I    🔗

אָמַרְתִּי: “הַחַיִּים – קַו יָשָׁר!”,

בִּפְרֹחַ נְעוּרַי וְגִילִי.

וְתָמִיד רַק אֵלֵךְ קָדִימָה,

וְחָדָשׁ יְהִי תָמִיד שְׁבִילִי.

וַיְהִי כִּי הִרְחַקְתִּי לָלֶכֶת,

מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וְשָׁנִים,

וְהִנֵּה הַמִּשְׁעוֹל הַיָּשָׁן,

שֶׁבּוֹ כְּבָר דָּרַכְתִי לְפָנִים…

וָאָבין: הַחַיִּים הֵם מַעְגָּל

וְרֹאשָׁם בְּסוֹפָם הוּא כָרוּךְ,

וָאֵדַע, כִּי חַשְׁתִּי לָלֶכֶת,

וְאוּלַי הַדֶּרֶךְ לֹא אָרֹךְ…

 

II    🔗

מְבֹרָךְ הַצַּעַד הַקָּטֹן,

מְאֻשָׁר הַהוֹלֵךְ לְאִטּוֹ:

הוּא יִשְׁתֶּה אֶת מֵימָיו בְּשִׂמְחָה

וְאָכַל בְּחֶדְוָה אֶת פִּתּוֹ.

לוֹ תָמִיד חֲדָשָׁה הַנְּתִיבָה

וְנֶצַח עַד סוֹפָהּ לֹא יָבוֹא,

וּמַזְהִיר לְפָנָיו הָאֹפֶק

וּמְרַנְּנִים חֲלוֹמוֹת בִּלְבָבוֹ…

וְאוֹיָה לְקַל הָרַגְלַיִם,

אֲרוּרָה הִיא קְפִיצָה אֵיתָנָה:

עוֹד רוֹטֵט הַלֵּב מִנִּצָּחוֹן –

וּפִתְאֹם הַנְּקֻדָּה הַיְשָׁנָה!

עוֹד טָסָה הָרֶגֶל הָאַחַת,

וּכְבָר הִנֵּה נָחָה הַשְּׁנִיָּה

בֶּעָקֵב, שֶׁחָרְתָה בְעַצְמָהּ

לִפִנֵי כַמָּה יַרְחֵי נְשִׁיָּה…

 

III    🔗

אָנֹכִי בְמֶרְכַּז הַמַּעִגָּל

נָטוּעַ קַו בּוֹדֵד, עֲרִירִי,

בְּכָתְלֵי הַמַּעְגָּל אֶתְלַבֵּט

בְּסוֹבְבִי תָמִיד עַל צִירִי;

וְרַבִּים שָׁם קַוִּים כָמוֹנִי

בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל נְטוּעִים,

גַּם הֵמָּה יָסֹבּוּ עַל צִירָם,

אַךְ קְטַנִּים הֵם מֶנִּי וּגְדוּעִים.

בְּכָתְלֵי הַמַּעְגָּל לֹא יִגְּעוּ,

כִּי גְדוּעִים הֵם כֻּלָּם וּקְטַנִּים…

אָנֹכִי אֶתְחַבֵּט בַּכְּתָלִים,

וְהֵמָּה יָסֹבּוּ שַׁאֲנַנִּים…

תרע"א