מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דִּבּוּר מְפוֹצֵץ

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשי"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֶלֶם טוֹב תֹּאַר וּנְכוֹן דָּבָר יוּבָל,

עַלְמָה טוֹבַת-חֵן וּמַשְׂכֶּלֶת צִלָּה –

וּבְחֹם הַיּוֹם נפְגְּשׁוּ עַל יַד יוּבָל

תַּחַת אֵלָה עֲבֻתָּה כִּי טוֹב צִלָּהּ.


מֵחִצֵּי עֵינָיהָ, מֵרִשְׁפֵּי נִשְׁקָהּ,

אֵשׁ קֹדָשׁ, אֵש הָאַהֲבָה, בּוֹ נִשְׂקָהּ:

וּבְרוּחוֹ גַּם הוּא הַלְּהֵב בָּה לִבָּה

וַתֵּצֵא אֵשׁ וַתֹּאכֵל מוֹסְדֵי לִבָּהּ.


שָׁם עַל שְׂפַת הַנַּחַל תַּחַת הַשִּׁיחַ,

שָׁם יִוָּעֲדוּ יוֹם יוֹם, יִרְבּוּ הַשִׂיחַ;

מִי הֵם? כִּי תִשְׁאַל; הִתְבּוֹנַן בִּשְׂפָתָם:

עִבְרִים הֵם כִּי לְשׁוֹן עֵבָר בִּשְׂפָתָם.


לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, יוּבָל!?

אִם עַל מִזְבְּחָךָ יַקַד יְקוֹד אִשָּׁהּ,

גַּם לִבָּהּ הַטָּהוֹר מִנְחָה לָךְ יוּבָל –

קוּמָה אָרְשָׂנָּה וּתְהִי לָךְ לְאִשָּׁה.


אֲהָהּ, רֹאשׁ חֶפְצָם זֶה עַל עָפָר נָחַת,

אֶת שִׁמְשָׁם, אוֹר יִשְׁעָם, יַקְדִּיר עַב עָנָן,

לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹת יַחְדָּיו חַיַּי נַחַת –

הִיא בֵּת רַבָּנִי, וְהוּא – תַּלְמִיד עָנָן.


לִפְנֵי דֹרוֹת רַבִּים יָצָא דָּבָר חַד

כִּשְׁגָגָה מִשַּׁלִּיט, מִפִּי גָאוֹן חַד,

דָּבָר מָר, מַפְרִיד אַלּוּף, מַצְמִית אַחִים,

לֵאמֹר:“הַקָּרָאִים אֵינָם מִתְאַחִים”.


דִּבּוּר מְפוֹצֵץ זֶה שֶׁבּוֹ הוּטְלָה אָלֶ"ף

וּבְדֶרֶךְ הֲלָצָה בִּמְקוֹם הָעַיִ"ן

גָּדַע מֶנּוּ שֵבֶט לִפְנֵי שָׁנִים אָלָף1.

גָּדַע גַּם קֶרֶן מַחֲמַדַּי הָעָיִן.


ס“ט פ”ב


  1. המשל הרוסי אומר: нвсня не Ыкинешьмзъ Слово לאמר: קשה למחוק תיבה אחת מתוך השיר, לפי שעי“ז יתבטל המשקל ותתקלקל הנגינה, ומה גם בשעה שבתיבה הוא חורז החרוז, ןמה גם שהשיר הוא ממין השירים הנקראים אל מקמא”ת, שאי אפשר להחליף התיבה החרוזית ולהמיר אותה באחרת. – אחרי כתבי את השיר הזה העיר אזני והאיר עיני הרב החכם ר“א הרכבי, כי ההלצה הזאת ”הקראים אינם מתאחים“ מתיחסת אל רמ”ג בשיבוש, כי באמת יצאה מפי אחד הרבנים בועד ארבע ארצות; ואם כן לא עברו עליה אלף שנים, אבל לתקון המעות הזה ע"י שנוי החרוז אי אפשר כמו שאמרתי, והנחתיו כמו שהוא, בהיות לבי בטוח כי גם עבור תעברנה אלף שנים והקלקול בבית ישראל לא יתוקן והקרע לא יתאחה, ואז יהיה החרוז הזה מתאים.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

ר' בָּרוּךְ אֵידֶלְמַן

מאת חיים נחמן ביאליק (פרוזה)

קטעי פרוזה מן העיזבון

קטע א'

משנכנס האברך ברוך אחרי נשואיו לאכול מזונות בבית חותנו ר' יעקב משה הזקן – הכל הרגישו, שנכנס עמו מין ריח דק ומעודן של “גבירות” לתוך הבית.

אמת, אף ר' יעקב משה הזקן עשיר הוא בלי עין הרע, ועם זה תלמיד חכם וירא שמים הוא, מתרחק מן העסקים ועובד את ה' כל ימיו – אבל מעמד ביתו ומנהגיו כמנהג בעל הבית פשוט בדורות הראשונים: בית פשוט, כלים פשוטים, מאכלים פשוטים, מנהגים פשוטים – הכל פשוט בתכלית הפשטות.

חדרי הבית, למשל, אף-על-פי שתשמיש מיוחד לכל אחד – בעצם אין ביניהם ולא כלום. מותר, בלי כל שמץ פגם, להחליפם זה בזה וליתן את של זה בזה. טלו משם את הכתלים החוצצים בין חדר לחברו – והכל יצטרף יפה לחדר גדול אחד בעל כלים מרובים, שמקצתם דומים זה לזה ומקצתם שונים זה מזה.

פתחים לכניסה – אף-על-פי שטרח הבנאי ועשאם שנים: פתח ראשון לבני הבית ופתח שני מאחוריו – לא טרח אלא בחנם. באמת הרי פתח ראשון סגור ומסוגר כל ימות החורף ואינו נפתח אלא בשעת דחק גדול: לפני ה“דוקטור”, רחמנא לצלן, או לפני ה“רבי” הקורוסטושובי, להבדיל. שאר כל אדם יוצא ונכנס דרך חדר הבשול ואינו חושש – מה בכך?

ומאימתי נפתח פתח ראשון לגמרי? בימים שלפני הפסח, מפני כבודן של מצות, שאין מכניסין את המצות לתוך ביתו של ר' יעקב משה אלא דרך פתח ראשון, בפומבי ובהדר. ומשעה זו שתי דלתותיו עומדות פתוחות לרוחה כל ימות החמה וכל אדם יוצא ונכנס בפתח זה, הסמוך לו יותר. ופעמים שפתחים אלו משמשים אף קפנדריא לשכן קרוב.

הערה קטנה: פעמון לפתח אינו נוהג שם. אפשר להכנס בלא בשורה תחלה. ובחורף הרי לכך האצבעות משופות כיתדות, כדי שיקשקשו בהם על-גבי זכוכית החלון לפני כניסה.

קלעים לחלונות – למה הם? בקיץ, כשהחמה מטפטפת בחלון ואינה מניחה לישון שינת הצהרים, מגיפין את התריסים ודיו.

ורצפת הבית אינה משוחה בששר ואין עליה שטיחין, אלא נסריה מגולים בעין, כמו שהם מתחלת ברייתם.

בימות החול הרצפה מתכבדת על ידי מטאטא בבוקר בבוקר כמנהג העולם, ולכבוד השבת שוטפין ומדיחין אותה במים, מקרצפין, דרך אגב, בסכין את סימני הכיחה והניעה הדבוקים על גבה עגולים עגולים כעיו חותמות ונישופים שם ברגלי אדם כל ימות השבוע, גם-כן כמנהג העולם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.