מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

"שערי טומאה" – רומאן מעת יעקב הורביץ.

מאת: פסח גינזבורג

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

מתוך מאזניים, גיליון ל',ז' כסלו תרצ"א, עמ' 13; תרצ"א

סוגה:

שפת מקור: עברית

“שערי טומאה”

רומאן מעת יעקב הורביץ. ספרית שטיבל בא"י

תרצ"א. תל-אביב.

רומאן של אדם חלש. רומאן של חולשות בני-אדם: החולשה המינית בעיקר. מסביב לחולשה זו הזעיק יעקב הורביץ צבא אנשים, ספק רפאים ספק צללים – כזה הוא המחנה, כביכול, העולה ארצה" לבנות ולהבנות בה“. יש ברומאן גם שתים שלש דמויות סופרים בני-הדור, אשר מתוך שלא הודיע להם המחבר חבה יתירה, אמר להוקיעם אל עמוד-הקלון ויעשם קאריקטורות, שלא צורך הספור. ברם, קשה להגיד, מה הוא כאן לצורך ומה אינו לצורך. מארינלה, למשל, זו דמות-האשה חסרת-האישיות המשרכת דרכיה (מובן, שהיא שחקנית בחסד אלים ובחסד המחבר בתיאטרון!), הרודפת את חיי ה”חלש" הראשי, מיכאל שנטו (לו, למיכאל שנטו זה, נודעת כל חבתו של המחבר), אין אתה יודע, לאיזה צורך עשאה הורביץ חוט-השני של הרומאן. במה זכתה? באילו דיבורים שגורים על בכחוס ואריאדנה? בגבורותיה על גברים טפשים, המאבדים עצמם לדעת בגללה? (הקורא הנבוך שואל בכל יראת-הכבוד: מחוץ לבשרים, במה משכה זונה זו בכל זאת את לב הגברים המשכילים, האידיאליסטים הללו, לרבות מיכאל שנטו, עד כדי להיות לקללת חייהם?) ולאחר שהקורא מגיע סוף סוף לידי מסקנה אחת ונחה דעתו: מארינלה זו ודאי סימן היא לאירופה הבלה, שהחלוץ מיכאל שנטו בורח ממנה לארץ תקומה והתחדשות – הרי בא המחבר והופך לו את הקערה על פיה: הוא מבין גם את מארינלה לארץ… ופה נמשכת הבאכחנליה. מיכאל שנטו נלכד שוב ברשתה מובן, לאחר שהוא נלחם וקודח – עיקר תפקידו בארץ לקדוח – ובאין לו ברירה אחרת הוא נעשה פתאום… לסופר בישראל. הוכשר לכך, כנראה, במ"ט שערי טומאה.

*

ןיעקב הורביץ הלא הוא בעל כשרון ספורי (“מזמור הנקמה” יוכיח), והלא גם ברומאן זה יש לו עמודים צלולים, ובהם ליריקה, ובהם חמדת-גוף ובהם אנשים חיים (העמודים הדנים בחות-ההכשרה, למשל). והקורא תמה שוב: לאיזה צורך סטה הורביץ מאלה אל האיפקטים הסיכסואליים הזולים, אל הפראזה המעורפלת, הנבואית-כביכול והריקה בתוכה? לאיזה צורך יגוע בעל-הכשרון על האמצעים והסממנים המיוחדים לנעדרי-כשרון מאז ומעולם?

הגם זאת מהפכה ספרותית תקרא?

פ. גינזבורג

פסח גינזבורג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של פסח גינזבורג
יצירה בהפתעה
רקע

מספּורי יוחנן המלמד

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

ד. רוחות מספרות

ועכשיו, רבותי, רוצה אני לספּר לכם מה שקרה לי, אף-על-פי שענינו עדיין לא הוברר לי כל צרכו, ואיני יכול לחכות עד שיתברר הדבר, לפי שאיני יודע, אם יתברר לי במשך חיי, או בסופם – בשעת פטירה!

כי מן הדברים הרבים, הנכנסים אלינו דרך החושים, ישנם, כידוע ליודעי ח"ן, דברים היורדים תיכף ומיד בבלי דעת לעומקו של הלב, ולפעמים – אחר עידן ועידנין, תבוא עת פקודה – והמוח דולה משם את ידיעותיו וזכרונותיו לצרכי החיים. אבל ישנם דברים שאין המוח נצרך להם, או שאינו יכול לדלותם, כביכול, מפני קוצר החבל, והדברים הללו נשארים שם בסתר, בצל… וקצתם עולים משם מאליהם להגלות בחלום, והשאר – מחכה עד עת קץ, ועולה משם בשעת פטירה, רחמנא ליצלן, כשהגיע השעה להתחבר עם הנשמה ולעלות עמה ולהפּטר מן העולם ומן הגוף! – – – – – –

וקרה הדבר בתשעה באב בשנת תרל"ד…

והלכתי אז, כמנהג העולם, אל בית-עלמין, ונכנסתי בשלום, וראיתי, והנה כתּות נשים וכתּות נשים מתהלכות בין המצבות ומשׂוחחות בעצבון, באנחה… ואיכפת לי הדבר באותה שעה ובאותו מקום, והתרחקתי מהם עד הגדר המקביל את המבוא, וישבתי גלמוד על הארץ והרגשתי את עצמי עייף ומלא צער.

וכה ישבתי ער ולא ער, נים ולא נים, והתחילו עיני דומעות קצת, ובעד הדמעות נראו לי המצבות מרחוק כבהרות בהרות לבנות; והן מתנועעות באויר העולם, כאילו הן נעות ונדות להמתהלכים בינותיהן – להצללים בעלי הצבעים הכהים והחלשים, שאינם יכולים להחזיק מעמד, לפי שאינם בטוחים לא בעצמם ולא בחייהם, והם מפנים לבם לשׂיחות בטלות, לשכוח את עצמם ואת חייהם…

ועיפתי עוד יותר, ושׂיחות המטיילים ואנחותיהם צפו אלי באויר, והגיעו לאזני כהמולה דקה חרישית של איזה נהר רחוק ומסתתר בין אלונים, כמו שראיתי בכפרים; ותיכף ומיד נדמה לי, שאני רואה את הנחל, שהוא צף לפני והומה, ובוכה בלאט.. ושיודע אני שהנחל אינו נחל של מים פשוטים כי אם נחל של נשמות צפות, ואינן יודעות מאין ולאן הן צפות… וכל טפה וטפה מן הנחל היא נשמה מנשמות העולם, והנשמות עגומות, מתאבלות והומות, ושׂיח כולן מצרף לבכי הנחל…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.