מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הגלים לי רמזו]

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַגַּלִּים לִי רָמְזוּ, הַגַּלִּים לִי קָרְאוּ

אֲפֵלִים וְזוֹרְחִים בִּשְׁעַת בֵּין-עַרְבָּיִם.

לֹא עָנָה לְבָבִי. הוּא תָעָה לְבָדָד

בְּשַׁדְמוֹת הַמַּעֲרָב.


דֹּם קָרְנוּ שְׂדוֹת מָרוֹם מֵאַחֲרֵי יָם סוֹעֵר

יְרֻקִּים-חַכְלִילִים, עֲטוּרִים זֵר כָּסֶף.

דֹּם שׁוֹטֵט הַלֵּב בֵּין עֲרוּגֹת הַנֵּצַח,

בֵּין פִּרְחֵי הַמָּוֶת.


וְהַרְרֵי פְנִינִים וְרֻכְסֵי בָרָקוֹת

בֵּין פַּלְגֵי אֵשׁ זַכָּה הַמַּשְׁקָה הַכִּכָּר

הִתְנוֹסְסוּ דוּמָם, מַצֵּבוֹת מַבְהִיקוֹת

עַל קְבָרִים נַעֲלָמִים.


וְאוּלַי הַמַּעֲרָב בֵּית-עוֹלָם לַתּוֹעִים,

לָעַד שָׁם יֵרָגְעוּ נִדָּחִים וְאוֹבְדִים,

שֶׁנָּדוּ וְחָלְמוּ וְחִפְּשׂוּ אֳרָחוֹת

בְּאֹפֶל מִדְבָּרִים?


מִשְׂתָּעֲרִים גַּלִים, נִרְגָּנִים וְרָנִים;

אַךְ מוּזָר לִי גִילָם וְאֶבְלָם לֹא מוּבָן.

כְּבָר שָׁכַר לְבָבִי מִפִּרְחֵי הַנֵּצַח,

מִזֹּהַר הַמָּוֶת…

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

הומרוס: תרגום טשרניחובסקי

מאת אברהם רגלסון (עיון)

הרודוטוס אומר: “כסבור אני, הסיודוס והומרוס קדמוּני כדי ארבע מאות שנה, ולא יותר”. אפילו העגיל מספרו, ולא דייק, אין טעם לפקפק בדבריו. ומאחר שהסיודוס מחקה את הומרוס, כותב “מגנו של הירקלס” בנוסח “מגנו של אכילס”, זמנו של הומרוס נקבע בתחילת המאה התשיעית לפני הספירה המקובלת. והוא השם הראשון הידוע לנו בכל ספרות אירופה. אריסטו מעיד כי היו משוררים לפני הומרוס, אלא שאין אנו יודעים מי הם. משוררי-יוון שלאחריו, מאתיים שנה ויותר מפסיקות בינו לבינם, והם כולם מכירים בכתביו, לווים ממנו מוטיבים ותכנים. ולדוגמא: סאפו שרה על הלנה: אלקיאוס שר על חורבן-טרויה ונסיבותיו.

כך נושא הומרוס ראשו בבדידות בין קודמיו והבאים אחריו. כולי עלמא לא פליגי שהומרוס חי זמן אחרי המאורעות שהם נושא לשירתו, ושהוא מצא לפניו מזמורי-אגדה ששימשו סממנים למלאכתו. מסתבר שאותם מזמורי-האגדה היו דומים לבאלאדות העממיות שבאנגלו-סקוטית, שאין שם מחברן קרוי עליהן, והן עוברות מקריין לקריין, וכמה גירסאות לכל אחת מהן, והן מהללות מעשי-תקפם של מספר גיבורים, ומרובות הסתירות ביניהן: מה שבאלאדה אחת מייחסת לגיבור זה, באלאדה אחרת מייחסת לגיבור אחר. כך היו מתהלכים בתקופת חיי-הומרוס (להבדיל מן התקופה של שירת -הומרוס) מזמורים בנוסחאות שונים ובמשקלים שונים – משקלים קצרי-שורה, קלים, בלתי מורכבים, – וקריינים וזמרים היו מנעימים את המזמורים המקובלים במשתאות-נסיכים, אף לפני ריבבות-עם, בהתכנס היוונים מן עריהם וכפריהם בכינוסים דתיים ואתלטיים. העם כבר הכיר את גיבורי המזמורים, ואת האלים הפועלים בהם, אף את עיקר המאורעות המסופרים בהם. ולא היה המנעים צריך לבאר הרבה, והיתה לו רשות להאריך במאורע או לקצר במאורע, להוסיף או לגרוע, כרצונו. והעם לא שבע משמוע.

כשם שלא היה גבול מפריד בין קריין לזמרן, שכן היה הקריין מקריא בנעימה, מתוך פירוט במו אצבעות על כלי-מיתרים, כך לא היה גבול מפריד בין זמרן למשורר, שכּן היה הזמרן מחדש פסוקים, בוחר במו פרט אחד שבמזמור המקובל לסלסלו ולהרחיבו, כאשר עם רוחו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.