מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עֶצֶב טָמִיר לָן בִּדְמִי נִשְׁמָתִי...

מאת: דוד שמעוני

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל-אביב: מסדה; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֶצֶב טָמִיר לָן בִּדְמִי נִשְׁמָתִי:

מַלְאָךְ חוֹלֶה, שְׁכוּחַ שַׁדַּי…

צִפּוֹר עֶרֶב נָדָה בֵין הַשְּׁדֵמוֹת,

שׁוֹשַׁן גַּיְא מִצְּלָלִים חִוֵּר…

עָב יְחִידָה תוֹעָה בַשָּׁמַיִם,

פֶּלֶג בּוֹכֶה בֵין אֲבָנִים…

עֶצֶב טָמִיר לָן בִּדְמִי נִשְׁמָתִי:

מַלְאָךְ חוֹלֶה, שְׁכוּחַ שַׁדַּי…


עֶצֶב טָמִיר לָן בִּדְמִי נִשְׁמָתִי:

נֶשֶׁר הָרִים קְצוּץ כְּנָפָיִם…

תֹּמֶר מִזְרָח שָׁבוּי בֵּין הַשְּׁלָגִים,

נוֹבֵל דֹּם בֵּין קַרְחֵי צָפוֹן…

אַרְמוֹן בְּדֹלַח עָזוּב בָּעֲרָבָה,

מוּצַף נָגְהֵי שְׁקִיעָה נוּגִים…

עֶצֶב טָמִיר לָן בִּדְמִי נִשְׁמָתִי:

נֶשֶׁר הָרִים קְצוּץ כְּנָפָיִם…


עֶצֶב טָמִיר לָן בִּדְמִי נִשְׁמָתִי:

כְּפִיר יְשִׁימוֹן, מֻרְדַּף צֶיָּד…

אֶשֶׁד פֶּרֶא יוֹרֵק מוּל כּוֹכָבִים

לֹבֶן קִצְפּוֹ, אֶרֶס לַעֲנוֹ…

סוּפַת שְׁמָמָה סוּפַת עד1 אֲפֵלָה

בֵּין הַכֵּפִים הָאֲבֵלִים…

עֶצֶב טָמִיר לָן בִּדְמִי נִשְׁמָתִי;

כְּפִיר יְשִׁימוֹן, מֻרְדַּף צַיָּד…


תרע"ז.


  1. במקור האות הראשונה מחוקה, ורק בסיסה האופקי מודפס כראוי. [הערת פרויקט בן–יהודה]  ↩

דוד שמעוני
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד שמעוני
יצירה בהפתעה
רקע

פורים

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יש לנו כל מיני ימים-טובים.

שנים טובות – מעט; ימים טובים – ישנם!

יש לנו כל מיני חגים:

יש לנו פסח – זכר ליציאת מצרים!

חג ההשחרור!

עבדים התקוממו!

עבדים קמו ממקום עבודתם, עזבו את סיר-הבשׂר עם השוט גם יחד ויצאו אל הערבה, אל המדבר; להיות אנשים חפשיים; להיות לעם, לבנות ארץ!

יש לנו שבועות – זמן מתן תורתנו!

הרי עוד כהיום הזה אנו מתגאים בה; עוד כהיום הזה היא משמשת מטרה לשיקוּציו של המצפוּן האירוֹפּי השחור; לא לחינם שׂונאת המפלצת המוסרית את המראָה הנאמנה!

הרי אנו חיים עכשיו בזמן של מלחמה, נסו נא ותנו לעמים הבּאַלקניים, לעיניה של כל אירוֹפּא, המתערבת במלחמה הזאת, את חוק-המלחמה שבתורה:

“כי תצוֹר אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשׂה, לא תשחיתת את עצה; כי האדם עץ השׂדה, לבוא מפניך במצור?”


החוק הזה ניתן, במדבר, בתקופה של “וַיסעו – וַיחנו”, בדרך מעבדוּת לחירות, מארץ-גושן לארץ-ישׂראל.

עדיין לא ירשו את הארץ, וכבר הם בונים “מדינה סוציאלית” במחשבתם… עדיין היו גרים בערבה, בסוכות, וכבר יצרו את האידיאַלים האנושיים ביותר, ולא נסתפקו אלא בין “אפס, כי לא יהיה בך אביון” ובין “כי לא יחדל אביון מן הארץ!”

ועל כן אנו חוגגים את חג הסוכות… על כן חביבה עליהו הסוכה הצנועה, העלובה; ואנו מקבלים בה את פני האושפיזין שלנו, האורחים היקרים והאהובים מימי העבר הרחוקים והיקרים ביותר!

נוסף על חג מאוחר יותר, ולפיכך כבר חג-למחצה בלבד…

חנוכה!

העם נפל, כבה, היה לאֵפר!

אך בתוך ערימת האפר נשאר ניצוץ עומם; וכשהגיעה ההשפלה הלאומית לעומק-עומקהּ, נשתלהב הניצוץ והיה ללהבה, והיה בית-יעקב לאש, ויוָן – לקש! ולזכר הנצחון הגדול והנפלא הזה –

תאוּרה צנועה וקטנה, כמה נרות בפרוטה!

אך הנה נוסף עוד –

פורים!

היום-טוב של – “אמירה” ו“העלמה”!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.