מִתְאַבֵּל זִיו חַכְלִיל, מְרַפְרֵף עַל אֵלֶם
הַשָּׂדֶה הַלָּבָן.
עוֹד בּוֹעֲרוֹת טִירוֹת הַמַּעַרָב הַקָּפוּא
עַל קַרְחָן וּזְהָבָן.
בְשַׁרְבִיט אַרְגָּמָן לִי רוֹמְזָה הַמַּלְכָּה
מִטִּירוֹת הַקֶּרַח.
מִתְּכֵלֶת וָשֶׁלֶג שִׂמְלָתָהּ הַזַּכָּה
וְלוֹהֵט הַסֶּרַח.
– הַמַּלְכָּה! לָךְ אֶכְמַהּ, אַךְ סַעֲרַת נִשְׁמָתִי
הֲתוּכְלִי הַשְׁקִיטָהּ?
הַמַּלְכָּה מִתְעַצְּבָה, קוֹרַעַת שִׂמְלָתָהּ
וְאוֹסְפָה שַׁרְבִיטָהּ.
בְּטִירוֹת הַקֶּרַח נִדְעָכוֹת הָאִשִּׁים,
התְּרִיסִים מוּגָפִים,
וְקִרְעֵי הַשִּׂמְלָה עַל אֵלֶם הַשָּׂדֶה
מְרַפְרְפִים, עָפִים…
תר"ע