מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[השלהבת באפלה מתפתלת]

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשַּׁלְהֶבֶת בָּאֲפֵלָה מִתְפַתֶלֶת,

קוֹרְצָה, דּוֹעֲכָה, רוֹטֶטֶת.

תַּחַת סוּפַת נְשִׁיקוֹתַי מְפַרְפֶּרֶת

לִילִית צְחוֹרָה וְלוֹהֶטֶת.

לָשׁוֹן בּוֹעֲרָה הַשָּׂטָן לִי שׁוֹלֵחַ

מִן הַפִּנָּה הַמּוּפָזָה.

זִיקִים סוֹאֲנִים נִתָּזִים וּמַצִּיתִים

לֵיל קְוֻצָּתָהּ, דָּכְיֵי חָזָהּ.


יִנְקִי, מֹצִּי אֶת כָּל טְלָלַי עֲדֵי תֻמָם,

אֶת כָּל אִשִּׁי, בַת הַשַּׁחַת!

אֵל הַטֹּהַר בם לֹא רָצָה, עֵת לוֹ שִׁוְּעָה

נַפְשִׁי שְׁכוּרַת אֵשׁ נִצַּחַת…

אֵל הַטֹּהַר! מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא בְרָאוֹ

רַק דִּמְיוֹנִי הַבַּדָּאִי?

עָיְפָה נַפְשִׁי מִתַּעְתּוּעֵי הָעֲרָפֶל,

אֲנִי צָמֵא לְוַדָּאִי!


צַעֲקַת שֶׁבֶר… רָעֵב, צָמֵא, מָרְעַל-דִּמְיוֹן

מַר צוֹרֵחַ לִי עֲבָרִי…

דָּמִי שׁוֹתֵת… הָלְאָה הָלְאָה אֶת כָּל שֶׁמָּא!

תְּנוּ לִי בָרִי, תְּנוּ לִי בָרִי!


אַתּ לְבַדֵּךְ לִי וַדָּאִית, בָּךְ רַק אַאֲמִין

לִילִית יוֹקְדָה, אֵשׁ הַשַּׁחַת!

סִפְגִי, מֹצִּי אֶת כָּל טְלָלַי עֲדֵי כְלוֹתָם,

לַהַב נַפְשִׁי הַנִּדַּחַת!

תר"ע

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

(חליפת מכתבים)

מאת אברהם מאפו (מכתבים)

בפאריז לי אח נחמד ונעים, אח יודע לבבי ומבין הגיגי, בפאריז קריה עליזה תתלונן עתה כל חמדתי בימי חלדי, סמל אהבתי ומשאת נפשי. על נהר ניעמאן נפשי כעוטיה, נחבאה בחזיונותיה, ועל נהר סענא רוחי מרחפת על כנפי אהבה וידידות! אלה הם הדברים אשר אשיב אל לבי לרגעים, ורוחי יתנודד אף נפשי תשחרך ותחבקך ימיני, ושפתי נושקות לשפתיך, ובהמון מעי אקרא, אחי! אחי! תנחומות חיי! ישעי וחפצי, הודי, כבודי ומאדי! ובהגיגי זאת תבער אש בכל עורקי, ורוחי יתנשא רום שמי שמים, עד יוצר הכל בורא אהבה ואחוה, אז כל יצורי דמיוני כאין לפני, כי אנכי בראתי יצורי, ואהבתיך אותך בריאה תבראני, ובראה אותי גילה, והפכה בי רוח כהה לרוח ששון, ואחשבה לדעת הליכותיך בחוצות פאריז אשר לא ידענו ולא ידעו אבותינו, ורוחי נושא רגשות תודה וכבוד לאיש המופת, גבר הנעלה, אשר בצלו תחיה, כי מי עשה לך את כל הכבוד הזה? הלא הוא, הלא זה אלופך, אלוף ביהודה ובעמים נודע, צר לי מאד כי כל לשון רזה ודלה להביע זה רגשות תודה נשגבה. כעת אחקרה מלין, והנה תפל בם, כי החלישו אותם נבובי לב, ויהיו לי כעלים נובלים אשר כל ריח אין בקרבם.

הבו לי בני אלים! הבו לי אמרות טהורות, הבו לי שפה חדשה ודברים חדשים, הא לכם לבבי לערבון, כי לא אתן לזרים כבודם ולא אחלל תפארתם. רק הבו לי מלין נשגבים להריק רגשות תודתי לאדיר בעמו, ומעוז ומחסה לאחי, ולמקור חיים לאדם רב, הבו נא לי! אך אין עונה מהם! כי לא לאדם ניב שפתותיהם.

לכן לאשר ממנו יגורו בני אלים אשא נפשי, ולמבין הגיגי אעתירה, אֵל ה'! האירה פניך תמיד לגבר הקימות על, וקנו תרום בכבוד ובהדר, והיה הוא וביתו נס להתנוסס עד קצוי ארץ מדור דור! כן יהגה גם לבך אחי כהגות לב אחיך אוהבך כאישון עינו, אברהם מאפו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.