מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

כָּבִים כּוֹכָבִים עֲיֵפִים וְחִוְרִים…

עָגוּם הַשַּׁחַק, כִּי שָׁכַל עוֹלָלָיו…

נִלְאָה וְחָלַשׁ הַלַּיְלָה,

נִרְדַּם וְקָפָא עַל צְלָלָיו…


יוֹצְאִים הַזְּאֵבִים מִמַּעֲבֵה סִבְכֵיהֶם,

אוֹרְבִים לַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה וּמְצַפִּים;

פִּתְאֹם – נִתָּקִים מִמְּקוֹמָם,

גָּזִים בֵּין סֻכּוֹת סַרְעַפִּים…


סָר רוּחַ-שָׂדֶה בִּיעָף אֶל הַיַּעַר…

הֶחֱוִיר הַקָּדִים וְנִרְאָה עֲטַלֵּף

נֶאֱחָז בֶּעָנָף בִּכְנָפָיו,

תָּלוּי בְּלִי נִיד כְּמִתְעַלֵּף…


עוֹלֶה אֵד כֶּסֶף וּמְכַסֶּה כְגִגִּית

בִּצּוֹת עֲבֵשׁוֹת, יְרֻקּוֹת-הַפָּנִים…

שָׁטִים בֵּין מֵימֵי-רִקָּבוֹן

מַחֲנוֹת בַּרְבּוּרִים לְבָנִים…


נָמוֹג הָאֵד וּמִתְגַלִּים מֶרְחַקִּים…

נַחַל עִם חוֹפָיו הַטּוֹבְעִים בִּפְרָחִים,

שָׂדֶה וְגֹרֶן וּשְׁלשֶׁת הַלִּבְנִים

שָׁם, עַל פָּרָשַׁת-הַדְּרָכִים…


נוֹזֵל אוֹר חִוֵּר מִמְּקוֹרוֹת נַעֲלָמִים,

עֵרָה-יְשֵׁנָה הַתֵּבֵל כֻּלָּהּ…

הַכֹּל מְחַכֶּה לִנְצוּרוֹת,

הַכֹּל מְצַפֶּה לִגְאֻלָּה…

תרס"ט

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

הרהורים בעלמא

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


א. ראובן, שמעון ולוי

“אַל תקרי בניך אלא בוניך”; הכל בונים!

וַדאי זכורים לכם מן החדר האחים ראובן, שמעון ולוי… לעניננו אין לנו צורך, לפי שעה, אלא בשלושה אלה.

אם ראובן, שמעון ולוי בני-אדם מן הישוּב הם, הרי הם מהרהרים, בדומה לשאר כל בני-אדם, בענין תכלית. גשם, שלג ורוחות-סערה, ואין מקום להניח את הראש, צריך איפוא לבנות בית, ואם לבנות – הרי בית גדול, שכבר תהיה הכנסה גם-כן. אנחנו, בדיירים שלנו, ננהג מנהג טוב יותר…

ראובן הוא הבכור, והריהו עומד ראשון לבנות. תכנית לעשׂות אין לו פנאי: שׂערות ראשו לוהטות מרוב הבהלה; על הבית כולו, כשלימוּת, אינו חושב, הכול חלקים חלקים, חטיבות חטיבות. חטיבה קטנה של בנין, עוד חטיבה אחת ועוד חטיבה – ובית-החומר גדל והולך, לאורך, לרוחב – גדל מספר החדרים, וכמעט לגג הגיעו. אלא שדבר אחד שכחו: לא הניחו חללים לחלונות ולפתחים, לא השאירו חדרי-מעלות בשביל המדרגות… חיש, חיש! בגרזנים ובכליפות! מכים בקירות-החומה, קורעים חלונות ופתחים, פותחים חללים למדרגות…

מה קול הפרוּק? בית-החומה מתמוטט… לא החזיק מעמד…

ראה שמעון את הדבר הזה ולקח מוסר, ועשׂה תכנית; יש לו ידיעה ברורה והשׂגה גמורה מכל הבית, הוא יודע היכן יהיו דלתות והיכן יהיו חלונות, באיזה מקום יהיו המדרגות ואפילו באיזה מקום יעמדו התנורים… אך יותר מדי זמן אִבּד במחשבה-תחילה ובשרטוּט, החורף ממשמש ובא! אסור לפיכך להוסיף ולאַבּד זמן – הבית צריך להבּנות בבת-אחת! מטילים איפוא על המגרש את כל החמרים, אבנים ולבנים ומרצפות, עצים וברזל ושאר מתכות… בבת-אחת עובדים בכל אַמה ואַמה, בכל קומה, על הגג ובמרתף ובחדר-המדרגות, מקימים את התנורים – תכף ומיד צריך לקום הבית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.