מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לא היה כמותו עוד

מאת: חגי אשד

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשנ"ב (1991)

סוגה:

שפת מקור: עברית

לא היה כמותו עוד. ראש וראשון לאמני הבידור העברי הקל בדורנו. הוא היה אחד מיוצרי השפה העברית המדוברת, החיה, שפת העם, כפי שהיא נהגית, כפי שהיא מבוטאת, כפי שהיא נראית ונשמעת – שפה מדוברת, פשוטו כמשמעו. בפיו ובהבעות פניו ובתנועות גופו היא היתה שפה חיה, אמינה, קולחת, שפת יום-יום. שפת השכונות, הרחוב, התחנה המרכזית, השוק. כל מקום שאליו נקלעים יוצאי כל העדות והגלויות ומגששים דרכם ומאמצים לשונם ואוזנם להבין ולדבר איש אל רעהו שפה אחת ודברים אחדים. שפה עברית ברורה לכולם, מובנת לכולם. מבטאת את כולם. שפה אשכנזית-ספרדית, ירושלמית, כל-ישראלית – שפתנו העברית, אנה היינו באים בלעדיה. שפה בלולה וממוזגת ויצוקה לאחת. שפתו של שייקה אופיר. שפה של פולקלור – הווי ודמויות בעלות ייחוד ואופי, שאצלו הפכה להרמוניה מושלמת של שפתה הפה, העין והאוזן. תנועות הידיים האשכנזיות-מזרחיות תנועות הגוף והבעות הפנים, שתמיד היתה נסוכה עליהן אהבה לדמויות שאותן הוא עיצב. שום לגלוג של רשעות. רק חום והזדהות אמיתית. וכולנו צחקנו מעומק הלב לדמויות הללו – צחוק מתגלגל של עם אחד, שיש לו הומור עברי אחד, המשמח את לב כולנו.

את השפה הנמוכה – לשון הרחוב, השוק, השכונות והעדות –הפך שייקה אופיר ליותר משהיא היתה. הוא הפך אותה איך שהוא לשפה בינונית, ששימשה תשתית הכרחית לשפה חיה, שבה מתערבבות יחד שלוש השכבות הללו. בלי התשתית הנמוכה היה קורס תחתיו מבנה-העל שהצליחו להקים מעליה כל יוצרי שפת הספרות העברית הפורחת והמשגשגת בארצנו. הוא לא היה יחיד בדורו בכל אלה. שפה על כל רבדיה היא יצירה של דורות, כמובן. גם שפת הפולקלור וההומור. אבל לא היה עוד אחד כמוהו. הוא הפך לנסיך הבידור הקל, שהפך לאמן קלאסי, יוצר אסכולה, כבר בימי חייו.

זכה והקים לו תלמידים-יורשים-ממשיכים. “הגשש החיוור” הם שייקה אופיר כפול שלושה, ואולי חלקי שלושה. הם היו אנדרטה חיה לשייקה אופיר בחייו. תמיד הזכירו אותו, אולי יותר משהתכוונו לכך. ועל אחת כמה וכמה –כך הם יהיו לאחר מותו.

18.8.87

חגי אשד
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חגי אשד
יצירה בהפתעה
רקע

נהריים: שותפים

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

שני שותפים היו עוסקים ימים רבים במסחר אחד, חיים ויונקים ממקור-מעשה אחד, ושונים היו איש מרעהו, מה שונים!

הראשון, התוֹרני וקצת מקובל, מנחם הלוי, היה איש קטן-קומה וכחוש-הגוף. זקנו לא היה מגודל, פיאותיו לא היו ארוכות ואבנטו לא היה רחב. בכלל לא היה נוהג כבוד בעצמו, כדרך יודעי-ספר או יראים ושלמים להנאתם, כי אם היה איש חי במסיבּוֹ, ועובד את ה' גם מיראה גם מאהבה.

מנחם היה נוהג בטבעו ללכת בצדי-הדרכים והיה משתמט מכל עניני הקהל. גם בקהל החסידים לא היה פותח בחבורה והיה שותק יותר ממה שהוא מדבּר. הוא היה מוֹדע לה“זקן” בעצמו, וצל אותו קדוש היה הוא רואה תמיד לפניו.

זהו כוחו של מנחם, להיות מצניע-לכת, לדבּר בשוּק בפשטות ושלא להסיח דעתו מן הבורא; להיות דר בתחתונים ולחשוב בעליונים.

בנו יחידו דויד’ל מת בלא עתו. ברוך דיין אמת! ומי יודע דרכי השם יתברך? בודאי היו צרכים למעלה לבנו, ועל כן לקחוהו מכאן. – המיתה רק מין לקיחה היא ממקום למקום. – בעיקר הכל שייך להקדוש-ברוך-הוא, ומה שהוא נותן לנו אינם אלא פקדונות ארעיים בידינו…

ביתו נשרף ב“שריפה הגדולה”. בודאי הדבר בא בהשגחה פרטית. – עוונותיו של האדם מרובים הם; וכשגובה אלהים ממנו, הוא גובה אך מעט…

ה“פלונית” שלו אסתר היא חולנית תמיד. זה הדבר הוא באמת דבר רע, בשביל שנאמר: ורחמיו על כל מעשיו… ובכלל הנשים, אף היראות והתמימות, אין להן הסגולה לקבל יסורין באהבה לשמה. אבל מה יעשה אדם כלפי דין שמיא? בודאי רצונו יתברך הוא כך. ואם היא לא חטאה הוא חטא…

קרה הדבר ש“גזירות רעות” באו משׂר המחוז על כלל ישראל בלוּטוֹן עיר מושבו ובעיירות אשר מסביבה. הגזירות דרשו במפגיע לנקות את הרחובות; וכל העובר על זה נענש. גם זה הוא רק נסיון, שמנסה בו קוּדשא-בּריך-הוּא את בריותיו, כדי לעורר את לבבם לעבדו. ובעיקר הלא “נקיוּת” דבר-מצוה היא, כתובה ב“שוּלחן ערוך”. – ה“גויים” כשהם לעצמם בודאי אינם יודעים מהכתוב וממה שנאמר; אבל המה עושים את הדבר כסוּמא בארובה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.