מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תכנית ה"עולם"

מאת: בנימין זאב הרצל , תרגום: מיכל ברקוביץ (מגרמנית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: גרמנית

השבועון שלנו הוא “עתון יהודי”.

אנו לוקחים את המלה הזאת, הנדרשת לגנאי, ורוצים לעשותה לכנוי של כבוד.

“העולם” הוא עתונם של היהודים. של איזה יהודים? כלום של החזקים, שיש להם עוזרים בלעדי זאת? לא, לא, הם אינם צריכים לתמיכה.

“העולם” הוא עתונם של העניים, החלשים, הצעירים וגם של אלה אשר שבו אל עמם, מבלי שנמצאו בעצמם במצב של דחק. אל יעיז מי שהוא להגיד, כי אנו מכניסים את שנאת המפלגות אל היהדות, בעמדנו להגין על החלשים שבאחינו. בקרב מחננו יש די אנשים, שאינם לא “פרולטריים” ולא מהרסים או ריקים ופוחזים. הענין, שאנחנו מסורים אליו, הוא גדול ויפה, מפעל של שלום, פתרון של פשרה לשאלת היהודים. רעיון, שיש בכחו להלהיב לבותיהם של נדיבי-אדם – יהיו אלה נוצרים, מושלמנים או ישראלים.

רוצים אנו, אם נשתמש במלים שכבר נודעים היטב למאהבינו:

ליצור מולדת בטוחה עפ"י משפטי העמים בשביל אותם היהודים שאינם יכולים או אינם רוצים להתבולל בארצות מושבותיהם. ואף אם עינינו נשואות למטרה רחוקה, אין אנו רשאים בכל זאת ואין אנו חושבים להעלים עין ממצב היהודים בהוה. “העולם” יהיה לעם היהודי למגן ולכלי-זיין, כלי-זיין נקי. נגד מי? נגד שונאיו – בלי הבדל הדת.

ואל נא ידמו, כי נשפיל לרדת אל שפת ההמון, או כי נפאר הכל מה שהיהודים עושים או אינם עושים. בקרת-עצמית ישרה ורצינית תביא בהכרח תועלת להיהדות, ובבקרת כזו אנו רוצים לעסוק, אם גם יתאוננו אחדים מרה על אשר תבא “לעת כזאת”.

אחת התוצאות היותר קשות של האנטישמיות היתה, כי “לעת כזאת” לא היו נפרעים מבני-אדם ידועים. מה שספרו צוררי-היהודים בגנותם של אלה, נחשב להפרזה מגונה, והיהודים הישרים ראו חובה לעצמם לעבור על הכל בשתיקה. ולפיכך אפשר היה, שמתנגדינו עשו אותנו אחראים בעד מעשי-הנבלה של יחידים, ודוקא הפחותים שביהודים מצאו להם מחסה בצלם של צוררינו, בעוד שהמעולים בתוכנו נפגעו קשה בעלבון-כבודם.

התנועה היהודית-לאומית החדשה רוצה להביא שנויים גם בדבר הזה. מכתלי בתי-המדרש הגבוהים יצאה תנועה זו לפני חמש-עשרה שנה, וזהרה האידיאלי עומד בתקפו, אם אחרי שנכנסה זה ימים ושנים לחיים המעשיים, ומתחשבת עם תנאיהם. כמה תאורים של שטות נפוצו על יהדותנו הלאומית, ששבה לתחיה! “העולם” יאמר להרסם, מחרפים אותנו כריאקציונים וריבולוציונים כאחד, בעת שאין אנו חפצים אלא בהתקדמות מתונה ובריאה. ברוחנו נקשרנו אל עברנו העתיק. אמת הדבר, אנו מחבבים את עברו של עמנו, היפה במלחמותיו וצרותיו; אבל אין אנו אומרים להתכנס לאיזה חוג רוחני צר. אין זאת אלא תעודת הפיוט ודברי-הימים, שנביא בעתוננו, כפי אשר ירשנו המקום, להודיענו את כל אשר נעשה בימים עברו..

זכרונות כאלה לנו לבדנו הם, אך ביופי שבתקוות העתיד אנו משתתפים עם יתר בני האדם. “לעת כזאת”, בהתחדש עני-היהודים, מתהוים גם כן דברים נעלים בעולם. כחות הטבע מנוצחים, התרבות רוכשת לה בלי הרף מקצועות חדשים, מתוך היחס שבין העמים מתפתחים חוקי-נימוס יותר נוחים, ותשוקה עזה לתקנות סוציאליות תמלא לא רק את לבם של העניים, אך גם של היותר טובים. האישיות הצעירה של היהדות הלאומית לוקחת חלק בכל אלה העבודות והשאיפות – לא רק לטובת עצמו של העם היהודי בלבד, אלא גם לטובתם של אחרים. גם זה יהיה ניכר בעתוננו.

ובין זכרון ותקוה עומד מפעלנו. על חקירת מצב הענינים, על ידיעת המצב המדיני בעולם ועל התאחדות כל הכחות נוסדו מעשי-ידינו.

“העולם” יהיה כלי מבטאם של האנשים, הרוצים להרים את היהדות מתוך העת הזאת ולהעלותה לעתים יותר טובות.

ווינא 3 ליוני 1897.

בנימין זאב הרצל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של בנימין זאב הרצל (מחבר)
רקע
בנימין זאב הרצל

יצירותיו הנקראות ביותר של בנימין זאב הרצל

  1. מדינת היהודים (מאמרים ומסות)
  2. תולדות הרצל (זכרונות ויומנים)
  3. המנורה (מאמרים ומסות)
  4. תעודות הבאנק (מאמרים ומסות)
  5. דעותיו של מר קלוד מונטיפיורי (מאמרים ומסות)

לכל יצירות בנימין זאב הרצל בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות בנימין זאב הרצל

עוד מיצירותיו של מיכל ברקוביץ (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

על הגנבה

מאת דוד פרישמן (מאמרים ומסות)

I

מובן מאליו, כי אין אני מדבר פה בגנבה ממש, שאדם שולח יד בכיסו של חברו ומוציא משם בחשאי את מורה-השעות שלו –דבר זה אני מניח למומחים, הבקיאים בטיבו בודאי יותר ממני –אלא מכון אני לגנבת דברים, גנבה ספרותית, שסופר גונב לפעמים מחברו דברים ורעיונות וענינים שלמים ומביאם אחרי-כן בשם עצמו.

איני בוש להודות: ירא אני, שדברים כאלה נקרים אצלנו לפעמים.

ירא אני, שהם נקרים אצלנו מעט יותר מן הדי. יש מן הסופרים המחזירים אצלנו –אם אפשר לומר כך –על הפתחים במכנסים רוחניים ישנים, שאחרים כבר פשטו אותם מעליהם. עוד אתמול אירע לי מעשה באחד מן הגדולים שלנו ובשיר אחד שכתב ובשיר שני שנכתב גם הוא, אלא שנכתב בלשון אחרת ובספרות אחרת, ודומה לשל זה בתכנו ובכל מעשהו ובצורתו והרכבתו. אבל אצלנו אסור לנגוע במקום המסכן הזה. אצלנו, כשיבוא אחד לגלות, מיד מתחילים לטעון, כי את כל הבירה הוא יכול לקעקע חס-ושלום, וכי בידים יחריב חס-ושלום את בנין כל הספרות, אשר בעמל ובזעת-אפים התחילו רק זה עתה לבנותו, ולא רק את בנין הספרות יכול זה להחריב חס-ושלום, כי-אם את כל האמה ואת התחיה ואת הרעיון הקדוש ואת השקלים ואת העתיד הקרוב ואת העתיד הרחוק ואת כל יתר הדברים הטובים.

אגב אורחא עלי להעיר: אצלנו תלוי תמיד זה בזה; נוגע אתה אל אבן אחת, מיד עליך לחשוש: שמא יתפקק הגל כלו. אומר אתה: המעשה ביתומי קישינוב אינו מחור לי יפה, מיד –את נפש האמה אתה קובע; משמיע אתה: חטמו של אוסישקין אינו מוצא חן בעיני, מיד –את הרעיון הקדוש אתה רוצח עד לבלי קום; מיד –את התחיה אתה ממית מיתה עולמית. דומה, מין סומנמבולה שוכבת לפנינו ומיד שנגעת אליה באצבע קטנה, את נפשה אתה לוקח.

– אבל אחזור לעניני.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.