מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[התרונן מעיני וגבע]

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִתְרוֹנֵן מַעְיָנִי וְנָבַע,

הִתְלַקַּח דַּם לִבִּי וְשָׁאַג –

וּפִתְאֹם וַיִּגָּל לְעֵינַי

הָאֶפֶס הַגָּדוֹל וְלָעַג…


וַיִצְלֹל צְחוֹק לַעֲגוֹ בְאָזְנַי

כְּאַלְפֵי רְעָמִים אַכְזָרִים,

וְסוּפוֹת נִשְׁמָתִי חֲרֵדוֹת

הִתְחַבְּאוּ בְחַדְרֵי חֲדָרִים.


רַק הֵדִים גַּלְמוּדִים מִסַּעֲרִי

הִתְגַּנְּבוּ בַלָּאט בְּסֵרוּגִים,

וּבוֹדְדִים טִפְטְפוּ חֶרֶשׁ

מִמְּקוֹרִי נְטָפִים עֲנֻגִּים;


וְשִׁכֵּל עַזוּבִים, נִפְרָדִים

שִׁיר חַיַּי אֶת צְלִלָיו הַהוֹמִים,

וְנִדְעֲכָה שִׁמְשִׁי הַגְּדוֹלָה

נִיצוֹצוֹת, נִיצוֹצוֹת יְתוֹמִים…

תר"ע

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

מִכְתב אָרֹךְ שָלַח לִי

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

ובמכתב כתוב לאמור:

לא איגרת שלוֹמים – מגילת-וידוי אני רוצה להריץ לך בזה, אחי,

כי הנה אם, אמנם, הדיבֵּר אין בפי, אחי; אם, אמנם, כל מלה ומלה, שאני מעלה על הכתב ברגע הזה, גוזרת את לבבי; אם, אמנם כל הברה והברה, היוצאת מאתי בשעה זו, פולחת כליותי – בשעה זו, אחי, בשעה זו גופא, ניטלים, במכאובים אשר אין תואר לָמו, חייהם של אחי בני עמי – אם, אמנם, הרגֵשׁ ארגישׁ עתה בכל רגע ורגע את כובד-העוון שבכל מעשׂה, שבכל נדנוד, אשר לא להצלה יבוא, – אף על פי כל אלה, אמרתי, אחי ורעי, אדברה באזניך את אשר עם לבבי, אשפוך לפניך את שיחי, אשיחה… למען אמק ביגוני ולמען לא ירוַח לי עד נצח, עד נצח.


השומע אתה אחי? אמנם,כן, אני הייתי כזה. אף מספר חדשים לא עברו למן העת ההיא. אני הייתי כזה. ציוני הייתי.

גולה ונידח אני בכרך גדול זה, בבירת אירופה זו – מקום הפאבריקאציה של הצעת אוגאנדה – וראה ראיתי מי המה “הציונים המדיניים” הללו, מי המה בעלי העסק של הפוליטיקה הפוליטית –

ראה ראיתי קומץ של בעלי-בתים, פחות או יותר אמידים, פחות או יותר בדאים, אשר רחמיהם נכמרו, לפי דבריהם,לשמע גורל בני דתם העניים במזרח, כלומר ברוסיה, ושמחמת עניותם יבואו לכאן, ועל-כן המה, בעלי הרחמים, אומרים, שׁישׁ צורך ביסוד איזה דבר, ביסוד “איזו מדינה”, איך שׁיַעשׂה ואיך שתיוָסד, ובלבד שיצולצל, ובלבד שיהא פתחון-פה למנוחתם.

אם צדק אותו הרושם אם לא – אחת לי עתה. כי הנה את עתוניהם, את כלי-מבטאם, את יוצרי דעת הקהל הזה קראתי אז, וארא כיצד עוסקים שם כל היום בשאלת מי בראש, מנהיג שׁל מי על צדו של מי (ובאיו תחבולות, ובאיזו אֳפנים, ובאיזה סגנון!) עד אשר נקטה הנפש בהם, בכולם.

כי חלומות נעלים, חלומות נישאים, חלומות נשגבים חלמתי בעת ההיא, אחי. לא ציוניות של רחמנות-בעלי-בתים, לא ציוניות כדבר שבצדקה, לא ציוניות של איזו כברת אדמה בכל מקום שהוא בשביל אמיגראנטים, לא איזו פינה מוטלת בספק בשׁביל מניינים אחדים מדַלת- המזרח, כי אם, כי אם… הנה ימים באים – וחי העם העברי; ושבו בנים לגבולם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.