מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּת-הָעֲמָקִים

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

I

מַה תַּקְשִׁיבִי בִדְמִי הָאֲפֵלָה?

שׁוּרִי: קוֹרְצִים וּמְחַיְכִים כּוֹכָבִים;

רוּחַ לַיְלָה מִתְהַלֵּךְ בֵּין גְפָנִים,

עִם זַלְזַלִּים מְתַנֶּה אֲהָבִים.


הַרְחֵק הַרְחֵק עַל גִּבְעַת הַזֵּיתִים

צִּפּוֹר בָּדָד מִשְׁתַּפְּכָה, הוֹמִיָה;

רֵיחוֹת בֹּשֶׂם נִשָׂאִים וּמְשַׁכְּרִים…

מַה-זֶה תִרְעֲדִי כֹה, יְפֵה-פִיָּה?


מִתּוֹךְ שְׁנָתָהּ מִתְאַנְּחָה הַתְּאֵנָה:

אֵין זֹאת – זָכְרָה נְעוּרִים וְאַהֲבָה…

תַּחַת סֻכַּת עָלֶיהָ נָנוּחָה.

מַה-זֶּה לִבֵּךְ כֹּה הוֹלֵם, הַנָּאוָה?


כּוֹכַב-זָהָב עָף, גָּז בָּאֲפֵלָה;

בֵּין הַזֵּיתִים נָדַמָּה הָרְנָנָה;

עוֹבֵר רוּח בֵּין שְׂדֵרוֹת הַשְּׁקֵדִים,

נוֹשְׁרָה דוּמָם נִצָּתָם הַלְּבָנָה.

II

הַדְּקִי לִבֵּךְ אֶל לִבִּי כְּחוֹתָם,

שִׂימִי רֹאשִׁךְ הַבּוֹעֵר עַל רֹאשִי;

לַטְּפִי גַלֵּי תַלְתַּלַי וּשְׁקִינִי

וּבַמֻּפְלָא מִמֵּךְ אַל-תִּדְרֹשִׁי;


וּמַדּוּעַ אֵשׁ עֵינִי כֹּה נוּגָה,

וּמַדּוּעַ בַּת-צְחוֹקִי כֹּה זָרָה,

וּנְשִׁיקָתִי מַדּוּעַ כֹּה צוֹרְבָה –

כָּל זֶה אַגִּיד לּא עַתָּה, יְקָרָה!


וּמַדּוּעַ כֹּה אֵתַע בְּלִי הֶרֶף,

וַאֲחֵרוֹת בְּנוֹת חֵן אִם אָהַבְתִּי, –

כָּל זֶה אַגִּיד לֹא עַתָּה, לֹא עַתָּה,

עַתָּה יִנְקִי וּמֹצִּי שַׁלְהַבְתִּי!


עַתָּה יִנְקִי וּמֹצִּי שַׁלְהַבְתִּי

וּמִטַּל עֲלוּמַיִךְ הַרְוִינִי,

עַתָּה סִפְגִי עֲסִיס חֶמְדַּת יָמַי

וּמִיֵּין נְעוּרַיִךְ שַׁכְּרִינִי!


מִבֵּין עָבִים הִתְפָּרֵץ הַסַּהַר

חִוֵּר, נִבְהָל כְּנָס מִבֵּית-סֹהַר;

תַּחַת סִבְכֵי הַתְּאֵנָה הַנָּמָה

דֹם הִכְסִיפוּ טַבָּעוֹת שֶׁל זֹהַר.

III

שָׁקַע סַהַר מֵעֵבֶר לַגְּבָעוֹת,

הַרְחֵק צָלְלָה יִלְלַת תַּנִּים;

סְבוּכִים יַחַד וּמְתוּחִים כִּקְשָׁתוֹת

נָעוּ דוּמָם זַלְזַלֵּי הַגְּפָנִים.


עַל הַגִּבְעָה הִתְפַּזְּרוּ הַזֵּיתִים

כְּאֹהָלִים יְרֻקִּים-אֲפוּרִים;

תַּחַת צֵל כִּפּוֹתֵיהֶם עֲגֻלּוֹת

יָצְקוּ רוּחוֹת לְחָשִׁים לֹא-בְרוּרִים.


יָשְׁנָה, שָׁתְקָה הַתְּאֵנָה הַזְּקֵנָה,

סָגְרָה בָעֳפָאֶיהָ עָלֵינוּ;

הִשְׁתַּפַּכְנוּ עִם לַיְלָה וְחשְׁכּוֹ…

מִי יְגַלֶּה כָּעֵת מַחֲבוֹאֵנוּ?


רַק מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ כוֹכָבִים

סוֹקְרִים-לוֹהֲטִים מִן הַחֲרַכִּים;

חַכּוֹת סֵתֶר יַשְׁלִיכוּ מִמָּרוֹם,

יִדְלוּ סוֹדוֹת מִדְּמִי הַמַּחְשַׁכִּים.


אַל תַּבִּיטוּ בַיָּפָה, כּוֹכָבִים,

אַל תַּפְרִיעוּ אֶת שְׁנָתָהּ הַטְּהוֹרָה!

בִּזְרוֹעוֹתַי הִיא נִרְדְּמָה חֶרֶשׁ

כְּשׁוֹשַׁנָּה שֶׁשָׁכְְרָה מֵאוֹרָה.


צַמּוֹתֶיהָ אֲפֵלוֹת נִפְזָרוּ;

שׁוֹזְרוֹת רָז עַל שָׁדֶיהָ הַלְּבָנִים…

שָׁוְא תָּצִיצוּ, כּוֹכָכִים-מְרַגְּלִים,

רָזִים אֵלֶּה לָכֶם לֹא מוּבָנִים!


פְּתוּחוֹת חֶצְיָן שְׂפָתֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים,

זִיו צְחוֹק-עֵדֶן עֲלֵיהֶן נוֹבֵעַ;

שָׁוְא תִּסְתַּכְּלוּ, כּוֹכָבִים-מְרַגְּלִים

רַק אָנֹכִי אֶת פִּשְׁרוֹ יוֹדֵעַ…


לְצַוָּארִי חֲבוּקוֹת יָדֶיהָ,

כֻּלָּהּ רֹךְ, כֻּלָּהּ אֵמוּן וָטֹהַר;

מִנְּשִׁימָתָהּ הַזַּכָּה, הַבָּרָה

פָּרְחוּ שֵׁנִית בִּי צִיצֵי הַנֹּעַר.


בֹּאוּ, בֹּאוּ, הָרוּחוֹת, וּפְחוּ בִי!

פְּחוּ בַלֵּבָב זִיק תּקְוָה מַזְהֶרֶת…

פְּחוּ בַנִּימִים, שֶׁפִּתְאֹם נֵעוֹרוּ:

תָּקִיר שֵׁנִית שִׁירָתָם סוֹעֶרֶת!


הוֹזֶה לַיְלָה בְעַרְשׂוֹ הַשְּׁחוֹרָה

עַל יְצוּעֵי גֵאָיוֹת וְהָרִים;

מִנַּחֲרָתוֹ הַכְּמוּסָה נְפוֹצִים

צְלִילֵי רָזִים וְהֵדִים נִסְתָּרִים;


הַלְמוּת פְּרָסוֹת בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים:

טָס עֲרָבִי עַל סוּסוֹ הַדּוֹהֵר;

מִמֶּרְחַקִּים עַל כַּנְפֵי הַדְּמָמָה

נִשֵּׂאת הֶמְיַת יַם אַרְצִי הַסּוֹעֵר…

IV

עוּרִי, עוּרִי מִשְּׁנָתֵךְ, צִפֳּרִי!

רוּחַ בֹּקֶר כְּבָר בָּא מִן הֶהָרִים.

הַרְחֵק, הַרְחֵק מֵחַגְוֵי הַסְּלָעִים

אֵדִים וְרֻדִּים מְגִיחִים, מִשְׂתָּרְעִים.


הַרְחֵק, הַרְחֵק מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים

יַיִן רַעֲנָן מִשְׁתַּפֵּךְ בַּשְּׁחָקִים;

כְּבָר צִפֳרִים מְעִירוֹת שִׁיר שַׁחַר;

עוּרִי, עוּפִי אֶל עֵמֶק בֵּית אִמֵּךְ

עַד לֹא גָזוּ אַחֲרוֹנֵי הַצְּלָלִים;

כְּבָר מִחַכִּים לָךְ שָׁמָּה פְרָחַיִךְ

בְּגִנָּתֵךְ עֲדוּיַת הַטְּלָלִים.


וְאִם אִמֵּךְ תִּשְׁאָלֵךְ: “מֵאַיִן?”,

וַעֲנִיתִיהָ, מַלְאָכִי הַתָּמִים:

"אֵדֵי לַיְלָה הִסְתִּירוּ אֶת דַּרְכִּי,

כָּל הַלַיְלָה תָעִיתִי בַכְּרָמִים…"


עוּרִי, עוּפִי אֶל עֵמֶק בֵּית אִמֵּךְ,

פִּקְדִי, הַשְׁקִי פְרָחַיִךְ הַנָּאוִים;

אֶל הֶהָרִים אָנוּעַ אָנֹכִי:

כְּבָר לִי קוֹרְאִים רָאשֵׁיהֶם הַשָּׂבִים!


אַךְ עֵת תְּרוּעַת שִׁירָתִי תִשְׁמָעִי

מִתְגַּלְגֶּלֶת בֵּין סְלָעִים עֲנָקִים,

וְיָדַעַתְּ כִּי מַעְפִּיל-הֶהָרִים

זָכַר שֵׁנִית אֶת בַּת-הָעֲמָקִים…

רחובות, תרס"

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

רעיון העבודה

מאת יוסף אהרונוביץ (מאמרים ומסות)

“תנאי הכרחי להתגשמות הציונות – כבוש על מקצועות העבודה שבארץ על-ידי היהודים”. זו היא הצורה הספרותית של הרעיון, שעליו החלה הסתדרותנו להלחם לפני שמונה שנים בחיים ועתוננו – לפני חמש שנים – בספרות. ותפקיד המסתעף לארבעה סעיפים ראשיים היה לפני ההסתדרות ועוזרה הראשי – העתון:

א. להכניס את פּרינציפּ העבודה העברית לתוך תכנית עבודה של הציונות הרשמית.

ב. להפיץ את רעיון כבוש העבודה בין האיכרים ונותני העבודה בארץ-ישראל.

ג. לרכוש את הלבבות של צעירי עמנו ולנטוע בהם את האידיאל להיות כובשי העבודה.

ד. לסלול ולהאיר את הדרך בפני אלה, שיקבלו עליהם את תפקיד הכבוש ולהקל את חייהם במדה האפשרית.

לא פה המקום לעמוד על כל אחד מהסעיפים האלה ולברר איך ובאיזו מדה הוא מתמלא – בבירור זה מטפל ויטפל עתוננו בכל ימות קיומו. כאן רוצים אנו רק לציין במלים קצרות כי בכל ארבעת הסעיפים האלה נעשו איזו צעדים, ואולי גם צעדים חשובים, קדימה: בין הציונים הרשמיים אין עכשיו אף אחד כמעט שלא יודה, על-כל-פנים בעיון, בהנחתנו העיקרית. בין האכרים התחיל הרעיון להתפשט והוא פועל במדה ידועה גם בחיים. צעירי עמנו אף הם ספגו לתוכם את הרעיון במדה ניכרת, ואין לך אניה שלא תעשיר את שורותינו במספר ידוע של צעירים. ולא עוד אלא שהתחילו לבוא אלינו כובשים גם מאותו החלק של עמנו, שעד עתה כמעט נשכח מאתנו לגמרי – היהודים מתימן הרחוקה. ומה שנוגע לסלילת הדרך בפני הכובשים והקלת חייהם, הרי התחילו הפועלים עצמם להסתדר באגודות פרופסיונליות, שבודאי תעזורנה הרבה להקלת החיים; בכמה מושבות נבנו בתים בשביל הפועלים. בקצור – נעשה כמעט כל מה שאפשר היה לעשות במשך זמן קצר כזה. ואם בכל זאת אין שביעת רצון ניכרת בין שורות יוצרי הרעיון ונושאיו, הרי אין זה אלא משום שהחלו להרגיש, כי הרעיון עצמו הוא הרבה יותר עמוק ממה שהצליחו בפעם הראשונה להביע אותו במלים קצרות, כי הוא אינו רק “תנאי” לאיזו מטרה אחרת, אלא תמצית האידיאל של התחיה העברית וכי כל אלה המתקרבים אליו עדין רחוקים הם מלהבין אותו לכל עמקו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.