַבְנוּם בְּמִרְיָם, יִתְעוּ: קיא וְלוּ גַם הוֹרַדְנוּ אֲלֵיהֶם אֶת הַמַּלְאָכִים וְדִבְּרוּ אִתָּם הַמֵּתִים, וְאָסַפְנוּ לָהֶם אֶת הַכֹּל מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת, כִּי גַם אָז לֹא הֶאֱמִינוּ בִּלְתִּי אִם כִּי יַחְפֹּץ אֱלֹהִים. אָכֵן מַרְבִּיתָם נִבְעָרִים מִדַּעַת: קיב וְכָכָה שַׁתְנוּ לְכָל נָבִיא אוֹיֵב אֶת שִׂטְנֵי הָאָדָם וְהַגִּן. יְגַלּוּ אִישׁ לְאָחִיו דְּבָרִים נִרְאִים כְּיָפִים לְמַעַן הַתְעוֹתָם, וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים לֹא עָשׂוּ זֹאת. עָזְבֵם אֵפוֹא אוֹתָם וְאֶת בַּדֵּיהֶם: קיג לְמַעַן יִטּוּ אַחֲרֵיהֶם לִבּוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בָּאַחֲרִית וְרָצוּ בָּהֶם, וְיִשְׂתַּכְּרוּ אֵת אֲשֶׁר יִשְׁתַּכָּרוּ: קיד הֲמִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֲבַקֵּשׁ לִי שׁוֹפֵט, הֵן הוּא הוּא אֲשֶׁר הוֹרִיד אֲלֵיכֶם אֶת הַסֵּפֶר מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ. אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם אֶת הַסֵּפֶר יוֹדְעִים, כִּי הוּרַד מֵאֵת אֱלֹהֵיךָ בָּאֱמֶת, אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּסֵּעֲפִים: קטו וּבָא כְתֻמּוֹ דְּבַר אֱלֹהֵיךָ אֱמֶת וָצֶדֶק, אֵין אֲשֶׁר יַחֲלִיף דְּבָרָיו, וְהוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ: קטז אָכֵן אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל הָרַבִּים אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, יַתְעוּךָ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים. אֵין הֵם הוֹלְכִים כִּי אִם אַחֲרֵי דִּמְיוֹן לִבָּם, וְאֵין הֵם בִּלְתִּי אִם הוֹגֵי-שָׁוְא:

קיז אָמְנָם אֱלֹהֵיךָ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הַתּוֹעִים מִדַּרְכּוֹ, וְהוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הַמְאֻשָּׁרִים בְּדָרֶךְ: קיח וְעַתָּה אִכְלוּ מֵאֲשֶׁר נִזְכַּר שֵׁם אֱלֹהִים עָלָיו[364], אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם בְּאוֹתוֹתָיו: קיט וּמַה לָּכֶם אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵאֲשֶׁר נִזְכַּר עָלָיו שֵׁם אֱלֹהִים, הֵן בֵּאֵר לָכֶם מְפֹרָשׁ אֵת אֲשֶׁר אָסַר עֲלֵיכֶם, אִם לֹא כִּי נֶאֱנַסְתֶּם, אָכֵן רַבִּים יַתְעוּ (אֲחֵרִים) בְּתַאֲווֹתֵיהֶם מִבְּלִי דָּעַת. אַךְ אֱלֹהֵיךָ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הָעוֹבְרִים (חֹק): קכ וְרַחֲקוּ מִן הַחֵטְא מִתּוֹכוֹ וּמִבָּרוֹ[365], כִּי הַחוֹטְאִים יְשֻׁלְּמוּ כַּאֲשֶׁר הִשְׂתַּכָּרוּ: קכא וְלֹא תֹאכְלוּ מֵאֲשֶׁר לֹא נִזְכַּר שֵׁם אֱלֹהִים עָלָיו, כִּי פֶּשַׁע הוּא. אָכֵן הַשְּׂטָנִים יִתְּנוּ בְּלֵב בַּעֲלֵי בְרִיתָם לְהִתְוַכֵּחַ אִתְּכֶם. וְהָיָה כִּי תִשְׁמְעוּ לְקוֹלָם, תִּהְיוּ מְשַׁתְּפִים: קכב הֲיִהְיֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה מֵת וַנְּחַיֵּהוּ וַנָּשֶׁת לוֹ אוֹר לָלֶכֶת בּוֹ בֵין הָאֲנָשִׁים כָּאִישׁ אֲשֶׁר דִּמְיוֹנוֹ (כְּהוֹלֵךְ) בַּחֲשֵׁכָה לֹא יֵצֵא מִמֶּנָּה? כָּכָה מְתֻקָּנִים בְּעֵינֵי הַכּוֹפְרִים מַעֲשֵׂיהֶם:

קכג וְכָכָה שַׂמְנוּ בְכָל עִיר אֶת גְּדוֹלֵי פּוֹשְׁעֶיהָ, לְמַעַן יָזֹמּוּ בָהּ מְזִמָּה. אַךְ לֹא יָזֹמּוּ מְזִמָּה כִּי-אִם עַל נַפְשָׁם וְלֹא יָחוּשׁוּ: קכד וּבְבוֹא אֲלֵיהֶם אוֹת אָמְרוּ: ״לֹא נַאֲמִין עַד אִם יוּבָא אֵלֵינוּ (אָנוּ, הֶחָזוֹן) אֲשֶׁר הוּבָא אֶל שְׁלִיחֵי אֱלֹהִים״, אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשִׂים בּוֹ דְּבַר מִשְׁלַחְתּוֹ. מָצוֹא יִמְצְאוּ הַפּוֹשְׁעִים קָלוֹן מֵאֱלֹהִים וּמוּסָר כָּבֵד, בַּאֲשֶׁר זָמְמוּ מְזִמָּה: קכה וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים נְחוֹתוֹ מֵישָׁרִים, יַרְחִיב לִבּוֹ לָאִסְלָאם, וַאֲשֶׁר חָפֵץ הַתְעוֹתוֹ, יָשִׂים אֶת לִבּוֹ צַר וּמוּצָק כְּמוֹ בִקֵּשׁ לַעֲלוֹת שָׁמַיִם[366]. כָּכָה יִשְׁפֹּךְ אֱלֹהִים אֶת הֶחָרוֹן[367] עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ: קכו וְזֶה אֹרַח אֱלֹהֶיךָ מֵישָׁרִים. הִנֵּה בֵּאַרְנוּ מְפֹרָשׁ אֶת הָאוֹתוֹת לְעָם יָשִׂים אֶל לֵב: קכז לָהֶם מְעוֹן הַשָׁלוֹם אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְהוּא מָגִנָּם, עֵקֶב מַעֲשֵׂיהֶם:

קכח וּבַיּוֹם אֲשֶׁר יַאַסְפֵם יַחַד (יֹאמַר): ״הוֹי מִשְׁפַּחַת הַגִּן, הַרְבֵּה הִרְבֵּיתֶם לְהַדִּיחַ אֶת הָאָדָם״. וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי בְרִיתָם מִן הָאָדָם: ״אֱלֹהֵינוּ, הָיִינוּ לְמוֹעִיל אִישׁ לְאָחִיו, וַנַּגִּיעַ עַד עֵת קִצֵּנוּ אֲשֶׁר קָצַבְתָּ לָּנוּ״ וְאָמַר (אֱלֹהִים): ״גֵּיהִנֹּם תִּהְיֶה מְגוּרֵיכֶם, לְעוֹלָמִים (תִּהְיוּ) בְתוֹכָהּ מִלְּבַד אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים[368]. כִּי אֱלֹהֵיךָ חָכָםַ וְיוֹדֵעַ: קכט וְכָכָה הִשְׁלַטְנוּ אֶת הַפּוֹשְׁעִים אִישׁ בְּאָחִיו עֵקֶב פָּעֳלָם: קל הוֹי חֶבְרַת הַגִּן וְהָאָדָם, הַאִם לֹא בָאוּ אֲלֵיכֶם שְׁלִיחִים מִקִּרְבְּכֶם, וַיְסַפְּרוּ לָכֶם אוֹתוֹתַי וַיַּזְהִירוּ אֶתְכֶם, כִּי תִפְגְּשׁוּ אֶת יוֹמְכֶם זֶה? וְאָמְרוּ: ״עֵדִים אֲנַחְנוּ בְנַפְשׁוֹתֵינוּ״, וַיַּתְעוּ אוֹתָם חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וַיָּעִידוּ בְּנַפְשׁוֹתָם כִּי כָּפָרוּ: קלא כֵּן (יִהְיֶה) יַעַן אֲשֶׁר לֹא יַשְׁמִיד אֱלֹהִים אֶת הֶעָרִים בְּפֶשַׁע (אֲשֶׁר פָּשָׁעוּ), מִבְּלִי אֲשֶׁר הִזְהִירוּ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ[369]: קלב לַכַּל מַעֲלוֹת לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא נֶעֶלְמוּ מַעֲשֵׂיהֶם מֵאלֹהֶיךָ: קלג וֵאלֹהֶיךָ הֶעָשִׁיר וּבַעַל הָרַחֲמִים, כִּי יַחְפֹּץ יַעֲבִירְכֶם וְהֵקִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיכֶם אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, כַּאֲשֶׁר הֵקִים אֶתְכֶם מִצֶּאֱצָאֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים: קלד אָכֵן (הָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר נִבְּאוּ לָכֶם בּוֹא יָבוֹא, וְלֹא תוּכְלוּ הַעֲבִירוּ[370]: קלה אֱמֹר: עַמִּי, עֲשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר יֵשׁ לְאֵל יֶדְכֶם, אַף גַּם אֲנִי עוֹשֶׂה, וְלָאַחֲרוֹנָה תֵדְעוּ: קלו מִי הוּא אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ שְׂכַר הַמָּעוֹן (בָּעוֹלָם הַבָּא). אָכֵן הַפּוֹשְׁעִים לֹא יַצְלִיחוּ:

קלז וַיַּקְדִּישׁוּ לֵאלֹהִים חֵלֶק מִפְּרִי הַשָּׂדֶה וְהַמִּקְנֶה, וַיֹּאמְרוּ: ״זֶה לֵאלֹהִים״ – כֹּה יְדַמּוּ בְנַפְשָׁם – וְזֶה לְשֻׁתָּפֵינוּ[371]. וְהָיָה הַחֵלֶק אֲשֶׁר לְשֻׁתְּפֵיהֶם לֹא יִהְיֶה לֵאלֹהִים (לְעוֹלָם). אַךְ אֲשֶׁר לֵאלֹהִים יִהְיֶה לְשֻׁתְּפֵיהֶם[372]. רַע מִשְׁפָּטָם: קלח וְכֵן יִפּוּ שֻׁתְּפֵיהֶם בְּעֵינֵי רַבִּים מִן הַמְשַׁתְּפִים רֶצַח יַלְדֵיהֶם[373] לְמַעַן הַאֲבִידָם וּלְמַעַן הַאֲפִיל לָהֶם דָּתָם. וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים לֹא עָשׂוּ כֵן. עָזְבֵם אֵפוֹא וְאֶת בַּדֵּיהֶם: קלט וַיּאֹמְרוּ: ״שָׂדֶה וּמִקְנֶה אֵלֶּה חֵרֶם הֵם. לֹא יֹאכְלוּ מֵהֶם זוּלָתִי אֵלֶּה אֲשֶׁר נַחְפֹּץ״ – כֹּה יְדַמּוּ (בְּנַפְשָׁם) – וְיֵשׁ מִקְנֶה אֲשֶׁר גַּבֵּיהֶם אֲסוּרִים (לְמֶרְכָּב), וּמִקְנֶה אֲשֶׁר לֹא יַזְכִּירוּ עָלָיו שֵׁם אֱלֹהִים (בְּשָׁחֲטָם אוֹתוֹ). כָּזָב יִבְדּוּ עָלָיו, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם לָהֶם עֵקֶב בַּדֵיהֶם: קמ וַיֹּאמְרוּ: כָּל אֲשֶׁר בְּבֶטֶן הַמִּקְנֶה הַזֶּה יִהְיֶה לַזָּכָר בָּנוּ לְבַדּוֹ (לְאָכְלָה) וְאָסוּר לְנָשֵׁינוּ. אַךְ אִם מֵת יִהְיֶה, לִשְׁנֵיהֶם חֵלֶק בּוֹ. שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם לָהֶם עַל מַחֲשַׁבְתָּם, כִּי הוּא חָכָם וְיוֹדֵעַ: קמא אָכֵן אָבוֹד אָבְדוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת יַלְדֵיהֶם בְּסִכְלוּת וּבְלִי דַעַת, וַיַּאַסְרוּ אֶת אֲשֶׁר כִּלְכְּלָם אֱלֹהִים בִּבְדוֹתָם עַל אֱלֹהִים (כָּזָב), תָּעוּ וְלֹא אֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ:

קמב וְהוּא אֲשֶׁר הִצְמִיחַ גַּנּוֹת (גֶּפֶן) עֲרִיסִים לְסֻכָּה, וִסוֹרְחוֹת, וְהַתָּמָר, וְהַבָּר[374] הַנּוֹתֵן מַאֲכָל מִמַּאֲכָל שׁוֹנֶה, וְהַזַּיִת וְהָרִמּוֹן דוֹמִים אֶחָד לְאֶחָד וּבִלְתִּי דוֹמִים. אִכְלוּ מִרִּפְיוֹ בְּנוּבוֹ, וּנְתַתֶּם חֻקּוֹ בְּיוֹם אָסְפְּכֶם אוֹתוֹ וְלֹא תְבַזְבֵּזוּ,[375] כִּי לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֶת הַמְבַזְבְּזִים: קמג וּמִן הַמִּקְנֶה נִתַּן לָכֶם לְמֶרְכָּב וּלְטֶבַח[376].. אִכְלוּ מֵאֲשֶׁר כִּלְכֵּל אֶתְכֶם אֱלֹהִים, וְלֹא תֵלְכוּ בְּעִקְּבֵי הַשָּׂטָן, כִּי אוֹיֵב גָּלוּי הוּא לָכֶם: קמד שְׁמוֹנֶה הֵם זָכָר וּנְקֵבָה[377] מִן הַכְּבָשִׂים שְׁנַיִם וּמִן הָעִזִים שְׁנַיִם, אֱמֹר: הַאֶת הַשְּׁנַיִם מִן הַזָּכָר אָסַר אִם אֶת הַשְּׁתַיִם מִן הַנְּקֵבָה, אוֹ אֵת אֲשֶׁר בְּרֶחֶם הַשְּׁתַיִם מִן הַנְּקֵבָה[378]. הֲבִינוּנִי דַעַת אִם דּוֹבְרֵי אֱמֶת אַתֶּם: קמה וּמִן הַגָּמָל שְׁנַיִם וּמִן הַבָּקָר שְׁנָיִם. אֱמֹר: הַאֶת הַשְּׁנַיִם מִן הַזָּכָר אָסַר אִם אֶת הַשְּׁתַיִם מִן הַנְּקֵבָה אוֹ אֵת אֲשֶׁר בְּרֶחֶם הַשְּׁתַיִם מִן הַנְּקֵבָה. הַאִם הֱיִיתֶם עֵדִים בְּצַוּוֹת אֶתְכֶם אֱלֹהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָכֵן מִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר בָּדָא עַל אֱלֹהִים כָּזָב, לְמַעַן הַתְעוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּלִי דָעַת. אָכֵן לֹא יַנְחֶה אֱלֹהִים מֵישָׁרִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: קמו אֱמֹר: לֹא אֶמְצָא בְּכָל אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלַי דָּבָר הָאָסוּר לְאוֹכֵל לְאָכְלוֹ בִּלְתִּי אִם כִּי יִהְיֶה נְבֵלָה אוֹ דָּם שָׁפוּךְ [379] אוֹ בְשַׂר חֲזִיר כִּי תוֹעֵבָה הוּא, אוֹ מְגֹאָל אֲשֶׁר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים. אַךְ אֲשֶׁר יֵאָנֵס וְאָכַל מִבְּלִי זָדוֹן וְלֹא יַעֲבֹר עוֹד, הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ סַלָּח וְרַחוּם: קמז וְלַיְּהוּדִים אָסַרְנוּ כָּל בַּעֲלֵי הַצִּפָּרְנַיִם[380] וּמִן הַבָּקָר וְהַצֹּאן אָסַרְנוּ לָהֶם אֶת חֶלְבָּם, מִלְּבַד אֲשֶׁר עַל גַּבֵּיהֶם אוֹ אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וְהַדָּבֵק לָעֶצֶם. כָּכָה גְּמַלְנוּם עֵקֶב מִרְיָם, וּדְבָרֵינוּ אֱמֶת: קמח וְכִי יִתְּנוּךָ לְכוֹזֵב וְאָמַרְתָּ: אֱלֹהֵיכֶם בַּעַל רַחֲמִים רַבִּים, אַךְ לֹא יָשִׁיב אַכְפּוֹ מֵעַל הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים: קמט אָמוֹר: יֹאמְרוּ הַמְשַׁתְּפִים: ״לוּ חָפֵץ אֱלֹהִים, לֹא שִׁתַּפְנוּ לֹא אֲנַחְנוּ וְלֹא אֲבוֹתֵינוּ וְלֹא אָסַרְנוּ כָּל דָּבָר״[381].. כָּכָה נָתְנוּ לְכוֹזְבִים (אֶת הַנְּבִיאִים) אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם, עַד אֲשׁר חָשׁוּ שׁד מֵאִתָּנוּ. אֱמֹר: הֲיֵשׁ אִתְּכֶם דַּעַת-מַה אֲשֶׁר תּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֵלֵינוּ. אָכֵן אֵין אַתֶּם הוֹלְכִים כִּי-אִם אַחֲרֵי דִּמְיוֹן (לִבְּכֶם), וְאֵין אַתֶּם בִּלְתִּי אִם הוֹגֵי-שָׁוְא: קנ אֱמֹר: לֵאלֹהִים הַתּוֹכָחוֹת הַנִּמְרָצוֹת. וְלוּ חָפֵץ נַחֲכֶם מֵישָׁרִים כֻּלְּכֶם יַחְדָּו: קנא אֱמֹר: הָבִיאוּ הֲלֹם אֶת עֵדֵיכֶם אֲשֶׁר יָעִידוּ, כִּי אֱלֹהִים אָסַר אֶת זֶה״, וְהָיָה כִּי יָעִידוּ, לֹא תָעִיד אִתָּם וְלֹא תֵלֵךְ אַחֲרֵי תַּאֲווֹת אֵלֶּה הַמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹתֵינוּ, וַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בָּאַחֲרִית וְאֶל אֱלֹהֵיהֶם יְדַמּוּ (אֱלִילִים): קנב אֱמֹר: הָבוּ וְאֶקְרָא לִפְנֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר אָסַר לָכֶם אֱלֹהֵיכֶם, לֵאמֹר: אַל תְּשַׁתְּפוּ בּוֹ מְאוּמָה, וּלְהוֹרֵיכֶם הֵיטִיבוּ וְלֹא תָמִיתוּ אֶת יַלְדֵיכֶם מֵעֹנִי. אֲנַחְנוּ נְכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶתְהֶם. וְאַל תִּקְרְבוּ אֶל הַתּוֹעֵבוֹת הַגְּלוּיוֹת בָּהֶן וְהַנִּסְתָּרוֹת, וְלא תַהַרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר אָסַר אֱלֹהִים (לְהָרְגָהּ) בִּלְתִּי אִם בְּצֶדֶק. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוְּכֶם אֱלֹהִים עָלָיו לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ: קנג וְלֹא תִקְרְבוּ אֶל הוֹן הַיָּתוֹם, אִם לֹא לְמַעַן הַשְׁבִּיחוּ, עַד בָּגְרוֹ, וּנְתַתֶּם הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל שְׁלֵמִים בְּצֶדֶק. לא נַכְבִּיד עַל נֶפֶשׁ כִּי אִם כַּאֲשֶׁר תּוּכַל שְׂאֵת, וְּבְדַבֶּרְכֶם וְדִבַּרְתֶּם צֶדֶק, וְאִם גַּם נֶגֶד קְרוֹבִים, וְהָקִימוּ בְּרִית אֱלֹהִים. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוְּכֶם אֱלֹהִים עָלָיו לְמַעַן תָּשִׂימוּ אֶל לֵב: קנד וְזֶה הוּא אָרְחִי מֵישָׁרִים וַהֲלַכְתֶּם בּוֹ, וְלֹא תֵלְכוּ בַּדְּרָכִים (הָאֲחֵרוֹת) לְבַל יַפְרִידוּ אֶתְכֶם מִדַּרְכּוֹ, הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוְּכֶם עָלָיו, לְמַעַן תִּירְאוּ (אֱלֹהִים):

קנה וּלְמֹשֶׁה נָתַנּוּ אֶת הַסֵּפֶר שָׁלֵם עַל אֲשֶׁר עָשָׂה הַטּוֹב, וּלְמַעַן יִהְיֶה מְבָאֵר מְפֹרָשׁ כָּל דָּבָר וְאֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים. לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי יִמְצְאוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם: קנו וְהַסֵּפֶר הַזֶּה [382]אֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ מְבֹרָךְ, וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו וִירֵאתֶם אֱלֹהִים לְמַעַן תְּרֻחָמוּ: קנז פֶּן תֹּאמְרוּ: ״אָכֵן הוּרַד הַסֵּפֶר אֶל שְׁתֵּי עֵדוֹת לְפָנֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ מִקְרָאָם״[383]. קנח אוֹ פֶן תֹּאמְרוּ: לוּ הוּרַד אֵלֵינוּ הַסֵּפֶר, יָשַׁרְנוּ דֶרֶךְ יוֹתֵר מֵהֶם״, הִנֵּה בָא אֲלֵיכֶם (סֵפֶר) בָּרוּר מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם וְאֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים. וּמִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר נָתַן לְכָזָב אֶת אוֹתוֹת אֱלֹהִים וַיֵּשְׁטְ מֵעֲלֵיהֶם. גָּמוֹל נִגְמֹל אֶת הַשֵּׁטִים עֵקֶב שְׁטוֹתָם מֵאוֹתוֹתֵינוּ מוּסַר רַע עַד מְאֹד: קנט הַיְיַחֲלוּ זוּלַת אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים אוֹ אֲשֶׁר יָבוֹא אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֲשֶׁר יָבוֹא מִקְצָת מֵאוֹתוֹת אֱלֹהֵיךָ?[384] אָכֵן בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָבוֹא מִקְצָת מֵאוֹתוֹת אֱלֹהֵיךָ, לֹא תוֹעִיל לְנֶפֶשׁ אֱמוּנָתָהּ (אָז), אִם לֹא כִּי הֶאֱמִינָה לִפְנֵי כֵן וְתִּפְעַל טוֹב בֶּאֱמוּנָתָהּ. אֱמֹר: יַחֲלוּ וְאַף אֲנַחְנוּ מְיַחֲלִים: קס אֵלֶּה אֲשֶׁר יַפְרִידוּ דָּתָם [385]וַיִּהְיוּ מַחְלְקוֹת מַחְלְקוֹת, אֵין לְךָ וְלַדָּבָר הַזֶּה מְאוּמָה, כִּי אֶת אֱלֹהִים מִשְׁפָּטָם וְהִגִּיד לָהֶם פָּעֳלָם[386]: קסא אֲשֶׁר יָבִיא מַעֲשֶׂה טוֹב [387] וְהָיָה לוֹ (גְמוּל) פִּי עֶשֶׂר כָּמוֹהָ, וַאֲשֶׁר יָבִיא מַעֲשֶׂה רָע לֹא יְשֻׁלַּם בִּלְתִּי אִם כָּמוֹהָ, וְהֵם לֹא יֵעָשֵׁקוּ: קסב אֱמֹר: אֱלֹהַי נָחַנִי בְּאֹרַח מֵישָׁרִים בְּדָת נְכוֹנָה, דַּת אַבְרָהָם ״חָנִיף״ וְלֹא הָיָה מִן הַמְשַׁתְּפִים: קסג אֱמֹר: תְּפִלָּתִי וַעֲבוֹדָתִי וְחַיַּי וּמוֹתִי לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֵם: אֵין שֻׁתָּף לוֹ, וְזֶה הוּא אֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וְאָנֹכִי רִאשׁוֹן לַתְּמִימִים עִם אֱלֹהִים[388]: קסד אֱמֹר: הַאֲבַקֵּשׁ לִי אֱלוֹהַּ זוּלָתִי אֱלֹהִים וְהוּא אֱלֹהֵי כֹל. וְכֹל פֹּעַל נֶפֶשׁ יָשׁוּב בְּרֹאשָׁהּ, וְלֹא תִשָּׂא (נֶפֶשׁ) נוֹשֵׂאת מַשָּׂא (נֶפֶשׁ) אֲחֶרֶת. אַחֲרֵי כֵן תְּשׁוּבַתְכֶם אֶל אֱלֹהִים, וְהוֹדִיעַ אֶתְכֶם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶחֱלַקְתֶּם בּוֹ: קסה וְהוּא אֲשֶׁר הֵקִים אֶתְכֶם דּוֹר אַחֲרֵי דוֹר בָּאָרֶץ, וַיָּרֶם מִקְצָתְכֶם עַל מִקְצָתְכֶם בְּמַעֲלָה, לְמַעַן נַסּוֹתְכֶם בַּאֲשֶׁר נָתַן לָכֶם, כִּי אֱלֹהֶיךָ מְהִיר הָעֹנֶשׁ וְהוּא סַלָּח וְרַחוּם:

פָּרָשַׁת הַמְּחִיצָה[389]

נִתְנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מָאתַיִם וַחֲמִשָּׁה.

בְּשֵׁם אֱלֹּהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

אלמצ. א (זֶה) סֵפֶר הוּרַד עַל יָדְךָ: אַל יֵצַר לִבְּךָ אֵפוֹא עַל אֹדוֹתָיו לְמַעַן תַּזְהִיר בּוֹ וּלְזִכָּרוֹן (הוּא) לַמַּאֲמִינִים: ב לְכוּ אַחֲרֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּרַד אֲלֵיכֶם מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא תֵלְכוּ אַחֲרֵי בַּעֲלֵי בְרִית זוּלָתוֹ. (אַךְ) מְעַט הוּא תָּשִׂימוּ אֶל לֵב: ג וְכַמָּה הֵן הֶעָרִים אֲשֶׁר הִשְׁמַדְנוּן, וַיָּבֹא עֲלֵיהֶן שֹׁד מֵאִתָּנוּ בְּשָׁכְבָם לַיְלָה אוֹ אֶת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם: ד וְלא הָיְתָה קְרִיאָתָם בְּבוֹא עֲלֵיהֶם שֹׁד מֵאִתָּנוּ בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר אָמְרוּ: “אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנָחְנוּ”: ה אָכֵן שָׁאוֹל נִשְׁאַל אֵת אֵלֶּה אֲשֶׁר שֻׁלַּח אֲלֵיהֶם (שָׁלִיחַ), וְשָׁאַלְנוּ אֶת (פִּי) הַשְּׁלִיחִים[390]: ו וְסִפַּרְנוּ לָהֶם בְּדַעַת (אֶת מַעֲשֵׂיהֶם) כִּי לֹא נֶעֱדַרְנוּ[391]: ז וְ(הָיְתָה) הָאֱמֶת בַּיּוֹם הַהוּא לְמִשְׁקָל וְהָיָה אֲשֶׁר יִכְבְּדוּ מֹאזְנֵיהֶם אֵלֶּה הֵם הַמַּצְלִיחִים: ח אַךְ אֲשֶׁר יִקַּלּוּ מֹאזְנֵיהֶם אֵלֶּה הֵם עוֹכְרֵי נַפְשׁוֹתָם עֵקֶב פָּשְׁעָם בְּאוֹתוֹתֵינוּ:

ט הִנֵּה כוֹנַנּוּ אֶתְכֶם בָּאָרֶץ וַנָּשֶׂם לָכֶם בָּהּ מִחְיָה. (אַךְ) מְעַט הוּא אֲשֶׁר תּוֹדוּ (לָנוּ): י אָכֵן אֲנַחְנוּ בְּרָאנוּכֶם וַנִּצֹּר אֶתְכֶם. אַחֲרֵי כֵן אָמַרְנוּ לַמַּלְאָכִים: “הִשְׁתַּחֲווּ לְאָדָם”, וַיִּשְׁתַּחֲווּ. רַק “אִבְּלִיס”[392] לֹא הָיָה בַּמִּשְׁתַּחֲוִים: יא וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): מֶה עָצַר אוֹתְךָ מֵהִשְׁתַּחֲווֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ?“, וַיֹּאמֶר (אִבְּלִיס): ”(כִּי) טוֹב אָנֹכִי מִמֶּנּוּ. אוֹתִי יָצַרְתָּ אֵשׁ וְאוֹתוֹ יָצַרְתָּ טִיט“: יב וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”לֵךְ אֵפוֹא רֵד מִזֶּה. אַל לְךָ לְהִתְגָּאוֹת בָּזֶה. צֵא אֵפוֹא כִּי מִן הַשְּׁפֵלִים אַתָּה“: יג וַיֹּאמֶר (אִבְּלִיס): ”הַאֲרֵךְ אַפְּךָ לִי עַד יוֹם קוּמָם לִתְחִיָּה“: יד וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”הִנֵּה הִנְּךָ בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר האֱרִיכוּ לָכֶם אַף“: טו וַיֹּאמֶר (אִבְּלִיס) ”יַעַן אֲשֶׁר עִוִּיתַנִי אֵשֵׁב לָהֶם עַל אָרְחְךָ מֵישָׁרִים: טז וּבָאתִי אֲלֵיהֶם מִלִּפְנֵיהֶם וּמֵאַחֲרֵיהֶם וּמִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם, וְלֹא תִמְצָא אֶת מַרְבִּיתָם מוֹדִים (לְךָ): יז וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “צֵא מִזֶּה (וְהָיִיתָ) מְנֹאָץ וְנִדָּח. וְהָיָה אֲשֶׁר יֵלֵךְ מֵהֶם אַחֲרֶיךָ וּמִלֵּאתִי גֵּיהִנֹּם בָּכֶם יַחְדָּו; יח וְאַתָּה, אָדָם, שְׁכֹן אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ בְּגַן הָעֵדֶן, וַאֲכַלְתֶּם מִכָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁכֶם. אַךְ אַל תִּקְרְבוּ אֶל הָעֵץ הַזֶּה פֶּן תֶּאְשָׁמוּ: יט וַיִּלְחַשׁ לָהֶם הַשָּׂטָן בְּאָזְנֵיהֶם לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת אֲשֶׁר נֶעֱלָם מֵהֶם עַל דְּבַר עֶֶרְיָתָם, וַיֹּאמֶר (אֲלֵיהֶם): ”לֹא הֱנִיאֲכֶם אֱלֹהֵיכֶם (מֵאֲכֹל) מִן הָעֵץ הַזֶּה, בִּלְתִּי אִם לְבַל תִּהְיוּ שְׁנֵיכֶם מַלְאָכִים אוֹ מִן הַחַיִּים לְעוֹלָם“: כ וַיִּשָּׁבַע לָהֶם לֵאמֹר: ”אָכֵן מִן הַיּוֹעֲצִים טוֹב לָכֶם הִנֵּנִי“: כא וַיְקָרְבֵם לַפֶּרִי בְּעָרְמָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר טָעֲמוּ מִן הָעֵץ וַתִּגָּל לָהֶם עֶרְיָתָם, וַיָּחֵלּוּ לְהַדְבִּיק עֲלֵיהֶם עָלֶה עַל עָלֵה מֵעֲלֵי הַגָּן. וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם אֱלֹהֵיהֶם: ”הַאִם לא הַנִיאוֹתִי אֶתְכֶם מֵאֲכֹל מִן הָעֵץ הַהוּא, וָאֹמַר לָכֶם כִּי הַשָּׂטָן אוֹיֵב גָּלוּי הוּא לָכֵם?“: כב וַיֹּאמְרוּ: ”אֱלֹֹהֵינוּ, עָכַרְנוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְאִם לֹא תִסְלַח לָנוּ וְרִחַמְתָּנוּ אָבוֹד נֹאבֵד“: כג וַיֹּאמֶר: ”לְכוּ רְדוּ, אוֹיֵב יִהְיֶה אִישׁ מִכֶּם לְרֵעֵהוּ וּמְצָאתֶם בָּאָרֶץ מָנוֹחַ[393] וּמִחְיָה עַד עֵת“: כד וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”בָּהּ תִּחְיוּ וּבָהּ תָמוּתוּ וּמִמֶּנָּה תּוּצָאוּ“: כה הוֹי בְּנֵי אָדָם, הִנֵּה הוֹרַדְנוּ לָכֶם לְבוּשׁ לְהַסְתִּיר עֶרְיַתְכֶם וּבֶגֶד פְּאֵר, אַךְ לְבוּשׁ יִרְאַת הָאֱלֹהִים טוֹב מִמֶּנּוּ. זֶה הוּא מֵאוֹתוֹת אֱלֹהִים, לְמַעַן יָשִׂימוּ אֶל לֵב: כו בְּנֵי אָדָם, אַל יַדִּיחֲכֶם הַשָּׂטָן כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מִגַּן-הָעֵדֶן, בְּקָרְעוֹ מֵעֲלֵיהֶם לְבוּשָׁם לְהַרְאוֹתָם עֶרְיָתָם. יִרְאוּ אֶתְכֶם הוּא וַעֲמִיתָיו מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא תִרְאוּ אוֹתָם. אָכֵן שַׂמְנוּ אֶת הַשְּׂטָנִים בַּעֲלֵי בְרִית לְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ: כז וּבַעֲשׂוֹתָם תּוֹעֵבָה אָמְרוּ: ”מָצָאנוּ אֶת אַבוֹתֵינוּ מַחֲזִיקִים בָּהּ, וֵאלֹהִים צִוָּנוּ עָלֶיהָ“. אֱמֹר: אֱלֹהִים לא יְצַוֶּה עַל הַתּוֹעֵבָה. הֲתַעֲנוּ בֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ?” כח אֱמֹר: אֱלֹהַי צִוָּה עַל הַצֶּדֶק, וְהָכִינוּ פְּנֵיכֶם אֶל כָּל מִסְגָּד וּקְרָאוּהוּ, תְּמִימִים עִמּוֹ בַּדָּת. כְּמוֹ שֶׁבְּרָאֲכֶם (כֵּן) תָּשׁוּבוּ (אֵלָיו). מִכֶּם נָחָה מֵישָׁרִים וּמִכֶּם (יֵשׁ) אֲשֶׁר נֶחֱרַץ עֲלֵיהֶם, בְּצֶדֶק, לִתְעוֹת עֵקֶב אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם אֶת הַשְּׂטָנִים לְמָגִנִּים לָהֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים, וַיְדַמּוּ כִּי מְאֻשָּׁרִים בְּדֶרֶךְ הֵמָּה:

כט בְּנֵי אָדָם, שִׂימוּ עֶדְיְכֶם עֲלֵיכֶם לְיַד כָּל מִסְגָּד, וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ[394] וְלֹא תְבַזְבְּזוּ[395], כִּי לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֶת הַמְבַזְבְּזִים: ל אֱמֹר: מִי הוּא אֲשֶׁר אָסַר אֶת עֲדִי אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוֹצִיא לְעוֹבְדָיו וְאֶת מַטְעַמֵּי הַמָּזוֹן? אֱמֹר: לַמַּאֲמִינִים הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבַיּוֹם הַתְּקוּמָה יִהְיוּ לָהֶם לְבַדָּם. כָּזֹאת נְבָאֵר מְפֹרָשׁ אֶת הָאוֹתוֹת לְעַם יֵדָעוּ: לא אֱמֹר: אָכֵן אָסַר אֱלֹהַי אֶת הַתּוֹעֲבוֹת הַגְּלוּיוֹת בָּהֶן וְהַנִּסְתָּרוֹת וְאֶת הַחֵטְא וְאֶת הֶחָמָס בְּלִי מִשְׁפָּט וּלְשַׁתֵּף לֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא נִתַּן[396] לָהֶם שִׁלְטוֹן, וְלַעֲנוֹת בֵּאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ[397]: לב וּלְכָל אֻמָּה עֵת מוֹעֵד. וּבְבוֹא עֵת מוֹעֲדָם לֹא יְאַחֲרוּ (אוֹתָהּ) שָׁעָה (אַחַת) וְלֹא יַקְדִימוּ(הָ):

לג בְּנֵי אָדָם, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֲלֵיכֶם שְׁלִיחִים מִקִּרְבְּכֶם וְסִפְּרוּ לָכֶם אוֹתוֹתַי, וְהָיָה אֲשֶׁר יִירְאוּ אֱלֹהִים וְהֵיטִיבוּ דַרְכָּם, לֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עַלֵיהֶם הַיָּגוֹן: לד אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחַשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ וַיָּבוּזוּ לָהֶם, אֵלֶּה בְּנֵי גֵיהִנֹּם הֵם, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ[398]: לה וּמִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר בָּדָא עַל אֱלֹהִים כָּזָב אוֹ כִּחֵשׁ בְּאוֹתוֹתֵינוּ, אֵלֶּה יַגִּיעַ לָהֶם חֶלְקָם לְפִי הַסֵּפֶר[399], עַד בּוֹא אֲלֵיהֶם שְׁלִיחֵינוּ לְאָסְפָם[400] וְאָמְרוּ: “אַיָּם אֵלֶּה אֲשֶׁר קְרָאתֶם אֲלֶיהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים?” וְאָמְרוּ: “אֵינָם אִתָּנוּ” וְעָנוּ בְנַפְשׁוֹתָם כִּי הָיוּ כוֹפְרִים: לו וְאָמַר (אֱלֹהִים): “בּוֹאוּ אֶל בֵּין הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ לִפְנֵיכֶם מִן (אֻמּוֹת) הַגִּן וְהָאָדָם, אֶל תּוֹךְ גֵּיהִנֹּם”. כְּכָל אֲשֶׁר תָּבוֹא אֻמָּה תְּקַלְלֶנָּה אֲחוֹתָהּ, עַד אֲשֶׁר יִתְלַכְּדוּ בָּהּ יַחְדָּו. וְאָמְרוּ הָאַחֲרוֹנִים בָּהֶם לָרִאשׁוֹנִים בָּהֶם: “אֱלֹהֵינוּ, אֵלֶּה הִתְעוּנוּ, תֶּן לָהֶם אֵפוֹא מִשְׁנֵה עֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם”. וְאָמַר אֱלֹהִים: “לַכֹּל (בָּכֶם) מִשְׁנֶה, וְאוּלָם לֹא תֵדָעוּ”: לז וְאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים בָּהֶם לָאַחֲרוֹנִים בָּהֶם: “לֹא הָיָה לָכֶם כָּל יִתְרוֹן עָלֵינוּ. טַעֲמוּ הָעֹנֶשׁ עֵקֶב פָּעָלְכֶם”: לח אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ וַיָּבוּזוּ לָהֶם, לֹא יִפָּתְחוּ לָהֶם שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וְלֹא יָבוֹאוּ בְּגַן הָעֵדֶן, עַד אִם יָבוֹא הַגָּמָל אֶל חֲרִיר הַמַּחַט וְכָכָה נִגְמֹל אֶת הַזֵּדִים:

לט תַּחְתָּם יֻצַּע גֵּיהִנֹּם וּכְסוּת (תִּהְיֶה גַּם) מֵעַל לָהֶם, וְכָכָה נִגְמֹל אֶת הַפּוֹשְׁעִים: מ וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׁוּ הַיָּשָׁר, לֹא נַכְבִּיד עַל נֶפֶשׁ כִּי-אִם כַּאֲשֶׁר תּוּכַל שְׂאֵת. אֵלֶּה הֵם בְּנֵי גַּן-עֵדֶן, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכוֹ: מא וְעָקַרְנוּ מִלִּבּוֹתָם כָּל קִנְאָה, יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶם הַנְהָרוֹת, וְאָמְרוּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, אֲשֶׁר נָחָנוּ אֶל זֶה, וְלֹא הָיִינוּ מְאַשְּׁרִים דֶּרֶךְ, לוּלֵא נָתָנוּ אֱלֹהִים מֵישָׁרִים. אָמְנָם בָּאוּ אֵלֵינוּ שְׁלִיחֵי אֱלֹהֵינוּ בָּאֱמֶת”. וְקֹרָא אֲלֵיהֶם (לֵאמֹר): “הִנֵּה זֶה הוּא הַגַּן אֲשֶׁר נְחַלְתֶּם עַל מַעֲשֵׂיכֶם”: מב וְקָרְאוּ בְנֵי גַן-עֵדֶן אֶל בְּנֵי גֵּיהִנֹּם (לֵאמֹר): “אָכֵן מָצָאנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹעִיד לָנוּ אֱלֹהֵינוּ[401] אֱמֶת. הַאִם מְצָאתֶם אַתֶּם אֶת אֲשֶׁר הוֹעִיד לָכֶם אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת?[402] וְאָמְרוּ ”כֵּן“, וְהִכְרִיז כָּרוֹז בְּתוֹכָם לֵאמֹר ”קִלְלַת אֱלֹהִים עַל הַפּוֹשְׁעִים: מג אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים וּבִקְשׁוּ לְעַקְשָׁה וּבָאַחֲרִית יְכַחֵשׁוּ“: מד וּמָסָךְ )יִהְיֶה) בֵּינֵיהֶם[403] וְעַל הַמְּחִיצָה[404] אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַכִּירוּ אֶת הַכֹּל[405] בְּאוֹתוֹתֵיהֶם, וְקָרְאוּ אֶל בְּנֵי-גַן-עֵדֶן לֵאמֹר: ”שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם“. אַךְ הֵם[406] לֹא יָבוֹאוּ אֵלָיו וְאִם גַּם יִכָּסֵפוּ: מה וְכַאֲשֶׁר תּוּסַבֶּינָה עֵינֵיהֶם אֶל נֹכַח בְּנֵי גֵיהִנֹּם יֹאמְרוּ: ”אֱלֹהֵינוּ, אַל תְּשִׂיתֵנוּ עִם הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים“: מו וְקָרְאוּ בְּנֵי הַמְּחִיצָה אֶל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַכִּירוּם בְּאותוֹתֵיהֶם, וְאָמְרוּ ”מַה הוֹעִיל לָכֶם (הוֹנְכֶם) אֲשֶׁר אֲסַפְתֶּם וַאֲשֶׁר גָּבַהּ לִבְּכֶם? מז הַאִם אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם, כִּי לֹא יִתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים רַחֲמִים[407]. בּוֹאוּ אֶל גַן-עֵדֶן, לֹא עֲלֵיכֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיכֶם הַיָּגוֹן“: מח וְקָרְאוּ בְּנֵי-גֵיהִנֹּם אֶל בְּנֵי גַן-עֵדֶן לֵאמֹר: ”צְקוּ עָלֵינוּ מִן הַמַּיִם אוֹ מֵאֲשֶׁר כִּלְכֵּל אֶתְכֶם אֱלֹהִים“, וְאָמְרוּ לֵאמֹר: ”אָסוֹר אָסַר אֱלֹהִים אֶת אֵלֶֶּה לַכּוֹפְרִים“: מט אֲשֶׁר שָׂמוּ דָתָם לִשְׂחוֹק וּלְקֶלֶס וַיְתַעְתְּעוּ אוֹתָם חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. הַיּוֹם נִשְׁכָּחֵם כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ פְּגִישַׁת יוֹמָם זֶה וְעַל אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ: נ הִנֵּה הֵבֵאנוּ לָכֶם סֵפֶר אֲשֶׁר בֵּאַרְנוּהוּ מְפֹרָשׁ בְּדַעַת, אֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים לַאֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים: נא הַיְיַחֲלוּ זוּלַת אֲשֶׁר (יָבוֹא) פֵּשֶׁר דְּבָרוֹ? בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָבוֹא פֵּשֶׁר דְּבָרוֹ יֹאמְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר שְׁכֵחוּהוּ לִפְנֵי כֵן: ”אָכֵן בָּאוּ אֵלֵינוּ שְׁלִיחֵי אֱלֹהֵינוּ בָּאֱמֶת. הַנִמְצָא לָנוּ מַפְגִּיעִים אֲשֶׁר יַפְגִּיעוּ לָנוּ, אוֹ הֲנוּשַׁב (לָאָרֶץ) וְעָשִׂינוּ אֲחֶרֶת מֵאֲשֶׁר הָיִינוּ עוֹשִׂים". אָכֵן עָכְרוּ נַפְשׁוֹתָם וְלֹא יִהְיוּ אִתָּם בַּדֵּיהֶם: נב אָכֵן אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּשִִׁשָּׁה יָמִים. אַחֲרֵי כֵן הִתְנַשֵּׂא עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. יְכַסֶּה בַלַּיְלָה עַל הַיּוֹם. יְבַקְשֵׁנּוּ יִרְדְּפֶנּוּ חִישׁ[408]. וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים הֵם לְמַס עוֹבֵד בִּפְקֻדָּתוֹ[409]. הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר לוֹ הַבְּרִיאָה וְהַשִּׁלְטוֹן. יִתְבָּרֵךְ אֱלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: נג קִרְאוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם נִכְנָעִים לוֹ וּבַסֵּתֶר, כִּי לֹא יֹאהַב אֶת הָעוֹבְרִים (חֹק): נד וְלֹא תַשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ אַחֲרֵי אֲשֶׁר תֻּקְּנָה, וְקִרְאוּ אֵלָיו מְפַחֲדִים וְעוֹרְגִים (אֵלָיו), כִּי קְרוֹבִים רַחֲמֵי אֱלֹהִים לְעוֹשֵׂי הַטּוֹב: נה וְהוּא הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הָרוּחוֹת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה[410] לִפְנֵי רַחֲמָיו[411] וְנָשְׂאוּ עָנָן כָּבֵד, וַנּוֹלֶךְ אוֹתוֹ אֶל אֶרֶץ מֵתָה וַנּוֹרֶד בָּהּ מַיִם, וַנּוֹצֵא בָּהֶם מִכָּל פֶּרִי, כָּכָה נוֹצִיא אֶת הַמֵּתִים (מִקִּבְרוֹתָם), לְמַעַן תָּשִׂימוּ אֶל לֵב: נו וְהָאָרֶץ הַטּוֹבָה יֵצֵא צִמְחָהּ בִּרְצוֹן אֱלֹהֶיהָ, וְ(הָאָרֶץ) הָרָעָה לֹא יֵצֵא (מִמֶּנָּה) בִּלְתִּי אִם מְעַט מִזְעָר. כָּכָה נְבָאֵר מְפֹרָשׁ הָאוֹתוֹת לָאֲנָשִׁים הַמּוֹדִים (לָנוּ):

נז וּלְפָנִים שָׁלַחְנוּ אֶת נֹחַ אֶל עַמּוֹ, וַיֹּאמֶר: “הוֹי עַמִּי, עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים. אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ. אָכֵן מְפַחֵד אָנֹכִי (פֶּן יָבוֹא) עֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ יוֹם כָּבֵד”: נח וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ: “אָמְנָם רוֹאִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ בְּתוֹעָה בְרוּרָה”: נט וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, אֵין בִּי תּוֹעָה. וְאוּלָם שָׁלוּחַ אָנֹכִי מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: ס אוֹדִיעַ אֶתְכֶם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח אֱלֹהַי (בְּיָדִי), וְאִיעַץ אֶתְכֶם טוֹב, כִּי יוֹדֵעַ אָנֹכִי מֵאֵת אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים: סא הֲתִתְמְהוּ כִּי בָאָה אֲלֵיכֶם מֶאֵת אֱלֹהֵיכֶם תּוֹכַחַת-מוּסָר בְּיַד אִישׁ מִכֶּם לְהַזְהִירְכֶם, לְמַעַן אֲשֶׁר תִּירְאוּ אֶת אֱלֹהִים וּלְמַעַן תְּרֻחָמוּ”: סב וַיִִּתְּנוּהוּ לְכוֹזֵב, וַנַּצִּילֵהוּ וְאֵת אֲשֶׁר אִתּוֹ בַתֵּבָה, וַנְּטַבַּע אֵת הַמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹתֵינוּ, כִּי הָיוּ אֲנָשִׁים עִוְרִים:

סג וְאֶל עָאד (שָׁלַחְנוּ) אֶת הוּד אֲחִיהֶם[412], וַיֹּּאמֶר: “הוֹי עַמִּי, עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים, אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ. הַאִם לֹא תִּירְאוּ (אוֹתוֹ)?”: סד וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ הַכּוֹפְרִים: “אָכֵן רוֹאִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ (שֹׁוגֶה) בְּסִכְלוּת וּלְדוֹבְרֵי-הַשֶּׁקֶר נַחְשֹׁב אוֹתְךָ”: סה וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, לֹא סִכְלוּת הִיא בִּי, וְאוּלָם שָׁלוּחַ אָנֹכִי מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: סו אוֹדִיעַ אֶתְכֶם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח אֱלֹהַי (בְּיָדִי), וְיוֹעֵץ טוֹב וְנֶאֱמָן אָנֹכִי לָכֶם: סז הֲתִתְמְהוּ כִּי בָאָה אֲלֵיכֶם תּוֹכַחַת מוּסַר בְּיַד אִישׁ מִכֶּם לְהַזְהִירְכֶם? זִכְרוּ אֲשֶׁר הֱקִימְכֶם אֱלֹהִים אַחֲרֵי עַם נֹחַ תַּחְתָּם, וַיּוֹסֶף לָכֶם גֹּבַהּ בְּקוֹמָה. זִכְרוּ אֲשֶׁר הִפְלָה אֶתְכֶם אֱלֹהִים (בְּחַסְדוֹ), אוּלַי תַּצְלִיחוּ”: סח וַיֹּאמְרוּ: “הֲבָאתָ אֵלֵינוּ כִּי נַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים לְבַדּוֹ וְנִטֹּשׁ אֶת אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵינוּ? אִם כֵּן אֵפוֹא הָבֵא עָלֵינוּ אֶת (הָרָעָה) אֲשֶׁר אַתָּה מְיָרֵא אוֹתָנוּ בָּהּ, אִם מִדּוֹבְרֵי-הָאֱמֶת אָתָּה”: סט וַיֹּאמֶר: “הִנֵּה נָפַל עֲלֵיכֶם רֹגֶז וְחָרוֹן מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, הֲתִתְוַכְּחוּ עִמִּי בִּדְבַר שֵׁמוֹת אֲשֶׁר קְרָאתֶם בָּהֶם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר לֹא נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים כָּל שִׁלְטוֹן. חַכּוּ אֵפוֹא, וְאַף אָנֹכִי בַמְחַכִּים עִמָּכֶם הִנֵּנִי”: ע וַנַּצִּילֵהוּ אוֹתוֹ וְאֵת אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּרַחֲמִים מִלְּפָנֵינוּ, וַנַּכְרֵת אֶת שֹׁרֶש אֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ וְלֹא הֶאֱמִינוּ:

עא וְאֶל תַּמוּד (שָׁלַחְנוּ) אֶת צָאלִח אֲחִיהֵם[413], וַיֹּאמֶר: “הוֹי עַמִּי, עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים. אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ. הִנֵּה בָּא אֲלֵיכֶם מוֹפֵת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם. גְּמַלַּת אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הִיא לָכֶם. הַנִּיחוּ לָהּ לֶאֶכֹל בְּאֶרֶץ אֱלֹהִים. וְלֹא תִגְּעוּ בָּהּ לְרָעָה פֶּן יֹאחֶזְכֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: עב זִכְרוּ אֲשֶׁר הֱקִימְכֶם אֱלֹהִים אַחֲרֵי עָאד, וַיַּשְׁכִּינְכֶם עַל הָאָרֶץ, תַּעֲשׂוּ לָכֶם אַרְמוֹנוֹת בְּמִישׁוֹרֶיהָ וְתַחְצְבוּ בְהָרֶיהָ בָתִּים. זִכְרוּ אֲשֶׁר הִפְלָה אֶתְכֶם אֱלֹהִים (בְּחַסְדּוֹ), וְלֹא תֶחֶטְאוּ בָּאָרֶץ לְהַשְׁחִית”: עג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר גָּבַהּ לִבָּם לַמַּאֲמִינִים מֵהֶם אֲשֶׁר חֲשָׁבוּם לַחַלָּשִׁים: “הַיְדַעְתֶּם כִּי שֻׁלַּח אֲלֵיכֶם צָאלִח מֵאֵת אֱלֹהָיו” [414]. וַיֹּאמְרוּ: “אָכֵן מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בַּדָּבָר אֲשֶׁר שֻׁלַּח בּוֹ”: עד וַיֹּאמְרוּ הַמִּתְנַשְּׂאִים: “וַאֲנַחְנוּ כּוֹפְרִים בַּדָּבָר אֲשֶּׁר אַתֶּם מַאֲמִינים בּוֹ”: עה וַיְעַקְּרוּ אֶת הַנְּאָקָה, וַיָעֵזּוּ פְּנֵיהֶם לַמְרוֹת מִצְוַת אֱלֹהֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: “צָאלִח, הָבֵא עָלֵינוּ אֶת (הָרָעָה) אֲשֶׁר אַתָּה מְיָרֵא אוֹתָנוּ בָּהּ אִם מִן הַשְּׁלִיחִים אָתָּה”: עו וַתֹּאחֲזֵם רְעָדָה וַיַּשְׁכִּימוּ בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים[415]: עז וַיִּפֶן מֵהֶם וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, אָכֵן הוֹדַעְתִּיכֶם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁלַח (אֲלֵיכֶם) אֱלֹהַי וָאִיעַץ אֶתְכֶם טוֹב, וְאוּלָם אַתֶּם לֹא תֹאהַבוּ אֶת הַיּוֹעֲצִים טוֹב”:

עח וּ(זְכֹר) אֶת לוֹט אֲשֶׁר אָמַר אֶל עַמּוֹ: “הֲתַעֲשׂוּ אֶת הַזִּמָּה אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה כָּמוֹהָ אִישׂ בָּאָדָם לִפְנֵיכֶם? עט הִנֵּה בָּאִים אַתֶּם אֶל הַגְּבָרִים בְּתַאֲוָה מִבִּלְתִּי הַנָּשִׁים. אָכֵן אֲנָשִׁים מַשְׁחִיתִים (דַּרְכָּם) אַתֶּם”: פ וְלֹא הָיָה מַעֲנֵה עַמּוֹ, בִּלְתִּי אֲשֶׁר אָמְרוּ: “הוֹצִיאוּם מֵעִירְכֶם, כִּי אֲנָשִׁים מִטַּהֲרִים הֵם”: פא וַנַּצִּילֵהוּ וְאֶת בֵּיתוֹ מִלְּבַד אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה מִן הַמִּתְמַהְמְהִים[416]: פב וַנַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָטָר. רְאֵה אֵפוֹא אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית הַזֵּדִים:

פג וְאֶל מִדְיָן (שָׁלַחְנוּ) אֶת שֻׁעַיְבּ אֲחִיהֶם[417], וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, עִבְדוּ אֱלֹהִים אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַ זוּלָתוֹ. הִנֵּה בָּא אֲלֵיכֶם מוֹפֵת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם. תְּנוּ אֵפוֹא אֶת הַמִּדָּה וְאֶת הַמִּשְׁקָל שְׁלֵמִים, וְלֹא תַחֲסִירוּ מְאוּמָה מֵאֲשֶׁר לָאֲנָשִׁים, וְלֹא תַשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ אַחֲרֵי אֲשֶׁר תֻּקְּנָה. זֶה טּוֹב לָכֶם אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם פד וְלֹא תֵשְׁבוּ עַל כָּל דֶּרֶךְ תַּפְחִידוּ (הָאֲנָשִׁים) וְתָשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים אֶת הַמַּאֲמִין בּוֹ וּתְבַקְשׁוּ לְעַקְּשָׁהּ. זִכְרוּ אֲשֶׁר הֱיִיתֶם מְעָט וַיַרְבֶּה אֶתְכֶם וּרְאוּ אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית הַמַּשְׁחִיתִים: פה וְאִם יֵשׁ בָּכֶם עֵדָה מַאֲמִינָה בַּדָּבָר אֲשֶׁר שֻׁלַּחְתִּי בוֹ וְעֵדָה אֲשֶׁר לֹא תַּאֲמִין, הִנֵּה הַאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם עַד אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים בֵּינֵינוּ, וְהוּא הַַטּוֹב בַּשּׁוֹפְטִים”: פו וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר גָּבַהּ לִבָּם: “הוֹצֵא נוֹצִיאֲךָ, שֻׁעַיבּ, אוֹתְךָ וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אִתְּךָ מִתּוֹךְ עִירֵנוּ, אוֹ שׁוֹב תָּשׁוּבוּ (לָלֶכֶת) בְּדָתֵנוּ”. וַיֹּאמֶר: “וְאִם גַּם מָאַסְנוּ (בָּהּ)? פז הֵן נִבְדֶּה עַל אֱלֹהִים כָּזָב, כִּי נָשׁוּב (לָלֶכֶת) בְּדַתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצִּיל אוֹתָנוּ אֱלֹהִים מִמֶּנָּה. אַל לָנוּ לָשׁוּב (לָלֶכֶת) בָּהּ, אִם לֹא כִּי יַחְפֹּץ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. אֱלֹהֵינו מַקִּיף הַכֹּל בְּדַעְתּוֹ. עַל אֱלֹהִים נִשְׁעַנּוּ. אֱלֹהֵינוּ שְׁפֹט בֵּינֵינוּ וּבֵין עַמֵּנוּ בָּאֱמֶת, הֵן אַתָּה הַטּוֹב בַּשּׁוֹפְטִים”: פח וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר כָּפְרוּ: “אָכֵן אִם אַחֲרֵי שֻׁעֵיְבּ תֵּלְכוּ, תֹּאבֵדוּ”: פט וַתֹּאחֲזֵם רְעָדָה וַיַּשְׁכִּימוּ בְּחַצְרוֹתֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים[418]: צ וַיִהְיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת שֻׁעַיְבּ לְכוֹזֵב כְְּלֹא שָׁכְנוּ בְתוֹכָן. אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת שֻׁעַיְבּ לְכוֹזֵב הֵם הָיוּ הָאוֹבְדִים: צא וַיִּפֶן מֵהֶם וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, אָכֵן הוֹדַעְתִּיכֶם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁלַח אֲלֵיכֶם אֱלֹהַי, וָאִיעַץ אֶתְכֶם טוֹב, אֵיכָה יֵצֶר לִי אֵפוֹא עַל הָעָם הַכּוֹפְרִים?”

צב וְלֹא שָׁלַחְנוּ נָבִיא אֶל עִיר מִבְּלִי אֲשֶׁר יִסַּרְנוּ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ[419] בְּצָרָה וּמְצוּקָה לְמַעַן יִכָּנֵעוּ: צג אַחֲרֵי כֵן הֲמִירוֹנוּ (לָהֶם) הָרָעָה בְּטוֹבָה עַד אֲשֶׁר פָּרְצוּ לָרֹב, וַיֹּאמְרוּ: “אָכֵן (גַּם) אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים מָצְאוּ צָרָה וְשִׂמְחָה”. וַנְּיַסְּרֵם[420] פִּתְאֹם וְהֵם לֹא יָחוּשׁוּ: צד אַךְ לוּ הֶאֱמִינוּ אַנְשֵׁי הֶעָרִים וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים, כִּי אָז הֵן הֲרִיקוֹנוּ[421] עֲלֵיהֶם בְּרָכוֹת מִן הַשָּׁמַיִם וּמִן הָאָרֶץ. וְאוּלָם כִּחֵשׁוּ, וַנְּיַסְּרֵם עֵקֶב פָּעֳלָם: צה מָה הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בָּטְחוּ אַנְשֵׁי הֶעָרִים כִּי לֹא יָבוֹא עֲלֵיהֶם שֹׁד מֵאִתָּנוּ בְּשָׁכְבָם לַיְלָה וְהֵם יְשֵׁנִים: צו אוֹ מָה הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בָּטְחוּ אַנְשֵׁי הֶעָרִים כִּי לֹא יָבוֹא עֲלֵיהֶם שֹׁד מֵאִתָּנוּ לְאוֹר הַיּוֹם וְהֵם מְשַׂחֲקִים?[422]: צז וּמָה הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בָּטְחוּ בִּפְנֵי תַחְבֻּלַּת אֱלֹהִים. אָכֵן לֹא (יְדַמּוּ) לִבְטֹחַ בִּפְנֵי תַחְבּוּלַת אֱלֹהִים בִּלְתִּי אִם הָאוֹבְדִים: צח הַאִם לֹא יָבִינוּ נכוֹחָה אֵלֶּה הַיּוֹרְשִׁים אֶת הָאָרֶץ אַחֲרֵי יוֹשְׁבֶיהָ (לִפְנֵיהֶם), כִּי לוּ חָפַצְנוּ פָּגַעְנוּ בָּהֶם בִּגְלַל חַטָּאתָם. וְאוּלָם חָתַמְנוּ אֶת לִבּוֹתָם וְהֵם לֹא יִשְׁמָעוּ:

צט אֵלֶּה הֶעָרִים אֲשֶׁר נְסַפֵּר לְךָ דִּבְרֵיהֶן. בָּאוּ אֲלֵיהֶן שְׁלִיחֵיהֶן בְּמוֹפְתִים, וְאוּלָם לֹא נִמְצְאוּ לְהַאֲמִין בַּאֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ לְפָנִים. כָּכָה יַחְתֹּם אֱלֹהִים אֶת לִבּוֹת הַכּוֹפְרִים: ק וְלֹא מָצָאנוּ אֶת מַרְבִּיתָם (שׁוֹמְרִים) בְּרִית, וְאוּלָם מָצָאנוּ אֶת מַרְבִּיתָם פּוֹשְׁעִים: קא אַחֲרֵי כֵן שָׁלַחְנוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת מֹשֶׁה בְּאוֹתוֹתֵינוּ אֶל פַּרְעֹה וְאֶל שָׂרָיו, וַיִּפְשְׁעוּ בָּם[423]. רְאֵה אֵפוֹא אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית הַמַּשְׁחִיתִים: קב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: “פַּרְעֹה, הִנֵּה אֲנֹכִי שָׁלוּחַ מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: קג (הַדֶּרֶךְ) הַנְּכוֹנָה הִיא אֲשֶׁר לֹא אֶעֱנֶה בֵאלֹהִים בִּלְתִּי אִם אֱמֶת. הִנֵּה הֵבֵאתִי אֲלֵיכֶם מוֹפֵת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם. שְׁלַח אֵפוֹא אִתִּי אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל”, וַיֹּאמֶר (פַּרְעֹה): “אִם בְּאוֹת בָּאתָ הֲבִיאֵהוּ אֵפוֹא, אִם מִדּוֹבְרֵי הָאֱמֶת הִנֶּךָ”: קד וַיַּשְׁלֵךְ אֶת מַטֵּהוּ, וְהִנֵּה הוּא צִפְעוֹנִי גָלוּי: קה וַיּוֹצֵא אֶת יָדוֹ, וְהִנֵּה לְבָנָה הִיא לָרוֹאִים: קו וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַם פַּרְעֹה: “אָכֵן זֶה הוּא מְכַשֵּׁף אָמָּן: קז חָפֵץ הוּא לְנַשֶּׁלְכֶם מֵאַרְצְכֶם. מַה זֶּה תְּצַוּוּ אֵפוֹא?”: קח וַיֹּאמְרוּ: “אַחֵר אוֹתוֹ [424] וְאֶת אָחִיו וּשְׁלַח בֶּעָרִים מְאַסְּפִים: קט וְהֵבִיאוּ אֵלֶיךָ כָּל מְכַשֵּׁף אָמָּן”: קי וַיָּבוֹאוּ הַמְכַשְּׁפִים אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ: “הֲיִהְיֶה לָּנוּ שָׂכָר אִם נוּכַל לוֹ?”: קיא וַיֹּאמֶר: “כֵּן, וְאַתֶּם תִּהְיוּ מִן הַמְקֹרָבִים (לַמַּלְכוּת)”: קיב וַיֹּאמְרוּ: משֶׁה, אַתָּה (בְּחַר לְךָ) אִם אַתָּה תַּשְׁלִיךְ (רִאשׁוֹנָה) וְאִם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה הַמַּשְׁלִיכִים: קיג וַיֹּאמֶר: “הַשְׁלִיכוּ”. וַיְהִי בְּהַשְׁלִיכָם וַיְאַחֲזוּ אֶת עֵינֵי הָאֲנָשִׁים בִּלְהָטִים וַיַּבְהִילוּם וַיְחוֹלְלוּ כְּשָׁפִים עֲצוּמִים: קיד וַנִּגֶל אֶת אֹזֶן משֶׁה לֵאמֹר: “הַשְׁלֵךְ מַטֶּךָ”, וְהִנֵּה בָּלַע אֶת (הַמַּטּוֹת) אֲשֶׁר הָפְכוּ (לִנְחָשִׁים): קטו וַתִּכּוֹן[425] הָאֱמֶת וַּמַעֲשֵׂיהֶם הָיוּ מֵאָפַע: קטז וַיִּגְבְּרוּ עֲלֵיהֶם[426] שָׁמָּה וַיֵּהָפְכוּ לִשְׁפָלִים: קיז וַיִּפְּלוּ[427] הַמְכַשְׁפִים מִשְׁתַּחֲוִים: קיח וַיֹּאמְרוּ: “הֶאֱמַנּוּ בְּרִבּוֹן הָעוֹלָמִים: קיט אֱלֹהֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן”: קכ וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: “הֲתַאֲמִינוּ בוֹ בְטֶרֶם נְתַתִּיכֶם לְהַאֲמִין? אֵין הִיא בִּלְתִּי אִם מְזִמָּה אֲשֶׁר זַמֹּתֶם לָעִיר לְנַשֵּׁל אֶת יוֹשְׁבֶיהָ מִתּוֹכָהּ. אָכֵן יָדוֹעַ תֵּדְעוּ (אֶת יָדִי): קכא כָּרוֹת אֶכְרֹת אֶת יְדֵיכֶם וְאֶת רַגְלֵיכֶם חֲלִיפוֹת[428] אַחֲרֵי כֵן אֶצְלָבְכֶם יַחְדָּו”: קכב וַיֹּאמְרוּ: “אָכֵן אֲנַחְנוּ מוּשָׁבִים[429] אֶל אֱלֹהֵינוּ: קכג וְאֵין אַתָּה נוֹתֵּן דֳּפִי בָּנוּ, רַק עַל הַאֲמִינֵנוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהֵינוּ, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֵינוּ. אֱלֹהֵינוּ שְׁפֹךְ עָלֵינוּ רוּחַ-תּוֹחֶלֶת, וְאָסְפֵנוּ (אֵלֶיךָ) תְּמִימִים עִמָּךְ”[430]: קכד וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַם פַּרְעֹה: “הֲתִתֵּן[431] אֶת משֶׁה וְאֶת עַמּוֹ אֲשֶׁר יַשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ וַאֲשֶׁר יַעַזְבוּךָ אוֹתְךָ וְאֶת אֱלֹהֶיךָ?”. וַיֹּאמֶר (פַּרְעֹה): “הָבוּ נַהֲרֹג אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם נְחַיֶּה לָנוּ, וְיָכֹלְנוּ לָהֶם” קכה וַיֹּאמֶר מֹשֶה לְעַמּוֹ: “בַּקְשׁוּ אֶת עֶזְרַת אֱלֹהִים, וְיַחֵלוּ, כִּי לֵאלֹהִים הָאָרֶץ, יַנְחִילֶנָּה לַאֲשֶׁר יִרְצֶה מֵעוֹבְדָיו, וְהָאַחֲרִית (הִיא) לַיְרֵאִים (אוֹתוֹ)”: קכו וַיֹּאמְרוּ (עַמּוֹ): “(הִנֵּה) עֻנֵּינוּ בְטֶרֶם תָּבוֹא אֵלֵינוּ וְ(אַף) גַּם אַחֲרֵי בוֹאֲךָ אֵלֵינוּ”. וַיֹּאמֶר: “(מִי יוֹדֵעַ) אוּלַי חָפֵץ אֱלֹהֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶת אוֹיְבֵיכֶם וּלְהָקִים אֶתְכֶם תַּחְתָּם בָּאָרֶץ, לְמַעַן יִרְאֶה אֵיכָה תַעֲשׂוּ (אַתֶּם)”: קכז הֵן לְפָנִים הֵבֵאנוּ עַל בֵּית פַּרְעֹה שְׁנוֹת הַבַּצֹּרֶת וּמַחְסוֹר-תְּנוּבָה לְמַעַן יָשִׂימוּ אֶל לֵב: קכח אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאָתַם הַטּוֹבָה אָמְרוּ: “לָנוּ הִיא”[432]. וְכַאֲשֶׁר מְצָאָתַם הָרָעָה, תָּלוּ אוֹתָהּ בַּגוֹרָל הָרָע שֶׁלְּמשֶׁה וַאֲשֶׁר אִתּוֹ. הַאֵין גּוֹרָלָם הָרָע עִם אֱלֹהִים, וְאוּלָם מַרְבִּיתָם לֹא יֵדָעוּ: קכט וַיֹּאמְרוּ: “אִם גַּם תָּבִיא אֵלֵינוּ כָּל אוֹת לְאַחֵז עֵינֵינוּ בִּלְהָטִים לֹא נַאמִין לָךְ”: קל וַנִּשְׁלַח עֲלֵיהֶם אֶת מַבּוּל הַמַּיִם וְאֶת הָאַרְבֶּה וְאֶת הַכִּנָּם וְהַצְּפַרְדֵּעַ וְהַדָּם אוֹתוֹת בְּרוּרִים מְפֹרָשִׁים. אַךְ הֵם הִתְנַשָּׂאוּ וַיִהְיוּ עַם זֵדִים: קלא וְהָיָה בְּבוֹא עֲלֵיהֶם הַקֶּצֶף[433] וְאָמְרוּ: “משֶׁה, קְרָא לָנוּ אֶל אֱלֹהֶיךָ בַּבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתְּךָ, כִּי אָכֵן אִם יָסִיר מֵעָלֵינוּ הַקֶּצֶף וְהֶאֱמַנּוּ לְךָ וְגַם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְשַׁלֵַּח אִתָּךְ”. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֲסִירֹנוּ מֵעֲלֵיהֶם הַקֶּצֶף לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר אָמְרוּ, וְהִנֵּה חִלְלוּ דְבָרָם: קלב וַנִּקַּח מֵהֶם נָקָם וַנְּטַבַּע אוֹתָם בַּיָּם עֵקֶב אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְאוֹתוֹתֵינוּ וְלֹא שָׁתוּ לִבָּם אֲלֵיהֶם: קלג וַנַּנְחֵל אֶת הָעָם אֲשֶׁר נֶחְשְׁבוּ לְחַלָּשִׁים אֶת מִזְרַח הָאָרֶץ אֲשֶׁר צִוִּינוּ לָהּ אֶת הַבְּרָכָה וְאֶת מַעֲרָבָהּ[434]. וַיָּבֹא כְתֻמּוֹ דְבַר אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֵקֶב הַאֲרִיכָם רוּחָם, וַנַּהֲרֹס אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פַּרְעֹה וְעַמּוֹ וְאֵת אֲשֶׁר הֵקִימוּ[435]: קלד וַנַּעֲבֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, וַיָּבוֹאוּ אֶל עַם נֶּעְצָרִים לִפְנֵי פְּסִילִים אֲשֶׁר לָהֶם, וַיֹּאמְרוּ: “משֶׁה, עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים כָּאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לָהֶם”. וַיֹּאמֶר: “אָכֵן עַם נִבְעָר מִדַּעַת אַתֶּם: קלה כִּי אֵלֶּה, הִנֵּה תִכְלֶה (הַדָּת) אֲשֶׁר הֵם הוֹלְכִים בָּהּ וּמֵאָפַע מַעֲשֵׂיהֶם”: קלו וַיֹּאמֶר (עוֹד): “הֲזוּלָתִי אֱלֹהִים אֲבַקֵּשׁ לָכֶם אֱלוֹהָ? הֵן הוּא הִפְלָה אֶתְכֶם מִכָּל הָאָדָם[436]: קלז וְ(זִכְרוּ) אֶת אֲשֶׁר הִצַּלְנוּכֶם מִבֵּית פַּרְעֹה אֲשֶׁר מֵרְרוּ אֶתְכֶם בְּעִנּוּיִים רָעִים עַד מְאֹד. אֶת בְּנֵיכֶם הֵמִיתוּ וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם חִיּוּ לָמוֹ, וּבָזֹאת לָכֶם מַסָּה קָשָׁה מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם”[437]: קלח וַנִוָּעֵד אֶל משֶׁה שְׁלשִׁים לַיְלָה וַנְמַלֵֵּא אוֹתָם בְּעוֹד עֲשָׂרָה, וַיִּמְלָא מוֹעֵד אֱלֹהָיו אַרְבָּעִים לָיְלָה. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן אָחִיו: “קוּם תַּחְתַּי בְּתוֹךְ עַמִּי, וְעָשִׂית הַטּוֹב וְלֹא תֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמַּשְׁחִיתִים”: קלט וְכַאֲשֶׁר בָּא משֶׁה לְעֵת מוֹעֲדֵנוּ וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהָיו, וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, הַרְאֵנִי וְאֶחֱזֶה בָּךְ”, וַיֹּאמֶר: “לֹא תִרְאֵנִי, וְאוּלָם הַבֵּט אֶל הָהָר, וְהָיָה אִם נָכוֹן יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ, אָז תִּרְאֵנִי”. וַיְהִי בְהִגָּלּוֹת אֱלֹהָיו אֶל הָהָר וַיַּעֲשֵׂהוּ אָבָק דַּק. וַיִּפֹּל משֶׁה עַל פָּנָיו מִתְעַטֵּף: קמ וְּבְהִתְעוֹרְרוֹ אָמַר: “חָלִילָה-לָּךְ[438], הִנְנִי שָׁב אֵלֶיךָ, וְרִאשׁוֹן אָנֹכִי לַמַּאֲמִינִים”: קמא ויֹּאמֶר: “משֶׁה, הִנֵּה בָּחַרְתִּי בְךָ מִכָּל הָאָדָם לִשְׁלֹחַ אוֹתְךָ בִּדְבָרִי, קַח אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר נָתַתִּי לְךָ וֶהֱיֵה מִן הַמּוֹדִים (לִי)”: קמב וַנִּכְתֹּב לוֹ בַּלוּחוֹת עַל כָּל דָּבָר לְהַזְהִיר וּלְבָאֵר מְפֹרָשׁ הַכֹּל, (וַנֹּאמַר) “קַבֵּל אוֹתָם בְּעֹז וְצִוִּיתָ אֶת עַמְּךָ לֶאֱחֹז בַּטּוֹב אֲשֶׁר בָּם, הַרְאֵה אַרְאֶה אֶתְכֶם אֶת מִשְׁכְּנוֹת הַפּוֹשְׁעִים[439]: קמג הָסֵב אָסֵב מֵאוֹתוֹתַי אֶת (לֵב) אֵלֶּה הַמִּתְנַשְֹּׂאִים בָּאָרֶץ בְּלִי מִשְׁפָּט, וְאִם גַּם יִרְאוּ כָּל אוֹת לֹא יַאֲמִינוּ בוֹ, וְאִם גַּם יִרְאוּ אֶת דֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה לֹא יִקְחוּהָ לָהֶם לְדָרֶךְ. אַךְ כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹעָה, יִקְחוּהָ לָהֶם לְדָּרֶךְ:[440] קמד זֹאת עֵקֶב אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְאוֹתוֹתֵינוּ וְלֹא שָׁתוּ לִבָּם אֲלֵיהֶם: קמה וְאֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ וּבִפְגִּישַׁת אֱלֹהִים בָּאַחֲרִית מֵאָפַע מַעֲשֵׂיהֶם. הַיְשֻׁלְּמוּ אִם לֹא כְמַעֲשֵׂיהֶם?” קמו וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם עַם משֶׁה אַחֲרֵי כֵן מֵעֶדְיָם עֵגֶל בַּעַל גּוּף, לוֹ קוֹל גּוֹעֶה, הַאִם לֹא יִרְאוּ, כִּי, לֹא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְלֹא יַנְחֵם דָּרֶךְ: קמז עָשׂוּהוּ וַיִּפְשָׁעוּ: קמח וְכַאֲשֶׁר נִחֲמוּ מְאֹד[441], אָמְרוּ: “אָכֵן אִם לֹא יְרַחֲמֵנוּ אֱלֹהֵינוּ וְסָלַח לָנוּ, וְאָבָדְנוּ: קמט וּבְשׁוּב משֶׁה אֶל עַמּוֹ כּוֹעֵס וְזוֹעֵף, אָמַר: ”רַע הוּא אֲשֶׁר לְקַחְתֶּם לָכֶם תַּחְתַּי אַחֲרֵי לֶכְתִּי (מֵאִתְּכֶם). הַהֲחִישׁוֹתֶם (לְהָבִיא) פְקֻדַּת אֱלֹהִים (עַלֵיכֶם)"[442] וַיַּשְׁלֵךְ אֶת הַלּוּחוֹת, וַיִתְפּשׁ בְּרֹאשׁ אָחִיו, וַיִּמְשְׁכֵהוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. וַיֹּאמֶר (אַהֲרֹן): ’’בֶּן אִמּי, חֲלָשׁוּנִי הָעָם, וְכִמְעַט קָט הֲרָגוּנִי. אַל תְּשַׂמַּח עָלַי אֵפוֹא אֵת הָאוֹיְבִים וְלֹא תְשִׁיתֵנִי בְּתוֹךְ הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים“: קנ וַיֹּאמֶר (משֶׁה): ”אֱלֹהַי, סְלַח לִי וּלְאָחִי וַהֲבִיאֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, כִּי אַתָּה הָרַחוּם בָּרַחֲמָנִים“: קנא וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם (הָעֵגֶל) יַשִׂיגוּם חָרוֹן וַחֲרָפוֹת בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְכָכָה נִגְמֹל אֶת הַבּודִים (כָּזָב): קנב אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ הָרָעוֹת, וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיַּאֲמִינוּ, הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ אַחֲרֵי זֹאת סַלָּח וְרַחוּם: קנג וּכְשֹׁךְ חַמַת משֶׁה לָקַח אֶת הַלוּחוֹת וְתוֹכָם רָשׁוּם[443] אֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים לַיְרֵאִים אֶת אֱלֹהֵיהֶם: קנד וַיִּבְחַר משֶׁה מֵעַמּוֹ שִׁבְעִים אִישׁ לְעֵת מוֹעֲדֵנוּ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אֲחָזָם הָרַעַשׁ אָמַר[444]: ”אֱלֹהַי, הֵן לוּ חָפַצְתָּ הִשְׁמַדְתָּ אוֹתָם וְאוֹתִי לִפְנֵי כֵן, הֲתַשְׁמִיד אוֹתָנוּ בִּגְלַל הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשׂוּ הַפְּתָאִים מִקִּרְבֵּנוּ? אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם מַסָּה מֵאִתָּךְ. תַּתְעֶה בָּה אֵת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְתַנְחֶה מֵישָׁרִים אֵת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ. אַתָּה מָגִנֵּנוּ, סְלַח לָנוּ אֵפוֹא וְרַחֲמֵנוּ, כִּי אַתָּה הַטּוֹב בַּסּוֹלְחִים: קנה וְצַו אִתָּנוּ אֶת הַטּוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּי יִשַּׁרְנוּ לֶכֶת אֵלֶיךָ“. וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”אָכֵן אֶפְגַּע בְּמוּסָרִי אֵת אֲשֶׁר אֶחְפֹּץ. וְאוּלָם רַחֲמַי מַקִּיפִים הַכֹּל וְצִוִּיתִי אוֹתָם אֶת אֵלֶּה הַיְרֵאִים אוֹתִי וְנוֹתְנִים צְדָקָה וּמַאֲמִינִים בְּאוֹתוֹתַי: קנו אֲשֶׁר יֵלְכוּ אַחֲרֵי הַשָּׁלִיחַ הַנָּבִיא מִן הָאֻמּוֹת[445] אֲשֶׁר יִמְצָאוּהוּ כָּתוּב אִתָּם בַּתּוֹרָה וּבָאִנְגִ’יל, יְצַוֶּה אוֹתָם עַל הַצֶּדֶק וְהֵנִיא אוֹתָם מִן הָרָע וְהִתִּיר לָהֶם אֶת הַמַּטְעַמִּים ואָסַר עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹעֵבוֹת וְהֵסִיר מֵעֲלֵיהֶם מַשָּׂאָם וְאֶת הַמַּסְגֵּרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ עֲלֵיהֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בּוֹ וַעֲזָרוּהוּ וְהוֹשִׁיעוּהוּ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הָאוֹר אֲשֶׁר הוּרַד אִתּוֹ, אֵלֶּה הֵם הַמַּצְלִיחִים“[446]. קנז אֱמֹר: בְּנֵי-אָדָם, הִנֵּה אָנֹכִי שְׁלִיחַ אֱלֹהִים (בָּא) אֲלֵיכֶם כֻּלְּכֶם יַחְדָּו: קנח אֲשֶׁר לוֹ מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. אֵין אֱלוֹהָּ זוּלָתוֹ, יְחַיֶּה וְהֵמִית. הַאֲמִינוּ אֵפוֹא בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ הַנָּבִיא מִן הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר יַאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבִדְבָרוֹ וּלְכוּ אַחֲרָיו לְמַעַן תְּאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: קנט וּבְעַם משֶׁה עֵדָה אֲשֶׁר תַּדְרִיךְ בָּאֱמֶת וּבָהּ תִּשְׁפֹּט: קס וַנְּחַלְּקֵם לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט וַנִּגֶל אֶת אֹזֶן משֶׁה בְּבַקְשׁוֹ לְהַשְׁקוֹת אֶת עַמּוֹ לֵאמֹר: ”הַךְ בְּמַטְּךָ אֶת הַסָּלַע“. וַיִּפְרְצוּ מִמֶּנּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֲיָנוֹת וַיֵּדַע כָּל אִישׁ מַשְׁקֵהוּ, וַנָּצֶל עֲלֵיהֶם בֶּעָנָן, וַנּוֹרֶד לָהֶם אֶת הַמָּן וְאֶת הַשְּׂלָו. ”אִכְלוּ מִן הַמַּטְעַמִים אֲשֶׁר כִּלְכַּלְנוּכֶם“. אָכֵן לֹא לָנוּ הֵרֵעוּ, וְאוּלָם לְנַפְשׁוֹתָם הֵרֵעוּ[447]: קסא וּבְהֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: ”שִׁכְנוּ בָעִיר הַזֹּאת וַאֲכַלְתֶּם מִמֶּנָּה מִכָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁכֶם אַךְ אִמְרוּ “חִטָּת”[448], וּבוֹאוּ הַשַּׁעַר מִשְׁתַּחֲוִים וְנִסְלַח לָכֶם חַטֹּאתֵיכֶם וְנוֹסִיף עוֹד (טוֹבָה) לְעוֹשֵׁי הַטּוֹב": קסב וַיָּמִירוּ הַפּוֹשְׁעִים בָּהֶם וַיֹּאמְרוּ אֲחֶרֶת מֵאֲשֶׁר נֶאֱמַר אֲלֵיהֶם, וַנִּשְׁלַח עֲלֵיהֶם זַעַם מִן הַשָּׁמַיִם עַל פָּשְׁעָם:

קסג וּשְׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר הָעִיר אֲשֶׁר הָיְתָה עַל יַד הַיָּם אֲשֶׁר חִלְלוּ אֶת הַשַּׁבָּת בְּבוֹא אֲלֵיהֶם דְּגֵיהֶם בְּיוֹם שָׁמְרָם אֶת שַׁבַּתָּם כָּחֹק, וּבַיּוֹם אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתוּ לֹא בָאוּ אֲלֵיהֶם. כָּכָה נִסִּינוּ אוֹתָם עַל פָּשְׁעָם[449]: קסד וּ(זְכֹר) בֶּאֱמֹר עֵדָה מֵהֶם (אֶל רְעוּתָהּ): “לָמָּה זֶּה תַּזְהִירוּ עַם אֲשֶׁר (חָפֵץ) אֱלֹהִים הַשְׁמִידָם אוֹ יַסְּרָם מוּסָר כָּבֵד?”, אָמְרָה: “לְמַעַן הִצְטַדֵּק בִּפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, וְאוּלַי יִירְאוּ אֱלֹהִים[450]”: קסה וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֵת אֲשֶׁר הִזְהִירוּם בּוֹ, מִלַּטְנוּ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵנִיאוּ מִן הָרָע וַנְּיַסֵּר אֶת הַפּוֹשְׁעִים מוּסָר קָשֶׁה עַל פָּשְׁעָם: קסו וְכַאֲשֶׁר הֵעֵזּוּ פְנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת אֵת (הָרָע) אֲשֶׁר הֵנִיאוּ אוֹתָם מֵעֲשׂוֹתוֹ, אָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם: “הֱיוּ קוֹפִים נִדָּחִים”[451]. וּ(זְכֹר) אֵת אֲשֶׁר הִכְרִיז אֱלֹהֶיךָ, כִּי יִשְׁלַח עַלֵיהֶם עַד לְיוֹם הַתְּקוּמָה (עָם) אֲשֶׁר יְמָרְרוּ אוֹתָם בְּעִנּוּיִים רָעִים עַד מְאֹד, כִּי אֱלֹהֶיךָ מָהִיר לְהַעֲנִישׁ וְהוּא סַלָּח וְרַחוּם: קסז וַנְּחַלְקֵם בָּאָרֶץ עֵדוֹת. בָּהֶם יֵשׁ הָעוֹשִׂים הַיָּשָׁר וּבָהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא כֵן (יַעֲשׂוּ), וַנְּנַסֵּם בְּטוֹבוֹת וּבְרָעוֹת אוּלַי יָשׁוּבוּ: קסח וַיָּקוּמוּ אַחֲרֵיהֶם תַּחְתָּם אֵלֶּה אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֶת הַסֵּפֶר. וַיִּקְחוּ אֶת מַתַּת הָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּרוֹב וַיֹּאמְרוּ: “אָכֵן יִסָּלַח לָנוּ”. וְכִי יָבוֹא אֲלֵיהֶם מַתַּת מִשְׁנֶה כָּמוֹהוּ, יִקָּחוּהוּ[452]. הַאִם לֹא הֶעֱבִירוּ אוֹתָם בִּבְרִית הַסֵּפֶר לְבִלְתִּי עֲנוֹת בֵּאלֹהִים כִּי-אִם אֱמֶת? הֵן לָמְדוּ אֶת אֲשֶׁר בּוֹ. אָכֵן מְעוֹן הָאַחֲרִית טוֹב יוֹתֵר לַיְרֵאִים (אֶת אֱלֹהִים), – הַאִם לֹא יַשְׂכִּילוּ? –: קסט וּלְאֵלֶּה[453] הַמַּחֲזִיקִים בַּסֵּפֶר וְהָעוֹרְכִים אֶת הַתְּפִלָּה, כִּי לֹא נִקְבַּע אֶת שְׂכַר עוֹשֵׂי-הַיָּשָׁר: קע וּבְעָקְרֵנוּ אֶת הָהָר (וַנִּכֶף אוֹתוֹ) עֲלֵיהֶם כְּמוֹ הָיָה סֻכָּה לְצֵל, עַד כִּי חָשְׁבוּ כִּי נוֹפֵל הוּא עֲלֵיהֶם (אָמַרְנוּ): “קַבְּלוּ בְעֹז אֵת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָכֶם, וְזִכְרוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ לְמַעַן תִּירְאוּ (אֱלֹהִים)”: קעא וּבְהוֹצִיא אֱלֹהֶיךָ מִבְּנֵי אָדָם מֵחַלְצֵיהֶם אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם[454], וַיְקִימֵם לְעֵדִים בְּנַפְשׂוֹתֵיהֶם (לֵאמֹר): “הַאֵין אָנֹכִי אֱלֹהֵיכֶם?”, וַיֹּאמְרוּ: “אָמְנָם כֵּן, עֵדִים אֲנָחְנוּ”. (כֵּן עָשָׂה) לְבַל תֹּאמְרוּ בְּיוֹם הַתְּקוּמָה: “נֶעֱלַם הַדָּבָר מֵאִתָּנוּ”: קעב אוֹ לְבַל תֹּאמְרוּ: “אֲבוֹתֵינוּ שִׁתְּפוּ לְפָנִים וַאֲנַחְנוּ צֶאֱצָאִים (לָהֶם), קַמְנוּ אַחֲרֵיהֶם. הֲתַשְׁמִידֵנוּ בִגְלַל מִַעֲשֵׂי הַמַּהְבִּילִים”? קעג כָּכָה נְבָאֵר הָאוֹתוֹת מְפֹרָשׁ וּלְמַעַן יָשׁוּבוּ:

קעד וּקְרָא לִפְנֵיהֶם עַל דְּבַר הָאִישׁ[455] אֲשֶׁר נָתַנּוּ לוֹ אוֹתוֹתֵינוּ וַיֵּשְׂטְ מֵהֶם, וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו הַשָּׂטָן וַיְהִי מִן הַנִּתְעִים: קעה וְלוּ חָפַצְנוּ הֵרַמְנוּ אוֹתוֹ עָל עַל יָדָם. וְאוּלָם הוּא שַׁח לָאָרֶץ, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי תַאֲוָתוֹ. מְשָׁלוֹ כִּמְשַׁל הַכֶּלֶב אֲשֶׁר אִם תִּתְנַפֵּל עָלָיו יַחֲרֹץ לְשוֹנוֹ, וְאִם תַּעַזְבֵהוּ יַחְרֹץ לְךָ לְשׁוֹנוֹ. זֶה הוּא מְשַׁל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ. סַפֵּר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים, אוּלַי יָשִׁיבוּ אֶל לֵב: קעו רָע הוּא מְשַׁל הָאֲנָשִים אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ, וְרַק אֶת נַפְשׁוֹתָם עָכָרוּ: קעז הָאִישׁ אֲשֶׁר יַנְחֶנּוּ אֱלֹהִים מֵישָׁרִים, הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּדָרֶךְ, וַאֲשֶׁר יַתְעֵם הֵם הָאוֹבְדִים: קעח וְאָכֵן יָצַרְנוּ לְגֵיהִנֹּם הַרְבֵּה מִן הַגִּ’ן וְהָאָדָם. לְבָבוֹת לֶָהֶם אֲשֶׁר לֹא יָבִינוּ בָם, וְעֵינַיִם לָהֶם לֹא יִרְאוּ בָהֶן, וְאָזְנַיִם לָהֶם לֹא יִשְׁמְעוּ בָהֶן. כַּבְּהֵמָה הֵם. לא כִּי תוֹעִים הֵם יוֹתֵר (מִמֶּנָּה). אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר לֹא יָשִׁיתוּ לֵב: קעט וְלֵאלֹהִים הַשֵּׁמוֹת הַיָּפִים. קִרְאוּ אותוֹ אֵפוֹא בָּהֶם וְהִבָּדְלוּ מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר יְסַלְּפוּ אֶת שׁמוֹתָיו, כְּפָעֳלָם יְשֻּלָּמוּ: קפ וּבִיצוּרֵינוּ יֵשׁ עֵדָה אֲשֶׁר יַדְרִיכוּ בָּאֱמֶת וּבָהּ יִשְׁפֹּטוּ[456]: קפא אַךְ אֶת אֵלֶּה הַמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹתֵינוּ נוֹרִידֵם מַטָּה מַטָּה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא יֵדָעוּ: קפב וְהֵנַחְתִּי לָהֶם[457] כִּי תַּחְבּוּלָּתִי קָשָׁה[458]: קפג הַאִם לֹא יָשִׁיבוּ אֶל לֵב כִּי אֵין בַּעֲמִיתָם[459] רוּחַ רָעָה. אֵין הוּא בִּלְתִּי אִם מַזְהִיר גָּלוּי: קפד הַאִם לֹא יִתְבּוֹנְנוּ אֶל מַלְכוּת הַשָּׁמַים וְהָאָרֶץ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים (וְהֵבִינוּ) כִּי יוּכַל הֱיוֹת אֲשֶׁר קָרְבָה עֵת קִצָּם? אָכֵן בְּאֵיזוֹ שְׁמוּעָה יַאֲמִינוּ אַחֲרֵי זֹאת?: קפה אֲשֶׁר יַתְעֶנּוּ אֱלֹהִים אֵין כָּל מַנְחֶה מֵישָׁרִים לוֹ, וַעֲזָבָם בְּמִרְיָם, יִתְעוּ:

קפו יִשְֹאָלוּךָ עַל דְּבַר “הַשָּׁעָה”[460], מָתַי עֵת בּוֹאָהּ. אֱמֹר: רַק אֱלֹהַי יוֹדֵעַ אוֹתָהּ. לֹא יְגַלֶּנָּה לְמוֹעֲדָהּ בִּלְתִּי הוּא. כְּבֵדָה הִיא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לֹא תָבוֹא כִּי-אִם פֶּתַע פִּתְאֹם: קפז יִשְׁאָלוּךָ כְּאִלּוּ הָיָה לְךְ דַּעַת בָּה[461], אֱמֹר: רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אוֹתָהּ. וְאוּלָם מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לֹא יֵדָעוּ: קפח אֱמֹר: לֹא עֹז לִי לְהוֹעִיל לְנַפְשִׁי וְלֹא לְהָרַע, כִּי-אִם כִּרְצוֹן אֱלֹהִים. הֵן לוּ יָדַעְתִּי הַצְּפוּנוֹת, כִּי אָז הִרְבֵּיתִי לִי טוֹב וְלֹא נָגְעָה אֵלַי הָרָעָה אֵין אָנֹכִי בִּלְתִּי אִם מַזְהִיר וּמְבַשֵּׂר לְעָם יַאֲמִינוּ: קפט הוּא אֲשֶׁר בָּרָא אֶתְכֶם מִנֶּפֶשׁ אַחַת וַיִּבְרָא מִמֶּנָּה אֶת בַּת זוּגָהּ לָשֶׁבֶת[462] אִתָּהּ. וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא אֵלֶיהָ[463] תִּשָּׂא מַשָּׁא קַל וְהִתְהַלְּכָה בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר יִכְבַּד וְקָרְאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל אֱלֹהִים אֲדוֹנֵיהֶם (לֵאמֹר): “אִם נָתוֹן תִּתֵּן לָנוּ (בֵּן) תָּמִים, וְהוֹדִינוּ לְךָ”: קצ וְאוּלָם בְּתִתּוֹ לָהֶם (בֵּן) תָּמִים, שִׁתְּפוּ לוֹ (אֱלִילִים) בִּ(שְׁמוֹת הַיְלָדִים) אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם[464]. אָכֵן יִתְעַלֶּה אֱלֹהִים עַל אֲשֶׁר יְשַׁתְּפוּ (לוֹ): קצא הַיְשַׁתְּפוּ (לוֹ) אֵת אֲשֶׁר לֹא יִבְרָא דָבָר וְהֵם נִבְרָאוּ, וְלֹא יוּכְלוּ הוֹשִׁיע אוֹתָם וְגַם לְנַפְשָׁם לֹא יוֹשִׁיעוּ? קצב וּבְקָרְאֲכֶם אוֹתָם אֶל אֹרַח הַמֵּישָׁרִים לֹא יֵלְכוּ אַחֲרֵיכֶם. אַחַת הִיא לָכֶם אִם קְרָאתֶם אוֹתָם וְאִם תַּחֲרִישׁוּ: קצג אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים עֲבָדִים הֵם (לוֹ) כְּמוֹכֶם. קִרְאוּם אֵפוֹא וְיַעֲנוּ אֶתְכֶם אִם אֱמֶת תְּדַבְּרוּ: קצד הֲרַגְלַיִם לָהֶם לָלֶכֶת בָּהֶן אִם יָדַיִם לָהֶם לִתְפֹּשׂ בָּהֶן, אִם עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת בָּהֶן אוֹ אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמוֹעַ בָּהֶן? אֶמֹר: קִרְאוּ שֻׁתָּפֵיכֶם וְזֹמּוּ לִי מְזִמָּה וְלֹא תִּצְפּוּ לִי: קצה כִּוּ מָגִנִּי אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד אֶת הַסֵּפֶר, וְהוּא מָגֵן לַיְשָׁרִים: קצו וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֵׁר תִּקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעָדָיו לֹא יוּכְלוּ הוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְגַם לְנַפְשָׁם לֹא יוֹשִׁיעוּ: קצז וּבְקָרְאֲךָ אוֹתָם אֶל אֹרַח הַמֵּישָׁרִים לֹא יִשְׁמָעוּ. וְרָאִיתָ אוֹתָם מַבִּיטִים אֵלֶיךָ, אַךְ לֹא יִרְאוּ: קצח אֱחֹז בַּסְּלִיחָה[465] וְצַוֵּה עַל הַטּוֹב (וְהַיָּשָׁר) וְסוּר מִן הַבּוֹעֲרִים: קצט וְכִי יִתְעוֹרֵר בְּךָ רוּחַ דֶּחִי מֵאֵת הַשָּׂטָן וּבִקַּשְׁתָּ לְךָ מַחֲסֶה בֵּאלֹהִים, כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: ר כִּי בִּפְגוֹעַ חָזוֹן מַתְעֶה מֵאֵת הַשָּׂטָן אֵת יִרְאֵי הָאֱלֹהִים, הֵשִׁיבוּ אֶל לֵב וַיִּרְאוּ (נְכוֹחָה): רא וַאֲחֵיהֶם (שֶׁלַּשְּׂטָנִים) יוֹסִיפוּ עוֹד לְהוֹלִיכָם תּוֹעָה וְלֹא יֶחְדָּלוּ[466]: רב וְכִי לֹא תָבִיא אֲלֵיהֶם אוֹת[467], יֹאמְרוּ: לָמָּה אֲסַפְתּוֹ (מֵאִתָּנוּ)?“[468] אֱמֹר: ”אָכֵן אָנֹכִי הוֹלֵךְ רַק אַחֲרֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר יִגָלֶה אֵלַי מֵאֱלֹהַי. אוֹתוֹת גְלוּיִים הֵם מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם וְאֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים לְעָם יַאֲמִינוּ: רג וּבְהִקָּרֵא הַקֻּרְאָן הַקְשִׁיבוּ וָדֹמּוּ לְמַעַן תְּרֻחָמוּ: רד וּזְכֹר אָת אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ נִכְנָע וּבַסֵּתֶר וּבְלִי קוֹל גָּדוֹל עֶרֶב וָבֹקֶר, וְלֹא תִהְיֶה בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יָשִׂימוּ לֵב: רה אָכֵן אֵלֶּה (הַמַּלְאָכִים) אֲשֶׁר אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִתְנַשְּׂאוּ מֵעֲבֹד אוֹתוֹ וְשִׁבְּחוּהוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ:

פָּרָשַׁת הַשָּׁלָל[469].

נִתְּנָה בְאַלְמַדִינָה וּפְסוּקֶיהָ שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א יִשְׁאָלוּךָ עַל דְּבַר הַשָּׁלָל, אֱמֹר: הַשָּׁלָל לֵאלֹהִים וְלַשָּׁלִיחַ, וִירֵאתֶם אֱלֹהִים, וְהִתְהַלַּכְתֶּם בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר בַּדָּבָר הַזֶּה בֵּינֵיכֶם, וּשְׁמַעְתֶּם בְּקוֹל אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: ב אָכֵן הַמַּאֲמִינִים הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּהִזָּכֵר אֱלֹהִים יֶחֶרְדוּ לִבּוֹתֵיהֶם וּבְהִקָּרֵא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתָיו הוֹסִיפוּ לָהֶם אֱמוּנָה, וְעַל אֱלֹהֵיהֶם יִשָּׁעֵנוּ: ג אֲשֶׁר יַעַרְכוּ הַתְּפִלָּה וּמֵאֲשֶׁר חָלַקְנוּ לָהֶם יְפַזֵּרוּ: ד אֵלֶּה הֵם הַמַּאֲמִינִים בֶּאֱמֶת. לָהֶם מַעֲלוֹת אֶת אֱלֹהֵיהֶם וּסְלִיחָה וְחֵלֶק נְדָבוֹת[470]: ה כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיאֲךָ אֱלֹהֶיךָ מִבֵּיתְךָ בָּאֱמֶת, וּפְלַגָּה מִן הַמַּאֲמִינִים מְמָאֲנִים[471]: ו יִתְוַכְּחוּ עִמְּךָ בִּדְבַר הָאֱמֶת אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכָּרָה, כְּמוֹ יוּבְלוּ לַמָּוֶת וְעֵינֵיהֶם רוֹאוֹת:

ז וּ(זְכֹר) בְּהַבְטִיחַ אֱלֹהִים אֶתְכֶם, כִּי אַחַת מִשְּׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת תִּנָּתֵן בְּיֶדְכֶם[472], וַתְּבַקְּשׁוּ כּי תִּנָּתֵן בְּיֶדְכֶם (הַמַּחֲנֶה) אֲשֶׁר לֹא עָצְמָה לָהּ, וְאוּלָם אֱלֹהִים חָפֵץ לְהָקִים הָאֱמֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר, וּלְהַכְרִית שׁרֶשׁ הַכּוֹפְרִים[473]: ח לְמַעַן יָקִים הָאֱמֶת וּבִטֵּל הַשֶּׁקֶר וְאִם גַּם מָאֲסוּ הַזֵּדִים: ט בְּבַקֶּשְׁכֶם עֶזְרָה מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם[474], וַיֵּעָתֵר לָכֶם (לֵאמֹר): “הִנֵּה אָנֹכִי תּוֹמֵךְ בָּכֶם בְּאֶלֶף מַלְאָכִים יוֹצְאִים בְּמַעֲרָכָה”[475], י וְלֹא עָשָׂה אֱלֹהִים אֶת זֹאת בִּלְתִּי אִם לְבַשֵּׂר (אֶתְכֶם) טוֹב, וּלְמַעַן הַרְגִיעַ בָּזֶה לִבּוֹתֵיכֶם. וְאוּלָם הַתְּשׁוּעָה מֵאֵת אֱלֹהִים לְבַדּוֹ הִיא, כִּי אֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם[476]: יא בְּעָטְפוֹ אֶתְכֶם שֵׁנָה נְעִימָה, בִּטְחָה מִלְּפָנָיו[477]. וַיּוֹרֶד עֲלֵיכֶם מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם לְטַהֵר אֶתְכֶם וּלְהַעֲבִיר מֵעֲלֵיכֶם חֶלְאַת הֶשָּׂטָן וּלְאַמֵּץ לִבּוֹתֵיכֶם וּלְכוֹנֵן בָּהֶם פַּעֲמֵיכֶם[478]: יב בִּהְיוֹת דְּבַר אֱלֹהֶיךָ אֶל הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר: "הִנְנִי אִתְּכֶם וְחִזַּקְתֶּם אֶת הַמַּאֲמִינִים. הִנֵּה הַפֵּל אַפִּיל בְּלֵב הַכּוֹפְרִים פָּחַד[479] וְהִכִּיתֶם (אוֹתָם) עַל צַוָּאר וְהִכִּיתֶם כָּל רָאשֵׁי הָאֶצְבָּעוֹת בָּהֶם: יג כָּזֹאת עֵקֶב אֲשֶׁר הִמְרוּ אֶת אֱלֹהִים וְאֶת שְׁלִיחוֹ. וַאֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת אֱלֹהִים וְאֶת שְׁלִיחוֹ, הִנֵּה מוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד: יד זֹאת לָכֶם. טַעֲמוּהוּ אֵפוֹא וְלַכּוֹפְרִים עֹנֶשׁ-אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם):

טו הַמַּאֲמִינִים בְּפָגְשְׁכֶם אֶת הַכּוֹפְרִים בָּאִים בֶּהָמוֹן אַל תִּסּוֹגוּ מִפְּנֵיהֶם אָחוֹר: טז וַאֲשֶׁר יִסּוֹג מִפְּנֵיהֶם אָחוֹר בַּיּוֹם הַהוּא, אִם לֹא כִּי יֵט הַצִּדָּה לְמַעַן הִלָּחֵם אוֹ לְמַעַן הַדְבֵּק אֶת מַחֲנֵה (הַמַּאֲמִינִים), וְהֶעֱלָה עָלָיו חֲרוֹן אַף אֱלֹהִים וּמְגוּרָיו גֵּיהִנֹּם וְרָעָה הַדֶּרֶךְ (שָׁמָּה): יז וְלֹא אַתֶּם הֲרַגְתֶּם אוֹתָם אֲבָל אֱלֹהִים הֲרָגָם וְלֹא אַתָּה הוּא אֲשֶׁר יָרִיתָ בִּירוֹתְךָ (בָהֶם חֵץ) אֲבָל אֱלֹהִים יָרָה, וּלְמַעַן נַסּוֹת אֶת הַמַּאֲמִינִים בְּמַסָּה חֶסֶד עָשָׂה זֹאת, כִּי אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיֹודֵעַ: יח זֹאת (הָיְתָה) יַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים יַקְלֶה אֶת מְזִמַּת הַכּוֹפְרִים: יט כִּי תְבַקְשׁוּ אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט (אֱלֹהִים בֵּינֵיכֶם), הִנֵּה בָּאֲכֶם הַמִּשְׁפָּט[480]. אַךְ כִּי תֶחְדָּלוּ טוֹב יוֹתֵר לָכֶם וְכִי תָשׁוּבוּ (לְהִלָּחֵם) נָשׁוּב, וְלֹא יוֹעִיל לָכֶם מַחְנְכֶם בִּמְאוּמָה וְאִם גַּם יִרְבֶּה, כִּי אֱלֹהִים עִם הַמַּאֲמִינִים:

כ הַמַּאֲמִינִים, שִׁמְעוּ בְקוֹל אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְלֹא תִפְנוּ עֹרֶף בְּשָׁמְעֲכֶם (דְּבָרוֹ): כא וְלֹא תִהְיוּ כְאֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ”, וְהֵם לֹא יִשְׁמָעוּ[481]: כב אָכֵן הָרָע בְּכָל הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הֵם הַחֵרְשִׁים וְהָאִלְּמִים אֲשֶׁר לֹא יַשְׂכִּילוּ: כג וְלוּ יָדַע אֱלֹהִים (דָּבָר) טוֹב בָּהֶם, עָשָׂה אוֹתָם כִּי יִשְׁמָעוּ, אַךְ לוּ גַם שָׁמְעוּ, פָּנוּ עֹרֶף וַיָּסוּרוּ:

כד הַמַּאֲמִינִים, הֵעָנוּ לֵאלֹהִים וְלַשָּׁלִיחַ בְּקָרְאוֹ אֶתְכֶם אֶל (דָּבָר) אֲשֶׁר יְחַיֶּה אֶתְכֶם, וּדְעוּ, כִּי אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ[482] בֵּין הָאִישׁ וּבֵין לְבָבוֹ, וְכִי אֵלָיו תֵּאָסֵפוּ: כה וְהִשָּׁמְרוּ מֵ(רוּחַ) מֶרֶד[483]. לֹא יִגַּע בִּלְתִּי אִם אֶל הַפּוֹשְׁעִים בָּכֶם לְבַדָּם[484], וּדְעוּ כִּי מוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד: כו וְזִכְרוּ אֵת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם מְעָט וְנֶחְשָׁבִים לְחַלָּשִׁים בָּאָרֶץ מְפַחֲדִים פֶּן יַחְתְּפוּכֶם הָאֲנָשִׁים, וַיָּשֶׂם לָכֶם מִקְלָט וַיְאַמֶּצְכֶם בִּישׁוּעָתוֹ, וַיְכַלְכֶּלְכֶם מִן הַמַּטְעַמִּים לְמַעַן תּוֹדוֹ (לוֹ):

כז הַמַּאֲמִינִים, אַל תִּבְגְּדוּ בֵּאלֹהִים וּבַשָּׁלִיחַ וְלֹא תִבְגְּדוּ בֶּאֱמוּנַתְכֶם וְאַתֶּם יוֹדְעִים: כח וּדְעוּ כִּי הוֹנְכֶם וְיַלְדֵיכֶם מַסָּה הֵמָּה. וְכִי אֱלֹהִים אִתּוֹ שָׂכָר רָב: כט הַמַּאֲמִינִים, כִּי תִירְאוּ אֶת אֱלֹהִים, יָשִׁית לָכֶם “פֻּרְקָאן”[485], וְכִפֶּר לָכֶם מֵרָעוֹתֵיכֶם וְסָלַח לָכֶם, כִּי אֱלֹהִים רַב הֶחָסֶד:

ל וּ(זְכֹר) בִּזְמֹם עָלֶיךָ הַכּוֹפְרִים מְזִמָּה לְאָסְרְךָ אוֹ לְהָרְגֶךָ אוֹ לְהוֹצִיאֲךָ (מֵעִירְךָ). וַיָּזֹמּוּ מְזִמָּה וַיָּזָם אֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הַטּוֹב בַּזּוֹמְמִים: לא וּבְהִקָּרֵא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתֵינוּ, אָמְרוּ: “כְּבָר שָׁמָעְנוּ. לוּ חָפַצְנוּ אָמַרְנוּ (גַם אָנוּ) כָּזֹאת. אֵין אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם בַּדֵּי הָרִאשׁוֹנִים”: לב וּבְאָמְרָם: “אֱלֹהִים, אִם הָיָה זֶה הָאֱמֶת מֵאִתְּךָ, הִנֵּה הַמְטֵר עָלֵינוּ אֲבָנִים מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ הָבֵא עָלֵינוּ עֹנֶשׁ דְּאָבָה”: לג חָלִילָה לוֹ לֵאלֹהִים לְעָנְשָׁם בְּעוֹד אַתָּה בְּתוֹכָם וְחָלִילָה לוֹ לֵאלֹהִים לְעָנְשָׁם בְּהִתְפַּלְּלָם לִסְלִיחָה“: לד וְאוּלָם מַה לָּהֶם אֲשֶׁר לֹא יַעַנְשֵׁם אֱלֹהִים בְּמָנְעָם[486] מִ(בּוֹא אֶל) הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ. וְאֵין הֵם מָגִנָּיו כִּי רַק הַיְרֵאִים אֶת אֱלֹהִים הֵם מָגִנָּיו. וְאוּלָם מַרְבִּיתָם לֹא יֵדָעוּ: לה וְלֹא הָיְתָה תְּפִלָּתָם לְיַד הַבַּיִת בִּלְתִּי אִם צַפְצֵף וּסְפֹק כַּפָּיִם[487]. טַעֲמוּ אֵפוֹא הָעֹנֶשׁ בַּאֲשֶׁר כְּפַרְתֶּם: לו הִנֵּה הַכּוֹפְרִים מְפַזְּרִים הוֹנָם לְהָשִׁיב מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים, יְפַזְּרוּהוּ נָא. אַחֲרֵי כֵן יִהְיֶה (זֶה) לְיָגוֹן לָהֶם וְגָבְרוּ עֲלֵיהֶם: לז וְהַכּוֹפְרִים יֵאָסְפוּ אֶל גֵּיהִנֹּם: לח לְמַעַן יַבְדִּיל אֱלֹהִים בֵּין הָרָע וּבֵין הַטּוֹב וְשָׂם אֶת הָרָע אִישׁ עַל אָחִיו וּצְבָרָם לַעֲרֵמָה יַחְדָּו, וּנְתָנָהּ בְּגֵיהִנֹּם. אֵלֶּה הֵם הָאוֹבְדִים: לט אֱמֹר לַכּוֹפְרִים, כִּי יֶחְדָּלוּ, וְנִסְלַח לָהֶם עַל (אֲשֶׁר עָשׂוּ) לִפְנֵי כֵן. אַךְ אִם יָשׁוּבוּ (לְהָרַע) הִנֵּה כְּבָר חָלַף מִשְׁפַּט הָרִאשׁוֹנִים[488]: מ וְנִלְחַמְתֶּם בָּם עַד כְּלוֹת הַדֵּחַ וְהָיְתָה הַדָּת כֻּלָּהּ לֵאלֹהִים. אַךְ אִם יֶחְדָּלוּ, הִנֵּה רוֹאֶה אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם[489]: מא וְכִי יִפְנוּ עֹרֶף וִידַעְתֶּם כִּי אֱלֹהִים מָגִנְּכֶם, אָכֵן מַה-טּוֹב הַמָּגֵן וּמַה-טּוֹב הַמּוֹשִׁיעַ: מב וּדְעוּ כִּי כָל אֲשֶׁר תִּקְחוּ בַשָּׁלָל וְהָיָה חֲמִשִּׁיתוֹ לֵאלֹהִים וְלַשָּׁלִיחַ וְלַקְּרוֹבִים וְלַיְתוֹמִים וְלָעֲנִיִּים וְלָהֵלֶךְ, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם בֵּאלֹהִים וּבַאֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ עַל-יַד עַבְדֵּנוּ בְּיוֹם הַ”פֻּרְקָאן", בְּיוֹם נִפְגְשׁוּ שְׁתֵי הַמַּחֲנוֹת, וֵאלֹהִים הַכֹּל יוּכָל: מג בִּהְיוֹתְכֶם אַתֶּם עַל קְצוֹת הַגַּיְא בַּשֵּׁפֶל מִזֶּה וְהֵמָּה עַל קְצוֹת הַגַּיְא בָּעֵבֶר הָאַחֲרוֹן וְהָאוֹרְחָה לְמַטָּה מִכֶּם, וְלוּ גַם שַׂמְתֶּם לָכֶם מוֹעֵד (לַמִּלְחָמָה), כִּי גַּם אָז נֶחְלַקְתֶּם בִּדְבַר הַמּוֹעֵד. וְאוּלָם (נִפְגַּשְׁתֶּם בַּמַּעֲרָכָה) לְמַעַן יְבַצַּע אֱלֹהִים אִמְרָתוֹ אֲשֶׁר נֶעֱשָׂתָה[490]: מד לְמַעַן יִשָּׁמֵד אֲשֶׁר נִשְׁמַד עַל-פִּי מוֹפֵת גָּלוּי, וָחַי אֲשֶׁר חַי עַל-פִּי מוֹפֵת גָּלוּי, כִּי אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: מה בְּהַרְאוֹת אוֹתְךָ אֱלֹהִים אוֹתָם מְעַטִּים בַּחֲלוֹמְךָ, וְלוּ הֶרְאֲךָ אוֹתָם רַבִּים נְפַלְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וַתָּרִיבוּ בַּדָּבָר, וְאוּלָם אֱלֹהִים הוֹצִיאֲכֶם בְּשָׁלוֹם (מִזֶּה), כִּי הוּא יוֹדֵעַ קֶרֶב לֵב: מו וּבְהַרְאוֹתוֹ אוֹתָם לָכֶם בְּהִפָּגֶשְׁכֶם מְעַטִּים בְּעֵינֵיכֶם, וַיַּמְעִיטְכֶם בְּעֵינֵיהֶם, לְמַעַן יְבַצַּע אֱלֹהִים אִמְרָתוֹ אֲשֶׁר נֶעֱשָׂתָה, וְאֶל אֱלֹהִים יוּשְׁבוּ הַדְּבָרִים:

מז הַמַּאֲמִינִים, בְּפָגְשְׁכֶם מַחֲנֶה וַעֲמְדְתֶּם נָכוֹן וְהִרְבֵּיתֶם לִזְכֹּר אֱלֹהֵיכֶם לְמַעַן תַּצְלִיחוּ: מח וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְלֹא תָּרִיבוּ פֶּן תִּפְּלוּ בְּרוּחֲכֶם וְאָבַד נִצְחוֹנְכֶם[491], וְיַחֲלוּ, כִּי אֱלֹהִים עִם הַמְיַחֲלִים: מט וְלֹא תִהְיוּ כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם רְהָבִים לְעֵינֵי בְּנֵי הָאָדָם, וַיָּשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים וֵאלֹהִים מֵבִין אֶת מַעֲשֵׂיהֶם[492]: נ וּ(זְכֹר) בְּיַפּוֹת הַשָּׂטָן אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם וַיֹּאמֶר: “אֵין אִישׁ גּוֹבֵר עֲלֵיכֶם הַיּוֹם, וְאָנֹכִי קָרוֹב[493] לָכֶם”, וַיְהִי בְּהִתְרָאוֹת שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת (פָּנִים), וַיָּשָׁב עַל עֲקֵבָיו וַיֹּאמֶר: “נָקִי אָנֹכִי מִכֶּם, כִּי רוֹאֶה אָנֹכִי אֵת אֲשֶׁר לֹא תִרְאוּ. אֶת אֱלֹהִים אָנֹכִי יָרֵא, וּמוּסַר אֱלֹהִים כָּבֵד מְאֹד”: נא וּ(זְכֹר) בֶּאֱמֹר הַסֵּעֲפִים וַאֲשֶׁר חֳלִי בְלִבָּם (לֵאמֹר): “דָּתָם תִּעְתְּעָה אֶת אֵלֶּה”[494]. אֲבָל אֲשֶׁר יִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהִים, הִנֵּה אֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: נב וְלוּ תִרְאֶה בֶּאֱסֹף הַמַּלְאָכִים אֶת אֵלֶּה[495] אֲשֶׁר כָּפְרוּ וְהִכּוּ עַל פְּנֵיהֶם וַאֲחוֹרֵיהֶם וְ(אָמְרוּ לָהֶם): “טַעֲמוּ אֶת עֹנֶשׁ הַבְּעֵרָה”: נג זֹאת בַּאֲשֶׁר קִדְּמוּ יְדֵיכֶם לַעֲשׂוֹת, כִּי לֹא יַעֲשֹׁק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם[496]: נד כְּמִנְהַג בֵּית פַּרְעֹה וַאֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיהֶם. כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים, וַיְיַסְּרֵם אֱלֹהִים בְּחַטֹּאתֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים חָזָק וּמוּסָרוֹ כָּבֵד מְאֹד[497]: נה זֹאת יַעַן אֲשֶׁר לֹא יְשַׁנֶּה אֱלֹהִים אֶת חַסדּוֹ אֲשֶׁר חָנַן בָּהּ עָם, עַד אֲשֶׁר יְשַׁנּוּ הֵם אֵת אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹתָם, וֵאלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: נו כְּמִנְהַג בֵּית פַּרְעֹה וְאֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵוּהֵם כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהֵיהֶם וַנַּשְׁמִידֵם בְּחַטֹּאתֵיהֶם וַנְּטַבַּע אֶת בֵּית פַּרְעֹה, כִּי כֻלָּם הָיוּ פוֹשְׁעִים:

נז אָכֵן הָרָע בְּכָל הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ לִפְנֵי אֱלֹהִים הֵם הַכּוֹפְרִים אֲשֶׁר הֵם לֹא יַאֲמִינוּ[498]: נח אֵלֶּה בָּהֶם אֲשֶׁר כָּרַתָּ אִתָּם בְּרִית, אַחַר הֵפֵרוּ בְּרִיתָם בְּכָל פַּעַם, וְהֵם לֹא יִירְאוּ (אֱלֹהִים): נט וְהָיָה כִּי תִּתְפְּשֵׂם בַּמִּלְחָמָה וַהֲפִיצוֹתָ בָּהֶם אֵת אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵיהֶם, לְמַעַן יָשִׂימוּ אֶל לֵב[499]: ס וְכִי תָגוּר מִפְּנֵי עָם פֶּן יִבְגֹּדוּ, וְנִאַצְתָּ (בְּרִיתְךָ) אִתָּם כְּמוֹהֶם, כִּי לֹא יֹאהַב אֱלֹהִים אֶת הַבּוֹגְדִים: סא וְאַל יְדַמּוּ הַכּוֹפְרִים[500] כִּי יְמַלְּטוּ (נַפְשָׁם), אָכֵן הֵם לֹא יַעֲבִירוּ[501] (אֶת הָעֹנֶשׁ): סב וַהֲכִינוֹתֶם נֶגְדָּם כְּכָל אֲשֶׁר תּוּכְלוּ חַיִל וּמַחֲנֵה סוּס לְיָרֵא בָּהֶם אֶת אוֹיֵב אֱלֹהִים וְאוֹיִבְכֶם וְאֶת אֲחֵרִים מִבַּלְעֲדֵיהֶם אֲשֶר לֹא תֵדְעוּ אוֹתָם, אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אוֹתָם. וְכָל (הוֹן) אֲשֶׁר תְּפַזְּרוּ בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים יְשֻׁלַּם לָכֶם וְלֹא תֵעָשֵׁקוּ[502]: סג אַךְ אִם לְשָׁלוֹם יִטּוּ, וְנָטִיתָ אֵלָיו, וְהִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהִים, כִּי הוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ: סד אַךְ אִם לַעֲקֹב אוֹתְךָ יְבַקֵּשׁוּ, הִנֵּה אֱלֹהִים רַב לְךָ, הוּא אֲשֶׁר אִמֵּץ אוֹתְךָ בִּישׁוּעָתוֹ וּבַמַּאֲמִינִים וַיְאַחֵד לִבּוֹתֵיכֶם. הֵן לוּ פִזַּרְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יַחְדָּו לֹא אִחַדְתָּ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם. וְאוּלָם אֱלֹהִים אִחֵד אוֹתָם כִּי הוּא גִבּוֹר וְחָכָם:

סה הַנָּבִיא, רַב לְךָ בֵּאלֹהִים וּבְאֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֶיךָ מִן הַמַּאֲמִינִים: סו הַנָּבִיא, עוֹרֵר אֶת הַמַּאֲמִינִים לַמִּלְחָמָה, אִם יִהְיוּ מִכֶּם עֶשְׂרִים, הַמְיַחֲלִים יִגְבְּרוּ עַל מָאתַיִם וְאִם יִהְיוּ מִכֶּם מֵאָה, יִגְבְּרוּ עַל אֶלֶף מִן הַכּוֹפְרִים יַעַן אֲשֶׁר הֵם עָם לֹא יַשְׂכִּילוּ: סז עַתָּה הֵקֵל אֱלֹהִים מֵעֲלֵיכֶם, בְּדַעְתּוֹ כִּי חַלָּשִׁים בָּכֶם. וְהָיָה אִם יִהְיוּ מִכֶּם מֵאָה הַמְיַחֲלִים יִגְבְּרוּ עַל מָאתַיִם וְאִם יִהְיוּ מִכֶּם אֶלֶף יִגְבְּרוּ עַל אַלְפַּיִם בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים עִם הַמְיַחֲלִים:

סח חָלִילָה לוֹ לְנָבִיא אֲשֶׁר יִהְיוּ לוֹ שְׁבוּיִים בְּטֶרֶם יַפִּיל חֲלָלִים בָּאָרֶץ. תְּבַקְשׁוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה, וֵאלֹהִים יַחְפֹּץ בָּעוֹלָם הַבָּא[503]. וֵאלֹהִים גִבּוֹר וְחָכָם: סט לוּלֵא סֵפֶר אֲשֶׁר יָצָא לִפְנֵי כֵן מֵאֵת אֱלֹהִים[504], כִּי אָז נָגַע אֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ גָּדוֹל עַל אֲשֶׁר לְקַחְתֶּם (שֶׁבִי): ע אִכְלוּ אֵפוֹא מֵאֲשֶׁר שְׁלַלְתֶּם מִן הַמֻּתָּר, מִן הַטּוֹב[505], וִירֵאתֶם אֱלֹהִים כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם:

עא הַנָּבִיא, אֱמֹר אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּיָדְךָ מִן הַשְּׁבוּיִים: אִם יֵדַע אֱלֹהִים טוֹב בְּלִבּוֹתֵיכֶם, יִתֵּן לָכֶם טוֹב מִזֶּה אֲשֶׁר לֻקַּח מִכֶּם וְסָלַח לָכֶם, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם": עב אַךְ אִם יְבַקְשׁוּ לְהוֹנוֹת אוֹתָךְ, הִנֵּה הוֹנוּ אֶת אֱלֹהִים לִפְנֵי כֵן, וַיַּגְבֵּר (אוֹתְךָ) עֲלֵיהֶם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: עג אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעַזְבוּ מוֹלַדְתָּם וַיְחָרְפוּ הוֹנָם וְנַפְשָׁם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתְנוּ (לָהֶם) מְקוֹם מִקְלָט וַיַּעַזְרוּ (אוֹתָם), גּוֹאֲלִים קְרוֹבִים הֵם אִישׁ לְאָחִיו. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אַךְ לֹא עָזְבוּ מוֹלַדְתָּם, אֵין לָכֶם וְלִגְאֻלָּתָם קִרְבָתָם דָּבָר עַד אִם יַעַזְבוּ מוֹלַדְתָּם, אַךְ אִם עֶזְרָה לַדָּת יְבַקְשׁוּ מִכֶּם, עֲלֵיכֶם לַעֲזֹר, בִּלְתִּי אִם כִּי יִהְיֶה נֶגֶד עָם אֲשֶׁר קֶשֶׁר בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵינֵיכֶם, וֵאלֹהִים רוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: עד וְהַכּוֹפְרִים גּוֹאֲלִים קְרוֹבִים הֵם אִישׁ לְאָחִיו. אִם לֹא כֵן תַּעֲשׂוּ, וְהָיָה מֶרֶד בָּאָרֶץ וְשַׁחֲתָה רַבָּה: עה וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעַזְבוּ מוֹלַדְתָּם וַיְחָרְפוּ נַפְשָׁם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתְנוּ (לָהֶם) מִקְלָט וַיַּעַזְרוּ[506], אֵלֶּה הֵם הַמַּאֲמִינִים אֱמֶת, לָהֶם סְלִיחָה וְחֵלֶק נְדָבוֹת: עו וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אַחֲרֵי כֵן וַיַּעַזְבוּ מוֹלַדְתָּם וַיְחָרְפוּ אֶת נַפְשָׁם (יַחַד) אִתְּכֶם, מִכֶּם הֵם וּשְׁאֵרֵי-בָשָׂר (לָכֶם), גּוֹאֲלִים קְרוֹבִים הֵם אִישׁ לְאָחִיו, עַל פִּי סֵפֶר אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ כֹּל:

פָּרָשַׁת הַתְּשׁוּבָה[507].

נִתְּנָה בְאַלְמַדִינָה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וּשְׁלשִׁים.

א קְרִיאָה מֵאֵת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ עַל אֵלֶּה מִן הַמְשַׁתְּפִים אֲשֶׁר כְּרַתֶּם אִתָּם בְּרִית לֵאמֹר, נְקִיִּים (אֲנַחְנוּ) מֵהֶם[508]: ב וְעַתָּה עִבְרוּ בָּאָרֶץ בֶּטַח אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים[509] וּדְעוּ כִּי לֹא תַחֲלשׁו אֶת אֱלֹהִים, וְכִי אֱלֹהִים יָשִׂים חֶרְפָּה אֶת הַכּוֹפְרִים: ג וְהִשְׁמִיעַ אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּיוֹם הַחַג הַגָּדוֹל[510] לֵאמֹר: נָקִי אֱלֹהִים מִן הַמְשַׁתְּפִים וּשְׁלִיחוֹ. וְהָיָה אִם תָּשׁוּבוּ, טוֹב לָכֶם. אַךְ אִם תִּפְנוּ עֹרֶף, דְּעוּ כִּי לֹא תַחֲלשׁו אֶת אֱלֹהִים. וְהוֹדַע אֶת הַכּוֹפְרִים עֹנֶשׁ דְּאָבָה: ד בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה מִן הַמְשַׁתְּפִים אֲשֶׁר כְּרַתֶּם אִתָּם בְּרִית וְלֹא יַפִּילוּ לָכֶם דָּבָר (מִמֶּנָּה), וְלֹא יַעַזְרוּ (לְאִישׁ הַקָּם) עֲלֵיכֶם, וַהֲקִימוֹתֶם לָהֶם בְּרִיתָם עַד תֹּם מוֹעֲדָם[511], כִּי אֱלֹהִים יֶאֱהַב אֶת הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): ה אַךְ כַּחֲלֹף הֶחֳדָשִׁים הָאֲסוּרִים (בְּמִלְחָמָה) וַהֲרַגְתֶּם אֶת הַמְשַׁתְּפִים בְּכָל אֲשֶׁר תִּמְצָאוּם, וּתְפַשְׂתֶּם אוֹתָם (בַּשֶּׁבִי), וְצַרְתֶּם עֲלֵיהֶם וִישַׁבְתֶּם לָהֶם בְּכָל מַאֲרָב, וְהָיָה אִם יָשׁוּבוּ וְעָרְכוּ הַתְּפִלָּה וְנָתְנוּ הַצְּדָקָה. וַעֲזַבְתֶּם אוֹתָם חָפְשִׁים לְדַרְכָּם, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: ו וְכִי יֶחֱסֶה בְּךָ אִישׁ מִן הַמְשַׁתְּפִים, וְהָיִיתָ לוֹ מַחֲסֶה עַד אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים, וְאַחֲרֵי כֵן הֲבִיאֵהוּ עַד מָקוֹם יִהְיֶה בֶּטַח בּוֹ. זֹאת בַּאֲשֶׁר הֵם עַם לֹא יֵדָעוּ: ז אֵיכָה יִהְיֶה לַמְשַׁתְּפִים בְּרִית אֶת אֱלֹהִים וְאֶת שְׁלִיחוֹ, בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּרַתֶּם אִתָּם בְּרִית לְיַד הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ? וְהָיָה כָּל עוֹד יִהְיוּ נְכוֹנִים עִמָּכֶם בַּבְּרִית וִהְיִיתֶם נְכוֹנִים עִמָּם בַּבְּרִית, כי אֱלֹהִים יֶאֱהַב אֶת הַיְרֵאִים אוֹתוֹ: ח אֵיכָה[512] בְּעוֹד אֲשֶׁר בְּגָבְרָם עֲלֵיכֶם לֹא יַשְׁגִּיחוּ בְּאָלָה אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ לָכֶם וְלֹא בַּאֲמָנָה אֲשֶׁר כָּרְתוּ אִתְּכֶם. יִרְצוּכֶם בְּפִיהֶם וְלִבָּם בַּל עִמָּם[513], כִּי מַרְבִּיתָם פּוֹשְׁעִים: ט יִמְכְּרוּ אוֹתוֹת אֱלֹהִים בִּמְחִיר מְעָט, וַיָּשִׁיבוּ מִדַּרְכּוֹ. אָכֵן רָעִים מַעֲשֵׂיהֶם: י לֹא יַשְׁגִּיחוּ בְּאָלָה (אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ) לְמַאֲמִין וְלֹא בַּאֲמָנָה. אָכֵן אֵלֶּה הֵם הָעוֹבְרִים (חֹק): יא אַךְ אִם יָשׁוּבוּ וְעָרְכוּ הַתְּפִלָּה וְנָתְנוּ הַצְּדָקָה, אֲחֵיכֶם בַּדָּת הֵם. נְבָאֵר אוֹתוֹתֵינוּ מְפֹרָשׁ לְעָם יֵדָעוּ: יב אַךְ אִם יְחַלְּלוּ שְׁבוּעָתָם אַחֲרֵי כָּרְתָם בְּרִית וְדָקְרוּ בְּדַתְכֶם,[514] וְנִלְחַמְתֶּם בְּרָאשֵׁי הַכְּפִירָה כִּי לֹא אֵמוּן בָּם, אוּלַי יֶחְדָּלוּ:

יג הַאִם לֹא תִלָּחֲמוּ בָּעָם אֲשֶׁר חִלְּלוּ אֶת שְׁבוּעָתָם וַיָּזֹמּוּ רָע לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלִיחַ (מִמְּקוֹמוֹ), וְהֵם הֵחֵלּוּ (לְהִלָּחֵם) בָּכֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. הֲתִפְחֲדוּ מִפְּנֵיהֶם, הֵן לֵאלֹהִים יָאֲתָה יוֹתֵר כִּי תִּירָאוּהוּ אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: יד הִלָּחֲמוּ אֵפוֹא בָהֶם. יְיַסְּרֵם אֱלֹהִים בִּידֵיכֶם וְשָׂמָם חֶרְפָּה וְהִגְבִּיר אֶתְכֶם עֲלֵיהֶם וְרִפֵּא לִבְבוֹת עַם הַמַּאֲמִינִים: טו וְהֵסִיר כַּעַס לִבּוֹתֵיהֶם, וְשָׁב אֱלֹהִים אֶל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: טז הַתְדַמּוּ כִּי תֵּעָזְבוּ (לְנַפְשְׁכֶם) בְּטֶרֶם יֵדַע אֱלֹהִים (מִי הֵם), אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם מִכֶּם, וְלֹא לָקְחוּ לָהֶם מְתֵי-סוֹד מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְהַמַּאֲמִינִים? וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם:

יז אַל לַמְשַׁתְּפִים לְבַקֵּר בְּמִסְגְּדֵי אֱלֹהִים. מְעִידִים הֵם בְּנַפְשׁוֹתָם כִּי כָּפָרוּ. אֵלֶּה מֵאָפַע מַעֲשֵׂיהֶם, וְהֵם (יִהְיוּ) בְּאֵשׁ (גֵּיהִנֹּם) לְעוֹלָמִים: יח וְאוּלָם יְבַקֵּר בְּמִסְגְּדֵי אֱלֹהִים רַק זֶה אֲשֶׁר הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעֲרֹךְ הַתְּפִלָּה וַיִּתֵּן הַצְּדָקָה וְלֹא יָרֵא מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים. אֵלֶּה, אוּלַי יִהְיוּ בַּמְאֻשָּׁרִים בְּדָרֶךְ: יט הֲתַשְׁווּ הַשְׁקוֹת הַחוֹגֵג וּבַקֵּר בַּמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ[515] אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיְחָרֵף נַפְשׁוֹ בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים? לֹא יִשְׁווּ לִפְנֵי אֱלֹהִים. וֵאלֹהִים לֹא יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: כ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעַזְבוּ מוֹלַדְתָּם וַיְחָרְפוּ נַפְשָׁם וְהוֹנָם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, הֵם בְּרוּם הַמַּעֲלָה אֶת אֱלֹהִים וְאֵלֶּה הֵם הַמְאֻשָּׁרִים: כא יְבַשְּׂרֵם אֱלֹהֵיהֶם בְּרַחֲמִים מִלְּפָנָיו וּבְרָצוֹן וּבְגַנּוֹת אֲשֶׁר (יִהְיוּ) לָהֶם בָּהֶן נְעִימוֹת נֶצַח: כב לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָן לָנֶצַח, כִּי אֶת אֱלֹהִים שָׂכָר רַב:

כג הַמַּאֲמִינִים, אַל תִּקְחוּ לָכֶם לְמָגִנִּים אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וַאֲחֵיכֶם, אִם יְבַכְּרוּ אֶת הַכְּפִירָה עַל הָאֱמוּנָה, וַאֲשֶׁר יִקְחוּ מִכֶּם אוֹתָם לָהֶם לְמָגִנִּים אֵלֶּה הֵם הַפּוֹשְׁעִים: כד אֱמֹר: אִם אֲבוֹתֵיכֶם וּבְנֵיכֶם וַאֲחֵיכֶם וּנְשֵׁיכֶם וּקְרוֹבֵיכֶם וּרְכוּשׁ אֲשֶׁר רְכַשְׁתֶּם לָכֶם וּמִכְרְכֶם אֲשֶׁר תְּפַחֲדוּ לְאַחֵר מוֹעֵד מִמְכָּרָהּ וּמִשְׁכְּנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם, תֶּאֱהֲבוּ מֵאלֹהִים וּמִשְּׁלִיחוֹ וּמֵחָרֵף נַפְשְׁכֶם בְּמִלְחַמְתּוֹ, כִּי עַתָּה שְׁבוּ תַּחְתֵּיכֶם עַד אֲשֶׁר יָבִיא אֱלֹהִים פְּקֻדָּתוֹ. וֵאלֹהִים לֹא יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים:

כה אָכֵן הוֹשֵׁעַ הוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם אֱלֹהִים בִּשְׂדוֹת קָטֶל רַבִּים וּבְיוֹם חֻנַיְן[516] כַּאֲשֶׁר רָם לִבְּכֶם בְּרֹב חֵילְכֶם, וְאוּלָם לֹא הוֹעִיל לָכֶם בִּמְאוּמָה, וַתֵּצֶר לָכֶם הָאָרֶץ בְּכָל רָחְבָּהּ וַתַּהַפְכוּ עֹרֶף וַתִּסּוֹגוּ אָחוֹר: כו אַחֲרֵי כֵן הוֹרִיד אֱלֹהִים אֶת “שְׁכִינָתוֹ”[517] עַל שְׁלִיחוֹ וְעַל הַמַּאֲמִינִים, וַיּוֹרֶד גְּדוּדִים אֲשֶׁר לֹא רְאִיתֶם אוֹתָם וַיְיַסֵּר אֶת הַכּוֹפְרִים, וְזֶה גְּמוּל הַכּוֹפְרִים: כז אַךְ (גַּם) אַחֲרֵי כָל אֵלֶּה יָשׁוּב אֱלֹהִים אֶל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ[518], כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: כח הַמַּאֲמִינִים, טְמֵאִים הֵם הַכּוֹפְרִים וְאַל יִקְרְבוּ אֶל הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ אַחֲרֵי שְׁנָתָם זֹאת. וְכִי תִירְאוּ מַחְסוֹר[519], הִנֵּה יַעֲשִׁירְכֶם אֱלֹהִים מֵחַסְדּוֹ אִם יַחְפֹּץ, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם:

כט הִלָּחֲמוּ בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וְלֹא בַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וְלֹא יַאַסְרוּ אֵת אֲשֶׁר אָסַר אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְלֹא יַחֲזִיקוּ בְּדַת הָאֱמֶת, מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם הַסֵּפֶר, עַד אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַמַּס בְּיָדָם[520], וְהָיוּ שְׁפָלִים: ל הַיְּהוּדִים יֹאמְרוּ: עֻזַיְר[521] הוּא בֶּן אֱלֹהִים, וְהַנּוֹצְרִים יֹאמְרוּ: הַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן אֱלֹהִים. זֶה דְּבָרָם בְּפִיּוֹתֵיהֶם יִשְׁווּ (דִבְרֵיהֶם) לְדִבְרֵי הַכּוֹפְרִים מִלְּפָנִים. יִלָּחֵם בָּהֶם אֱלֹהִים, אֵיכָה יוּסְרוּ (מִן הָאֱמֶת): לא לָקְחוּ לָהֶם אֶת חַכְמֵיהֶם[522] וּנְזִירֵיהֶם לֵאלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, וְאֶת הַמָּשִׁיחַ בֶּן מִרְיָם, בְעוֹד אֲשֶׁר לֹא צֻוּוּ בִּלְתִּי אִם לַעֲבֹד אֱלוֹהַּ אֶחָד. אֵין אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ. לוֹ הַשֶּׁבַח מֵעַל אֲשֶׁר יְשַׁתְּפוּ לוֹ: לב יַחְפְּצוּ לְכַבּוֹת אוֹר אֱלֹהִים בְּפִיּוֹתֵיהֶם, וְאוּלָם אֱלֹהִים לֹא יִרְצֶה כִּי-אִם לְהַשְׁלִים אוֹרוֹ, וְאִם גַּם מָאֲסוּ הַכּוֹפְרִים: לג הוּא אֲשֶׁר שָׁלַח אֶת שְׁלִיחוֹ עִם אֹרַח הַמֵּישָׁרִים וְדָת הָאֱמֶת לְהַרְאוֹת אוֹתָהּ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַדָּתוֹת כֻּלָּן, וְאִם גַּם מָאֲסוּ הַמְשַׁתְּפִים: לד הַמַּאֲמִינִים, הִנֵּה רַבִּים מֵהַחֲכָמִים וְהַנְּזִירִים יֹאכְלוּ אֶת הוֹן הָאֲנָשִׁים בַּשָּׁוְא וְיָשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים. וְאָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר יַאַצְרוּ אֶת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְלֹא יְפַזְּרוּהוּ בְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים הוֹדַע אוֹתָם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: לה בַּיּוֹם אֲשֶׁר יֵחַמּוּ (אוֹצְרוֹתָם) בְּאֵשׁ גֵּיהִנֹּם וְנִתַּן בָּהֶם כְּוִיָּה[523] בְּמִצְחוֹתָם וּבְצִדֵּיהֶם וּבְגַבּוֹתָם (לֵאמֹר): “הִנֵּה זֶה הוּא אֲשֶׁר אֲצַרְתֶּם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם. טַעֲמוּ אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר אֲצַרְתֶּם”:

לו הִנֵּה מִסְפַּר הֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי אֱלֹהִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, בְּסֵפֶר אֱלֹהִים, בְּיּוֹם בְּרוֹא אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אַרְבָּעָה מֵהֶם קְדוֹשִׁים. זֹאת הַדָּת הַנְּכוֹנָה, וְלֹא תָרֵעוּ בָּהֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם. אַךְ הִלָּחֲמוּ בַּמְשַׁתְּפִים בְּכֻלָּם כַּאֲשֶׁר יִלָּחֲמוּ הֵם בָּכֶם בְּכֻלָּם, וּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים עִם הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): לז אָכֵן עִבּוּר הַשָּׁנָה[524] תּוֹסֶפֶת כְּפִירָה עַל כְּפִירָה הִיא, יוּתְעוּ בּוֹ הַכּוֹפְרִים. שָׁנָה יְחַלְּלוּהוּ וְשָׁנָה יְקַדְּשׁוּהוּ לְמַעַן הַתְאֵם אֵת מִסְפַּר (הֱחֳדָשִׁים) אֲשֶׁר קִדֵּשׁ אֱלֹהִים, וְחִלְּלוּ אֶת אֲשֶׁר קִדֵּשׁ אֱלֹהִים. מְתֻקָּן לָהֶם רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים לֹא יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים:

לח הַמַּאֲמִינִים, מַה לָּכֶם? בְּהֵאָמֵר אֲלֵיכֶם: “הֵחָלְצוּ לְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים”, תָּשֹׁחוּ לָאָרֶץ? הַתְבַכְּרוּ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה עַל הָעוֹלָם הַבָּא? אָכֵן אֵין מַתַּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה לְעֻמַּת הָעוֹלָם הַבָּא בִּלְתִּי-אִם מְעַט מִזְעָר: לט אִם לֹא תֵּחָלְצוּ לַמִּלְחָמָה יַעֲנָשְׁכֶם אֱלֹהִים עֹנֶשׁ דְּאָבָה וִימִירְכֶם לוֹ בְּעַם זוּלַתְכֶם, וְלֹא תָרֵעוּ לוֹ בִּמְאוּמָה, כִּי אֱלֹהִים הַכֹּל יוּכָל: מ אִם לֹא תַּעַזְרוּהוּ[525], הִנֵּה עֲזָרָהוּ אֱלֹהִים בְּהוֹצִיא אוֹתוֹ הַכּוֹפְרִים שֵׁנִי בַּשְּׁנַיִם, בִּהְיוֹתָם שָׁם בַּמְּעָרָה, בְּאָמְרוֹ לְרֵעֵהוּ: “אַל תֵּעָצֵב כִּי עִמָּנוּ אֵל”[526]. וַיּוֹרֶד אֱלֹהִים שְׁכִינָתוֹ עָלָיו וַיְחַזְּקֵהוּ בִּגְדוּדִים אֲשֶׁר לֹא רְאִיתֶם, וַיָּשֶׂם אֶת דְּבַר הַכּוֹפְרִים הַשָּׁפָל וּדְבַר אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וֵאלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: מא הֵחָלְצוּ לַמִּלְחָמָה בַּקַּל וּבַכָּבֵד[527] וְחָרְפוּ הוֹנְכֶם וְנַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, זֶה טוֹב לָכֶם אִם יוֹדְעִים אַתֶּם: מב לוּ הָיָה שָׂכָר קָרוֹב וְדֶרֶךְ סְלוּלָה[528], כִּי אָז הָלְכוּ אַחֲרֶיךָ, וְאוּלָם רָבְתָה בְּעֵינֵיהֶם הַתְּלָאָה (בַדֶּרֶךְ). וְנִשְׁבְּעוּ בֵּאלֹהִים (לֵאמֹר): “לוּ יָכֹלְנוּ, יָצָאנוּ עִמָּכֶם”. אֶת נַפְשׁוֹתָם יַשְׁמִידוּ, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי מְשַׁקְּרִים הֵם: מג יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים, לָמָּה נָתַתָּ אוֹתָם (לֹא לָצֵאת), בְּטֶרֶם הִתְבָּרֵר לְךָ מִי (מֵהֶם) הַדּוֹבְרִים אֱמֶת וְיָדַעְתָּ אֶת הַמְשַׁקְּרִים: מד לֹא יְבַקְשׁוּ מֵאִתְּךָ הַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לָתֵת לָהֶם לֹא לְחָרֵף הוֹנָם וְנַפְשׁוֹתֵיהֶם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): מה וְרַק אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, וּבְלִבּוֹתֵיהֶם סָפֵק, יְבַקְשׁוּ מֵאִתְּךָ לָתֵת לָהֶם (לֹא לָצֵאת). וּבִסְפֵקָם יִפְסְחוּ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים[529]: מו וְלוּ חָפְצוּ לָצֵאת (אִתְּךָ), כִּי אָז הִצְטַיָּדוּ לָזֹאת וְאוּלָם אֱלֹהִים מָאַס קוּמָם (לַמִּלְחָמָה) וַיָּסַר אֶת לִבָּם[530], וַיֵּאָמֵר (אֲלֵיהֶם): “שְׁבוּ אֶת הַיּוֹשְׁבִים (בָּיִת)”: מז וְלוּ יָצְאוּ בְּתוֹכְכֶם לֹא הוֹסִיפוּ בִּלְתִּי אִם לְחַבֵּל בָּכֶם[531] וְלֹא אָצוּ בְּקִרְבְּכֶם בִּלְתִּי אִם לְעוֹרֵר בְּתוֹכְכֶם (רוּחַ) מֶרֶד. וְיֵשׁ בָּכֶם שׁוֹמְעִים לָהֶם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת הַפּוֹשְׁעִים: מח וּמִלְּפָנִים בִּקְשׁוּ לְעוֹרֵר (רוּחַ) מֶרֶד, וַיַּהַפְכוּ לְךָ הַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאָה הָאֱמֶת, וְנִגְלָה דְּבַר אֱלֹהִים, וְאִם גַּם מָאָסוּ: מט וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר יֹאמַר: “תֶּן-לִי (לָשֶׁבֶת בַּיִת), וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן. הֵן לֹא עָמְדוּ[532] בַּמַּסָּה, וְאָכֵן גֵּיהִנֹּם תָּסֹב אֶת הַכּוֹפְרִים: נ בְּבוֹא אֵלֶיךָ טוֹב יֵרַע בְּעֵינֵיהֶם, וְכִי יִקְרָאֲךָ אָסוֹן יֹאמְרוּ: ”אָכֵן כִּלְכַּלְנוּ דְּבָרֵנוּ (בִּתְבוּנָה)[533] לִפְנֵי כֵן", וּפָנוּ עֹרֶף, וְהֵם שְׂמֵחִים: נא אֱמֹר: לֹא יָבוֹא עָלֵינוּ בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אִתָּנוּ, הוּא מָגִנֵּנוּ וְעַל אֱלֹהִים יִשָּׁעֲנוּ הַמַּאֲמִינִים: נב אֱמֹר: הֲתוֹחִילוּ (לִרְאוֹת) בָּנוּ זוּלָתִי אַחַת מִשְּׁתֵי הַטּוֹבוֹת[534], אַךְ אֲנַחְנוּ נוֹחִיל (לִרְאוֹת) בָּכֶם כִּי יִפְגָּעֲכֶם אֱלֹהִים בְּעֹנֶשׁ מִלְּפָנָיו אוֹ בְּיָדֵינוּ. הוֹחִילוּ אֵפוֹא וַאֲנַחְנוּ נוֹחִיל אִתְּכֶם (יָחַד):

נג אֱמֹר: פַּזְּרוּ הוֹנְכֶם (לִצְדָקָה) בְּרָצוֹן אוֹ בְאֹנֶס, לֹא יֵרָצֶה מִיֶּדְכֶם, עֵקֶב אֲשֶׁר הֱיִיתֶם אֲנָשִׁים פּוֹשְׁעִים: נד וְלֹא מָנַע אֲשֶׁר יֵרָצֶה מִיָּדָם פִּזְּרוֹנָם (לִצְדָקָה), בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ, וַאֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ אֶל הַתְּפִלָּה בִּלְתִּי אִם עֲצֵלִים. וְאָכֵן לֹא יְפַזְּרוּ (לִצְדָקָה) אִם לֹא בְּעַל כָּרְחָם: נה אַל תִּתְמַהּ עַל (רֹב) רְכוּשָׁם וְזַרְעָם, כִּי רַק לְיַסְּרָם בָּהֶם חָפֵץ אֱלֹהִים בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְיָצְאָה רוּחָם בְּעוֹדָם כּוֹפְרִים: נו יִשָּׁבְעוּ בֵּאלֹהִים כִּי מִכֶּם הֵם, וְאֵין הֵם מִכֶּם, וְאוּלָם אֲנָשִׁים מוּגֵי-לֵב הֵם: נז לוּ מָצְאוּ מִקְלָט אוֹ מְעָרוֹת אוֹ מָבוֹא כִּי אָז הִפְנוּ אֲלֵיהֶם נִדְחָפִים: נח וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר יִתְּנוּ בָּךְ דֳּפִי בִּדְבַר (מַס) הַצְּדָקוֹת. וְהָיָה כִּי יִנָּתֵן מֵהֶן לָהֶם, וְיָשַׁר בְּעֵינֵיהֶם, אֲךְ אִם לֹא יִנָּתֵן לָהֶם מֵהֶן וְכָעָסוּ: נט וְאוּלָם לוּ יָשַׁר בְּעֵינֵיהֶם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְאָמְרוּ: “חֶלְקֵנוּ אֱלֹהִים. נָתוֹן יִתֵּן לָנוּ אֱלֹהִים מֵחַסְדוֹ, וּשְׁלִיחוֹ, כִּי אֶל אֱלֹהִים נַעֲרֹג”: ס אָכֵן (מַס) הַצְּדָקוֹת הוּא לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים וְלַמֻּפְקָדִים עֲלֵיהֶם וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְשְׁרוּ לִבּוֹתָם לָאִסְלָאם,[535] וְלִפְדוֹת שְׁבוּיִים וְלַאֲשֶׁר נוֹשִׁים לָהֶם וּלְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְלַהֵלֶךְ. (זֹאת הַ) מִצְוָה מֵאֵת אֱלֹהִים, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם:

סא וּבָהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר יָצֵרוּ לַנָּבִיא וְאָמְרוּ: “אֹזֶן הוּא”[536] אֱמֹר: אֹזֶן לְטוֹב לָכֶם (הוּא), יַאֲמִין בֵּאלֹהִים וְהֶאֱמִין לַמַּאֲמִינִים וְרַחֲמִים (הוּא) לַמַּאֲמִינִים מִכֶּם“: סב אַךְ אֲשֶׁר יָצֵרוּ לִשְׁלִיחַ אֱלֹהִים, לָהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: סג יִשָּׁבְעוּ לָכֶם בֵּאלֹהִים לְרַצּוֹתְכֶם. וְאוּלָם לֵאלֹהִים וְלִשְׁלִיחוֹ יָאֲתָה יוֹתֵר אֲשֶׁר יְרַצּוּהוּ אִם מַאֲמִינִים הֵם: סד הַאִם לֹא יֵדָעוּ, כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר יֵלֵךְ אֶת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ בְּקֶרִי, לֹו אֵשׁ גֵּיהִנֹּם. לְעוֹלָמִים (יִהְיֶה) בְּתוֹכָהּ. זֶה הוּא הַקָּלוֹן הַגָּדוֹל: סה יָגוּרוּ הַסֵּעֲפִים פֶּן תּוּרַד ”שׂוּרָה“[537] עַל דְּבָרָם לְהַגִּיד לָהֶם אֵת אֲשֶׁר בְּלִבָּם. אֱמֹר: ”לַעֲגוּ, הִנֵּה אֱלֹהִים מוֹצִיא (לְאוֹרָה) אֵת אֲשֶׁר יְגָרְתֶּם": סו וְכִי תִשְׁאַל אוֹתָם, וְאָמְרוּ: רַק שָׂחִים וּמְשַׂחֲקִים הָיִינוּ. אֱמֹר: הֲבֵאלֹהִים וְאוֹתוֹתָיו וּשְׁלִיחוֹ הִתְקַלַּסְתֶּם?: סז אַל תִּצְטַדָּקוּ. כִּחַשְׁתֶּם אַחֲרֵי הַאֲמִינְכֶם. אִם (גַּם) נִסְלַח לְעֵדָה מִכֶּם, נְיַסֵּר עֵדָה עֵקֶב אֲשֶׁר זָדוּ: סח הַסֵּעֲפִים וְהַסֵּעֲפוֹת כְּמוֹהֶם כְּמוֹהֶן. יְצַוּוּ עַל הָרָע וְהֵנִיאוּ מִן הַצֶּדֶק וְקָפְצוּ יְדֵיהֶם, שָׁכְחוּ אֱלֹהִים וַיִּשְׁכָּחֵם, אָכֵן הַסֵּעֲפִים הֵם הַפּוֹשְׁעִים: סט צִוָּה אֱלֹהִים לַסֵּעֲפִים וְלַסֵּעֲפוֹת וְלַכּוֹפְרִים אֵשׁ גֵּיהִנֹּם. לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ. הִיא חֶלְקָם, וַאֲרֵרָם אֱלֹהִים, וְלָהֶם עֹנֶשׁ נֶצַח: ע כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיכֶם, הָיוּ אַמִּיצִים מִכֶּם לְכֹחַ וְרַבִּים לְהוֹן וְלִילָדִים, וַיִּתְעַנְּגוּ עַל חֶלְקָם. גַּם אַתֶּם הִתְעַנַּגְתֶּם עַל חֶלְקְכֶם כַּאֲשֶׁר הִתְעַנְּגוּ עַל חֶלְקָם אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיכֶם, וַתָּשִׂיחוּ כַּאֲשֶׁר שָׂחוּ. אֵלֶּה פָּעֳלָם מֵאָפַע בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְאֵלֶּה הֵם הָאוֹבְדִים: עא הַאִם לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם דְּבַר אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיהֶם עַם נֹחַ וְעָאד וְתַמוּד וְעַם אַבְרָהָם וְאַנְשֵׁי מִדְיָן וְהַהֲפוּכוֹת?[538] בָּאוּ אֲלֵיהֶם שְׁלִיחֵיהֶם בְּמוֹפְתִים, וְלֹא אֱלֹהִים עֲשָׁקָם, כִּי הֵם אֶת נַפְשׁוֹתָם עָשָׁקוּ: עב הַמַּאֲמִינִים וְהַמַּאֲמִינוֹת גּוֹאֲלִים קְרוֹבִים הֵם זֶה לָזֶה יְצַוּוּ עַל הַצֶּדֶק וְהֵנִיאוּ מִן הָרָע, וְעָרְכוּ הַתְּפִלָּה וְנָתְנוּ הַצְּדָקָה וְשָׁמְעוּ בְּקוֹל אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ. אֵלֶּה יְרַחֲמֵם אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים גִּבּוֹר וְחָכָם: עג צִוָּה אֱלֹהִים לַמַּאֲמִינִים וְלַמַּאֲמִינוֹת גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ מִתַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָן וּמִשְׁכָּנוֹת נְעִימִים בְּגַן עֵדֶן, וְרָצוֹן מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל בְּכָל אֵלֶּה, הוּא הָאשֶׁר הַגָּדוֹל:

עד הַנָּבִיא, הִלָּחֵם בְּחֵרֶף נֶפֶשׁ בַּכּוֹפְרִים וּבַסֵּעֲפִים וְהַכְבֵּד אַכְפְּךָ עֲלֵיהֶם, וּמְגוּרֵיהֶם גֵּיהִנֹּם וְרָעָה הַדֶּרֶךְ (שָׁמָּה): עה יִשָּׁבְעוּ בֵּאלֹהִים, כִּי לֹא דִּבֵּרוּ[539] וְאוּלָם דִּבְּרוּ דִּבְרֵי כְפִירָה וַיִּכְפְּרוּ אַחֲרֵי הַשְׁלִימָם[540] וַיָּזֹמּוּ רָעָה אֲשֶׁר לֹא מָצְאָה יָדָם (לָהּ), וְלֹא נָתְנוּ בָּם דֹּפִי כִּי-אִם עַל אֲשֶׁר הֶעֱשִׁירָם אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ מֵחַסְדּוֹ. וְעַתָּה אִם יָשׁוּבוּ יִיטַב לָהֶם, אַךְ אִם יִפְנוּ עֹרֶף יַעַנְשֵׁם אֱלֹהִים עֹנֶשׁ דְּאָבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לָהֶם בָּאָרֶץ לֹא מָגֵן וְלֹא מוֹשִיעַ: עו וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר כָּרְתוּ בְרִית אֶת אֱלֹהִים (לֵאמֹר): “אִם יִתֵּן לָנוּ מֵחַסְדּוֹ וְעָשִׂינוּ צְדָקָה וְהָיִינוּ מֵעוֹשֵׂי הַיָּשָׁר”: עז וְאוּלָם בְּתֵת לָהֶם אֱלֹהִים מֵחַסְדּוֹ, קָפְצוּ יָדָם מִתֵּת (צְדָקָה) וַיִּפְנוּ עֹרֶף וַיָּסוּרוּ: עח וַיִּשְׁלַח אַחֲרֵיהֶם סָפֵק אֲשֶׁר בָּא אֶל לִבָּם עַד לַיּוֹם אֲשֶׁר יִפְגְּשׁוּהוּ, עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא מִלְאוּ לֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ לוֹ, וְעֵקֶב אֲשֶׁר דִּבְּרוּ שָׁקֶר: עט הַאִם לֹא יֵדְעוּ, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים סוֹדָם וּדְבַר-סִתְרָם, וְכִי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת הַתַּעֲלוּמוֹת?: פ אֵלֶּה אֲשֶׁר יִתְּנוּ דֳפִי בַּמִּתְנַדְּבִים מִן הַמַּאֲמִינִים עַל דְּבַר (מַס) הַצְּדָקוֹת, וּבְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִמְצְאוּ (לָתֵת) בִּלְתִּי אִם עֲמָלָם[541] וְלָעֲגוּ לָהֶם, יִלְעַג אֱלֹהִים לָהֶם, וְלָהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: פא תִּתְפַּלֵּל כִּי יִסָּלַח לָהֶם אוֹ לֹא תִּתְפַּלֵּל, אִם גַּם תִּתְפַּלֵּל, שִׁבְעִים פַּעַם, לֹא יִסְלַח לָהֶם אֱלֹהִים. זֹאת עֵקֶב אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ, וֵאלֹהִים לֹא יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים:

פב שָׂמְחוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּם (בָּיִת), אַחֲרֵי צֵאת שְׁלִיחַ אֱלֹהִים וַיִּמְאֲסוּ לְחָרֵף הוֹנָם וְנַפְשׁוֹתָם בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, וַיֹּאמְרוּ: “אַל תֵּחָלְצוּ לַמִּלְחָמָה בַּחֹם”. אֱמֹר: אֵשׁ גֵּיהִנֹּם חֻמָּהּ קָשָׁה מִזֶּה לוּ הִשְׂכִּילוּ: פג יִצְחֲקוּ אֵפוֹא מְעַט וּבָכוּ הַרְבֵּה, גְּמוּל בַּאֲשֶׁר הִשְׂתַּכָּרוּ: פד וּבְהָשִׁיב אוֹתְךָ אֱלֹהִים אֶל עֵדָה מֵהֶם[542] וּבִקְשׁוּ אוֹתְךָ לָתֵת לָהֶם לָצֵאת אִתְּךָ (לְהִלָּחֵם), וְאָמַרְתָּ: “אַל תֵּצְאוּ אִתִּי לְעוֹלָם וְלֹא תִּלָּחֲמוּ אִתִּי בְּאוֹיֵב כִּי אִוִּיתֶם לָשֶׁבֶת בַּית בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. שְׁבוּ אֵפוֹא עִם הַנִּשְׁאָרִים (בָּית)”: פה וְלֹא תִּתְפַּלֵּל בַעד אִישׁ מֵת מֵהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא תַעֲמֹד עַל קִבְרוֹ, כִּי כִּחֲשׁוּ בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ, וַיָּמוּתוּ וְהֵם פּוֹשְׁעִים: פו וְאַל תִּתְמַהּ עַל (רֹב) רְכוּשָׁם וְנַפְשָׁם כִּי רַק לְיַסְּרָם בָּהֶם חָפֵץ אֱלֹהִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיָצְאָה רוּחָם בְּעוֹדָם כּוֹפְרִים[543]: פז וְכַאֲשֶׁר הוּרְדָה “שׂוּרָה” לֵאמֹר: “הַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וְחָרְפוּ נַפְשְׁכֶם עִם שְׁלִיחוֹ (בַּמִּלְחָמָה)”, בִּקְשׁוּ מֵאִתְּךָ לְהַרְפּוֹת מֵהֶם[544] אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדָם, וַיֹּאמְרוּ: "תֶּן-לָנוּ לִהְיוֹת עִם הַיּוֹשְׁבִים (בָּיִת): פח אִוּוּ לִהְיוֹת עִם הַנִּשְׁאָרִים (בַּיִת מֵאַחֲרֵיכֶם). וַיֵּחָתְמוּ לִבּוֹתֵיהֶם כִּי לֹא יַשְׂכִּילוּ: פט וְאוּלָם הַשָּׁלִיחַ וְהַמַּאֲמִינִים אִתּוֹ חֵרְפוּ הוֹנָם וְנַפְשׁוֹתָם. אֵלֶּה לָהֶם הַטּוֹבוֹת וְאֵלֶּה הֵם הַמַּצְלִיחִים: צ הֵכִין לָהֶם אֱלֹהִים גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ מִתַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְתוֹכָן. זֶה הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל:

צא וְהַמִּצְטַדְּקִים שׁוֹכְנֵי הָעֲרָבָה בָּאוּ (אֵלֶיךָ) לְמַעַן יִנָּתֵן לָהֶם (לְבִלְתִּי צֵאת), וַיֵּשְׁבוּ (בָּיִת). אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתְנוּ לְכוֹזְבִים אֶת אֱלֹהִים וְאֶת שְׁלִיחוֹ. מָצוֹא יִמְצָא אֶת הַכּוֹפְרִים מֵהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: צב (אַךְ) אֵין עָוֹן בַּחַלָּשִׁים וּבַחוֹלִים וּבְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא תִמְצָא יָדָם מַה לְּהוֹצִיא (בַּמִּלְחָמָה) אִם לֹא יֵחָלְצוּ (לַמִּלְחָמָה), כִּי דָרְשׁוּ טוֹב לֵאלֹהִים וְלִשְׁלִיחוֹ. אֵין כָּל תּוֹאֲנָה עַל עוֹשֵׂי-הַטּוֹב, וֵאלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: צג וְ(גַם) לֹא עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּבוֹאָם אֵלֶיךָ מְבַקְשִׁים, כִּי תִשָּׂא אוֹתָם (עַל סוּס וְגָמָל, וְיָצְאוּ אִתְּךָ), וַתֹּאמֶר: “לֹא תִמְצָא יָדִי דָּבָר לָשֵׂאת אֶתְכֶם עָלָיו”, פָּנוּ הָלָכוּ וְעֵינֵיהֶם שְׁטוּפוֹת דִּמְעָה מִיָּגוֹן עַל אֲשֶׁר לֹא תִמְצָא יָדָם (הוֹן) לְהוֹצִיא: צד וְאוּלָם הַתּוֹאֲנָה הִיא עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ מֵאִתְּךָ לְהַרְפּוֹת מֵהֶם וְהֵם עֲשִׁירִים. אִוּוּ לִהְיוֹת בַּנִּשְׁאָרִים (בַּיִת) וַיַּחְתֹּם אֱלֹהִים אֶת לִבּוֹתֵיהֶם וְהֵם לֹא יֵדָעוּ: צה יִצְטַדְּקוּ לִפְנֵיכֶם בְּשׁוּבְכֶם אֲלֵיהֶם. אֱמֹר: “אַל תִּצְטַדָּקוּ. לֹא נַאֲמִין לָכֶם. הוֹדִיעַ אוֹתָנוּ אֱלֹהִים עַל דְּבַרְכֶם. רָאֹה יִרְאֶה פָּעָלְכֶם אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ. הוּשֵׁב תּוּשְׁבוּ אֶל יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת וְהוֹדִיעַ אֶתְכֶם מַעֲשֵׂיכֶם”: צו יִשָּׁבְעוּ לָכֶם בֵּאלֹהִים בְּשׁוּבְכֶם אֲלֵיהֶם לְמַעַן תַּרְפּוּ מֵהֶם. אָכֵן סוּרוּ מֵהֶם כִּי תּוֹעֵבָה הֵם, וּמְגוּרֵיהֶם גֵּיהִנֹּם. גְּמוּל בַּאֲשֶׁר הִשְׂתַּכָּרוּ: צז יִשָּׁבְעוּ לָכֶם לְהִתְרַצּוֹת לָכֶם, אַךְ (גַּם) אִם תִּרְצוּם לֹא יִרְצֶה אֱלֹהִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים:

צח הָעַרְבִיִים שׁוֹכְנֵי הָעֲרָבָה הֵם הָעַזִּים (בָּאָדָם) לְכַחַשׁ וּלְסָפֵק וְהַקְּרוֹבִים בָּהֶם לְבִלְתִּי דַעַת הַחֻקּוֹת אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים עַל יַד שְׁלִיחוֹ, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: צט וּמִן הָעַרְבִיִים שׁוֹכְנֵי הָעֲרָבָה יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים אֵת אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ (לִצְדָקָה) לְמִלְוָה[545], וְיוֹחִילוּ אֲשֶׁר יַחֲזֹר עֲלֵיכֶם הַגַּלְגַּל. יַחֲזֹר עֲלֵיהֶם הַגַּלְגַּל לְרָעָה. אָכֵן אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: ק וְיֵשׁ בָּעַרְבִיִים שׁוֹכְנֵי הָעֲרָבָה הַמַּאֲמִינִים בֵּאלֹהִים וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וְהַחוֹשְׁבִים אֵת אֲשֶׁר יְפַזְּרוּ (לִצְדָקָה) לִמְצֹא בָּהּ קִרְבַת אֱלֹהִים וּתְפִלּוֹת הַשָּׁלִיחַ (בַּעֲדָם), הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר קִרְבָה (לֵאלֹהִים) הִיא לָהֶם? הָבֵא יְבִיאֵם אֱלֹהִים בְּרַחֲמָיו, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר עָבְרוּ חֲלוּצִים רִאשׁוֹנִים מִן הָעוֹזְבִים מוֹלַדְתָּם[546] וְהָעוֹזְרִים[547] וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה הַטּוֹב. רָצָם אֱלֹהִים וַיִּרְצוּהוּ, וַיָּכֶן לָהֶם גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ מִתַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְתוֹכָן, לָנֶצַח. זֶה הוּא הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל: קב וּמֵאֵלֶּה אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם מִן הָעַרְבִיִים שׁוֹכְנֵי הָעֲרָבָה יֵשׁ סֵעֲפִים, וּבְתוֹשְׁבֵי אַלְמַדִינָה יֵשׁ אֲשֶׁר הִקְשׁוּ עָרְפָּם לִהְיוֹת סֵעֲפִים, לֹא תֵדַע אוֹתָם, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אוֹתָם. עָנוֹשׁ נַעַנְשֵׁם מִשְׁנֵה עֹנֶשׁ, אַחֲרֵי כֵן יוּשְׁבוּ אֶל מוּסָר קָשֶׁה: קג וַאֲחֵרִים הוֹדוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם. עֵרְבוּ מַעֲשֵׂה יָשָׁר וְאַחֵר רַע. אוּלַי יָשׁוּב אֱלֹהִים אֲלֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם: קד קַח מֵהוֹנָם צְדָקָה, לְמַעַן תְּטַהֵר אוֹתָם וּתְזַכֵּם בָּהּ, וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, כִּי תְפִלָּתְךָ מִבְטָח[548] לָהֶם, וֵאלֹהִים שוֹמֵעַ וְיוֹדֵעַ: קה הַאִם לֹא יֵדְעוּ, כִּי אֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר יְקַבֵּל הַתְּשׁוּבָה מֵעוֹבְדָיו וְלָקַח הַצְּדָקוֹת, וְכִי אֱלֹהִים הוּא הַמְקַבֵּל שָׁבִים וְהָרַחוּם: קו וְאָמַרְתָּ: "עֲשׂוּ, וְאוּלָם רָאֹה יִרְאֶה אֶת מַעֲשֵׂיכֶם אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ וְהַמַּאֲמִינִים, וְהוּשֵׁב תּוּשְׁבוּ אֶל יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת וְהוֹדִיעֲכֶם אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: קז וַאֲחֵרִים (יֵשׁ) תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים[549] לִפְקֻדַּת אֱלֹהִים אִם יַעַנְשֵׁם וְאִם יָשׁוּב אֲלֵיהֶם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם:

קח וּ(בַאֲשֶׁר לְ)אֵלֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם מִסְגָּד לִצְרֹר וּלְכַחֵשׁ וּלְהַפְרִיד בֵּין הַמַּאֲמִינִים וְלִמְקוֹם מַאֲרָב לְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ לְפָנִים בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ, וְנִשְׁבְּעוּ לֵאמֹר: “אַךְ טוֹב בִּקַּשְׁנו” – הנה אֱלֹהִים מֵעִיד, כִּי רַק שֶׁקֶר יְדַבֵּרוּ[550]: קט לֹא תַעֲמֹד בּוֹ לְעוֹלָם. אָכֵן הַמִסְגָּד אֲשֶׁר יֻסַּד עַל יִרְאַת אֱלֹהִים לְמִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן[551] רָאוּי יוֹתֵר אֲשֶׁר תַּעֲמֹד בּוֹ. תּוֹכוֹ אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לְהִטַּהֵר. וֵאלֹהִים יֹאהַב אֶת הַמִּטַּהֲרִים: קי הַאִם זֶה אֲשֶׁר יָסַד בִּנְיָנוֹ עַל יִרְאַת הָאֱלֹהִים וּרְצוֹנוֹ טוֹב, אִם זֶה אֲשֶׁר יָסַד בִּנְיָנוֹ עַל עֲפַר עֶבְרֵי פִי נַחַל גּוֹרֵף? סָחוֹף יִסָּחֵף יַחַד אִתּוֹ אֶל אֵשׁ גֵּיהִנֹּם, כִּי לֹא יַנְחֶה אֱלֹהִים מֵישָׁרִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: קיא לֹא יֶחְדַּל בִּנְיָנָם אֲשֶׁר בָּנוּ (מֵעוֹרֵר) סָפֵק בְּלִבּוֹתָם, עַד אֲשֶׁר יִכָּרְתוּ לִבּוֹתָם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם:

קיב אָכֵן קָנָה לוֹ אֱלֹהִים מִן הַמַּאֲמִינִים אֶת נַפְשׁוֹתָם וְאֶת הוֹנָם בַּאֲשֶׁר (יִתֵּן) לָהֶם גַּן-עֵדֶן, (כִּי) יִלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְהָרְגוּ וְנֶהֱרָגוּ. הַבְטָחַת אֱמֶת עַל הַדָּבָר הַזֶּה (כְּתוּבָה) בַּתּוֹרָה וּבָאִנְגִ’יל וּבַקֻּרְאָן. וּמִי נֶאֱמָן מֵאֱלֹהִים לְהָקִים בְּרִיתוֹ. שִׂמְחוּ אֵפוֹא בְּמִקְנַתְכֶם אֲשֶׁר קְנִיתֶם, וְזֶה הוּא הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל: קיג הַשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה, הָעוֹבְדִים, הַמְהַלְּלִים, הַצָּמִים, הַכּוֹרְעִים, הַמִּשְׁתַּחֲוִים, הַמְצַוִּים עַל הַצֶּדֶק וְהַמְנִיאִים מִן הָרָע וְהַשּׁוֹמְרִים אֶת חֻקּוֹת אֱלֹהִים (שְׂכָרָם גַּן עֵדֶן), בַּשֵּׂר אֵפוֹא אֶת הַמַּאֲמִינִים:

קיד חָלִילָה-לוֹ לַנָּבִיא וְלַמַּאֲמִינִים לְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחָה בְּעַד הַמְשַׁתְּפִים וְאִם גַּם אַנְשֵׁי גְאֻלָּתָם הַקְּרוֹבִים[552] (הֵם), אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְבָּרֵר לָהֶם, כִּי בְנֵי שְׁאוֹל הֵמָּה: קטו וְלֹא הָיְתָה תְפִלַּת אַבְרָהָם בְּעַד אָבִיו כִּי יִסָּלַח לוֹ, כִּי אִם אַחֲרֵי הַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחָהוּ. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִתְבָּרֵר לוֹ, כִּי אוֹיֵב אֱלֹהִים הוּא, נִקָּה מִמֶּנּוּ, כִּי (הָיָה) אַבְרָהָם מָלֵא רַחֲמִים וְאֶרֶךְ אַפָּיִם: קטז וְחָלִילָה-לּוֹ לֵאלֹהִים לְהַתְעוֹת אֲנָשִׁים אַחֲרֵי נְחוֹתוֹ אוֹתָם מֵישָׁרִים, עַד אִם יְבָאֵר לָהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לְיִרְאָה (אוֹתוֹ), כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ כֹּל: קיז אָכֵן אֱלֹהִים לוֹ מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, יְחַיֶּה וְהֵמִית וְאֵין לָכֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים כָּל מָגֵן וְכָל מוֹשִׁיעַ: קיח (אָכֵן) שָׁב אֱלֹהִים אֶל הַנָּבִיא וְאֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמּוֹלַדְתָּם וְאֶל הָעוֹזְרִים (אֶת הַנָּבִיא) וְאֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו בְּשָׁעַת צָרָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּמְעַט סָר לֵב פְּלַגָּה מֵהֶם, וַיָּשָׁב אֲלֵיהֶם, כִּי טוֹב וְרַחוּם הוּא לָהֶם: קיט וְ(גַם) אֶל הַשְּׁלשָׁה[553] אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּם בַּבַּיִת עַד אֲשֶׁר צָרָה לָהֶם הָאָרֶץ בְּכָל רָחְבָּה, וַתֵּצַר עֲלֵיהֶם נַפְשָׁם וַיִּתְבּוֹנְנוּ כִּי אֵין מִפְלָט מֵאֱלֹהִים בִּלְתִּי אִם אֵלָיו, וַיָּשָׁב אֲלֵיהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ, כִּי אֱלֹהִים הוּא הַמְקַבֵּל שָׁבִים וְהָרַחוּם:

קכ הַמַּאֲמִינִים, יְראוּ אֶת אֱלֹהִים וֶהֱיוּ עִם הַדּוֹבְרִים אֱמֶת: קכא חָלִילָה לָהֶם לְאַנְשֵׁי אַלְמַדִינָה וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם מֵהָעַרְבִיִּים שׁוֹכְנֵי הָעֲרָבָה לְהִשָּׁאֵר לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת אַחֲרֵי צֵאת שְׁלִיחַ הָאֱלֹהִים וּלְבַכֵּר אֶת נַפְשׁוֹתָם עַל נַפְשׁוֹ כָּזֹאת. בַּאֲשֶׁר לֹא מָצָא אוֹתָם לֹא צָמָא וְלֹא עָמָל וְלֹא רָעָב בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים. וְלֹא תִדְרֹךְ כַּף רַגְלָם מָקוֹם אֲשֶׁר יַכְעִיס אֶת הַכּוֹפְרִים וְלֹא יַשִּׂיגֵם כָּל פֶּגַע מִיַּד הָאוֹיֵב בִּלְתִּי אִם נִכְתַּב לָהֶם[554] לְמַעֲשֵׂה טוֹב, כִּי לֹא יִקְבַּע אֱלֹהִים אֶת שְׂכַר עוֹשֵׂי-הַטּוֹב: קכב וְלֹא יְפַזְּרוּ כֹּל לִצְדָקָה אִם גְּדוֹלָה וְאִם קְטַנָּה וְלֹא יַעַבְרוּ נַחַל בִּלְתִּי אִם יִכָּתֵב לָהֶם, לְמַעַן יִגְמְלֵם אֱלֹהִים טוֹב יֶתֶר עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ: קכג וְאֵין עַל הַמַּאֲמִינִים לְהֵחָלֵץ לַצָּבָא כֻּלָּם יָחַד. וְאִם לֹא נֶחְלְצָה מִכָּל פְּלַגָּה מֵהֶם עֵדָה, הִנֵּה (עָשׂוּ כֵן) לְמַעַן יַשְׂכִּילוּ בַדָּת וְהִזְהִירוּ אֶת בְּנֵי עַמָּם בְּשׁוּבָם אֲלֵיהֶם לְמַעַן יִשָּׁמֵרוּ:

קכד הַמַּאֲמִינִים, הִלָּחֲמוּ בַּכּוֹפְרִים הַקְּרוֹבִים אֶל גְּבוּלְכֶם וּמָצְאוּ אֶתְכֶם. הַכְבִּידוּ אַכְפְּכֶם עֲלֵיהֶם, וּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים אֶת הַיְרֵאִים אוֹתוֹ: קכה וּכְכָל אֲשֶׁר תּוּרַד “שׂוּרָה”, יֵשׁ בָּהֶם הָאוֹמְרִים: “אֶת מִי מִכֶּם הוֹסִיפָה זֹאת אֱמוּנָה”? וְאָמְנָם אֶת הַמַּאֲמִינִים הוֹסִיפָה אֱמוּנָה, וְשָׂמָחוּ: קכו אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֳלִי בְּלִבּוֹתָם תּוֹסִיף לָהֶם רֹגֶז עַל רָגְזָם וּמֵתוּ בְּעוֹדָם כּוֹפְרִים: קכז הַאִם לֹא יִרְאוּ, כִּי יְנֻסּוּ בְמַסָּה בְּכָל שָׁנָה פַּעַם אוֹ פַּעֲמָיִם? וּבְכָל אֵלֶּה לֹא יָשׁוּבוּ וְלֹא יָשִׁיבוּ אֶל לֵב: קכח וּכְכָל אֲשֶׁר תּוּרַד “שׂוּרָה”, יַבִּיטוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר: “הַאִם יִרְאֶה אֶתְכֶם אִישׁ”?[555] אַחֲרֵי כֵן יֵלְכוּ לָהֶם. אֱלֹהִים הֵסִיר אֶת לִבּוֹתֵיהֶם, בַּאֲשֶׁר הֵם עַם לֹא יַשְׂכִּילוּ: קכט הִנֵּה בָּא אֲלֵיכֶם שָׁלִיחַ מִקִּרְבְּכֶם. קָשֶׁה בְּעֵינָיו אֲשֶׁר אַתֶּם חוֹטְאִים וְשׁוֹקֵד עֲלֵיכֶם (לְהוֹרוֹתְכֶם) וְטוֹב וְרַחוּם לַמַּאֲמִינִים: קל וְכִי יִפְנוּ עֹרֶף וְאָמַרְתָּ: "אֱלֹהִים חֶלְקִי, אֵין אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ, עָלָיו נִשְׁעַנְתִּי וְהוּא אֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד הַנֶּהְדָּר:

פָּרָשַׁת יוֹנָה (עָלָיו הָשָּׁלוֹם)[556].

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וְתִשְׁעָה

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א. ל. ר. א אֵלֶּה אוֹתוֹת הַסֵּפֶר הֶחָכָם: ב הַאִם יִפָּלֵא בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, כִּי גָּלִינוּ אֹזֶן אִישׁ מֵהֶם לֵאמֹר: “הַזְהֵר אֶת הָאֲנָשִׁים וּבַשֵּׂר אֶת הַמַּאֲמִינִים כִּי מִצְעֲדֵיהֶם מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם יְכוֹנָנוּ”. (אַךְ) הַכּוֹפְרִים אָמְרוּ: "אַךְ מְכַשֵּׁף גָּלוּי הוּא זֶה: ג הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּשִׁשָּׁה יָמִים. אַחֲרֵי כֵן הִתְנַשֵּׂא עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, יְנַהֵג אֶת הַמֶּמְשָׁלָה. אֵין כָּל מַפְגִּיעַ (לְאִישׁ) בִּלְתִּי אִם בִּרְצוֹנוֹ. זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵיכֶם. עִבְדוּהוּ אֵפוֹא, הַאִם לֹא תָּשִׂימוּ אֶל לֵב: ד אֵלָיו תְּשׁוּבַתְכֶם יַחְדָּו. דְּבַר אֱלֹהִים אֱמֶת, כִּי הוּא יוֹצֵר הַבְּרִיאָה וְגַם יְשִׁיבֶנָּה לְמַעַן גְּמֹל אֶת הַמַּאֲמִינִים וְעוֹשֵׂי-הַיָּשָׁר בְּצֶדֶק. אַךְ הַכּוֹפְרִים לָהֶם מַשְׁקֵה רוֹתְחִים וְעֹנֶשׁ דְּאָבָה עֵקֶב כַּחֲשָׁם: ה הוּא אֲשֶׁר שָׁת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמָאוֹר וְאֶת הַיָּרֵחַ לְאוֹרָה, וַיִּקְצָב לוֹ תַּחֲנוֹת, לְמַעַן תֵּדְעוּ מִסְפַּר הַשָּׁנִים וְהַחֶשְׁבּוֹן (לְמוֹעֲדִים). לֹא בָּרָא אֱלֹהִים אֶת אֵלֶּה כִּי-אִם בָּאֱמֶת. יְבָאֵר הָאוֹתוֹת מְפֹרָשׁ לַאֲנָשִׁים יֵדָעוּ: ו הִנֵּה בַּחֲלִיפוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם וּבַאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אוֹת לַאֲנָשִׁים יִירְאוּ (אוֹתוֹ):

ז אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יְצַפּוּ לִפְגִישָׁתֵנוּ וַיְבַכְּרוּ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וַיִּמְצְאוּ לָהֶם בָּהֶם מַרְגּוֹעַ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא שָׁתוּ לִבָּם לְאוֹתוֹתֵינוּ: ח אֵלֶּה מְגוּרֵיהֶם אֵשׁ גֵּיהִנֹּם בַּאֲשֶׁר הִשְׂתַּכָּרוּ: ט אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר יַנְחֵם אֱלֹהֵיהֶם מֵישָׁרִים בֶּאֱמוּנָתָם יִמְשְׁכוּ מִתַּחְתֵּיהֶם הַנְּהָרוֹת בְּגַנּוֹת נֹעַם: י תְּפִלָּתָם בָּהֶן תִּהְיֶה: “לְךָ אֱלֹהִים הַשֶּׁבַח” וּבִרְכָתָן בְּתוֹכָן תִּהְיֶה: “שָׁלוֹם”: יא וְאַחֲרִית תְּפִלָּתָם לֵאמֹר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”: יב וְלוּ הֵחִישׁ אֱלֹהִים (לְהָבִיא) אֶת הָרָע כַּאֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ לְהָחִישׁ (לְהָבִיא) לָהֶם אֶת הַטּוֹב, כִּי אָז נֶחְרְצָה לָהֶם עֵת קִצָּם. נַעֲזֹב אֵפוֹא בְמִרְיָם אֵת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יְצַפּוּ לִפְגִישָׁתֵנוּ, יִתְעוּ.

יג וּבִמְצֹא אֶת הָאָדָם צָרָה וְקָרָא אֵלֵינוּ מֻטֶּה עַל צִדּוֹ אוֹ יוֹשֵׁב אוֹ עוֹמֵד[557], וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹנוּ מֵעָלָיו צָרָתוֹ, עָבַר כְּלֹא קָרָא אֵלֵינוּ בִּגְלַל צָרָה מְצָאַתְהוּ, כָּזֹאת מְתֻקָּנִים בְּעֵינֵי הַמַּשְׁחִיתִים מַעֲשֵׂיהֶם: יד וּכְבָר הִשְׁמַדְנוּ אֶת הַדּוֹרוֹת מִלִּפְנֵיכֶם כַּאֲשֶׁר פָּשָׁעוּ, וַיָּבוֹאוּ אֲלֵיהֶם שְׁלִיחֵיהֶם בַּמּוֹפְתִים וְלֹא הֶאֱמִינוּ. כָּזֹאת נִגְמֹל אֶת הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים: טו וַנָּקֶם אֶתְכֶם תַּחְתָּם בָּאָרֶץ אַחֲרֵיהֶם, לְמַעַן נִרְאֶה אֵיכָה תַּעֲשׂוּ:

טז וּבְהִקָּרֵא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתֵינוּ הַגְּלוּיִים אָמְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יְצַפּוּ לִפְגִישָׁתֵנוּ: “הָבֵא קֻרְאָן אַחֵר מִזֶּה אוֹ הֲמִירֵהוּ”. אֱמֹר: “לֹא לִי הוּא לְהָמִיר אוֹתוֹ כָּעוֹלֶה עַל רוּחִי. אֵין אָנֹכִי הוֹלֵךְ בִּלְתִּי אִם אַחֲרֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר יִגָּלֶה אֵלַי, כִּי יָרֵא אָנֹכִי, אִם אַמְרֶה אֶת אֱלֹהַי, עֹנֶשׁ יוֹם כָּבֵד”: יז אֱמֹר: “לוּ חָפֵץ אֱלֹהִים לֹא קְרָאתִיו לִפְנֵיכֶם וְלֹא הוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אוֹתוֹ. הֵן גַּרְתִּי עִמָּכֶם תְּקוּפַת שָׁנִים לִפְנֵי כֵן. הַאִם לֹא תַשְׂכִּילוּ”?: יח וּמִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ עַל אֱלֹהִים כָּזָב אוֹ כִּחֵשׁ בְּאוֹתוֹתָיו. אָכֵן לֹא יַצְלִיחוּ הַזֵּדִים: יט יַעַבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֹא יָרַע לָהֶם וְלֹא יוֹעִילֵם וְאָמְרוּ: “אֵלֶּה מַפְגִּיעִים לָנוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים”. אֱמֹר: הֲתוֹדִיעוּ אֶת אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא יֵדַע אִם בַּשָּׁמַיִם וְאִם בָּאָרֶץ. יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה עַל אֲשֶׁר יְשַׁתְּפוּ (לוֹ): כ וְלֹא הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם כִּי-אִם אֻמָּה אַחַת וַיֵּחָלֵקוּ. וְלוּלֵא דָּבָר יָצָא לִפְנֵי כֵן מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ[558], כִּי אָז נֶחֱרַץ בֵּינֵיהֶם מִשְׁפַּט הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בוֹ: כא וְאָמְרוּ: “לָמָּה לֹא הוּרַד עַל יָדוֹ אוֹת מֵאֵת אֱלֹהָיו?”. אֱמֹר: אָכֵן הַתַּעֲלוּמָה לֵאלֹהִים. חַכּוּ אֵפוֹא, וְאַף אָנֹכִי בַמְחַכִּים עִמָּכֶם הִנֵּנִי":

כב וּבְתִתֵּנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים לָחוּשׁ רַחֲמִים אַחֲרֵי צָרָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם, וְזָמְמוּ מְזִמָּה עַל אוֹתוֹתֵינוּ. אֱמֹר אֱלֹהִים מָהִיר יָתֵר לִמְזִמָּה. אָכֵן שְׁלִיחֵינוּ יִכְתְּבוּ אֵת אֲשֶׁר תָּזֹמּוּ“: כג הוּא הַמּוֹלִיכְכֶם בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, וְהָיָה בִּהְיוֹתְכֶם בָּאֳנִיּוֹת וְהִפְלִיגוּ אִתָּם בְּרוּחַ טוֹבָה וְשָׂמְחוּ בָהּ, תָּבוֹא רוּחַ סְעָרָה וּבָאוּ עֲלֵיהֶם הַגַּלִּים מִכָּל עֵבֶר[559], וְדָמוּ כִּי אֲפָפוּם, אָז יִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים תְּמִימִים עִמּוֹ בַּדָּת לֵאמֹר: ”אִם תַּצִּילֵנוּ מִזֹּאת וְהָיִינוּ בַּמּוֹדִים (לְךָ): כד וְאוּלָם בְּהַצִּילֵנוּ אוֹתָם, הִנִּה יַשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ בְּלִי מִשְׁפָּט. בְּנֵי אָדָם, אֲשֶׁר תְּשַׁחֲתוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם (תְּשַׁחֲתוּ), (רַק בִּגְלַל) מַתַּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה (הוּא). אַחֲרֵי כֵן אֵלֵינוּ תְשׁוּבַתְכֶם, וְהוֹדַעְנוּ אֶתְכֶם אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: כה אָכֵן חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה מְשָׁלָם כְּמַיִם אֲשֶׁר הוֹרַדְנוּם מִן הַשָּׁמַיִם, וַיִּתְעָרְבוּ בָּהֶם צִמְחֵי הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר יֹאכַל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וַיְהִי בַּעֲדוֹת הָאָרֶץ עֶדְיָהּ וַתִּתְקַשֵּׁט, וַיְדַמּוּ יוֹשְׁבֶיהָ כִּי יוּכְלוּ לָהּ[560], וַתָּבוֹא עָלֶיהָ פְקֻדָּתֵנוּ בַּלַּיְלָה אוֹ בַיּוֹם וַתּשִׁיתָהּ קָצְיר[561] כְּלֹא הֶעֱשִׁירָה אֱמֶשׁ. כָּזֹאת נְבָאֵר הָאוֹתוֹת מְפֹרָשׁ לַאֲנָשִׁים יָשִׁיבוּ אֶל לֵב: כו וֵאלֹהִים יִקְרָא אֶל מְעוֹן הַשָּׁלוֹם וְנָחָה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֶל אֹרַח מֵישָׁרִים: כז לַמֵּיטִיבִים (יִהְיֶה) הַטּוֹב וְרַב מִזֶּה, וְלֹא יְכַסֶּה פְּנֵיהֶם לֹא קַדְרוּת וְלֹא כְלִמָּה. אֵלֶּה בְּנֵי גַן הָעֵדֶן לְעוֹלָמְים (יִהְיוּ) בְתוֹכוֹ: כח אַךְ לַאֲשֶׁר פָּעֲלוּ הָרָעוֹת גְּמוּל רָע כְּמוֹהֶן וּתְכַסֵּם כְּלִמָּה. אֵין אֲשֶׁר יָקוּם לָהֶם עִם אֱלֹהִים, כְּאִלּוּ כֻּסָּה פְנֵיהֶם לֵיל אֹפֶל. אֵלֶּה הֵם בְּנֵי (גֵּיהִנֹּם) הָאֵשׁ. לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ:

כט וּבַיּוֹם אֲשֶׁר נֶאֱסֹף אוֹתָם יַחְדָּו, וְאָמַרְנוּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר שִׁתְּפוּ: “לִמְקוֹמְכֶם פְּנוּ אַתֶּם וְשֻׁתָּפֵיכֶם”, וְהִפְרַדְנוּ בֵּינֵיהֶם וְאָמְרוּ שֻׁתָּפֵיהֶם: “לֹא אוֹתָנוּ עֲבַדְתֶּם: ל וְרַב אֱלֹהִים (לִהְיוֹת) לְעֵד בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם. אָכֵן לֹא שַׁתְנוּ לֵב לַעֲבוֹדַתְכֶם (אוֹתָנוּ”): לא שָׁם תִּבְחַן כָּל נֶפֶשׁ אֶת (הַמַּעֲשֶׂה) אֲשֶׁר שָׁלְחָה לְפָנֶיהָ וְהוּשְׁבוּ אֶל אֱלֹהִים אֲדוֹנָם אֱמֶת, וְלֹא יִהְיוּ אִתָּם בַּדֵּיהֶם:

לב אֱמֹר: “מִי הוּא הַמְכַלְכֵּל אֶתְכֶם מִן הַשָּׁמַיִם וּמִן הָאָרֶץ, אוֹ מִי הוּא אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַשֵּׁמַע וְהָרְאוֹת, וּמִי הוּא הַמּוֹצִיא אֶת הַחַי מִן הַמֵּת וְהַמּוֹצִיא אֶת הַמֵּת מִן הֶחָי, וּמִי הוּא הַמְנַהֵג אֶת הַמֶּמְשָׁלָה? וְאָמְרוּ: ”אֱלֹהִים“, וְאָמַרְתָּ: ”הַאִם לֹא תִּירְאוּ (אוֹתוֹ) אֵפוֹא?“: לג הִנֵּה זֶה אֱלֹהִים אֲדוֹנְכֶם אֱמֶת. וּמַה הוּא אַחֲרֵי הָאֱמֶת אִם לֹא הַתּוֹעָה, וְאֵיכָה זֶה תּוּסְרוּ (מִמֶּנָּה)”? לד כָּזֹאת גָזַר דְּבַר אֱלֹהֶיךָ בְּצֶדֶק עַל הַפּוֹשְׁעִים, כִּי הֵם לֹא יַאֲמִינוּ לה אֱמֹר: הֲיֵשׁ בְּשֻׁתָּפֵיכֶם אֲשֶׁר יִבְרָא אֶת הַבְּרִיאָה וְאַחַר יְשִׁיבֶנָּה אֵלָיו? אֱמֹר: אֱלֹהִים יִבְרָא אֶת הַבְּרִיאָה וְאַחַר יְשִׁיבָהּ אֵלָיו. וְאֵיכָה אֵפוֹא תּוּסְרוּ (מִן הָאֱמֶת)?: לו אֱמֹר: הֲיֵשׁ בְּשֻׁתָּפֵיכֶם אֲשֶׁר יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶל הָאֱמֶת? אֱמֹר: אֱלֹהִים יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶל הָאֱמֶת. הַאִם לָזֶה אֲשֶׁר יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶל הָאֱמֶת יָאֲתָה לוֹ יוֹתֵר אֲשֶׁר יֵלְכוּ אַחֲרָיו, אִם לָזֶה אֲשֶׁר לֹא יַנְחֶה מֵישָׁרִים? מַה לָּכֶם אֵפוֹא, אֵיכָה תִשְׁפֹּטוּ? לז וְאֵין מַרְבִּיתָם הוֹלְכִים בִּלְתִּי אִם אַחֲרֵי דִּמְיוֹן לִבָּם. וְאוּלָם דִּמְיוֹן הַלֵּב לֹא יוֹעִיל בִּפְנֵי הָאֱמֶת בִּמְאוּמָה. אָכֵן יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֵת מַעֲשֵׂיהֶם:

לח וְחָלִילָה-לּוֹ לַקֻּרְאָן הַזֶּה אֲשֶׁר יִבְדוּהוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים. אֲבָל לְקַיֵּם הוּא אֵת אֲשֶׁר (נִתַּן) לְפָנָיו וּלְבָאֵר מְפֹרָשׁ אֶת הַסֵּפֶר אֵין סָפֵק בּוֹ מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: לט אִם יֹאמְרוּ: “מִלִּבּוֹ בְּדָאוֹ”, אֱמֹר: “הָבִיאוּ נָא ”שׂוּרָה“ כָּמוֹהוּ וְקִרְאוּ (לְעֵדִים) אֵת אֲשֶׁר תּוּכְלוּ אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ”[562]: מ וְאוּלָם כִּחֲשׁוּ בַּאֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגוּ דַעְתּוֹ וְלֹא בָא אֲלֵיהֶם פֵּשֶׁר דְּבָרוֹ. כָּזֹאת כִּחֲשׁוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) מִלִּפְנֵיהֶם. וּרְאֵה אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית הַפּוֹשְׁעִים: מא וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר יַאֲמִין בּוֹ וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בּוֹ, וֵאלֹהֶיךָ הַיּוֹדֵעַ אֶת הַמַּשְׁחִיתִים: מב וְכִי יִתְּנוּךָ לְכוֹזֵב וְאָמַרְתָּ: “לִי פָעֳלִי וְלָכֶם פָּעָלְכֶם. אַתֶּם נְקִיִּים מֵאֲשֶׁר אֶפְעַל וְאָנֹכִי נָקִי מֵאֲשֶׁר תִּפְעָלוּ”: מג וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ לִשְׁמוֹעַ אֵלֶיךָ. וְאוּלָם הַאַתָּה תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵרְשִׁים לִשְׁמוֹעַ, וְאִם גַּם לֹא יַשְׂכִּילוּ? מד וּבָהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר יַבִּיט אֵלֶיךָ, וְאוּלָם הַאַתָּה תּוּכַל לַנְחוֹת מֵישָׁרִים אֶת הָעִוְרִים, וְאִם גַּם לֹא יִרְאוּ: מה אָמְנָם לֹא יַעֲשֹׁק אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם בִּמְאוּמָה, וְאוּלָם הֵם יַעַשְׁקוּ אֶת נַפְשׁוֹתָם: מו וּבַיּוֹם אֲשֶׁר יַאַסְפֵם, כְּלֹא הִתְמַהְמְהוּ בִּלְתִּי אִם שָׁעָה (אַחַת) מִן הַיּוֹם, יַכִּירוּ אִישׁ אֶת אָחִיו[563], (וְאָז) יֹאבְדוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בִּפְגִישַׁת אֱלֹהִים וְלֹא אֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: מז וְאִם נַרְאֲךָ מִקְצָת (מֵהָעֹנֶשׁ) מֵאֲשֶׁר נְיָרֵא אוֹתָם, אוֹ נֶאֱסֹף אוֹתְךָ (וּמַתָּ לִפְנֵי בוֹאוֹ), הִנֵּה אֵלֵינוּ תְשׁוּבָתָם. אַחַר יִהְיֶה אֱלֹהִים עֵד עַל מַעֲשֵׂיהֶם: מח וּלְכָל אֻמָּה שָׁלִיחַ. וּבְבוֹא שְׁלִיחָם יֵחָרֵץ (הַדָּבָר) בֵּינֵיהֶם בְּצֶדֶק וְלֹא יֵעָשֵׁקוּ: מט וְאָמְרוּ: “מָתַי (יָקוּם) הַדָּבָר, אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ?”: נ אֱמֹר: “אֵין לְאֵל יָדִי לֹא לְהָרַע לְנַפְשִׁי וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי אִם כִּרְצוֹן אֱלֹהִים. לְכָל אֻמָּה עֵת מוֹעֵד, וּבְבוֹא עֵת מוֹעֲדָם לֹא יְאַחֲרוּ (אוֹתָהּ) שָׁעָה וְלֹא יַקְדִּימוּ(הָ)[564]: נא אֱמֹר: ”הַהֲשִׁיבוֹתֶם אֶל לֵב, אִם יָבוֹא אֲלֵיכֶם עָנְשׁוֹ בְּשָׁכְבְּכֶם לַיְלָה אוֹ בַּיּוֹם“? מַה הוּא מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ הַזֵּדִים לְהָחִישׁ (בּוֹאוֹ)? נב הַאִם אַחֲרֵי כֵן אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָבוֹא תַּאֲמִינוּ בוֹ, עָתָּה?. הֵן אַתֶּם בִּקַּשְׁתֶּם, כִּי יְמַהֵר לָבוֹא: נג וְהֻגַּד אָז לַפּוֹשְׁעִים: ”טַעֲמוּ עֹנֶשׁ הַנֶּצַח, הַתְשֻׁלְּמוּ אֲחֶרֶת מֵאֲשֶׁר הִשְׂתַּכַּרְתֶּם?“ נד וּדְרָשׁוּךָ לְהַגִּיד (לָהֶם), הַאֱמֶת הִיא? אֱמֹר: ”כֵּן, בֵּאלֹהַי נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי אָכֵן אֱמֶת הִיא וְלֹא תוּכְלוּ הַעֲבִיר (אוֹתָהּ)"[565]: נה וְאַף לוּ הָיָה לְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר פּוֹשַׁעַת כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, כִּי אָז בִּקְשָׁה לְהִפָּדוֹת בּוֹ[566]. וְהִסְתִּירוּ אֶת הַנֹּחַם בִּרְאוֹתָם הָעֹנֶשׁ, וְנֶחֱרַץ (הַדָּבָר) בֵּינֵיהֶם בְּצֶדֶק וְלֹא יֵעָשֵׁקוּ: נו הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר דְּבַר אֱלֹהִים אֱמֶת, וְאוּלָם מַרְבִּיתָם לֹא יֵדָעוּ: נז הוּא יְחַיֶּה וְיָמִית וְאֵלָיו תּוּשָׁבוּ:

נח הוֹי בְּנֵי-אָדָם, הִנֵּה בָא אֲלֵיכֶם מוּסָר[567] מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם וּמַרְפֵּא לַאֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַלְּבָבוֹת[568] וְאֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים לַמַּאֲמִינִים: נט אֱמֹר: בְּחֶסֶד אֱלֹהִים וּבְרַחֲמָיו, הִנֵּה בְאֵלֶּה יִשְׂמָחוּ, הוּא טוֹב לָהֶם מִכָּל אֲשֶׁר יֶאֱסֹפוּ: ס אֱמֹר: הַהֲשִׁיבוֹתֶם אֶל לֵב? הִנֵּה אֲשֶׁר הוֹרִיד לָכֶם אֱלֹהִים לְמָזוֹן, עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ אָסוּר וּמֻתָּר. אֱמֹר: הַאֱלֹהִים נָתַן לָכֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן אוֹ תִבְדּוּ עַל אֱלֹהִים (כָּזָב)? סא וּמָה הַמַּחֲשָׁבָה (אֲשֶׁר יַחְשְׁבוּ) אֵלֶּה הַבּוֹדִים עַל אֱלֹהִים הַכָּזָב בְּיוֹם הַתְּקוּמָה? אָכֵן בַּעַל חֶסֶד הוּא אֱלֹהִים לִבְנֵי אָדָם, וְאוּלָם מַרְבִּיתָם לֹא יוֹדוּ (לוֹ): סב וְלֹא תַעֲנֶה בְּעִנְיָן וְלֹא תִקְרָא כָּל קֻרְאָן[569] וְלֹא תַעֲשׂוּ כָּל מַעֲשֶׂה מִבְּלִי אֲשֶׁר נִהְיֶה עֵדִים בָּכֶם בְּהַעֲמִיקְכֶם בּוֹ, וְלֹא יִסָּתֵר מֵאֱלֹהֶיךָ (גַּם) כְּמִשְׁקַל הַנְּמָלָה לֹא בָאָרֶץ וְלֹא בַשָּׁמַיִם, וְלֹא מִצְעָר מִזֶּה וְלֹא רַב מִזֶּה, כִּי-אִם (כָּתוּב) בְּסֵפֶר בָּרוּר: סג הַאֵין זֹאת כִּי בַּעֲלֵי בְּרִית אֱלֹהִים לֹא עֲלֵיהֶם הַפַּחַד וְלֹא עֲלֵיהֶם הַיָּגוֹן? סד אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים: סה לָהֶם הַבְּשׂוֹרָה בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. לֹא יוּמַר דְּבַר אֱלֹהִים. זֶה הוּא הָאשֶׁר הַגָּדוֹל: סו וְאַל יַעֲצִיבוּךָ דִּבְרֵיהֶם. כִּי הָעֹז כֻּלּוֹ לֵאלֹהִים. הוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ: סז הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וּמַה הוּא זֶה אֲשֶׁר יֵלְכוּ אַחֲרָיו אֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֶל שֻׁתָּפִים מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים? אֵין הֵם הוֹלְכִים, כִּי אִם אַחֲרֵי דִּמְיוֹן לִבָּם וְאֵין הֵם בִּלְתִּי אִם הוֹגֵי-שָׁוְא: סח הוּא אֲשֶׁר שָׁת לָכֶם אֶת הַלַּיְלָה אֲשֶׁר תָּנוּחוּ בוֹ וְאֶת הַיּוֹם לִרְאוֹת. הִנֵּה בְּאֵלֶּה אוֹתוֹת לַאֲנָשִׁים יִשְׁמָעוּ:

סט וַיֹאמְרוּ: “הוֹלִיד אֱלֹהִים וָלָד”. חָלִילָה לּוֹ[570]. הוּא הֶעָשִׁיר, לוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. אֵין לָכֶם כָּל שִׁלְטוֹן בָּזֶה[571]. הֲתַעֲנוּ בֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ? ע אֱמֹר: אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר יִבְדּוּ עַל אֱלֹהִים הַכָּזָב לֹא יַצְלִיחוּ: עא (לָהֶם) מַתָּת בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַחֲרֵי כֵן אֵלֵינוּ תְּשׁוּבָתָם, וְנָתַנּוּ לָהֶם לָחוּשׁ אֶת הָעֹנֶשׁ הַכָּבֵד עַל כַּחֲשָׁם:

עב וּקְרָא לִפְנֵיהֶם עַל דְּבַר נֹחַ, בְּאָמְרוֹ אֶל עַמּוֹ: “עַמִּי, אִם קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם עָמְדִי וְהַזְהִירִי (אֶתְכֶם) בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים, הִנֵּה עַל אֱלֹהִים נִשְׁעַנְתִּי. עוּצוּ אֵפוֹא עֲצַתְכֶם (עָלַי) יַחַד עִם שֻׁתָּפֵיכֶם. אַךְ אַל תְּהִי עֲצַתְכֶם בַּמִּסְתָּרִים, וַעֲשׂוּ בִי כָלָה וְלֹא תִצְפּוּ לִי[572]: עג אָכֵן אִם תִּפְנוּ עֹרֶף, הִנֵּה לֹא שָׁאַלְתִּי מֵאִתְּכֶם כָּל שָׂכָר. אֵין שְׂכָרִי בִּלְתִּי אִם עַל אֱלֹהִים, וָאֲצֻוֶּה לִהְיוֹת מִן הַתְּמִימִים (עִמּוֹ)”[573]: עד וַיִּתְּנוּהוּ לְכוֹזֵב וַנַּצִּילֵהוּ וְאֵת אֲשֶׁר אִתּוֹ בַתֵּבָה, וַנָּקֶם אוֹתָם בָּאָרֶץ תַּחַת (הַפּוֹשְׁעִים), וַנְּטַבַּע אֶת הַמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹתֵינוּ. רְאֵה אֵפוֹא אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית אֵלֶּה אֲשֶׁר הִזְהִירוּם:

עה אַחֲרֵי כֵן שָׁלַחְנוּ אַחֲרָיו שְׁלִיחִים אִישׁ אֶל עַמּוֹ, וַיָּבוֹאוּ אֲלֵיהֶם בַּמּוֹפְתִים. אַךְ לֹא נִמְצְאוּ לְהַאֲמִין בַּאֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בּוֹ לְפָנִים. כָּכָה נַחְתֹּם אֶת לִבּוֹת הָעוֹבְרִים (חֹק)[574]: עו אַחֲרֵי כֵן שָׁלַחְנוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וְשָׂרָיו בְּאוֹתוֹתֵינוּ. אַךְ הֵם הִתְנַשָּׂאוּ, וַיִּהְיוּ עַם זֵדִים: עז וְכַאֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם הָאֱמֶת מֵאִתָּנוּ, אָמְרוּ: “אֵין אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם כְּשָׁפִים גְּלוּיִים”[575]: עח וַיֹּאמֶר משֶׁה: “הֲתֹאמְרוּ לָאֱמֶת בְּבוֹאָהּ אֲלֵיכֶם: כְּשָׁפִים הֵם אֵלֶּה? אָכֵן לֹא יַצְלִיחוּ הַמְכַשְּׁפִים”: עט וַיֹּאמְרוּ: הֲבָאתָ אֵלֵינוּ לְמַעַן הָסֵב אוֹתָנוּ מִן (הַדָּבָר) אֲשֶׁר מָצָאנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מַחֲזִיקִים בָּהּ, לְמַעַן תִּהְיֶה לָכֶם שְׁנֵיכֶם הַגְּדוּלָה בָּאָרֶץ. אֵין אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים לָכֶם“: פ וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: ”הָבִיאוּ אֵלַי כָּל מְכַשֵּׁף אָמָּן“ וּכְבוֹא הַמְכַשְּׁפִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה: ”הַשְׁלִיכוּ אֵת אֲשֶׁר תַּשְׁלִיכוּ“: פא וַיְהִי בְּהַשְׁלִיכָם וַיֹּאמֶר משֶׁה: ”כְּשָׁפִים הֵם אֲשֶׁר הֲבֵאֹתֶם. אָכֵן שׂוֹם יְשִׂימֵם אֱלֹהִים לְאַל, כִּי לֹא יַצְלִיחַ אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂה הַמַּשְׁחִיתִים: פב וְהֵקִים אֱלֹהִים אֶת הָאֱמֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר וּבִטֵּל הַשֶּׁקֶר, וְאִם גַּם מָאֲסוּ הַזֵּדִים“[576]: פג וְלֹא הֶאֱמִינוּ לְמשֶׁה, בִּלְתִּי אִם מִשְׁפָּחָה מִבְּנֵי עַמּוֹ, מִפַּחַד פַּרְעֹה וְשָׂרָיו פֶּן יְעַנֵּם, כִּי הָיָה פַרְעֹה עֶלְיוֹן בָּאָרֶץ וּמִן הַמַּשְׁחִיתִים: פד וַיֹּאמֶר משֶׁה: ”עַמִּי, אִם בֵּאלֹהִים אַתֶּם מַאֲמִינִים, הִשָּׁעֲנוּ עָלָיו אִם תְּמִימִים אַתֶּם עִמּוֹ“: פה וַיֹּאמְרוּ: ”עַל אֱלֹהִים נִשְׁעַנּוּ. אֱלֹהֵינוּ, אַל תְּיַסְּרֵנוּ בִּידֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: פו וּמַלְּטֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים“: פז וַנְּגַל אֶת אֹזֶן משֶׁה וְאָחִיו לֵאמֹר: ”הָקִימוּ לִבְנֵי עַמְּכֶם בְּמִצְרָיִם בָּתִּים, וְשִׂימוּ אֶת בָּתֵּיכֶם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו יִפְנוּ בִּתְפִלָּתָם, וְעִרְכוּ הַתְּפִלָּה, וּבַשֵּׂר אֶת הַמַּאֲמִינִים“: פח וַיֹּאמֶר משֶׁה: ”אֱלֹהֵינוּ, הִנֵּה נָתַתָּ לְפַרְעֹה וְשָׂרָיו תִּפְאֶרֶת וָהוֹן בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֱלֹהֵינוּ, לְמַעַן יַתְעוּ (עַמָּם) מִדַּרְכֶּךָ, אֱלֹהֵינוּ, כַּלֵּה אֶת הוֹנָם וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹתָם לְבַל יַאֲמִינוּ עַד אִם יִרְאוּ אֶת עֹנֶשׁ הַדְּאָבָה“: פט וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”הִנֵּה נֶעְתַּרְתִּי[577] לִתְפִלַּתְכֶם אַתֶּם שְׁנֵיכֶם, וְעַתָּה עִמְדוּ אַתֶּם שְׁנֵיכֶם הָכֵן, וְאַל תֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ“: צ וַנַּעֲבֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, וַיָּבוֹאוּ אַחֲרֵיהֶם פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּזָדוֹן וּבְאֵיבָה, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב לִטְבֹּעַ וַיֹּאמֶר: ”מַאֲמִין אָנֹכִי, כִּי אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי זֶה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַתְּמִימִים עִמּוֹ אָנֹכִי“: צא ”עַתָּה[578] הֵן מָרִיתָ לְפָנִים וַתְּהִי מִן הַמַּשְׁחִיתִים (דַּרְכָּם): צב הִנֵּה הַיּוֹם נְמַלֵּט אוֹתְךָ בְּעוֹר שִׁנֶּיךָ[579], לְמַעַן תִּהְיֶה לְאוֹת לַבָּאִים אַחֲרֶיךָ. וְאָכֵן רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר לֹא יָשִׁיתוּ לֵב לְאוֹתוֹתֵינוּ": צג וַנְּכוֹנֵן לִבְנֵי יִשְׁרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִשְׁכַּן מִבְטָחִים וַנְּכַלְכְּלֵם מִן הַמַּטְעַמִּים, וְלֹא נֶחֶלְקוּ עַד אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם הַדָּעַת. אָכֵן אֱלֹהֶיךָ יִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה בַּאֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בוֹ: צד וְאִם בְּסָפֵק אַתָּה עַל אֹדוֹת הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ אֵלֶיךָ, שְׁאַל נָא אֶת אֵלֶּה הַקּוֹרְאִים אֶת הַסֵּפֶר מִלְּפָנֶיךָ, אָכֵן בָּאָה אֵלֶיךָ הָאֱמֶת מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּסַּעֲפִים: צה וְאַל תִּהְיֶה בְאֵלֶּה הַמְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים פֶּן תִּהְיֶה מִן הָאוֹבְדִים: צו כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר גָּזַר עֲלֵיהֶם דְּבַר אֱלֹהֶיךָ לֹא יַאֲמִינוּ: צז וְאִם גַּם יָבוֹא אֲלֵיהֶם כָּל אוֹת עַד אִם יִרְאוּ אֶת עֹנֶשׁ הַדְּאָבָה: צח כִּי לוּלֵא כֵן הֵן הָיְתָה עִיר [580]אֲשֶׁר הֶאֱמִינָה וְהוֹעִילָה לָהּ אֱמוּנָתָהּ, (גַּם) מִבַּלְעֲדֵי עַם יוֹנָה (אֲשֶׁר) בְּהַאֲמִינָם הֲסִירוֹנוּ מֵעֲלֵיהֶם מוּסַר הַקָּלוֹן בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וַנִּתֵּן לָהֶם טוּב עַד עֵת: צט וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהֶיךָ כִּי אָז הֶאֱמִין כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יַחְדָּו. הַאַתָּה תֶאְכֹּף עַל בְּנֵי-הָאָדָם עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ מַאֲמִינִים?: ק וְאֵין נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תַּאֲמִין מִבְּלִי רְצוֹן אֱלֹהִים, וְשָׁפַךְ אֱלֹהִים אֶת הֶחָרוֹן עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַשְׂכִּילוּ[581]: קא אֱמֹר: הִתְבּוֹנְנוּ אֶל כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְאוּלָם לֹא-יוֹעִילוּ הָאוֹתוֹת וְהַמּוּסָר לְעָם לֹא יַאֲמִינוּ: קב מַה תּוֹחַלְתָּם אִם לֹא (יָמִים) כִּימֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר עָבְרוּ חָלְפוּ לִפְנֵיהֶם? אֱמֹר: חַכּוּ אֵפוֹא וְאַף אָנֹכִי בַּמְחַכִּים עִמָּכֶם הִנֵּנִי: קג אָז נַצִּיל אֶת שְׁלִיחֵינוּ וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ. כָּכָה הוּא חֹק לָנוּ, כִּי נַצִּיל אֶת הַמַּאֲמִינִים[582]:

קד אֱמֹר: בְּנֵי הָאָדָם, אִם בְּסָפֵק אַתֶּם בִּדְבַר דָּתִי, הִנֵּה אָנֹכִי לֹא אֶעֱבֹד אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּעַבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, אֲבָל אֶעֱבֹד אֶת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יֶאֶסָפְכֶם. וָאֲצֻוֶּה לִהְיוֹת מִן הַמַּאֲמִינִים: קה לֵאמֹר: הָכֵן פָּנֶיךָ לַדָּת “חָנִיף”, וְאַל תִּהְיֶה מִן הַמְשַׁתְּפִים: קו וְלֹא תִקְרָא מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֶל אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל לְךָ וְלֹא יָרַע לְךָ, כִּי אִם כֹּה תַּעֲשֶׂה וְהָיִיתָ מִן הַפּוֹשְׁעִים: קז וּבְהָבִיא אֱלֹהִים עָלֶיךָ צָרָה, אֵין מֵסִיר אוֹתָהּ בִּלְתִּי הוּא. וְכִי יַחְפֹּץ לְהֵיטִיב אִתְּךָ אֵין עוֹצֵר בְּעַד חַסְדּוֹ. יֶאֱצַל אוֹתוֹ לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ מֵעוֹבְדָיו, וְהוּא הַסַּלָּח וְהָרַחוּם:

קח אֱמֹר: בְּנֵי הָאָדָם, הִנֵּה בָאָה אֲלֵיכֶם הָאֱמֶת מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר יְאֻשַּׁר בְּדָרֶךְ, לְנַפְשׁוֹ יְאֻשַּׁר בְּדָרֶךְ, וַאֲשֶׁר תָּעָה, יָשׁוּב בְּרֹאשָׁהּ אֲשֶׁר יִתְעֶה, וְלֹא אָנֹכִי הָפְקַדְתִּי לְשׁוֹמֵר עֲלֵיכֶם: קט וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר יִגְלוּ אֶת אָזְנֶךָ וְיַחֵל עַד אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים, וְהוּא הַטּוֹב בַּשּׁוֹפְטִים:

פָּרָשַׁת הוּד[583]

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א. ל. ר. א סֵפֶר הֻשְׁתְּתוּ[584] אוֹתוֹתָיו וַיְבֹאֲרוּ מְפֹרָשׁ מִלִּפְנֵי חָכָם וְיוֹדֵעַ: ב לֵאמֹר: לֹא תַעַבְדוּ בִּלְתִּי אִם אֶת אֱלֹהִים, כִּי מַזְהִיר וּמְבַשֵּׂר אָנֹכִי מֵאִתּוֹ לָכֶם: ג וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל אֱלֹהִים כִּי יִסְלַח לָכֶם וְשׁוּבוּ אֵלָיו. יִתֵּן לָכֶם מַתַּת טוּב עַד עֵת מוֹעֵד, וְנָתַן לְכָל אִישׁ חֶסֶד חַסְדּוֹ. אַך אִם תִּפְנוּ עֹרֶף מְפַחֵד אָנֹכִי (פֶּן יָבוֹא) עֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ יוֹם גָּדוֹל[585]: ד אֶל אֱלֹהִים תְּשׁוּבַתְכֶם וְהוּא כֹּל יוּכָל: ה הַאִם לֹא יִכְפְּלוּ[586] אֶת לִבּוֹתֵיהֶם מְבַקְשִׁים לְהַסְתִּיר מִמֶּנּוּ (אֲשֶׁר בָּם)?: ו הֲלֹא בְּעֵת יִתְעַטְּפוּ בְּבִגְדֵיהֶם, יֵדַע אֵת אֲשֶׁר יַעֲלִימוּ וְאֵת אֲשֶׁר יוֹדִיעוּ גָלוּי: ז כִּי הוּא יוֹדֵעַ קֶרֶב לֵב: ח וְאֵין כָּל (חַי) שׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא עַל אֱלֹהִים מְזוֹנוֹ, יֵדַע חֵיקוֹ וְאוֹצָרוֹ[587]. הַכֹּל (כָּתוּב) בְּסֵפֶר בָּרוּר[588]: ט וְהוּא אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וַיְהִי כִּסֵּא כְבוֹדוֹ עַל הַמָּיִם, לְמַעַן נַסּוֹתְכֶם מִי מִכֶּם הַמֵּיטִיב עֲשׂה: י וּבְאָמְרְךָ לֵאמֹר: “אַתֶּם תָּקוּמוּ אַחֲרֵי הַמָּוֶת”, יֹאמְרוּ הַכּוֹפְרִים: “אֵין אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם כְּשָׁפִים גְּלוּיִים”: יא וּבְאַחֲרֵנוּ לְהָבִיא עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ עַד עֵת קְצוּבָה, וְאָמְרוּ: “מַה יַּעֲצֹר בַּעֲדוֹ?” הֲלֹא בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיהֶם לֹא יוּשַׁב מֵהֶם, וְהִקִּיף אוֹתָם (הָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר לָעֲגוּ לוֹ: יב וּבְתִתֵּנוּ אֶת הָאָדָם לָחוּשׁ רַחֲמִים מֵאִתָּנוּ, אַחֲרֵי-כֵן נְסִירֵם מֵאִתּוֹ וְהִנֵּה הוּא נוֹאָשׁ וְכוֹפֵר: יג וּבְתִתֵּנוּ אוֹתוֹ לָחוּשׁ חֶסֶד אַחֲרֵי אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתוֹ צָרָה וְאָמַר: “חָלְפָה הָרָעָה מֵעָלַי”, וְהִנֵּה הוּא שָׂמֵחַ וּמִתְפָּאֵר: יד בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ רוּחָם וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, אֵלֶּה לָהֶם הַסְּלִיחָה וְשָׂכָר גָּדוֹל:

טו הִנֵּה אוּלַי תְּבַקֵּשׁ לִנְטֹש מִקְצָת מֵאֲשֶׁר נִגְלָה אֵלֶיךָ[589] כִּי יֵצַר לִבְּךָ בִּגְלָלוֹ פֶּן יֹאמְרוּ: “לוּ הוּרַד אֵלָיו אוֹצָר אוֹ בָא אִתּוֹ מַלְאָךְ”: אָכֵן אֵין אַתָּה בִּלְתִּי אִם מַזְהִיר, וֵאלֹהִים מַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל: טז אִם יֹאמְרוּ: (מִלִבּוֹ) בְּדָאוֹ“ אֱמֹר: ”הָבִיאוּ אֵפוֹא עֶשֶר “שׂוּרוֹת” כָּמוֹהוּ בְּדוּיוֹת, וְקִרְאוּ אֵת אֲשֶׁר תּוּכְלוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ[590]: יז אַךְ אִם לֹא יֵעָנוּ לָכֶם, כִּי אָז דְּעוּ כִּי אָכֵן הוּרַד בְּדַעַת אֱלֹהִים וְכִי אֵין אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ, הֲתִהְיוּ אָז תְּמִימִים (עִמּוֹ)?:

יח כָּל הֶחָפֵץ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְתִפְאַרְתָּם, נְשַׁלֵּם לָהֶם מַעֲשֵׂיהֶם בּוֹ, וְלא יֶחְסָרוּ: יט אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר אֵין לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא, בִּלְתִּי אִם אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם). מֵאָפַע יִהְיֶה פָּעֳלָם בּוֹ וְשָוְא מַעֲשֵׂיהֶם: כ הַאִם כָּזֶה אֲשֶׁר אִתּוֹ מוֹפֵת מֵאֵת אֱלהָיו וְנִלְוָה אֵלָיו עֵד[591] מֵאִתּוֹ וּמִלְּפָנָיו סֵפֶר מֹשֶה מוֹרֶה דֶרֶךְ וְרַחֲמִים יַאֲמִינוּ בוֹ אֵלֶּה?. וַאֲשֶׁר יְכַחֲשׁוּ בּוֹ מֵעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים[592] הִנֵּה יַזְהִירוּם בְאֵשׁ (גֵּיהִנֹּם), אַל תִּהְיֶה בְּסָפֵק בַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי הוּא הָאֱמֶת מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, וְאוּלָם מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לֹא יַאֲמִינוּ: כא וּמִי הִרְבָּה פֶּשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר בָּדָא (מִלִּבּוֹ) עַל אֱלֹהִים כָּזָב. אֵלֶּה יֻצְּגוּ לִפְנֵי אֱלֹהֵיהֶם וְאָמְרוּ הָעֵדִים: “אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר עָנוּ שֶׁקֶר בֵּאלֹהֵיהֶם”. הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר קִלְלַת אֱלֹהִים עַל הַפּוֹשְׁעִים: כב אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים וּבִקְשׁוּ לְעַקְּשָׁהּ וּבָאַחֲרִית יְכַחֵשׁוּ, אֵלֶּה לֹא יוּכְלוּ לַחֲלֹש בָּאָרֶץ, וְאֵין לָהֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים כָּל מָגִנִּים. יִתֵּן לָהֶם מִשְׁנֵה עֹנֶשׁ לֹא יוּכְלוּ שְׁמוֹעַ וְלֹא יִרְאוּ: כג אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר עָכְרוּ נַפְשׁוֹתָם וְלֹא יִהְיוּ אִתָּם בַּדֵּיהֶם: כד אֵין סָפֵק כִּי בָּאַחֲרִית (יִהְיוּ) הֵם הָאוֹבְדִים[593]: כה אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר וַיִּכָּנְעוּ לִפְנֵי אֱלֹהֵיהֶם, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי גַן-עֵדֶן. לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכוֹ: כו מְשַׁל שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת כָּעִוֵּר וְהַחֵרֵשׁ וְכָרוֹאֶה וְהַשּׁוֹמֵעַ, הֲיִשְׁווּ שְׁנֵיהֶם, יִדְמוּ? הַאִם לֹא תָּשִׁיבוּ אֶל לֵב?:

כז וּלְפָנִים שָׁלַחְנוּ אֶת נֹחַ אֵל עַמּוֹ לֵאמֹר: “הִנְנִי מַזְהִיר גָּלוּי לָכֶם: כח אֲשֶׁר לֹא תַּעַבְדוּ בִּלְתִּי אִם אֱלֹהִים. אָכֵן יָרֵא אָנֹכִי (כִּי יָבוֹא) עֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ יוֹם דְּאָבָה”: כט וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר כָּפְרוּ: “לֹא נִרְאֶה אוֹתְךָ בִּלְתִּי אִם בָּשָׂר כָּמוֹנוּ וְלֹא נִרְאֶה הוֹלְכִים אַחֲרֶיךָ בִלְתִּי אִם הַנִּקְלִים בָּנוּ נִמִהֲרֵי הַלֵּב[594] וְלֹא נִרְאֶה לָכֶם כָּל יִתְרוֹן עָלֵינוּ. אֲבָל לְדוֹבְרֵי שֶׁקֶר נַחֲשֹׁב אֶתְכֶם”: ל וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, הַהֲשִׁיבוֹתֶם אֶל לֵב כִּי בָא אֵלַי מוֹפֵת מֵאֵת אֱלֹהַי וַיִּתֵּן לִי מֵאִתּוֹ רַחֲמִים אֲשֶׁר נִסְתְּרוּ מִכֶּם. הֲנִכֶף אוֹתָם עֲלֵיכֶם וְאַתֶּם מוֹאֲסִים אוֹתָם? לא עַמִּי, לֹא אֶשְׁאַל מֵאִתְּכֶם (כָּל) הוֹן חֵלֶף זֶה, כִּי שְׂכָרִי רַק עַל אֱלֹהִים הוּא וְלֹא אֲגָרֵשׁ מֵעַל פָּנַי אֶת הַמַּאֲמִינִים, כִּי הֵם יִפְגְּשׁוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם. וְאוּלָם רוֹאֶה אָנֹכִי אֶתְכֶם עָם נִבְעָרִים (מִדָּעַת)”: לב עַמִּי, מִי יַצִּילֵנִי מִיַּד אֱלֹהִים אִם אֲגָרְשֵׁם. הַאִם לֹא תָשִׁיבוּ אֶל לֵב? לג וְלֹא אֹמַר לָכֶם, אִתִּי אוֹצְרוֹת אֱלֹהִים, וְלֹא כִּי אָנֹכִי יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמָה, וְלֹא אֹמַר לָכֶם מַלְאָךְ אָנֹכִי, וְלֹא אֹמַר לַנִּבְזִים בְּעֵינֵיכֶם, כִּי לֹא יִתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים טוֹב – אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר בְּנַפְשָׁם – כִּי אָז הֵן אֶהְיֶה מִן הַפּוֹשְׁעִים“: לד וַיֹּאמְרוּ: ”נֹחַ, זֶה מִכְּבָר הִתְוַכַּחְתָּ עִמָּנוּ וַתֶּרֶב לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּנוּ, הָבֵא אֵפוֹא עָלֵינוּ אֶת (הָרָעָה) אֲשֶׁר אַתָּה מְיָרֵא אוֹתָנוּ בָּהּ, אִם מִדּוֹבְרֵי הָאֱמֶת אָתָּה“: לה וַיֹּאמֶר: ”אָמְנָם יְבִיאֶנָּה אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר חָפֵץ וְלֹא תוּכְלוּ הַחֲלֵשׁ (כֹּחוֹ): לו וְלֹא תוֹעִיל לָכֶם עֲצָתִי הַטּוֹבָה כִּי חָפַצְתִּי לָעוּץ אֶתְכֶם טוֹב, אִם חָפֵץ אֱלֹהִים עַוֶּתְכֶם. הוּא אֱלֹהֵיכֶם וְאֵלָיו תּוּשָׁבוּ“: לז אִם יֹאמְרוּ ”(מִלִּבּוֹ) בְּדָאוֹ“, אֱמֹר: ”אִם (מִלִּבִּי) בְּדִיתִיו, בִּי עֲוֹנִי, וְאָנֹכִי נָקִי מֵאֲשֶׁר תֶּאְשָׁמוּ“: לח וַיִּגָּלֶה אֶל נֹחַ לֵאמֹר: ”לֹא יַאֲמִין מֵעַמְּךָ כִּי אִם זֶה אֲשֶׁר הֶאֱמִין לִפְנֵי כֵן וְאַל יֵצַר לְךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים: לט עֲשֵׂה אֶת הַתֵּבָה לְעֵינֵינוּ[595] וְעַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אָזְנֶךָ וְאַל תְּדַבֵּר אֵלַי עַל אֹדוֹת הַפּוֹשְׁעִים כִּי טוֹבְעִים הֵם“: מ וַיְהִי עוֹשֶה אֶת הַתֵּבָה. וּכְכָל אֲשֶׁר יַעַבְרוּ עַל פָּנָיו שָׂרֵי עַמּוֹ יִלְעֲגוּ לוֹ. וַיֹּאמֶר: ”אִם תִּלְעֲגוּ לִי, הִנֵּה אֶלְעַג לָכֶם כַּאֲשֶׁר תִּלְעָגוּ, כִּי אָכֵן תֵּדְעוּ בָּאַחֲרוֹנָה: מא מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו עֹנֶשׁ אֲשֶׁר יְשִׂימֵהוּ חֶרְפָּה וְעַל מִי יָחוּל עֹנֶשׁ נֶצַח“: מב וַיְהִי כְּבוֹא דְּבָרֵנוּ וַיְבַעְבַּע הַתַּנּוּר (רוֹתְחָיו) וַנֹּאמֶר: ”שָׂא בְּתוֹכָהּ מִכֹּל זוּג, שְׁנַיִם (יִהְיוּ), וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֶּךָ, מִבַּלְעֲדֵי זֶה אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו לִפְנֵי כֵן[596], וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הֶאֱמִין". אַךְ לֹא הֶאֱמִינוּ (יַחַד) אִתּוֹ בִּלְתִּי אִם מְעַטִּים:

מג וַיֹּאמֶר: “רְדוּ בָהּ, בְּשֵׁם אֱלֹהִים לֶכְתָּהּ וְעָמְדָהּ, כִּי אֱלֹהַי סַלָּח וְרַחוּם”: מד וַתַּעֲבֵר אוֹתָם בֵּין גַּלִּים כֶּהָרִים, וַיִּקְרָא נֹחַ אֶל בְּנוֹ אֲשֶׁר נִבְדַּל (מִמֶּנּוּ)[597]: “בְּנִי, רֵד אִתָּנוּ וְאַל תְּהִי מִן הַכּוֹפְרִים”: מה וַיֹּאמֶר (בְּנוֹ): “אִמָּלְטָה אֶל הַר אֲשֶׁר יִהְיֶה לִּי לְמַחֲסֶה בִּפְנֵי הַמָּיִם”. וַיֹּאמֶר (נֹחַ): “אֵין מַחֲסֶה הַיּוֹם בִּפְנֵי פְקֻדַּת אֱלֹהִים, כִּי אִם לָזֶה אֲשֶׁר רִחַם”. וַיָּקָם הַגַּל בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיְהִי בַּטּוֹבְעִים: מו וַיֵּאָמֵר: “אֶרֶץ, בִּלְעִי מֵימַיִךְ, וְהֵעָצְרוּ שָׁמַיִם”. וַיַּחְסְרוּ הַמָּיִם וַיָּקָם הַדָּבָר[598], וַתִּתְרוֹמֵם, הַתֵּבָה עַל אִלְג’וּדִיִ[599] וַיֵּאָמֵר: “הַשְׁמֵד”[600] לָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: מז וַיִּקְרָא נֹחַ אֶל אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר: אֱלֹהַי, הִנֵּה בְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּדְבָרְךָ אֱמֶת[601] וְאַתָּה הַשּׁוֹפֵט בַּשּׁוֹפְטִים: מח וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “נֹחַ, אֵין הוּא מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ, כִּי עוֹשֶׂה הוּא אֶת אֲשֶׁר לֹא יָשָׁר. אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר אֵין לְךָ דַּעַת בּוֹ, הִנֵּה הִזְהַרְתִּיךָ לְבַל תִּהְיֶה כְּאַחַד הַבּוֹעֲרִים: מט וַיֹּאמֶר (נֹחַ): אֱלֹהַי. חָלִילָה לִי[602] מִמְּךָ כִּי אֶשְׁאַל אוֹתְךָ אֶת אֲשֶׁר לֹא דַעַת לִי בּוֹ, וְאִם לֹא תִּסְלַח לִי וְרִחַמְתָּנִי, אֶהְיֶה מִן הָאוֹבְדִים: נ וַיֵּאָמֵר: ”נֹחַ, לֵךְ רֵד מִמֶּנָּה בְּשָׁלוֹם, וּבְרָכוֹת עָלֶיךָ וְעַל הָאֻמּוֹת מֵאֵלֶּה (אֲשֶׁר יָקוּמוּ)[603] מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתָּךְ. יֵשׁ בָּהֶן אֻמּוֹת אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶן לְהִתְעַנֵּג עַל טוּב. אַחֲרֵי כֵן יִפְגָּעֵן עֹנֶשׁ דְּאָבָה מֵאִתָּנוּ": נא זֶה הוּא מִדִּבְרֵי הַתַּעֲלוּמָה אֲשֶׁר נִגְלֶה אֶת אָזְנְךָ, לֹא יָדַעְתָּ אוֹתָם לֹא אַתָּה וְלֹא עַמְּךָ לִפְנֵי כֵן[604], וְיַחֵל כִּי הָאַחֲרִית (הִיא) לַיְרֵאִים (אֶת אֱלֹהִים):

נב וְאֶל עָאד (שָׁלַחְנוּ) אֶת הוּד אֲחִיהֶם[605] וַיֹּאמֶר: הוֹי עַמִּי, עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים, אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ, אֵין אַתֶּם בִּלְתִּי אִם בּוֹדִים (כָּזָב): נג עַמִּי, לֹא אֶשְׁאַל מֵאִתְּכֶם שָׂכָר חֵלֶף זֶה, כִּי שְׂכָרִי רַק עַל אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּרָאָנִי. הַאִם לֹא תַּשְׂכִּילוּ?: נד עַמִּי, הִתְפַּלְלוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם כִּי יִסְלַח לָכֶם וְשׁוּבוּ אֵלָיו וְשָׁלַח אֶת הַשָּׁמַיִם לְהָנִיף עֲלֵיכֶם גֶּשֶׁם נְדָבוֹת: נה וְהוֹסִיף לָכֶם כֹּחַ עַל כֹּחֲכֶם. אַל תִּפְנוּ אֵפוֹא עֹרֶף לְהָזִיד“: נו וַיֹּאמְרוּ: ”הוּד, לֹא הֵבֵאתָ לָנוּ מוֹפֵת. לֹא נַעֲזֹב אֵפוֹא אֶת אֱלֹהֵינוּ עַל-פִּי דְבָרֶיךָ, וְאֵין אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים לְךָ: נז לֹא נֹאמַר בִּלְתִּי אִם כִּי פְגָעֲךָ אַחַד אֱלֹהֵינוּ בְּרָעָה“[606]. וַיֹּאמֶר: ”מֵעִיד אָנֹכִי לִי עֵדִים אֶת אֱלֹהִים וְאֶתְכֶם, כִּי נָקִי אָנֹכִי מֵאֲשֶׁר תְּשַׁתְּפוּ: נח (אֶל אֱלֹהִים) מִזּוּלָתוֹ. זֹמּוּ לִי אֵפוֹא מְזִמָּה יַחְדָּו וְלֹא תִּצְפּוּ לִי[607]: נט כִּי אָנֹכִי נִשְׁעַנְתִּי עַל אֱלֹהִים אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם. אֵין כָּל (חַי) שׁוֹרֵץ (עַל הָאָרֶץ) אֲשֶׁר לֹא הוּא יֹאחַז בְּצִיצִית רֹאשׁוֹ[608]. אָכֵן אֹרַח אֱלֹהַי מֵישָׁרִים: ס וְאִם עֹרֶף תִּפְנוּ, הִנֵּה הוֹדַעְתִּיכֶם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שֻלַּחְתִּי בּוֹ אֲלֵיכֶם. הָקֵם יָקִים אֱלֹהִים עַם אַחֵר תַּחְתֵּיכֶם וְלֹא תָּרֵעוּ לוֹ בִּמְאוּמָה, כִּי אֱלֹהַי שׁוֹמֵר עַל כֹּל“: סא וַיְהִי בְּבוֹא פְקֻדָּתֵנוּ, וַנְּמַלֵּט אֶת הוּד וְאֶת אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אִתּוֹ בְּרַחֲמִים מֵאִתָּנוּ וַנְּמַלְּטֵם מֵעֹנֶשׁ קָשֶׁה: סב וְעָאד אֵלֶּה כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהֵיהֶם וַיַּמְרוּ אֶת שְׁלִיחָיו, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי דְּבַר כָּל מוֹרֵד קְשֵׁה-עֹרֶף: סג וַתְּרַדְּפֵם קְלָלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבְיוֹם הַתְּקוּמָה. הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ עָאד בֵּאלֹהֵיהֶם? הֲלֹא ”הַשְׁמֵד" לְעָאד עַם הוּד:

סד וְאֶל תַּמוּד (שָׁלַחְנוּ) אֶת צָאלִח אֲחִיהֶם וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים, אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ, הוּא אֲשֶׁר הֲקִימְכֶם מִן הָאָרֶץ וַיַּשְׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ. הִתְפַּלְּלוּ אֵפוֹא אֵלָיו כִּי יִסְלַח לָכֶם וְשׁוּבוּ אֵלָיו, כִּי קָרוֹב אֱלֹהַי וְעוֹנֶה (לְקוֹרְאָיו)”: סה וַיֹּאמְרוּ: צָאלִח, הֵן אַתָּה הָיִיתָ מִקְוֵנוּ לִפְנֵי כֵן. הַתְּנִיאֵנוּ מֵעֲבֹד אֵת אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵינוּ? אָכֵן בְּסָפֵק אֲנַחְנוּ בַּדָּבָר אֲשֶׁר תִּקְרָאֵנוּ אֵלָיו, מְפַקְפְּקִים: סו וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, הַהֲשִׁיבֹתֶם אֶל לֵב כִּי בָא אֵלַי מוֹפֵת מֵאֵת אֱלֹהַי וַיִּתֵּן לִי מֵאִתּוֹ רַחֲמִים. מִי יוֹשִׁיעֵנִי מִ(יַּד) אֱלֹהִים בְּהַמְרוֹתִי אוֹתוֹ. לֹא תוֹסִיפוּ לִי בִּלְתִּי אִם אֲבַדּוֹן: סז עַמִּי, הִנֵּה גְּמַלַּת אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הִיא לָכֶם, הַנִּיחוּ לָהּ לֶאֱכֹל בְּאֶרֶץ אֱלֹהִים, וְלֹא תִגְעוּ בָּה לְרָעָה פֶּן יֹאחֶזְכֶם עֹנֶשׁ קָרוֹב”: סח וַיְעַקְּרוּהָ וַיֹּאמֶר: “הִתְעַנְּגוּ בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיכֶם שְׁלֹשָה יָמִים. זֶה דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יְכֻזָּב: סט וַיְהִי בְּבוֹא פְקֻדָּתֵנוּ וַנְּמַלֵּט אֵת צָאלִח וְאֵת אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אִתּוֹ בְּרַחֲמִים מֵאִתָּנוּ וּמֵחֶרְפַּת הַיּוֹם הַהוּא, כִּי אֱלֹהֶיךָ הוּא הֶחָזָק וְהַגִּבּוֹר: ע וַיֹּאחֶז אֶת הַפּוֹשְׁעִים הָרַעַשׁ וַיַּשְׁכִּימוּ בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים[609]: עא כְּלֹא שָׁכְנוּ בְּתוֹכָם, הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ תַמוּד בֵּאלֹהֵיהֶם, הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר (נֶאֱמַר) ”הַשְׁמֵד" לְתַמוּד:

עב וּלְפָנִים בָּאוּ שְׁלִיחֵינוּ אֶל אַבְרָהָם בַּבְּשׂוֹרָה, וַיֹּאמְרוּ: “שָׁלוֹם”, וַיֹּאמֶר: “שָׁלוֹם”. וְלֹא אַחַר לְהָבִיא עֵגֶל צָלוּי: עג וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ, כִּי יְדֵיהֶם לֹא תִגַּעְנָה בוֹ, זָרוּ בְעֵינָיו, וַיָּבוֹא בְּלִבּוֹ פַּחַד מִפְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: אַל תִּפְחַד, כִּי שְׁלוּחִים אֲנַחְנוּ אֶל עַם לוֹט: עד וְאִשְׁתּוֹ עוֹמֶדֶת וַתִּצְחָק. וַנְּבַשְּׂרָהּ בְּיִצְחָק וְאַחֲרֵי יִצְחָק יַעֲקֹב: עה וַתֹּאמֶר: “אוֹי לִי, הַאֵלֵד וַאֲנִי זְקֵנָה וְזֶה בַּעֲלִי זָקֵן? אָכֵן דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”: עו וַיֹּאמְרוּ: “הֲתִתְמְהִי עַל דְּבַר אֱלֹהִים. רַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו עֲלֵיכֶם בְּנֵי-הַבָּיִת, כִּי הוּא מְהֻלָּל וּמְפֹאָר”: עז וְכַאֲשֶׁר חָלַף הַפַּחַד מֵעַל אַבְרָהָם וַתְּבוֹאֵהוּ הַבְּשׂוֹרָה, הִתְוַכַּח עִמָּנוּ עַל דְּבַר עַם לוֹט, כִּי הָיָה אַבְרָהָם אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה: עח “אַבְרָהָם[610], חֲדַל מִזֶּה, כִּי דְּבַר אֱלֹהֶיךָ הִנֵּה בָא, וּבָא עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ אֲשֶׁר לֹא יוּשַׁב (מֵעֲלֵיהֶם)”: עט וּכְבוֹא שְׁלִיחֵינוּ אֶל לוֹט רַע בְּעֵינָיו עַל אֹדוֹתָם וּזְרוֹעוֹ קָצְרָה[611] מֵהָגֵן עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר: “זֶה יוֹם יָגוֹן”: פ וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו בְּנֵי-עַמּוֹ וַיִּשְׂתָּעֲרוּ עָלָיו, וְגַם לִפְנֵי כֵן עָשׂוּ הָרָעוֹת. וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, אֵלֶּה בְּנוֹתַי טְהוֹרוֹת לָכֶם יוֹתֵר. יְראוּ אֵפוֹא אֶת הָאֱלֹהִים וְאַל תְּשִׂימוּנִי חֶרְפָּה (בְּפָגְעֲכֶם) בְּאוֹרְחַי. הַאֵין מִכֶּם אִישׁ הוֹלֵךְ נְכֹחֹה?”: פא וַיֹּאמְרוּ: “הֵן יָדַעְתָּ, כִּי אֵין לָנוּ עִנְיָן בִּבְנוֹתֶיךָ, הֵן יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר נַחְפֹּץ”: פב וַיֹּאמֶר: “מִי יִתֵּן[612] לִי כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם אוֹ (לוּ יָכֹלְתִּי) הִמָּלֵט אֶל מִבְצַר עֹז”: פג וַיֹּאמְרוּ (הַמַּלְאָכִים): “לוֹט, אֲנַחְנוּ שְׁלִיחֵי אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִגְּעוּ אֵלֶיךָ. קוּם צֵא עִם מִשְׁפַּחְתְּךָ בַּאֲפֵל הַלַּיְלָה, וְאַל יִפֶן אִישׁ מִכֶּם אַחֲרָיו מִבַּלְעֲדֵי אִשְׁתֶּךָ, כִּי מָצוֹא תִּמְצָא אוֹתָהּ (הָרָעָה) אֲשֶׁר תִּמְצָא אוֹתָם, הִנֵּה הַבֹּקֶר (בָּא הָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר הִזְהִירוּם מִפָּנָיו. הַאֵין הַבֹּקֶר קָרוֹב?” פד וַיְהִי בְּבוֹא פְקֻדָּתֵנוּ וַנָּשֶׂם אֶת מְרוֹמָהּ לְשִׁפְלָתָהּ וַנַּמְטֵר עָלֶיהָ אַבְנֵי-חֵמָר שְׂרוּפוֹת אֵשׁ בְּלִי הֶרֶף וּמְצֻיָּנִים (בְּתָו) אֶת אֱלֹהֶיךָ[613], הֲלֹא לֹא רְחוֹקָה הִיא[614] מִן הַפּוֹשְׁעִים:

פה וְאֶל מִדְיָן (שָׁלַחְנוּ) אֶת שֻׁעַיְבּ אֲחִיהֶם, וַיֹּאמֶר: “עַמִּי עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ. אַל תַּחְסִירוּ אֶת הַמִּדָּה וְאֶת הַמִּשְׁקָל. רוֹאֶה אָנֹכִי אֶתְכֶם (חַיִּים) בְּטוֹב, וְאוּלָם יָרֵא אָנֹכִי (פֶּן יָבוֹא) עֲלֵיכֶם עֹנֶשׁ יוֹם יָסֵב (אֶתְכֶם בִּתְלָאָה): פו עַמִּי, תְּנוּ אֵפוֹא אֶת הַמִּדָּה וְאֶת הַמִּשְׁקָל שְׁלֵמִים בְּצֶדֶק וְלֹא תַּחְסִירוּ מְאוּמָה מֵאֲשֶׁר לָאֲנָשִׁים וְלֹא תֶחֶטְאוּ בָּאָרֶץ לְהַשְׁחִית: פז שְׁאֵרִית אֱלֹהִים[615] טוֹב לָכֶם אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם: פח וְאֵין אָנֹכִי שׁוֹמֵר עֲלֵיכֶם”: פט וַיֹּאמְרוּ: “שֻׁעַיְבּ, הַאִם יִרְאָתְךָ[616] תְּצַוְּךָ כִּי נַעֲזֹב אֵת אֲשֶׁר יַעַבְדוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְכִי לֹא נַעֲשֶׂה בְּהוֹנֵנוּ כַּאֲשֶׁר נַחְפֹּץ? אָכֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְהוֹלֵךְ נְכֹחֹה אָתָּה[617]: צוַיֹּאמֶר: ”עַמִּי, הַהֲשִׁיבוֹתֶם אֶל לֵב כִּי בָּא אֵלַי מוֹפֵת מֵאֵת אֱלֹהַי, וַיְכַלְכֵּל אוֹתִי בְּמִחְיָה טוֹבָה מֵאִתּוֹ. וְלֹא אֶחְפֹּץ לָלֶכֶת אַחֲרֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנִיא אֶתְכֶם מִמֶּנָּה. לֹא אֶחְפֹּץ בִּלְתִּי אִם לְתַקֵּן כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל. וְלֹא יַצְלִיחֵנִי בִּלְתִּי אִם בֵּאלֹהִים עָלָיו נִשְׁעַנְתִּי וְאֵלָיו אָשׁוּב: צא עַמִּי, אַל יַחֲטִיאֲכֶם הִתְקוֹמֶמְכֶם לִי, פֶּן יִפְגַּעֲכֶם כַּאֲשֶׁר פָּגַע אֶת עַם נֹחַ אוֹ עַם הוּד אוֹ עַם צָאלִח. וְאֵין עַם לוֹט רְחוֹקִים מִכֶּם[618]: צב הִתְפַּלְּלוּ אֵפוֹא לֵאלֹהִים, כִּי יִסְלַח לָכֶם וְשׁוּבוּ אֵלָיו, כִּי אֱלֹהַי רַחוּם וּמָלֵא אַהֲבָה“: צג וַיֹּאמְרוּ: ”שֻׁעַיְבּ, לֹא נַשְׂכִּיל הַרְבֵּה בִּינָה מֵאֲשֶׁר תֹּאמֵר. אָכֵן רוֹאִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ חַלָּשׁ בְּתוֹכֵנוּ, וְלוּלֵא מִשְׁפַּחְתְּךָ כִּי אָז רְגַמְנוּךָ, וְאֵין אַתָּה גִּבּוֹר מֵאִתָּנוּ“: צד וַיֹּאמֶר: ”עַמִּי, הֲמִשְׁפַּחְתִּי יְקָרָה בְּעֵינֵיכֶם מֵאֱלֹהִים וַתְּחַשְּׁבוּהוּ כְּדָבָר אֲשֶׁר תַּשְׁלִיכוּ אַחֲרֵי גֵוְכֶם. אָכֵן מֵבִין אֱלֹהַי אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: צה עַמִּי, עֲשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר יֵשׁ לְאֵל יֶדְכֶם, אַף גַּם אֲנִי עוֹשֶׂה וְלָאַחֲרוֹנָה תֵּדָעוּ[619]: צו מִי הוּא אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו עֹנֶשׁ אֲשֶׁר יְשִׂימֵהוּ חֶרְפָּה וּמִי הוּא הַדּוֹבֵר שָׁקֶר. וּבַחֲנוּ (הַדָּבָר) וְאַף אֲנִי בּוֹחֵן אִתְּכֶם (יָחַד): צז וַיְהִי בְּבוֹא פְקֻדָּתֵנוּ וַנְּמַלֵּט אֶת שֻׁעַיְבּ וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ אִתּוֹ בְּרַחֲמִים מֵאִתָּנוּ, וַיֹּאחֶז אֶת הַפּוֹשְׁעִים הָרַעַשׁ וַיַּשְׁכִּימוּ בְמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים: צח כְּלֹא שָׁכְנוּ בְּתוֹכָם. הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר (נֶאֱמַר) “הַשְׁמֵד” לְמִדְיָן כַּאֲשֶׁר (נֶאֱמַר) “הַשְׁמֵד” לְתַמוּד[620]:

צט וּלְפָנִים שָׁלַחְנוּ אֶת מֹשֶה בְּאוֹתוֹתֵינוּ וּבְשִׁלְטוֹן גָּלוּי אֶל פַּרְעֹה וְשָׂרָיו, אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי דְּבַר פַּרְעֹה, וְאֵין דְּבַר פַּרְעֹה נְכֹחָה: ק יֵלֵךְ בְּרֹאשׁ עַמּוֹ בְיוֹם הַתְּקוּמָה וְהוֹרִידָם אֶל אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם), וְרַע (הוּא) הַמּוֹרָד אֲשֶׁר יוּרִדוּ (בּוֹ): קא וַתְּרַדְּפֵם קְלָלָה בָּזֶה וּבְיוֹם הַתְּקוּמָה וְרַע הוּא אֲשֶׁר יְסַמְּכוּ אוֹתָם בָּם[621]:

קב זֶה הוּא מִדִּבְרֵי הֶעָרִים אֲשֶׁר נְסַפְּרֵם לָךְ. מֵהֶן קַיָּמוֹת וּמֵהֶן קָצִיר[622]: קג וְלֹא עֲשַׁקְנוּם וְרַק הֵם עָשְׁקוּ נַפְשׁוֹתָם, וְלֹא הוֹעִילוּ לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים בִּמְאוּמָה בְּבוֹא פְקֻדַּת אֱלֹהֶיךָ וְלֹא הוֹסִיפוּ לָהֶם בִּלְתִּי אִם קָרֶץ: קד כָּזֶה הוּא מוּסַר אֱלֹהֶיךָ בְּיַסְּרוֹ אֶת הֶעָרִים בְּפָשְׁעָן, כִּי דְאָבָה מוּסָרוֹ וְכָבֵד: קה אָכֵן אוֹת הוּא בָּזֶה לַאֲשֶׁר יָרֵא אֶת עֹנֶשׁ הָאַחֲרִית. זֶה יוֹם אֲסוּפִים לוֹ (כָּל) בְּנֵי הָאָדָם וְזֶה יוֹם מוּעָד[623]: קו וְלֹא נְאַחֲרֵהוּ, כִּי אִם עַד עֵת קְצוּבָה: קז בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָבוֹא לֹא תְדַבֵּר נֶפֶשׁ כִּי-אִם בִּרְצוֹנוֹ. (וְהָיוּ) מֵהֶם אֲמֵלָלִים וּמְאֻשָּׁרִים: קח וְאוּלָם הָאֲמֵלָלִים (יִהְיוּ) בְּאֵשׁ (גֵּיהִנֹּם) לָהֶם בְּתוֹכָהּ תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה: קט לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכָהּ כָּל עוֹד יַעַמְדוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, מִלְּבַד אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהֶיךָ (סְלוֹחַ לָהֶם), כִּי אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהֶיךָ יַעֲשֶׂה: קי וְאוּלָם הַמְאֻשָּׁרִים (יִהְיוּ) בְּגַן עֵדֶן. לְעוֹלָמִים (יִהְיוּ) בְּתוֹכוֹ, כָּל עוֹד יַעַמְדוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, מִלְּבַד אֵלֶּה אֲשֶׁר יַחְפֹּץ (אֱלֹהֶיךָ) הוֹסֵף לָהֶם מַתָּת אֵין תִּכְלָה לַהּ: קיא אַל תְּפַקְפֵּק אֵפוֹא בִּדְבַר זֶה אֲשֶׁר יַעַבְדוּ אֵלֶּה. לֹא יַעַבְדוּ בִּלְתִּי אִם כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתָם לְפָנִים. וְאָכֵן אֲנַחְנוּ נְשַׁלֵּם לָהֶם חֶלְקָם (שָׁלֵם) לֹא יֶחְסָר: קיב וּלְפָנִים נָתַנּוּ לְמֹשֶה אֶת הַסֵּפֶר וַיֵּחָלְקוּ בוֹ. וְלוּלֵא דָּבָר יָצָא לִפְנֵי כֵן מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, נֶחֱרַץ דְּבַר (רִיבָם) בֵּינֵיהֶם, וְאָכֵן בְּסָפֵק הֵם בַּדָּבָר, מְפַקְפְּקִים [624]: קיג וְאָכֵן לְכֻלָּם יְשַׁלֵּם אֱלֹהֶיךָ מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי יוֹדֵעַ הוּא אֶת מַעֲשֵׂיהֶם: קיד עֲמֹד אֵפוֹא הָכֵן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתָ אַתָּה וְזֶה אֲשֶׁר שָׁב אִתְּךָ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא תַמְרוּ, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: קטו וְלֹא תִטּוּ אַחֲרֵי הַפּוֹשְׁעִים פֶּן תִּגַּע עֲלֵיכֶם אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם), וְאֵין לָכֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים כָּל מָגִנִּים וְלֹא תִּמָּלֵטוּ[625]: קטז וְעָרַכְתָּ אֶת הַתְּפִלָּה בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַיּוֹם וּבְאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה, אָכֵן, הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים יַעֲבִירוּ אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים. זֶה הוּא לְהַזְהִיר אֶת הַמְשִׁיבִים אֶל לֵב: קיז וְיַחֵל, כִּי לֹא יִקְבַּע אֱלֹהִים אֶת שְׂכַר עוֹשֵׂי הֵטּוֹב: קיח וְהֲלֹא הָיוּ (גַּם) בַּדּוֹרוֹת אֲשֶׁר קָמוּ לִפְנֵיכֶם בַּעֲלֵי שְׁאָר-רוּחַ[626] אֲשֶׁר הֵנִיאוּ מֵהַשְׁחִית עַל הָאָרֶץ, רַק מְעַטִּים, מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר מִלַּטְנוּ מֵהֶם[627]. וְאוּלָם הַפּוֹשְׁעִים הָלְכוּ אַחֲרֵי אֵלֶּה (הָאֲנָשִׁים) אֲשֶׁר מָצְאוּ תַּעֲנוּגוֹת בָּהּ[628], וַיָּזִידוּ: קיט וְחָלִילָה לּוֹ לֵאלֹהֶיךָ לְהַשְׁמִיד אֶת הֶעָרִים בְּעֹשֶק בְּעוֹד יוֹשְׁבֵיהֶם עוֹשִׂים הַיָּשָׁר: קכ וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהֶיךָ עָשָׂה אֶת בְּנֵי הָאָדָם אֻמָּה אֶחָת. אַךְ לֹא יַחְדְּלוּ מֵהִפָּלֵג, מִלְּבַד אֵלֶּה אֲשֶׁר רִחַם אֱלֹהֶיךָ, וְלָזֹאת יְצָרָם. וּבָא כְתֻמּוֹ דְּבַר אֱלֹהֶיךָ (לֵאמֹר): “מַלֵּא אֲמַלֵּא גֵּיהִנֹּם מִן הַגִּ’ן[629] וְהָאֲנָשִׁים יַחְדָּו: קכא וְכָל אֲשֶׁר נְסַפֵּר לְךָ עַל דְּבַר הַשְּׁלִיחִים הוּא לְמַעַן הָכֵן בּוֹ לְבָבֶךָ, וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ הָאֱמֶת בַּדָּבָר הַזֶּה וְהַזְהָרָה וְזִכָּרוֹן הוּא לַמַּאֲמִינִים: קכב וְאֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ אֱמֹר: ”עֲשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר יֵשׁ לְאֵל יֶדְכֶם, כִּי אַף גַּם אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים, וְחַכּוּ כִּי אַף גַּם אֲנַחְנוּ מְחַכִּים: קכג וְלֵאלֹהִים תַּעֲלוּמַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאֵלָיו יוּשַׁב כָּל הַדָּבָר כֻּלּוֹ. עָבְדֵהוּ אֵפוֹא וְהִשָּׁעֵן עָלָיו, וְלֹא נֶעֶלְמוּ מֵאֱלֹהֶיךָ מַעֲשֵׂיכֶם:

פָּרָשַׁת יוֹסֵף (עָלָיו הַשָּׁלוֹם)

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וְאַחַד עָשָׂר.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א. ל. ר. א אֵלֶּה אוֹתוֹת הַסֵּפֶר הַגָּלוּי: ב אָכֵן הוֹרַדְנוּ אוֹתוֹ קֻרְאָן עֲרָבִי[630] לְמַעַן אֲשֶׁר תַּשְׂכִּילוּ: ג אֲנַחְנוּ נְסַפֶּר לְךָ אֶת הַיָּפֶה בַסִּפּוּרִים בִּגְלוֹתֵינוּ אֶת אָזְנְךָ לַקֻּרְאָן הַזֶּה[631], וְאִם גַּם הָיִיתָ לִפְנֵי כֵן בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא שָׂמוּ לִבָּם (אֵלָיו): ד (זְכֹר) בֶּאֱמֹר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: “אָבִי, רָאִיתִי אַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, רְאִיתִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי”: ה וַיֹּאמֶר (אָבִיו): “בְּנִי, אַל תְּסַפֵּר חֲזוֹנְךָ לְאַחֶיךָ פֶּן יָזֹמּוּ עָלֶיךָ מְזִמָּה, כִּי הַשָּׂטָן אוֹיֵב גָּלוּי לִבְנֵי אָדָם: ו וְאוּלָם כֵּן (יֶהִי). יִבְחַר אוֹתְךָ אֱלֹהֶיךָ, וְלִמֶּדְךָ פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים, וְהֵרִיק חַסְדּוֹ עָלֶיךָ וְעַל בֵּית יַעֲקֹב, כַּאֲשֶׁר הֵרִיק אוֹתוֹ לְפָנִים עַל אֲבוֹתֶיךָ, עַל אַבְרָהָם וְעַל יִצְחָק, כִּי אֱלֹהֶיךָ יוֹדֵעַ וְחָכָם: ז אָכֵן הָיָה בְּיוֹסֵף וְאֶחָיו אוֹת לַשּׁוֹאֲלִים[632]: ח (זְכֹר) בְּאָמְרָם: ”הִנֵּה יוֹסֵף וְאָחִיו[633] אֲהוּבִים לְאָבִינוּ מִמֶּנּוּ, אִם כִּי אֲנַחְנוּ עֵדָה (שְׁלֵמָה). אָכֵן אָבִינוּ בְּתוֹעָה בְּרוּרָה: ט הִרְגוּ אֶת יוֹסֵף אוֹ גָרְשׁוּהוּ לְאֶרֶץ (רְחוֹקָה), יִשָּׂא אֲבִיכֶם לָכֶם לְבַדְכֶם פָּנָיו[634], וִהְיִיתֶם אַחֲרֵי כֵן אֲנָשִׁים עוֹשֵׂי-הַיָּשָׁר: י וַיֹּאמֶר אוֹמֵר מֵהֶם: “אַל תַּהַרְגוּ אֶת יוֹסֵף, וְאוּלָם הַשְׁלִיכוּהוּ אֶל מַעֲמַקֵּי הַבּוֹר, וַאֲסָפַתְהוּ אַחַת הָאוֹרְחוֹת אִם כֵּן תַּעֲשׂוּ”: יא וַיֹּאמְרוּ:[635] “אָבִינוּ, מַה לְּךָ אֲשֶׁר לֹא תִּבְטַח לָתֵת אֶת יוֹסֵף עַל יָדֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ רַק אֶת טוֹבָתוֹ נִדְרֹש: יב שָׁלְחֵהוּ אִתָּנוּ מָחָר יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וִישַׂחֵק, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁמֹר עָלָיו”: יג וַיֹּאמֶר: אַכֵן מֵצַר אָנֹכִי בְּקַחְתְּכֶם אוֹתוֹ וּמְפַחֵד פֶּן יֹאכְלֶנּוּ הַזְּאֵב, בְּעֵת אֲשֶׁר לֹא תָשִׂימוּ לֵב אֵלָיו“: יד וַיֹּאמְרוּ: הֵן אִם יֹאכְלֶנּוּ הַזְּאֵב בְּעוֹד אֲנַחְנוּ עֵדָה, כִּי אָז נֹאבַד (כֻּלָּנוּ)”[636]: טו וַיְהִי בְלֶכְתָּם אִתּוֹ, וַיִּוָּסְדוּ יָחַד לְשִׂימוֹ בְּמַעֲמַקֵּי הַבּוֹר, וַנִּגֶל אֶת אָזְנוֹ לֵאמֹר: “עוֹד תּוֹכִיחַ אוֹתָם עַל אֹדוֹת הַדָּבָר[637] הַזֶּה וְהֵם לֹא יָחוּשׁוּ”: טז וַיָּבוֹאוּ אֶל אֲבִיהֶם בָּעֶרֶב בּוֹכִים: יז וַיֹּאמְרוּ: “הוֹי אָבִינוּ, הָלַכְנוּ לְהִתַּחֲרוֹת בְּמֵרוּץ וַנַּעֲזֹב אֶת יוֹסֵף יוֹשֵׁב עַל כֵּלֵינוּ, וַיֹּאכְלֶנּוּ הַזְּאֵב. וְאוּלָם אַתָּה לֹא תַאֲמִין לָנוּ, וְאִם גַּם אֱמֶת נְדַבֵּר”: יח וַיָּבִיאוּ עַל כֻּתָּנְתּוֹ דַּם-שֶׁקֶר[638]. וַיֹּאמֶר (יַעֲקֹב): “הֵקֵלָּה נַפְשְׁכֶם בְּעֵינֵיכֶם דָּבָר (זֶה). אַךְ טוֹב לְיַחֵל וּמֵאֱלֹהִים יֵשׁ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה לְבַל יְהִי הַדָּבָר אֲשֶׁר תְּסַפֵּרוּ”[639]: יט וַתָּבוֹא אוֹרְחָה וַיִּשְׁלְחוּ אֶת שׁוֹאֵב-מֵימֵיהֶם, וַיֹּרֶד אֶת דָּלְיוֹ וַיֹּאמֶר: אַךְ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה (אִתִּי), עֶלֶם הוּא זֶה. וַיִּצְפְּנוּהוּ אִתָּם כִּרְכֻלָּתָם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים: כ וַיִּמְכְּרוּהוּ בִּמְחִיר מְעַט בַּאֲדַרְכְּמוֹנִים מִסְפָּר, כִּי הֵקֵלּוּ בְעֶרְכּוֹ: כא וַיֹּאמֶר קוֹנֵהוּ מֵהַמִּצְרִים אֶל אִשְׁתּוֹ: “הוֹשִׁיבִי אוֹתוֹ בְּכָבוֹד, אוּלַי יִהְיֶה לָנוּ מוֹעִיל בּוֹ אוֹ נְאַמְּצֵהוּ לְבֵן לָנוּ”. כָּזֹאת כּוֹנַנּוּ אֶת יוֹסֵף בָּאָרֶץ וַנְּלַמְּדֵהוּ אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים, כִּי עֹז לֵאלֹהִים לְהָקִים דְּבָרוֹ, וְאוּלָם מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לֹא יֵדָעוּ: כב וּבְבָגְרוֹ נָתַנּוּ לוֹ חָכְמָה וָדָעַת. כָּזֹאת נִגְמֹל אֶת עוֹשֵׂי-הַטּוֹב: כג וַתְּפַתֵּהוּ זֹאת אֲשֶׁר הוּא בְּבֵיתָהּ, וַתִּנְעַל אֶת הַדְּלָתוֹת וַתֹּאמֶר: “קְרַב הֲלוֹם”. וַיֹּאמֶר: “חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהִים[640], הֵן הֵיטִיב אֲדוֹנִי שִׁבְתִּי (אִתּוֹ), אָכֵן לֹא יַצְלִיחוּ הַפּוֹשְׁעִים”: כד וְאָכֵן חָשְׁקָה נַפְשָׁהּ בּוֹ וְאַף הוּא חָשַׁק נַפְשׁוֹ בָּהּ, לוּלֵא רָאָה אוֹת אֱלֹהָיו[641] כָּזֹאת (הָיָה) לְמַעַן הַעֲבִיר מֵעָלָיו הָרָעָה וְהַתּוֹעֵבָה, כִּי הוּא מֵעוֹבְדֵינוּ הַתְּמִימִים (עִמָּנוּ): כה וַיָּרוּצוּ לַעֲבֹר זֶה אֶת זֶה אֶל הַדֶּלֶת, וַתִּקְרַע אֶת כֻּתָּנְתּוֹ מֵאָחוֹר וַיִּפְגְּשׁוּ בַּאֲדוֹנָהּ[642] לְיַד הַדָּלֶת. וַתֹּאמֶר: מַה (יִּהְיֶה) גְּמוּל זֶה אֲשֶׁר זָמַם לְהָרַע לְאִשְׁתֶּךָ, אִם לֹא אֲשֶׁר יֵאָסֵר אוֹ (יֵעָנֵשׁ) עֹנֶשׁ דְּאָבָה?“: כו וַיֹּאמֶר: ”הִיא פִתְּתָה אוֹתִי“. וַיָּעֶד עֵד מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ (לֵאמֹר): ”אִם כֻּתָּנְתּוֹ קְרוּעָה מִפָּנִים, כִּי אָז דִּבְּרָה הִיא אֱמֶת וְהוּא מִדּוֹבְרֵי הַשָּׁקֶר: כז אַךְ אִם קְרוּעָה כֻּתָּנְתּוֹ מֵאָחוֹר, כִּי אָז דִּבְּרָה (הִיא) שֶׁקֶר וְהוּא מִדּוֹבְרֵי הָאֱמֶת“: כח וַיְהִי בִּרְאוֹתוֹ אֶת כֻּתָּנְתּוֹ קְרוּעָה מֵאָחוֹר, וַיֹּאמֶר: ”אָכֵן מִמְּזִמַּתְכֶן הִיא זֹאת, כִּי רַבָּה מְזִמַּתְכֶן":

כט “יוֹסֵף[643], סוּר מִזֶּה, וְהִתְפַּלְּלִי כִּי יִסָּלַח לְחַטָּאתֵךְ, כִּי הָיִית מִן הַחוֹטְאִים”:

ל וַתְּדַּבֵּרְנָה נָשִׁים בָּעִיר (לֵאמֹר): “אֵשֶׁת הַנָּגִיד פִּתְּתָה אֶת נַעֲרָהּ וַיִּקְרַע קִירוֹת לִבָּה בְּאַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ. אָכֵן רָאֹה נִרְאֶנָּה בְּתוֹעָה גְלוּיָה”: לא וַיְהִי בְּשָׁמְעָהּ דִּבְרֵי מְזִמָּתָן, וַתִּשְׁלַח אֲלֵיהֶן וַתָּכֶן לָהֶן מֵסֵב, וַתִּתֵּן לְאִשָּׁה אִשָּׁה מֵהֶן סַכִּין, וַתֹּאמֶר (לְיוֹסֵף): “צֵא אֲלֵיהֶן”. וַיְהִי כִּרְאוֹתָן אוֹתוֹ וַתְּהַלֵּלְנָה אוֹתוֹ וַתִּפְצַעְנָה יְדֵיהֶן[644], וַתֹּאמַרְנָה: “חָלִילָה לֵאלֹהִים, אֵין זֶה אָדָם. אֵין זֶה כִּי אִם מַלְאָךְ אָצִיל”: לב וַתֹּאמֶר: “וְזֶה הוּא אֲשֶׁר רִנַּנְתֶּן אַחֲרַי בִּגְלָלוֹ. וְאָמְנָם כִּי פִּתִּיתִיו וַיַּעֲמֹד בְּפָנַי, וְאָכֵן אִם לֹא יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ יֵאָסֵר, וְהָיָה מִן הַנִּקְלִים”: לג וַיֹּאמֶר (יוֹסֵף): “אֱלֹהַי, בֵּית הַסֹּהַר אָהוּב עָלַי יוֹתֵר מִזֶּה אֲשֶׁר יִקְרָאוּנִי אֵלָיו (לַעֲשׂוֹתוֹ). וְאָכֵן אִם לֹא תַעֲבִיר מֵעָלַי מְזִמָּתָן אֶטֶּה אֲלֵיהֶן וְהָיִיתִי מִן הַבּוֹעֲרִים”: לד וַיֵּעָתֶר לוֹ אֱלֹהָיו, וַיַּעֲבֵר מֵעָלָיו מְזִמָּתָן, כִּי הוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ: לה (אַךְ גַּם) אַחֲרֵי רְאוֹתָם אֶת הָאוֹתוֹת, נִרְאָה לָהֶם לֶאֱסֹר אוֹתוֹ בְּבֵית-הַסֹּהַר עַד עֵת:

לו וַיָּבוֹאוּ אִתּוֹ אֶל בֵּית-הַסֹּהַר שְׁנֵי נְעָרִים וַיֹּאמֶר אֶחָד מֵהֶם: “הִנֵּה רָאִיתִי אוֹתִי בַּחֲלוֹם סוֹחֵט יָיִן”. וַיֹּאמֶר הַשֵּׁנִי: “הִנֵּה רָאִיתִי אוֹתִי בַּחֲלוֹם נוֹשֵׂא עַל רֹאשִׁי לֶחֶם וְהָעוֹף אוֹכֵל מִמֶּנּוּ. הַגֵּד לָנוּ פִּשְׁרוֹ, כִּי רוֹאִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ מֵעוֹשֵׂי הַטּוֹב: לז וַיֹּאמֶר (יוֹסֵף): ”לֹא יָבוֹא אֲלֵיכֶם מְזוֹנְכֶם אֲשֶׁר יְכַלְכְּלוּ אֶתְכֶם בּוֹ, כִּי אִם אָמַרְתִּי לָכֶם פִּשְׁרוֹ, עוֹד בְּטֶרֶם יָבוֹא אֲלֵיכֶם. זֶה הוּא מֵאֲשֶׁר לִמְּדַנִי אֱלֹהַי, כִּי עָזַבְתִּי אֶת דַּת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים וִיכַחֲשׁוּ בָּאַחֲרִית: לח וָאֵלֵךְ אַחֲרֵי דַת אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב. חָלִילָה לָּנוּ לְשַׁתֵּף אֶל אֱלֹהִים מְאוּמָה. זֶה הוּא חֶסֶד אֱלֹהִים עָלֵינוּ וְעַל בְּנֵי הָאָדָם. וְאוּלָם מַרְבִּית הָאָדָם לֹא יוֹדוּ (לוֹ): לט רֵעַי לְמַאֲסָר[645] הַאֱלֹהִים נִפְרָדִים טוֹבִים יוֹתֵר, אִם הָאֱלֹהִים הָאֶחָד וְהָאַדִּיר: מ כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּעַבְדוּ אוֹתָם מִבַּלְעָדָיו אֵין הֵם בִּלְתִּי אִם שֵׁמוֹת אֲשֶׁר קְרָאתֶם בָּהֶם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם, לֹא נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים כָּל שִׁלְטוֹן, אֵין הַמִּשְׁפָּט בִּלְתִּי אִם לֵאלֹהִים. צִוָּה אֲשֶׁר לֹא תַּעַבְדוּ בִּלְתִּי אִם אוֹתוֹ. זֹאת הַדָּת הַנְּכוֹנָה, וְאוּלָם מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לֹא יֵדָעוּ: מא רֵעַי לְמַאֲסָר[646], אוּלָם הָאֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם יַשְׁקֶה אֶת אֲדוֹנָיו יָיִן. וְאוּלָם הַשֵּׁנִי יִצָּלֵב וְאָכַל הָעוֹף מֵרֹאשׁוֹ. נֶחֱרַץ הַדָּבָר אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתָיו תִּדְרְשׁוּ אוֹתִי“! מב וַיֹּאמֶר אֶל הָאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֲשֶׁר חָשַׁב כִּי יִמָּלֵט: ”הַזְכִּירֵנִי לִפְנֵי אֲדוֹנֶיךָ", כִּי הִשְׁכִּיחָהוּ הַשָּׂטָן אֶת זֵכֶר אֱלֹהָיו. וְלָכֵן נִשְׁאַר בְּבֵית-הַסֹּהַר שָׁנִים אֲחָדוֹת:

מג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “רָאִיתִי (בַּחֲלוֹמִי) שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת תֹּאכַלְנָה אוֹתָן שֶׁבַע רָזוֹת, וְשֶׁבַע שִׁבֳּלִים יְרֻקּוֹת וַאֲחֵרוֹת יְבֵשׁוֹת. הַשָּׂרִים, הַגִּידוּ לִי פֵּשֶׁר חֲלוֹמִי אִם פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת אַתֶּם”: מד וַיֹּאמְרוּ: “עַרְבּוּבְיַת הַחֲלוֹמוֹת הוּא וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים פֵּשֶׁר הַחֲלוֹמוֹת”: מה וַיֹּאמֶר הָאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם[647] אֲשֶׁר נִצָּל, וַיִּזְכֹּר אַחֲרֵי זְמָן רָב: “אֲנִי אַגִּיד פִּשְׁרוֹ. שִׁלְחוּ נָא אוֹתִי”: מו “יוֹסֵף, הוֹי אַתָּה הַצַּדִּיק[648], הוֹדִיעֵנִי פֵּשֶׁר דְּבַר שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת תֹּאכַלְנָה אוֹתָן שֶׁבַע רָזוֹת וְשֶׁבַע שִׁבֳּלִים יְרֻקּוֹת וַאֲחֵרוֹת יְבֵשׁוֹת, לְמַעַן אָשׁוּב אֶל הָאֲנָשִׁים לְמַעַן יֵדָעוּ”[649]: מז וַיֹּאמֶר (יוֹסֵף): “תִּזְרְעוּ שֶׁבַע שָׁנִים כַּמִּנְהָג, וְהָיָה אֲשֶׁר תִּקְצֹרוּ, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ בְּשִׁבֳּלָיו מִלְּבַד מְעַט מֵאֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: מח וּבָאוּ אַחֲרֵי כֵן שֶׁבַע (שָׁנִים) קָשׁוֹת תֹּאכַלְנָה אֶת אֲשֶׁר קִדַּמְתֶּם (לְהָכִין) לָהֶן, מִלְּבַד מְעַט אֲשֶׁר תִּצְבֹּרוּ: מט אַחֲרֵי כֵן תָּבוֹא אַחֲרֵי זֶה שָׁנָה יֵרֶד בָּהּ הַגֶּשֶׁם לִבְנֵי הָאָדָם, וְדָרְכוּ בָהּ (גַּת)”:

נ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “הֲבִיאוּהוּ אֵלָי”. וַיְהִי בְּבוֹא אֵלָיו הַשָּׁלִיחַ, וַיֹּאמֶר (יוֹסֵף): “שׁוּב אֶל אֲדוֹנֶיךָ, וּשְׁאַל אוֹתוֹ: מֶה (הָיְתָה) מַחֲשֶׁבֶת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר פָּצְעוּ יְדֵיהֶן, כִּי אֱלֹהַי יוֹדֵעַ מְזִמָּתָן”: נא וַיֹּאמֶר (הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶן): “מַה צְּדִיתֶן בְּפַתּוֹתְכֶן אֶת יוֹסֵף”?, וַתֹּאמַרְנָה: “חָלִילָה לֵאלֹהִים, לֹא יָדַעְנוּ בוֹ כָּל רָע” וַתֹּאמֶר אֵשֶׁת הַנָּגִיד: “עַתָּה נָכוֹנָה הָאֱמֶת. אֲנִי פִּתֵּיתִי אוֹתוֹ וְהוּא מִדּוֹבְרֵי הָאֱמֶת”: נב “זֶה הוּא[650] לְמַעַן יֵדַע (אֲדוֹנִי) כִּי לֹא בָּגַדְתִּי בוֹ בַּסָּתֶר. כִּי לֹא יַנְחֶה אֱלֹהִים אֶת מְזִמַּת הַבּוֹגְדִים[651]: נג וְלֹא אֲזַכֶּה אֶת נַפְשִׁי, כִּי הַנֶּפֶשׁ נוֹטָה לְרָעָה בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר רִחַם אֱלֹהַי, כִּי אֱלֹהַי סַלָּח וְרַחוּם”:

נד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “הֲבִיאוּהוּ אֵלַי אֶקָּחֵהוּ לִי לְבַדִּי”. וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ וַיֹּאמֶר: “הִנֵּה אַתָּה נָכוֹן הַיּוֹם לְפָנֵינוּ וְנֶאֱמָן”: נה וַיֹּאמֶר (יוֹסֵף): “שִׂים אוֹתִי עַל אוֹצְרוֹת הָאָרֶץ, כִּי אָנֹכִי שׁוֹמֵר מֵבִין”: נו כָּזֹאת כּוֹנַנּוּ אֶת יוֹסֵף בָּאָרֶץ, יִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ בְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. נַאֲצִיל רַחֲמֵינוּ לַאֲשֶׁר נַחְפֹּץ וְלֹא נִקְבַּע שְׂכַר עוֹשֵׂי-הַטּוֹב: נז וְאָכֵן שְׂכַר (מְעוֹן) הָאַחֲרִית טוֹב מִזֶּה לַמַּאֲמִינִים וְהַיְרֵאִים (אֶת אֱלֹהִים):

נח וַיָּבוֹאוּ אַחֵי יוֹסֵף, וַיָּסוּרוּ אֵלָיו וַיַּכִּירֵם וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ: נט וְכַאֲשֶׁר צִיְּדָם לַדֶּרֶךְ בָּר, אָמַר: “הָבִיאוּ אֵלַי אָח אֲשֶׁר לָכֶם מֵאֲבִיכֶם, הֵן תִּרְאוּ כִּי אֲנִי נוֹתֵן אֶת הַמִּדָּה מְלֵאָה, וְכִי אָנֹכִי הַטּוֹב בְּמַכְנִיסֵי-אוֹרֵחַ: ס אַךְ אִם לֹא תְּבִיאוּהוּ, הִנֵּה לֹא מִדַּת (בָּר) לָכֶם אִתִּי וְלֹא תִקְרְבוּ אֵלָי”: סא וַיֹּאמְרוּ: “נְפַתֶּה אָבִיו עַל אֹדוֹתָיו וְעָשִׂינוּ (כֵּן)”: סב וַיֹּאמֶר אֶל נְעָרָיו: “שִׁימוּ רְכֻלָּתָם[652] בְּאַמְתְּחוֹתֵיהֶם לְמַעַן יָבִינוּ אֶת הַדָּבָר[653] בִּפְנוֹתָם וּבָאוּ אֶל בֵּיתָם אוּלַי יָשׁוּבוּ”: סג וַיְהִי בְּשׁוּבָם אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ: “אָבִינוּ, מָנְעוּ מֵאִתָּנוּ מִדַּת (בָּר)[654]. שְׁלַח נָא אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ וְנִשְׁבְּרָה מִדַּת (בָּר), וַאֲנַחְנוּ נִשְׁמֹר עָלָיו”: סד וַיֹּאמֶר (אֲבִיהֶם): “הַאִם אוּכַל לְהַפְקִידוֹ בְּיֶדְכֶם אִם לֹא כַּאֲשֶׁר הִפְקַדְתִּי אֶת אָחִיו עַל יֶדְכֶם מִלְּפָנִים? אָכֵן אֱלֹהִים הוּא הַשּׁוֹמֵר הַטּוֹב וְהוּא הָרַחוּם בָּרַחֲמָנִים”: סה וַיְהִי בְּפָתְחָם אַמְתְּחוֹתֵיהֶם וַיִּמְצְאוּ אֶת רְכֻלָּתם הוּשְׁבָה אֲלֵיהֶם. וַיֹּאמְרוּ: “אָבִינוּ: מַה נְבַקֵּשׁ (עוֹד)?[655] הִנֵּה רְכֻלָּתֵנוּ הוּשְׁבָה אֵלֵינוּ. (נָשׁוּב) וּנְחַיֶּה אֶת בֵּיתֵנוּ וְשָׁמַרְנוּ עַל אָחִינוּ, וְהוֹסַפְנוּ עוֹד מִדַּת (בָּר), (מַשָּׂא) גָּמָל. זֹאת מִדָּה זְעוּמָה[656]: סו וַיֹּאמֶר: ”לֹא אֶשְׁלַח אוֹתוֹ עֲמָּכֶם עַד אִם תִּשָּׁבְעוּ לִי בֵּאלֹהִים, כִּי תְּבִיאוּהוּ אֵלַי, זוּלָתִי אִם יַקִּיף אֶתְכֶם (אוֹיֵב)“[657] וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ לוֹ וַיֹּאמֶר: ”אֱלֹהִים עָרֵב אֶת דִּבְרֵיכֶם“: סז וַיֹּאמֶר: ”בָּנַי אַל תָּבוֹאוּ דֶרֶךְ שַׁעַר אֶחָד, כִּי-אִם בּוֹאוּ דֶּרֶךְ שְׁעָרִים שׁוֹנִים. וְלֹא אוּכַל אוֹעִיל לָכֶם בִּפְנֵי אֱלֹהִים מְאוּמָה, אֵין הַמִּשְׁפָּט בִּלְתִּי אִם לֵאלֹהִים עָלָיו נִשְׁעַנְתִּי וְעָלָיו יִשָּׁעֲנוּ הַנִּשְׁעָנִים":

סח וְאָכֵן בְּבוֹאָם דֶּרֶךְ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם אֲבִיהֶם לֹא הוֹעִילוּ בִּפְנֵי אֱלֹהִים מְאוּמָה. וְרַק חֵפֶץ הָיָה בְּנֶפֶשׁ יַעֲקֹב וַיַּעֲשֵׂהוּ כִּי בַּעַל דַּעַת הוּא בַּאֲשֶׁר לִמַּדְנוּהוּ[658]. וְאוּלָם מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לֹא יֵדָעוּ:

סט וַיְהִי בְּבוֹאָם אֶל יוֹסֵף, וַיֶּאֱסֹף אֶת אָחִיו אֶל בֵּיתוֹ וַיֹּאמֶר: “אָנֹכִי אָחִיךָ. וְאוּלָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשׂוּ”: ע וְכַאֲשֶׁר צִיְּדָם לַדֶּרֶךְ בָּר, שָׂם אֶת הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת אָחִיו. אַחֲרֵי כֵן הִכְרִיז כָּרוֹז: “הוֹי הָאוֹרְחָה. אָכֵן גַּנָּבִים אַתֶּם”: עא וַיִּגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: “מַה הוּא אֲשֶׁר תְּחַפֵּשׂוּ”[659]: עב וַיֹּאמְרוּ: “נְחַפֵּשׂ גְּבִיעַ הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר יְבִיאֶנוּ יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא גָּמָל (בָּר). וַאֲנִי עָרֵב אוֹתוֹ”. עג וַיֹּאמְרוּ: “חֵי אֱלֹהִים. הֵן יְדַעְתֶּם כִּי לֹא בָּאנוּ לְהַשְׁחִית בָּאָרֶץ. וְאֵין אֲנַחְנוּ גַנָּבִים”: עד וַיֹּאמְרוּ: “וּמַה יִּהְיֶה גְמוּלוֹ (שֶׁלַּגַּנָּב) אִם שֶׁקֶר דִּבַּרְתֶּם?”: עה וַיֹּאמְרוּ: “גְּמוּלוֹ שֶׁלָּזֶה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בְאַמְתַּחְתּוֹ, גְּמוּלוֹ הוּא אֲשֶׁר יִהְיֶה (עֶבֶד) תְּמוּרָתוֹ. כֵּן נִגְמֹל לַפּוֹשְׁעִים”: עו וַיָּחֶל בְּאַמְתְּחוֹתֵיהֶם לִפְנֵי אַמְתַּחַת אָחִיו. אַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאוֹ[660] מֵאַמְתַּחַת אָחִיו. כָּזֹאת הוֹרֵינוּ לְיוֹסֵף מְזִמָּה. לֹא הָיְתָה לוֹ הַצְּדָקָה לָקַחַת אֶת אָחִיו (לְעֶבֶד) בְּמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אִם לֹא כִּי חָפֵץ אֱלֹהִים. נָרִים אֶת מַעֲלַת הָאִישׁ אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. וּמֵעַל כָּל בַּעַל-דַּעַת (אֱלֹהִים) יוֹדֵעַ: עז וַיֹּאמְרוּ (אֶחָיו): “אִם גָּנַב, הִנֵּה גָּנַב אָח לוֹ לְפָנִים”. וַיַּסְתִּירָהּ יוֹסֵף בְּנַפְשׁוֹ, וְלֹא גִלָּה אוֹתָהּ לָהֶם, וַיֹּאמֶר (אֶל לִבּוֹ): “אָכֵן רַע מְקוֹמְכֶם, וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּ”: עח וַיֹּאמְרוּ: “הַנָּגִיד, אֲבָל אָב זָקֵן מְאֹד לוֹ, קַח אֵפוֹא אֶחָד מִמֶּנּוּ תַּחְתָּיו, כִּי רוֹאִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ מֵעוֹשֵׂי-הַטּוֹב”: עט וַיֹּאמֶר: “חָלִילָה לָּנוּ מֵאֱלֹהִים לָקַחַת אִם לֹא אֶת זֶה אֲשֶׁר מָצָאנוּ אִתּוֹ אֶת הוֹנֵנוּ, כִּי אָז נִהְיֶה מִן הַפּוֹשְׁעִים”: פ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וַיִּפְרְשׂוּ וַיִּוָּעֲצוּ בְּסוֹדָם. וַיֹּאמֶר הַגָּדוֹל בָּהֶם: “הַאִם לֹא תֵדְעוּ אֶת אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעַ אֲבִיכֶם אֶתְכֶם בֵּאלֹהִים וְאֶת אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם לְפָנִים בְּיוֹסֵף. לֹא אֵצֵא אֵפוֹא מִן הָאָרֶץ (הַזֹּאת) כִּי אִם בִּרְצוֹן אָבִי, אוֹ כִּי יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים לִי, כִּי הוּא הַטּוֹב בַּשּׁוֹפְטִים: פא שׁוּבוּ אֶל אֲבִיכֶם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: ”אָבִינוּ, גָּנַב בִּנְךָ, וְלֹא נָעִיד כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יָדַעְנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עַל הַתַּעֲלוּמָה“[661]: פב שְׁאַל נָא אֶת הָעִיר אֲשֶׁר הָיִינוּ בָהּ וְאֶת הָאוֹרְחָה אֲשֶׁר בָּאנוּ בָהּ. וְאָכֵן אֱמֶת נְדַבֵּר”:

פג וַיֹּאמֶר (יַעֲקֹב):[662] “הֵקַלָּה נַפְשְׁכֶם בְּעֵינֵיכֶם הַדָּבָר, אַךְ אֹרֶךְ-רוּחַ טוֹב, אוּלַי יְשִׁיבֵם אֱלֹהִים אֵלַי גַּם יָחַד, כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם: פד וַיִּיפֶן מֵהֶם וַיֹּאמֶר (עוֹד) ”מַה רַב צַעֲרִי עַל יוֹסֵף“. וַתִּכְהֶינָה[663] עֵינָיו מִיָּגוֹן וְכַעֲסוֹ עָצוּר: פה וַיֹּאמְרוּ: ”חֵי הָאֱלֹהִים, הַבְלִיגָה. הֲתִזְכֹּר אֶת יוֹסֵף עַד אֲשֶׁר תִּהְיֶה שׁוֹמֵם וְהָיִיתָ בַּמֵּתִים?“: פו וַיֹּאמֶר: ”אֶל אֱלֹהִים אָשִׂיחָה דַאֲגָתִי וִיגוֹנִי, כִּי יוֹדֵעַ אָנֹכִי מֵאֵת אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֹא תֵּדָעוּ: פז בָּנַי, לְכוּ וְחִקְרוּ עַל אֹדוֹת יוֹסֵף וְאָחִיו וְאַל תִּוָּאֲשׁוּ מִתְּשׁוּעַת אֱלֹהִים[664], כִּי לֹא יִוָּאֲשׁוּ מִתְּשׁוּעַת אֱלֹהִים, בִּלְתִּי אִם הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים“: פח וַיְהִי בְּבוֹאָם אֵלָיו[665], וַיֹּאמְרוּ: ”הַנָּגִיד, מָצְאָה צָרָה אוֹתָנוּ וְאֶת בֵּיתֵנוּ וַנָּבִיא כֶּסֶף נִמְאָס[666], מְדוּ לָנוּ מִדַּת (בָּר) וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה, כִּי אֱלֹהִים יִגְמֹל טוֹב אֶת עוֹשֵׂי הַצְּדָקָה“: פט וַיֹּאמֶר: ”הַיְדַעְתֶּם אֶת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּיוֹסֵף וְאָחִיו, בִּהְיוֹתְכֶם נִמְהָרֵי לֵב?“: צ וַיֹּאמְרוּ: ”הַאִם אֵין אַתָּה יוֹסֵף?“ וַיֹּאמֶר: ”אָנֹכִי יוֹסֵף וְזֶה אָחִי. אָכֵן חֶסֶד עָשָׂה אֱלֹהִים עִמָּנוּ, כִּי אֲשֶׁר יִירָא (אֱלֹהִים) וְיַאֲרִיךְ רוּחוֹ, הִנֵּה לֹא יִקְבַּע אֱלֹהִים שְׂכַר עוֹשֵׂי-הַטּוֹב“: צא וַיֹּאמְרוּ: ”חֵי אֱלֹהִים, אָכֵן הִפְלָה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ, וְאָכֵן חַטָּאִים הָיִינוּ“: צב וַיֹּאמֶר: ”לֹא תוֹכָחוֹת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם. יִסְלַח לָכֶם אֱלֹהִים וְהוּא הָרַחוּם בָּרַחֲמָנִים: צג לְכוּ עִם כֻּתָּנְתִּי זֹאת וְשִׁיתוּהָ עַל פְּנֵי אָבִי וְשָׁב וְרָאָה, וּבֹאוּ אֵלַי עִם בָּתֵּיכֶם יַחְדָּו":

צד וַיְהִי אַךְ יָצְאָה הָאוֹרְחָה לְדַרְכָּהּ[667], וַיֹּאמֶר אֲבִיהֶם. חָשׁ אָנֹכִי אֶת רֵיחַ יוֹסֵף וְאִם גַּם תְּדַמּוּ כִּי רוּחַ עִוְעִים נִסְּכָה עָלַי: צה וַיֹּאמְרוּ: “חֵי אֱלֹהִים כִּי שׁוֹגֶה אַתָּה בְּשִׁגְיוֹנְךָ הָרִאשׁוֹן”[668] צווַיְהִי כְּבוֹא הַמְבַשֵּׂר וַיָּשֶׁת אוֹתָהּ עַל פָּנָיו וַיָּשָׁב לִרְאוֹת: צז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: “הֲלֹא אָמַרְתִי לָכֶם, כִּי אֵדַע מֵאֵת אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ”: צח וַיֹּאמְרוּ: “אָבִינוּ, הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים כִּי יִסְלַח לָנוּ פְּשָֹעֵנוּ, כִּי חָטָאנוּ”: צט וַיֹּאמֶר: “אֶל אֱלֹהִים אֶתְפַּלֵּל כִּי יִסְלַח לָכֶם, כִּי הוּא הַסַּלָּח וְהָרַחוּם”:

ק וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל יוֹסֵף, וַיֶּאֱסֹף אֶת אָבִיו אֵלָיו[669] וַיֹּאמֶר: “בּוֹאוּ מִצְרַיִם בֶּטַח, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים”: קא וַיַּעַל אֶת אָבִיו עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וַיֹּאמֶר: “אָבִי, זֶה הוּא פִּתְרוֹן חֲלוֹמִי מִלְּפָנִים. הִנֵּה עָשָׂה אוֹתוֹ אֱלֹהַי אֱמֶת. וַיֵּיטֶב אִתִּי בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתִי מִבֵּית-הַסֹּהַר, וַיָּבֵא אֶתְכֶם מִן הָעֲרָבָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִפְרִיד הַשָּׂטָן בֵּינִי וּבֵין אַחַי. אָכֵן אֱלֹהַי חַנּוּן לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם: קב אֱלֹהַי, אָכֵן נָתַתָּ לִּי מַלְכוּת וַתְּלַמְּדֵנִי פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים. בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. אַתָּה מָגִנִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָאַחֲרִית אָסְפֵנִי נָא אֵלֶיךָ תָּמִים עִמָּךְ[670], וְדַבְּקֵנִי בְּעוֹשֵׂי-הַיָּשָׁר”.

קג זֶה הוּא מִדִּבְרֵי הַתַּעֲלוּמָה נְגַלֶּה אוֹתָם לָךְ, וְלֹא הָיִיתָ אֶצְלָם בְּהִוָּסְדָם יַחַד וַיָּזֹמּוּ מְזִמָּה. אַךְ מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים – אִם גַּם תִּתְאַמֵּץ – לֹא יַאֲמִינוּ: קד וְלֹא תִשְׁאַל מֵהֶם עָלָיו[671] כָּל שָׂכָר. אֵין הוּא בִּלְתִּי אִם הַזְהָרָה לִבְנֵי אָדָם[672]: קה וְכַמָּה מִן הָאוֹתוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם וּבְכָל זֹאת יִרְחֲקוּ מֵהֶם[673]: קו וְלֹא יַאֲמִינוּ מַרְבִּיתָם בֵּאלֹהִים, וְרַק מְשַׁתְּפִים (לֵאלֹהִים) הֵם: קז מָה הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בָּטְחוּ, כִּי לֹא יָבוֹא עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ אֱלֹהִים וַאֲפָפָם, אוֹ כִּי תְבוֹאֵם “הַשָּׁעָה”[674] פִּתְאֹם, וְהֵם לֹא יָחוּשׁוּ?[675]: קח אֱמֹר: זֹאת הִיא דַרְכִּי. אֶקְרָא אֶל אֱלֹהִים עַל כִּי אוֹת גָּלוּי אֲנִי וְכָל הַהוֹלֵךְ אַחֲרָי[676], וְהַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים וְאֵין אָנֹכִי מִן הַמְשַׁתְּפִים: קט וְלֹא שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ כִּי-אִם אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אָזְנָם. הַאִם לֹא יַעַבְרוּ בָּאָרֶץ וְרָאוּ אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם. – וְאָכֵן מְעוֹן הָאַחֲרִית טוֹב יוֹתֵר לַאֲשֶׁר יָרְאוּ אֱלֹהִים. הַאִם לֹא תַּשְׂכִּילוּ?

קי וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹאֲשׁוּ הַשְּׁלִיחִים וַיַּחְשְׁבוּ כִּי נִתְּנוּ לְכוֹזְבִים וַתְּבוֹאֵם תְּשׁוּעָתֵנוּ. וַיִּמָּלֵט אֲשֶׁר חָפַצְנוּ, אַךְ לֹא יוּשַׁב אַכְפֵּנוּ מֵעַל הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים[677]: קיא אָכֵן הָיָה בְּסִפּוּרֵיהֶם מָשָׁל וּמוּסָר לְאַנְשֵׁי לֵבָב. אֵין הוּא[678] דָבָר בָּדוּי מִן הַלֵּב. וְאוּלָם לְקַיֵּם אֵת אֲשֶׁר (הוּרַד) לְפָנָיו וּלְבָאֵר מְפֹרָשׁ כָּל דָּבָר, וְאֹרַח-מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים לַאֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים:

פָּרָשַׁת הָרָעַם[679]

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א. ל. מ. ר. א אֵלֶּה אוֹתוֹת הַסֵּפֶר. וַאֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱמֶת, וְאוּלָם מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לֹא יַאֲמִינוּ: ב אֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֵרִים אֶת הַשָּׁמַיִם בְּלִי עַמּוּדִים תִּרְאוּם, אַחֲרֵי כֵן הִתְנַשֵּׂא עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וַיָּשֶׂם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לְמַס עוֹבֵד. כָּל אֶחָד מֵהֶם יָרוּץ עַד לְעֵת מוֹעֵד. יְנַהֵג אֶת הַמֶּמְשָׁלָה, יְבָאֵר מְפֹרָשׁ אֶת הָאוֹתוֹת לְמַעַן תִּבְטְחוּ בִּפְגִישַׁת אֱלֹהֵיכֶם: ג וְהוּא אֲשֶׁר פָּרַשׂ אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֶׂם בָּהּ יְתֵדוֹת נֶאֱמָנוֹת[680] וּנְהָרוֹת וּמִכָּל פֶּרִי. שָׁת בְּתוֹכָה זוּגוֹת שְׁנַיִם (מִכֹּל). יְכַסֶּה בַלַּיְלָה עַל הַיּוֹם. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לַאֲנָשִׁים יָשִׁיבוּ אֶל לֵב: ד וּבָאָרֶץ חֶלְקוֹת אֲדָמָה סְמוּכוֹת אַחַת לָאֶחָת, וְגַנּוֹת עֲנָבִים וָזֶרַע וָתֹמֶר (נוֹשְׂאִים פֵּרוֹת) שׁוֹנִים הַיּוֹצְאִים מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד. וְדוֹמִים (הַיּוֹצְאִים) מִשָּׁרָשִׁים שׁוֹנִים. יָשְׁקוּ מֵאוֹתָם מָיִם. וַנִּתַּן יִתְרוֹן לָאֶחָד עַל הַשֵּׁנִי בְּטַעַם. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְעַם יַשְׂכִּילוּ:

ה וְכִי תִּתְפַּלֵּא, הִנֵּה אָמְנָם פֶּלֶא דְבָרָם (לֵאמֹר): “הַאִם אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ לְעָפָר נִהְיֶה לִבְרִיאָה חֲדָשָׁה”?: ו אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בֵּאלֹהֵיהֶם וְאֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר מַסְגְּרוֹת בְּצַוְּארוֹתֵיהֶם וְאֵלֶּה הֵם בְּנֵי אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם). לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְתוֹכָהּ: ז וּבִקְשׁוּךָ לְהָחִישׁ בּוֹא הָרָעָה לִפְנֵי הַטּוֹבָה[681]. כְּבָר חָלַף עָבַר מִלִּפְנֵיהֶם מָשָׁל וּמוּסָר[682]. וְאוּלָם אֱלֹהֶיךָ בַּעַל סְלִיחוֹת הוּא לִבְנֵי אָדָם לַמְרוֹת פִּשְׁעָם. אַךְ (גַּם) מוּסַר אֱלֹהֶיךָ כָּבֵד מְאֹד:

ח אָמוֹר יֹאמְרוּ הַכּוֹפְרִים: “לָמָּה זֶה לֹא הוּרַד אֵלָיו אוֹת מֵאֵת אֱלֹהָיו?” וְאוּלָם רַק מַזְהִיר אָתָּה, וּלְכָל עָם (שֻׁלַּח) מְאַשֵּׁר בְּדָרֶךְ: ט אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר תִּשָּׂא כָּל נְקֵבָה בְּרַחֲמָהּ, וַאֲשֶׁר יֵצַר רַחֲמָהּ וְרָחַב. וְהַכֹּל אִתּוֹ בְּמַתְכֹּנֶת: י יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת הַגָּדוֹל וְהַנַּעֲלֶה: יא שָׁוִים הֵם בָּכֶם הַמַּסְתִּיר דְּבָרוֹ וְהַמּוֹדִיעַ אוֹתוֹ גָּלוּי וְהַמִּסְתַּתֵּר בַּלַּיְלָה וְהַמּוֹפִיעַ לְאוֹר יוֹם: יב לוֹ[683] (מַלְאָכִים) שׁוֹמְרִים צְעָדָיו מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו. יִשְׁמְרוּהוּ בִּפְקוּדַת אֱלֹהִים, כִּי לֹא יְשַׁנֶּה אֱלֹהִים מְאוּמָה (מִן הַטּוֹב) לְעָם עַד אִם יְשַׁנּוּ הֵם בְּנַפְשָׁם (דַרְכָּם), וְכִי יַחְפֹּץ אֱלֹהִים (לְהָבִיא) רָעָה לְעָם, אֵין לַהֲשִׁיבָהּ. וְאֵין לָהֶם מִבַּלְעָדָיו כָּל מָגֵן: יג הוּא הַמַּרְאֶה אֶתְכֶם אֶת הַבָּרָק (לְעוֹרֵר) פַּחַד וּתְשׁוּקָה[684], וְנָשָׂא אֶת הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים: יד וְהָרַעַם יְסַפֵּר תְּהִלָּתוֹ וְהַמַּלְאָכִים, מִיִּרְאָתָם אוֹתוֹ, וְשָׁלַח אֶת הָרַעַשׁ וּפָגַע בּוֹ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְהֵם יִתְוַכְּחוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים, הֵן הוּא אַמִּיץ כֹּחַ: טו לוֹ יָאֶה לִקְרֹא בָּאֱמֶת[685], וְאֵלֶּה (הָאֱלִילִים) אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעָדָיו, לֹא יֵעָנוּ לָהֶם בִּמְאוּמָה, כִּי אִם כְּפוֹרֵשׂ כַּפָּיו אֶל הַמָּיִם, לְמַעַן הֲשִׁיבֵם אֶל פִּיו וְלֹא יוּכַל הֲשִׁיבֵם אֵלָיו. אָכֵן אֵין קְרִיאַת הַכּוֹפְרִים, בִּלְתִּי אִם בְּתוֹעָה:

טז וְלֵאלֹהִים יִשְׁתַּחֲוֶה כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ בְּרָצוֹן וּבְאֹנֶס, הֵם וְצִלְלֵיהֶם, בֹּקֶר וָעָרֶב: יז אֱמֹר: מִי הוּא אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ? אֱמֹר: אֱלֹהִים. אֱמֹר: הֲתִקְחוּ לָכֶם מִבַּלְעָדָיו מָגִנִּים אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ גַּם לְנַפְשָׁם לֹא לְהוֹעִיל וְלֹא לְהָרַע?. אֱמֹר: הֲיִשְׁווּ הָעִוֵּר וְהַפִּקֵּחַ, אִם יִשְׁווּ הַחשֶׁךְ וְהָאוֹר? אִם שָׂמוּ לֵאלֹהִים שֻׁתָּפִים אֲשֶׁר בָּרְאוּ כִּבְרִיאָתוֹ, וְתִשְׁוֶה בְּעֵינֵיהֶם הַבְּרִיאָה (בָּרְאוּ אֵלֶּה לִבְרִיאַת אֱלֹהִים)? אֱמֹר: אֱלֹהִים (הוּא) בּוֹרֵא כֹּל וְהוּא הָאֶחָד וְהָאַדִּיר: יח הוֹרִיד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם וַיִּזְּלוּ נְחָלִים כַּאֲשֶׁר חָלַק לָהֶם, וַיַּעַל הַזֶּרֶם קֶצֶף אֶל עָל. (וְכָל מַתֶּכֶת) מֵאֲשֶׁר יַדְלִיקוּ עָלָיו הָאֵשׁ בְּבַקְשָׁם (לַעֲשׂוֹת) חֲלִי אוֹ כֶלִי (יַעַל) קֶצֶף כָּמוֹהוּ. כָּזֹאת יַרְאֶה אֱלֹהִים (בְּמָשָׁל) אֶת הָאֱמֶת וְהַשָּׁקֶר. וְאָכֵן בַּאֲשֶׁר לָקֶּצֶף הִנֵּה יַעֲלֶה בְּבַעְבּוּעוֹת. אַךְ בַּאֲשֶׁר לַמּוֹעִיל לִבְנֵי אָדָם הִנֵּה יִשָּׁאֵר (קַיָּם) בָּאָרֶץ. כָּכָה יִמְשֹׁל אֱלֹהִים אֶת הַמְּשָׁלִים. לַאֲשֶׁר נַעֲנוּ לֵאלֹהֵיהֶם (יִהְיֶה) הַטּוֹב. אַךְ אֲשֶׁר לֹא יֵעָנוּ לוֹ, הִנֵּה לוּ גַם יִהְיֶה לָהֶם כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יַחְדָּו וְעוֹד כָּמוֹהוּ אִתּוֹ, כִּי אָז נְתָנוּהוּ לְהִפָּדוֹת בּוֹ[686]. אֵלֶּה לָהֶם הָרָע בַּחֶשְׁבּוֹן וּמְגוּרֵיהֶם גֵּיהִנֹּם וְרַע הַיָּצוּעַ:

יט הַאִם כָּ(אִישׁ) הַיּוֹדֵעַ כֵּי אֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱמֶת כָּאִישׁ אֲשֶׁר הוּא עִוֵּר? אָכֵן יָשִׂימוּ אֶל לֵב אַנְשֵׁי לֵבָב: כ אֵלֶּה הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִית אֱלֹהִים וְלֹא יָפֵרוּ אֶת הַבְּרִית: כא וְהַמְחַבְּרִים אֶת אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים לְחַבֵּר, וְיָרְאוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם וּפָחֲדוּ מִפְּנֵי הָרָע בַּחֶשְׁבּוֹן: כב וְהַמַּאֲרִיכִים רוּחָם בְּבַקְשָׁם אֶת פְּנֵי אֱלֹהֵיהֶם, וַיַּעַרְכוּ הַתְּפִלָּה וַיְפַזְּרוּ מֵאֲשֶׁר חָלַקְנוּ לָהֶם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וַיָּשִׁיבוּ בְטוֹבָה אֶת הָרָעָה[687], – אֵלֶּה לָהֶם שְׂכַר הַמָּעוֹן: כג גַּנּוֹת עֵדֶן, יָבוֹאוּ בְתוֹכָן (הֵם) וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הַיָּשָׁר מֵאֲבוֹתֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וְזַרְעָם, וְהַמַּלְאָכִים יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעַר: כד (לֵאמֹר): “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם עֵקֶב אֲשֶׁר הֶאֱרַכְתֶּם רוּחֲכֶם”. אָכֵן מַה טּוֹב שְׂכַר הַמָּעוֹן[688]: כה אַךְ אֲשֶׁר יָפֵרוּ בְּרִית אֱלֹהִים אַחֲרֵי עָבְרָם בָּהּ וִינַתְּקוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים לְחַבֵּר וְהִשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ[689] אֵלֶּה לָהֶם הַקְּלָלָה וְלָהֶם רַע הַמָּעוֹן: כו אֱלֹהִים יִתֵּן מָזוֹן בְּשֶׁפַע לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְגַם יִקְפֹּץ (יָדוֹ). וַיִּשְׂמְחוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאוּלָם אֵין חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה לְעֻמַּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי-אִם מַתָּת (מְעַטָּה)[690]:

כז אָמוֹר יֹאמְרוּ הַכּוֹפְרִים: “לָמָּה לֹא הוּרַד עַל יָדוֹ אוֹת מֵאֵת אֱלֹהָיו?” אֱמֹר: הִנֵּה אֱלֹהִים יַתְעֶה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְנָחָה אֵלָיו אֶת הַשָּׁב (בִּתְשׁוּבָה): כח הַמַּאֲמִינִים וַאֲשֶׁר יִרְגְּעוּ לִבּוֹתָם בְּזֵכֶר אֱלֹהִים. – הַאֵין זֹאת אֲשֶׁר בְּזֵכֶר אֱלֹהִים יִרְגְּעוּ הַלְּבָבוֹת? – הַמַּאֲמִינִים וְעוֹשֵׂי הַיָּשָׁר אַשְׁרֵיהֶם, לָהֶם הַשִּׁיבָה הַנָּאָה מִכֹּל[691]: כט כָּכָה שְׁלַחְנוּךָ אֶל אֻמָּה אֲשֶׁר כְּבָר חָלְפוּ עָבְרוּ אֻמּוֹת לְפָנֶיהָ לְמַעַן תִּקְרָא לִפְנֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אָזְנֶךָ. וְאָכֵן הֵם יְכַחֲשׁוּ בָּרַחֲמָן. אֱמֹר: “הוּא אֱלֹהַי אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתּוֹ עָלָיו נִשְׁעַנְתִּי וְאֵלָיו תְּשׁוּבָתִי”: ל אַךְ לוּ גַם (הֵבֵאתָ) קֻרְאָן נֶעְתְּקוּ עַל יָדוֹ הָרִים מִמְּקוֹמָם וַתִּבָּקַע לוֹ הָאָרֶץ אוֹ דֻּבַּר עַל-יָדוֹ עִם הַמֵּתִים (לֹא שָׁמְעוּ לָךְ). אֲבָל לֵאלֹהִים הַפְּקֻדָּה כֻּלָּהּ. הַאִם לֹא יֵדְעוּ הַמַּאֲמִינִים, אֲשֶׁר לוּ חָפֵץ אֱלֹהִים נָחָה מֵישָׁרִים אֶת כָּל הָאָדָם יַחְדָּו?

לא וְלֹא יֶחְדַּל מִפְּגֹעַ אֶת הַכּוֹפְרִים, עֵקֵב מַעֲשֵׂיהֶם, פֶּגַע[692], אוֹ יִשְׁכּוֹן בְּקִרְבַת מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עַד בּוֹא דְבַר אֱלֹהִים, כִּי לֹא יָפֵר אֱלֹהִים אֶת דְּבָרוֹ: לב וּכְבָר הֵתֵלּוּ בִּשְׁלִיחִים לְפָנֶיךָ וָאַנִּיחַ[693] לַכּוֹפְרִים. אַחֲרֵי כֵן יִסַּרְתִּים. וְאֵיכָה הָיָה מוּסָרִי:

לג מִי הוּא זֶה הָעוֹמֵד עַל כָּל נֶפֶשׁ (לִרְאוֹת) פָּעֳלָהּ? וַיָּשִׂימוּ לֵאלֹהִים שֻׁתָּפִים. אֱמֹר: “קִרְאוּ נָא בִּשְׁמוֹתָם. אוֹ (אוּלַי) תַּחְפְּצוּ לְהַגִּיד דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יֵדַע בָּאָרֶץ? אוֹ (אוּלַי תֹאמְרוּ): ”רַק דָּבָר רֵיק הוּא"? אָכֵן מְתֻקָּנִים בְּעֵינֵי הַכּוֹפְרִים תַּעְתּוּעֵיהֶם וַיּוּסְרוּ מִן הַדָּרֶךְ. וַאֲשֶׁר יַתְעֶה אֱלֹהִים, אֵין לוֹ כָּל מְאַשֵּׁר בְּדָרֶךְ: לד לָהֶם עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעֹנֶשׁ הָעוֹלָם הַבָּא מַדְאִיב מִמֶּנּוּ וְאֵין לָהֶם מֵאֱלֹהִים כָּל מַצִּיל: לה זֶה מַרְאֵה[694] הַגַּנָּה אֲשֶׁר הוּעֲדָה לַיְרֵאִים (אֶת אֱלֹהִים), יִזְּלוּ מִתַּחְתֶּיהָ הַנְּהָרוֹת, אָכְלָהּ קַיָּם (לָעַד) וְצִלָּהּ. זֶה שְׂכַר הַיְרֵאִים (אֱלֹהִים), וּשְׂכַר הַכּוֹפְרִים אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם):

לו אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם הַסֵּפֶר יִשְׁמְחוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הוּרַד אֵלֶיךָ, וּמֵעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים[695] יֵשׁ אֲשֶׁר יְכַחֲשׁוּ בְמִקְצָתוֹ. אֱמֹר: “אָכֵן צֻוֵּיתִי לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים וּלְבִלְתִּי שַׁתֵּף בּוֹ, אֵלָיו אֶקְרָא וְאֵלָיו תְּשׁוּבָתִי”: לז וְכָכָה הוֹרַדְנוּהוּ (סֵפֶר) מִשְׁפָּט עֲרָבִי[696]. וְאוּלָם אִם תֵּלֵךְ אַחֲרֵי מַאֲוַיֵּיהֶם אַחֲרֵי בוֹא אֵלֶיךָ הַדָּעַת[697], לֹא מָגֵן לְךָ בֵּאלֹהִים וְלֹא מַצִּיל: לח וּכְבָר שָׁלַחְנוּ שְׁלִיחִים לְפָנֶיךָ וַנָּשֶׂם לָהֶם נָשִׁים וְצֶאֱצָאִים, וְחָלִילָה לּוֹ לְשָׁלִיחַ לְהָבִיא אוֹת אִם לֹא בִּרְצוֹן אֱלֹהִים. לְכָל עֵת מוֹעֵד סֵפֶר[698]: לט יִמְחֶה אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וִיכוֹנֵן, וְאִתּוֹ אֵם הַסֵּפֶר[699]: מ וְאִם נַרְאֶה אוֹתְךָ מִקְצָת (מֵהָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר נְיָרֵא אוֹתָם (בּוֹ), אוֹ נֶאֱסֹף אוֹתְךָ (לִפְנֵי בוֹאוֹ), הִנֵּה אֵין עָלֶיךָ בִּלְתִּי אִם לְהַזְהִיר, (אוֹתָם) וְעָלֵינוּ הַחֶשְׁבּוֹן: מא הַאִם לֹא יִרְאוּ, כִּי נָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וּנְקַצֶּנָּה מִקְּצוֹתֶיהָ?[700] וֵאלֹהִים יִשְׁפֹּט, אֵין עוֹצֵר בְּעַד מִשְׁפָּטוֹ וְהוּא מְהִיר הַחֶשְׁבּוֹן: מב וּכְבָר זָמְמוּ מְזִמָּה אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיהֶם, אַךְ לֵאלֹהִים הַמְּזִמָּה כֻּלָּהּ. יֵדַע פֹּעַל כָּל נֶפֶשׁ, אָכֵן יָדוֹעַ יֵדְעוּ הַכּוֹפְרִים לְמִי שְׂכַר הַמָּעוֹן: מג וְאָמְרוּ הַכּוֹפְרִים: “אֵין אַתָּה שָׁלוּחַ”, אֱמֹר: “אֱלֹהִים רַב לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וְזֶה אֲשֶׁר אִתּוֹ דַעַת הַסֵּפֶר”[701]:

פָּרָשַׁת אַבְרָהָם[702] (עָלָיו הַשָּׁלוֹם)

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחְמָן וְהָרַחוּם

א. ל. ר א (זֶה) סֵפֶר הוֹרַדְנוּהוּ עַל יָדְךָ לְמַעַן הוֹצִיא אֶת הָאֲנָשִׁים מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ בִּרְצוֹן אֱלהֵיהֶם אֶל אֹרַח. הַגִּבּוֹר וְהַמְהֻלָּל: ב אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. אָכֵן אוֹי לָהֶם לַכּוֹפְרִים מֵעֹנֶשׁ כָּבֵד: ג אֲשֶׁר יְבַכְּרוּ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה עַל (חַיֵּי) הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים וּבִקְּשׁוּ לְעַקְּשָׁהּ אֵלֶּה הֵם בְּתוֹעָה רַבָּה: ד וְלֹא שָׁלַחְנוּ כָּל שָׁלִיחַ כִּי אִם בִּלְשׁוֹן עַמּוֹ, לְמַעַן יְבָאֵר לָהֶם. וֵאֱלֹהִים יַתְעֶה אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְיַנְחֶה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהוּא הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם:

ה וּלְפָנִים שָׁלַחְנוּ אֶת מֹשֶׁה בְּאוֹתוֹתֵינוּ לֵאמֹר: “הוֹצֵא אֶת עַמְּךָ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וְהַזְכֵּר אוֹתָם אֶת יְמֵי אֱלֹהִים[703]. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְכָל מַאֲרִיךְ רוּחוֹ וּמוֹדֶה: ו וּ(זְכֹר) באֱמֹר מֹשֶׁה לְעַמּוֹ זִכְרוּ: ”הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם אֱלֹהִים בְּהַצִּילוֹ אֶתְכֶם מִבַּיִת פַּרְעֹה אֲשֶׁר מֵרְרוּ אֶתְכֶם בְּעִנּוּיִם רָעִים עַד מְאֹד. אֶת בְּנֵיכֶם שָׁחֲטוּ וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם חִיּוּ לָמוֹ, וּבָזֹאת לָכֶם מַסָּה קָשָׁה מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם[704]“: ז וּ(זְכֹר) אֶת אֲשֶׁר הִכְרִיז אֱלֹהֶיךָ לֵאמֹר: ”אִם תּוֹדוּ (לִי) אַרְבֶּה לָכֶם (מֵחַסְדִּי). אַךְ אִם תִּכְפֹּרוּ, הִנֵּה מוּסָרִי כָּבֵד“: ח וּמֹשֶׁה אָמַר: ”(גַּם) אִם תִּכְפְּרוּ אַתֶּם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יַחְדָּו, הִנֵּה אֱלֹהִים עָשִׁיר וּמְהֻלָּל“: הַאִם לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם דְּבַר אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיהֶם, עַם נֹחַ וְעָאד וְתָמוּד וְאֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) אַחֲרֵיהֶם: י לֹא יֵדָעֵם בִּלְתִּי אִם אֱלֹהִים, בָּאוּ אֲלֵיהֶם שְׁלִיחֵיהֶם בְּמוֹפְתִים, וַיָּשִׁיבוּ אֶת יְדֵיהֶם אֶל פִּיוֹתֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: ”אָכֵן מְכַחֲשִׁים אֲנַחְנוּ בַּדָּבָר אֲשֶׁר שֻׁלַּחְתֶּם בּוֹ וְאָכֵן בְּסָפֵק אֲנַחְנוּ בַּדָּבָר אֲשֶׁר תִּקְרָאוּנוּ אֵלָיו מְפַקְפְּקִים“: יא וְיֹאמְרוּ שְׁלִיחֵיהֶם: ”הַאִם בְּסָפֵק אַתֶּם בִּדְבַר אֱלֹהִים בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, יִקְרָא אֶתְכֶם לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם מֵחַטֹּאתֵיכֶם וַעֲזַבְכֶם עַד לְעֵת מוֹעֵד“: יב וְיֹאמְרוּ: ”אֵין אַתֶּם בִּלְתִּי אִם אָדָם כָּמוֹנוּ. הֲתַחְפְּצוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ מֵאַחֲרֵי זֶה אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵינוּ? הָבִיאוּ לָנוּ אֵפוֹא מוֹפֵת[705] גָּלוּי“: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם שְׁלִיחֵיהֶם: ”אֵין אֲנַחְנוּ בִּלְתִּי אִם אָדָם כְּמוֹכֶם, וְאוּלָם אֱלֹהִים יַפְלֶה חַסְדוֹ לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ מֵעוֹבְדָיו, וּמַה כֹּחֵנוּ כִּי נָבִיא לָכֶם מוֹפֵת:

יד אִם לֹא בִּרְצוֹן אֱלֹהִים? וְעַל אֱלֹהִים יִשָׁעֲנוּ הַמַּאֲמִינִים: טו וּמַה לָנוּ אֲשֶׁר לֹא נִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהִים אַחֲרֵי נְחוֹתוֹ אוֹתָנוּ בִּדְרָכֵינוּ. אָכֵן הַאֲרֵךְ נַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ בַּהֲצֶרְכֶם לָנוּ, וְעַל אֱלֹהִים יִשָׁעֲנוּ הַנִּשְׁעָנִים“: טז וַיֹּאמְרוּ הַכֹּפְרִים אֶל שְׁלִיחֵיהֶם: ”הוֹצֵא נוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאַרְצֵנוּ אוֹ שׁוֹב תָּשׁוּבוּ (לָלֶכֶת) בְּדָתֵנוּ[706]. וַיְגַל אֱלהֵיהֶם אֶת אָזְנָם לֵאמֹר: “הַשְׁמֵד נַשְׁמִיד אֶת הַפּוֹשְׁעִים: יז וְהִשְׁכַּנּוּ אֶתְכֶם בָּאָרֶץ אַחֲרֵיהֶם. כָּזֹאת (יִהְיֶה) לַאֲשֶׁר יָרֵא ”מְקוֹמִי“ וְיָרֵא תּוֹכַחְתִּי”[707]: יח וַיִּקְרְאוּ לְעֶזְרָה וַתִּכָּזֵב תִּקְוַת כָּל עָרִיץ וּקְשֵׁה עֹרֶף: יט מֵאַחֲרָיו גֵּיהִנֹּם וְיַשְׁקֶה מֵי רֶפֶשׁ[708]: כ יִגְמָעַם. אַךְ עוֹד טֶרֶם יֵרְדוּ אֶל לוֹעוֹ יְבוֹאֵהוּ הַמָּוֶת מִכָּל עֵבֶר[709]. אַךְ לֹא יָמוּת. וּמֵאַחֲרָיו עֹנֶשׁ קָשֶׁה: כא מְשַׁל הַכּוֹפְרִים בֶּאֱלהֵיהֶם, מַעֲשֵׂיהֶם כְּאֵפֶר זָרָהוּ[710] רוּחַ בְּיוֹם סוּפָה. לֹא יִשְׁלְטוּ עַל מְאוּמָה מֵאֲשֶׁר רָכָשׁוּ[711]. זֹאת הִיא הַתּוֹעָה הָרְחוֹקָה: כב הַאִם לֹא תִרְאֶה כִּי אֱלֹהִים בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בָּאֱמֶת, בִּרְצוֹתוֹ יַכְרִיתְכֶם[712] וְהֵקִים[713] (תַּחְתֵּיכֶם) בְּרִיאָה חֲדָשָׁה: כג וְלֹא נִפְלֵאת הִיא מֵאֱלֹהִים: כד וְהִתְיַצְּבוּ עַל הָאֱלֹהִים כֻּלָּם, וְאָמְרוּ הַחַלָּשִׁים אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְנַשְּׂאוּ (עֲלֵיהֶם): “הִנֵּה אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵיכֶם. הַאִם תּוּכְלוּ לְהוֹעִיל לָנוּ בִּפְנֵי עֹנֶשׁ אֱלֹהִים בִּמְאוּמָה?”: כה וְאָמְרוּ: “לוּ נָחָנוּ אֱלֹהִים מֵישָּׁרִים כִּי אָז נָחִינוּ אֶתְכֶם. אַחַת הִיא לָנוּ אִם תִּקְצַר רוּחֵנוּ וְאִם נַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ – אֵין לָנוּ כָּל מִפְלָט: כו וְאָמַר הַשָּׂטָן בְּעֵת נֶחֱרָץ הַדָּבָר לֶאֱמֹר: הֵנָּה אֱלֹהִים הִבְטִיחֲכֶם הַבְטָחַת הָאֱמֶת וָאַבְטִיחֲכֶם (אָנֹכִי) וָאָפֵר דְּבָרִי לָכֶם, וְאֵין לִי עֲלֵיכֶם כָּל שִׁלְטוֹן: כז מִלְּבַד זֶה אֲשֶׁר קְרָאתִיכֶם, וְתֵּעָנוּ לִי וְלֹא תִּלּוֹנוּ עָלַי, הִלּוֹנוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם. לֹא בִי יְשׁוּעַתְכֶם וְלֹא בָכֶם יְשׁוּעָתִי. כִּי כִחַשְׁתִּי בַּאֲשֶׁר שִּׁתַּפְתֶּם אוֹתִי (לֵאלֹהִים) לִפְנֵי כֵן. אָכֵן לַפּוֹשְׁעִים עֹנֶשׁ דְּאָבָה”: וְהוּבְאוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר אֶל תּוֹךְ גַּנּוֹת יִזְלוּ מִתַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, לְעוֹלָמִים, (יִהְיוּ) בְּתוֹכָן, בִּרְצוֹן אֱלהֵיהֶם. בִּרְכָתָם בְּתוֹכָן “שָׁלוֹם”: הַאִם לֹא תִרְאֶה אֵיכָה מָשַׁל אֱלֹהִים מְשַׁל מִלַּה טוֹבָה, כְּעֵץ טוֹב שָׁרְשׁוֹ נָכוֹן (בָּאָרֶץ) וּפֹארוֹתָיו בַּשָּׁמַיִם: ל יִתֵּן פִּרְיוֹ[714] בְּכָל עֵת, בִּרְצוֹן אֱלֹהָיו. וּמָשַׁל אֱלֹהִים הַמְּשָׁלִים לִבְנֵי אָדָם, אוּלַי יָשִׂימוּ אֶל לֵב: לא וּמְשַׁל מִלָּה נִמְאָסָה כְּעֵץ נִמְאָס נִסַּחַ מֵעַל לָאָרֶץ, לֹא יִכּוֹן לְעוֹלָם: לב יְכוֹנֵן אֱלֹהִים אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בַּדָּבָר הַנָּכוֹן בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְהִתְעָה אֱלֹהִים אֶת הַפּוֹשְׁעִים וְכָל אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים עָשָׂה: לג הַאִם לֹא תִּרְאֶה אֵת אֲשֶׁר הֵמִירוּ חֶסֶד אֱלֹהִים[715] לְכַחֵשׁ, וַיַּדִיחוּ אֶת בְּנֵי עַמָּם אֶל מִשְׁכְּנוֹת שָּׁחַת: לד אֶל גֵּיהִנֹּם. צָלִי יִהְיוּ לָהּ, וְרַע הַמִּשְׁכָּן: לה וַיַּעֲשׂוּ אֶת אֱלֹהִים אֱלִילִים[716] לְהַתְעוֹת מִדַּרְכּוֹ. אֱמֹר: הִתְעַנְּגוּ, אַךְ דַּרְכְּכֶם אֶל אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם): אֱמֹר לְעוֹבְדַי אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ, כִּי יַעַרְכוּ הַתְּפִלָּה וִיפַזְּרוּ, (לָאֶבְיוֹנִים) מֵאֲשֶׁר חָלַקְנוּ לָהֶם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, בְּטֶרֶם יָבוֹא יוֹם לֹא מִקָּח וּמִמְכָּר בּוֹ וְלֹא רֵעוּת[717]: לז אֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וַיּוֹרֶד מִן הַשָּׁמַיִם מָיִם, וַיּוֹצֵא בָּהֶם פֵּרוֹת שׁוֹנִים לְמַאֲכָל לָכֶם[718]. וַיָּשֶׂם לָכֶם אֶת הָאֳנִיּוֹת לְמַס עוֹבֵד אֲשֶׁר יָרוּצוּ בַיָּם בְּמִצְוָתוֹ, וַיָּשֶּׂם לָכֶם לְמַס עוֹבֵד אֶת הַנְּהָרוֹת, וַיָּשֶּׂם לָכֶם לְמַס עוֹבֵד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְנָקְפוּ, וַיָּשֶּׂם לָכֶם לְמַס עוֹבֵד אֶת הַלַּיְלָה וְאֶת הַיּוֹם, וַיִּתֵּן לָכֶם מִכָּל אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם, וְכִי תִּסְפְּרוּ חַסְדֵי אֱלֹהִים לֹא תִּמְנוּם כֻּלָּם. אָכֵן הָאָדָם פּוֹשֵׁעַ וְכוֹפֵר:

לח וּ(זְכֹר) בֶּאֱמֹר אַבְרָהָם: “אֱלֹהַי, שִׁית אֶת הָעִיר הַזֹּאת[719] בְּטוּחָה, וְהָשֵׁב אוֹתִי וְאֶת בָּנַי מֵעֲבֹד אֶת הַפְּסִילִים: לט אֱלֹהַי, כִּי הֵם הִתְעוּ רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם. וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר יֵלֵךְ אַחֲרָי, הִנֵּה מִמֶּנִּי הוּא, וַאֲשֶׁר יַמְרֶה אוֹתִי, הִנֵּה אַתָּה סַלָּח וְרַחוּם[720]: מ אֱלֹהֵינוּ, הִנֵּה הוֹשַׁבְתִּי מִצֶּאֱצָאַי בָּעֵמֶק לֹא מְקוֹם זֶרַע אֵצֶל בֵּיתְךָ הַקָּדוֹשׁ, אֱלֹהֵינוּ, לְמַעַן יַעַרְכוּ הַתְּפִלָּה, שִׂים אֵפוֹא אֶת לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם לְהִכָּסֵף אֲלֵיהֶם וְכַלְכְּלֵם פֵרוֹת מִפֵּרוֹת שׁוֹנִים לְמַעַן יוֹדוּ לָךְ[721]: מא אֱלֹהֵינוּ הֵן אַתָּה תֵּדַע אֵת אֲשֶׁר נַעֲלִים וְאֶת אֲשֶׁר נְגַלֶּה, וְלֹא יֵעָלֵם מֵאֱלֹהִים דָּבָר לֹא בָּאָרֶץ וְלֹא בַּשָּׁמַיִם. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לִי לְעֵת זִקְנָה אֶת יִשְׁמָעֵאל וְאֶת יִצְחָק, כִּי אֱלֹהַי שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה: מב אֱלֹהַי שִׁיתֵנִי עוֹרֵךְ הַתְּפִלָּה (אָנֹכִי) וּמִצֶּאֱצָאַי, אֱלֹהֵינוּ, תְקַבֵּל תְּפִלָּתִי. אֱלֹהֵינוּ, סְלַח לִי וּלְהוֹרַי וְלַמַּאֲמִינִים בְּיוֹם יֵעָשֶׂה[722] הַחֶשְׁבּוֹן”:

מג וְאַל תַּחְשֹׁב כִּי נֶעֱלָם מֵאֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַפּוֹשְׁעִים, וְאוּלָם עָזוֹב נַעַזְבֵם עַד לְיוֹם תָּקֹמְנָה בּוֹ הָעֵינַיִם וְלֹא תְּנִידֶינָה: מד יִשְׁעוּ הֵנָּה וָהֵנָּה יִשְׂאוּ רָאשֵׁיהֶם אַךְ לֹא יוּכְלוּ הָסֵב מַבָּטָם[723]. וְלִבָּם חָלַל בְּקִרְבָּם. הַזְהֵר אֵפוֹא אֶת בְּנֵי הָאָדָם מִפְּנֵי יוֹם יְבוֹאֵם הָעֹנֶשׁ: מה בּוֹ יֹאמְרוּ הַפּוֹשְׁעִים: “אֱלֹהֵינוּ עָזְבֵנוּ עַד עֵת קְרוֹבָה: מא וְנַעֲנֶה לִקְרִיאָתְךָ וְהָלַכְנוּ אַחֲרֵי הַשְּׁלִיחִים”. הַאִם לֹא נִשְׁבַּעְתֶּם לִפְנֵי כֵן כִּי אֵין לָכֶם תְּמוּטָה?": מז וְאַתֶּם הֲלֹא (שְׁכַנְתֶּם) בְּמִשְׁכְּנוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר עָשְׁקוּ נַפְשׁוֹתָם, וַיִּתְבָּרֵר לָכֶם אֵיכָה עָשִׂינוּ בָהֶם, וַנָּשֶׂם לָכֶם (בָּהֶם) מָשָׁל (וּמוּסָר). וּכְבָר זָמְמוּ מְזִמָּתָם אַךְ אֶת אֱלֹהִים מְזִמָּתָם, וְאִם גַּם יוּכְלוּ לְהָמִישׁ בִּמְזִמָּתָם אֶת הֶהָרִים: מח וְאַל תַּחְשֹׁב כִּי יָפֵר אֱלֹהִים דְּבָרוֹ אֶל שְׁלִיחָיו, כִּי אֱלֹהִים גִּבּוֹר וּבַעַל נְקָמוֹת: מט בְּיוֹם תּוּמַר הָאָרֶץ לֹא אָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם[724], וְהִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים הָאֶחָד וְהָאַדִּיר: נ וְרָאִיתָ אֶת הַפּוֹשְׁעִים בַּיּוֹם הַהוּא אֲסוּרִים בָּאֲזִקִּים: נא סַרְבְּלֵיהֶם זֶפֶת וְכִסְּתָה הָאֵשׁ פְּנֵיהֶם לְמַעַן יִגְמֹל אֱלֹהִים כָּל נֶפֶשׁ כְּפָעֳלָהּ, כִּי אֱלֹהִים מְהִיר חֶשְׁבּוֹן: נב זֶה הוּא לְהוֹדִיעַ אֶת בְּנֵי הָאָדָם וּלְהַזְהִירָם בּוֹ, וּלְמַעַן יֵדְעוּ כִּי הוּא אֱלֹהִים אֶחָד, וּלְמַעַן יָשִׂימוּ אֶל לֵב אַנְשֵׁי לֵבָב:

פָּרָשַׁת אַלְחִגְר[725]

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה

א. ל. ר א אֵלֶּה אוֹתוֹת הַסֵּפֶר וְקֻרְאָן גָּלוּי: ב פְּעָמִים רַבּוֹת יִתְאֲבוּ הַכּוֹפְרִים לוּ הָיוּ תְּמִימִים עִם אֱלֹהִים[726]: ג עָזְבֵם, יֹאכְלוּ וְיִתְעַנְּגוּ וּתְשַׁעְשְׁעֵם הַתִּקְוָה, אַךְ לָאַחֲרוֹנָה יֵדְעוּ: ד וְלֹא הִשְׁמַדְנוּ כָּל עִיר מִבְּלִי אֲשֶׁר הָיָה לָהּ סֵפֶר קָבוּעַ[727]: ה לֹא תַקְדִּים כָּל אֻמָּה עֵת מוֹעֲדָהּ וְלֹא תְּאַחֲרוֹ[728]: ו וְיֹאמְרוּ: “הוֹי זֶה[729] אֲשֶׁר הוּרְדָה עַל יָדוֹ הַהַזְהָרָה, אָכֵן מְשֻׁגָּע[730] אַתָּה: ז לָמָּה לֹא תָבוֹא אֵלֵינוּ עִם מַלְאָכִים, אִם מִדּוֹבְרֵי הָאֱמֶת אַתָּה”: ח (וְאוּלָם) לֹא נוֹרִיד אֶת הַמַּלְאָכִים בִּלְתִּי אִם בַּמִּשְׁפָּט[731] וְאָז לֹא הֶאֱרִיכוּ לָכֶם עוֹד אָף[732]: ט אָכֵן אֲנַחְנוּ הוֹרַדְנוּ אֶת הַהַזְהָרָה, וַאֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עָלֶיהָ: י וּכְבָר שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַחְלְקוֹת הָרִאשׁוֹנִים: יא אַךְ לֹא בָא אֲלֵיהֶם שָׁלִיחַ מִבְּלִי אֲשֶׁר יִלְעֲגוּ לוֹ: יב כָּזֹאת נָבִיא בְּלִבּוֹת הַזֵּדִים: יג לֹא יַאֲמִינוּ בוֹ, וְאִם כְּבָר חָלַף מִשְׁפָּט הָרִאשׁוֹנִים[733]: יד וְלוּ גַם פָּתַחְנוּ עֲלֵיהֶם שַׁעַר מִן הַשָּׁמַיִם וְעָלוּ בוֹ הָלוֹךְ וְעָלֹה: טו כִּי גַם אָז אָמְרוּ: “אָכֵן הֻכּוּ עֵינֵינוּ בְּסַנְוֵרִים. לֹא כִּי אֲנָשִׁים תִּעְתְּעוּם כְּשָׁפִים הִנֵּנוּ”: טז וּכְבָר עָשִׂינוּ מַזָּלוֹת[734] בַּשָּׁמַיִם, וַנְּקַשְּׁטֵם לָרוֹאִים: יז וַנִּשְׁמְרֵם מִפְּנֵי כָּל שָׂטָן אָרוּר[735]: יח בִּלְתִּי אֲשֶׁר הִתְגַנֵּב לִשְׁמוֹעַ, וַתָּבוֹא אַחֲרָיו שַׁלְהֶבֶת גְּלוּיָה: יט וְאֶת הָאָרֶץ פָּרַשְׂנוּ וַנָּטֶל בָּהּ יְתֵדוֹת[736], וַנַּצְמַח בָּהּ מִכָּל דָּבָר בְּמִשְׁקָל: כ וַנָּשֶׂם בְּתוֹכָהּ מִחְיָה לָכֶם וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא אַתֶּם תְּכַלְכְּלוּם[737]: כא וְאֵין כָּל דָּבָר אֲשֶׁר לֹא אִתָּנוּ אֲסָמָיו וְלֹא נוֹרִידֶנּוּ בִּלְתִּי אִם בְּמִדָּה קְצוּבָה: כב וַנִּשְׁלַח אֶת הָרוּחוֹת נוֹשְׂאוֹת עֲנָנוֹת הָרוֹת, וַנּוֹרֶד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם וַנַּשְׁקֶה אֶתְכֶם בָּהֶם, וְלֹא אַתֶּם הָאוֹצְרִים אוֹתָם: כג וְאָכֵן אֲנַחְנוּ נְחַיֶּה וְנָמִית וַאֲנַחְנוּ הַיּוֹרְשִׁים: כד וּכְבָר יָדַעְנוּ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר קָדְמוּ לָכֶם וּכְבָר יָדַעְנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים: כה וְאָכֵן אֱלֹהֶיךָ הוּא יַאַסְפֵם, כִּי הוּא חָכָם וְיוֹדֵעַ: כו וּכְבָר יָצַרְנוּ אֶת הָאָדָם חֵמָר יָבֵשׁ (עָשׂוּי) טִיט הַיָּוֵן[738]:

כז וְאֶת הַגָּ’אן[739] יְצַרְנוּהוּ לִפְנֵי כֵן מֵאֵשׁ לוֹהֶטֶת[740]:

כח וּ(זְכֹר) בֶּאֱמֹר אֱלֹהֶיךָ אֶל הַמַּלְאָכִים לֶאֱמֹר: "הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר אָדָם חֵמָר יָבֵשׁ (עָשׂוּי) טִיט הַיָּוֵן:

כט וְהָיָה כַּעֲשׂוֹתִי אוֹתוֹ וְנָפַחְתִּי בוֹ מֵרוּחִי, וּנְפַלְתֶּם לְפָנָיו וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם“: ל וַיִּשְׁתַּחֲווּ הַמַּלְאָכִים כֻּלָּם יַחְדָּו: לא רַק אִבְּלִיס מֵאֵן לִהְיוֹת עִם הַמִּשְׁתַּחֲוִים: לב וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”אִבְּלִיס, מַה לָּךְ אֲשֶׁר לֹא תִּהְיֶה עִם הַמִּשְׁתַּחֲוִים?: לג וַיֹּאמֶר: חֲלִילָה לִּי מֵהִשְׁתַּחֲווֹת לְאָדָם יְצַרְתּוֹ מֵחֵמָר יָבֵשׁ (עָשׂוּי) טִיט הַיָּוֵן“: לד וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”צֵא אֵפוֹא מִזֶּה כִּי אָרוּר אַתָּה: לה וְעָלֶיךָ הַקְּלָלָה עַד יוֹם הַדִּין":

לו וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, הַאֲרֶךְ נָא אַפְּךָ לִי עַד יוֹם קוֹמֵם לִתְחִיָּה”: לז וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “הִנֵּה אַתָּה בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לָהֶם אָף[741]: לח עַד יוֹם הָעֵת הַקְּבוּעָה”: וַיֹּאמֶר (אִבְּלִיס): “יַעַן אֲשֶׁר עִוּיתַנִי אֲיַפֶּה לָהֶם בָּאָרֶץ לְעַוְּתָם יַחְדָּו: מ מִבַּלְעֲדֵי עוֹבְדֶיךָ בָּהֶם הַתְּמִימִים (עִמָּךְ)”: מא וַיֹּאמֶר: “זֶה אֹרַח מֵישָׁרִים לְפָנָי: מב אֲשֶׁר עוֹבְדַי לֹא לְךָ שִׁלְטוֹן עֲלֵיהֶם, בִּלְעֲדֵי זֶה אֲשֶׁר יֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ מִן הַנִּתְעִים[742]: מג וְאָכֵן עָנְשָׁם גֵּיהִנֹּם[743] כִּי הִזְהִירוּם מִפָּנָיו, יַחְדָּו: מד לָהּ שִׁבְעָה שְׁעָרִים. לְכָל שַׁעַר חֵלֶק קָצוּב מֵהֶם[744]: מה אַךְ יִרְאֵי הָאֱלֹהִים בְּגַנּוֹת וַעֲיָנוֹת: מו ”בּוֹאוּ בְּתוֹכָן בְּשָׁלוֹם בְּטוּחִים": מז וְעָקַרְנוּ מִלִּבּוֹתָם כָּל קִנְאָה[745], אַחִים (שׁוֹכְנִים) עַל עַרְשׂוֹתָם זֶה לְעֻמַּת זֶה: מח לֹא יִגַּע אֲלֵיהֶם עָמָל בְּתוֹכָהּ, וְלֹא יוּצְאוּ מִמֶּנָּה:

מט הוֹדַע אֶת עוֹבְדַי, כִּי אָנֹכִי הַסַּלָּח וְהָרַחוּם, וְכִי עָנְשִׁי הוּא עֹנֶשׁ דְּאָבָה: נ וְהוֹדִיעֵם עַל אוֹדוֹת אוֹרְחֵי אַבְרָהָם: נא וַיְהִי כְּבוֹאָם אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ: “שָׁלוֹם”: נב וַיֹּאמֶר: “אָכֵן נִבְהַלְנוּ מִפְּנֵיכֶם”: נג וַיֹּאמְרוּ: “אַל תִּבָּהֵל, כִּי נְבַשֵּׂר אוֹתְךָ בְּבֵן חָכָם”: נד וַיֹּאמֶר: הַתְּבַשְּׂרוּנִי לְעֵת אֲשֶׁר פְּגָעַתְנִי הַזִּקְנָה. בַּמֶּה זֶה תְבַשּׂרוּנִי? נה וַיֹּאמְרוּ: “בִּשַּׂרְנוּךָ בָאֶמֱת, אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּנּוֹאָשִׁים” וַיֹּאמֶר: “וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יִוָּאֵשׁ מֵרַחֲמֵי אֱלֹהָיו אִם לֹא הַתּוֹעִים?”: נז וַיֹּאמֶר (עוֹד): “וּמַה פְּקֻדַּתְכֶם[746] אַתֶּם הַשְּׁלִיחִים?”: וַיֹּאמְרוּ: אֲנַחְנוּ שֻׁלַּחְנוּ אֶל זֵדִים: נט מִבַּלְעֲדֵי בֵּית לוֹט, כִּי הַצֵּל נַצִּילֵם כֻּלָּם: ס מִלְּבַד אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר גָּזַרְנוּ, כִּי תִּהְיֶה מִן הַמִּתְמַהְמְהִים: סא וַיְהִי בְּבוֹא הַשְּׁלִיחִים אֶל עַם לוֹט: סב וַיֹּאמֶר: “אָכֵן אֲנָשִׁים זָרִים (לִי) אַתֶּם”: סג וְיֹאמְרוּ: “לֹא כִּי בָאנוּ אֵלֶיךָ לְהָבִיא הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר הָיוּ מְפַקְפְּקִים בּוֹ: סד וַנָּבוֹא אֵלֶיךָ בָּאֱמֶת וְאָכֵן דְּבָרֵינוּ אֶמֱת: סה קוּם צֵא עִם מִשְׁפַּחְתְּךָ בַּאֲפֶל הַלַּיְלָה וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי עִקְבֵיהֶם, וְאַל יִפֶן אִישׁ מִכֶּם אַחֲרָיו וַעֲבַרְתֶּם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תְּצֻוּוּ[747]”: סו וַנְּצַו עָלָיו אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, בַּאֲשֶׁר שֹׁרֶשׁ אֵלֶּה יִכָּרֵת בְּהַשְׁכִּימָם בֹּקֶר: סז וַיָּבוֹאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר שְׂמֵחִים[748]: סח וַיֹּאמֶר: “הִנֵּה אֵלֶּה אוֹרְחַי וְאַל תִּפְרָעוּנִי לְשִׁמְצָה: סט וִיראוּ אֱלֹהִים וְלֹא תְּשִׂימוּנִי חֶרְפָּה”[749]: ע וַיֹּאמְרוּ: “הַאִם לֹא הֲנִיאוֹנוּ אוֹתְךָ (מֵהָבִיא לְבֵיתְךָ) אֲנָשִׁים”? עא וַיֹּאמֶר: “(הִנֵּה) אֵלֶּה בְּנוֹתַי אִם יֶשְׁכֶם עוֹשִׂים”[750]: עב “חַיֶּיךָ כִּי אָכֵן הֵם בְּשִׁכְרוֹנָם יִתְעוּ”[751]: וַיֹּאחֲזֵם הָרַעַשׁ עִם זְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ: עד וַנָּשֶׂם אֶת מֵרוּמָהּ לְשִׁפְלָתָהּ וַנַּמְטֵר עֲלֵיהֶם אַבְנֵי-חֵמָר שְׂרוּפוֹת[752]: אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְבַעֲלֵי תוּשִׁיָּה: עו וְאָכֵן אֵלֶּה (מְקוֹמָם) לְיַד דֶּרֶךְ קַיֶּמֶת[753]: עז אָמְנָם בָּזֶה אוֹת לַמַּאֲמִינִים: עח וְאָכֵן הָיוּ אַנְשֵׁי אַלְאַיְכָּה[754] פּוֹשְׁעִים: עט וַנִּקֹּם מֵהֶם וְאָכֵן הֵם מָשָׁל (וּמוּסָר) בָּרוּר:

פ וּלְפָנִים נָתְנוּ אַנְשֵׁי חִגְ’ר[755] אֶת הַשְּׁלִיחִים לְכוֹזְבִים: פא וַנָּבֵא אֲלֵיהֶם אוֹתוֹתֵינוּ וְיָסוּרוֹ מֵהֶם:

פב וַיַּחְצְבוּ לָהֶם מִן הֶהָרִים בָּתִּים וַיֵּשְׁבוּ בֶּטַח: פג וַיֹּאחֲזֵם הָרַעַשׁ בְּהַשְׁכִּימָם בַּבֹּקֶר: פד וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם פָּעֳלָם:וְלֹא בָּרָאנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאֶרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם כִּי אִם בָּאֱמֶת, וְאָכֵן “הַשָּׁעָה[756]” בּוֹא תָבוֹא. מְחַל לָהֶם אֵפוֹא מְחִלָּה בְּחֶסֶד[757]: פו וְאָכֵן הַנַּעֲלֶה: פח אַל תִּשָּׂא עֵינֶיךָ אֶל אֲשֶׁר נָתַנּוּ לַאֲנָשִׁים מִסְפָּר מֵהֶם וְלֹא תֵּעָצֵב בִּגְלָלָם וּנְטֵה כְּנָפְךָ לַמַּאֲמִינִים: פט וְאָמַרְתָּ: “הִנֵּה אָנֹכִי הַמַּזְהִיר הַגָּלוּי”: צ (הוֹרֵד נוֹרִיד עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ) כַּאֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ עַל הַמְּחַלְּקִים: צא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַקֻּרְאָן חֲלָקִים חֲלָקִים[758]: צב וְאָכֵן חֵי אֱלֹהֶיךָ כִּי נְבִיאֵם בְּמִשְׁפָּט יַחְדָּו: צג עַל מַעֲשֵׂיהֶם: צד הוֹדַע אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר תְּצֻוֶּה וְהַרְחֵק מִן הַמְּשַׁתְּפִים: צה כִּי אֲנַחְנוּ רַב לְךָ (לַעֲמֹד) נֶגֶד הַמְהַתְּלִים: צו אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת אֱלֹהִים, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. אָכֵן לָאַחֲרוֹנָה יֵדָעוּ: צזוּכְבָר יָדַעְנוּ אֲשֶׁר יֵצַר לְבָבְךָ בַּאֲשֶׁר יֹאמֵרוּ: צח סַפֵּר תְּהִלַּת אֱלֹהֶיךָ וֶהֱיֵה מִן הַמִּשְׁתַּחֲוִים:

צט וַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֶיךָ עַד בּוֹא אֵלֶיךָ הַוַּדָּאי[759]:

פָּרָשַׁת הַדְּבוֹרָה[760]

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א בָּא דְּבַר אֱלֹהִים. אַל תְּבַקְּשׁוּ אֵפוֹא לַהֲחִישוֹ. יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה עַל אֲשֶׁר יְשַׁתְּפוּ (לוֹ): ב יוֹרִיד אֶת הַמַּלְאָכִים בָּרוּחַ בִּדְבָרוֹ עַל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ מֵעוֹבְדָיו[761] לֵאמֹר: “הַזְהִירוּ כִּי אֵין אֱלֹהַּ בִּלְתִּי וִירֵאתֶם אוֹתִי”: ג בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בֶּאֱמֶת, יִתְעַלֶּה עַל אֲשֶׁר יְשַׁתְּפוּ (לוֹ): ד בָּרָא אֶת הָאָדָם מִטִּפָּה וְהִנֵּה הוּא יָרִיב גָּלוּי (לוֹ): ה וְאֶת הַמִּקְנֶה בְּרָאוֹ לָכֶם. בּוֹ (כְּסוּת) לְחֹם וְתוֹעֶלֶת רַבָּה, וּמִמֶּנּוּ תֹּאכֵלוּ:

ו וְלָכֶם בּוֹ תִּפְאֶרֶת[762] בְּעֵת הֲעִיזְכֶם (אוֹתוֹ) וּבְעֵת שַׁלַּחֲכֶם אוֹתוֹ לִרְעוֹת: ז וְנָשְׂאוּ מַשַּׂאֲכֶם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא תַּגִּיעוּ אֵלֶיהָ בִּלְתִּי אִם בַּעֲמַל נָפֶשׁ, כִּי אֱלֹהֵיכֶם טוֹב וְרַחוּם: ח וְהַסּוּס וְהַפֶּרֶד וְהַחֲמוּרִים (בָּרָא) לְמַעַן תִּרְכְּבוּ עֲלֵיהֶם וְלָעֶדִי, וְיִבְרָא אֵת אֲשֶׁר לֹא תֵדָעוּ: ט וְעַל אֱלֹהִים לְהוֹרוֹת (לִבְנֵי-אָדָם) הַדֶּרֶךְ, וְאוּלָם יֵשׁ הַסָּר מִמֶּנָּה, וְלוּ חָפֵץ נַחֲכֶם מֵישָׁרִים כֻּלְּכֶם יַחְדָּו: י הוּא הוּא אֲשֶׁר הוֹרִיד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם. לָכֶם מֵהֶם לְמַשְׁקֶה וּמֵהֶם (לְהַצְמִיחַ) עֵצִים אֲשֶׁר תִּרְעוּ בָּם (מִקְנְכֶם): יא יַצְמִיחַ לָכֶם בָּהֶם הַזֶּרַע וְהַזַּיִת וְהַתֹּמֶר וְהַגֶּפֶן וּמִכָּל פֶּרִי. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְעַם יָשִׂימוּ אֶל לֵב: יב וַיָּשֶּׂם לָכֶם לְמַס עוֹבֵד אֶת הַלַּיְלָה וְאֶת הַיּוֹם וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים לְמַס עוֹבֵד בִּפְקִדָּתוֹ. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְעַם יַשְׂכִּילוּ: יג וְאֶת כָּל אֲשֶׁר יָצַר לָכֶם בָּאָרֶץ בִּצְבָעִים מִצְּבָעִים שׁוֹנִים. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְעָם יָשִׂימוּ אֶל לֵב: יד וְהוּא הוּא אֲשֶׁר שָׂם לָכֶם לְמַס עוֹבֵד אֶת הַיָּם, לְמַעַן תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ בָּשָׂר טָרִי וְתוֹצִיאוּ לָכֶם מִמֶּנּוּ עֲדִי אֲשֶׁר תִּלְבְּשׁוּ אוֹתוֹ, וְרָאִיתָ אֶת הָאֳנִיּוֹת בּוֹקְעוֹת (לָהֶן נָתִיב) בּוֹ וּלְמַעַן אֲשֶׁר תְּבַקְּשׁוּ מֵחַסְדּוֹ וְאוּלַי תּוֹדוּ (לוֹ): טו וַיָּטֶל בָּאָרֶץ יְתֵדוֹת[763] לְבַל תָּמִיט אֶתְכֶם, וּנְהָרוֹת וּדְרָכִים לְמַעַן תְּאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: * טז* וְצִיּוֹנִים (שָׁם) וּבַכּוֹכָבִים יְאֻשְּׁרוּ בְּדָרֶךְ: יז הַאִם כָּזֶה אֲשֶׁר יִבְרָא כָּזֶה אֲשֶׁר לֹא יִבְרָא? הַאִם לֹא יָשִׂימוּ אֶל לֵב?: יח וְכִי תִּסְפְּרוּ חַסְדֵי אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִמְנוּם[764] כִּי אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם:

יט וֵאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲלִימוּ וְאֵת אֲשֶׁר תּוֹדִיעוּ גָּלוּי: כ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים לֹא יִבְרְאוּ דָבָר וְהֵם נִבְרְאוּ: כא מֵתִים בְּלִי חַיִּים וְלֹא יֵדְעוּ: כב מָתַי יוּקְמוּ לִתְחִיָּה:

כג אֱלֹהֵיכֶם אֱלוֹהַּ אֶחָד. וְאָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בְּאַחֲרִית כֶּחָשִׁים לִבּוֹתָם וְהֵם גֵּאִים. כד אֵין סָפֵק כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר יַעֲלִימוּ וְאֵת אֲשֶׁר יוֹדִיעוּ גָּלוּי: כה אָכֵן לֹא יֶאֱהַב אֱלֹהִים אֶת הַגֵּאִים:

כו וְכִי יֵאָמֵר אֲלֵיהֶם: “מֶה-זֶּה הוֹרִיד אֱלֹהֵיכֶם?”, וְאָמְרוּ: “בַּדֵּי הָרִאשׁוֹנִים”: כז לְמַעַן יִשְׂאוּ מַשָּׂאָם כְּתֻמּוֹ בְּיוֹם הַתְּקוּמָה וּמַשְׂאוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְעוּ אוֹתָם בְּלִי דָעַת. הָאֵין זֹאת אֲשֶׁר רַע הוּא אֲשֶׁר יִשְׂאוּ? כח כְּבָר זָמְמוּ מְזִמּוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר (הָיוּ) לִפְנֵיהֶם, וַיָּבוֹא אֱלֹהִים אֶל בִּנְיְנֵיהֶם (לְהָרְסֵם) מִן הַיְסוֹד בָּם, וַתִּפֹּל עֲלֵיהֶם הַתִּקְרָה מֵעַל לָהֶם, וַיָּבוֹא עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ מִמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא יָחוּשׁוּ: כט אַחֲרֵי כֵן בְּיוֹם הַתְּקוּמָה יְשִׂימָם חֶרְפָּה וְאָמַר: “אֵפוֹא הֵם שֻׁתָּפַי אֲשֶׁר הֱיִיתֶם נֶחְלָקִים בִּדְבָרָם?” וְאָמְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְּנָה לָהֶם הַדָּעַת: “אָכֵן הַחֶרְפָּה הַיּוֹם וְהָרָעָה עַל הַכּוֹפְרִים”: ל אֲשֶׁר יַאַסְפוּם הַמַּלְאָכִים (אֵלֶּה) הַחַטָּאִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְקָרְאוּ לְשָׁלוֹם (לֵאמֹר): “לֹא עָשִׂינוּ כָּל רָע”. “לֹא כֵן, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם עוֹשִׂים: לא בּוֹאוּ אֵפוֹא שַׁעֲרֵי גֵּיהִנֹּם. לְעוֹלָמִים (תִּהְיוּ) בְּתוֹכָהּ. אָכֵן רַע מוֹשַׁב הַגֵּאִים”: לב וְיֵאָמֵר אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר יָרְאוּ אֱלֹהִים: “מַה זֶּה הוֹרִיד אֱלֹהֵיכֶם?” וְאָמְרוּ “טוֹב”. לַאֲשֶׁר עָשׂוּ הַטּוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה, טוֹב. וּמְעוֹן הָאַחֲרִית טוֹב יוֹתֵר. וְאָכֵן מַה טּוֹב מְעוֹן יִרְאֵי-הָאֱלֹהִים: לג גַּנּוֹת עֵדֶן יָבוֹאוּ בְּתוֹכָן יִמְשְׁכוּ מִתַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת. לָהֶם בְּתוֹכָן כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּצוּ. כָּכָה יִגְמֹל אֱלֹהִים אֶת הַיְרֵאִים (אוֹתוֹ): לְאֵלֶּה אֲשֶׁר יַאַסְפוּם הַמַּלְאָכִים וְהֵם טוֹבִים יֹאמְרוּ: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, בּוֹאוּ אֶל גַּן הָעֵדֶן עֵקֶב אֲשֶׁר הֱיִיתֶם עוֹשִׂים”: לה הַיְיַחֲלוּ זוּלַת אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים אוֹ אֲשֶׁר יָבוֹא דְּבַר אֱלֹהֶיךָ? כָּזֹאת עָשׂוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיהֶם. וְלֹא אֱלֹהִים עֲכָרָם, כִּי הֵם אֶת נַפְשׁוֹתָם עָכָרוּ: לו וַתִּמְצֶאנָה אוֹתָם הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיַּקֵּף אוֹתָם (הָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר לָעֲגוּ לוֹ:

לז הַמְשַׁתְּפִים אָמְרוּ: “לוּ חָפֵץ אֱלֹהִים לֹא עָבַדְנוּ מִבַּלְעָדָיו דָּבָר לֹא אֲנַחְנוּ וְלֹא אֲבוֹתֵינוּ וְלֹא אָסַרְנוּ מִבִּלְתּוֹ דָּבָר[765]”. כָּזֹאת עָשׂוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לִפְנֵיהֶם. אַךְ הַאִם עַל הַשָּׁלִיחַ דָּבָר מִלְּבַד לְהַזְהִיר גָּלוּי: לח וּלְפָנִים הֲקִימֹנוּ בְּכָל אֻמָּה שָׁלִיחַ לֵאמֹר: עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְהַרְחִיקוּ מֵהַטָּאעוּת. וַיְהִי בָהֶם אֲשֶׁר נָחָהוּ אֱלֹהִים מֵישָׁרִים וּבָהֶם אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו בְּצֶדֶק לִתְעוֹת. עִבְרוּ אֵפוֹא בָּאָרֶץ וּרְאוּ אֵיכָה הָיְתָה אַחֲרִית הַמְכַחֲשִׁים: לט אִם (גַּם) תִּתְאַמֵּץ לַנְחוֹתָם מֵישָּׁרִים. הִנֵּה אֱלֹהִים לֹא יַנְחֶה מֵישָׁרִים אֶת אֲשֶׁר יִתְעֶה וְאֵין לָהֶם כָּל מוֹשִׁיעִים: מ וַיִשָּׁבְעוּ בֵּאלֹהִים תֹּקֶף שְׁבוּעָתָם לֵאמֹר: לֹא יָקִים אֱלֹהִים (לִתְחִיָּה) אֶת אֲשֶׁר יָמוּת. לֹא כֵן, הַבְטָחַת אֱמֶת (נָתַן) עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וְאוּלָם רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא יֵדְעוּ: מא לְמַעַן יְבָאֵר לָהֶם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בוֹ וּלְמַעַן יֵדַע אֶת אֲשֶׁר כָּפְרוּ, כִּי הָיוּ דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר: מב אָכֵן אִמְרָתֵנוּ לְדָבָר כַּאֲשֶׁר נַחְפְּצֶנוּ, הוּא אֲשֶׁר נֹאמַר לוֹ: “הֱוֵה” וְהָיָה:

מג וַאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמּוֹלַדְתָּם לְשֵׁם אֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶעֱשָׁקוּ נְכוֹנְנֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה (בְּמִשְׁכָּן) טוֹב. אַךְ שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא רַב מִזֶּה לוּ יָדָעוּ: מד אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ רוּחָם וְעַלאֱלהֵיהֶם יִשָּׁעֵנוּ: מה וְלֹא שָׁלַחְנוּ לְפָנַיִךְ בִּלְתִּי אִם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אָזְנָם. – שַׁאֲלוּ נָא אֶת בַּעֲלֵי (סִפְרֵי) הַתּוֹכֵחָה[766] אִם לֹא יְדַעְתֶּם: מו (שְׁלַחְנוּם) בְּמוֹפְתִים וּבְמִזְמוֹרִים[767] וַנּוֹרֶד אֵלֶיךָ אֶת הַהַזְהָרָה לְמַעַן תְּבָאֵר לִבְנֵי אָדָם אֶת אֲשֶׁר הוּרַד אֲלֵיהֶם, וְאוּלַי יָשִׂימוּ אֶל לֵב: מז מָה אֵפוֹא הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בָּטְחוּ זוֹמְמֵי הָרָעוֹת כִּי לֹא יִבְקַע אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ תַּחְתֵּיהֶם אוֹ כִּי לֹא יָבִיא עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ מִמְּקוֹם אֲשֶׁר לֹא יָחוּשׁוּ?: מח אוֹ כִּי לֹא יְיַסְּרֵם בְּסַחֲרָם (בָּאָרֶץ וְלֹא יוּכְלוּ הַעֲבִיר[768] (מוֹסְרוֹ): מט אוֹ כִּי לֹא יְיַסְּרֵם וְהֵם מְלֵאִים פָּחַד[769]? וְאוּלָם אֱלֹהֶיךָ טוֹב וְרַחוּם:

נ הַאִם לֹא יִתְבּוֹנְנוּ אֶל אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים מִכָּל דָּבָר, יִטּוּ צִלְלֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל מִשְׁתַּחֲוִים לֵאלֹהִים וְהֵם יְזֹרָבוּ: נא וְלֵאלֹהִים יִשְׁתַּחֲוֶה כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִכָּל רֶמֶשׂ וְעַד הַמַּלְאָכִים, וְהֵם לֹא יִתְנַשָּׂאוּ: נב יְפַחֲדוּ מִפְּנֵי אֱלהֵיהֶם אֲשֶׁר מִמַּעַל לָהֶם וְיַעֲשׂוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר יְצֻוּוּ: נג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: “אַל תַּעֲשׂוּ לָכֶם אֱלֹהִים שְׁנַיִם, רַק אֱלֹהִים אֶחָד וְאוֹתִי תִּרָאוּ”: נד וְלוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ וּלְמִשְׁמַעְתּוֹ יָסוּרוֹ נֶצַח[770]. הַאִם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים תִּרָאוּ?: נה וְכָל טוֹב אֲשֶׁר לָכֶם מֵאֱלֹהִים הוּא. אַחֲרֵי כֵן בִּמְצֹא אֶתְכֶם צָרָה תְּחַנְּנוּ אֵלָיו קוֹלְכֶם: נו וְאוּלָם בְּהַעֲבִירוֹ אֶת הָרָעָה מֵעֲלֵיכֶם וְהִנֵּה פְּלַגָּה מִכֶּם יְשַׁתְּפוּ לֶאֱלהֵיהֶם: נז לְכַחֵשׁ בַּאֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהֶם. הִתְעַנְּגוּ אֵפוֹא אַךְ לָאַחֲרוֹנָה תֵדָעוּ: נח וְהִקְדִּישׁוּ (לָאֱלִילִים) אֲשֶׁר לֹא יֵדָעוּ חֵלֶק מֵאֲשֶׁר חָלַקְנוּ לָהֶם[771]. חֵי אֱלֹהִים, אָכֵן פָּקוֹד יִפְקְדוּ עֲלֵיכֶם עַל אֲשֶׁר בְּדִיתֶם מִלִּבְּכֶם: נט וַיָּשִׂימוּ[772] לֵאלֹהִים הַבָּנוֹת, חֲלִילָה לּוֹ[773], וְלָהֶם (יְבַקְּשׁוּ) אֲשֶׁר יִתְאַוּוּ[774]: ס וּבְהִתְבַּשֵּׂר אִישׁ מֵהֶם בִּנְקֵבָה יְכַסֶּה שְׁחוֹר פָּנָיו וְכַעֲסוֹ עָצוּר: סא יִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים בִּגְלַל הָרָעָה אֲשֶׁר בֻּשַּׂר בָּהּ (וְחָשַׁב): הֲיַחֲזִיק בָּהּ לְחֶרְפָּה לוֹ, אוֹ יִכְבְּשֶׁנָּה בֶּעָפָר[775]. הָאֵין זֹאת אֲשֶׁר רַע מִשְׁפָּטָם: סב לְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בָּאַחֲרִית הָרָע מְשָׁלָם. וֵאֱלֹהִים מְשָׁלוֹ הַנַּעֲלֶה בַּכֹּל, וְהוּא הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם: סג וְלוּ יְיַסֵּר אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּפִשְׁעָם, לֹא הִנִּיחַ עָלֶיהָ[776] מִכָּל רֶמֶשׂ, וְאוּלָם יַשְׁאִירֵם עַד עֵת מוֹעֵד, וּבְבוֹא עֵת מוֹעֲדָם לֹא יְאַחֲרוּ (אוֹתָהּ) שָׁעָה וְלֹא יַקְדִּימוּ(הָ): סד וְשָׁתוּ לֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יִמְאֲסוּ (לְנַפְשָׁם)[777] וַיְחַשְּׁבוּ לְשׁוֹנוֹתָם שֶׁקֶר לֵאמֹר, כִּי לָהֶם (יִהְיֶה) הַטּוֹב. אֵין סָפֵק כִּי לָהֶם אֵשׁ (גֵּיהִנֹּם) וְכִי יְזֹרוּ (בְּתוֹכָהּ): סה בֵּאלֹהִים (נִשְׁבַּעְתִּי) כִּי לְפָנִים שָׁלַחְנוּ אֶל אֻמּוֹת (שְׁלִיחִים) לְפָנֶיךָ וַיְיַף הַשָּׂטָן מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם. וְהוּא מָגִנָּם הַיּוֹם וְלָהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה:

סו וְלֹא הוֹרַדְנוּ אֶת הַסֵּפֶר עַל יָדְךָ בִּלְתִּי אִם לְמַעַן תְּבָאֵר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בוֹ, וְאֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים לְעָם יַאֲמִינוּ סז וֵאֱלֹהִים הוֹרִיד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם וַיְחַיֶּה בָהֶם אֶת הָאָרֶץ אַחֲרֵי מוֹתָהּ. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְעָם יִשְׁמָעוּ: סח וְאָכֵן בַּמִּקְנֶה לָכֶם אוֹת, נַשְׁקֶה אֶתְכֶם מֵאֲשֶׁר בְּבִטְנָם מִבֵּין הַפֶּרֶשׁ וְהַדָּם חָלָב צָלוּל, יֵרֵד עַל נְקַלָּה בְּלוֹעַ הַשּׁוֹתִים: סט וּמִפְּרִי הַתֹּמֶר וְהַגֶּפֶן, תַּעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ שֵׁכָר וּמָזוֹן טוֹב. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לַאֲנָשִׁים יַשְׂכִּילוּ: ע וַיִּגֶל אֱלֹהֶיךָ אֶת אֹזֶן הַדְּבוֹרָה לֵאמֹר: “עֲשִׂי לָךְ בָּתִּים בֶּהָרִים וּבָעֵצִים וּ(בַבִּנְיָנִים) אֲשֶׁר יָקִימוּ (בְּנֵי הָאָדָם): עא וְאָכַלְתְּ מִכָּל פֶּרִי וְהָלַכְתְּ בְּמַסְלוּלֵי אֱלֹהָיִךְ הַכְּבוּשִׁים”. יֵצֵא מִבִּטְנָהּ מַשְׁקֶה בִּצְבָעִים מִצְּבָעִים שׁוֹנִים, תּוֹכוֹ מַרְפֵּא לִבְנֵי אָדָם. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לַאֲנָשִׁים יָשִׁיבוּ אֶל לֵב: עב וֵאֱלֹהִים יְצָרְכֶם אַחֲרֵי כֵן יַאַסְפְכֶם. וְיֵשׁ בָּכֶם אֲשֶׁר יְשִׁיבֵהוּ עַד בְּלוֹתוֹ מִזֹּקֶן אֲשֶׁר לֹא יֵדַע דָּבָר אַחֲרֵי יָדְעוּ, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְיָכוֹל: עג וֵאֱלֹהִים בִּכֵּר מִקְצָתְכֶם עַל מִקְצָתְכֶם בְּמָזוֹן. וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּכְּרָם בְּמָזוֹן לֹא יָשִׁיבוּ אֶת מְזוֹנָם לְאֵלֶּה אֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינָם, וְהֵם שָׁוִים לָהֶם בּוֹ. הַבְּחֶסֶד אֱלֹהִים יְכַחֵשׁוּ? עד וֵאֱלֹהִים שָׁת לָכֶם בְּנוֹת זוּג מִנַּפְשׁוֹתֵיכֶם וַיָּשֶׁת לָכֶם מִבְּנוֹת זוּגְכֶם בָּנִים וּנְכָדִים, וַיְכַלְכֶּלְכֶם מִן הַמַּטְעַמִּים. הֲבָהֶבֶל יַאֲמִינוּ וּבְחֶסֶד אֱלֹהִים יִכְפֹּרוּ?: עה וְעָבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר אֵין לְאַל יָדוֹ לְכַלְכֵּל אוֹתָם מְאוּמָה, לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ וְלֹא יוּכְלוּ (דָּבָר): עו אַל תְּדַמּוּ אֵפוֹא לֵאלֹהִים דָּבָר, כִּי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְאַתֶּם לֹא תֵדָעוּ: עז מָשַׁל אֱלֹהִים מָשָׁל: כְּעֶבֶד אָדוֹן אֲשֶׁר לֹא יִשְׁלֹט בִּמְאוּמָה, וּ(לְעֻמָּתוֹ) זֶה אֲשֶׁר חָלַקְנוּ לוֹ מֵאִתָּנוּ חֵלֶק טוֹב וּפִזֵּר (לִצְדָקָה) בַּגָּלוּי וּבַסָּתֶר. הֲיִשְׁווּ? הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים וְאוּלָם מַרְבִּיתָם לֹא יֵדָעוּ: עח וַיִּמְשֹׁל אֱלֹהִים מָשָׁל: שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָאֶחָד מֵהֶם אִלֵּם לֹא יִשְׁלֹט בִּמְאוּמָה, וְהוּא לְמַשָּׂא[778] עַל אֲדוֹנָיו. לְכָל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ לֹא יָבִיא טוֹב. הֲיִשְׁוֶה הוּא וְזֶה אֲשֶׁר יְצַוֶּה עַל הַצֶּדֶק וְהוּא (הוֹלֵךְ) בְּאֹרַח מֵישָּׁרִים?: עט וְלֵאלֹהִים תַּעֲלוּמַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְאֵין עִנְיָן “הַשָּׁעָה” בִּלְתִּי אִם כְּהֶרֶף עַיִן אוֹ מַהֵר[779] מִזֶּה, כִּי אֱלֹהִים הַכֹּל יוּכָל: פ וֵאֱלֹהִים הוֹצִיאֲכֶם מִבֶּטֶן אִמּוֹתֵיכֶם, לֹא תֵדְעוּ דָבָר וַיָּשֶׁת לָכֶם הַשֵּׁמַע וְהָרְאוֹת וְהַלֵּב לְמַעַן תּוֹדוּ (לוֹ): פא הַאִם לֹא יִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָעוֹף אֲשֶׁר הוּא לְמַס עוֹבֵד (לֵאלֹהִים) בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם[780] לֹא יַחֲזִיקֶנּוּ בִּלְתִּי אִם אֱלֹהִים. אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְעָם יַאֲמִינוּ: פב וֵאֱלֹהִים שָׂם לָכֶם בָּתֵּיכֶם לְמִשְׁכְּנוֹת וַיַּעַשׂ לָכֶם מֵעוֹרוֹת הַמִּקְנֶה בָּתִּים תִּמְצָאוּם קַלִּים בְּיוֹם מַסַּעֲכֶם וּבְיוֹם חֲנוֹתְכֶם, וּמִצַּמְרוֹ וּמֵאַדַּרְתּוֹ וּמִשַּׁעֲרוֹ רָהִיטִים וּכְלֵי-בַיִת עַד עֵת[781]: פג וֵאֱלֹהִים שָׁת לָכֶם מֵאֲשֶׁר בָּרָא (מְקוֹם) צְלָלִים וַיָּשֶׁת לָכֶם אֶת הֶהָרִים מְעוֹנוֹת, וַיּעַשׂ לָכֶם לְבוּשׁ לְמַחֲסֶה לָכֶם מֵחָם וּלְבוּשׁ (שִׁרְיוֹן) לְמַחֲסֶה לָכֶם בְּמִלְחַמְתְּכֶם. כָּזֹאת יָרִיק חַסְדוֹ עֲלֵיכֶם לְמַעַן תִּהְיוּ תְּמִימִים עִמּוֹ[782]: פד אַךְ אִם יִפְנוּ עֹרֶף, הִנֵּה אֵין עָלֶיךָ בִּלְתִּי אִם לְהַזְהִיר גָּלוּי: פה יַכִּירוּ אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים אַחֲרֵי כֵן יְכַחֲשׁוּהָ וּמַרְבִּיתָם כּוֹפְרִים.

פו וְיוֹם יָבוֹא אֲשֶׁר נָקִים מִכָּל אֻמָּה עֵד, וְלֹא יִנָּתֵן לַכּוֹפְרִים (לְהִצְטַדֵּק), וְהֵם לֹא יִמְצְאוּ רַחֲמִים בְּהַעְתִּירָם: וּבִרְאוֹת הַפּוֹשְׁעִים אֶת הָעֹנֶשׁ לֹא יוּקַל עוֹד מֵעֲלֵיהֶם, וְהֵם לֹא יֵרָאוּ (פְּנֵי אֱלֹהִים)[783]:

פח וּבִרְאוֹת הַמְּשַׁתְּפִים אֶת שֻׁתָּפֵיהֶם וְאָמְרוּ: “אֱלֹהֵינוּ, אֵלֶּה הֵם שֻׁתָּפֵינוּ אֲשֶׁר הָיִינוּ קוֹרְאִים אֲלֵיהֶם מִבַּלְעָדֶיךָ”, אַךְ הֵם יַעֲנוּ לְעֻמָּתָם: “אָכֵן שֶׁקֶר תְּדַבֵּרוּ”: פט וְקָרְאוּ בַּיּוֹם הַהוּא אֶל אֱלֹהִים: “שָׁלוֹם”, וְתָעָה מֵהֶם (הַדָּבָר) אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם[784]: צ אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיָּסִירוּ מִדָּרֶךְ אֱלֹהִים הוֹסַפְנוּ לָהֶם עֹנֶשׁ עַל הָעֹנֶשׁ בַּאֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ: צא וְיוֹם יָבוֹא אֲשֶׁר נָקִים מִכָּל אֻמָּה עֵד בָּהֶם מִקִּרְבָּם וּנְבִיאֲךָ לְעֵד בְּאֵלֶּה[785]. אָכֵן הוֹרַדְנוּ אֵלֶיךָ אֶת הַסֵּפֶר לְבָרֵר כָּל דָּבָר וְאֹרַח מֵישָׁרִים וְרַחֲמִים וּבְשׁוֹרָה לִתְמִימִים עִם אֱלֹהִים[786]:

צב הִנֵּה אֱלֹהִים מְצַוְכֶם עַל הַצֶּדֶק וּלְהֵיטִיב וְלָתֵת לַקְּרוֹבִים וְהֵנִיא מִן הַתּוֹעֵבָה וּמִן הָרָעָה וְהֶחָמָס. יַזְהִירְכֶם לְמַעַן תָּשִׂימוּ אֶל לֵב: צג וְהָקִימוּ בְּרִית אֱלֹהִים אֲשֶׁר כְּרַתֶּם אִתּוֹ, וְלֹא תָפֵרוּ הַשְּׁבוּעָה אַחֲרֵי חַזֶּקְכֶם אוֹתָהּ וַתָּשִׁיתוּ אֶת אֱלֹהִים לְעָרֵב לָהּ, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת פָּעָלְכֶם: צד וְלֹא תִהְיוּ כְזֹאת אֲשֶׁר סָתְרָה מִטְוֶהָ אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ לְתִקְוַת חוּט פַּתֵּחַ וְהַתֵּר, בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת שְׁבוּעוֹתֵכֶם בְּלֵב וָלֵב בֵּינֵיכֶם, בִּהְיוֹת אֻמָּה רַבָּה מֵאֻמָּה[787], אָכֵן מְנַסֶּה אֶתְכֶם אֱלֹהִים בַּדָּבָר הַזֶּה וּבָאֵר יְבָאֵר לָכֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה אֶת אֲשֶׁר נֶחְלַקְתֶּם בּוֹ: צה וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים עָשָׂה אֶתְכֶם אֻמָּה אַחַת. וְאוּלָם יַתְעֶה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְיַנְחֶה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וּפָקוֹד יִפְקְדוּ עֲלֵיכֶם[788] מַעֲשֵׂיכֶם: צו וְלֹא תַעֲשׂוּ שְׁבוּעוֹתֵיכֶם בְּלֵב וָלֵב בֵּינֵיכֶם פֶּן תִּמְעַד רֶגֶל אַחֲרֵי אֲשֶׁר כּוֹנָנָה, וּטְעַמְתֶּם הָרָעָה בַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתֶם מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים, וְלָכֶם עֹנֶשׁ כָּבֵד:

צז וְלֹא תִמְכְּרוּ אֶת בְּרִית אֱלֹהִים בִּמְחִיר מְעָט. כִּי אָכֵן אֶת אֱלֹהִים הוּא הַטּוֹב לָכֶם אִם יְדַעְתֶּם:

צח כָּל אֲשֶׁר אִתְּכֶם יַחֲלֹף וְעָבַר וַאֲשֶׁר אֶת אֱלֹהִים יִשָּׁאֵר, וְגָמוֹל נִגְמֹל אֵת אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ רוּחָם שְׂכָרָם טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשׂוּ: צט אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר אִם זָכָר וְאִם נְקֵבָה וְהוּא מַאֲמִין נְחַיֶּנּוּ חַיִּים טוֹבִים וְגָמוֹל נִגְמְלֵם שְׂכָרָם טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשׂוּ:

ק וּבְקָרְאֲךָ אֶת הַקֻּרְאָן וּבִקַּשְׁתָּ לְךָ מַחֲסֶה בֵּאלֹהִים מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר: קא כִּי אֵין לוֹ שִׁלְטוֹן עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ וְיִשָׁעֲנוּ עַל אֱלהֵיהֶם: קב וְאוּלָם שִׁלְטוֹנוֹ הוּא רַק עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר יִפְנוּ לוֹ[789] עֹרֶף וְשִׁתְּפוּ (לוֹ): קג וּבַהֲמִירוֹנוֹ “אוֹת” בִּמְקוֹם “אוֹת”[790] וֶאֱלֹהֶיךָ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יוֹרִיד – אָמְרוּ: “אָכֵן בּוֹדֶה כָּזָב אַתָּה”. לֹא כִּי מַרְבִּיתָם לֹא יֵדְעוּ: קד אֱמֹר: הוֹרִידָהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִלִּפְנֵי אֱלֹהֶיךָ בְּאֶמֱת, לְמַעַן אַמֵּץ אֶת הַמַּאֲמִינִים וְאֹרַח מֵישָׁרִים הוּא וּבְשׁוֹרָה לַתְּמִימִים עִם אֱלֹהִים[791]: קה וּכְבָר יָדַעְנוּ כִּי הֵם יֹאמְרוּ: “אָכֵן אָדָם יְלַמְּדֶנּוּ”[792]. הֵן לְשׁוֹן זֶה אֲשֶׁר יִטּוּ אֵלָיו[793] לוֹעֲזִית הִיא וְזֶה (הַקֻּרְאָן) לָשׁוֹן עַרְבִית בְּרוּרָה: קו אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים לֹא יַנְחֵם אֱלֹהִים וְעָנְשָׁם דְּאָבָה: קז אָכֵן בָּדֹה יִבְדּוּ כָּזָב אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים וְאֵלֶּה הֵם הַמְדַבְּרִים שֶׁקֶר: קח אֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בֵּאלֹהִים אַחֲרֵי הַאֲמִינוּ – בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר אֲכָפוּהוּ וְלִבּוֹ בָּטוּחַ בָּאֱמוּנָה – וְאוּלָם אֲשֶׁר יַרְחִיב לִבּוֹ לְכַחֵשׁ, עֲלֵיהֶם חָרוֹן מֵאֵת אֱלֹהִים וְעָנְשָׁם כָּבֵד: קט כָּזֹאת עֵקֶב אֲשֶׁר בִּכְּרוּ אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה עַל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וּבַאֲשֶׁר לֹא יַנְחֶה אֱלֹהִים אֶת הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים: קי אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר חָתַם אֱלֹהִים אֶת לִבּוֹתָם וְאֶת שָׁמְעָתָם וּרְאוֹתָם, וְאֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר לֹא יָשִׁיתוּ לִבָּם, אֵין סָפֵק כִּי בָּאַחֲרִית (יִהְיוּ) הֵם הָאוֹבְדִים[794]: קיא וְאוּלָם אֱלֹהֶיךָ הוּא, לְאֵלֶּה אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת מוֹלַדְתָּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֻסּוּ בְמַסָּה אַחֲרֵי כֵן נִלְחֲמוּ וַיַּאֲרִיכוּ רוּחָם, אָכֵן בְּכָל אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ סַלָּח וְרַחוּם:

קיב וְיוֹם יָבוֹא אֲשֶׁר תָּבוֹא כָּל נֶפֶשׁ וְתִתְוַכַּח לְנַפְשָׁהּ וּתְשֻׁלַּם כָּל נֶפֶשׁ כְּמַעֲשֶׂיהָ וְהֵם לֹא יֵעָשֵׁקוּ:

קיג וַיִּמְשֹׁל אֱלֹהִים מָשָׁל: עִיר הָיְתָה בְטוּחָה וּשְׁקֵטָה וַיָּבוֹא לָהּ מְזוֹנָהּ לְעָנְגָּה מִכָּל מָקוֹם וַתְּכַחֵשׁ בְּחֶסֶד אֱלֹהִים, וַיִּתֵּן אוֹתָהּ אֱלֹהִים לָחוּשׁ מְצוּקַת הָרָעָב וְהַפַּחַד עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ: קיד וְלִפְנֵי כֵן בָּא אֲלֵיהֶם שָׁלִיחַ מִקִּרְבָּם וַיִּתְּנוּהוּ לְכוֹזֵב, וַיֹּאחֲזֵם הָעֹנֶשׁ וְהֵם פּוֹשְׁעִים:

קטו אִכְלוּ מֵאֲשֶׁר כִּלְכֵּל אֶתְכֶם אֱלֹהִים מִן הַמֻּתָּר מִן הַטּוֹב וְהוֹדוֹ (עַל) חֶסֶד אֱלֹהִים אִם אוֹתוֹ תַּעַבֹדוּ[795]: קטז אַךְ אֶת אֵלֶּה אָסַר לָכֶם, אֶת הַנְּבֵלָה וְאֶת הַדָּם וְאֶת בְּשַׂר הַחֲזִיר וַאֲשֶׁר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם אַחֵר מִבַּלְעֲדֵי (שֵׁם) אֱלֹהִים. אַךְ אֲשֶׁר יֵאָנֵס (וְאָכַל) בְּלִי זָדוֹן וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לֶאֱכֹל, הִנֵּה אֱלֹהִים סַלָּח וְרַחוּם[796]: קיז וְלֹא תֹאמְרוּ לַאֲשֶׁר יְחַשְׁבוּ לְשׁוֹנוֹתֵיכֶם שֶׁקֶר לֵאמֹר: “זֶה מֻתָּר וְזֶה אָסוּר”. לְמַעַן עֲנוֹת בֵּאלֹהִים שֶׁקֶר, כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר יִבְדּוּ עַל אֱלֹהִים כָּזָב לֹא יַצְלִיחוּ: קיח מַתָּת מְעַטָּה וְלָהֵם עֹנֶשׁ דְּאָבָה:

קיט וְעַל הַיְּהוּדִים אָסַרְנוּ אֶת אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ לְךָ לִפְנֵי כֵן וְלֹא עֲשַׁקְנוּם וְאוּלָם הֵם עָשְׁקוּ אֶת נַפְשׁוֹתָם:

קכ אַךְ הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ הָרָעָה בִּבְלִי דָעַת, וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, הִנֵּה בְּכָל אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ סַלָּח וְרַחוּם[797]:

קכא אָכֵן הָיָה אַבְרָהָם מָשָׁל[798], נִכְנַע (הָיָה לֵאלֹהִים) “חָנִיף” וְלֹא הָיָה מִן הַמְשַׁתְּפִים (לֵאלֹהִים): קכב מוֹדֶה (לֵאלֹהִים) עַל חַסְדּוֹ, וַיִּבְחַר בּוֹ וַיַּנְחֵהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: קכג וַנִּתֶּן לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה טוֹבָה וְהוּא בָעוֹלָם הַבָּא בַּיְשָׁרִים: קכד וַנִגֶל אֶת אָזְנֵךְ לֵאמֹר: “לֵךְ אַחֲרֵי דַת אַבְרָהָם (הָיָה) ”חָנִיף" וְלֹא הָיָה מִן הַמְשַׁתְּפִים:

קכה אָכֵן צִוִּינוּ עַל הַשַּׁבָּת רַק אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בּוֹ[799], וְאָכֵן שָׁפוֹט יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה בַּדָּבָר אֲשֶׁר נֶחֶלְקוּ בּוֹ: קכו קְרָא אֶל דֶרֶךְ אֱלֹהֶיךָ בְּחָכְמָה וְהַזְהָרָה נָאָה וְהִתְוַכַּח אִתָּם בַּדֶּרֶךְ הַיּוֹתֵר טוֹבָה. כִּי אֱלֹהֶיךָ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר תָּעָה מִדַּרְכּוֹ וְהוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת הַמְּאֻשָּׁרִים בְּדֶרֶךְ:

קכז וּבִגְמַלְכֶם (אֲנָשִׁים) וְיִסַּרְתֶּם כַּאֲשֶׁר גְמָלוּכֶם, אַךְ כִּי תַּאֲרִיכוּ לָהֶם רוּחֲכֶם, הִנֵּה טוֹב לַמַּאֲרִיכִים רוּחָם: קכח וְיַחֵל וְאֵין תּוֹחַלְתְּךָ בִּלְתִּי אִם אֱלֹהִים, וְאַל תֵּעָצֵב אֲלֵיהֶם וְלֹא יֵצַר לְךָ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָזֹמּוּ, כִּי אֱלֹהִים אֶת הַיְּרֵאִים (אוֹתוֹ) וְאֶת עוֹשֵׂי הַטּוֹב:

פָּרָשַׁת מַסַּע הַלַּיִל[800]

נִתְּנָה בְּמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וְאַחַד עָשָׂר.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם.

א יִשְׁתַּבַּח (אֱלֹהִים) אֲשֶׁר הִסִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ לַיְלָה מִן הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ[801] אֶל הַמִּסְגָּד הָאַחֲרוֹן[802] אֲשֶׁר בֵּרַכְנוּ אֶת מַעְגָּלוֹ[803], לְמַעַן נַרְאֵהוּ מֵאוֹתוֹתֵינוּ, כִּי הוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהָרוֹאֶה: ב וּלְמֹשֶׁה נָתַנּוּ אֶת הַסֵּפֶר וַנְּשִׁיתֵהוּ אֹרַח מֵישָׁרִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאמֹר: “אַל תִּקְחוּ לָכֶם מִשְׁעָן מִבַּלְעֲדֵי”: ג צֶאֱצָאַי אֵלֶּה אֲשֶׁר נִטַּלְנוּ וְנִשֵּׂאנוּ עִם נֹחַ[804], כִּי הוּא הָיָה עֶבֶד מוֹדֶה (לֵאלֹהִים): ד וַנְּבָאֵר[805] לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֵּפֶר לֵאמֹר: “הַשְׁחֵת תַּשְׁחִיתוּ עַל הָאָרֶץ פַּעֲמָיִם, וְהִתְנַשֵּׂאתֶם הִתְנַשֵּׂא עַד מְאֹד”: ה וַיְהִי בְּבוֹא הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁתֵּי פְּקֻדּוֹתֵינוּ, וַנִּשְׁלַח עֲלֵיכֶם עֲבָדִים לָנוּ אַנְשֵׁי עֹז קָשִׁים, וַיְחַפְּשׂוּ חַדְרֵי הַמִּשְׁכָּנוֹת, וַיָּקָם הַדָּבָר וְיֶהִי[806]: ו אַחֲרֵי כֵּן הִגְבַּרְנוּ אֶתְכֶם עֲלֵיהֶם, וַנִּתְמֹךְ בָּכֶם בְּהוֹן וּבָנִים, וַנָּשֶׁת אֶתְכֶם הָרַבִּים לְעָם מִלְחָמָה: ז (לֵאמֹר): “כִּי תַעֲשׂוּ הַטּוֹב, לְנַפְשְׁכֶם תֵּיטִיבוּ, וְכִי תַעֲשׂוּ הָרָעָה, הִנֵּה רַק לָהּ (תָּרֵעוּ)”. וּכְבוֹא פְּקֻדָּתֵנוּ בָּאַחֲרוֹנָה (שְׁלַחְנוּם) לְהוֹבִישׁ אֶת פְּנֵיכֶם וְלָבוֹא אֶל הַמִּסְגָּד, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ בוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְלַהֲרֹס אֶת אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ[807] עַד הַיְסוֹד בּוֹ: ח אוּלַי יְרַחֶמְכֶם אֱלֹהֵיכֶם, וְאִם תָּשׁוּבוּ נָשׁוּב. וְלַכּוֹפְרִים שַׂמְנוּ גֵּהִינֹּם לְמַאֲסָר: ט הִנֵּה הַקֻּרְאָן הַזֶּה יַנְחֶה אֶל (הַדֶּרֶךְ) הַנְּכוֹנָה. וּבַשֵּׂר אֶת הַמַּאֲמִינִים: י אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, כִּי לָהֶם שָׂכָר גָּדוֹל: יא אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בָאַחֲרִית, עִתַּדְנוּ לָהֶם עֹנֶשׁ דְּאָבָה: יב וְהִתְפַּלֵּל הָאָדָם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל לְטוֹבָה[808], וַיְהִי הָאָדָם פַּחַז: יג וַנָּשֶׁת אֶת הַלַּיְלָה וְאֶת הַיּוֹם שְׁנֵי אוֹתוֹת, וַנִּמַח אֶת אוֹת הַלַּיְלָה וַנָּשֶׁת אֶת אוֹת הַיּוֹם לְהָאִיר[809], לְמַעַן תְּבַקְּשׁוּ חֶסֶד מֵאֱלֹהֵיכֶם[810], וּלְמַעַן תֵּדְעוּ מִסְפָּר הַשָּׁנִים וְהַחֶשְׁבּוֹן (לְמוֹעֲדִים). וְכָל דַּבָר בֵּאַרְנוּ בָּאֵר מְפֹרָשׁ[811]: יד וּלְכָל אִישׁ קָשַׁרְנוּ אֶת גּוֹרָלוֹ[812] לְגַרְגְּרוֹתָיו, וְהוֹצֵאנוּ לוֹ בְּיוֹם הַתְּקוּמָה סֵפֶר אֲשֶׁר יִמְצָאֵנוּ פָּרוּשׂ[813]: טו (לֵאמֹר): “קְרָא אֶת סִפְרְךָ אַתָּה, דַּיֶּךָּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ הַיּוֹם לְחַשֵּׁב עִמָּךְ”: טז אֲשֶׁר יְאֻשָּׁר בְּדֶרֶךְ, לְנַפְשׁוֹ יְאֻשָּׁר בְּדָרֶךְ, וַאֲשֶׁר תָּעָה, יָשׁוּב בְּרֹאשָׁהּ אֲשֶׁר יִתְעֶה[814], וְלֹא תִּשָּׂא נֶפֶשׁ נוֹשֵׂאת מַשָּׂא (נֶפֶשׁ) אַחֶרֶת[815], וְלֹא נַעֲנשׁ עַד אִם נִשְׁלַח שָׁלִיחַ (לְהַזְהִירָם): יז וּבְחָפְצֵנוּ לְהַשְׁמִיד עִיר, צִוִּינוּ (מִצְוָתֵנוּ) אֶת הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ עַל כָּל טוּב[816]. אַךְ הֵם פָּשְׁעוּ בְקִרְבָּהּ, וַיֵּחָרֶץ עֲלֵיהֶם הַדָּבָר בְּצֶדֶק, וַנַּהֲרֹס אוֹתָהּ הָרוֹס: יח וְכַמָּה דוֹרוֹת הִשְׁמַדְנוּ מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) אַחֲרֵי נֹחַ, וְרַב אֱלֹהֶיךָ לָדַעַת וְלִרְאוֹת אֶת חַטֹּאוֹת עוֹבְדָיו: יט הֶחָפֵץ אֶת (הָעוֹלָם) הַמְמַהֵר לַחֲלֹף, נְמַהֵר לָתֵת לוֹ בּוֹ אֶת אֲשֶׁר נַחְפֹּץ לַאֲשֶׁר נִרְצֶה. אַחֲרֵי כֵן נְמַנֶּה לוֹ גֵּיהִנֹּם, וְהָיָה לָהּ צָלִי, מְנֹאָץ[817] וְנִדָח: כ וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ בָּעוֹלָם הַבָּא וְהִתְאַמֵּץ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ לְהַשִּׂיגוֹ, וְהוּא מַאֲמִין, אֵלֶּה יְהֻלְּלוּ[818] מַאֲמַצֵיהֶם: כא בַּכֹּל נִתְמֹךְ וּבְאֵלֶּה מִמַּתַּת אֱלֹהֶיךָ, וְלֹא תֵּעָצֵר מִתַּת אֱלֹהֶיךָ:

כב הִבִּיטָה אֵיכָה הִפְלִינוּ מִקְצָתָם מִמִּקְצָתָם, וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַב לְמַעְלָה וְרַב לְיִתְרוֹן.

כג אַל תַּעַשׂ עִם אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֲחֵרִים, פֶּן תֵּשֵׁב מְנֹאָץ וְעָזוּב: כד וְצִוָּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר לֹא תַּעַבְדוּ בִּלְתִּי אִם אוֹתוֹ וּלְהֵיטִיב לַהוֹרִים. וְכִי יַגִּיעַ אֶחָד מֵהֶם אִתְּךָ לְזִקְנָה אוֹ גַּם שְׁנֵיהֶם, אַל תֹּאמַר לָהֶם: “אֻף[819]” וְלֹא תַכְלִימֵם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם נְדִיבוֹת: כה וְהַטֵּה לָהֶם כְּנָפְךָ[820] מֵרַחֲמִים וְאָמַרְתָּ: “אֱלֹהַי רַחֲמֵם כַּאֲשֶׁר רִבּוּ אוֹתִי בְּעוֹדִי קָטָן”: כו אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם, כִּי תַעֲשׂוּ הַיָּשָׁר: כז כִּי הוּא סַלָּח לַשָּׁבִים: כח וְתֵן לַקָּרוֹב חֻקּוֹ וְלֶעָנִי וְלַהֵלֶךְ, אַךְ אַל תְּבַזְבְּזוּ בַּזְבֵּז: כט כִּי הַמְּבַזְבְּזִים אֲחֵי הַשָּׂטָן הֵם, וְהַשָּׂטָן כּוֹפֵר בֶּאֱלֹהָיו: ל וְכִי תָסוּר מֵהֶם, כִּי תְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ[821], אֲשֶׁר תְּצַפֶּה לָהֶם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם רַכּוֹת: לא וְלֹא תָּשִׂים אֶת יָדְךָ אֲסוּרָה אֶל צַוָּארֶךָ[822], וְאַל תְּפָרְשֶׂנָּה פָרֵשׁ כֻּלָּהּ[823], וְיָשַׁבְתָּ מְנֹאָץ וַחֲסַר (כֹּל)[824]: לב כִּי אֱלֹהֶיךָ יָזוּן בְּשֶׁפַע אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְ(גַם) יִקְפֹּץ יָדוֹ[825], כִּי הוּא יוֹדֵעַ אֶת עוֹבְדָיו וְרוֹאָם: לג וְלֹא תָמִיתוּ אֶת יְלָדֵיכֶם בְּפַחֶדְכֶם מֵעֹנִי. אֲנַחְנוּ נְכַלְכֵּל אֶתְהֶם וְאֶתְכֶם[826], כִּי הֲמִיתָם חֲטָאָה גְּדוֹלָה: לד וְלֹא תִקְרְבוּ לִזְנוֹת, כִּי תוֹעֵבָה הִיא וְדֶרֶךְ רָעָה[827]: וְלֹא תַהַרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר אָסַר אֱלֹהִים (לְהָרְגָהּ) בִּלְתִּי אִם בְּצֶדֶק[828], וַאֲשֶׁר יֵהָרֵג בְּלִי מִשְׁפַּט, הִנֵּה נָתַנּוּ לִקְרוֹבוֹ גוֹאֲלוֹ שִׁלְטוֹן (לִגְאֹל דָּמוֹ). אַךְ לֹא יַעֲבֹר חֹק בַּהֶרֶג[829], כִּי עֵזֶר לוֹ[830]: לו וְלֹא תִקְרְבוּ אֶל הוֹן הַיָּתוֹם, אִם לֹא לְמַעַן הִשְׁבִּיחוּ, עַד בָּגְרוֹ[831], וְהָקִימוּ הַבְּרִית, כִּי הַבְּרִית עֲרֵבָה הִיא[832]: וְכַאֲשֶׁר תָּמֹדּוּ וּנְתַתֶּם הַמִּדָּה שְׁלֵמָה, וְשִׁקְלוּ בְּמִשְׁקָל צֶדֶק[833]. זֶה טוֹב לָכֶם יוֹתֵר וְטוֹב יוֹתֵר לְאַחֲרִית: לח וְלֹא תֵלֵךְ אַחֲרֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דַעַת לְךָ בוֹ[834], כִּי הַשִּׁמְעָה וְהָרְאוּת וְהַלֵּבָב, כָּל אֵלֶּה עֲרֵבִים אוֹתוֹ[835]: לט וְאַל תִּתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ בְּגַאֲוָה, כִּי לֹא תוּכַל לְפַלֵּחַ אֶת הָאָרֶץ וְלֹא תִּגְבַּהּ בְּקוֹמָה עַד הָרִים: מ כָּל זֹאת רַע בְּעֵינֵי[836] אֱלֹהֶיךָ וְנִמְאָס: מא זֶה הוּא אֲשֶׁר גָּלָה אֱלֹהִים אֶת אָזְנְךָ מִן הַחָכְמָה, וְאַל תַּעַשׂ עִם אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֲחֵרִים, פֶּן תָּשְׁלַךְ אֶל תּוֹךְ גֵּיהִנֹּם מְנֹאָץ וְנִדָּח[837]:

מב הֲבִכֵּר אֶתְכֶם אֱלֹהִים לָתֵת לָכֶם בָּנִים, וַיִּקַּח לוֹ מִן הַמַּלְאָכִים נְקֵבוֹת[838]? אָכֵן הִקְשִׁיתֶם לְדַבֵּר:

מג וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מְפֹרָשׁ בַּקֻּרְאָן הַזֶּה, לְמַעַן יָשִׂימוּ אֶל לֵב, אַךְ לֹא יוֹסִיף לָהֶם בִּלְתִּי אִם סָרָה: מד אֱמֹר: לוּ הָיוּ אִתּוֹ אֱלֹהִים (אֲחֵרִים) כַּאֲשֶׁר יֹאמֵרוּ, כִּי אָז הֵן בִּקְּשׁוּ דֶרֶךְ (לְהִתְקוֹמֵם) לַאֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד: מה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה עַל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ מַעְלָה רַבָּה: מו יְשַׁבְּחוּהוּ שִׁבְעַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל אֲשֶׁר בָּם, וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יְסַפֵּר תְּהִלָּתוֹ, וְאוּלָם לֹא תָבִינוּ אֶת תִּשְׁבְּחוֹתָם. אָכֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא וְסַלָּח. וּבְקָרְאֲךָ אֶת הַקֻּרְאָן שַׂמְנוּ בֵּינְךָ וּבֵין אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בָאַחֲרִית מָסָךְ לְהַסְתִּיר[839]: מח וַנָּשֶׂם עַל לִבּוֹתָם מִכְסֶה לְבַל יָבִינוּ וְאֶת אָזְנֵיהֶם הִכְבַּדְנוּ[840]: מט וּבְהַזְכִּירְךָ אֶת אֱלֹהֶיךָ בַּקֻּרְאָן (אוֹתוֹ) לְבַדּוֹ, נָזוֹרוּ אָחוֹר וַיָּסוּרוּ: נ אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים עַל מָה הֵם מַקְשִׁיבִים בְּהַקְשִׁיבָם אֵלֶיךָ[841], וּבְבוֹאָם בְּסוֹדָם יֹאמְרוּ הַפּוֹשְׁעִים: “אֵין אַתֶּם הוֹלְכִים בִּלְתִּי אִם אַחֲרֵי אִישׁ תִּעְתְּעוּהוּ כְשָׁפִים”: נא הַבֵּט אֵיךְ עָרְכוּ לְךָ דְמוּת[842]. אָכֵן תָּעוּ וְלֹא יוּכְלוּ (לִמְצֹא) דָּרֶך[843]:

נב וַיֹּאמְרוּ: “הַאִם אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ לַעֲצָמוֹת וְאָבָק, קוּם נָקוּם לִבְרִיאָה חֲדָשָׁה?”: נג אֱמֹר: “(לוּ גַם) הֱיוּ אֲבָנִים אוֹ בַרְזֶל אוֹ בְרִיאָה מֵאֲשֶׁר יִקְשֶׁה (יֶתֶר) בְּעֵינֵיכֶם”[844]. וְאָמְרוּ: וְהָקִימוּ הַבְּרִית, כִּי הַבְּרִית עֲרֵבָה הִיא[845]: לז וְכַאֲשֶׁר תָּמֹדּוּ וּנְתַתֶּם הַמִּדָּה שְׁלֵמָה, וְשִׁקְלוּ בְּמִשְׁקָל צֶדֶק[846]. זֶה טוֹב לָכֶם יוֹתֵר וְטוֹב יוֹתֵר לְאַחֲרִית: לח וְלֹא תֵלֵךְ אַחֲרֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דַעַת לְךָ בוֹ[847], כִּי הַשִּׁמְעָה וְהָרְאוֹת וְהַלֵּבָב, כָּל אֵלֶּה עֲרֵבִים אוֹתוֹ[848]: לט וְאַל תִּתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ בְּגַאֲוָה, כִּי לֹא תּוּכַל לְפַלֵּחַ אֶת הָאָרֶץ וְלֹא תִּגְבַּהּ בְּקוֹמָה עַד הָרִים: מ כָּל זֹאת רַע בְּעֵינֵי[849] אֱלֹהֶיךָ וְנִמְאָס: מא זֶה הוּא אֲשֶׁר גָּלָה אֱלֹהִים אֶת אָזְנְךָ מִן הַחָכְמָה, וְאַל תַּעַשׂ עִם אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֲחֵרִים, פֶּן תָּשְׁלַךְ אֶל תּוֹךְ גֵּיהִנֹּם מְנֹאָץ וְנִדָּח[850]:

מב הֲבִכֵּר אֶתְכֶם אֱלֹהִים לָתֵת לָכֶם בָּנִים, וַיִּקַּח לוֹ מִן הַמַּלְאָכִים נְקֵבוֹת[851]? אָכֵן הִקְשִׁיתֶם לְדַבֵּר:

מג וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מְפֹרָשׁ בַּקֻּרְאָן הַזֶּה, לְמַעַן יָשִׂימוּ אֶל לֵב, אַךְ לֹא יוֹסִיף לָהֶם בִּלְתִּי אִם סָרָה: מד אֱמֹר: לוּ הָיוּ אִתּוֹ אֱלֹהִים (אֲחֵרִים) כַּאֲשֶׁר יֹאמֵרוּ, כִּי אָז הֵן בִּקְּשׁוּ דֶרֶךְ (לְהִתְקוֹמֵם) לַאֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד: מה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה עַל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ מַעְלָה רַבָּה: מו יְשַׁבְּחוּהוּ שִׁבְעַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל אֲשֶׁר בָּם, וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יְסַפֵּר תְּהִלָּתוֹ, וְאוּלָם לֹא תָבִינוּ אֶת תִּשְׁבְּחוֹתָם. אָכֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא וְסַלָּח.

מז וּבְקָרְאֲךָ אֶת הַקֻּרְאָן שַׂמְנוּ בֵּינְךָ וּבֵין אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בָאַחֲרִית מָסָךְ לְהַסְתִּיר[852]: מח וַנָּשֶׂם עַל לִבּוֹתָם מִכְסֶה לְבַל יָבִינוּ וְאֶת אָזְנֵיהֶם הִכְבַּדְנוּ[853]: מט וּבְהַזְכִּירְךָ אֶת אֱלֹהֶיךָ בַּקֻּרְאָן (אוֹתוֹ) לְבַדּוֹ, נָזוֹרוּ אָחוֹר וַיָּסוּרוּ: נ אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים עַל מָה הֵם מַקְשִׁיבִים בְּהַקְשִׁיבָם אֵלֶיךָ[854], וּבְבוֹאָם בְּסוֹדָם יֹאמְרוּ הַפּוֹשְׁעִים: “אֵין אַתֶּם הוֹלְכִים בִּלְתִּי אִם אַחֲרֵי אִישׁ תִּעְתְּעוּהוּ כְשָׁפִים”: נא הַבֵּט אֵיךְ עָרְכוּ לְךָ דְמוּת[855]. אָכֵן תָּעוּ וְלֹא יוּכְלוּ (לִמְצֹא) דָּרֶךְ[856]:

נב וַיֹּאמְרוּ: “הַאִם אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ לַעֲצָמוֹת וְאָבָק, קוּם נָקוּם לִבְרִיאָה חֲדָשָׁה?”: נג אֱמֹר: “(לוּ גַם) הֱיוּ אֲבָנִים אוֹ בַרְזֶל אוֹ בְרִיאָה מֵאֲשֶׁר יִקְשֶׁה (יֶתֶר) בְּעֵינֵיכֶם[857]”. וְאָמְרוּ: “מִי יְשִׁיבֵנוּ?” אֱמֹר: “זֶה אֲשֶׁר בְּרַאֲכֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה” וְהֵנִיעוּ רָאשֵׁיהֶם אַחֲרֶיךָ וְאָמְרוּ: “מָתַי הוּא?”. אֱמֹר: “יוּכַל הֱיוֹת כִּי קָרוֹב הוּא: נד בַּיּוֹם הַהוּא יִקְרַאֲכֶם וַעֲנִיתֶם בִּתְהִלָּתוֹ, וְדִמִּיתֶם כִּי לֹא הִתְמַהְמַהְתֶּם בִּלְתִּי אִם מְעָט”:

נה וְאָמַרְתָּ אֶל עוֹבְדַי, כִּי יְדַבְּרוּ טוֹבוֹת[858], כִּי הַשָּׂטָן יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, כִּי הַשָּׂטָן אוֹיֵב גָּלוּי הוּא לִבְנֵי אָדָם: נו אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶתְכֶם, כִּי יַחְפֹּץ יְרַחֶמְכֶם אוֹ כִי יַחְפֹּץ יַעֲנֹשׁ אֶתְכֶם, וְלֹא שְׁלַחְנוּךָ לְשׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם: נז וֶאֱלֹהֶיךָ הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וּלְפָנִים הִפְלִינוּ מִקְצָת הַנְּבִיאִים מִמִּקְצָתָם, וַנִּתֵּן לְדָוִד מִזְמוֹרִים[859]: נח אֱמֹר: קִרְאוּ אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם (אֱלֹהִים הֵם) מִבַּלְעָדָיו. הֵן לֹא יוּכְלוּ לְהָסִיר הַצָּרָה מֵעֲלֵיכֶם וְלֹא לְהַעֲבִירָהּ: נט אֵלֶּה[860] אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֲלֵיהֶם, יְבַקְשׁוּ לִדְבֹּק בֶּאֱלהֵיהֶם (וְיִתַּחֲרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ) מִי מֵהֵם יִהְיֶה קָרוֹב יוֹתֵר, וְיִחֲלוּ לְרַחֲמָיו וְיָרְאוּ עָנְשׁוֹ, כִּי עֹנֶשׁ אֱלֹהֶיךָ נוֹרָא[861]: ס וְאֵין כָּל עִיר אֲשֶׁר לֹא נַשְׁמִידֶנָּה לִפְנֵי יוֹם הַתְּקוּמָה, אוֹ נְיַסְּרֶנָּה מוּסַר כָּבֵד[862]. רְשׁוּמָה הִיא בַּסֵּפֶר[863]: סא וְדָבָר לֹא יַעַצְרֵנוּ מִשְּׁלֹחַ הָאוֹתוֹת[864], מִלְּבַד אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בָהֶם הָרִאשׁוֹנִים, וַנִּתֶּן לְתַמוּד אֶת הַגְּמַלָּה גָּלוּי[865], וְיֶחֶטְאוּ בָהּ[866], וְלֹא נִשְׁלַח אֶת הָאוֹתוֹת בִּלְתִּי אִם לְיָרֵא:

סב וּ(זְכֹר) בְּאָמְרֵנוּ אֵלֶיךָ: “הִנֵּה סָגַר אֱלֹהֶיךָ עַל הָאֲנָשִׁים”[867]. וְלֹא שַׁתְנו אֶת הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאֵינוּ אוֹתְךָ בִּלְתִּי אִם מַסָּה לִבְנֵי אָדָם, וְ(כֵן) אֶת הָעֵץ הַמְקֻלָּל בַּקֻּרְאָן[868]. וּנְיָרֵא אוֹתָם, אַךְ (מוֹרָאִי) לֹא יוֹסִיפֵם בִּלְתִּי אִם מֶרִי רָב:

סג וּבְאָמְרֵנוּ לַמַּלְאָכִים: “הִשְׁתַּחֲווּ לָאָדָם”[869], וַיִּשְׁתַּחֲווּ. רַק אִבְּלִיס אָמַר: “הַאֶשְׁתַּחֲוֶה לַאֲשֶׁר יָצַרְתָּ טִיט?”[870]: וַיֹּאמֶר (עוֹד): “הַהֲשִׁיבוֹתָ אֶל לֵב? זֶה אֲשֶׁר כִּבַּדְתּוֹ עַל פָּנַי, אִם עָזוֹב תַּעַזְבֵנִי עַד לְיוֹם הַתְּקוּמָה, אֲשָׁרֵשׁ אֶת (כָּל) צֶאֱצָאָיו, מִלְּבַד מְעַט (מֵהֶם)”[871]: סה וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “לֵךְ, וְהָיָה אֲשֶׁר יֵלֵךְ מֵהֶם אַחֲרֶיךָ, הִנֵּה גֵּהִינֹּם גְּמוּלְכֶם, גְּמוּל לְמַכְבִּיר[872]: סו וְהִדַּחְתָּ מֵהֶם בְּקוֹלְךָ אֶת אֲשֶׁר תּוּכַל, וְהִשְׂתָּעַרְתָּ עֲלֵיהֶם בְּפָרָשֶׁיךָ וּבָרַגְלִים אֲשֶׁר לְךָ, וְהִשְׁתַּתַּפְתָּ אִתָּם בַּהוֹן וּבַיְלָדִים[873] וְהַבְטַח אוֹתָם – אַךְ לֹא יַבְטִיחַ אוֹתָם הַשָּׂטָן בִּלְתִּי אִם רְמִיָּה[874] –: סז אַךְ עוֹבְדַי אֵין לְךָ עֲלֵיהֶם שִׁלְטוֹן, וְרַב אֱלֹהֶיךָ לְשׁוֹמֵר”:

סח אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנּוֹהֵג לָכֶם אֶת הָאֳנִיּוֹת בַּיָּם, לְמַעַן תְּבַקְּשׁוּ מֵחַסְדּוֹ כִּי רַחוּם הוּא לָכֶם: סט וּבִמְצֹא אֶתְכֶם צָרָה בַּיָּם, תָּעוּ (מִלִּבְּכֶם וְנִשְׁכְּחוּ) אֵלֶּה (הָאֱלִילִים) אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֲלֵיהֵם מִבַּלְעָדָיו[875]. אַךְ בְּהַמְלִיטוֹ אֶתְכֶם אֶל הַיַּבָּשָׁה רִחַקְתֶּם (מֵעָלָיו), וַיְהִי הָאָדָם כּוֹפֵר[876]: ע וּמָה הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בְּטַחְתֶּם, כִּי לֹא יִבְקַע אֱלֹהִים תַּחְתֵּיכֶם קְצוֹת הַיַּבָּשָׁה (לִבְלוֹעַ אֶתְכֶם), אוֹ כִּי לֹא יִשְׁלַח עֲלֵיכֶם (סוּפַת) חוֹל[877] (יְכַסְּכֶם), אֲשֶׁר לֹא תִּמְצְאוּ לָכֶם מִשְׁעָן?: עא אוֹ מָה הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בְּטַחְתֶּם, כִּי לֹא יָשִׁיב אֶתְכֶם בְּתוֹכוֹ[878] פַּעַם אַחֶרֶת, וְשָׁלַח עֲלֵיכֶם סוּפַת הַשְׁמֵד, וְטִבַּע אֶתְכֶם עֵקֶב כַּחֶשְׁכֶם, אֲשֶׁר לֹא תִּמְצְאוּ לָכֶם בָּהּ דּוֹרֵשׁ (נַפְשְׁכֶם) מִיָּדֵנוּ?: עב אָכֵן כַּבֵּד כִּבַּדְנוּ אֶת בְּנֵי הָאָדָם, וַנְּנֵטְּלֵם בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, וַנְּכַלְכְּלֵם מִן הַמַּטְעַמִּים, וַנַּפְלֶה אוֹתָם הַפְלוֹת מֵרַבִּים מֵאֲשֶׁר יָצָרְנוּ:

עג (וְהָיָה) יוֹם אֲשֶׁר נִקְרָא אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם (הֵמָּה) וּמֵאַשְׁרֵיהֶם. וְהָיָה (הָאִישׁ) אֲשֶׁר יִנָּתֵן לוֹ סִפְרוֹ בִּימִינוֹ, אֵלֶּה יִקְרְאוּ אֶת סִפְרָם, וְלֹא יֵעָשְׁקוּ (אַף) כִּקְרוּם גַּרְעִין הַתָּמָר: עד אַךְ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה עִוֵּר (גַּם) בָּעוֹלָם הַבָּא וְהַתּוֹעֶה מִכָּל (הָאָדָם) בְּדָרֶךְ:

עה וְאָכֵן כִּמְעַט הִדִּיחוּךָ מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אָזְנֶךָ, לְמַעַן תִּבְדֶּה עָלֵינוּ דָּבָר זוּלָתוֹ[879], וְאָז לְקָחוּךָ לָהֶם לַיָדִיד: עו וְהִנֵּה לוּלֵא אִמַּצְנוּךָ, כִּמְעַט נָטִיתָ אַחֲרֵיהֶם קְצָת[880]: עז כִּי אָז נָתַנּוּ לְךָ לָחוּשׁ מִשְׁנֵה (עֹנֶשׁ) הַחַיִּים וּמִשְׁנֵה (עֹנֶשׁ) הַמָּוֶת[881], וְלֹא מָצָאתָ לְךָ אָז נֶגְדֵּנוּ מוֹשִׁיעַ: עח וְאָכֵן אִם כִּמְעַט הִדִּיחוּךָ (לָצֵאת) מִן הָאָרֶץ, לְמַעַן יוֹצִיאוּךָ מִמֶּנָּה[882], וְאָכֵן אָז לֹא יִתְמַהְמְהוּ אַחֲרֶיךָ כִּי אִם מְעַט[883]: עט (זֶה) מִשְׁפַּט אֵלֶּה מִשְּׁלִיחֵנוּ אֲשֶׁר שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ, וְלֹא תִמְצָא כָּל שַׁנּוֹת לְמִשְׁפָּטֵנוּ:

פ עֲרֹךְ הַתְּפִלָּה מֵהָחֵל נְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב עַד חָשֹׁךְ הַלַּיְלָה, וַ(עֲרֹךְ) קֻרְאָן הַשַּׁחַר, כִּי קֻרְאָן הַשַּׁחַר יָקוּם לְעֵד (לְךָ)[884]: פא וְאַשְׁמוּרָה בַלַּיְלָה שְׁקֹד עָלָיו[885], תּוֹסֶפֶת (מִצְוָה) הִיא לְךָ, אוּלַי יְקִימְךָ אֱלֹהֶיךָ בְּמָקוֹם מְהֻלָּל: פב וְאָמַרְתָּ: “אֱלֹהַי, הֲבִאֵנִי מְבוֹא צֶדֶק[886] וְהוֹצִיאֵנִי מוֹצָא צֶדֶק, וְשִׁית לִי מִלְּפָנֶיךָ שִׁלְטוֹן יֶשַׁע”: פג וְאָמַרְתָּ: “בָּאָה הָאֱמֶת וְאָפֵס הַשֶּׁקֶר, אָכֵן הַשֶּׁקֶר יִמְעַד”: פד וְהוֹרַדְנוּ מִן הַקֻּרְאָן (דָּבָר) אֲשֶׁר הוּא מְרַפֵּא וְרַחֲמִים לַמַּאֲמִינִים, אַךְ לַפּוֹשְׁעִים לֹא יוֹסִיף בִּלְתִּי אִם אָבְדָּן: פה וּבִנְטוֹתֵנוּ חֶסֶד לְאָדָם, יִרְחַק וְנִעֵר חָצְנוֹ[887], וּבִנְגוֹעַ אֵלָיו הָרָעָה, וַיִּוָּאֵשׁ: פו אֱמֹר: כָּל (אָדָם) יַעֲשֶׂה לְפִי אָרְחוֹ. וְאוּלָם אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יָשַׁר (מִכָּל) בַּדָּרֶךְ:

פז וּשְׁאֵלוּךָ עַל דְּבַר הָרוּחַ, אֱמֹר: “הָרוּחַ מִדְבַר אֱלֹהֵי הוּא”[888] וְלֹא נִתַּן לָכֶם מִן הַדַּעַת בִּלְתִּי אִם מְעַט“: פח וְאָכֵן בִּרְצוֹתֵנוּ נִקַּח אֶת אֲשֶׁר גָּלִינוּ אֶת אָזְנֶךָ[889], וְלֹא תִמְצָא לְךָ בּוֹ בְּפָנֵינוּ מִשְׁעָן: פט רַק רַחֲמִים מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ (הוּא)[890], כִּי רַב חַסְדוֹ עָלֶיךָ[891]: צ אֱמֹר: אָכֵן לוּ הַתְאַסְּפוּ הָאָדָם וְהַגּ’ִין[892], לְמַעַן הָבִיא כַּקֻּרְאָן הַזֶּה, לֹא יָבִיאוּ כָמוֹהוּ, וְאִם גַּם יַעַזְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: צא וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מְפֹרָשׁ לִבְנֵי אָדָם בַּקֻּרְאָן הַזֶּה בְּכָל מָשָׁל. אַךְ מַרְבִּית הָאָדָם לֹא אָבוּ בִּלְתִּי אִם כַּחֵשׁ: צב וַיֹּאמְרוּ: ”לֹא נַאֲמִין לְךָ, עַד אִם תִּבְקַע לָנוּ מִן הָאָרֶץ מַבּוּעַ מַיִם: צג אוֹ יִהְיֶה לְךָ גַּן עֲצֵי תָמָר וָגָפֶן[893], וּתְבַקַּע בְּתוֹכוֹ נְהָרוֹת: צד אוֹ הַפֵּל הַשָּׁמַיִם עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, רְגָבִים, אוֹ הָבֵא אֶת אֲלֵהֵים וְאֶת הַמַּלְאָכִים וְעָרְבוּ אוֹתְךָ[894]: צה אוֹ יִהְיֶה לְךָ בַּיִת מִכְלַל יֹפִי, אוֹ תִּסַּק שָׁמַיִם וְלֹא נַאֲמִין כִּי תִּסַּק עַד אִם תּוֹרִיד אֵלֵינוּ סֵפֶר וְנִקְרָאֶנּוּ“[895]. אֱמֹר: ”יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהֵי, הַאִם הָיִיתִי מִלְּבַד אָדָם (שֻׁלַּח) שָׁלִיחַ?“: צו וְלֹא עָצַר אֶת בְּנֵי הָאָדָם מֵהַאֲמִין בְּבוֹא אֲלֵיהֶם (הַקֻּרְאָן) אֹרַח הַמֵּישָּׁרִים, בִּלְתִּי אִם זֶה אֲשֶׁר אָמְרוּ: ”הֲשָׁלַח אֲלֵהֵים אָדָם[896] שָׁלִיחַ?“: צז אֱמֹר: לוּ הָיוּ בָאָרֶץ מַלְאָכִים מִתְהַלְּכִים בֶּטַח, כִּי אָז הוֹרַדְנוּ לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם מַלְאָךְ שָׁלִיחַ: * צח* אֱמֹר: אֲלֵהֵים רַב לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם[897], כִּי הוּא יוֹדֵעַ וְרוֹאֶה אֶת עוֹבְדָיו: צט וַאֲשֶׁר יַנְחֶנּוּ אֱלֹהִים מֵישָׁרִים, הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּדָרֶךְ, וַאֲשֶׁר יַתְעֶה[898], לֹא תִמְצָא לָהֶם מָגִנִּים מִבַּלְעָדָיו, וַאֲסַפְנוּם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה (זוֹחֲלִים) עַל פְּנֵיהֶם, עִוְרִים, אִלְּמִים וְחֵרְשִׁים, מְגוּרֵיהֶם גֵּהִינֹּם. כְּכָל אֲשֶׁר תִּכְבֶּה נוֹסִיף לָהֶם לֶהָבָה[899]: ק זֶה גְמוּלָם עֵקֶב כַּחֲשָׁם בְּאוֹתוֹתֵינוּ בְּאָמְרָם: ”הַאִם אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ לַעֲצָמוֹת וְאָבָק, נוּקַם לִבְרִיאָה חֲדָשָׁה?“[900]: קא הַאִם לֹא יִתְבּוֹנְנוּ, כִּי אֲלֵהֵים אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, יָכוֹל לִבְרֹא כְּמוֹהֶם? וַיָּשֶּׂם לָהֶם מוֹעֵד אֵין סָפֵק בּוֹ, וְאוּלָם הַפּוֹשְׁעִים לֹא אָבוּ בִּלְתִּי אִם כַּחֵשׁ[901]: קב אֱמֹר: ”לוּ הָיוּ בְּיֶדְכֶם אַתֶּם אוֹצְרוֹת רַחֲמֵי אֱלֹהַי, כִּי אָז הֶחֱזַקְתֶּם בָּם, “מְפַחֲדִים לְבַזְבֵּז (אוֹתָם)[902]”, וַיְהִי הָאָדָם כִּילָי:

קג וּלְפָנִים נָתַנּוּ לְמֹשֶׁה תִּשְׁעָה אוֹתוֹת גְּלוּיִים[903], שְׁאַל נָא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, (מֶה הָיָה) בְּבוֹאוֹ אֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר אָמַר פַּרְעֹה: “אָכֵן אֶחְשָׁבְךָ, מֹשֶׁה, (אִישׁ) תִּעְתְּעוּהוּ כְשָׁפִים”: קד וַיֹּאמֶר (מֹשֶׁה): “הֵן יָדוֹעַ יָדַעְתָּ, כִּי לֹא הוֹרִיד אֶת אֵלֶּה (הָאוֹתוֹת) בִּלְתִּי אִם אֲדוֹן הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ, גְּלוּיִים. וְאוּלָם אָנֹכִי אֶחְשָׁבְךָ, פַּרְעֹה, לְאוֹבֵד”: קה וַיְבַקֵּשׁ (פַּרְעֹה) לְהַדִּיחָם (לְהוֹצִיאָם) מִן הָאָרֶץ, וַנְּטֵבַּע אוֹתוֹ וְאֶת אֲשֶׁר אִתּוֹ יַחְדָּו: קו וַנֹּאמֶר אַחֲרָיו[904] אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: “שִׁכְנוּ הָאָרֶץ, וְהָיָה בְּבוֹא פְּקֻדַּת הָאַחֲרִית נְבִיאֲכֶם מְעֹרָבִים[905]”. וּבָאֱמֶת הוֹרַדְנוּהוּ[906] וּבָאֶמֱת יָרַד, וְלֹא שְׁלַחְנוּךָ בִּלְתִּי אִם מְבַשֵּׂר וּמַזְהִיר: קז וְקֻרְאָן חִלַּקְנוּהוּ פְּרָקִים פְּרָקִים, לְמַעַן תִּקְרָאֶנוּ לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם מָתוּן מָתוּן[907], וַנּוֹרִידֵהוּ הוֹרֵד: קח אֱמֹר: אִם הֶאֱמַנְתֶּם בּוֹ, וְאִם לֹא תַּאֲמִינוּ, הִנֵּה אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְּנָה לָהֶם הַדַּעַת לִפְנֵי כֵן, בְּהִקָּרְאוֹ לִפְנֵיהֶם יִפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם[908] מִשְׁתַּחֲוִים וְאָמְרוּ: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהֵינוּ. אָכֵן קָם דְּבַר אֱלֹהֵינוּ וַיֶּהִי”[909]: וְנָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וּבָכוּ, וְהוֹסִיף לָהֶם עֲנָוָה:

קי אֱמֹר: קִרְאוּ “אֱלֹהִים” אוֹ קִרְאוּ “הָרַחֲמָן”, אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ, הִנֵּה לוֹ הַיָּפִים בַּשֵּׁמוֹת[910]. וְלֹא תָרִים קוֹלְךָ בִּתְפִלָּתֶךָ וְלֹא תַשְׁפִּיל קוֹלְךָ בָּהּ, וּבַקֵּשׁ לְךָ בֵּין (שְׁנֵי) אֵלֶּה דָרֶךְ:

קיא וְאָמַרְתָּ: הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הוֹלִיד וָלָד, וְאֵין לוֹ שֻׁתָּף בַּמְּלוּכָה, וְאֵין לוֹ צֹרֶךְ (בְּ)מָגֵן בִּפְנֵי הַבּוּז, וְגַדֵּל לוֹ גַדֵּל:

פָּרָשַׁת הַמְּעָרָה[911].

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וַעֲשָׂרָה.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד עַל יַד עַבְדּוֹ אֶת הַסֵּפֶר, וְלֹא שָׁת בּוֹ נִפְתָּל: ב מוּסָד לְהַזְהִיר (מִפְּנֵי) שֹׁד כָּבֵד מֵאִתּוֹ, וּלְבַשֵּׂר אֶת הַמַּאֲמִינִים הָעוֹשִׂים הַיָּשָׁר, כִּי לָהֶם שָׁכָר טוֹב (בְּגַן עֵדֶן), יֵשְׁבוּ בוֹ לָנֶצַח: ג וּלְהַזְהִיר אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ: “הוֹלִיד אֱלֹהִים וָלַד”: ד אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה בַּדָּבָר הַזֶּה וְלֹא אֲבוֹתֵיהֶם. קָשֶׁה הַדָּבָר הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם, לֹא יְדַבְּרוּ בִלְתִּי אִם כָּזָב: ה וְאוּלַי תִּטְרֹף נַפְשְׁךָ בְּכַפְּךָ מִיָּגוֹן, בִּפְנוֹתָם לָלֶכֶת אִם לֹא יַאֲמִינוּ בַדָּבָר הַזֶּה?[912]: ו הִנֵּה אֲנַחְנוּ שַׁתְנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ עֲדִי לָהּ, לְמַעַן נַסּוֹתָם, מִי מֵהֶם הַמֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת[913]: ז וַאֲנַחְנוּ (גַּם) עָשׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָבָק, (אֶרֶץ) גְּזֵרָה:

ח הֲשַׂמְתָּ אֶל לֵב, כִּי בַּעֲלֵי הַמְּעָרָה[914] וְאַלְרַקִים[915] הָיוּ מֵאוֹתוֹתֵינוּ, לְפֶלֶא?! ט בְּהִמַּלֵט הַנְּעָרִים אֶל הַמְּעָרָה, אָמְרוּ: “אֱלֹהֵינוּ, תֵּן לָנוּ מִלְּפָנֶיךָ רַחֲמִים, וְתַכֵּן אֶת עִנְיָנֵנוּ לָנוּ נְכֹחָה”: י וַנַּאֲטֹם אֶת אָזְנֵיהֶם (לְבַל יִשְׁמָעוּ)[916] בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, מִסְפַּר שָׁנִים[917]: יא אַחֲרֵי כֵן הֲקִימוֹנוּם, לְמַעַן נֵדַע, מִי מִשְּׁתֵי הַמִּפְלַגּוֹת[918] הֵיטִיבָה חַשֵּׁב רֶוַח הַזְּמָן אֲשֶׁר הִתְמַהְמָהוּ:

יב אֲנַחְנוּ נְסַפֵּר לְךָ עַל עִנְיָנָם בָּאֱמֶת. אָכֵן הֵם נְעָרִים אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהֵיהֶם, וַנּוֹסֶף נְחוֹתָם אֹרַח מֵישָׁרִים: יג וַנְּאַמֵּץ אֶת לִבּוֹתָם בְּקוּמָם וַיֹּאמְרוּ: “אֱלֹהֵינוּ הוּא אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. לֹא נִקְרָא מִבַּלְעָדָיו אֱלוֹהַּ, כִּי אָז הֵן דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי הֲבָי: יד אֵלֶּה בְּנֵי עַמֵּנוּ אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם מִבַּלְעָדָיו אֱלֹהִים, אִם כִּי לֹא יָבִיאוּ עֲלֵיהֶם מוֹפֵת גָּלוּי[919]. אָכֵן מִי הִרְבָּה פֶשַׁע מִזֶּה אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ עַל אֱלֹהִים כָּזָב”: טו “וּבְהִבָּדֶלְכֶם מֵהֶם[920] וּמֵאֲשֶׁר יַעַבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, הִמָּלְטוּ אֶל הַמְּעָרָה, יָרִיק עֲלֵיכֶם אֱלֹהִים מֵרַחֲמָיו, וְתִכֵּן לָכֶם אֶת עִנְיַנְכֶם לְמוֹעִיל”: טז וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּעֲלוֹתָהּ תִּטֶּה מֵעַל מְעָרָתָם לְצַד יָמִין וּבְבוֹאָהּ תִּכָּרֵת מֵהֶם (כִּי תִטֶּה) לְצַד שְׂמֹאל[921] וְהֵמָּה בַּמֶּרְחָב בְּתוֹכָהּ[922]. זֶה מֵאוֹתוֹת אֱלֹהִים, הָאִישׁ אֲשֶׁר יַנְחֶנּוּ אֱלֹהִים מֵישָׁרִים הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּדָרֶךְ[923], וַאֲשֶׁר יַתְעֶה, לֹא תִמְצָא לוֹ מָגֵן וּמְאַשֵּׁר בְּדָרֶךְ: יז וְתַחְשֹׁב אוֹתָם עֵרִים[924], אַךְ הֵם יְשֵׁנִים. וַנְּהַפְּכֵם לְצַד יָמִין וּלְצַד שְׂמֹאל[925], וְכַלְבָּם פּוֹרֵשׂ זְרוֹעוֹתָיו עַל הַסַּף[926], לוּ נִקְרֵיתָ עֲלֵיהֶם לְפֶתַע פִּתְאֹם, הִפְנֵיתָ הַפְנוֹת מֵהֶם לָנוּס, וּמָלֵאתָ מִפְּנֵיהֶם פָּחַד[927]: יח וְכָכָה הֲקִימוֹנוּם, לְמַעַן יִשְׁאֲלוּ אִישׁ אֶת אָחִיו[928]. וַיֹּאמֶר אוֹמֵר מֵהֶם[929]: “כַּמָּה הִתְמַהְמַהְתֶּם?”. וַיֹּאמְרוּ: “הִתְמַהְמַהְנוּ יוֹם אוֹ מִקְצָת הַיּוֹם”[930], וַיֹּאמְרוּ: “אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר הִתְמַהְמַהְתֶּם[931]. שִׁלְחוּ עַתָּה אֶחָד מִכֶּם בְּכַסְפְּכֶם זֶה אֶל הָעִיר, וְרָאָה אֵיזֶה בָּהּ (לוֹ) הַטּוֹב[932] בַּמַּאֲכָל, וְהֵבִיא לָכֶם מִמֶּנוּ מָזוֹן, וְנִשְׁמָר[933], וְלאֹ יְגַלֶּה דְּבַרְכֶם לְאִישׁ: יט כִּי בְּגָבְרָם עֲלֵיכֶם[934] יִרְגְּמוּכֶם אָבֶן, אוֹ יְשִׁיבוּכֶם (לָלֶכֶת) בְּדָתָם, וְאָז לֹא תַצְלִיחוּ לְעוֹלָם”: כ וְכָכָה גִלִּינוּ צְפוּנָם לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי דְבַר אֱלֹהִים אֱמֶת, וְכִי “הַשָּׁעָה”[935] אֵין סָפֵק בָּהּ, בְּהֵחָלְקָם[936] בֵּינֵיהֶם בְּדֵעוֹתֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: “בְּנוּ עֲלֵיהֶם בִּנְיָן”[937]. אֱלֹהֵיהֶם, הוּא הַיּוֹדֵעַ אוֹתָם. וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר גָּבְרוּ (בְּרִיבָם) בְּעִנְיָנָם: “נַעֲשֶׂה לָנוּ עֲלֵיהֶם מִסְגָּד”: כא אָמוֹר יֹאמְרוּ: שְׁלשָׁה (הָיוּ הַנְּעָרִים) וְהָרְבִיעִי לָהֶם כַּלְבָּם, וַיֹּאמְרוּ: חֲמִשָּׁה וְהַשִּׁשִּׁי לָהֶם כַּלְבָּם, יְנַחֲשׁוּ בַּנַּעֲלָמוֹת, וְיֹאמְרוּ: שִׁבְעָה וְהַשְּׁמִינִי לָהֶם כַּלְבָּם, אֱמֹר: אֱלֹהַי הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת מִסְפָּרָם, לֹא יֵדָעוּם בִּלְתִּי אִם מְעַטִּים: כב אַל תִּתְוַכַּח אֵפוֹא עַל אֹדוֹתָם, אִם לֹא וִכּוּחַ בַּנִּגְלֶה[938]. וְלֹא תִשְׁאַל בִּדְבָרָם אֶת פִּי אִישׁ מֵהֶם[939]: כג וְאַל תֹּאמַר לְדָבָר: “הִנְנִי עוֹשֶׂה זֹאת מָחָר”, בִּלְתִּי אִם (הוֹסַפְתָ) “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים”[940] וּזְכֹר אֶת אֱלֹהֶיךָ בְּשָׁכְחֲךָ[941], וְאָמַרְתָּ: “אוּלַי יַנְחֵנִי אֱלֹהַי מֵישָׁרִים, לְמַעַן אֶקְרַב לָזֶה[942] נְכוֹחוֹת”: כד וַיִּתְמַהְמְהוּ בִּמִעָרָתָם שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹסִיפוּ תֵשַׁע[943]: כה אֱמֹר: אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר הִתְמַהְמָהוּ. לוֹ תַּעֲלוּמַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. אָכֵן הוּא הַמֵּיטִיב לִרְאוֹת וְהַמֵּיטִיב לִשְׁמוֹעַ. אֵין לָהֶם מִבַּלְעָדָיו כָּל מָגֵן וְלֹא יְשַׁתֵּף אִישׁ בְּשָׁפְטוֹ[944]:

כו וּקְרָא אֶת אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלֶיךָ מִסֵּפֶר אֱלֹהֶיךָ. אֵין אֲשֶׁר יַחֲלִיף דְּבָרָיו, וְלֹא תִמְצָא מִבַּלְעָדָיו מָעוֹז: כז וְהַאֲרֵךְ רוּחֲךָ לְאֵלֶּה הַקּוֹרְאִים אֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב מְבַקְשִׁים פָּנָיו, וְלֹא תָסֹרְנָה עֵינֶיךָ מֵהֶם בְּבַקֶּשְׁךָ תִּפְאֶרֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה[945], וְלֹא תִשְׁמַע לְקוֹל הָאִישׁ אֲשֶׁר הִשְׁכַּחְנוּ זִכְרוֹנֵנוּ מִלִּבּוֹ, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי תַאֲוָתוֹ, וַתְּהִי דַרְכּוֹ לְהַשְׁלִיךְ (דְּבַר אֱלֹהִים) אַחֲרֵי גֵווֹ: כח וְאָמַרְתָּ: הָאֱמֶת (הִיא) מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, וְהָיָה הֶחָפֵץ יַאֲמִין וְהֶחָפֵץ יִכְפֹּר, וְאָכֵן עִתַּדְנוּ לַפּוֹשְׁעִים (גֵּיהִנֹּם) הָאֵשׁ, תָסֹב אוֹתָם חֻפָּתָהּ,[946] וּבְשַׁוְּעָם לְעֶזְרָה, לֹא יֵעָזְרוּ בִּלְתִּי אִם בְּמַיִם כִּנְחשֶׁת קָלָל מֻתֶּכֶת, יִצְרְבוּ הַפָּנִים. מַה נִּשְׁחָת הַמַּשְׁקֶה, וּמָה רָעָה (גֵּיהִנֹּם) לְמִשְׁעָן[947]: כט אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, הִנֵּה לֹא נִקְבַּע אֶת שְׂכַר הַמֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת: ל אֵלֶּה לָהֶם גַּנּוֹת עֵדֶן, יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, יְפָאֲרוּ אוֹתָם בָּהֶן אֶצְעָדוֹת זָהָב, וְלָבְשׁוּ בְגָדִים יְרֻקִּים מֶשִׁי וּרְקָמוֹת, מְסִבִּים בְּתוֹכָן עַל עַרְשׂוֹת. מַה נָּאֶה הַשָּׂכָר וּמַה טּוֹב (הַגַּן) לְמִשְׁעָן:

לא וּמְשֹׁל לָהֶם מָשָׁל: שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שַׁתְנוּ לְאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם שְׁתֵּי גַּנּוֹת עֲנָבִים, וַנְּעַטְּרֵם תְּמָרִים, וַנָּשֶׁת בֵּינֵיהֶם זֶרַע תְּבוּאָה. כָּל אַחַת מִשְׁתֵי הַגַּנּוֹת נָתְנָה אָכְלָהּ, וְלֹא חָסְרָה דָּבָר מִמֶּנּוּ: לב וַנְּבַקַּע בְּתוֹכָן נָהָר, וַיְהִי לוֹ פֶּרִי, וַיֹּאמֶר לְרֵעֵהוּ, וְהוּא יָשִׁיב לוֹ אֲמָרִים: “רַב אָנֹכִי מִמְּךָ לְהוֹן וְעָצוּם מִמְּךָ לִבְנֵי חָיִל”: לג וַיָּבוֹא אֶל גַּנּוֹ[948] וְהוּא חוֹטֵא לְנַפְשׁוֹ, וַיֹּאמֶר: “לֹא אֶחְשֹׁב כִּי (גַנִּי) זֶה יֵהָרֵס עֲדֵי עַד: לד וְלֹא אֶחְשֹׁב, כִּי ”הַשָּׁעָה“[949] תָקוּם, וְכִי, כַּאֲשֶׁר אוּשַׁב אֶל אֱלֹהַי, אֶמְצָא אִתּוֹ (גַּן) טוֹב מִמֶּנּוּ תְּמוּרָתוֹ: לה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֵעֵהוּ, וְהוּא יָשִׁיב לוֹ אֲמָרִים: ”הַתְכַחֵשׁ בַּאֲשֶׁר יְצָרְךָ עָפָר אַחֲרֵי כֵן טִפָּה וְאַחֲרֵי כֵן שָׁתְךָ גָּבֶר?: לו אָכֵן הוּא אֱלֹהִים אֱלֹהַי, וְלֹא אֲשַׁתֵּף לֵאלֹהַי אֶחָד: לז וְלוּ, בְּבוֹאֲךָ לְגַנְּךָ, אָמַרְתָּ: “אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים (יֶהִי). אֵין עֹז בִּלְתִּי אִם בֵּאלֹהִים”. כִּי תִרְאֵנִי אָנִי, הַמְּעַט מִמְּךָ לְהוֹן וְלִילָדִים: לח הִנֵּה אוּלַי יִתֵּן לִי אֱלֹהַי טוֹב מִגַּנְּךָ, וְשָׁלַח עָלָיו חִצִּים מִן הַשָּׁמָיִם[950], וְהָיָה חוֹל יָבֵשׁ: לט אוֹ כִי יַעֲמִיקוּ מֵימָיו עָמוֹק יִשְׁקְעוּ (בָּאֲדָמָה), אֲשֶׁר לֹא תוּכַל חַפְּשָׂם: מ וְשֻׁדַּד פִּרְיוֹ[951]. וְהִשְׁכִּים (בְּעָלָיו) יַהֲפֹךְ כַּפָּיו[952] עַל הוֹצִיאוֹ בּוֹ (הוֹן), וְעַתָּה הוּא שׁוֹמֵם עַל סֻכּוֹתָיו, וְאָמַר: “מִי יִתֵּן וְלֹא שִׁתַּפְתִּי לֵאלֹהַי אֶחָד”: מא וְלֹא תִהְיֶה לוֹ מַחֲנֶה לְהוֹשִׁיעוֹ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, וְלֹא יוּכַל הוֹשִׁיעַ לְנַפְשׁוֹ": מב שָׁמָּה[953] הַתְּשׁוּעָה (רַק) לֵאלֹהִים הָאֱמֶת. הוּא הַטּוֹב לִגְמוּל וְהַטּוֹב לָאַחֲרִית.

מג וּמְשֹׁל לָהֶם מָשָׁל: חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּמַיִם הוֹרַדְנוּם מִן הַשָּׁמָיִם, וַיִּתְעָרְבוּ בָם צִמְחֵי הָאָרֶץ[954], וַיְהִי (הַצֶּמַח) קַשׁ יָבֵשׁ יְזָרוּהוּ הָרוּחוֹת. וַיְהִי אֱלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל: מד הַהוֹן וְהַבָּנִים תִּפְאֶרֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ הַקַּיָּמִים, הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, טוֹבִים יוֹתֵר לפני אֱלֹהֶיךָ לִגְמוּל, וְטוֹבִים יוֹתֵר לְתִקְוָה (לָאַחֲרִית):

מה וְיוֹם (יֵשׁ) אֲשֶׁר נַעְתִּיק אֶת הֶהָרִים, וְרָאִיתָ אֶת הָאָרֶץ מִתְיַצֶּבֶת (עַל אֱלֹהִים)[955], וַאֲסַפְנוּם וְלֹא נַעֲזֹב מֵהֶם אִישׁ: מו וְהָעָמְדוּ בְּמַעֲרָכָה לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ (לֵאמֹר): “הִנֵּה בָאתֶם אֵלֵינוּ (עֲרֻמִּים) כַּאֲשֶׁר יְצַרְנוּכֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה[956]. אָכֵן אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם, כִּי לֹא נַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְנוּ אֶתְכֶם”: מז וְהוּשַׂם הַסֵּפֶר[957] (לִפְנֵיהֶם), וְרָאִיתָ אֶת הַזֵּדִים מְלֵאִים פַּחַד מֵאֲשֶׁר בּוֹ, וְאָמְרוּ: “אוֹי לָנוּ, מַה לַסֵּפֶר הַזֶּה, לֹא הִפִּיל לֹא קְטַנָּה וְלֹא גְדוֹלָה, אֲשֶׁר לֹא מָנָה אוֹתָהּ”. וּמָצְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לִפְנֵיהֶם, וְלֹא יַעֲשֹׁק אֱלֹהֶיךָ אִישׁ:

מח וּבְאָמְרֵנוּ לַמַּלְאָכִים: “הִשְׁתַּחֲווּ לְאָדָם”, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, רַק “אִבְּלִיס” הָיָה מִן הַ“גִּ’ן” וַיִּפְשַׁע בְּמִצְוַת אֱלֹהָיו. הֲתִקְחוּ לָכֶם אַתֶּם אוֹתוֹ וְאֵת צֶאֱצָאָיו לְמָגִנִּים לָכֶם מִבַּלְעָדַי? וְהֵם אוֹיְבִים לָכֶם, תְּמוּרָה רָעָה הִיא לַפּוֹשְׁעִים: מט לֹא הַעִידוֹתִים בִּבְרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְלֹא בִּבְרִיאָתָם הֵם, וְלֹא לָקַחְתִּי אֶת הַמַּתְעִים לִהְיוֹת (לִי) זְרוֹעַ: נ וּבַיּוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר (אֱלֹהִים): “קִרְאוּ אֶת שֻׁתָּפַי אֲשֶׁר הֱיִיתֶם אוֹמְרִים”[958], וְקָרְאוּ אֲלֵיהֶם וְלֹא יֵעָנוּ לָהֶם, וְשַׁתְנוּ בֵּינֵיהֶם אֲבַדּוֹן[959]: נא וְרָאוּ הַפּוֹשְׁעִים אֵת (גֵּיהִנֹּם) הָאֵשׁ, וְחָשְׁבוּ (בֶּאֱמֶת), כִּי הֵם נוֹפְלִים בְּתוֹכָהּ, וְלֹא יִמְצְאוּ מִמֶּנָּהּ מִפְלָט:

נב וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מְפֹרָשׁ בַּקֻּרְאָן הַזֶּה לִבְנֵי אָדָם מִכָּל מָשָׁל, אַךְ הָאָדָם בַּעַל רִיב יוֹתֵר מִכֹּל: נג וְלֹא עָצַר אֶת בְּנֵי הָאָדָם מֵהַאֲמִין בְּבֹוא אֲלֵיהֶם (הַקֻּרְאָן) אֹרַח הַמֵּישָׁרִים[960], וּמֵהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵיהֶם כִּי יִסְלַח לָהֶם, בִּלְתִּי אִם לְמַעַן יָבוֹא עֲלֵיהֶם מִשְׁפַּט הָרִאשׁוֹנִים[961], אוֹ לְמַעַן יָבוֹא אֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ לְעֵין כֹּל: נד וְלֹא נִשְׁלַח אֶת הַשְּׁלִיחִים בִּלְתִּי אִם לְבַשֵּׂר וּלְהַזְהִיר[962]. וְאוּלָם הַכּוֹפְרִים יִתְוַכְּחוּ בַשָּׁוְא[963], לְמַעַן הַרְשִׁיעַ אֶת הָאֱמֶת, וַיָּשִׂימוּ אֶת אוֹתוֹתַי וְאֶת אֲשֶׁר הִזְהִירוּם בּוֹ לְלָעַג: נה וּמִי הִרְבָּה פֶשַׁע מֵהָאִישׁ אֲשֶׁר הִזְהִירוּהוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהָיו וַיָּסַר מֵהֶם, וַיִּשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר קִדְּמוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת. אָכֵן אֲנַחְנוּ שַׂמְנוּ עַל לִבּוֹתָם מָסָךְ לְבַל יָבִינוּ, וְאֶת אָזְנֵיהֶם הִכְבַּדְנוּ[964]: נו וְאִם תִּקְרָא אוֹתָם אֶל אֹרַח הַמֵּישָׁרִים, גַּם אָז לֹא יְאֻשְּׁרוּ בְדֶרֶךְ לְעוֹלָם: נז אַךְ אֱלֹהֶיךָ הַסַּלָּח וּבַעַל הָרַחֲמִים, וְלוּ שָׁת עֲלֵיהֶם כְּפָעֳלָם, כִּי אָז הֵחִישׁ (לְהָבִיא) עֲלֵיהֶם אֶת הָעֹנֶשׁ, וְאוּלָם לָהֶם מוֹעֵד[965], לֹא יִמְצְאוּ מִפָּנָיו מִפְלָט: נח וְאֵלֶּה הֶעָרִים הִשְׁמַדְנוּם כַּאֲשֶׁר פָּשָׁעוּ, וַנָּשֶׁת לְהִשָּׁמְדָם מוֹעֵד:

נט וּ(זְכֹר) בֵּאֱמֹר משֶׁה לְנַעֲרוֹ[966]: “לֹא אֶחְדַּל (מִלֶּכֶת) עַד אִם הִגַּעְתִּי אֶל חוֹבֶרֶת שְׁנֵי הַיַּמִּים, אוֹ אֵלֵךְ יָמִים רַבִּים”[967]: ס וַיְהִי כְּהַגִּיעָם אֶל חוֹבַרְתָּם, וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת דָּגָם, וַיְפַלֵּס לוֹ (הַדָּג) בַּיָּם נָתִיב כְּעוֹבֵר בְּצִנּוֹר[968]: סא וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ (מִשָּׁם), וַיֹאמֶר לְנַעֲרוֹ: “הָבָה לָּנוּ אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם, כִּי כְבָר מְצָאָנוּ עָמָל בְּדַרְכֵּנוּ זֹאת”: סב וַיֹּאמֶר (נַעֲרוֹ): “הַהֲשִׁיבוֹתָ אֶל לֵב? בַּחֲנוֹתֵנוּ[969] עַל יַד הַסֶּלַע, שָׁכַחְתִּי אֶת הַדָּג, וְלֹא הִשְׁכִּיחַנִי אוֹתוֹ בִּלְתִּי אִם הַשָּׂטָן מִזְּכוֹר אוֹתוֹ, וַיְפַלֵּס לוֹ נָתִיב בַּיָּם בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא”: סג וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיִינוּ מְבַקְשִׁים”, וַיָּשׁוּבוּ עַל עִקְבוֹתֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאוּ בָהּ: סד וַיִּמְצְאוּ עוֹבֵד אֱלֹהִים מֵעוֹבְדֵינוּ[970], אֲשֶׁר נָתַנּוּ לוֹ רַחֲמִים מִלְּפָנֵינוּ, וַנְּלַמְּדֵהוּ מֵאִתָּנוּ דָעַת: סה וַיֹאמֶר אֵלָיו משֶׁה: “הַאֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְמַעַן תְּלַמְּדֵנִי נְכוֹחוֹת מֵאֲשֶׁר לֻמַּדְתָּ?”: סו וַיֹּאמֶר (הָעוֹבֵד): “אָכֵן אַתָּה לֹא תוּכַל לְהַאֲרִיךְ רוּחֲךָ עִמָּדִי: סז וְאֵיכָה תַאֲרִיךְ רוּחֲךָ בְּדָבָר אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג דַּעְתּוֹ?” סח וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “מָצוֹא תִמְצָא אוֹתִי, בִּרְצוֹת אֱלֹהִים, אֶרֶךְ רוּחַ, וְלֹא אַמְרֶה דְבָרְךָ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנִי”: סט וַיֹּאמֶר (הָעוֹבֵד): “אִם תֵּלֵךְ עַתָּה אַחֲרָי, אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי אֵפוֹא לְדָבָר, בְּטֶרֶם הִגַּדְתִּי לְךָ פִּשְׁרוֹ”: ע וַיִּסְעוּ שְׁנֵיהֶם, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ בָּאֳנִיָּה, וַיִּקֹּב בָּהּ חוֹר. וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “הֲתִקֹּב בָּהּ חוֹר, לְמַעַן טַבַּע אֶת אֲנָשֶׁיהָ? אָכֵן נָכְרִי מַעֲשֶׂךָ”: עא וַיֹּאמֶר (הָעוֹבֵד): “הֲלֹא אָמַרְתִּי, כִּי לֹא תוּכַל לְהַאֲרִיךְ רוּחֲךָ עִמָּדִי”: עב וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “אַל נָא תָשֶׁת עָלֶי חַטָּאת[971] בַּאֲשֶׁר שָׁכַחְתִּי, וְאַל תַּרְבֶּה תָּצֵק לִי”: עג וַיִּסְעוּ מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר מָצְאוּ עֶלֶם, וַיַּהַרְגֵהוּ. וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “הֶהָרַגְתָּ נֶפֶשׁ נְקִיָּה לֹא תַחַת נֶפֶשׁ? אָכֵן נָכְרִי מַעֲשֶׂךָ”: עד וַיֹּאמֶר (הָעוֹבֵד): “הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי לֹא תוּכַל הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עִמָּדִי”: עה וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “אִם אֶשְׁאָלְךָ לְדָבָר אַחֲרֵי זֹאת, לֹא תִּתְחַבֵּר אֵלַי (עוֹד), הִנֵּה בָא דְבָרִי לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר אֶצְטַדֵּק בּוֹ”: עו וַיִּסְעוּ מִשָּׁם עַד בּוֹאָם אֶל אַנְשֵׁי עִיר[972], וַיְבַקְשׁוּ מֵאֲנָשֶׁיהָ אֹכֶל. אַךְ הֵם מֵאֲנוּ לַהֲבִיאָם אֶל בֵּיתָם. וַיִּמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ גָּדֵר נוֹטָה לִנְפֹּל, וַיְקִימֶהָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו (משֶׁה): “לוּ חָפַצְתָּ לָקַחְתָּ שָׂכָר (בַּעֲבוֹדָה) הַזֹּאת”: עז וַיֹּאמֶר (הָעוֹבֵד): “הִנֵּה זֶה (הַדָּבָר) אֲשֶׁר יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינְךָ. (וְעַתָּה הָבָה) אוֹדִיעֲךָ פֵּשֶׁר (הַדְּבָרִים) אֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתָּ הַאֲרֵךְ רוּחֲך בִּגְלָלָם: עח וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֳנִיָּה, הִנֵּה הָיְתָה לְמִסְכֵּנִים עוֹשֵׂי מְלָאכָה בַּיָּם, וָאֶחְפֹּץ לְחַבְּלָהּ, כִּי הָיָה מֵאַחֲרֵיהֶם מֶלֶךְ לוֹקֵחַ כָּל אֳנִיָּה בְּחָזְקָה: עט וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם, הִנֵּה הָיוּ הוֹרָיו מַאֲמִינִים, וַנִּירָא פֶּן יָבִיא עֲלֵיהֶם מֶרִי וָכַחַשׁ[973]: פ וַנַּחְפֹּץ כִּי יְמִירֵהוּ לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם בְּטוֹב מִמֶּנּוּ לְזֹךְ וְקָרוֹב יוֹתֵר לְאַהֲבָה (אוֹתָם): פא וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגָּדֵר, הִנֵּה הָיְתָה לִשְׁנֵי נְעָרִים יְתוֹמִים בָּעִיר, וַיְהִי תַחְתֶּיהָ אוֹצָר לָהֶם, וַאֲבִיהֶם הָיָה עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר, וַיַּחְפֹּץ אֱלֹהֶיךָ, כִּי יִבְגְּרוּ וְיוֹצִיאוּ לָהֶם אֶת אוֹצָרָם. רַחֲמִים מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, וְלֹא עַל פִּי אָנֹכִי עֲשִׂיתִיו. זֶה הוּא פֵּשֶׁר הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתָּ הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ בִּגְלָלוֹ”:

פב וּשְׁאֵלוּךָ עַל דְּבַר בַּעַל שְׁתֵּי הַקַּרְנַיִם[974], אֱמֹר: קָרוֹא אֶקְרָא לִפְנֵיכֶם עַל אוֹדוֹתָיו: פג אָכֵן אֲנַחְנוּ חַנֹּנוּ אוֹתוֹ בָאָרֶץ, וַנִּתֵּן לוֹ דֶרֶךְ לְהַשִּׂיג כֹּל, וַיֵּלֶךְ בַּדֶּרֶךְ: פד עַד אֲשֶׁר בְּהַגִּיעוֹ עַד מְקוֹם מַעֲרַב הַשָּׁמֶשׁ, מְצָאָהּ שׁוֹקַעַת בְּתוֹךְ מַעֲיַן טִיט הַיָּוֵן, וַיִּמְצָא לְיָדָהּ עָם[975]: פה וַנֹּאמֶר: “בַּעַל שְׁתֵּי הַקַּרְנַיִם, אִם תְּיַסְּרֵם וְאִם תִּטֶּה לָהֶם חָסֶד”[976]: פו וַיֹּאמֶר: “אָמְנָם בַּאֲשֶׁר לַפּוֹשֵׁעַ, הִנֵּה יַסֵּר נְיַסְּרֶנּוּ, וְאַחַר יוּשַׁב אֶל אֱלֹהָיו, וְיִסְּרָהוּ מוּסַר רָע: פז אַךְ בַּאֲשֶׁר לַמַּאֲמִין וְעוֹשֶׂה הַיָּשָׁר, הִנֵּה לוֹ גְמוּל הַטּוֹב וּנְצַו עָלָיו (רַק) הַקַּל מִמִּצְוָתֵנוּ”: פח אַחַר הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ: פט עַד אֲשֶׁר בְּהַגִּיעוֹ בֵּינוֹת לִמְקוֹם מַעֲלֵה הַשֶּׁמֶשׁ, מְצָאָהּ עוֹלָה עַל עַם, אֲשֶׁר לֹא שַׁתְנוּ לוֹ מִפָּנֶיהָ מִסְתּוֹר[977]: צ כָּזֹאת, וּכְבָר נָתַנּוּ לְכָל אֲשֶׁר אִתּוֹ דָּעַת[978]: צא אַחַר הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ: צב עַד אֲשֶׁר בְּהַגִּיעוֹ בֵּין שְׁתֵּי הַחוֹמוֹת[979], מָצָא מֵעֵבֶר לָהֶן עָם, אֲשֶׁר כִּמְעַט לֹא יָבִין לָשׁוֹן[980]: צג וַיֹּאמְרוּ: “בַּעַל שְׁתֵּי הַקַּרְנַיִם, הִנֵּה גּוֹג וּמָגוֹג מַשְׁחִיתִים עַל הָאָרֶץ, הַאִם נַעֲלֶה לְךָ מַס, בַּעֲבוּר אֲשֶׁר תָּשִׂים בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם חוֹמָה?” צד וַיֹּאמֶר: “אֲשֶׁר חָנַן אוֹתִי אֱלֹהַי טוֹב מִזֶה. עִזְרוּ נָא אוֹתִי בְכֹחַ, וְעָשִׂיתִי בֵּינֵיכֶם וּבֵינֵיהֶם חוֹמָה סוֹלֵלָה: צה הָבִיאוּ אֵלַי מְטִילֵי בַּרְזֶל”. עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת הָרֶוַח בֵּין שְׁנֵי הָעֲבָרִים: וַיֹּאמֶר: “פְּחוּ”, עַד אֲשֶׁר עָשָׂהוּ אֵשׁ, וַיֹּאמֶר: “הָבִיאוּ אֵלַי וַהֲרִיקוֹתִי עָלָיו נְחשֶׁת קָלָל מֻתֶּכֶת: צו אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת אוֹתוֹ וְלֹא יוּכְלוּ נַקְּבוֹ”: צז וַיֹּאמֶר: “זֶה רַחֲמִים מֵאֵת אֱלֹהַי: צח וְהָיָה כְּבוֹא דְבַר אֱלֹהַי, יְשִׁיתֵהוּ אָבָק דַּק. וּדְבַר אֱלֹהַי אֱמֶת”:

צט וְעָזַבְנוּ (אוֹתָם) בַיּוֹם הַהוּא, מִקְצָתָם יִנְהֲמוּ עַל מִקְצָתָם כְּנַהֲמַת יָם בַּהֲצִיקָם לָהֶם, וּבַשּׁוֹפָר יִתָּקַע וַאֲסַפְנוּם אֲסֵפָה אֶחָת: ק וְעָרַכְנוּ גֵּיהִנֹּם בַּיּוֹם הַהוּא מַעֲרָכָה לַכּוֹפְרִים: קא אֲשֶׁר טָחוּ עֵינֵיהֶם מִזִּכְרִי, וְלֹא יָכְלוּ שְׁמוֹעַ: קב הַיְדַמּוּ הַכּוֹפְרִים, כִּי יִקְחוּ לָהֶם אֶת עוֹבְדַי מִפָּנָי לְמָגִנִּים?[981] אָכֵן עִתַּדְנוּ גֵּיהִנֹּם מָדוֹר[982] לַכּוֹפְרִים:

קג אֱמֹר: הֲנוֹדִיעַ אֶתְכֶם, מִי הֵם אֲשֶׁר מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ: קד אֲשֶׁר הָלְכוּ מַאֲמַצֵּיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּדֶרֶךְ תּוֹעָה, וְהֵם יְדַמּוּ, כִּי יֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת: קה אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהֵיהֶם וּבִפְגִישָׁתוֹ, וַיְהִי פָעֳלָם מֵאָפַע, וְלֹא נָקִים לָהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה מֹאזְנַיִם[983]: קו זֶה גְמוּלָם גֵּיהִנֹּם בַּאֲשֶׁר כִּחֵשׁוּ, וַיָּשִׂימוּ אֶת אוֹתוֹתַי וְאֶת שְׁלִיחַי לְלָעַג: קז אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, לָהֶם יִהְיוּ גַּנּוֹת הַפַּרְדֵּס[984] מָדוֹר: קח לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְּתוֹכָן, לֹא יְבַקְשׁוּ דָבָר תְּמוּרָתָן: קט אֱמֹר: “לוּ הָיָה הַיָּם דְּיוֹ לִ(כְתֹּב בָּהּ) דִּבְרֵי אֱלֹהַי, כִּי אָז אָזַל הַיָּם בְּטֶרֶם יֶאֱזְלוּ דִבְרֵי אֱלֹהַי, וְלוּ גַם הֵבֵאנוּ מִשְׁנֵה (דְיוֹ) כָּמוֹהוּ”: קי אֱמֹר: "אָכֵן אַךְ אָדָם אָנֹכִי כְּמוֹכֶם. גָּלוּ אֶת אָזְנִי, כִּי אֱלֹהֵיכֶם אֱלוֹהַּ אֶחָד. וְהָיָה אֲשֶׁר יְצַפֶּה לִפְגִישַׁת אֱלֹהָיו, יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה יָשָׁר, וְלֹא יַעֲבֹד עִם אֱלֹהָיו אַחֵר[985].

פָּרָשַׁת מִרְיָם[986].

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ שְׁמוֹנָה וְתִשְׁעִים.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

כ. ה. י. ע. צ[987]. א זֵכֶר רַחֲמֵי אֱלֹהֶיךָ אֶת עַבְדּוֹ אֶת זְכַרְיָה: ב בְּקָרְאוֹ אֶל אֱלֹהָיו קְרוֹא בַּסָּתֶר: ג וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, הִנֵּה אָנֹכִי בָּלוּ עֲצָמַי וְרֹאשִׁי הִלְבִּין[988] מִשֵּׂיבָה: ד וְלֹא הָיִיתִי מֵעוֹלָם בְּהִתְפַּלְּלִי אֵלֶיךָ, אֱלֹהַי, אֲמֵלָל: ה וְעַתָּה יָרֵא אָנֹכִי אֶת הַגּוֹאֲלִים אַחֲרָי[989], כִּי אִשְׁתִּי עֲקָרָה. הָבָה לִּי מִלְּפָנֶיךָ (בֵּן) גּוֹאֵל: ו יִירָשֵׁנִי וְיָרַשׁ אֶת בֵּית יַעֲקֹב, וְשִׁית אוֹתוֹ, אֱלֹהַי, רָצוּי (לָךְ)”: ז “הוֹי זְכַרְיָה[990], הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְבַשְּׂרִים אוֹתְךָ בְּבֵן, יַחְיָה שְׁמוֹ: ח לֹא שַׂמְנוּ מִלְּפָנִים (אִישׁ אֲשֶׁר) שְׁמוֹ כִּשְׁמוֹ”[991]: ט וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, אֵיכָה יִהְיֶה לִּי בֵן וְאִשְׁתִּי עֲקָרָה, וַאֲנִי בָּאתִי בְיָמִים, אֵין אוֹנִים”[992]: י וַיֹּאמֶר (הַמַּלְאָךְ): “כֹּה אָמַר אֱלֹהֶיךָ, הַנְקַלָּה הִיא לִי, וּכְבָר בְּרָאנוּךָ מִלְּפָנִים, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתָ מְאוּמָה”: יא וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, עֲשֵׂה לִי אוֹת”. וַיֹּאמֶר: “אוֹתְךָ הוּא אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֶת בְּנֵי הָאָדָם שְׁלשָׁה לֵילוֹת[993], וְגַם כִּי בָּרִיא וְשָׁלֵם (אָתָּה)”: יב וַיֵּצֵא אֶל בְּנֵי עַמּוֹ מִן הַתָּא, וַיִּגֶּל אֶת אָזְנֵיהֶם לֵאמֹר: “שַׁבְּחוּ בֹקֶר וָעָרֶב”[994]: יג “הוֹי יַחְיָה, קַבֵּל אֶת הַסֵּפֶר בְּעֹז”[995]. וַנִּתֵּן לוֹ הַחָכְמָה, וְהוּא נָעַר: יד וְחֵן מִלְּפָנֵינוּ וָזֹךְ. וַיְהִי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים וּמַקְשִׁיב לְהוֹרָיו, וְלֹא הָיָה עָרִיץ וּמַמְרֶה: טו וְשָׁלוֹם עָלָיו בְּיוֹם נוֹלַד וּבְיוֹם יָמוּת וּבְיוֹם יוּקַם לִתְחִיָּה:

טז וּזְכֹר בַּסֵּפֶר אֶת מִרְיָם בְּפָרְשָׁהּ מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ אֶל מָקוֹם מִקֶּדֶם: יז וַתִּקַּח לָהּ צָעִיף (וַתִּתְעַלֵּף) מִפְּנֵיהֶם. וַנִּשְׁלַח אֵלֶיהָ אֶת רוּחֵנוּ, וַיֵּרָא אֵלֶיהָ כְּאדָם בָּרִיא וְשָׁלֵם: יח וַתֹּאמֶר: “בָּרַחֲמָן אֶחֱסֶה מִפָּנֶיךָ, אִם שׁוֹמֵר אֱמוּנִים אָתָּה”: יט וַיֹּאמֶר: “אָמְנָם שְׁלִיחַ אֱלֹהַיִךְ אָנֹכִי לָתֵת לָךְ בֵּן זָךְ”: כ וַתֹּאמֶר: “אֵיכָה יִהְיֶה לִי בֵן, וְאִישׁ לֹא בָא אֵלָי[996], וְאֵין אָנֹכִי זוֹנָה”: כא וַיֹּאמֶר: “כֹּה אָמַר אֱלֹהַיִךְ: הַנְקַלָּה הִיא לִי. וְשַׁתְנוּ אוֹתוֹ אוֹת לִבְנֵי-אָדָם וְרַחֲמִים מֵאִתָּנוּ, וְכָלָה וְנֶחֱרָצָה הִיא”: כב וַתַּהַר אוֹתוֹ וַתִּפְרשׁ אִתּוֹ אֶל מָקוֹם (רָחוֹק) בַּקָּצֶה: כג וַיָּבוֹאוּ חֲבָלִים לָהּ לְיַד גֶּזַע הַתֹּמֶר, וַתֹּאמֶר: “מִי יִתֵּן וָמַתִּי לִפְנֵי כֵן וְנִשְׁכַּחְתִּי מִלֵּב וְצָלַלְתִּי נְשִׁיָּה”: כד וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ מִתַּחְתֶּיהָ לֵאמֹר: “אַל תֵּעָצְבִי, כְּבָר שָׁת אֱלֹהַיִךְ תַּחְתַּיִךְ יוּבַל מָיִם: כה וְהָנִיעִי אֵלַיִךְ אֶת גֶּזַע הַתֹּמֶר, וְהִפִּיל עָלַיִךְ תְּמָרִים חַיִּים בְּשֵׁלִים לְאָסְפָם: כו וְאָכַלְתְּ וְשָׁתִית וְתָנוּחַ דַּעְתֵּךְ. וּבִרְאוֹתֵךְ אֶחָד מִן הָאָדָם: כז וְאָמַרְתְּ: ”הִנֵּה נָדַרְתִּי לָרַחֲמָן צוֹם, וְלֹא אֲדַבֵּר הַיּוֹם אֶת אִישׁ“. כח וַתְּבִיאֵהוּ אֶל בְּנֵי עַמָּהּ, וְהִיא נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ, וַיֹּאמְרוּ: ”מִרְיָם, אָכֵן נָכְרִי מַעֲשָׂיִךְ: כט הוֹי אֲחוֹת אַהֲרֹן, לֹא הָיָה אָבִיךְ אִישׁ בְּלִיַּעַל, וְלֹא הָיְתָה אִמֵּךְ זוֹנָה“: ל וַתִּרְמֹז אֵלָיו (לַעֲנוֹתָם), וַיֹּאמְרוּ: ”אֵיכָה נְדַבֵּר אֶל עוֹלָל בַּעֲרִיסָה?“: לא וַיֹּאמֶר (יֵשׁוּ): ”אָמנָם אָנֹכִי עֶבֶד אֱלֹהִים, נָתַן לִי אֶת הַסֵּפֶר, וַיְשִׂימֵנִי נָבִיא: לב וַיְשִׁיתֵנִי מְבֹרָךְ בְּכָל אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וַיְצַוֵּנִי עַל הַתְּפִלָּה וְעַל הַצְּדָקָה כָּל עוֹדִי בַּחַיִּים: לג וּלְכַבֵּד אֶת אִמִּי וְלֹא עָשַׂנִי עָרִיץ וַאֲמֵלָל[997]: לד וְהַשָּׁלוֹם עָלַי בְּיוֹם נוֹלַדְתִּי וּבְיוֹם אָמוּת וּבְיוֹם אוּקַם לִתְחִיָּה“: לה זֶה הוּא יֵשׁוּ בֶּן מִרְיָם. דְּבַר הָאֱמֶת אֲשֶׁר בּוֹ יְפַקְפֵּקוּ: לו אַל לוֹ לֵאלֹהִים לְהוֹלִיד כָּל בֵּן. חָלִילָה לּוֹ[998], וְכִי יִגְזַר אֹמֶר, אַךְ יֹאמַר לוֹ: ”הֱוֵה“, וְהָיָה: לז וְאָכֵן אֱלֹהִים אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם, וַעֲבַדְתֶּם אוֹתוֹ, זֶה אֹרַח מֵישָׁרִים”[999]: לח וַיֵּחָלְקוּ עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים[1000] בֵּינֵיהֶם, אַךְ אוֹי לָהֶם לַאֲשֶׁר כָּפְרוּ, מֵעֵדוּת[1001] יוֹם קָשֶׁה[1002]: לט מַה יֵּיטִיבוּ לִרְאוֹת וּמַה יֵּיטִיבוּ לִשְׁמוֹעַ[1003] (אָז) בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ אֵלֵינוּ[1004]. אָכֵן הַפּוֹשְׁעִים בַּיּוֹם הַהוּא בְּתוֹעָה בְּרוּרָה: מ וְהַזְהֵר אוֹתָם מִפְּנֵי יוֹם הַיָּגוֹן בְּהֵחָרֵץ הַדָּבָר. אַךְ הֵם לֹא יָשִׂימוּ לֵב וְלֹא יַאֲמִינוּ: מא אָכֵן אֲנַחְנוּ נִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ[1005], וְאֵלֵינוּ יוּשָׁבוּ:

מב וּזְכֹר בַּסֵּפֶר אֶת אַבְרָהָם, אָכֵן הָיָה צַדִּיק וְנָבִיא: מג בְּאָמְרוֹ אֶל אָבִיו: “אָבִי, לָמָּה תַעֲבֹד אֶת אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע וְלֹא יִרְאֶה וְלֹא יוֹעִיל לְךָ מְאוּמָה?: מד אָבִי, הִנֵּה אָנֹכִי כְּבָר בָּא אֵלַי מִן הַדַּעַת אֲשֶׁר לֹא בָא אֵלֶיךָ. לֵךְ אֵפוֹא אַחֲרָי, וְאַנְחֶךָ בְּאֹרַח מִישׁוֹר: מה אָבִי, אַל תַּעֲבֹד אֶת הַשָּׂטָן, כִּי הַשָּׂטָן מַמְרֶה הוּא אֶת הָרַחֲמָן: מו אָבִי, אָכֵן יָרֵא אָנֹכִי, פֶּן יִגַּע עָלֶיךָ עֹנֶשׁ מִן הָרַחֲמָן, וְהָיִיתָ בַּעַל בְּרִית לַשָּׂטָן”: מז וַיֹּאמֶר (אָבִיו): “הֲמוֹאֵס אַתָּה אֶת אֱלֹהַי, אַבְרָהָם? אָכֵן אִם לֹא תֶחְדַּל אֶרְגָּמְךָ אָבֶן. לֶךְ נָא אֵפוֹא מֵאִתִּי יָמִים רַבִּים”[1006]: מח וַיֹּאמֶר (אַבְרָהָם): "שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הִתְפַּלֵּל אֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהַי, כִּי יִסְלַח לְךָ, כִּי נוֹשֵׂא הוּא אֶת פָּנָי[1007]: מט וְנִפְרַדְתִּי מֵעֲלֵיכֶם וּמֵאֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֵלָיו מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, וְקָרָאתִי אֶל אֱלֹהַי, אוּלַי לֹא אֶהְיֶה, בְּהִתְפַּלְּלִי אֶל אֱלֹהַי, אֲמֵלָל,[1008]: נ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִפְרַד מֵעֲלֵיהֶם וּמֵאֲשֶׁר יַעַבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, נָתַנּוּ לוֹ אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. וְאֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם שַׂמְנוּ נָבִיא: נא וַנַּאֲצֵל לָהֶם מֵרַחֲמֵינוּ, וַנָּשֶׁת לָהֶם לְשׁוֹן אֱמֶת נַעֲלָה:

נב וּזְכֹר בַּסֵּפֶר אֶת משֶׁה, כִּי תָם וְיָשָׁר הָיָה, וַיְהִי שָׁלִיחַ וְנָבִיא! נג וַנִּקְרָא אֵלָיו מִצֶּלֵע הָהָר הַיְמָנִית, וַנְּקָרְבֵהוּ (וַנְּבִיאֵהוּ) בְּסוֹדֵנוּ: נד וַנִּתֶּן לוֹ, מֵרַחֲמֵינוּ, אֶת אַהֲרֹן אָחִיו נָבִיא:

נה וּזְכֹר בַּסֵּפֶר אֶת יִשְׁמָעֵאל, כִּי הָיָה מֵקִים הַבְטָחָה, וַיְהִי שָׁלִיחַ וְנָבִיא: נו וַיְהִי מְצַוֶּה אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַתְּפִלָּה וְעַל הַצְּדָקָה, וַיְהִי רָצוּי לִפְנֵי אֱלֹהָיו:

נז וּזְכֹר בַּסֵּפֶר אֶת אִדְרִיס[1009], כִּי צַדִּיק הָיָה וְנָבִיא: נח וַנְּרוֹמְמֵהוּ אֶל מָקוֹם עֶלְיוֹן: נט אֵלֶּה הֵמָּה אֲשֶׁר חָנַן אוֹתָם אֱלֹהִים מִן הַנְּבִיאִים מִצֶּאֱצָאֵי אָדָם וּמֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נִטַּלְנוּ וְנִשֵּׂאנוּ עִם נֹחַ[1010], וּמִצֶּאֱצָאֵי אַבְרָהָם וְיִשְׂרָאֵל, וּמֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחִינוּ וַנִּבְחַר אוֹתָם. בְּהִקָּרֵא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹת[1011] הָרַחֲמָן, נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם מִשְׁתַּחֲוִים וּבוֹכִים: ס וַיָּקוּמוּ אַחֲרֵיהֶם תַּחְתָּם דּוֹר אֲשֶׁר לֹא שָׁמְרוּ[1012] אֶת הַתְּפִלָּה, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַתַּאֲווֹת, אַךְ נָפוֹל יִפְּלוּ בְּתוֹעָה: סא בִּלְעֲדֵי זֶה אֲשֶׁר שָׁב, וַיַּאֲמֵן וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר כִּי אֵלֶּה יָבוֹאוּ לְגַן הָעֵדֶן וְלֹא יֵעָשְׁקוּ דָבָר: סב גַּנּוֹת עֵדֶן אֲשֶׁר צִוָּה הָרַחֲמָן לְעוֹבְדָיו בַּסֵּתֶר[1013], אָכֵן בּוֹא יָבוֹא דְבָרוֹ:, סג לֹא יִשְׁמְעוּ בְּתוֹכָן דְּבַר-שְׂפָתַיִם כִּי אִם שָׁלוֹם. וְלָהֶם מְזוֹנָם בְּתוֹכָן בֹּקֶר וָעָרֶב: סד זֶה הוּא גַּן הָעֵדֶן אֲשֶׁר נוֹרִישֶׁנּוּ לָזֶה מֵעוֹבְדֵינוּ, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים: סה וְלֹא נֵרֵדִּ[1014] בִּלְתִּי אִם בִּפְקֻדַּת אֱלֹהֶיךָ, לוֹ כָּל אֲשֶׁר מִלְּפָנֵינוּ וְכָל אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵינוּ, וְכָל אֲשֶׁר בֵּין אֵלֶּה, וְאֵין אֱלֹהֶיךָ שׁוֹכֵחַ: סו אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם, עָבְדֵהוּ אֵפוֹא וְדֹם לַעֲבוֹדָתוֹ. הֲתֵדַע מִי אֲשֶׁר שְׁמוֹ כִּשְׁמוֹ?: סז וְאָמַר הָאָדָם: “הַאִם אַחֲרֵי מוֹתִי הוּצֵא אוּצָא חָי?”: סח הַאִם לֹא יִזְכֹּר הָאָדָם, כִּי אֲנַחְנוּ בְּרָאנוּהוּ מִלְּפָנִים כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מְאוּמָה? סט וְאָכֵן חַי אֱלֹהֶיךָ כִּי אָסוֹף נַאַסְפֵם אוֹתָם וְאֶת הַשְּׂטָנִים. אַחֲרֵי כֵן נַצִּיגֵם סְבִיב גֵּיהִנֹּם עַל בִּרְכֵּיהֶם: ע אַחֲרֵי כֵן נִסַּח מִכָּל מַחְלְקָה אֶת הַמַּמְרֶה בָּהֶם אֶת הָרַחֲמָן (וְהָיָה) אֵין אוֹנִים: עא וְאָכֵן אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים יוֹתֵר אֶת הָרִאשׁוֹנִים (בָּהֶם לִהְיוֹת) בָּהּ צָלִי: עב וְאֵין מִכֶּם (אֶחָד) אֲשֶׁר לֹא יֵרֵד לְתוֹכָהּ. כָּלָה וְנֶחֱרָצָה הִיא מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ: עג אַחֲרֵי כֵן נַצִּיל אֶת יִרְאֵי הָאֱלֹהִים, וְעָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹשְׁעִים בְּתוֹכָהּ עַל בִּרְכֵּיהֶם:

עד וּבְהִקָּרֵא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתֵינוּ הַגְּלוּיִים, יֹאמְרוּ הַכּוֹפְרִים לַמַּאֲמִינִים: “מִי מִשְּׁתֵי הַמִּפְלַגּוֹת טוֹבָה יוֹתֵר לְגוֹרָל[1015] וְטוֹבָה יוֹתֵר לְחֶבְרָה?”: עה אָכֵן כַּמָּה דוֹרוֹת הִשְׁמַדְנוּ לִפְנֵיהֶם, טוֹבִים מֵהֶם לְהוֹן וּלְמַרְאֶה: עו אֱמֹר: אֲשֶׁר יִהְיֶה בְתוֹעָה יַרְחִיב לוֹ הָרַחֲמָן הַרְחֵב[1016]: עז עַד אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת אֲשֶׁר נִבְּאוּ לָהֶם, אִם הָעֹנֶשׁ וְאִם “הַשָּׁעָה”, וְיָדְעוּ אָז מְקוֹם מִי הוּא הָרָע, וּמִי הוּא הַחַלָּשׁ לְצָבָא: עח וְהוֹסִיף אֱלֹהִים, לַאֲשֶׁר יְאֻשְּׁרוּ בְדָרֶךְ, אֹרַח מֵישָׁרִים: עט וְהַקַּיָּמִים, הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, טוֹבִים יוֹתֵר לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ לִגְמוּל וְטוֹבִים יוֹתֵר לְשָׂכָר[1017]: פ הַאִם רָאִיתָ אֶת אֲשֶׁר כִּחֵשׁ בְּאוֹתוֹתֵינוּ, וַיֹּאמֶר: “נָתוֹן יִנָּתֶן לִי הוֹן וּבָנִים?”: פא הֶחָשַׂף הַתַּעֲלוּמָה, אִם כָּרַת אֶת הָרַחֲמָן בְּרִית?: פב לֹא וָלֹא. כָּתוֹב נִכְתֹּב אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר, וְנַרְחִיב לוֹ אֶת הָעֹנֶשׁ הַרְחֵב: פג וְיָרַשְׁנוּ מֵאִתּוֹ אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר (לִי הֵם)[1018]. אַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֵלֵינוּ בְּגַפּוֹ: פד וַיִּקְחוּ לָהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֱלִילִים לִהְיוֹת לָהֶם לְמָעוֹז: פה לֹא וָלֹא. כַּחֵשׁ יְכַחֲשׁוּ בַּעֲבוֹדָתָם[1019], וְהָיוּ לָהֶם יְרִיבִים: פו הַאִם לֹא תִרְאֶה, כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת הַשְּׂטָנִים בַּכּוֹפְרִים לְהַסִּיתָם הַסֵּת?[1020] פז אַל תְּמַהֵר אֵפוֹא (לִקְרֹא) עֲלֵיהֶם (אֶל אֱלֹהִים), כִּי נִמְנֶה לָהֶם (יְמֵיהֶם) בְּמִסְפָּר: פח (וּבָא) יוֹם (בּוֹ) נֶאֱסֹף אֶת יִרְאֵי הָאֱלֹהִים אֶל הָרַחֲמָן (כְּמַלְאָכִים) שְׁלוּחִים (אֶל מֶלֶךְ): פט וְהוֹלַכְנוּ אֶת הַזֵּדִים אֶל גֵּיהִנֹּם לְהַשְׁקוֹתָם[1021]: צ לֹא יוּכַל לְהַפְגִּיעַ תְּפִלָּה בִּלְעֲדֵי זֶה אֲשֶׁר כָּרַת אִתּוֹ אֱלֹהִים בְּרִית: צא וַיֹּאמְרוּ: “הוֹלִיד הָרַחֲמָן וַלָד”[1022]. אָכֵן דָּבָר קָשֶׁה הֲגִיתֶם[1023]: צב כִּמְעַט יִקָּרְעוּ הַשָּׁמַיִם מִמֶּנּוּ וְתִבָּקַע הָאָרֶץ, וְנַפְלו הֶהָרִים וְנֶהֱרָסוּ: צג עֵקֶב אָמְרָם: "וָלָד לָרַחֲמָן. חָלִילָה לּוֹ[1024] לָרַחֲמָן מֵהוֹלִיד וָלָד: צד אֵין כָּל מֵאֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא אֶל אֱלֹהִים כְּעֶבֶד. אָכֵן מָנָה אוֹתָם וַיִּסְפְּרֵם בְּמִסְפָּר: צה וְכֻלָּם יָבוֹאוּ בְּיוֹם הַתְּקוּמָה בְּגַפָּם: צו אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, יִתֵּן לָהֶם הָרַחֲמָן אַהֲבָה: צז וְאָמְנָם הֱקַלְנוּהוּ[1025] בִּלְשׁוֹנְךָ, לְמַעַן תְּבַשֵּׂר בּוֹ אֶת יִרְאֵי הָאֱלֹהִים, וְתַזְהִיר בּוֹ אֲנָשִׁים עִקְשִׁים[1026]: צח וְכַמָּה דוֹרוֹת הִשְׁמַדְנוּ לִפְנֵיהֶם. הֲתַרְגִּישׁ גַּם בְּאֶחָד מֵהֶם, אִם תִּשְׁמַע קוֹל לַחַשׁ לַהֶם?:

פָּרָשַׁת ט. ה.[1027].

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

ט. ה. א לֹא הוֹרַדְנוּ עָלֶיךָ אֶת הַקֻּרְאָן לְמַעַן תִּהְיֶה אֲמֵלָל: ב כִּי אִם תּוֹכֵחָה לַאֲשֶׁר יִירָא אֱלֹהִים: ג הוּרַד מֵאֵת בּוֹרֵא הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם הַנִּשָּׂאִים: ד הָרַחֲמָן, עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד הִתנַשֵּׂא: ה לוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם וְכָל אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאֲדָמָה: ו וְכִי תָרִים קוֹלְךָ (בִּתְפִלָּתְךָ)[1028], הִנֵּה הוּא יֵדַע אֶת הַסּוֹד וְאֶת הַנִּסְתָּר יוֹתֵר[1029]: ז אֱלֹהִים אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו. לוֹ הַיָּפִים בַּשֵּׁמוֹת[1030]:

ח וְהַאִם בָּא אֵלֶיךָ דְבַר קוֹרוֹת משֶׁה? ט בִּרְאוֹתוֹ אֵשׁ וַיֹּאמֶר אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ: “חַכּוּ לִי, כִּי הִרְגַּשְׁתִּי בְאֵשׁ: י אוּלַי אוּכַל אָבִיא אֲלֵיכֶם מִמֶּנָּה אוּד בּוֹעֵר, אוֹ אֶמְצָא בָּאֵשׁ אֹרַח מֵישָׁרִים”: יא וַיְהִי כְּבוֹאוֹ אֵלֶיהָ וַיִּקְרָא אֵלָיו (קוֹל): “משֶׁה: יב אָנֹכִי אֱלֹהֵיךָ, שַׁל עַתָּה נְעָלֶיךָ, כִּי בָעֵמֶק הַמְקֻדָּשׁ בְּטֻוָא[1031] הִנֶּךָ: יג וְאָנֹכִי בָּחַרְתִּי בָּךְ, הַקְשֵׁב אֵפוֹא לַאֲשֶׁר יִגְלוּ אֶת אָזְנֶךָ: יד הִנֵּה אָנֹכִי אֱלֹהִים, אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי, עָבְדֵנִי אֵפוֹא וַעֲרֹךְ הַתְּפִלָּה לְזִכְרִי: טו אָכֵן ”הַשָּׁעָה“ בָאָה, וְקָרוֹב אָנֹכִי לְגַלּוֹתָהּ: טז לְמַעַן תְּשֻׁלַּם כָּל נֶפֶשׁ לְפִי עֲמָלָהּ: יז אַל יְשִׁיבְךָ אֵפוֹא מֵאַחֲרֶיהָ, זֶה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בָּהּ, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי תַּאֲוָתוֹ, פֶּן תִּכָּחֵד: יח וּמַה זֶּה בִּימִינְךָ, משֶׁה?”: יט וַיֹּאמֶר: “מַטִּי הוּא אֶשָּׁעֵן עָלָיו, וְאַשִּׁיר בּוֹ עָלִים מִן הָעֵץ לְצֹאנִי, וְלִי בוֹ חֵפֶץ זוּלָתִי אֵלֶּה”: כ וַיֹּאמֶר: “הַשְׁלִיכֵהוּ משֶׁה”: כא וַיַּשְׁלִיכֵהוּ, וְהִנֵּה הוּא נָחָשׁ מְרוֹצֵץ: כב וַיֹּאמֶר: “אֱחָז בּוֹ, וְלֹא תִירָא, הִנֵּה הָשֵׁב נְשִׁיבֵהוּ לְמִנְהָגוֹ הָרִאשׁוֹן: כג וֶאֱסֹף יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וְיָצְאָה לְבָנָה מִבְּלִי רָעָה[1032], אוֹת שֵׁנִי: כד לְמַעַן הַרְאוֹתְךָ מֵאוֹתוֹתֵינוּ הַגְּדוֹלִים[1033]: כה לֵךְ אֶל פַּרְעֹה, כִּי הִמְרָה”: כו וַיֹּאמֶר: “אֱלֹהַי, הַרְחִיבָה לִי לְבָבִי[1034]: כז וְהָקֵל מֵעָלַי מִצְוָתִי[1035]: כח וְהַתֵּר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנִי: כט לְמַעַן יָבִינוּ דְבָרִי: ל וְשִׁית לִי מִשְׁנֶה מִמִּשְׁפַּחְתִּי: לא אַהֲרֹן אָחִי: לב וְאַמֵּץ בּוֹ מָתְנַי[1036]: לג וְשַׁתְּפֵהוּ בִּדְבָרִי: לד לְמַעַן נַרְבֶּה לְשַׁבְּחֶךָ וְנַרְבֶּה לְזָכְרֶךָ: לה כִּי אַתָּה הִשְׁגַּחְתָּ עָלֵינוּ”: לו וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “הִנֵּה נִתְּנָה לְךָ שְׁאֵלָתְךָ, משֶׁה: לז וְאָכֵן כְּבָר הִפְלִינוּ לְךָ חַסְדֵּנוּ פַּעַם אַחֶרֶת: לח בִּגְלוֹתֵנוּ אֶת אֹזֶן אִמֶּךָ אֶת אֲשֶׁר גָּלוּ אֶת אָזְנָה: לט לֵאמֹר: הֲטִילִי אוֹתוֹ בַּתֵּבָה וַהֲטִילִיהוּ הַיָּמָּה, וְהִשְׁלִיכוֹ הַיָּם אֶל הַחוֹף, יִקָּחֶנּוּ אוֹיֵב לִי וְאוֹיֵב לוֹ, וָאַאֲצִיל עָלֶיךָ אַהֲבָה מֵאִתִּי: מ (לְמַעַן תִּגְדַּל), וְעֵינִי עָלֶיךָ: מא בְּלֶכֶת אֲחוֹתְךָ וַתֹּאמֶר: ”הַאוֹבִיל אֶתְכֶם אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה אוֹמֵן אוֹתוֹ?“, וַנָּשֶׁב אוֹתְךָ אֶל אִמֶּךָ, לְמַעַן תָּנוּחַ דַּעְתָּהּ וְלֹא תֵעָצֵב, וַתַּהֲרֹג נֶפֶשׁ וַנַּצִּילְךָ מִדְּאָגָה, וַנְּנַסְּךָ בְּמַסָּה: מב וַתִּתְמַהְמַהּ שָׁנִים בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי מִדְיָן. אַחֲרֵי כֵן בָּאתָ (הֵנָּה) כַּאֲשֶׁר נִגְזַר, משֵׁה: מג וָאֶבְחַר אוֹתְךָ לִי: מד לֵךְ אַתָּה וְאָחִיךָ בְּאוֹתוֹתַי, וְלֹא תַחְדְּלוּ מִזְּכֹר אוֹתִי: מה לְכוּ אֶל פַּרְעֹה, כִּי הִמְרָה: מו וְדַבְּרוּ אֵלָיו רַכּוֹת, אוּלַי יָשִׁיב אֶל לֵב אוֹ יִירָא (מִפָּנַי)”: מז וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “אֱלֹהֵינוּ, אֲבָל יְרֵאִים אֲנַחְנוּ, פֶּן יָרַע לָנוּ אוֹ פֶּן יַמְרֶה”: מח וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “אַל תִּירָאוּ, כִּי אָנֹכִי אִתְּכֶם, אֶשְׁמַע וְאֶרְאֶה”: מט וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו שְׁנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ “אֲנַחְנוּ שְׁלִיחֵי אֱלֹהֶיךָ, עַתָּה שְׁלַח אִתָּנוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאַל תְּעַנֵּם. הִנֵּה בָּאנוּ אֵלֶיךָ בְּאוֹת מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁלוֹם עַל כָּל אֲשֶׁר הָלַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: נ אָכֵן כְּבָר גָּלוּ אָזְנֵינוּ, כִּי הָעֹנֶשׁ יָחוּל עַל כָּל אֲשֶׁר כִּחֵשׁ וַיִּפֶן עֹרֶף”: נא וַיֹּאמֶר (פַּרְעֹה): “וּמִי הוּא אֱלֹהֵיכֶם, משֶׁה?”: נב וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “אֱלֹהֵינוּ הוּא אֲשֶׁר נָתַן לַכֹּל תְּכוּנָתוֹ[1037] וַיַּנְחֵהוּ”: נג וַיֹּאמֶר (פַּרְעֹה): “וּמַה עַל דְּבַר הָדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים?”: נד וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “אֱלֹהַי יוֹדֵעַ זֹאת. (כָּתוּב) בְּסֵפֶר (כִּי) לֹא יִתְעֶה אֱלֹהַי, וְלֹא יִשְׁכַּח: נה אֲשֶׁר שָׁת לָכֶם אֶת הָאָרֶץ עֶרֶשׂ[1038], וַיָּסָל לָכֶם בָּהּ מְסִלּוֹת, וַיּוֹרֶד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם, וַנּוֹצִיא בָהֶם מִינִים, צְמָחִים מִצְּמָחִים שׁוֹנִים: נו אִכְלוּ וּרְעוּ מִקְנֵיכֶם, אָכֵן בָּזֶה אוֹת לְאַנְשֵׁי תְבוּנוֹת: נז מִמֶּנָּה יְצַרְנוּכֶם, וְאֶל תּוֹכָהּ נְשִׁיבְכֶם, וּמִמֶּנָה נוֹצִיאֲכֶם פַּעַם אַחֶרֶת”: נח וַנַּרְאֵהוּ[1039] אוֹתוֹתֵינוּ כֻּלָּם, אַךְ הוּא כִּחֵשׁ וַיְמָאֵן: נט וַיֹּאמֶר: “הֲבָאתָ לְמַעַן נַשְׁלֵנוּ מֵאַרְצֵנוּ בִּכְשָׁפֶיךָ, משֶׁה?: ס הִנֵּה הָבֵא נָבִיא אֵלֶיךָ כְּשָׁפִים כְּמוֹהֶם. שִׂים אֵפוֹא בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ מוֹעֵד לֹא נַעַבְרֶנוּ[1040] לֹא אֲנַחְנוּ וְלֹא אַתָּה בְמָקוֹם שָׁוֶה (לִשְׁנֵינוּ)”: סא וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “מוֹעַדְכֶם יוֹם (חַגְּכֶם) הֶהָדוּר, יֵאָסְפוּ הָאֲנָשִׁים לְאוֹר הַיּוֹם”: סב וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיֶּאֱסֹף אֶת נוֹכְלָיו[1041], וַיָּבוֹא: סג וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה: “אוֹי לָכֶם, אַל תִּבְדּוּ עַל אֱלֹהִים כָּזָב: סד פֶּן יַשְׁמִידְכֶם כָּלָה בִּשְׁפָטִים, כִּי תּוֹחֶלֶת הַבּוֹדִים כָּזָב נִכְזָבָה”: סה וַיָּרִיבוּ בְּדִבְרֵיהֶם בֵּינֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ בּסֵּתֶר בְּסוֹדָם: סו וַיֹּאמְרוּ: “אָכֵן אֵלֶּה שְׁנֵי מְכַשְּׁפִים הֵמָּה. יַחְפְּצוּ לְנַשֶּׁלְכֶם מֵאַרְצְכֶם בְּכִשְׁפֵיהֶם, וְלָקַחַת אִתָּם אֶת עֵינֵי הָעָם הַיּוֹצְאִים וּבָאִים לִפְנֵיכֶם[1042]: סז אִסְפוּ אֵפוֹא נוֹכְלֵיכֶם וּבוֹאוּ בְּמַעֲרָכָה. אָכֵן הַיּוֹם יִצְלַח זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה עֶליוֹן”: סח וַיֹּאמְרוּ: “משֶׁה, (בְּחַר לְךָ) אִם אַתָּה תַשְׁלִיךְ וְאִם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה רִאשׁוֹנִים לְהַשְׁלִיךְ”[1043]: סט וַיֹּאמֶר: “לֹא כִי הַשְׁלִיכוּ”, וְהִנֵּה נִראוּ אֵלָיו חַבְלֵיהֶם וּמִשְׁעֲנוֹתָם בְּכִשְׁפֵיהֶם כִּמְרוֹצְצִים: ע וַיָּבוֹא בְּנֶפֶשׁ משֶׁה פַּחַד[1044]: עא וַנֹּאמֶר: “אַל תִּירָא, כִּי אַתָּה הִנְּךָ הָעֶלְיוֹן: עב וְהַשְׁלֵךְ אֶת אֲשֶׁר בִּימִינֶךָ, וּבָלַע אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ, כִּי אַךְ תַּחְבּוּלַת מְכַשֵּׁף הוּא אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְלֹא יַצְלִיחַ הַמְכַשֵּׁף בְּכָל אֲשֶׁר יָבוֹא”: עג וַיִּפְּלוּ הַמְכַשְּׁפִים מִשְׁתַּחֲוִים, וַיֹּאמְרוּ: “הֶאֱמַנּוּ בֵּאלֹהֵי אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה”[1045]: עד וַיֹּאמֶר (פַּרְעֹה): “הֲתַאֲמִינוּ לוֹ בְּטֶרֶם נְתַתִּיכֶם לְהַאֲמִין. אָכֵן הַגָּדוֹל בָּכֶם הוּא[1046] אֲשֶׁר לִמֶּדְכֶם הַכְּשָׁפִים. עַתָּה כָּרוֹת אֶכְרֹת אֶת יְדֵיכֶם וְאֶת רַגְלֵיכֶם חֲלִיפוֹת[1047]. אַחֲרֵי כֵן אֶצְלָבְכֶם עַל גִּזְעֵי הַתֹּמֶר, וִידַעְתֶּם יָדוֹעַ מִי מֵאִתָּנוּ מוּסָרוֹ כָּבֵד יוֹתֵר וְקַיָּם יוֹתֵר”: עה וַיֹּאמְרוּ: “לֹא נְבַכֵּר אוֹתְךָ עַל פְּנֵי הַדָּבָר אֲשֶׁר בָּא אֵלֵינוּ מִן הַמּוֹפְתִים, וְעַל פְּנֵי זֶה אֲשֶׁר בְּרָאָנוּ. חֲרֹץ אֵפוֹא מִשְׁפָּטְךָ כַּאֲשֶׁר תַּחֲרֹץ. אַךְ אַתָּה תִּשְׁפֹּט (רַק) בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. אָכֵן אֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ בֵאלֹהֵינוּ לְמַעַן יִסְלַח לָנוּ לְחַטֹּאתֵינוּ, וַאֲשֶׁר אָכַפְתָּ עָלֵינוּ (לַעֲשׂוֹת) מִן הַכְּשָׁפִים. וֵאלֹהִים (גְּמוּלוֹ) טוֹב יוֹתֵר וְקַיָּם יוֹתֵר”: עו כִּי זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל אֱלֹהָיו פּוֹשֵׁעַ, הִנֵּה לוֹ גֵּיהִנֹּם, לֹא יָמוּת בְּתוֹכָהּ ולֹא יִחְיֶה: עז וַאֲשֶׁר יָבוֹא אֵלָיו מַאֲמִין וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, הִנֵּה אֵלֶּה לָהֶם הַמַּעֲלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת: עח גַּנּוֹת עֵדֶן יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בְתוֹכָן, וְזֶה גְּמוּל לַאֲשֶׁר יִזַּכֶּה: עט וַנִּגֶל אֶת אֹזֶן משֶׁה לֵאמֹר: “קוּם צֵא עִם עוֹבְדַי לַיְלָה, וּבְקַע לָהֶם בַּיָּם דֶּרֶךְ יַבָּשָׁה: פ אַל תִּירָא פֶּן יַדְבִּיקוּךָ וְאַל תִּפְחָד”: פא וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם פַּרְעֹה בִּגְדוּדָיו, וַיְכַסֵּם אֲשֶׁר כִּסָּם מִן הַיָּם, וַיַּתְעֶה פַּרְעֹה אֶת עַמּוֹ וְלֹא נָחָם (אֹרַח):

פב הוֹי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּבָר הִצַּלְנוּכֶם מֵאוֹיְבֵיכֶם, וַנִּוָעֵד לָכֶם בְּצֶלַע הָהָר הַיְמָנִית, וַנּוֹרֶד לָכֶם אֶת הַמָּן וְאֶת הַשְּׂלָו: פג (לֵאמֹר): אִכְלוּ מִן הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר כִּלְכַּלְנוּכֶם[1048], וְלֹא תִפְשְׁעוּ בוֹ[1049], פֶּן יָחוּל עֲלֵיכֶם חֲרוֹנִי. וַאֲשֶׁר יָחוּל עָלָיו חֲרוֹנִי, כְּבָר נָפְלָה עָלָיו הֹוָה: פד וְאוּלָם סַלָּח אָנֹכִי לַאֲשֶׁר שָׁב וַיַּאֲמֵן וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר וַיְאֻשַּׁר בְּדָרֶךְ:

פה “וּמַה הוּא אֲשֶׁר הֵאִיץ בְּךָ לַעֲזֹב אֶת עַמְּךָ, משֶׁה?”: פו וַיֹּאמֶר (משֶׁה): “הִנֵּה הִנָּם בְּעִקְבוֹתַי, וָאָחוּשׁ אֵלֶיךָ אֱלֹהַי, לְמַעַן תִּרְצֶה (אוֹתִי)”: פז וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): “אָכֵן נַסֵּה נִסִּינוּ אֶת עַמְּךָ אַחֲרֵי לֶכְתֶּךָ, וַיַּתְעֵם הַסָּאמִרִי”[1050]: פח וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל עַמּוֹ כּוֹעֵס וְזוֹעֵף[1051]: פט וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, הַאִם לֹא הִבְטִיחֲכֶם אֱלֹהֵיכֶם הַבְטָחָה טוֹבָה? הֶאָרַךְ לָכֶם הַזְּמָן, אִם חֲפַצְתֶּם אֲשֶׁר יחוּל עֲלֵיכֶם חָרוֹן מֵאֵת אֱלֹהֵיכֶם, כִּי הֵפַרְתֶּם אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתֶּם אוֹתִי?”: צ וַיֹּאמְרוּ: “לֹא מִלִּבֵּנוּ[1052] הֵפַרְנוּ אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְנוּ אוֹתְךָ, וְאוּלָם עֲמוּסִים הָיִינוּ נֵטֶל מַשָּׂא מֵעֲדִי הָעָם[1053], וַנְּטִילֵהוּ (אֶל הָאֵשׁ) וְכֵן הִשְׁלִיךְ הַסָּאמִרִי, וַיּוֹצֵא לָהֶם עֵגֶל בַּעַל גּוּף לוֹ קוֹל גּוֹעֶה, וַיֹּאמְרוּ: ”זֶה אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי משֶׁה[1054], וַיִּשְׁכָּח“[1055]: צא הַאִם לֹא יִרְאוּ, כִּי לֹא יָשִׁיב לָהֶם דָּבָר?[1056], וְאֵין לְאֵל יָדוֹ לְהָרַע לָהֶם וְלֹא לְהוֹעִיל: צב וּכְבָר אָמַר לָהֶם אַהֲרֹן לִפְנֵי כֵן: ”עַמִּי, אָכֵן נֻסֵּיתֶם בּוֹ בְּמַסָּה. וְאוּלָם אֱלֹהֵיכֶם הָרַחֲמָן. לְכוּ אֵפוֹא אַחֲרָי, וְשִׁמְעוּ לְקוֹל מִצְוָתִי“: צג וַיֹּאמְרוּ: ”לֹא נֶחְדַּל מֵהֵעָצֵר לְפָנָיו, עֶד אִם יָשׁוּב אֵלֵינוּ משֶׁה“: צד וַיֹּאמֶר (משֶׁה): ”אַהֲרֹן, מֶה עָצַר אוֹתְךָ, בִּרְאוֹתְךָ אוֹתָם כִּי תָעוּ, מִלֶּכֶת אַחֲרָי? הַהִמְרֵיתָ פְּקֻדָּתִי?“: צה וַיֹּאמֶר (אַהֲרֹן): ”בֶּן אִמִּי, אַל תִּתְפּשׂ לֹא בִּזְקָנִי וְלֹא בְּרֹאשִׁי[1057]. כִּי יָרֵאתִי פֶּן תֹּאמַר: הִפְרַדְתָּ בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הִשְׁגַּחְתָּ בִּדְבָרַי“: צו וַיֹּאמֶר (משֶׁה): ”וּמַה צָדִיתָ אַתָּה הַסָּאמִרִי?“ וַיֹּאמֶר: רָאִיתִי אֶת אֲשֶׁר לֹא רָאוּ[1058], וָאֶאֱסֹף מְלֹא חָפְנִי (עָפָר) מִמַּצַּב רַגְלֵי הַשָּׁלִיחַ[1059] וָאֶזְרְקֶנּוּ, וְכָזֹאת הוֹרַתְנִי רוּחִי”[1060]: צז וַיֹּאמֶר (משֶׁה: “אִם כֵּן לֵךְ, כִּי גוֹרָלְךָ בַּחַיִּים אֲשֶׁר תִּקְרָא: ”אַל תִּגָּעוּ“[1061]. וְאוּלָם לְךָ (עוֹד) עֹנֶשׁ[1062] אֲשֶׁר לֹא תֵּחָלֵץ מִמֶּנוּ. וְהַבֵּט אֶל אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר שָׁקַדְתָּ עָלָיו נֶעֱצָר לְפָנָיו, שָׂרוֹף נִשְׂרְפֶנּוּ, אַחַר נְדִקֶּנּוּ הָדֵק הֵיטֵב לִזְרוֹתוֹ בַיָּם”.

צח אָכֵן אֱלֹהֵיכֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו, מֵבִין הַכֹּל בְּדַעְתּוֹ[1063]: צט כָּזֹאת נְסַפֵּר לְךָ דִּבְרֵי הֶעָבָר, וּכְבָר נָתַנּוּ לְךָ מֵאִתָּנוּ הַזְהָרָה: ק אֲשֶׁר יָסוּר מִמֶּנָּהּ, הִנֵּה יִשָּׂא בְּיוֹם הַתְּקוּמָה מַשָּׂא: קא לְעוֹלָמִים יִהְיוּ בוֹ[1064], וְרַע הוּא לָהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה לְמַשָּׂא: קב בַּיּוֹם אֲשֶׁר יִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר, וְאָסַפְנוּ אֶת הַזֵּדִים בַּיּוֹם הַהוּא וְעֵינֵיהֶם כְּחֻלּוֹת[1065]: קג יִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶם לֵאמֹר: “לֹא הִתְמַהְמַהְתֶּם[1066] בִּלְתִּי אִם עָשׂוֹר”: קד אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים אֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ, בֶּאֱמֹר זֶה אֲשֶׁר מִנְהָגוֹ לְמוֹפֵת בְּתוֹכָם[1067]: “לֹא הִתְמַהְמַהְתֶּם בִּלְתִּי אִם יוֹם”.

קה וּשְׁאֵלוּךָ עַל דְּבַר הֶהָרִים, אֱמֹר: יְדִקֵּם אֱלֹהַי הָדֵק: קו וַעֲזָבָם מִישׁוֹר עֲרָבָה, לֹא תִרְאֶה בָהֶם לֹא מַעֲקַשִּׁים וְלֹא מַעֲלֵה עֲקַלְקַלּוֹת: קז בַּיּוֹם הַהוּא יֵלְכוּ אַחֲרֵי הַקּוֹרֵא[1068] לֹא מַעֲקַשִּׁים לוֹ, וְשָׁפְלוּ הַקּוֹלוֹת לָרַחֲמָן, וְלֹא תִשְׁמַע בִּלְתִּי אִם לַחַשׁ[1069]: קח בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תוֹעִיל תְּפִלַּת מַפְגִּיעַ בִּלְעֲדֵי זֶה אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָרַחֲמָן לְהַפְגִיעַ, וַיִּרֶץ בִּדְבָרָיו: קט יֵדַע אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם וְאֶת אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם וְלֹא יַשִּׂיגוּ דַעְתּוֹ[1070]: קי וְשַׁחוּ[1071] הַפָּנִים לַחַי הַקַּיָּם, וְנִכְזְבָה תִּקְוַת כָּל אֲשֶׁר נָשָׂא עֲוֹנוֹ: קיא וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִן הַיָּשָׁר[1072] וְהוּא מַאֲמִין, הִנֵּה לֹא יִירָא עשֶׁק וְלֹא מַחְסוֹר: קיב וְכָכָה הוֹרַדְנוּהוּ קֻרְאָן עֲרָבִי[1073], וַנְּבָאֵר בּוֹ מְפֹרָשׁ מִן הַתּוֹכֵחָה[1074], לְמַעַן אֲשֶׁר יִירְאוּ אֱלֹהִים, אוֹ יַגִּיד לָהֶם פֵּשֶׁר דָּבָר[1075]: קיג אָכֵן יִתְעַלֶּה אֱלֹהִים מֶלֶךְ הָאֱמֶת, וְאַל תְּמַהֵר בַּקֻּרְאָן בְּטֶרֶם יִתַּם לְהִגָּלוֹת לְךָ[1076], וְאָמַרְתָּ: “אֱלֹהַי הוֹסֶף לִי דָּעַת”:

קיד וּכְבָר כָּרַתְנוּ בְּרִית אֶת אָדָם מִלְּפָנִים, וַיִּשְׁכַּח, וְלֹא מְצָאנוּהוּ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ: קטו וּבְאָמְרֵנוּ לַמַּלְאָכִים: “הִשְׁתַּחֲווּ לְאָדָם”, וַיִּשְׁתַּחֲווּ. רַק “אִבְּלִיס” מֵאֵן. וַנֹּאמַר: “אָדָם, הִנֵּה זֶה אוֹיֵב לְךָ וּלְאִשְׁתֶּךָ, אַל יוֹצֵא אֵפוֹא אֶתְכֶם מִגַּן הָעֵדֶן, פֶּן תִּהְיֶה אֲמֵלָל: קטז אָכֵן (נִתַּן) לְךָ אֲשֶׁר לֹא תִּרְעַב בּוֹ וְלֹא תְהַלֵּךְ עָרוֹם: קיז וַאֲשֶׁר לֹא תִצְמָא בוֹ וְלֹא יַכְּךָ שָׁרָב”: קיח וַיִּלְחַשׁ לוֹ הַשָּׂטָן וַיֹּאמֶר: “אָדָם, הַאַרְאֶךָ אֶת עֵץ הַנֶּצַח וְהַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִּבְלֶה?” קיט וַיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וַתִּגָּל לָהֶם עֶרְוָתָם, וַיָּחֵלּוּ לְהַדְבִּיק אֲלֵיהֶם עָלֶה עַל עָלֶה מֵעֲלֵי הַגָּן[1077], וַיַּמְרֶה אָדָם אֶת אֱלֹהָיו וַיַּעֲוֶה: קכ אַחֲרֵי כֵן אֲסָפוֹ אֱלֹהָיו וַיָּשָׁב אֵלָיו[1078], וַיַּנְחֵהוּ אֹרַח: קכא וַיֹּאמֶר (אֱלֹהְים): “לְכוּ רְדוּ מִזֶּה יַחְדָּו. אוֹיֵב יִהְיֶה אִישׁ מִכֶּם לְרֵעֵהוּ. אַךְ בְּבוֹא אֲלֵיכֶם (דָּבָר) מֵאִתִּי (לְהוֹרוֹתְכֶם) אֹרַח מֵישָׁרִים: קכב וְהָיָה אֲשֶׁר יֵלֵךְ בְּאָרְחִי מֵישָׁרִים[1079], הִנֵּה לֹא יִתְעֶה וְלֹא יִהְיֶה אֲמֵלָל: קכג אַךְ אֲשֶׁר יִרְחַק מִזִּכְרִי, לוֹ חַיֵּי לָחַץ: קכד וַאֲסַפְנוּהוּ בְּיּוֹם הַתְּקוּמָה עִוֵּר[1080]: קכה וְאָמַר: ”לָמָּה אֲסַפְתַּנִי הַיּוֹם עִוֵּר, הֵן פִּקֵּחַ הָיִיתִי מִלְּפָנִים?“: קכו וְאָמַר (אֱלֹהִים): ”כָּזֹאת בָּאוּךָ אוֹתוֹתֵינוּ וֶתִּשְׁכָּחֵם, וְכָזֹאת תִּשָּׁכַח הַיּוֹם“: קכז וְכָכָה נִגְמֹל אֶת אֲשֶׁר פָּשַׁע, וְלֹא הֶאֱמִין בְּאוֹתוֹת אֱלֹהָיו. אַךְ מוּסַר הָאַחֲרִית כָּבֵד יוֹתֵר וְקַיָּם יוֹתֵר[1081]: קכח הַאִם לֹא יָבִינוּ נְכוֹחָה כַּמָּה הִשְׁמַדְנוּ לִפְנֵיהֶם מִן הַדּוֹרוֹת, יִתְהַלְּכוּ בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם[1082]? אָכֵן בָּזֶה אוֹתוֹת לְאַנְשֵׁי תְבוּנוֹת: קכט וְלוּלֵא דָבָר יָצָא לִפְנֵי כֵן מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ[1083], כִּי אָז הָיָה (כִּלְיוֹנָם) בָּא, בָּא[1084]. וְאוּלָם עֵת מוֹעֵד הִיא (אִתּוֹ): קל וְאַל תִּקְצַר רוּחֲךָ בַּאֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ, וְסַפֵּר תהלת אֱלֹהֶיךָ לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְלִפְנֵי בוֹאָהּ, וּמֵעִתּוֹת הַלַּיְלָה שַׁבַּח וּבִקְצוֹת הַיּוֹם, לְמַעַן תִּשְׂבַּע רָצוֹן: קלא וְאַל תִּשָּׂא עֵינֶיךָ לַאֲשֶׁר נָתַנּוּ לַאֲנָשִׁים מִסְפָּר מֵהֶם[1085] זֹהַר חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, לְמַעַן נַסּוֹתָם בּוֹ, ואוּלָם כַּלְכָּלַת אֱלֹהֶיךָ טוֹבָה יוֹתֵר וְקַיֶּמֶת יוֹתֵר: קלב וְצַו אֶת בֵּיתְךָ עַל הַתְּפִלָּה[1086] וְדֹם לָהּ[1087], לֹא נִשְׁאַל מֵאִתְּךָ כַּלְכָּלָה, אֲנַחְנוּ נְכַלְכְּלֶךָ, וְהָאַחֲרִית לַיְרֵאִים (אוֹתִי)[1088]: קלג וַיֹּאמְרוּ: ”לָמָּה לֹא הֵבִיא אֵלֵינוּ אוֹת מֵאֵת אֱלֹהָיו?“ אַךְ הַאִם לֹא בָא אֲלֵיכֶם מוֹפֵת מֵאֲשֶׁר בַּמְּגִלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת?: קלד וְלוּ הִשְׁמַדְנוּם בְּעֹנֶשׁ לְפָנָיו[1089], כִּי אָז אָמְרוּ: ”אֱלֹהֵינוּ, לָמָּה לֹא שָׁלַחְתָּ אֵלֵינוּ שָׁלִיחַ, לְמַעַן אֲשֶׁר נֵלֵךְ אַחֲרֵי אוֹתוֹתֶיךָ, בְּטֶרֶם נִשְׁפַּל וְנִהְיֶה חֶרְפָּה?" קלה אֱמֹר: הַכֹּל מוֹחִילִים. הוֹחִילוּ אֵפוֹא, וִידַעְתֶּם, מִי הֵם בַּעֲלֵי הָאֹרַח הַיָּשָׁר, וּמִי הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּדָרֶךְ:

פָּרָשַׁת הַנְּבִיאִים[1090].

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א הִגִּיעַ אֶל בְּנֵי הָאָדָם חֶשְׁבּוֹנָם[1091], אַךְ הֵם לֹא יָשִׂימוּ לֵב וַיִּרְחָקוּ: ב אֵין תּוֹכֵחָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֲלֵיהֶם מֵאֵת אֱלֹהֵיהֶם, בָּאָה מִקָּרוֹב[1092], אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמָעוּהָ וְהֵם לוֹעֲגִים: ג יִשְׁתַּעַשְׁעוּ לִבּוֹתָם, וַיְדַבְּרוּ הַפּוֹשְׁעִים בְּסוֹדָם בַּסֵּתֶר: “הַאִם אֵין זֶה[1093] בִּלְתִּי אִם אָדָם[1094] כְּמוֹכֶם? הֲתָבוֹאוּ אֵפוֹא (לָשִׁית לֵב) אֶל הַכְּשָׁפִים וְעֵינֵיכֶם רוֹאוֹת?”[1095]: ד אֱמֹר[1096]: “אֱלֹהַי יֵדַע אֶת אֲשֶׁר יְדֻבַּר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְהוּא הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵעַ”: ה לֹא כִי, אָמְרוּ: “עַרְבּוּבְיַת הַחֲלוֹמוֹת[1097], לֹא כִי, (מִלִּבּוֹ) בְּדָאוֹ. לֹא כִי, חוֹזֶה-הוֹזֶה הוּא, יָבִיא נָא אֵלֵינוּ אוֹת כַּאֲשֶׁר שֻׁלְּחוּ הָרִאשׁוֹנִים”[1098]: ו לֹא הֶאֱמִינָה לִפְנֵיהֶם כָּל עִיר (מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר) הִשְׁמַדְנוּן, הַאִם יַאֲמִינוּ אֵפוֹא הֵם?[1099] ז וְלֹא שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ בִּלְתִּי אִם אֲנָשִׁים נִגְלֶה אֶת אָזְנָם. שַׁאֲלוּ נָא אֶת בַּעֲלֵי (סִפְרֵי) הַתּוֹכֵחָה[1100], אִם לֹא תֵדָעוּ: ח וְלֹא שַׁתְנוּם גּוּף לֹא יֹאכְלוּ הַמַּאֲכָל[1101], וְלֹא הָיוּ חַיִּים לְעוֹלָם: ט אַחֲרֵי כֵן הֵקַמְנוּ לָהֶם אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְנוּ, וַנַּצִּילֵם אוֹתָם וְאֶת אֲשֶׁר נַחְפֹּץ, וַנַּשְׁמֵד אֶת הַמַּשְׁחִיתִים: י וְאָכֵן כְּבָר הוֹרַדְנוּ אֲלֵיכֶם סֵפֶר בּוֹ תוֹכֵחָה לָכֶם, הַאִם לֹא תַשְׂכִּילוּ אֵפוֹא? יא וְכַמָּה מִן הֶעָרִים כָּסַחְנוּ אֲשֶׁר הָיוּ פּוֹשׁעוֹת, וַנָּקֶם אַחֲרֵיהֶם עַמִּים אֲחֵרִים: יב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָשׁוּ שֹׁד מֵאִתָּנוּ[1102], וְהִנֵּה מִהֲרוּ לְהִמָּלֵט מֵהֶן[1103]: יג “אַל תָּנוּסוּ, כִּי אִם שׁוּבוּ אֶל אֲשֶׁר מְצָאתֶם בּוֹ תַּעֲנוּגוֹת וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֵיכֶם, אוּלַי יִשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם”[1104]: יד וַיֹּאמְרוּ: “אוֹי לָנוּ, כִּי פָשָׁעְנוּ”[1105] טו וְלֹא תֶחְדַּל צַעֲקָתָם זֹאת עַד אִם שַׁתְנוּם קָצִיר וּמְדֹעָכִים כָּלָה:

טז וְלֹא בָרָאנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וַאֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵי אֵלֶּה מְשַׂחֲקִים[1106]: יז לוּ חָפַצְנוּ לָקַחַת לָנוּ שַׁעֲשׁוּעַ, כִּי אָז לְקַחְנוּהוּ מֵאִתָּנוּ[1107], אִם (כֹּה) הָיִינוּ עוֹשִׂים יח אֲבָל נִתְקוֹמֵם[1108] בָּאֱמֶת לַשֶּׁקֶר וְרִטְּשָׁתְהוּ, וְהִנֵּה הוּא אָפֵס[1109], וְלָכֶם אַלְלַי מֵאֲשֶׁר תְּחַשְּׁבוּ[1110] (לֵאלֹהִים): יט וְלוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וַאֲשֶׁר אִתּוֹ[1111] לֹא יִתְנַשְּׂאוּ מֵעָבְדוֹ וְלֹא יִלְאוּ: כ יְשַׁבְּחוּ לַיְלָה וָיוֹם וְלֹא יְפַגֵּרוּ[1112]: כא הַאִם לָקְחוּ לָהֶם אֱלֹהִים מִן הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְחַיּוּ (הַמֵּתִים)?: כב לוּ הָיוּ בִּשְׁנֵיהֶם[1113] אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, כִּי אָז נִשְׁחֲתוּ שְׁנֵיהֶם[1114]. אָכֵן חָלִילָה לֵאלֹהִים אֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד אֲשֶׁר יְחַשְּׁבוּ (אֵלָיו)[1115]: כג לֹא יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ (חֶשְׁבּוֹן) עַל פָּעֳלוֹ[1116]. אַךְ אוֹתָם יִשְׁאָלוּ: כד אִם לָקְחוּ לָהֶם מִבַּלְעָדָיו אֱלֹהִים, אֱמֹר: “תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת”[1117]. זֹאת הַזְהָרַת אֵלֶּה אֲשֶׁר אִתִּי וְהַזְהָרַת אֵלֶּה אֲשֶׁר (קָמוּ) לְפָנַי[1118], לֹא כִי, מַרְבִּיתָם לֹא יֵדְעוּ אֶת הָאֱמֱת וְלָכֵן יִרְחָקוּ: כה וְלֹא שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ כָּל שָׁלִיחַ אֲשֶׁר לֹא נִגֶל אֶת אָזְנוֹ לֵאמֹר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי, עִבְדוּנִי אֵפוֹא”: כו וַיֹּאמְרוּ “לָקַח לוֹ הָרַחֲמָן וָלָד. חָלִילָה לּוֹ. לֹא כִי, עוֹבְדִים מְכֻבָּדִים[1119] (הֵם): כז לֹא יַקְדִּימוּהוּ לְדַבֵּר לְפָנָיו וּבִפְקֻדָּתוֹ יַעֲשׂוּ: כח יֵדַע אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם וְאֶת אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא יַפְגִיעוּ תְפִלָּה: כט כִּי אִם לַאֲשֶׁר יִרְצֶנוּ[1120], וּמִיִּרְאָתוֹ יִמְלְאוּ פָּחַד: ל וַאֲשֶׁר יֹאמַר מֵהֶם לֵאמֹר: ”אָנֹכִי אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ“, הִנֵּה זֶה גֵּיהִנֹּם גְּמוּלוֹ. כָּזֹאת נִגְמֹל אֶת הַפּוֹשְׁעִים: לא הַאִם לֹא יִרְאוּ הַכּוֹפְרִים, כִּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הָיוּ שְׁנֵיהֶם מוּצָקִים, וַנִּפְצְמֵם, וַנָּשֶׁת מִן הַמַּיִם כָּל דָּבָר חָי. הַאִם לֹא יַאֲמִינוּ אֵפוֹא?: לב וַנָּשֶׂם בָּאָרֶץ יְתֵדוֹת, לְבַל תָּמִיט אִתָּם, וַנָּשֶׁת בְּתוֹכָהּ דְרָכִים רְחָבוֹת, מְסִלּוֹת, לְמַעַן יְאֻשְּׁרוּ בְדָרֶךְ”[1121]: לג וַנָּשֶׁת אֶת הַשָּׁמַיִם תִּקְרָה שְׁמוּרָה[1122], וּבְכָל אֵלֶּה יִרְחֲקוּ מֵאוֹתוֹתֵיהֶם: לד וְהוּא הוּא אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַלַּיְלָה וְאֶת הַיּוֹם וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, כֻּלָּם בִּמְסִלּוֹתָם יְשׁוֹטֵטוּ[1123]: לה וְלֹא נָתַנּוּ לְאָדָם מִלְּפָנֶיךָ אֲשֶׁר יִחְיֶה לְעוֹלָמִים[1124]. הַאִם בְּמוֹתְךָ אֵפוֹא יִחְיוּ הֵם לָעַד?: לו כָּל נֶפֶשׁ תִּטְעַם אֶת הַמָּוֶת[1125]. וּנְנַסְּכֶם מַסָּה, בָּרָע וּבַטּוֹב וְאֵלֵינוּ תּוּשָׁבוּ: לז וּבִרְאוֹת אוֹתְךָ הַכּוֹפְרִים לֹא יִקְחוּךָ בִלְתִּי אִם לְלַעַג לָהֶם (לֵאמֹר): “הֲזֶה הוּא הַמַּזְכִּיר אֶת אֱלֹהֵיכֶם?”[1126] וְהֵם יְכַחֲשׁוּ בְּזֵכֶר הָרַחֲמָן: לח נוֹצַר הָאָדָם מִפַּחַז[1127]. הַרְאֵה אַרְאֶה אֶתְכֶם אֶת אוֹתוֹתַי. אַל תְּבַקְשׁוּ אֵפוֹא לְהָחִישׁ (מוֹעֵד בּוֹאָם)[1128]: לט וְאָמְרוּ “מָתַי (יָקוּם) הַדָּבָר הַזֶּה, אִם אֱמֶת תְּדַבֵּרוּ?”[1129]: מ לוּ יֵדְעוּ הַכּוֹפְרִים אֶת הָעֵת אֲשֶׁר לֹא יָשִׁיבוּ מֵעַל פְּנֵיהֶם אֶת (גֵּיהִנֹּם) הָאֵשׁ וְלֹא מֵעַל גַּבּוֹתָם וְהֵמָּה לֹא יִמָּלֵטוּ: מא לֹא כִי, פִּתְאֹם תְּבוֹאֵם, וְהִכְּתָה אוֹתָם בְּתִמָּהוֹן וְלֹא יוּכְלוּ הֲשִׁיבָהּ, וְהֵם לֹא יֵרָאוּ (פְּנֵי אֱלֹהִים)[1130]: מב כְּבָר הֵתֵלּוּ בִּשְׁלִיחִים לְפָנֶיךָ, וַיַּקֵּף אֶת הַלּוֹעֲגִים לָהֶם (הָעֹנֶשׁ) אֲשֶׁר לָעֲגוּ לוֹ[1131]: מג אֱמֹר: מִי יִשְׁמֶרְכֶם לַיְלָה וָיוֹם מֵהָרַחֲמָן? אֲבָל הֵם יִרְחֲקוּ מִזֵּכֶר אֱלֹהֵיהֶם: מד הַאִם אֱלוֹהַּ לָהֶם יָגֵן עֲלֵיהֶם מִבַּלְעָדֵינוּ? לֹא יוּכְלוּ הוֹשֵעַ לְנַפְשָׁם, וְהֵם לֹא יִמְצְאוּ רֵעִים יַעְזְרוּם מִיָּדֵנוּ: מה אֲבָל אָצַלְנוּ טוֹב לָאֵלֶּה וְלַאֲבוֹתֵיהֶם עַד לְאֹרֶךְ יְמֵיהֶם. הַאִם לֹא יִרְאוּ, כִּי נָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וּנְקַצֶּנָּה מִקְצוֹתֶיהָ[1132]. הַהֵם הֵם אֵפוֹא אֲשֶׁר יִגְבָּרוּ? מו אֱמֹר: אָנֹכִי רַק אַזְהִירְכֶם בַּאֲשֶׁר גָּלוּ אֶת אָזְנִי, אַךְ הַחֵרְשִׁים לֹא יִשְׁמְעוּ אֶת הַקְּרִיאָה בְּהַזְהִיר אוֹתָם: מז וּבִנְגֹעַ עֲלֵיהֶם רַק הֶבֶל קַל מֵעֹנֶשׁ אֱלֹהֶיךָ, יֹאמְרוּ: “אוֹי לָנוּ כִּי פָּשָׁעְנוּ”[1133]: מח וְהֵקַמְנוּ מֹאזְנֵי צֶדֶק לְיוֹם הַתְּקוּמָה וְלֹא תֵעָשֵׁק נֶפֶשׁ בִּמְאוּמָה, וְאִם גַּם יִהְיֶה כְּמִשְׁקַל גַּרְעִין הַחַרְדָּל, נְבִיאֶנוּ. וַאֲנַחְנוּ רַב אֲנַחְנוּ לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹן.

מט וּמִלְּפָנִים נָתַנּוּ לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן אֶת הַ“פֻּרְקָאן”[1134] וּמָאוֹר וְהַזְהָרָה לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים: נ אֲשֶׁר יִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּסֵּתֶר, וְהֵמָּה מְלֵאִים פַּחַד מִן “הַשָּׁעָה”[1135]: נא וְזֹאת הִיא הַזְהָרָה מְבֹרֶכֶת אֲשֶׁר הוֹרַדְנוּהָ, הַאִם תִּתְכַּחֲשׁוּ אֵפוֹא אֵלֶיהָ?

נב וּכְבָר נָתַנּוּ מִלְּפָנִים לְאַבְרָהָם (אֹרַח) נְכֹחוֹ[1136], וַנֵּדָעֶנוּ[1137]: נג בְּאָמְרוֹ אֶל אָבִיו וּבְנֵי עַמּוֹ: “מָה אֵלֶּה הַצְּלָמִים אֲשֶׁר אַתֶּם נֶעֱצָרִים לִפְנֵיהֶם?” נד וַיֹּאמְרוּ: “מָצָאנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ עוֹבְדִים לָהֶם”: נה וַיֹּאמֶר: “אָכֵן הֱיִיתֶם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם בְּתוֹעָה בְרוּרָה”: נו וַיֹּאמְרוּ: “הֲבָאתָ אֵלֵינוּ בָּאֱמֶת, אִם מִן הַמְשַׁחֲקִים אָתָּה?” נז וַיֹּאמֶר: “לֹא כִי אֱלֹהֵיכֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר בְּרָאָם, וּמִן הָעֵדִים עַל זֶה הִנֵּנִי: נח וּבֵאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי אֶזֹּם מְזִמָּה לִפְסִילֵיכֶם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּפְנוּ וְתַהַפְכוּ עֹרֶף”: נט וַיִּכֹּת אוֹתָם כָּתוֹת, לְבַד (מֵאֶחָד) גָּדוֹל לָהֶם, לְמַעַן יָשׁוּבוּ אֵלָיו[1138]: ס וַיֹּאמְרוּ: “מִי עָשָׂה זֹאת בֵּאלֹהֵינוּ? אָכֵן מִן הַפּוֹשְׁעִים הוּא”: סא וַיֹּאמְרוּ (אֲחֵרִים): “שָׁמַעְנוּ נַעַר מְדַבֵּר בָּהֶם, אַבְרָהָם שְׁמוֹ”: סב וַיֹּאמְרוּ: “הֲבִיאוּהוּ אֵפוֹא לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים לְמַעַן יָעִידוּ”: סג וַיֹּאמְרוּ: “הַאַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת בֵּאלֹהֵינוּ, אַבְרָהָם?”: סד וַיֹּאמֶר: “לֹא כִּי גְּדוֹלָם זֶה עָשָׂהוּ. שְׁאָלוּם אֵפוֹא אִם יְדַבֵּרוּ”: סה וַיָּשִׁיבוּ אֶל לִבָּם[1139] וַיֹּאמְרוּ: “אָכֵן אַתֶּם הַפּוֹשְׁעִים”: סו אַחֲרֵי כֵן הָפְכוּ וַיַּקְשׁוּ עָרְפָּם[1140] (לֵאמֹר): “הֵן יָדַעְתָּ כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ”: סז וַיֹּאמֶר: “הֲתַעַבְדוּ אֵפוֹא מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, אֶת אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל לָכֶם בִּמְאוּמָה וְלֹא יָרַע לָכֶם? אֻף[1141] לָכֶם וְלַאֲשֶׁר תַּעַבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים. הַאִם לֹא תַשְׂכִּילוּ?”: סח וַיֹּאמְרוּ: “שִׂרְפוּהוּ, וַעֲזַרְתֶּם לֵאלֹהֵיכֶם, אִם כֹּה תַעֲשׂוּ”: סט וַנֹּאמֶר: “הָאֵשׁ, הֱיִי קַר, וְשָׁלוֹם עַל אַבְרָהָם”: ע וַיִּתְנַכְּלוּ, וַנָּשֶׂם אוֹתָם הָאוֹבְדִים: עא וַנַּמְלֵט אוֹתוֹ וְאֶת לוֹט אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר צִוִּינוּ לָהּ אֶת הַבְּרָכָה לָאָדָם[1142]: עב וַנִּתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב תּוֹסֶפֶת, וְאֶת שְׁנֵיהֶם עָשִׂינוּ עוֹשֵׂי-הַיָּשָׁר: עג וַנְּשִׂימֵם מוֹפֵת[1143], יַדְרִיכוּ בִּפְקֻדָּתֵנוּ, וַנִּגֶּל אֶת אָזְנָם עַל דְּבַר מַעֲשֵׂה הַטּוֹב וַעֲרֹךְ הַתְּפִלָּה וְתֵת הַצְּדָקָה, וַיַּעַבְדוּ אוֹתָנוּ:

עד וּלְלוֹט נָתַנּוּ חָכְמָה וָדָעַת, וַנַּמְלִיטֵהוּ מִן הָעִיר, אֲשֶׁר הָיְתָה עוֹשָׂה הַתּוֹעֵבוֹת, כִּי הָיוּ בְּנֵי בְלִיַעַל וּפוֹשְׁעִים: עה וַנְּבִיאֵהוּ בְּרַחֲמֵינוּ, כִּי הָיָה מֵעוֹשֵׂי הַיָּשָׁר:

עו וּ(זְכֹר) אֶת נֹחַ בְּקָרְאוֹ לְפָנִים, וַנֵּעָתֶר[1144] לוֹ וַנְּמַלֵּט אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ מִן הַיָּגוֹן הַכָּבֵד: עז וַנַּצִּילֵהוּ מִן הָעָם אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ, כִּי הָיוּ בְנֵי בְלִיַעַל וַנְּטַבְּעֵם יַחְדָּו.

עח וּ(זְכֹר) אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְּשָׁפְטָם בִּדְבַר הַשָּׂדֶה, בִּרְעוֹת בּוֹ צֹאן הָאֲנָשִׁים, וַנִּהְיֶה עֵדִים בְּמִשְׁפָּטָם, וַנָּבֶן בּוֹ אֶת שְׁלֹמֹה בִּינָה[1145], וְלִשְׁנֵיהֶם נָתַנּוּ חָכְמָה וָדָעַת. וַנָּכֶף אֶת הֶהָרִים לְשַׁבֵּחַ עִם דָּוִד וְאֶת הָעוֹף, וַנַּעַשׂ כֵּן: [1146] פ וַנְּלַמְּדֵהוּ מַעֲשֵׂה לְבוּשֵׁי שִׁרְיוֹן לְמָגֵן לָכֶם בְּמִלְחַמְתְּכֶם[1147]. הֲתוֹדוּ אֵפוֹא לִי? פא וְלִשְׁלֹמֹה (נָתַנּוּ עֶבֶד) אֶת הָרוּחַ, סְעָרָה, תָּרוּץ אֹרַח בִּפְקֻדָּתוֹ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר צִוִּינוּ לָהּ אֶת הַבְּרָכָה[1148], וַנֵּדַע כָּל דָּבָר: פב וּמֵהַשְּׂטָנִים אֲשֶׁר צָלֲלוּ לוֹ מְצוּלוֹת[1149], וַיַּעֲשׂוּ (לוֹ) עֲבוֹדָה מִבַּלְעֲדֵי זֹאת. וַנִּשְׁמֹר עֲלֵיהֶם[1150].

פג וּ(זְכֹר) אֶת אִיּוֹב בְּקָרְאוֹ אֶל אֱלֹהָיו לֵאמֹר: “הִנֵּה נָגְעָה בִּי הָרָעָה, וְאַתָּה הָרַחוּם בָּרַחֲמָנִים”: פד וַנֵּעָתֶר לוֹ, וַנָּסַר אֶת אֲשֶׁר בָּא עָלָיו מִן הָרָעָה, וַנִּתֶּן לוֹ אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ לְמִשְׁנֶה[1151] רַחֲמִים מֵאִתָּנוּ וְזִכָּרוֹן לָעוֹבְדִים (לֵאלֹהִים):

פה וּ(זְכֹר) אֶת יִשְׁמָעֵאל וְאֶת אִדְרִיס[1152], וְאֶת ד’וּ אלְכִּפְל[1153], כֻּלָּם הָיוּ מִן הַמְיַחֲלִים (לֵאלֹהִים): פו וַנְּבִיאֵם בְּרַחֲמֵינוּ כִּי הֵם מֵעוֹשֵׂי הַיָּשָׁר:

פז וְד’וּ אלְנוּן[1154] בְּלֶכְתּוֹ זוֹעֵף, וַיַּחְשֹׁב, כִּי לֹא נוּכַל לוֹ, וַיִּקְרָא בְּצַלְמָוֶת לֵאמֹר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתֶּךָ, לְךָ הַשֶּׁבַח, אָכֵן הָיִיתִי מִן הַפּוֹשְׁעִים”: פח וַנֵּעָתֶר לוֹ, וַנְּמַלְּטֵהוּ מִן הַדְּאָגָה, וְכָזֹאת נְמַלֵּט אֶת הַמַּאֲמִינִים:

פט וּ(זְכֹר) אֶת זְכַרְיָה בְּקָרְאוֹ אֶל אֱלֹהָיו: “אֱלֹהַי, אַל תִּטְּשֵׁנִי בְּגַפִּי[1155], וְאַתָּה הַטּוֹב בַּיּוֹרְשִׁים”: צ וַנֵּעָתֶר לוֹ וַנִּתֶּן לוֹ אֶת יַחְיָה, וַנְּתַקֶּן לוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ[1156], כִּי הָיוּ אָצִים לַעֲשׂוֹת טוֹב, וַיִּקְרָאוּנוּ בִתְשׁוּקָה וָחִיל, וַיִּהְיוּ נִכְנָעִים לְפָנֵינוּ: צא וּ(זְכֹר) אֶת זֹאת אֲשֶׁר שִׁמְּרָה אֶת בְּתוּלֶיהָ[1157], וַנִּפַּח בָּהּ מֵרוּחֵנוּ, וַנְּשִׁיתָהּ וְאֶת בְּנָהּ אוֹת לָאָדָם[1158]:

צב הִנֵּה זֹאת אֱמוּנַתְכֶם אֱמוּנָה[1159] אַחַת, וַאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם, עִבְדוּנִי אֵפוֹא: צג אַךְ הֵם נֶחְלְקוּ בֵּינֵיהֶם בְּעִנְיָנָם[1160]. כֻּלָּם שָׁבִים אֵלֵינוּ: צד וְהָיָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִן הַיָּשָׁר וְהוּא מַאֲמִין[1161] הִנֵּה לֹא נְכַחֵשׁ בְּמַאֲמַצָּיו, וְכָתוֹב נִכְתְּבֵם לוֹ[1162]:

צה וְחֵרֶם תֻּכֶּה כָּל עִיר אֲשֶׁר הִשְׁמַדְנוּ אוֹתָהּ, אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּבוּ: צו עַד אִם תִּפָּתַח דֶּרֶךְ לְגוֹג וּמָגוֹג[1163]. וְהֵמָּה יֵחָפְזוּ מִכָּל גַּבְנוּן[1164]: צז וְקָרַב דְּבַר הָאֱמֶת (לָבוֹא), וְהִנֵּה עֵינֵי הַכּוֹפְרִים קָמוֹת וְלֹא תָּנֹדְנָה[1165]. וְאָמְרוּ: “אוֹי לָנוּ, כִּי לֹא שַׂמְנוּ לֵב לָזֶה. אָמְנָם פּוֹשְׁעִים הָיִינוּ”: צח “הִנֵּה אַתֶּם וְאֵלֶּה אֲשֶׁר תַּעַבְדוּם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, מֻשְׁלָכִים לְמַאֲכֹלֶת לְגֵיהִנֹּם, וִירַדְתֶּם אֶל תּוֹכָהּ”. צט לוּ הָיוּ אֵלֶּה אֱלֹהִים, לֹא יָרְדוּ לְתוֹכָהּ. וְכֻלָּם (יִהְיוּ) בָהּ לְעוֹלָמִים: ק לָהֶם תַּאֲנִיָּה בְּתוֹכָהּ, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְתוֹכָהּ (דָּבָר)[1166]: קא אַךְ אֲשֶׁר נֶחֱרַץ לָהֶם מֵאִתָּנוּ מֵרֹאשׁ הַטּוֹב (בַּגְּמוּל), אֵלֶּה יָרְחֲקוּ מִמֶּנָּה[1167]: קב לֹא יִשְׁמְעוּ גַּם קוֹל דְּמָמָה מִמֶּנָּה. וּבְכָל (הַטּוֹב) אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשָׁם (יִהְיוּ) לְעוֹלָמִים: קג לֹא תַעְכֹּר אוֹתָם הַבַּלָּהָה הַגְּדוֹלָה[1168], וּפָגְשׁוּ בָהֶם הַמַּלְאָכִים (לֵאמֹר): “(הִנֵּה) זֶה יוֹמְכֶם אֲשֶׁר הִבְטִיחוּ אֶתְכֶם”: קד בְּיוֹם נָגוֹל הַשָּׁמַיִם כְּהִגּוֹל הַמְּגִלָּה[1169] לַסְּפָרִים. כְּמוֹ שֶׁיָּצַרְנוּ אֶת הַבְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה כֵּן נְשִׁיבֶנָּה. הַבְטָחָה (קִבַּלְנוּ) עָלֵינוּ[1170] וְכֵן נַעֲשֶׂה: קה וּכְבָר כָּתַבְנוּ בַזֻּבּוּר"[1171] אַחֲרֵי (סֵפֶר) הַהַזְהָרָה[1172], כִּי אֶת הָאָרֶץ יִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי עוֹשֵׂי הַיָּשָׁר:

קו הִנֵּה בָּזֶה הַזְהָרָה לְעָם עוֹבְדִים (אֶת אֱלֹהִים): קז וְלֹא שְׁלַחְנוּךָ בִּלְתִּי אִם רַחֲמִים לָאָדָם[1173]: קח אֱמֹר: אָכֵן גָּלוּ אֶת אָזְנִי, כִּי אֱלֹהֵיכֶם אֱלֹהִים אֶחָד. הַאִם תִּהְיוּ אֵפוֹא תְּמִימִים (אִתּוֹ)?“: קט וְהָיָה כִּי יִפְנוּ עֹרֶף, וְאָמָרְתָּ: ”הִנֵּה הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם אַחַת (לְכֻלְּכֶם), וְלֹא אֵדַע, הֲקָרוֹב הוּא (לָבוֹא) אִם רָחוֹק הַדָּבָר אֲשֶׁר נִבְּאוּ לָכֶם: קי אָכֵן הוּא יוֹדֵעַ אֶת (הַמְדֻבָּר) קוֹל גָּדוֹל, וְיֵדַע אֶת אֲשֶׁר תַּסְתִּירוּ: קיא וְלֹא אֵדַע, אוּלַי מַסָּה הִיא לָכֶם וּמַתָּת עַד עֵת (מוֹעֵד): קיב אֱמֹר[1174]: אֱלֹהַי, שְׁפֹט בָּאֱמֶת, וֵאלֹהֵינוּ הָרַחֲמָן אֲשֶׁר מֵאִתּוֹ יֵשׁ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִפְּנֵי (הַכַּחַשׁ) אֲשֶׁר תְּסַפֵּרוּ[1175]:

פָּרָשַׁת הֶחָג[1176].

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

א הוֹי בְּנֵי הָאָדָם, יְראוּ אֶת אֱלֹהֵיכֶם כִּי רַעַשׁ “הַשָׁעָה”[1177] דָּבָר כָּבֵד (הוּא): ב בְּיוֹם אֲשֶׁר תִּרְאוּהוּ, תִּשְׁכַּח כָּל מֵינִיקָה מִתִּמָּהוֹן אֶת (יוֹנְקָהּ) אֲשֶׁר תִּינַק, וְתַפִּיל כָּל הָרָה אֶת (הַוָּלָד) אֲשֶׁר תַּהֲרֶה אוֹתוֹ, וְרָאִיתָ אֶת בְּנֵי הָאָדָם שִׁכּוֹרִים וְאֵין הֵם שִׁכּוֹרִים. וְאוּלָם עֹנֶשׁ אֱלֹהֶיךָ כָּבֵד מְאֹד: ג וּבִבְנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְוַכַּח בִּדְבַר אֱלֹהִים בְּלִי דָעַת, וְהָלַךְ אַחֲרֵי כָּל שָׂטָן קְשֵׁה עֹרֶף[1178]: ד כָּתוּב עָלָיו, כִּי כָל אֲשֶׁר יִקָּחֶנוּ רֵעַ לוֹ יַתְעֶנּוּ, וְהִצְעִידָהוּ אֶל עֹנֶשׁ הַלֶּהָבָה:

ה בְּנֵי-אָדָם, כִּי תָפוּנוּ בִּדְבַר הַתְּקוּמָה[1179], הִנֵּה אֲנַחְנוּ יְצַרְנוּכֶם מֵעָפָר אַחֲרֵי כֵן מִטִּפָּה אַחֲרֵי כֵן מִמְּעַט דַּם נִקְפָּא, אַחֲרֵי כֵן מִמְּעַט שְׁאֵר כְּלִיל הַתַּבְנִית וְלֹא כְּלִיל הַתַּבְנִית, לְמַעַן נְבָאֵר לָכֶם (עֹז כֹּחֵנוּ), וּנְכוֹנֵן בָּרֶחֶם אֶת אֲשֶׁר נַחְפֹּץ עַד עֵת מוֹעֵד. אַחֲרֵי כֵן נוֹצִיאֲכֶם עוֹלָל. אַחֲרֵי כֵן (נַעֲשֶׂה) אֲשֶׁר תִּבְגָּרוּ. וְיֵשׁ בָּכֶם אֲשֶׁר יָמוּת (בַּעֲלוּמָיו), וְיֵשׁ בָּכֶם אֲשֶׁר יוּשַׁב עַד בְּלוֹתוֹ מִזֹּקֶן, אֲשֶׁר לֹא יֵדַע דָּבָר אַחֲרֵי יָדְעוֹ[1180], וְרָאִיתָ אֶת הָאָרֶץ צְחִיחָה, וְהָיָה כִּי נוֹרִיד עָלֶיהָ הַמָּיִם, תֵּעוֹר וְרָבְתָה וְהִצְמִיחָה מִכָּל מִין עֲתֶרֶת צֶמַח: ו זֶה (הָאוֹת), כִּי אֱלֹהִים הוּא הָאֱמֶת, וְכִי הוּא אָמְנָם יְחַיֶּה הַמֵּתִים, וְכִי הוּא כֹּל יוּכָל: ז וְכִי “הַשָּׁעָה” בּוֹא תָבוֹא אֵין סָפֵק בָּהּ, וְכִי אֱלֹהִים יָקִים לִתְחִיָּה אֶת כָּל (הָאָדָם) אֲשֶׁר בַּקְּבָרִים:

ח וּבִבְנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְוַכַּח בִּדְבַר אֱלֹהִים בְּלִי דָּעַת וְלֹא אֹרַח מֵישָׁרִים וְלֹא סֵפֶר מֵאִיר: ט בְּגָאוֹן יַט צַוָּארוֹ לְמַעַן הַתְעוֹת מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים, לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה קָלוֹן, וּבְיוֹם הַתְּקוּמָה נִתֶּן לוֹ לָחוּשׁ אֶת עֹנֶשׁ הַבְּעֵרָה: י (לֵאמֹר): "זֹאת (לְךָ) בַּאֲשֶׁר קִדְּמוּ יָדֶיךָ לַעֲשׂוֹת, וְאָכֵן לֹא יַעֲשֹׁק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם[1181] יא וּבִבְנֵי אָדָם יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים פּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים[1182], וְהָיָה בְּבוֹא אֵלָיו טוֹב, וְשָׁקַט וּבָטַח בּוֹ[1183], וּבִמְצוֹא אוֹתוֹ מְצוּקָה לְנַסּוֹתוֹ, יַהֲפֹךְ וּפָנָה עֹרֶף. אִבֵּד אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת הָעוֹלָם הַבָּא. זֶה הוּא הָאָבְדָּן הַגָּלוּי: יב יִקְרָא אֶל מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, אֶל אֲשֶׁר לֹא יָרַע לוֹ וַאֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל לוֹ. זֹאת הִיא הַתּוֹעָה הָרְחוֹקָה: יג יִקְרָא אֶל אֲשֶׁר רָעָתוֹ קְרוֹבָה מִתּוֹעַלְתּוֹ. אָכֵן רַע הוּא הַמָּגֵן וְרַע הֶעָמִית: יד אַךְ אֱלֹהִים יָבִיא אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר אֶל גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, כִּי אֱלֹהִים כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה[1184]: טו כָּל הַחוֹשֵׁב, כִּי לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ[1185] אֱלֹהִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, הִנֵּה יִמְתַּח נָא חֶבֶל עַד הַשָּׁמָיִם, וְשָׂם קֵץ (לְחַיָּיו)[1186], וְיִרְאֶה נָא הֲתַעֲבִיר תַּחְבּוּלָתוֹ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יְכַעֲסֶנּוּ: טז וְכָכָה הוֹרַדְנוּהוּ[1187] אוֹתוֹת בְּרוּרִים, וְאָכֵן אֱלֹהִים יְאַשֵּׁר בְּדָרֶךְ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ:

יז הִנֵּה הַמַּאֲמִינִים וְהַיְהוּדִים וְהַצָּאבָּאִים[1188] וְהַנּוֹצְרִים וְהָאַמְגּוֹשִׁים וְהַמְשַׁתְּפִים, אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה, כִּי אֱלֹהִים עֵד בַּכֹּל: יח הַאִם לֹא תִרְאֶה, כִּי אֱלֹהִים יִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ כָל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְהֶהָרִים וְהָעֵצִים וְהַחַיָּה וְרַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם, וְרַבִּים נֶחְרַץ עֲלֵיהֶם בְּצֶדֶק הָעֹנֶשׁ: יט וַאֲשֶׁר יַקְלֶה אוֹתוֹ אֱלֹהִים, אֵין לוֹ כָּל מְכַבֵּד, כִּי אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ[1189]: כ אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי יְרִיבִים[1190] רָבוּ בִדְבַר אֱלֹהֵיהֶם, וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ יַתְקִינוּ שַׂלְמוֹת אֵשׁ לְגִזְרָתָם, וְהֻצְּקוּ מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם הָרוֹתְחִים[1191]: כא יִמַּס בָהֶם כָּל אֲשֶׁר בְּבִטְנָם וְהָעוֹרוֹת, וְלָהֶם מַהֲלוּמוֹת רֹאשׁ (בְּשִׁבְטֵי) בַרְזֶל: כב כְּכָל אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּ לָצֵאת מִתּוֹכָהּ[1192] מֵעֱנוּת נַפְשָׁם, יוּשְׁבוּ אֶל תּוֹכָהּ: “וְטַעֲמוּ[1193] עֹנֶשׁ הַבְּעֵרָה”:

כג אָכֵן אֱלֹהִים יָבִיא אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר אֶל גַּנּוֹת יִמְשְׁכוּ תַּחְתֵּיהֶן הַנְּהָרוֹת, וּפָאֲרוּ אוֹתָם בָּהֶן אֶצְעֲדוֹת זָהָב וּפְנִינִים, וּלְבוּשָׁם בְּתוֹכָן מֶשִׁי[1194]: כד וְאֻשְּׁרוּ אֶל הַטּוֹב מִן הַפִּתְגָּם[1195], וְאֻשְּׁרוּ אֶל אֹרַח הַמְהֻלָּל[1196]: כה אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ וְיָשִׁיבוּ מִדֶּרֶךְ אֱלֹהִים וּמִן הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ[1197], אֲשֶׁר שַׁתְנוּהוּ לִבְנֵי הָאָדָם כַּאֲשֶׁר לַנֶּעֱצָר בּוֹ כַּאֲשֶׁר לְיוֹשֵׁב הָעֲרָבָה[1198]: כו וַאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ לְחַלְּלוֹ בְּפֶשַׁע, נִתֶּן לוֹ לָחוּשׁ מֵעֹנֶשׁ דְּאָבָה: כז וּ(זְכֹר) אֶת אֲשֶׁר כּוֹנַנּוּ לְאַבְרָהָם אֶת מְקוֹם הַבַּיִת לֵאמֹר: “אַל תְּשַׁתֵּף לִי דָּבָר, וְטַהֵר בֵּיתִי לַמַקִּיפִים אוֹתוֹ וְלָעוֹמְדִים בּוֹ וְלַכּוֹרְעִים וְלַמִשְׁתַּחֲוִים[1199]: כח וְהַשְׁמַע אֶת הָאֲנָשִׁים אֶת דְּבַר הֶחָג, יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ רַגְלִים וְעַל כָּל (גָּמָל) רְזֵה שׁוֹקַיִם, יָבוֹאוּ מִכָּל דֶּרֶךְ רְחוֹקָה[1200]: כט לְמַעַן יִמָּצְאוּ (שָׁם) לְמוֹעִיל אֲשֶׁר לָהֶם וְזָכְרוּ אֶת שֵׁם אֱלֹהִים בְּיָמִים יְדוּעִים[1201], עַל כִּלְכֵּל אוֹתָם מִן הַמִּקְנֶה חֲסַר הַדָּעַת. וַאֲכַלְתֶּם מִמֶּנּוּ וּנְתַתֶּם לֶעָנִי וָאֶבְיוֹן: ל אַחַר יָשִׂימוּ קֵץ לְחֶלְאָתָם[1202], וּמִלְאוּ נִדְרָם, וְהִקִּיפוּ אֶת הַבַּיִת הַקַּדְמוֹן: לא כָּכָה (יַעֲשׂוּ). וַאֲשֶׁר יְכַבֵּד אֶת קָדְשֵׁי[1203] אֱלֹהִים, יִיטַב לוֹ אֶת אֱלֹהָיו. וְהֻתַּר לָכֶם (לְאָכְלָה) מִן הַמִּקְנֶה, לְבַד מֵאֲשֶׁר יִקָּרֵא לִפְנֵיכֶם[1204], וְרַחֲקוּ מִתּוֹעֲבַת הָאֱלִילִים וְרַחֲקוּ מִדְּבַר שָׁקֶר: לב ”חֲנִיפִים"[1205] לֵאלֹהִים, לֹא מְשַׁתְּפִים לוֹ, וַאֲשֶׁר יְשַׁתֵּף לֵאלֹהִים, הִנֵּה הוּא כְּאִלּוּ נָפַל מִן הַשָּׁמַיִם, וַיַּחְטְפֶנּוּ הָעוֹף אוֹ הִשִּׁיבָהוּ הָרוּחַ לִמְקוֹם מֶרְחַקִּים: לג כֵּן (הוּא) וַאֲשֶׁר יְכַבֵּד אֶת מִנְהֲגֵי אֱלֹהִים הַקְּדוֹשִׁים[1206], הִנֵּה זֶה מִיִּרְאַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בַּלְּבָבוֹת: לד לָכֶם בָּהֶן[1207] תּוֹעֶלֶת עַד עֵת מוֹעֵד, אַחַר מְקוֹמָן לְיַד הַבַּיִת הַקַּדְמוֹן[1208]: לה וּלְכָל אֻמָּה שַׁתְנוּ סֵדֶר עֲבוֹדָה, לְמַעַן יִזְכְּרוּ שֵׁם אֱלֹהִים עַל אֲשֶׁר כִּלְכֵּל אוֹתָם מִן הַמִּקְנֶה חֲסַר הַדָּעַת. אָכֵן אֱלֹהֵיכֶם אֱלֹהִים אֶחָד, הֱיוּ אֵפוֹא תְּמִימִים אִתּוֹ. וּבַשֵּׂר אֶת שִׁפְלֵי הָרוּחַ: לו אֲשֶׁר בְּהִזָּכֵר אֱלֹהִים יֶחֶרְדוּ לִבּוֹתֵיהֶם[1209], וְהַמְיַחֲלִים בִּמְצוֹא אוֹתָם צָרָה, וְהָעוֹרְכִים אֶת הַתְּפִלָּה וּמֵאֲשֶׁר חָלַקְנוּ לָהֶם יְפַזֵּרוּ: לז וְאֶת קָרְבְּנוֹת הַגְּמַלִּים שַׁתְנוּם לָכֶם מִמִנְהֲגֵי אֱלֹהִים הַקְּדוֹשִׁים. לָכֶם בָּהֶם טוֹב. וּזְכַרְתֶּם אֶת שֵׁם אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם בְּעָמְדָם עֲרוּכִים[1210] וּבְמוּטָם לִנְפֹּל. וַאֲכַלְתֶּם מֵהֶם וְהֶאֱכַלְתֶּם אֶת הַשָּׂמֵחַ בַּנִּתָּן לוֹ וְאֶת הַמְבַקֵּשׁ[1211]. כָּזֹאת הִדְבַּרְנוּם[1212] תַּחְתֵּיכֶם, לְמַעַן תּוֹדוּ (לָנוּ): לח לֹא יַגִּיעַ אֶל אֱלֹהִים בְּשָׂרָם וְלֹא דָמָם, וְאוּלָם תַּגִּיעַ אֵלָיו יִרְאַתְכֶם (אוֹתוֹ) כָּזֹאת הִדְבַּרְנוּ אוֹתָם תַּחְתֵּיכֶם, לְמַעַן תְּגַדְּלוּ לֵאלֹהִים עַל נְחוֹתוֹ אֶתְכֶם מֵישָׁרִים[1213]. וּבַשֵּׂר אֶת עוֹשֵׂי הַטּוֹב: לט כִּי אֱלֹהִים יֶהְדֹּף (אוֹיְבֵיהֶם) מִפְּנֵי הַמַּאֲמִינִים, כִּי לֹא יֶאֱהַב אֱלֹהִים כָּל מוֹנֶה וְכוֹפֵר[1214].

מ נִתְּנָה, לְאֵלֶּה אֲשֶׁר יִלָּחֲמוּ בָהֶם, (רְשׁוּת) לְהִלָּחֵם, כִּי עֻשָּׁקוּ[1215]. וְאָכֵן יָכֹל יוּכַל אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעָם: מא אֵלֶּה אֲשֶׁר נֻשְּׁלוּ מֵחַצְרוֹתֵיהֶם בְּלִי מִשְׁפָּט רַק עַל אָמְרָם: “אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים”. וְלוּלֵא עָצַר אֱלֹהִים בָּאֲנָשִׁים בְּאִישׁ עַל יְדֵי רֵעֵהוּ[1216], נֶהֶרְסוּ בָּתֵּי נְזִירִים וּבָתֵּי תְפִלָּה לַנּוֹצְרִים וּבָתֵּי כְּנֶסֶת וּמִסְגָּדִים, יַזְכִּירוּ בָהֶם אֶת שֵׁם אֱלֹהִים הַרְבֵּה. וְאָמְנָם עָזוֹר יַעְזוֹר אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַעְזְרֶנוּ הוּא[1217], כִּי אֱלֹהִים חָזָק וְגִבּוֹר: מב אֵלֶּה[1218] אֲשֶׁר אִם כּוֹנַנּוּ אוֹתָם בָּאָרֶץ, עָרְכוּ אֶת הַתְּפִלָּה, וַיִּתְּנוּ הַצְּדָקָה, וַיְצַוּוּ עַל הַצֶּדֶק, וַיָּנִיאוּ מִן הָרָעָה. וְלֵאלֹהִים אַחֲרִית (כָּל) הַדְּבָרִים[1219].

מג וְכִי יִתְּנוּךָ לְכוֹזֵב הִנֵּה כְבָר כִּחֲשׁוּ לִפְנֵיהֶם עַם נֹחַ וְעָאד וְתַמוּד וְעַם אַבְרָהָם וְעַם לוֹט וּבַעֲלֵי מִדְיָן, וַיִּנָּתֵן משֶׁה לְכוֹזֵב, וָאַנִּיחַ לַכּוֹפְרִים. אַחֲרֵי כֵן יִסַּרְתִּים[1220], וְאֵיכָה הָיָה הִתְנַכְּרִי לָהֶם[1221]: מד וְכַמָּה מִן הֶעָרִים הִשְׁמַדְנוּן וְהֵן פּוֹשְׁעוֹת, וְהִנֵּה הֵן שׁוֹמְמוֹת עַל אָשְׁיוֹתֵיהֶן[1222], וּבְאֵר עָזוּב וְאַרְמוֹן נִשָּׂא[1223]: מה הַאִם לֹא יַעַבְרוּ בָאָרֶץ[1224], וְהָיוּ לָהֶם לְבָבוֹת וְיָבִינוּ בָּהֶם אוֹ אָזְנַיִם יִשְׁמְעוּ בָהֶן? וְאָכֵן לֹא הָעֵינַיִם עִוְרוֹת, וְאוּלָם עִוְרִים הַלְּבָבוֹת אֲשֶׁר בֶּחָזוֹת: מו וּבִקְשׁוּךָ לְהָחִישׁ בּוֹא הָעֹנֶשׁ, אַךְ אֱלֹהִים לֹא יָפֵר דְּבָרוֹ. וְאָכֵן יוֹם לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ כְּאֶלֶף שָׁנָה מֵאֲשֶׁר תִּמְנוּ[1225]: מז וְכַמָּה מִן הֶעָרִים הִנַּחְתִּי לָהֶן וְהֵן פּוֹשְׁעוֹת. אַחַר יִסַּרְנוּן, וְאֵלַי הַדָּרֶךְ (יָשׁוּבוּ):

מח אֱמֹר: בְּנֵי הָאָדָם, אָכֵן אָנֹכִי רַק מַזְהִיר גָּלוּי הִנְנִי לָכֶם: מט וְאָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, לָהֶם סְלִיחָה וְחֵלֶק נְדָבוֹת[1226]: נ אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂמוּ כָּל מַעְיְנֵיהֶם לָשִׂים אוֹתוֹתֵינוּ לְאַל, מִתַּחֲרִים, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי שְׁאוֹל: נא וְלֹא שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ כָּל שָׁלִיחַ וְלֹא נָבִיא, אֲשֶׁר בְּקָרְאוֹ לֹא הֵטִיל הַשָּׂטָן (דְבָרָיו) בִּקְרִיאָתוֹ[1227]. אַךְ אֱלֹהִים יַשְׁמִיט אֶת (הַדְּבָרִים) אֲשֶׁר יָטִיל הַשָּׂטָן[1228]. אַחַר יִצְרֹף אֱלֹהִים אֶת אוֹתוֹתָיו[1229], וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ וְחָכָם: נב לָשִׁית אֶת (הַדָּבָר) אֲשֶׁר הֵטִיל הַשָּׂטָן מַסָּה לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּלִבּוֹתָם חֳלִי, וַאֲשֶׁר קָשׁוּ לִבּוֹתָם, אַךְ הַפּוֹשְׁעִים פָּרְצוּ פֶּרֶץ רָב: נג וּלְמַעַן יֵדְעוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְּנָה לָהֶם הַדָּעַת, כִּי הוּא הָאֱמֶת מֵאֵת אֱלֹהֶיךָ, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ, וְנִכְנְעוּ לוֹ לִבּוֹתָם, וְאָכֵן אֱלֹהִים יַנְחֶה אֶת הַמַּאֲמִינִים בְּאֹרַח מֵישָׁרִים: נד אַךְ הַכּוֹפְרִים לֹא יַחְדְּלוּ מִפַּקְפֵּק בּוֹ, עַד אֲשֶׁר תְּבוֹאֵם “הַשָּׁעָה” פִּתְאֹם, אוֹ יְבוֹאֵם עֹנֶשׁ יוֹם שְׁכוֹל[1230]: נה הַמְּלוּכָה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאלֹהִים, יִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם, וְהָיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וַיַּעֲשׂוּ הַיָּשָׁר בְּגַנּוֹת נֹעַם: נו אַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיְכַחֲשׁוּ בְּאוֹתוֹתֵינוּ, אֵלֶּה לָהֶם עֹנֶשׁ חֲרָפוֹת: נז וְאֵלֶּה אֲשֶׁר עָזְבוּ מוֹלַדְתָּם לְשֵׁם אֱלֹהִים[1231], אַחַר נֶהֶרְגוּ אוֹ מֵתוּ, הִנֵּה כַלְכֵּל יְכַלְכֵּל אוֹתָם אֱלֹהִים כַּלְכָּלָה טוֹבָה, וְאָכֵן אֱלֹהִים הוּא הַטּוֹב בַּמְכַלְכְּלִים: נח וְהֵבִיא אוֹתָם מָבוֹא יִרְצוּהוּ[1232]. וְאָכֵן אֱלֹהִים יוֹדֵעַ וְאֶרֶךְ אַפַּיִם: נט כָּזֹאת (תִּהְיֶה). וַאֲשֶׁר יִגְמֹל (רַע) כַּאֲשֶׁר גְּמָלוּהוּ וְאַחַר נַעֲשָׂה לוֹ עָוֶל[1233], הִנֵּה הוֹשֵׁעַ יוֹשִׁיעֶנּוּ אֱלֹהִים, אָכֵן אֱלֹהִים מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ: ס כָּזֹאת (תִּהְיֶה) יַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים יָבִיא אֶת הַלַּיְלָה בְּתוֹךְ הַיּוֹם, וְיָבִיא אֶת הַיּוֹם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה[1234], וְיַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה: סא כָּזֹאת (תִּהְיֶה) יַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים הוּא הָאֱמֶת, וְכָל (הָאֱלֹהִים) אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֵלָיו מִבַּלְעָדָיו מֵאָפַע הוּא, וּבַאֲשֶׁר אֱלֹהִים הוּא הָעֶלְיוֹן וְהַגָּדוֹל:

סב הַאִם לֹא תִרְאֶה כִּי אֱלֹהִים הוֹרִיד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם, וַתַּדְשֵׁא הָאָרֶץ יֶרֶק דֶשֶׁא, אָכֵן אֱלֹהִים חַנּוּן וּמֵבִין: סג לוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְכָל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְאָכֵן אֱלֹהִים הוּא הֶעָשִׁיר וְהַמְהֻלָּל: סד הַאִם לֹא תִרְאֶה, כִּי אֱלֹהִים שָׂם לָכֶם לְמַס עוֹבֵד אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וְאֶת הָאֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר תְּהַלֵּכְנָה בַּמַּיִם בִּפְקֻדָּתוֹ?, וַיַּעֲצֹר בַּשָׁמַיִם לְבַל יִפְּלוּ עַל הָאָרֶץ[1235], אִם לֹא בִרְצוֹנוֹ, אָכֵן אֱלֹהִים טוֹב וְרַחוּם לִבְנֵי אָדָם: סה וְהוּא הוּא אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶתְכֶם, אַחֲרֵי כֵן יְמִיתְכֶם וְהֶחֱיָה אֶתְכֶם. אוּלָם הָאָדָם כּוֹפֵר[1236]:

סו לְכָל אֻמָּה שַׁתְנוּ סֵדֶר עֲבוֹדָה אֲשֶׁר יְסַדְּרוּהוּ[1237]. אַל תִּתֵּן לָהֶם אֵפוֹא לְהִתְוַכֵּח עִמְּךָ בַדָּבָר (הַזֶּה), וּקְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, כִּי אָכֵן אַתָּה (הוֹלֵךְ) בְּדֶרֶךְ מֵישָׁרִים: סז וְכִי יִתְוַכְּחוּ עִמְּךָ וְאָמָרְתָּ: “אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: סח אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם בְּיּוֹם הַתְּקוּמָה[1238], בַּאֲשֶׁר נֶחְלַקְתֶּם בּוֹ”: סט הַאִם לֹא תֵדַע, כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. אָכֵן (כָּל) זֶה בְּסֵפֶר[1239]. אָכֵן נָקֵל הוּא לֵאלֹהִים: ע וְעָבְדוּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֹא נִתַּן[1240] לוֹ שִׁלְטוֹן, וְאֶת אֲשֶׁר אֵין לָהֶם דַּעַת בּוֹ. וְאוּלָם אֵין לַפּוֹשְׁעִים כָּל מוֹשִׁיעַ:

עא וּבְהִקָּרֵא לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתֵינוּ הַגְּלוּיִים, תַּכִּיר בִּפְנֵי הַכּוֹפְרִים (כִּי) לְזָרָא (הֵם לָהֶם). כִּמְעָט יִשְׂתָּרְעוּ עַל הַקּוֹרְאִים לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹתֵינוּ. אֱמֹר: הֲאַגִּיד לָכֶם אֵפוֹא רָעָה מִזֹּאת? הָאֵשׁ אֲשֶׁר הוֹעִידָהּ אֱלֹהִים לַכּוֹפְרִים, וְרָעָה הַדֶּרֶךְ (שָׁמָּה): עב בְּנֵי הָאָדָם, מָשְׁלוּ (לָכֶם) מָשָׁל. הַטּוּ אֵפוֹא אֹזֶן לוֹ. הִנֵּה אֵלֶּה (הָאֱלִילִים) אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים לֹא יִבְרְאוּ גַּם זְבוּב, וְאִם גַּם יִתְאַסְּפוּ עַל זֶה יָחַד. וּבִשְׁלֹל מֵהֶם הַזְּבוּב דָּבָר לֹא יוּכְלוּ הַצִּילוֹ מִיָּדוֹ. אֵין אוֹנִים הֵם גַּם הַדּוֹרֵשׁ וְגַם אֲשֶׁר אוֹתוֹ יִדְרֹשׁוּ[1241]: עג לֹא הֶעֱרִיכוּ אֶת אֱלֹהִים כִּנְכוֹן עֶרְכּוֹ[1242], אָכֵן אֱלֹהִים חָזָק וְגִבּוֹר[1243]: עד אֱלֹהִים יִבְחַר לוֹ מִן הַמַּלְאָכִים שְׁלִיחִים וּמִבְּנֵי הָאָדָם, אָכֵן אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה: עה יֵדַע אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם וְאֶת אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם, וְאֶל אֱלֹהִים יוּשְׁבוּ הַדְּבָרִים: עו הַמַּאֲמִינִים, כִּרְעוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ וְעִבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיכֶם וַעֲשׂוּ הַטּוֹב לְמַעַן תַּצְלִיחוּ: עז וְחֵרְפוּ נַפְשְׁכֶם בְּעַד אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר יֵאוֹת לְחָרֵף הַנֶּפֶשׁ בַּעֲדוֹ. הוּא בָּחַר בָּכֶם וְלֹא שָׁת בַּדָּת (מִצְוָה) לְהָצִיק לָכֶם[1244], דַּת אֲבִיכֶם אַבְרָהָם. הוּא קְרָאֲכֶם שֵׁם “הַמֻּסְלִמִים”: עח מִלְּפָנִים וּבָזֶה[1245], לְמַעַן יִהְיֶה הַשָּׁלִיחַ עֵד בָּכֶם וִהְיִיתֶם אַתֶּם עֵדִים בִּבְנֵי אָדָם[1246]. עִרְכוּ אֵפוֹא הַתְּפִלָּה וּתְנוּ הַצְּדָקָה וְדִבְקוּ בֵּאלֹהִים. הוּא מָגִנְּכֶם. אָכֵן מַה טּוֹב הַמָּגֵן וּמַה טּוֹב הַמּוֹשִׁיעַ:

פָּרָשַׁת הַמַּאֲמִינִים[1247]

נִתְּנָה בְמַכָּה וּפְסוּקֶיהָ מֵאָה וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר.

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם.

א אָכֵן הַצְלֵחַ הִצְלִיחוּ הַמַּאֲמִינִים: ב עַנְוֵי הָרוּחַ בִּתְפִלָּתָם: ג וְהַמַּרְחִיקִים מִלַּהַג הֶבֶל: ד וְהַפּוֹעֲלִים צְדָקָה: ה וְהַנִּשְׁמָרִים מִגַּלּוֹת עֶרְוָה[1248]: ו (לֹא יִקְרְבוּ) בִּלְתִּי אִם אֶל נְשֵׁיהֶם אוֹ (הַשְּׁפָחוֹת) אֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינָם, כִּי הֵם לֹא תְלוּנוֹת עֲלֵיהֶם: ז אַךְ אֲשֶׁר יַחְמְדוּ (נָשִׁים) מִבַּלְעֲדֵי אֵלֶּה[1249], אֵלֶּה הֵם הָעוֹבְרִים חֹק: – ח וְאַנְשֵׁי הָאֱמוּנִים לְפִקָּדוֹן וְלִבְרִית: ט וְהַשּׁוֹמְרִים עַל תְּפִלּוֹתֵיהֶם[1250]: י אֵלֶּה הֵם הַיּוֹרְשִׁים: יא אֲשֶׁר יִירְשׁוּ אֶת “הַפַּרְדֵּס”[1251], לְעוֹלָמִים הֵם בְּתוֹכוֹ:

יב וְאָכֵן לְפָנִים יָצַרְנוּ אֶת הָאָדָם חֹמֶר מְזֻקָּק מִטִּיט: יג אַחֲרֵי כֵן שַׁתְנוּהוּ טִפָּה בְּמָכוֹן נָכוֹן[1252]: אַחֲרֵי כֵן יָצַרְנוּ אֶת הַטִּפָּה מְעַט דָּם נִקְפָּא. וַנִּצֹּר אֶת מְעַט הַדָּם הַנִּקְפָּא מְעַט שְׁאֵר[1253]. וַנִּצֹּר אֶת מְעַט הַשְּׁאֵר עֲצָמוֹת, וַנְּכַס אֶת הָעֲצָמוֹת בָּשָׂר אַחֲרֵי כֵן הֵקַמְנוּ אוֹתוֹ יְצוּר אַחֵר[1254]. אָכֵן יִתִבָּרֵךְ אֱלֹהִים הַטּוֹב בַּיּוֹצְרִים: טו אַחֲרֵי כֵן הִנֵּה אַתֶּם אַחֲרֵי זֶה מֵתִים: טז אַחֲרֵי כֵן הִנֵּה בְּיוֹם הַתְּקוּמָה תּוּקְמוּ לִתְחִיָּה:

יז וְאָכֵן לְפָנִים בָּרָאנוּ מֵעַל לָכֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים[1255], וְלֹא נִתְעַלֵּם מִן הַבְּרִיאָה: יח וַנּוֹרֶד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם בְּמִדָּה קְצוּבָה, וַנְּשַׁלְחֵם בָּאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ גַם נוּכַל הַעֲבִירָם[1256]: יט וַנַּצְמַח לָכֶם בָּהֶם גַּנּוֹת עֲצֵי תָמָר וָגָפֶן, לָכֶם בָּהֶן פֶּרִי רַב, וּמֵהֶן תֹּאכֵלוּ: כ וְעֵץ יֵצֵא מֵהַר סִינִי יַצְמִיחַ שֶׁמֶן וּלְהַטְבִּיל בּוֹ לָאוֹכְלִים[1257]: כא וִאָכֵן בַּמִּקְנֶה לָכֶם אוֹת. נַשְׁקֶה אֶתְכֶם מֵאֲשֶׁר בְּבִטְנָם[1258], וְלָכֶם בּוֹ תּוֹעֶלֶת רַבָּה וּמִמֶּנוּ תֹאכֵלוּ[1259]: כב וְעָלָיו וְעַל הָאֳנִיוֹת תִּנָּשֵׂאוּ[1260]:

כג וּלְפָנִים שָׁלַחְנוּ אֶת נֹחַ אֶל עַמּוֹ, וַיֹּאמֶר: “עַמִּי, עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים, אֵין לָכֶם כָּל אֱלֹהַּ זוּלָתוֹ, הַאִם לֹא תִּירְאוּ אֵפוֹא (אוֹתוֹ)?” כד וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר כָּפְרוּ: “אֵין זֶה בִּלְתִּי אִם בָּשָׂר כְּמוֹכֶם, יְבַקֵּשׁ לְהִתְנַשֵּׂא עֲלֵיכֶם, וְלוּ חָפֵץ אֱלֹהִים, כִּי עַתָּה הוֹרִיד מַלְאָכִים. לֹא שָׁמַעְנוּ עַל אֹדוֹת זֶה[1261] בֵּין אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים: כה אֵין הוּא בִּלְתִּי אִם אִישׁ רוּחַ רָעָה בוֹ. הוֹחִילוּ לוֹ אֵפוֹא עַד עֵת”: כו וַיֹּאמֶר (נֹחַ): “אֱלֹהַי, הוֹשִׁיעֵנִי בַּאֲשֶׁר נְתָנוּנִי לְכוֹזֵב”: כז וַנִּגֶל אֶת אָזְנוֹ, לֵאמֹר: “עֲשֵׂה אֶת הַתֵּבָה לְעֵינֵינוּ”[1262]. וַנִּגֶל אֶת אָזְנוֹ: “וְהָיָה כְבוֹא פְקֻדָּתֵנוּ, וּבִעְבַּע הַתַּנוּר (רוֹתְחָיו): כח וְהֵבֵאתָ בָהּ מִכֹּל זָכָר וּנְקֵבָה, שְׁנַיִם (יִהְיוּ), וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֶּךָ, לְבַד זֶה מֵהֶם אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו לִפְנֵי כֵן[1263], וְאַל תְּדַבֵּר אֵלַי עַל אֹדוֹת הַפּוֹשְׁעִים, כִּי טוֹבְעִים הֵם[1264]: כט וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּתְרוֹמֵם אַתָּה וַאֲשֶׁר אִתְּךָ עַל הַתֵּבָה,, וְאָמַרְתָּ: הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִן הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים: ל וְאָמָרְתָּ: ”אֱלֹהַי, הוֹשִׁיבֵנִי[1265] מוֹשָׁב מְבֹרָךְ, וְאַתָּה הַטּוֹב בַּמּוֹשִׁיבִים“: לא הִנֵּה בָזֶה אוֹתוֹת, וְאִם הָיִינוּ מְנַסִּים[1266]: לב וַנָּקֶם אַחֲרֵיהֶם דּוֹר אֲחֵרִים: לג וַנִּשְׁלַח בְּתוֹכָם שָׁלִיחַ מֵהֶם לֵאמֹר: ”עִבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֵין לָכֶם כָּל אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ. הַאִם לֹא תִּירְאוּ אֵפוֹא (אֹותוֹ)?“ לד וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר כָּפְרוּ וַיְכַחֲשׁוּ בִּפְגִישַׁת (אֱלֹהִים בָּ) אַחֲרִית[1267], וַאֲשֶׁר נָתַנּוּ לָהָם תַּעֲנוּגוֹת בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה: ”אֵין זֶה בִּלְתִּי אִם בָּשָׂר כְּמוֹכֶם יֹאכַל מֵאֲשֶׁר תֹּאכְלוּ: לה מִמֶּנוּ וְיִשְׁתֶּה מֵאֲשֶׁר תִּשְׁתּוּ: לו וְאָכֵן אִם תִּשְׁמְעוּ לְקוֹל בָּשָׂר כְּמוֹכֶם כִּי אָז אָבוֹד תֹּאבֵדוּ: לז הַאִם יְיָרֵא אֶתְכֶם, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר מַתֶּם וִהְיִיתֶם עָפָר וַעֲצָמוֹת אַתֶּם מוּצָאִים (מִקִּבְרוֹתֵיכֶם)?: לח רְחוֹקָה, רְחוֹקָה הִיא[1268] אֲשֶׁר יִנָּבְאוּ לָכֶם: לט אֵין הֶם בִּלְתִּי אִם חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, נָמוּת וְנִחְיֶה, וְאֵין אֲנַחְנוּ מוּקָמִים (לִתְחִיָּה): מ אֵין הוּא בִּלְתִּי אִם אָדָם בָּדָא עַל אֱלֹהִים כָּזָב, וְאֵין אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים לוֹ“: מא וַיֹּאמֶר (הַשָּׁלִיחַ: ”אֱלֹהַי, הוֹשִׁיעֵנִי, בַּאֲשֶׁר נְתָנוּנִי לְכוֹזֵב“: מב וַיֹּאמֶר (אֱלֹהִים): ”עֲדֵי רֶגַע יַשְׁכִּימוּ נִחָמִים“: מג וַיֹּאחֲזֵם הָרַעַשׁ בְּצֶדֶק, וַנְּשִׁיתֶם רֶפֶשׁ (גְּרָשׁוֹ נַחַל). הֲלֹא: ”הַשְׁמֵד“[1269] לָעָם הַפּוֹשְעִים: מד וַנָּקֶם אַחֲרֵיהֶם דּוֹרוֹת אֲחֵרִים: מה לֹא תַקְדִּים כָּל אֻמָּה עֵת מוֹעֲדָהּ, וְלֹא תְאַחֲרֶנּוּ[1270]: מו אַחֲרֵי כֵן שָׁלַחְנוּ אֶת שְׁלִיחֵנוּ זֶה אַחֲרֵי זֶה. כְּכָל אֲשֶׁר בָא אֶל אֻמָּה שְׁלִיחָהּ, נְתָנַתְהוּ לְכוֹזֵב, וַנְּשַׁלְחֵם אִישׁ אַחֲרֵי רֵעֵהוּ[1271], וַנְּשִׂימֵם לְשִׂיחָה. הֲלֹא ”הַשְׁמֵד“[1272] לְעָם לֹא יַאֲמִינוּ: מז אַחֲרֵי כֵן שָׁלַחְנוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אָחִיו בְּאוֹתוֹתֵינוּ וּבְשִׁלְטוֹן גָּלוּי: מח אֶל פַּרְעֹה וְשָׂרָיו[1273], וַיִּגְבַּהּ לִבָּם, כִּי הָיוּ עָם (נִתָּן) עֶלְיוֹן: מט וַיֹּאמְרוּ: ”הֲנַאֲמִין לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם כָּמוֹנוּ וְעַמָּם עוֹבְדִים לָנוּ?": נ וַיִּתְּנוּם לְכוֹזְבִים, וַיִּהְיוּ מִן הַנִּשְׁמָדִים: נא וְאָכֵן נָתַנּוּ לְמֹשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר לְמַעַן יְאֻשְּׁרוּ בְדָרֶךְ: נב וַנָּשֶׁת אֶת בֶּן מִרְיָם וְאֶת אִמּוֹ אוֹת וַנְּפַלְּטֵם אֶל רָמָה[1274], מָקוֹם נָכוֹן וָמַעֲיָן: נג הַשְּׁלִיחִים, אִכְלוּ מִן הַמַּטְעַמִּים וַעֲשׂוּ הַיָּשָׁר, כִּי יוֹדֵעַ אָנֹכִי אֶת מַעֲשֵׂיכֶם: נד וְהִנֵּה זֹאת אֱמוּנַתְכֶם אֱמוּנָה אַחַת וַאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם, יְראוּנִי אֵפוֹא[1275]: נה וַיֵּחָלְקוּ בֵּינֵיהֶם: בְּעִנְיָנָם כִּתּוֹת, כָּל פְּלַגָּה שְׂמֵחָה (בַּתּוֹרָה) אֲשֶׁר אִתָּה[1276]: נו עָזְבֵם אֵפוֹא בִּמְבוּכָתָם[1277] עַד עֵת:

נז הַיְדַמּוּ, כִּי בְּהַעֲנִיקֵנוּ לָהֶם מֵהוֹן וּמִבָּנִים: נח נָחִישׁ (לְהָבִיא) עֲלֵיהֶם טוֹבָה? – אָכֵן לֹא יָבִינוּ: נט אָכֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר מִיִּרְאַת אֱלֹהֵיהֶם יִמְלְאוּ פָּחַד[1278]: ס וַאֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהֵיהֶם: סא וַאֲשֶׁר לֹא יְשַׁתְּפוּ לֵאלֹהֵיהֶם: סב וַאֲשֶׁר יִתְּנוּ (לָעֲנִיִּים) אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם, וְלִבּוֹתָם חֲרֵדִים, בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁבִים לֵאלֹהֵיהֶם: סג אֵלֶּה יָאוּצוּ אֶל הַטּוֹבָה וְהֵם הָעוֹבְרִים אֵלֶיהָ בָּרִאשׁוֹנָה: סד וְלֹא נַכְבִּיד עַל נֶפֶשׁ, כִּי אִם כַּאֲשֶׁר תּוּכַל שְׂאֵת, וְאִתָּנוּ סֵפֶר יְדַבֵּר בָּאֱמֶת[1279], וְהֵם לֹא יֵעָשֵׁקוּ: סה אֲבָל לִבּוֹתֵיהֶם בִּמְבוּכָה[1280] בַּדָּבָר הַזֶּה, וְלָהֶם מַעֲשִׂים בִּלְעֲדֵי זֹאת[1281], אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים אוֹתָם: סו עַד אֲשֶׁר נְיַסֵּר אֶת הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ עַל כָּל טוּב בַּמוּסָר[1282], וְהִנֵּה הֵם מְחַנְּנִים קוֹלָם: סז “אַל תְּחַנְּנוּ קוֹלְכֶם הַיּוֹם, כִּי לֹא תִמְּלטוּ מֵאִתָּנוּ: סח כְּבָר נִקְרְאוּ לִפְנֵיכֶם אוֹתוֹתַי, וַתָּשׁוּבוּ עַל עִקְבוֹתֵיכֶם וַתָּסוּרוּ: סט וַיִּגְבַּהּ לִבְּכֶם בּוֹ[1283], מְשִׂיחִים עֵרֵי לַיְלָה, וַתִּלְעָגוּ”[1284]: ע הַאִם לֹא יַעֲמִיקוּ חֵקֶר בַּדִּבֵּר,[1285] אִם בָּאָם (דָבָר) לֹא בָא אֶל אֲבוֹתֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים?: עא אִם לֹא יַכִּירוּ אֶת שְׁלִיחָם, אֲשֶׁר יִתְכַּחֲשׁוּ לוֹ?[1286]: עב אִם יֹאמְרוּ רוּחַ רָעָה בּוֹ? לֹא כִי הוּא בָא אֲלֵיהֶם בָּאֱמֶת, אַךְ מַרְבִּיתָם מוֹאֲסִים אֶת הָאֱמֶת: עג וְלוּ הָלְכָה הָאֱמֶת אַחֲרֵי תַאֲווֹתֵיהֶם, כִּי אָז נִשִׁחֲתוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּם. לֹא כִי הֵבֵאנוּ אֲלֵיהֶם אֶת (סֵפֶר) הַזְהָרָתָם. אַךְ הֵם יִרְחֲקוּ מִ(סֵּפֶר) הַזְהָרָתָם: עד אִם תִּשְׁאַל מֵהֶם שָׂכָר[1287], הֵן שְׂכַר אֱלֹהֶיךָ טוֹב מִזֶּה, וְהוּא הַטּוֹב בַּמְכַלְכְּלִים: עה וְאָכֵן אַתָּה תִקְרָא אוֹתָם אֶל אֹרַח מֵישָׁרִים: עו וְאַךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בָאַחֲרִית לוֹז יִלּוֹזוּ (מִן הָאֹרַח): עז וְלוּ רִחַמְנוּם, וַנָּסַר אֶת הַצָּרָה אֲשֶׁר הֵם בָּהּ, כִּי אָז עָמְדוּ מַקְשִׁים עָרְפָּם בְּמִרְיָם, יִתְעוּ: עח וְאָכֵן יִסַּרְנוּם בַּמּוּסָר, אַךְ הֵם לֹא נָכַפּוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא יִכָּנְעוּ: עט עַד אִם פָּתַחְנוּ עֲלֵיהֶם שַׁעַר עֹנֶשׁ כָּבֵד מְאֹד, וְהִנֵּה הֵם נוֹאֲשִׁים בּוֹ[1288]:

פ וְהוּא אֲשֶׁר בָּרָא[1289] לָכֶם אֶת הַשֵּׁמַע וְאֶת הָרְאוֹת וְהַלֵּב. אַךְ מְעַט הוּא אֲשֶׁר תּוֹדוּ (לוֹ): פא וְהוּא אֲשֶׁר הֵקִים אֶתְכֶם בָּאָרֶץ, וְאֵלָיו תֵּאָסֵפוּ: פב וְהוּא אֲשֶׁר יְחַיֶּה וְהֵמִית, וְלוֹ חֲלִיפוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. הַאִם לֹא תַשְׂכִּילוּ אֵפוֹא? פג לֹא כִי אָמְרוּ אֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים: פד אָמְרוּ: “הַאִם אַחֲרֵי אֲשֶׁר מַתְנוּ וְהָיִינוּ לְעָפָר וַעֲצָמוֹת, קוֹם נָקוּם לִתְחִיָּה?” פה אָכֵן כְּבָר נִבְּאוּ זֹאת לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ לְפָנִים, אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם בַּדֵּי הָרִאשׁוֹנִים“: פו אֱמֹר: ”לְמִי הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, אִם יְדַעְתֶּם?“: פז אָמוֹר יֹאמְרוּ: ”לֵאלֹהִים“. אֱמֹר: ”הַאִם לֹא תָשִׂימוּ אֵפוֹא אֶל לֵב?“: פח אֱמֹר: ”מִי אֲדוֹן שִׁבְעַת הַשָּׁמַיְם וַאֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד הַנֶּהְדָּר?“: פט