חִישׁ שָׁטוֹת הַסְּפִינוֹת בִּנְתִיבוֹת אֲפֵלוֹת.

אֵין יָם, אֵין רָקִיעַ, אֵין צָפוֹן, אֵין דָּרוֹם,

הַחֹשֶׁךְ הוּא אִלֵּם וּגְבוּלָיו נִסְתָּרִים.

– אָן תִּדְאוּ, נַעֲלָמִים, בְּתֹהוּ סַנְוֵרִים?

הַאֻמְנָם עוֹד נִיצוֹץ מְהַבְהֵב בִּרְעָדָה,

וְעֵינִי, רַק עֵינִי, אֶת נָגְהוֹ לֹא צָדָה?

אֶל אָן אַתֶּם חוֹתְרִים בְּמַאֲרַב עַרְפִלִּים?

הַאֻמְנָם עוֹד שִׁירָה צוֹלֶלֶת חֲרֵדָה

וְאָזְנִי, רַק אָזְנִי, מִשְּׁמוֹעַ הִיא כְבֵדָה?

– "הַלַּיְלָה הוּא אָפֵל, הַלַּילָה הוּא אִלֵּם…

אַךְ סַעֲרִי לֹא שָׁכַךְ וְלַהֲבִי לֹא שָׁקַע…

הַאֻמְנָם הַשַּׁחַר לָעַד לֹא יִבָּקַע?"

– "בִּעוּתֵי צַלְמָוֶת אַחֲרַי דוֹלְקִים, רוֹדְפִים…

אַךְ מָנוֹס וּמִפְלָט לַשָּׁוְא תָּתוּר עֵינִי –

הַחֹשֶׁךְ פּוֹלְטֵנִי, הָאֹפֶל בּוֹלְעֵנִי…"

– "גַּם תִּקְווֹת, גַּם פְּחָדִים שָׁכַחְתִּי; אִנָּשֵׂא

בְּלִי הַבֵּט לְפָנִים, בְּלִי סָקֹר לְאָחוֹר

אֶל שֶׁיִּשָּׂאֵנִי הַתֹּהוּ הַשָּׁחוֹר…"

חִישׁ שָׁטוֹת הַסְּפִינוֹת בִּנְתִיבוֹת אֲפֵלוֹת.

אֵין יָם, אֵין רָקִיעַ, אֵין צָפוֹן, אֵין דָּרוֹם…

הַחֹשֶׁךְ הוּא אִלֵּם וּגְבוּלָיו נִסְתָּרִים…

יפו, תר"ע