לוגו
"שערי טומאה" – רומאן מעת יעקב הורביץ.
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“שערי טומאה”

רומאן מעת יעקב הורביץ. ספרית שטיבל בא"י

תרצ"א. תל-אביב.

רומאן של אדם חלש. רומאן של חולשות בני-אדם: החולשה המינית בעיקר. מסביב לחולשה זו הזעיק יעקב הורביץ צבא אנשים, ספק רפאים ספק צללים – כזה הוא המחנה, כביכול, העולה ארצה" לבנות ולהבנות בה“. יש ברומאן גם שתים שלש דמויות סופרים בני-הדור, אשר מתוך שלא הודיע להם המחבר חבה יתירה, אמר להוקיעם אל עמוד-הקלון ויעשם קאריקטורות, שלא צורך הספור. ברם, קשה להגיד, מה הוא כאן לצורך ומה אינו לצורך. מארינלה, למשל, זו דמות-האשה חסרת-האישיות המשרכת דרכיה (מובן, שהיא שחקנית בחסד אלים ובחסד המחבר בתיאטרון!), הרודפת את חיי ה”חלש" הראשי, מיכאל שנטו (לו, למיכאל שנטו זה, נודעת כל חבתו של המחבר), אין אתה יודע, לאיזה צורך עשאה הורביץ חוט-השני של הרומאן. במה זכתה? באילו דיבורים שגורים על בכחוס ואריאדנה? בגבורותיה על גברים טפשים, המאבדים עצמם לדעת בגללה? (הקורא הנבוך שואל בכל יראת-הכבוד: מחוץ לבשרים, במה משכה זונה זו בכל זאת את לב הגברים המשכילים, האידיאליסטים הללו, לרבות מיכאל שנטו, עד כדי להיות לקללת חייהם?) ולאחר שהקורא מגיע סוף סוף לידי מסקנה אחת ונחה דעתו: מארינלה זו ודאי סימן היא לאירופה הבלה, שהחלוץ מיכאל שנטו בורח ממנה לארץ תקומה והתחדשות – הרי בא המחבר והופך לו את הקערה על פיה: הוא מבין גם את מארינלה לארץ… ופה נמשכת הבאכחנליה. מיכאל שנטו נלכד שוב ברשתה מובן, לאחר שהוא נלחם וקודח – עיקר תפקידו בארץ לקדוח – ובאין לו ברירה אחרת הוא נעשה פתאום… לסופר בישראל. הוכשר לכך, כנראה, במ"ט שערי טומאה.

*

ןיעקב הורביץ הלא הוא בעל כשרון ספורי (“מזמור הנקמה” יוכיח), והלא גם ברומאן זה יש לו עמודים צלולים, ובהם ליריקה, ובהם חמדת-גוף ובהם אנשים חיים (העמודים הדנים בחות-ההכשרה, למשל). והקורא תמה שוב: לאיזה צורך סטה הורביץ מאלה אל האיפקטים הסיכסואליים הזולים, אל הפראזה המעורפלת, הנבואית-כביכול והריקה בתוכה? לאיזה צורך יגוע בעל-הכשרון על האמצעים והסממנים המיוחדים לנעדרי-כשרון מאז ומעולם?

הגם זאת מהפכה ספרותית תקרא?

פ. גינזבורג