אָנֹכִי אִישׁ עִבְרִי מֵאֶרֶץ הַנָּכְרִים,

וּצְלָלִים כִּתְּרוּנִי מֵעוֹלָם כְּבָר הָלַךְ;

וַיְהִי לִי גַּב כָּפוּף וּבְחָזִי הַנּוֹפֵל

חֲלוֹם יָשָׁן נוֹשָׁן מָלַךְ

וּבוֹדֵד תָּעִיתִי בָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה,

אָנֹכִי, חֲלוֹמִי וְצִלִּי נֶאֱמָנִי…

אַךְ הָיְתָה הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה נָכְרִיָּה,

הַמֶּרְחָב הַזָּר לִי שְׂטָנָנִי…

וּפִתְאֹם שְׁטָפַנִי גַל חָדָשׁ, גַּל מַזְהִיר.

אוֹר טָמִיר לִי זָרַח מִמִּפְלְשֵׂי עָבִים:

בֵּין קַרְחֵי הַצָּפוֹן הִתְחַמְּמָה נַפְשִׁי

וְנִקְרְמוּ פְצָעַי הַזָּבִים…

אָנֹכִי אִישׁ עִבְרִי מֵאֶרֶץ הַנָּכְרִים

וְהִיא הָיְתָה נָאוָה, עַלִּיזָה הָיָתָה,

וּבְדַרְכִּי הַכְּבֵדָה בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

פְּגָשַׁתְנִי בְּבַת-צְחוֹק עַל שְׂפָתָהּ…

אָז שַׁרְתִּי לָהּ חֶרֶשׁ אֶת שִׁיר הַדִּמְדּוּמִים…

הִיא שָׁתְקָה, רַק רֹאשָׁהּ עַל חָזִי הוֹרִידָה,

מַנְגִּינַת מַעֲמַקַּי לָהּ הָיְתָה חֲדָשָׁה

וּבְלִבָּהּ הֵד פֶּלִי הוֹלִידָה…

אַךְ בָּא בֹקֶר רַעֲנָן וּנְגֹהוֹת זָרָמוּ:

אָז עָרְגָה שִׁיר שַׁחַר, אֲנִי לֹא שׁוֹרַרְתִּי –

אֲנִי בֶן הַצְּלָלִים וְשִׁירִי שִׁיר שְׁקִיעָה –

וְגַלְמוּד כְּקֶדֶם נִשְׁאַרתִּי…

תרס"ז