יֵשׁ עִנְיָן – אָחָד הוּא וְשׁוֹנָה עַל בְּעָלָיו

כְּהִפָּרַד גָּזַע עֵץ בַּעֲנָפָיו, בְּעָלָיו;

לָזֶה יִתֵּן שָׂכָר, יַרְבֶּה אוֹצָרוֹת

וּלְזֶה יוֹסִיף מַכְאוֹב, כַּעַס אוֹ צָרוֹת.

זֶה הִכָּה נֶפֶש – אֶת רֹאשוֹ יִשָּׂאוּ

וּרְבִיד זָהָב יִקָּח מֵאֵת שַׂר צְבָאוֹ;

וָזֶה – אֶת רֹאשוֹ מַעָלָיו יִשָּׂאוּ,

אוֹ לְאֶרֶץ נוֹד יַגְלוּהוּ לְכָל יְמֵי צְבָאוֹ.

זֶה אוֹכֵל אָכִילָה גַסָּה וּמְקַבֵּל פְּרַס,

וָזֶה חַיָּב כָּרַת עַל אָכִילָת פְּרַס;

לָזֶה פְּסִיעַָה גַּסָּה עָוֹן וָפֶשַׁע,

וָזֶה נוֹטֵל שְׂכַר כָּל פָּשַׂע וָפֶשַׂע.

יֵשׁ לָנוּ בְּבֵית-כְּנִסְתֵּנוּ בַּעַל תּוֹקֵעַ

יֵשׁ גַּם גַּבַּאי עַז-נֶפֶשׁ לַחֲבַרָיו תּוֹקַעַ;

בַּעַל-הַתּוֹקֵעַ מְקַבֵּל פְּרַס אוֹ מָנָה,

וְהַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ נוֹתֵן מָנָה.

בְּתוּלָה כִּי הָרָתָה הֲתִשְׂמַח בְּעוּלָה

כְּשְׂמוֹחַ בִּפְרִי-בִטְנָהּ אִשָּׁה בְּעוּלָה?

לָזוּ מְשׂוֹשׂ-לֵב הוּא, חַיִּים וָחֶסֶד;

וּלְזוּ – מְסוֹס נוֹסַס, קִיקָלוֹן וָחֶסֶד.

בָּעַמִּים אִישׁ מוֹשֵׁךְ בָּשֵׁבֶט סוֹפֵר

הוֹן בֵּיתוֹ לַאֲלָפִים וּלְרִבֹּאוֹת סוֹפֵר;

וּבְיִשְׂרָאֵל אִישׁ סוֹפֵר מוֹשֵׁךְ הַשָׁבֶט

כָּל יָמָיו יַעֲבוֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט.

מ“ט פ”ב.