עַל שֵׁן צְחִיחַ סֶלַע בְּמִדְבַּר לֹא-אָדָם

אֶל עָל מֵרִים אֶרֶז אֶת רֹאשֹׁו הַשַּׂגִּיא,

וּבְמַחְסֵה מַצַּבְתּוֹ, בֵּין נַחֲשֵׁי שָׁרָשָׁיו

צָץ פֶּרַח חֲוַרְוָר וְעָנֹג…

הֵם שְׁנֵיהֶם פֹּה זָרִים, עֲרִירִים, אֻמְלָלִים

וּשְׁנֵיהֶם מִתְגַּעְגְּעִים לִמְקוֹר מְכֹרָתָם,

אַךְ תּוֹמֵךְ הָאֶרֶז צַמַּרְתּוֹ בַשְּׁחָקִים,

מִתְפַּלֵּשׁ הַפֶּרַח בָּאָבָק.

וּבְלֵילוֹת חַג מִדְבָּר, עֵת יִדְהַר הַיְשִׁימוֹן

וּזְוָעָה תֵאָנֵק עַל כֵּפִים עֲנָקִים,

וְחוֹל קַדְמוֹן, לוֹהֵט בִּמְחוֹלוֹת יִשְׁתַּגַּע

עִם לִילִית הַסּוּפָה הַיְשִׁישָׁה, –

וְשָׁאַן הָאֶרֶז בְּאַלְפֵי עֳפָאָיו…

וְנֶאְלַם הַמִּדְבָּר וּסְלָעִים יַאֲזִינוּ,

אִם לֹא שִׂיא הַלְּבָנוֹן זֶה קָרָא מִלְחָמָה,

אִם לֹא מֵתֵי עוֹלָם נֵעוֹרוּ…

אַךְ תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ וּדְמָמָה תִשְׂתָּרֵר,

הַמִּדְבָּר שׁוֹקֵעַ בִּשְׁנָת בְּלִי חֲלוֹמוֹת,

וְעוֹמֵד כְּבָר שֵׁנִית הָאֶרֶז גֵּא, אָבֵל

וּמָכְתָּר עֲטֶרֶת עַרְפַּלִּים.

רַק בַּת-קוֹל עֲרִירִית וְרָפָה מְרַחֲפָה

עַל מֶרְחַב הַשְּׁמָמָה וְאוֹבְדָה בַמֶּרְחָק;

זֶה בּוֹכֶה הַפֶּרַח, יִתְגַּעְגַּע לַשָּׁרוֹן

מֵאֶרֶץ אֲכוּלַת הַשֶּׁמֶשׁ…

וּמַאֲזִין הָאֶרֶז וְקַר הוּא וְאִלֵּם,

לֹא יַבִּיט לַפֶּרַח וּלְבִכְיוֹ הֶעָגוּם,

הוּא מַעֲרֶה בִשְׁאָגָה אֶת סוּפַת תַּמְרוּרָיו,

הוּא בָז לַאֲנָחוֹת אֵין-אוֹנִים.

וְקִינַת הַפֶּרַח כִּפְלַיִם עֲגוּמָה,

פִּי שִׁבְעָה עֲזוּבָה, יְתוֹמָה וְזָרָה,

מְרַחֲפָה וְאוֹבְדָה בְּלִי זֵכֶר וּשְׁאֵרִית

בָּאָרֶץ אֲכוּלַת הַשֶּׁמֶשׁ…

פטרבורג, תרס"ח