מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שבתי אליך גווע]

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

(לת–ה ש–ה)

שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ גּוֹוֵעַ… בָּאתִי מִשּׁוּט בָּעֲרָבָה.

הַרְבֵּה חִכִּית לִי לַחִנָּם, אָז עֵת עוֹד לַעַג מָלֵאתִי,

אָז עֵת שְׂבַע גָּאוֹן, שְׁטוּף אוֹנִים, חָפְשִׁי כָּרוּחַ נִשֵּׂאתִי,

נֶאְפָּד לֶהָבָה.


הָיָה אָז צָעִיר הַשַּׁחַר, מָכְתָּר עֲנָנִים סַפִּירִים;

שָׂחַק הַשָּׂדֶה כְּחָדָשׁ עָדוּי בִּטְלָלִים יַהֲלוֹמִים;

הָיָה הַמֶּרְחָק אָז בָּהִיר, הָיוּ הַשְּׁחָקִים רוֹמֵמִים,

הָיוּ הַחַיִּים מַזְהִירִים!


עָמַד הָאֹהֶל כֹּה שַׁאֲנָן, נִשְׁקָף מִבֵּין זְהַב הַקָּמָה;

דְּמוּתֵךְ הַזַּכָּה בַּפֶּתַח דּוּמָם הִלְבִּינָה בְּלִי נוֹעַ.

“שׁוּבָה נָא”… – חִנֵּן מַבָּטֵךְ, לִבִּי מִכְּאֵב הִזְדַּעְזֵעַ –

“לֶךְ-לְךָ!” צִוְּתָה הַנְּשָׁמָה.


קַמְתִּי וָאֶצְלֹל בַּנְּהָרָה רַעֲנָן וּמַזְהִיר כַּבֹּקֶר.

מוּעָף עַל כַּנְפֵי מַנְגִּינָה, מְלֵאֲתִי לַהַט דִּמְיוֹנוֹת,

גַּלֵּי מֶרְחַבְיָה חָצִיתִי, שׁוֹאֵף לִקְרָב וּלְנִצְחוֹנוֹת,

עוֹרֵג לִשְׁמָשׁוֹת אֵין-חֵקֶר…


עַתָּה עִם עֶרֶב מְעֻרְפָּל שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ, לַשָּׁפֶל…

דְּמָמָה. הַשָּׂדֶה הָאִלֵּם כֻּלּוֹ הִתְכַּנֵּס בִּצְלָלִים,

עוֹמֵד הָאֹהֶל כֹּה נוּגֶה, דּוּמָם מַבִּיטִים הַכְּתָלִים…

נִרְקָם צְחוֹק קַר בָּעֲרָפֶל…


שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ גּוֹוֵעַ… כָּלוּ בֶעָשָׁן מַאֲוַיַּי…

נָא, הֲבִיאִינִי אֶל אָהֳלֵךְ, אֶשְׁכַּב עַל מַצַּע הַתֶּבֶן…

נֵר אַל תַּדְלִיקִי בַחֹשֶׁךְ… תְּנִי לִמְרַאֲשׁוֹתַי רַק אֶבֶן

קָרָה וּשְׁחוֹרָה כְחַיַּי.


שְׁבִי נָא לִימִינִי וּשְׁקִי לִי… אוּלָם אַל תִּבְכִּי, תָּרִידִי…

לָמָּה-זֶה דַעַת לַצְּלָלִים, כִּי בַקְּרָב חֻלַּל גְּאוֹנִי?

לָמָּה-זֶה יִשְׁמַע עֲרָפֶל, יִשְׁמַע אַף יָבִין אֲסוֹנִי,

יִשְׂחַק עוֹד יוֹתֵר לְפִידִי?


אוֹ – הֵן לִי אַחַת – בְּכִי, סִפְדִי… לֹא, אַל הָאֹפֶל תָּעִירִי!

הִנֵּה הַדְּמָמָה יוֹרֶדֶת… הִנֵּה כְבָר אֶשְׁמַע אֶת גִּשְׁתָּהּ…

שְׁקִי לִי, חַבְּקִינִי וּשְׁקִי לִי, הִנֵּה כְבָר פָּרְשָׂה אֶת רִשְׁתָּהּ..

כּוֹכָב מִסְתַּכֵּל עֲרִירִי…

יק“ס, תרס”ו

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

(מוקדש לזכרו של מרדכי האק ז"ל)


שני פנים לריתמוס בשירתה של לשון חיה. מצד אחד הוא לוואי חיצוני ללשון, קישוט מלאכותי לה, ומצד שני הוא קשור קשר פנימי בפונטיקה החיה ובמקצבים הטבעיים לה, שבלעדיהם היא כחומר בלי צורה. המשקל בשירה מוסיף ללשון יסוד של מוסיקליות — מבחוץ, ובה בשעה הוא חושף את נעימת הלשון הפנימית. כל לשון חיה מגיעה במוקדם או במאוחר לריתמוס כזה בשירתה, שהוא טבעי לפונטיקה שלה, אף אם מסיבות היסטוריות נתנסתה בנסיונות שונים של השפעות ושל חיקוי לריתמיקה זרה למהותה. ותפקיד חשוב ממלא במקרה כזה השיר העממי, היונק ממקורות היצירה האינסטינקטיבית.

לשונות שחדל להן אורח בחיים — הריתמיקה של שירתן מוּכרת לנו רק על-פי כלליה התיאורטיים, במידה שהגיעו אלינו, אך ביסודה המוסיקלי אינה מושגת לנו. כך אין אנו משיגים את הריתמוס של הלשונות הקלאסיות על-פי המבנה היסודי שלו, היינו על-פי הברות ארוכות וקצרות, אלא עושים מין טראנספורמציה של המשקלים הקלאסיים למשקלים אחרים, טוניים, המיוסדים על הברות מוטעמות (מנוגנות) ובלתי מוטעמות. כן לא הצליחו עד עתה לחשוף את הריתמוס המקורי של השירה התנכ"ית, אף-על-פי שאין ספק, שהיה קיים משקל מוסיקלי לשירים, שהיו קשורים בנגינה וריקוד, הואיל ואין אנו יודעים את הקצבים ואת ההטעמות של דיבורם השוטף.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.